asafk

כן, זה מקובל גם אם לא מאוד נפוץ. זה כדי למנוע מצב שנהגים יסמכו על החיישנים כל כך שלא יסתכלו במראה. אסף.

המיקום של הגלגל ספייר הוא המקורי. לפני שהקומבי הפך לקמפר, הגלגל היה מאחורה, בתא המטען, ליד חלון שמאל. בווסטפליה שמו אותו בהתחלה בתוך אחד הארונות, ובשנתונים המאוחרים על האף, ובריביירה מההתחלה הוא עבר לאף, ושם אני משאיר אותו בשם המקוריות. אני כן מתכנן יום אחד אם יהיה מסע ארוך, גלגל ספייר נוסף מאחור. אסף.

שאלה משפטית למי שבאמת מבין (אני ממש לא) - האם המשפחה יכולה לתבוע את הנהג הדורס, משהורשע, בהליך אזרחי? (על מנת לקבל פיצויים כאלו או אחרים למרות שברור שכבר אין לו כסף אפילו לאוטובוס, אבל לפחות הוא ישלם כל חייו כל שקל שהוא ירוויח). אסף.

לפני כמה חודשים קניתי כמה כאלו כדי לחדש את צמת המזרקים בטרנספורטר. (איפה קניתי - בה"פ) http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=2644340&postcount=287 לצמת L-Jet מושלמת צריך 7 קונקטורים, 14 מגעים ו7 בוטים מסיליקון. רצוי לקנות כמה עודפים אם עושים טעויות. הבעיה הגדולה היא לא בפלסטיקים שמתייבשים אלא במגעים שמאבדים את הגמישות ואז אין מגע. אסף.

והנה התמונה הכי טובה שלי לדעתי מהמירוץ... אסף.

אבידה גדולה. יהי זכרו ברוך. מה שקרה, זה ש"לכל הרוחות" נהג במכונית חתך מהשוליים לנתיב הנסיעה, ופגע באופנוען שרכב בנתיב. כמה מיותר. אחר כך אומרים שאופנועים הם מסוכנים. אני חושב שהנהגים שהורגים אופנוענים הם יותר מסוכנים. אסף.

עוד סופשבוע של הקפות במדבר, הרבה משתתפים, המון קהל, פייט אמיתי בכל הקטגוריות, ומכונית אחת שנוסעת יותר מהר מהאופנועים הכי מהירים. תהנו, אנחנו כבר נהנינו... http://www.jeepolog.com/forums/content.php?2044 http://www.fullgaz.co.il/xpages/article.php?i=48827 אסף.

יום שישי, בוקר. הגעתי לחצר, התכנית היא להחליף את הגומיות של הבולג'וינטים בעזרת החולץ החדש שקניתי, להרכיב את המתקן של הגלגל שהצבע שלו כבר התייבש, ולצאת דרומה למירוץ הרייד שמתרחש בסוף השבוע הזה. פתחתי את הדלת הצדדית וגיליתי שנכנסו מים מתישהו, לא משהו נורא, אבל מים. אומרים שהחיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו עושים תכניות. אז עכשיו התכנית השתנתה ודבר ראשון אני מחליף את הגומיה של הדלת הזזה. לשם כך צריך לפרק את הגלגלות של הדלת - כמובן לא את שתיהן יחד, אז קודם התחתונה, להעביר את הגומי ולהרכיב אותה חזרה, ואז את העליונה. הגומי נראה באיכות מצויינת, הפרופיל מתאים בול והאורכים של ארבעת הסגמנטים מדוייקים. צריך לשים לב שלכל חלק של הדלת יש פרופיל שונה של אטם. שלושה צדדים - ימין למעלה ולמטה - חשופים וההרכבה היא כמה דקות. אבל הצד שמתחבא מאחורי הדלת כשהיא פתוחה דורש עבודת פרך עם האצבעות, כיוון שאי אפשר להכניס שם אף כלי. זה לוקח זמן אבל בסוף הכל מורכב. קצת התאמות, דיסקיות, אומים, ספייסרים, ואני מרכיב גם את המתקן החדש של הגלגל ספר. אני מקווה שזה יפתור את בעיית החיוכים הלא רצוניים שיש לחזית של הקמפר כל פעם שמישהו קצת כבד נשען על הגלגל. עכשיו נטפל בבולג'וינטים? מה זה? גשם? אז ניסע ככה. היי דרומה. עוברים בעיר הגדולה, לאסוף שני ילדים ותיירת, ועכשיו באמת היי דרומה. כבר בין ערביים, ואני לא מרחם על הקמפר העמוס. מהירות 60~65 כל הדרך, והוא אפילו לא חושב על להתחמם, בקושי מגיע לטמפרטורת עבודה. אבל לא חוכמה, זה ערב, וחורף. מגיעים לעיר האוהלים של הראלי כבר בחושך. ברנש חביב מצביע לי על מעבר שלפנינו, חול די עמוק וטיפוס על גדה "אם זה לא ג'יפ אתה לא תצליח". תודה על האזהרה, ראשון, גז, ואפילו שזה לא ג'יפ אנחנו עוברים בלי להתאמץ. שמרו לנו חניה במרחק 5 מטר מהזינוק, על יד הכניסה לפיטס. נקניקיות לילדים, דברים אחרים לגדולים, יותר שתיה ממה שרצוי לשתות ערב לפני מירוץ, יש מישהו ששותה שוקו כדי לאזן את הוויסקי (סטיה), והולכים לישון. הבנים במיטה למעלה, הבנות במיטה למטה. שבת, 6 בבוקר, האופנועים האלה עושים הרבה רעש. פותחים וילון וצופים מהקומה השניה באופנועים מזנקים. ארוחת בוקר, התארגנות, השולחן נפתח, והילדים יכולים לצייר ולשחק. הם לא רוצים לצאת. אני והתיירת מקבלים בהשאלה RZR ונוסעים לצלם את המירוץ. היא אומרת שהיא לא האמינה שהקמפר ייקח אותנו עד למדבר. הילדים בינתיים משחקים ומציירים בקמפר, אם הם יצטרכו משהו הם מכירים מספיק מבוגרים במחנה, הם יסתדרו. וחוץ מזה פלסטרים יש להם. המירוץ נגמר ואנחנו חוזרים, אומרים תודה ומשאירים את ה RZR לבעליו החוקיים, הילדים עם ערימה ענקית של ציורים. צהריים. טכס סיום, תמונות של פודיומים, וחזרה למרכז. אני מחליט להתעלל בו קצת, לראות מה עם הטמפרטורה. 65 ומעלה כמעט כל הדרך. הטמפרטורה סביב 100~ 105. זה קר. בעוקף באר-שבע אני יוצא לעקיפה ברביעי ממהירות 50 מי"ש, גז ברצפה. זה יחמם אותו. בהחלט. עד סף העליה אנחנו על קצת יותר מ 60, והטמפרטורה עולה עולה עד כמעט 120, ומייד יורדת חזרה. משם עד תל אביב 65~70 מי"ש, והטמפרטורה לא עוברת את ה 110. אני חושב שהעניין של המצנן שמן עובד. שבת, אור אחרון. אני מחנה את הקמפר ומחבר אותו למטען. עבד קשה ועשה עבודה טובה, מגיע לו לנוח. אסף.

א. נאטו זה לא או"ם. ב. אין שום דרך. ג. לא מדברים על זה בשביל לא לבאס. אסף.

כאמור, איתור תקלות לא יהיה הבעיה. הבעיה היא כרגע זמן לזה, ואח"כ חלקים לתקלות שאותן אני אאתר. ועוד משהו... זה שיש לך רשיון לא רלוונטי, כי למשאית אין... ומה שכתבתי קודם עומד בעינו - מי שיגרום לו לבלום יקבל סיבוב... :twisted: (עם רשיון או בלי) אסף.

מנסיוני הדל עם התקלה הזו (היא הולכת ובאה משנת 2007 אצלנו), לרוב המוסכים אין מושג מה לעשות עם זה. יאפסו תקלות, יעשו "כיול מצערת", וזה יחזור אחרי כמה ימים או שבועות. חקרתי באמת לעומק, והאשם הוא אחד משניים- בדרך כלל זו משאבת העזר שדוחפת אוויר. אם המשאבה תקולה (משאבה ישנה שאכלה מספיק אדי שמן בחיים שלה) - התקלה נדלקת. הסיבה היא שהזרם שהמחשב מודד על המנוע של המשאבה יוצא מהתחום המותר לו. תוצר לוואי הוא שאחרי כמה זמן גם הלחצים במערכת הם מחוץ לתחום וגם החיישן מתריע על תקלה. החשוד המיידי השני הוא החיישן עצמו, (עם קונקטור צהוב ככל שאני זוכר, נמצא בקצה ראש המנוע), שעשוי לזייף. המחשב לא מרשה לו לזייף יותר מטיפה, ואז נדלקת התקלה. יש עוד חשוד קצת פחות מיידי והוא מעברים סתומים חלקית (דגלל אדי שמן מעורב בג'יפה) של המערכת, ואז שוב הלחצים יוצאים מתחום הקריאה. זה ממש על רגל אחת, אתה יכול לקרוא על כל העסק בספרות הטכנית של פז'ו, אבל אני מזהיר מראש שאין יותר מדי מידע, ויותר גרוע מזה - יש נתונים שגויים בספר (אני לא זוכר מספרים בע"פ, אבל נתון הזרמים מינימלי ומקסימלי שהמחשב מצפה לראות על המשאבה לא תואמים בין הספר לבין המחשב שברכב). ועוד דבר - זו לחלוטין תקלה שאפשר לחיות איתה שנים. לא משנה לכלום. אסף.

קאמינס, אבל של פעם,14 ליטר 250 כ"ס, NHC250 יחס דחיסה נמוך (1:15). זה המנוע הסטנדרטי בכל סדרת M809 (מה שנקרא אצלנו "ריאו קאמינס" ). הקומפרסור עובד. חסר צינור ממנו למיכלים. הדוושה יורדת עד הרצפה (אבל לא בדקתי אם יש או אין נוזל ואם הוא דולף). זו באמת מערכת פשוטה, לא מחולקת- "נזילה אחת ואכלת אותה", עם הגברה על ידי לחץ אוויר. איתור תקלות לא יהיה קשה, מה שיהיה קשה זה להשיג חלקים (טוב, לא קשה, רק יקר, וכל שקל כאן זה שקל שנחסך מהקמפר) אסף.

אם תצליח לגרום לו לבלום, תקבל סיבוב. איך? אסף.

כבר מותר לגלות... M813A1, היתה של כוחות נאטו וננטשה בארץ. בתמונות- יוצאת לדרך, תמונה על רקע רומנטי, ובביתה החדש בכפר. מניעה ונוסעת (המנוע התניע תוך כמה שניות על סולר בן 15 שנה), חסר צינור אוויר מהקומפרסור למיכלים, ולכן כרגע אין בלמים (אני חושד שהבעיה לא תתמצה בהרכבת צינור). נראה מה. לאט לאט. אסף.

יש בהיסטוריה שלנו מסע ג'יפים אפי אחד שאפשר לשחזר אותו בלי להחתים דרכון - וזהו מבצע עובדה של חטיבת הנגב. חטיבת הנגב יצאה בתחילת מרץ 1949 למסע, בו כוח החלוץ נסע מתל-נוף דרך באר שבע, ביר עסלוג', נחל הבשור, נחל ערוד, צניפים, שדה אברהם, מעלה אילת - עד לאילת. אנחנו מתכננים לצאת למסע שבו נראה שכוחם של הג'יפים הקשישים עדיין במותניהם, וג'יפים שיכלו למסע לפני 70 שנה יכולים לו גם היום. אז בעלי ג'יפים בני 35+, שכוחם במותניהם, מוזמנים להירשם ולהצטרף, כאן אסף.

מפתחות קיבלת? אתה פותח את הדלת, נכנס (מצד שמאל) ומתיישב. את המפתח דוחפים בתוך חור שמתאים לו, ומסובבים. המנוע אמור להתחיל להסתובב. אחרי זה לוחצים על הקלאצ', מכניסים להילוך ראשון, ומתחילים לנהוג. איזה דבר אחר יש לעשות עם הרכב? אסף.

אתה יודע מה אני אומר... סע באוטובוס. או בטרמפים. או באוטוליסינג של העבודה, כמו כולם. :twisted: אסף.

עוד כמה תמונות... אסף.

הקמפר מתלונן שהוא סובל מהזנחה לאחרונה, והוא כנראה צודק כי מאז הבדיקת חורף לא הזזתי אותו ולא נגעתי בו. גם עומס של עבודה, וגם עוד רכב לכאורה שקורא לי להצלה - זה כאילו נולד לו אחד קטן (במשקל 10 טון, שיהיה בריא) והוא גוזל את כל הזמן הפנוי של ההורים... (אל תשאלו, אני לא אענה בינתיים, אבל אם מישהו יכול לקמבן להשבוע גרר כבד באזור הצפון במחיר סמלי, אני אשמח מאוד לדעת). אבל זאת עונת טיולים, ואתמול הפשלתי שרוולים והשקעתי את כל היום, ועם הרבה מרץ, בקמפר. יש ימים כאלו שהכל הולך חלק, ואפילו יותר טוב מזה. ימים באמת יעילים ובעלי תפוקה ממשית- זה היה יום כזה. התחלתי בטיפול שגרתי - החלפת שמן מנוע, בדיקות מסביב, והחלפת הרפידות של הדיסקים הקדמיים. תכננתי גם להחליף את הגומיות של הבולג'וינטים, אבל ראיתי שזה לא ילך בקלות והסתפקתי בהשפרצת WD40 שיעזור לי לפתוח אותם בפעם הבאה. השגתי לפני כמה זמן מתאם "סנדויץ'" ששמים מתחת לפילטר שמן וממנו מוציאים צינורות למצנן חיצוני. אבל עוד אין לי מצנן מתאים וגם צינורות לא קניתי. אז החלטתי כרגע לא להתעסק עם זה, ומתישהו לקנות מצנן ואז לסדר אותו. אתמול, חיפשתי משהו בערמת החלקים, והרמתי מכסה של איזה ארגז, ובתוכו, יחד עם חלקים שקיבלתי לפני כמה שנים לפרוייקט אחר ולא השתמשתי בהם, אני קולט מצנן שמן מאלומיניום, בדיוק בגודל שצריך, נראה מתאים בול. וואלה. אבל אין לי צינורות. חיפוש קצר במחסן, והנה צינור גומי מחוזק, בקוטר פנימי 10 מ"מ, ממש מה שצריך, ובדיוק באורך שצריך. טוב, אין תירוצים. לעבודה. קודם כל ריקון השמן הישן, הסרת הפילטר, ובהזדמנות זו פתיחת שסתום פריקת הלחץ של מערכת השמן. מי שלא מכיר - מדובר בראש כמו של בורג שטוח, אבל גדול מאוד, והחריץ ברוחב של 2-3 מילימטרים בערך. לVW יש כלי יעודי, לי אין. אבל יש לי מברג גדול שלפני שבוע איבד חלק ניכר מהחוד שלו, כאשר שימש לקצר בין מגעים להתנעה של משאית זו או אחרת (אמרתי לא לשאול, נכון? ). קצת עבודה על האבן, וגם לי יש כלי יעודי לפתיחת השסתום. למי שמייצר כזהכלי שימו לב - השימוש במברג קנה רבוע אינו מקרי, כך אפשר לתפוס אותו ולסובב בעזרת מפתח פתוח, אחרת קשה מאוד לשחרר את ההברגה, או לסגור אותה אחר כך עם מספיק כוח. השסתום עצמו (הבוכנית) היה קצת מלוכלך, אבל הקפיץ חזק ובאורך נכון (גם השוויתי אותו לקפיץ ממנוע אחר, שכבר נחלש והיה קצר יותר). ניקיתי והחזרתי. עם הרכבת הפילטר הרכבתי את ה"סנדויץ'", את הצינור הרכבתי עליו מראש, עדיין בלי לחתוך אותו ל2, כדי להשחיל אותו למקומו. על הפילטר מרכיבים "הארכה" לצינור שמתחבר לבית הפילטר המקורי, באורך של המתאם, ומהדקים את הפילטר למקומו על המתאם כרגיל. זה מנמיך את הפילטר בעובי של המתאם. את המצנן הרכבתי מתחת לכנף שמאל (מאחורי הגלגל), מקום לא אופטימלי מבחינת לכלוך המגיע מהגלגל, אבל טוב מאוד מבחינת זרימת אוויר. אם זה יעבוד, הוא יקבל מיגון מפני אבנים ונצטרך להרכיב מגיני בוץ מאחורי הגלגלים. אחרי ההחלפה וניקוי פורק הלחץ, התנעה (רועשת), ואחרי 5 שניות בערך נפסק הרעש של מרימי השסתומים (ההידראוליים), והמנוע עובד חלק ושקט, יותר חלק ויותר שקט ממה שהיה עם השמן הישן. לחץ שמן 3.8 באר. זה טוב, לא? אנימקווה שהחלפת השמן לבדה הביאה לשיפור. אגב, שושני - נשארתי עם 15W40, לא יכולתי להביא את עצמי לשים 20-50, אבל אני מבטיח שאם עדיין יהיו בעיות, אני אקשיב לך וננסה. במהלך החלפת הרפידות הקדמיות צבעתי את הגלגלים הקדמיים. נכון שגם לכם הפריע בעין שהגלגלים לא היו באותו צבע? בצהריים בא לבקר אותי דן מתל-יצחק עם הטרנספורטר שלו, סיפור בפני עצמו. בכל מקרה הוא הראה לי את המתקן שיש לו על ה"אף" בשביל הגלגל ספייר, ונתן לי מוטיבציה לעשות משהו שייתי צריך לעשות מזמן. לוח פלדה, לא הרבה עבודה עם החבר 9 אינצ', כיפוף אחד, קצת קידוחים, התקנת נסיון. נשאר להכין פלטת קונטרה ועוד חיבור לפגוש, ליישר, להחליק, לנקות ולצבוע.. אז זה לא חתוך בלייזר ולא מכופף על המילימטר. אז מה? במילא לא רואים את זה. חכו לפוסט הבא. תמונות.. אסף.

זו היתה ירושה שהוא קיבל לזמן קצר ואז נתנו לו לבחור מכונית. הוא בחר תמא טורבו. ללא ספק בחירה המעידה על טעם טוב. אסף.

אני יכול לומר לך, באופן כללי, מה שקראת בתקשורת - שמדובר באי עמידה בדירקטיבה מחייבת של פגיעה במשתמשים פגיעים בדרך (הולכי רגל), לפי תקן ניסוי כזה וכזה שמוגדר באופן משעמם להחריד בתוך אותה תקנה והוא שינוי בכלום ורבע מהדירקטיבה הישנה. אני יכול לומר לך גם באופן מאוד ספציפי מה התקנה, אבל מה זה משנה? אתה צריך את המספר של הדירקטיבה? בשביל מה? זה משעמם תחת ולא יוסיף לך שום דבר לידע, תאמין לי. אם מכסה המנוע במרחק 7.95 ס"מ או 8.1 ס"מ מחלקו הקשיח הבולט ביותר של המנוע זה משנה לך משהו (העניין של ה 8 ס"מ הוא דוגמה לתקן להגנה על הולכי רגל) ? אסף.

למי ששאל מה התקנה, כאן: http://media.mot.gov.il/PDF/HE_RECHEV/VehiclesCategoryM1_2010.doc מופיעות דרישות החובה לרכב נוסעים אשר שיווקו בישראל מתחיל בשנת 2010. הC1 עברה הומולוגציה (תקינה) אירופית מלאה בשנת 2005, וזה אומר שמותר לשווק אותה באירופה. מאז 2005 גם באירופה יש תקנות חדשות, אבל הם לא מחייבים לאחור, כלומר לא מחייבים מכוניות שכבר עברו הומולוגציה לעבור אותה מחדש. לעומת זאת בישראל, התקינה נעשית בשנה בה מביאים את הרכב, על פי הדרישות העדכניות ביותר, ולא משנה אם יש לו או אין לו תקינה אירופאית. זאת אומרת שמכונית שעברה הומולוגציה על פי התקנות המחייבות בשנת 2005, תצטרך בישראל לעמוד בדרישות האירופיות של 2010. את ה 107 הביאו ב 2009, ואז היתה לפחות דרישה אחת פחות, ולכן ה107 לא נדרשת לעמידה בתקנה הזו. אם אני מבין נכון הסיפור התחיל בגלל שטויוטה רצו להביא את האייגו, ולא אישרו להם כי היא לא עומדת בתקינה של 2010, אז הם שאלו "אבל איך ה C1 כן נמכרת בארץ? זו מכונית זהה..? " שאלת קיטבג. הפקידים החרוצים מיהרו להוציא את הטפסים של הC1 ו"גילו" שגם היא לא עומדת באופן מלא בתקינה של 2010. וכך, במקום שיהיה מותר למכור בארץ כל מכונית בעלת תקינה אירופית, התקנות המוזרות של משרד התחבורה מחייבות עמידה בתקנות עדכניות גם למכוניות ישנות יותר. חבל. ושאלה למומחים - כדאי עכשיו לקנות C1? הערך שלה יישמר יותר טוב בגלל שיהיו מעטות על הכביש? אסף.

מוקש זה קצת מוגזם, אבל יש עוד שיטה "אקטיבית", מנסיון, זה עובד... (אבל לא נסיון שלי, ומי שיעשה כזה דבר, על אחריותו בלבד). קויל רגיל של רכב, מוציא 20000 וולט. אפשר לבנות מעגל שכשדלת נפתחת הוא מקבל מתח, ואז חוט חשמל אחד חשוף בריפוד של הכיסא, סוגר מעגל ופורק אותו. מכה ישירה למקום מאוד מאוד מאוד כואב. אסף.

הדוד ג'ו מדבר דווקא על "השילוש הקדוש" (שניים בחזה ואחד בראש). הוא אומר שאין טעם להשאיר עדים חיים שעלולים להתלונן. וגם הוא לא מתלוצץ. אסף.

קיבלתי את הרשיון לחידוש, ובו הפתעה. 357788 קילומטרים בטסט הקודם. אה.... יש רק חמש ספרות באודומטר. ובמיילים. ובטסט הקודם היה רשום שם 35778 כנראה (זה בערך מה שיש גם היום). מי רשם בטסט הקודם - לא יודע, אבל הרישום שגוי. המיילג' האמיתי של הקמפר הוא קצת יותר מ135000 מיילים (האודומטר התאפס רק פעם אחת עד היום). זה מרגיז אותי, לא בגלל שאני רוצה למכור, אלא בגלל שאני לא אוהב שדברים הם לא כמו שצריך. מה אפשר לעשות? הוכחות הרי אין לי, ומשרד התחבורה יתחילו לטרטר אותי בין פקידים ומחשבים שיסבירו לי שאי אפשר והמחשבים ודברים כאלו. או שלא? מישהו כבר התנסה בשינוי בדיעבד? אסף.