Mk3

100 ק"ג הפרש בין ה-23 ל-35. אפילו חנה לסלאו לא חושבת שזה זעום. בכל מקרה, החבר שלי מודה לך על הפירגון וההערכה ומבטיח להבא לא לסוע ולא לכתוב על מכוניות שלא עוברות את סף הקבלה המינימאלי.

אני חייב להסכים עם מרביתכם. מקריאת ההתרשמות וההשוואה ל-Z4 הקודמת בו הוא נהג ברינג לפני כשנה, נראה שב.מ.וו. החליטו לעזוב את פורשה ולהתמקד במרצדס (לטעמי דווקא ב-SL ולא ב-SLK). אני יכול רק לקוות שהדור השלישי יחזור - כפי שכתב כאן רועי - "לערכי המותג".

חבר יקר חזר לפני כמה ימים מנסיעה ב-Z החדשה בנורבורינג - יש כאלה שיודעים לחיות נכון . להלן התרשמויותיו בגוף ראשון: אני רוצה לגעת עכשיו בהתרשמות שלי מה-Z4 החדשה. מבחוץ: מדובר ברכב מרשים לכל הדעות. הבדל גדול ועיקרי הוא הגג הקשיח המתקפל. לא יודע אם אני אוהב אותו יותר או לא, אבל מה שבטוח שלוקח לו הרבה יותר זמן להיפתח. אני חושב שבמהלך השהות שלי ברכב ביליתי משהו כמו שעה במצטבר רק בלחכות לגג שיפתח ויסגר. משהו כמו קצת פחות מחצי דקה לכל כיוון. חוץ מזה, הרכב מבחוץ הרבה יותר עגול ומרגיש ממש גדול. הוא נותן תחושה של רכב GT לכל דבר. והאמת, יש בזה משהו די מגניב. נראה כאילו אתה נוהג במשהו שהוא הרבה יותר ממה שהוא באמת. אני אישית מאוד לא אהבתי את הפרונט. הגריל הבלינגי וולגרי משהו, והאף הקרנפי משהו קוצץ בניתוח פלסטי קיצוני. הגג כאמור נראה מצויין,והאחוריים מוגבהים משהו, אולי קצת יותר מדי, אבל בלוק שתואם את הרצון "להעצים" את התמונה. אין מה לדבר עם מקום אחסון. כשהגג סגור יש אין ספור מדבקות המתריאות לא לשים חפצים בכל פינה בבגאז' (לא בדקתי כשהגג פתוח, אבל לפי האיזור ללא המדבקות מדובר במקו ללא יותר מתיק יד). ואז נכנסים פנימה.... מבפנים: מי שקרא אתץ הסיקור הקודם שלי יכול לזכור את כמות הפרות ששחטו כדי לרפד את ה-Z הקודמת. ב-Z החדשה לקחו גם פרות לבנות ופרשו אותן על המושבים, ההגה, וחלקים מהדשבורד. וגם את העץ שהן רובצות מתחתיו הלאימו פנימה ודחפו בצורה מזעזעת לדש בורד שעם צבע אחר היה יכול להיראות מרשים במיוחד. לאורכו של הדש פרושים כפתורים של מיזוג אויר ושאר ירקות אשר במבט לא מפוקס נראים כמו סדרה של שעונים ייחודיים שמראים אינפורמציה ברמת הבורג. אבל אלו רק כפתורים של המזגן... ההגה דומה מאוד לקודמו, כשלי אישית הוא מרגיש גדול יותר (חבל), אבל עבה יותר (טוב). את הכסא אפשר לסדר בכל כך הרבה מצבים שיוכלו לספק לכם אינספור וריאציות של כאבי גב. כפתור לכל שריר ממש... אחרי 20 דקות של ניסויים והתאמות מצאתי משהו שיתאים לדרך הארוכה לנורבורג, אבל החששות על תנוחת מסלול כבר החלו לצוץ... הבעיה הגדולה ביותר שנתקלתי בה היתה שהרכב מרגיש מאוד גבוה מסביב (כולל הדש) ואיזור השמשה הקדמית הוא צר ביותר כאשר את חלק נכבד ממנו תופסת מראה אמצעית שמתאימה לדעתי יותר לקומביינר או שופל. תנסו אתם עכשיו לכוון את הכסא כדי להרגיש מספיק גבוה שלא תקבלו את התחושה שאתם ילד בן4 שבקושי מגיע להגה מצד אחד, ולראות את הכביש מצד שני. קשה, קשה. לא נורא, העיקר שיש עור לבן ועצים בדש. לחיוב ניתן לציין את המיזוג שלא משנהמה הטמפ', עם הגג פתוח מרגישים אותו תמיד. עוד דבר לחיוב הוא כמות האויר שמצליחה לחזור ממגן הרוח – אין דבר כזה. עם הגג פתוח כל מה שאם מרגישים זה את הרעש של הרוח שכביכול נמצאת מסביב והיא חזקה מאוד, אבל המרחק בין לשמוע ללהרגיש במקרה הזה הוא תהומי. גם מערכת השמע מצויינת, ועם הדיסק-און-קי שהבאתי מהבית שמעתי את כל המוסיקה שרציתי ובאיכות נפלאה (בסים נפלאים, שאפו!). אבל גולת הכותרת של פנים הרכב חייבת להיות התצוגה הצבעונית שלו. בין אם אתם רוצים לבחור את התחנה ברדיו, לעבור שירים ב-CD או לכוון את דרככם לצד השני של העולם, התצוגה וכפתורי השליטה עושים לכם את החיים קלים קלים. המסך גדול מאוד, יותר מדי גדול למען האמת. במצב פתוח הוא תופס סנטימטרים חשובים של שמשה קידמית שגם ככה לא קלים למציאה... מה שכן, המסך עולה ויורד (ועוד בצורה מכאנית קסומה כזאת) כך שבשתי נגיעות כפתור מהירות הוא נעלם לו לתוך הדשבורד. הדגם שאני נסעתי בו היה מצוייד ב-iDrive system, אותה מערכת שליטה טורדנית שמצויה בסדרות היוקרתיות של BMW. אלא שמדובר במערכת חדשה ומשופרת, ככה שהשליטה על כל מערכות הרכב הרבה יותר קלה ומאוד נוחה בכל מצב. מעבר לכך, איכות החומרים וההרכבה נראים מצויין, נקווה רק שכל המכאניזמים העולים ויורדים ישארו גם אחרי שנה של שימוש מסיבי... ואם אני חייב להיות קטנוני אז המתג של האיתות מאוד מאוד מעצבן. הוא נשאר במקומו ומשמש יותר כמו כפתור, ולעיתים קשה לדעת אם אתה מאותת שמאלה או שביטלת את האיתות ימינה. אבל זה באמת בקטנה. ביצועים(?): נתחיל כמה נתונים יבשים (מספרים בסוגריים מייצגים נתונים על הדגם הקודם): מנוע: 2.5 ליטר, straight six (כנ"ל), כוח: 204 כ"ס (184), מומנט 250 (237) nm. 0-100: 6.6 (7.0), מהירות מירבית: 239 (235) קמ"ש. אורך במ"מ: 4239 (4091) בסיס גלגלים במ"מ: 2496 (2495) משקל: 1,501 (1335)! כמו שרואים מדובר בחיה כבדה יותר וארוכה יותר, על אותו בסיס גלגלים. לרכב קיימת מערכת שליטה על דינמית על תצורת הנהיגה, ולה 3 מצבים: Normal, Sport ו-Sport+ כאשר במעבר למצבי הספורט המתלים מוקשים, והרכב יורד כמה מילימטרים, תגובת המצערת מתקצרת וההגה מוקשח. וכן, ב-sport+ גם מערכת בקרת האחיזה לוקחת תפקיד פחות פעיל במתרחש (עדיין פעיל מדי...). בכבישים המהירים בדרך לרינג: בנסיעה באוטובאנים הגרמניים במצב נורמל ועם גג סגור מרגישים כמו במשפחתית רגילה. עדיין לא אמריקאית טיפוסית, אבל המהמורות לא מורגשות כמעט והרכב משייט בשימחה בנתיב. העברה למצבי הספורט הופכת את הנהיגה לבלתי אפשרית. כל נגיעה בגז מקפיצה את הרכב קדימה, הכביש כבר לא מרגיש כל כך חלק, וההגה רגיש מדי. מזל שיש מצב normal... מה שלא משתנה בין המצבים (וחבל) זה עוצמת הרעש הבוקעת ממערכת הפליטה. כל מעבר מעבר ל-3K סל"ד ומהאגזוז בוקעת סימפוניה אמיתי ברה מז'ור. פשוט תענוג כלוחצים, עוד יותר במנהרות (מזל שהריפוד לבן...), אבל ממש לא תענוג כשרוצים לשייט על הכביש הראשי או במעבר בעיירות הקטנות ב-Bside roads. אני חושב שגרמתי לאישה מבוגרת להפיל את הבקבוק חלב שלה כשלא בכוונה לחצתי קצת יותר מדי על הגז במעבר בעיירה שלה. all in all הרכב מרגיש כמו GT אמיתי. אין לי ספק שנסיעות של מאות קילומטרים יעברו איתו בהנאה צרופה, במיוחד עם הגג סגור ועם המוסיקה האהובה עליכם במערכת. ולאקסטרים - ה-Z4 פוגשת את הנורבורגרינג: דמיינו את זה: אתם יושבים בחניה. מכניסים מפתח, לוחצים על הקלאצ' ומעירים את המנוע לחיים (בלחיצה על start button מזמין). המנוע מפהק ומתחיל לגרגר בעדינות. אתם מנתקים את בלם היד האלקטרוני (והממש מיותר...) משלבים לראשון ויוצאים בקלילות מהחניה. בדרך לכניסה אתם עוברים כמה פורשות מצד ימין, איזה אופנוען או 2 משמאל, ומרחוק אתם רואים GTR שמוכנה לצאת אחריכם. ממשיכים באיטיות, מתייצבים לפני השער, מעבירים את הכרטיס. השער נפתח. אתם ממשיכים באותה איטיות לתוך המסלול, בין קונוסים ההשתלבות הכתומים, עוד ועוד... אתם מעלים את הטורים ומכניסים טיפה את הקלאצ'. עוד ועוד, ואז הקונוסים נגמרים... זורקים את הקלאצ', המנוע שואג, הגלגלים מסתובבים במקום ואתם יוצאים לדרך! סיבוב ראשון מגיע, אתם מזהים אייפקס, מכוונים מבט, בולמים לכניסה וחוזרים על הגז בשניה הנכונה. הגלגלים הקדמיים מספרים לכם תוך כדי איפה הגבול, והאחורים מאיימים לזוז הצידה במקרה של גז מוקדם. ההיגוי מהיר ונכון, האוטו אוחז את האספלט כאילו חלם להטמיע בו את חותמו עוד ביציאה מקו הייצור איפשהו בבווריה. אתם מאיצים ביציאה מהסיבוב, לפניכם רכב שמאותת לכם לעבור. ירידה מהירה של הילוך, לחיצה עם כל הלב על הגז והוא מאחוריכם. אתם מגיעים ישר לתוך השיקיין הקרוב. הרכב מדלג בקלילות מעל אבני השפה ואתם שוב על הגז. הכל ברור, הכל מובן, אתם יודעים איפה אתם ואיפה הכביש, איפה האחיזה ואיפה היגוי היתר. אתם בשליטה, בעניינים. מכונת הנהיגה המושלמת! אךךך, מה אגיד, מה אומר... זה ממש לא זה. ה-Z החדשה איטית בכניסה לפניות, בתוך הפניות, וביציאה מהן. היא מרגישה כבדה והתגובות לא חדות כמו באגדות...(וגם לא כמו אחותה הזקנה). אותו רכב שסימן לכם לעבור עוד ימשיך להראות לכם את הזנב שלו כל עוד אתם לא בפניה או בירידה. למרות תגובת הגז המהירה, אין,פשוט אין כוח. 204 כ"ס שעושים המון רעש וצלצולים אבל על המסלול הם נעלמים כאילו אתם על המשפחתית החביבה עליכם. הסל"ד נגמר מוקדם מדי, והכוח, שעושה רושם שהולך להתפרץ פשוט נשאר באיזור הדמיוני שמעבר ל-7K סל"ד... וכשכבר הבנתם שהמנתק הגיע והעברתם הילוך אין כוח בהילוך הבא שימשיך את התנופה. משהו שם פשוט לא זורם נכון. והבלמים, שנושכים כל כך טוב וכל כך חזק נעלמים אחרי חצי סיבוב ואתם מוצאים את עצמכם בק"מ ה-12 עם ריח חריף של ברקסים ויכולת בלימה ירודה... לא נשאר דבר לעשות חוץ מלהוריד מהירות ולקוות לטוב. נקודה לחיוב היא האחיזה המפתיעה בסיבובים והיכולת להרגיש איפה הגבול. אין ספק שידעתי לכל אורך הדרך מתי האחיזה שלי נגמרת, וכשהיא נגמרה, הרכב לא זרק את עצמו לתעלה הקרובה והיה מאוד קל להשתלט עליו. אמנם יש התערבות מתמדת של מערכבת הבקרה, אפילו במצב ספורט, אבל עדיין יש מקום לשחק שם. גם הבלמים טובים (כשהם עדיין עובדים...) והרעש שבוקע כל הזמן מאיזור האגזוז והמנוע מושך אותך קדימה. התענוג הגדול ביותר שלי במסלול היה החלק הראשון שם הכל עדיין סוג של עבד. בלימה לתוך סיבוב ארוך מבחוץ, פנימה לאבני השפה והחוצה למילימטר האחרון של הכביש לפני הדשא... פשוט תענוג. אבל זה כבר המסלול, לא האוטו... אז כמעט וסגרנו סקאלה באחת הישורות, ועקפנו איזה רכב או 2, אפילו באמצע פניה. אז החלקנו זנב והתרגשנו מרגע לא צפוי של חוסר אחיזה רב גלגלי שהתיישר לתוך הפניה הבאה. כל זה לא הופכים את המכונית למכונת נהיגה. הם פשוט מדגישים עד כמה המסלול שעליו היא נוסעת הוא פשוט נפלא. אני לא יודע, אולי זה האימתניות של המסלול שמדגישים כל מחסור ופגם, אולי זאת העובדה שפרארים, GT3-ים וGTR-ים עוקפים אותי אחרי כל פניה, ואולי זה שאני לא רגיל ליצירה הבווארית... אולי. אבל דבר אחד בטוח. בהשוואה לאחותה הזקנה, המכונית הזאת היא פחות למסלול ויותר לנוחות של הכביש המהיר. את שתיהן לקחתי לרינג, ורק עם אחת, מעבר לריגוש של המסלול חשתי בעקצוץ ברגל הימנית. היה רצון של עוד ועכשיו. עם ה-Z החדשה הזרימה פשוט לא עבדה. וכל התפאורה שמסביב, והרעש הנפלא לא יעזרו כשאין המשכיות בתנועה. אפילוג - כביש 257 והסביבה צפונית לרינג: תביטו לשניה בתמונה הבאה: צפונית לרינג יש כביש שממשיך לאורך כ-70 ק"מ עד לבון. זה לא כביש מהיר. זה גם לא כביש רחב. זה כביש דו כיווני של מסלול אחד ברובו שעובר במקביל לכבישים הראשיים ועובר בין העיירות הציוריות של איזור האייפל. הוא לא חלק. וגם לא ישר. הוא פשוט כביש מושלם. הכביש שכולנו חולמים עליו, וכולנו רוצים להגיע עליו עם הכלי הנכון. אותו הכלי שיקח את כל המסביב, את הירוק של העצים, את הכחול של השמיים ואת השחור של האספלט ויפקס אותם לחווית נהיגה אחת מושלמת. כזאת שתמיד נזכר בה ביום של שמיים כחולים, ותמיד נרצה לחוות אותה, שוב ושוב בדמיונינו. אני חושב שמצאתי כלי לא רע למשימה! אחרי שאיכזבה אותי ברינג ונראה שכל שתעשה הוא להשאיר טעם רע, ה-Z חזרה ובגדול והראתה לי למה באמת היא נבנתה. העוצמות שלה, שברינג הגדול והמאיים נראו קטנות וחסרות משמעות, תופסות עליונות מלאה על המסביב. המכונית מרגישה גדולה על הכביש הצר, עובדה שרק מעצימה את החוויה. האספלט המחורץ והמשובש נעבר ביתר קלות וזריזות לא אופיינית על ידי הבהמה הכבדה. המנוע כאילו היה זקוק לאויר הרים צלול כלאגר גרמני זהוב כדי להגיד את דברו. הרעש, או יותר נכון המנגינה, הבוקעת מאיזור האגזוז מביאות את החוויה לכליל השלמות (שלא לדבר על ההתפרצות במנהרות...). הכביש מרגיש חי תחת הגלגלים, האוטו אוחז ואוחז ולא מרפה. רעש הרוח במחוץ הולך ומתחזק כשהמהירות עולה ואפילו הבלמים מתנהגים יפה לאורך רוב הדרך! עכשיו זה זורם! עכשיו זה מובן! הכל נראה מאוד פשוט לקראת הפניה הבאה... לסיכום: אני לא אהיה זה שיגיד שה-Z החדשה התברגנה. כן היא יותר כבדה וארוכה, כן יש בה הרבה יותר אלקטרוניקה ופינוקים, כן היא לא בהרמוניה עם עצמה כמו אחותה הגדולה, וכן, ברינג היא ממש לא מצאה את עצמה. אבל בכבישים הצדדים היא פשוט פרחה. אני רוצה להזכיר לכולם שמדובר בגרסא הפחות ספורטיבית, עם המנוע היותר קטן ובלי מערכב מתלי ה-M שיש בדגמים היותר ספורטיביים. היא גם היתה על צמיגים מקוריים ועל אוקטן 95 (עם יחס דחיסה לא מתאים). אני גם רוצה להזכיר שאחותה גם לא הרגישה ברינג בבית, אמנם יותר, אבל לא עדיין לא מספיק. ה-Z החדשה ממש כמעט GT. מרגישה מצויין על הכביש הראשי, ומנצנצת גם בכבישי העיירות הקטנים והמפותלים. ואל נא נשכח שהיא גם נראית מאוד מרשימה. בכל מקום שחניתי, אפילו ברינג, לא היה אחד שלא הסתובב להסתכל והיו גם כמה שהיו חייבים להגיד משהו. אז היא לא רכב לג'מקאנות ולמסלולי מרוצים, וכנראה שאין לה את הדם של אחותה הזקנה. אבל היא גם לא חסרת הרגשה ולא מרגשת. אז אני לא אקח אותה בפעם הבאה שאבקר ברינג ככל הנראה. אבל אם אני אתכנן טיול של חציית מדינה תוך חיפוש כבישי נהיגה מושלמים - אין לי ספק בכלל שאעדיף אותה על ה-SLK או ה-TT המקבילה (ואולי חלילה אפילו על הפורש בוקסטר הפשוטה..). עוד תמונות: _________________

זה אותו הנהג. נראה לי שהפוקוס הכבדה מתקשה יותר בהכנסת החרטום אל תוך הפניה. קולין צ'פמן כבר צוטת כאן בעבר במשפט האלמותי - "מכונית בעלת מנוע חזק תהיה מהירה בקו ישר. מכונית קלת משקל תהיה מהירה בכל מקום" (ולא ש-1,200 ומשהו קילוגרמים זה קלי קלות. הכל יחסי)

כנראה שאתה צודק. הישאר עם המידות המקוריות שלך, תחליף צמיגאי ובא לציון גואל.

שירות הוא מרכז רווח - לא טובה של היבואן, ולא ג'סטה. אם במהלך השנים הקרובות תגדל כמות הבימרים בארץ פי שלושה (דוגמא לצורך המחשה. אני באמת לא יודע מה צפי הגידול של מותג ב.מ.וו. בארץ) יגדל הרווח של היבואן משירות גם אם כל הגידול יעשה דרך יבוא מקביל. כשקמור מנסים להתנקם בבעלי רכב מייבוא אישי ע"י איסור שירות או כל שטות כזו הם בעצם מתנקמים בעצמם. די כוחני (ותחשבו לרגע מי מנהל את קמור) ובסופו של דבר גם די ילדותי. לסיכום - מניעת שירות במוסכי היבואן = הפסד של היבואן. אבל זה הכסף הקטן. הכסף הגדול הוא חלפים. שם מדובר באמת על פערי מחיר עצומים בין חו"ל (ארה"ב למשל) והארץ. אם נפעיל את אותה הנחת עבודה מלמעלה נגלה שגידול פי שלושה במצבת הרכבים של המותג בארץ שווה זינוק ברווחי הייבואן מייבוא חלפים מקוריים ומורשים (וגם מהרכבתם במוסכיו). ניסיון להגדיל את הנתח בעוגה הקיימת (גם באמצעים לא לגיטימיים) במקום להגדיל את העוגה כולה היא ראייה קלאסית של מונופול. מישהו פה נתן את הדוגמה של פלאפון. ישנן דוגמאות רבות נוספות. ואם בטלפונים סלולריים עסקינן, הדוגמא על מכירת טלפונים שלא על ידי המפעיל היא מצויינת אבל דווקא לכיוון השני. ייבוא מקביל ומכירה של מכשירים בארץ לא רק קיים אלא גם משגשג - ראה את מספר ה-אייפונים המסתובבים בארץ. אני לא זוכר מפעיל תקשורת שהעז לאסור על לקוחותיו לרכוש מכשירים שלא דרכו. או שחשב לרגע שלא לחבר אותם לרשת.

רוב המסוקים (כולל הקרביים) מתקשים לעבור את ה- 150 קשר - כ-280 קמ"ש. הבעיה היא במהירות קצה הכנף (הרוטור). אם תחשבו את מהירות סיבוב הרוטור הראשי ותביאו בחשבון את רדיוס הרוטור (אורך הכנף הסובבת) תגיעו לכך שגם במהירות 250 קמ"ש (יחסית לקרקע) ואף במהירויות נמוכות יותר מגיע קצה הרוטור הראשי קרוב למהירות הקול. הסיבה היא שמהירות הרוטור במסוק היא כמעט קבועה ומה שמשתנה היא זוית ההתקפה אשר מעניקה יותר עילוי או פחות עילוי. לא רוצה להכנס כאן ליותר מידי פיזיקה, אבל יש גם גבול לזוית ההתקפה שיכולה כנף סובבת לעמוד בה לפני שנוצרת הזדקרות. בשל הצורך במעטפת ביצועים שתאפשר למסוק גם לרחף ולתמרן, מתוכננת הכנף בצורה לא אופטימאלית למהירויות גבוהות. אתם יודעים מה, עזבו שטויות ופיזיקה. יתכן והיה מסוק אשר הצליח בניסוי מבוקר (ובטיסה ישרה ואופקית?) ובתנאים מיוחדים לגעת ב-400 קמ"ש. אם נפעיל את אותם תנאים מקילים לגבי מכונית נקבל מהירויות גבוהות בהרבה. יאללה, עד כאן על מסוקים. מי שמהירות (קרקעית) של 250 קמ"ש לא מספיקה לו יכול לעקוף אותה די בקלות (ועל אחריותו בלבד). כל השאר יאלצו להסתפק בנתון הפוליטי עליו הסכימו שלושת היצרנים הגדולים של גרמניה. באעסה.

לקסוס, מיאטה יכולה להיות מאוד נשכנית אם אתה לא יודע מה לעשות איתה. לא מאמין לי? תאמין לכל שברי המיאטות שנרקבות במאגר - ואני כמובן לא מציין את כל האובדנים להלכה שמצאו את דרכם חזרה לכביש. אכן יש כמה נהגים צעירים שנוסעים - חלקם אפילו בכישרון רב - על מיאטות. לרוב מדובר באנשים אשר חוש האחריות שלהם גבוה בכמה דרגות מגילם. חלקם הלא מבוטל לקח שיעורי נהיגה מתקדמת והתאמן במסגרת מועדון הרודסטרים ומיעוטם מביאים איתם ניסיון קודם בקארט. על פי מה שאתה כותב אתה נמנה על קבוצה זו וכל מה שנותר לי לומר לך הוא - יופי! כן יירבו!! לצערי (באמת לצערי, בלי טיפה של ציניות) אתה יוצא מן הכלל. אני - בכל מקרה - בעדך. ועכשיו לפותח השרשור. אני לא קורא נפשות ולא בוחן כליות אבל הבחור אינו נראה כמי שעונה אפילו על קריטריון אחד. לפחות לא לפי מה שהוא בחר לכתוב - ותקנו אותי אם אני טועה. לכן המלצתי בעינה עומדת - הנעה קדמית, מערכת בקרת אחיזה שאינה ניתנן לניתוק מלא והרבה כריות. אה, כמעט שכחתי - דחוף קורס נהיגה מתקדמת!

אכן פוליטיקה היא הסיבה המרכזית להסכמה "הג'נטלמנית" בין היצרניות להגבלת המהירות. גם עניין הצמיגים משחק תפקיד כלשהו. אגב ה-Z4 על גרסאותיה השונות - כולל ה-M - אינה שונה במדד זה ואף היא מוגבלת ל-250. לאלה ש-250 קמ"ש אינם מספיקים, ניתן להסיר את המגבלה בקלות יחסית. סתם פרט משעשע - בקו ישר מכונית אקזוטית תהיה מהירה יותר ממסוק. המגבלה העקרית במסוק היא מהירות קצה הלהב אשר בשל המבנה שלה אינה מסוגלת לעבור את מהירות הקול.

אני בהחלט מבין את תגובתו של יאשה ואפילו יכול להזדהות איתה. רכב ספורטיבי בהחלט אינו מתאים לנהג חדש ובוודאי לא לנהג חדש ומתלהב. נידמה לי שפותח השרשור עונה על התיאור השני. יחד עם זאת אני לא רואה בתגובות בשרשור כלקיחת אחריות על עצמותיו השבורות (נקווה שלא, טפו, טפו, טפו) של נהגנו הדנדש. לגופו של עיניין וכפי שכתבו כאן רבים לפני כל מכונית שהיא הנעה אחורית יוצאת מייד מהרשימה (לא מיאטה, לא סולטיס, לא MR2 ישנה וכו). כל נינג'ה כלשהיא גם חייבת להשאר בחוץ. מה כן? הנעה קדמית (או כפולה - האלדקס בסיגנון סיאט/אודי), בקרת אחיזה (רצוי כזו שאינה מתנתקת לחלוטין) והרבה כריות אויר.

השאלה העקרית היא האם אתה מחפש רודסטר או כל מכונית עם גם גג נפתח. אם מדובר באופציה הראשונה אזי המבחר אינו גדול והמיאטה היא באמת האופציה הטובה ביותר מכל הבחינות. חפש אחת עם שלדה תקינה ומצב פנימי/חיצוני סביר. יש לדעתי כמה למכירה בתקציב שלך. לגבי מכוניות קבריולט, מדובר לרוב באופציות פתוחות גג של מכוניות נוסעים מוכרות. המבחר גדול ואפשר גם לחשוב על דגמים נוספים כגון ב.מ.וו. סדרה 3 ישנה וכו. הבעיה היא שכמעט כולן נסמכות על שלדה רגילה אשר קיבלה חיזוקים על מנת לפצות על המחסור בגג. השנים לא עושות טוב לחיזוקים הללו והמרכב מתחיל לקרקש עם כל ההשלכות הצפויות לחלקי הפנים והחוץ. רובן ככולן פחות מהנות לנהיגה מרודסטר אמיתי. במחיר שלך הייתי שוקל את ה- 206CC בשל הגג הקשיח, השנתון היחסית הנמוך וכמות הרכבים על הכביש. בהצלחה.

יש כמה דרכים לחסל מנוע - כל מנוע. אבל יש גם כמה דרכים לחסל מותג - התנהגות יפנאוטו במקרה זה היא דוגמה לכך. שייזכרו מה קרה בראשית ואמצע שנות ה- 90 לאחר למעלה מעשור של מכירות שיא והתעללות בצרכן. אני מאחל להם שיתעשתו מהר וייסגרו עיניין עם הלקוח. כל מה שקורה פה, ב-YNET ובשאר מקומות גורם להם הרבה יותר נזק.

לא בהכרח. יש כמה רכבי 6 ו-7 מקומות אשר אחזקתם אינם יקרה. הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש היא הסיטרואן פיקאסו (לא חוכמה, רכשתי אחת לפני כשנה - היום עם 17K ק"מ). עלויות האחזקה אינן גבוהות (כרגע 0 ש"ח לא כולל דלק וזוג צמיגים שהוחלף). ישנן אופציות נוספות שלא אמורות לשבור לך את חשבון הבנק. הונדה FR-V אם אינני טועה, פורד מקס/גלאקסי ועוד.

תגובת ייבואן סובארו היא אכן בושה ועובדת בסופו של דבר נגדו. סמל"ת הבינו את זה (באיחור, אומנם. אבל הבינו). יחד עם זאת הנתונים במקרה של הבררה היו קיצוניים מאלה בהרבה. לא רוצה לפתוח את הדיון שוב? אז אל תפתח. לסיכום, אין כאן שום צביעות.

ובצדק. שם היו מספיק נתונים. אתה מעוניין לפתוח את הדיון ההוא שוב?

עקרונית מנועים מודרניים (כולל ה-STI) אינם זקוקים להרצה. אתה אומר שהאדם הסביר לא אמור להשאיר סימני 11 כשהוא יוצא מהסוכנות ולא אמור לבדוק את מנתק ההצתה לפני שהוא הספיק להוריד הניילונים. אתה צודק. אבל, לצורך שמירה על האחריות זה לא אמור לשנות בכלום. אם היצרן לא דורש הרצה (ובמקרה של סובארו למיטב ידיעתי אין צורך בהרצה) הלקוח לא מחוייב להרצה. לגבי צורת השימוש גם כאן אתה צודק "דה פאקטו" אבל ברמה הרשמית, בלית הוראות מפורשות שמראות אחרת, המנוע אמור לשרוד גם התעללויות שכאלה מבלי להחזיר את נשמתו לבורא. ברוח הגישה החדשה הנושבת מכיוון משרד התחבורה, אני מציע לאמץ את חוק ה-Lemon הנהוג בארה"ב - ארבע פעמים ביקור אצל הדילר עם אותה תקלה במשך השנה הראושנה והסוכן חייב לקחת בחזרה את המכונית.

דוגמאות מהעולם לא ממש תומכות בתסריט שכזה. ראה את "היבוא האפור" באנגליה ושאר מדינות אירופה. אגב, מתי כבר אפשר יהיה לייבא אליז?

מסכים עם הגישה של קמארו. יחד עם זאת לרוב המוסכניקים בארץ - לפחות אלו שאני מכיר - יש יותר שכל ויוזמה מהקרדיט שרובנו נוהגים לתת להם. הם יודעים לטפל במכוניות יפה מאוד, להשיג את החלקים הנכונים, לתת שירות מקצועי ואמין ובמחיר תחרותי. גם משרד התחבורה הבין את זה והעיף, לעת עתה, את דרישת קמור מכל המדרגות (תוך שימוש בנימוקים הנכונים - כך לדעתי). האם זה השפעת השר החדש? מותר לקוות.

LOL :lol:

לפעמים יש הפתעות בחיים. לא ציפיתי לשמוע דברים כאלה ממשרד התחבורה אבל הנה: "לאחר שהופתעו לקרוא בידיעות אחרונות כי חברת קמור, יבואנית מכוניות ב.מ.וו לישראל, קיבלה מהיצרנית מכתב לפיו אסור להעניק שירות למכוניות המותג שלא נרכשו בארץ, החליטו במשרד התחבורה להגיב. אם קמור לא תחזור בה, יאפשרו במשרד התחבורה לייבא מכוניות ללא אישור ב.מ.וו" לכתבה המלאה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720470,00.html B-Ton - אני חייב להסכים איתך - הדיון ביננו נראה לי יותר כדיאלוג בין חרשים. בנקודה זו נאלץ להסכים שלא להסכים.

אני חושב שהדיון הזה הוא דוגמא פנטסטית למה חשוב לפתוח את שוק הרכב הישראלי לייבוא מקביל. למה שמישהו ירצה להביא פורד פיאסטה לארץ? ישנם כמה תשובות טובות: ככה! , כי זה מה שאני רוצה! כי אני אוהב את הסמל על החרטום! כי אין לי מושג מהחיים שלי אבל החלטתי שפורד זה כן טוב ליהודים! (אגב מה נסגר שם עם חיימי?). בקיצור, זה ממש לא משנה למה. מדוע שהמדינה תמנע ממי שרוצה פורד פיאסטה ומוכן לשלם על כך מלרכוש את המכונית? ועם כבר מדברים על פיאסטה, מה עםפ מאזדה 3 ומאזדה 6 ידניות? מה עם פורד פוקס ST ו-RS? מה עם עוד עשרות דגמים ותתי דגמים של פורד ומאזדה שדלק מוטורס החליטו בשבילנו שאנחנו לא רוצים. בפעם האחרונה שמישהו התנהג אלי בצורה כה פטרונית היה לפני למעלה מ- 20 שנה וקראו לו אבא (ולא, לא קראו לו גיל אגמון).

אז על מה הוויכוח בכלל?! סתם כדי לזרוק דעה? מבחינת "ההגיון העסקי" כבר כתבו כאן לא מעט על הכנסות היבואן משירות וחלפים - כנראה שלא טרחת לקרוא (או שכן, אבל לא טרחת להפנים). כנ"ל לגבי דוגמת קרטל עמלות הבנקים - על איזה חוב אתה מדבר בדיוק? האמת, לא משנה. מה שקלטת - קלטת - ומה שלא - לא. התנהגות היבואן לגיטימית? בהחלט לא! עסקית? לא ממש. מנותקת מהמציאות ולכן נידונה מראש לכישלון? בהחלט כן. בהקשר זה ראויה לציון תגובתו של izac. אני מציע לך לקרוא אותה שוב. טובת הלקוח, הבנת צרכיו ויישור האסטרטגיה העסקית בהתאם - הם עמודי התווך המרכזיים של כל אסטרטגיה שיווקית. מלחמה בלקוח היא שריד אנכרוניסטי מימי בזק הישנה והרעה ושאר מונופולים שאליהם לעולם לא נתגעגע. ושלא תבין לא נכון, מלחמתה של קמור בייבוא האישי היא מלחמה ישירה בלקוח. אני לא הולך להתווכח עם הניסיון שלך - אני לא חושב שאני צריך. אני כן יכול לקוות שהתגובות שלך הן לא ראי נאמן לניסיונך.

פחות או יותר כן - ראה תשובתך למעלה. לא מבין מה הקשר לאלפרון (ולפעולות המפקח על הבנקים נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט)? להלן - ובמיוחד בשבילך - הסבר נוסף בשפה פשוטה. התנהגות היבואנים לא שונה מהותית מהתנהגותם של האלפרונים. בשניהם יש כוחניות, התעלמות ברוטאלית מהאזרח הקטן (או הלקוח במקרה של קמור), חוסר הבנה בסיסי של העולם בו הם חיים (ואני מבקש סליחה מהאלפרונים על החלק האחרון של המשפט. לצערי הם מבינים די טוב איפה הם חיים) וקשרים מפוקפקים עם השלטון. בניגוד לקמור, לאלפרונים חושים עסקיים חדים - כתוצאה ישירה של הבנת העולם שבו הם חיים. על החוש העסקי וראית המציאות של קמור ראה את התגובות הקודמות בת'רד זה. לגבי ההערה האחרונה (על-מנת שלא יהיו איזה שהם בעיות הבנה מדובר ב-"...אני הייתי מתנהג אותו הדבר במקומם") אני ממליץ לך לא לשאוף לשום תפקיד ניהול, שיווק או מכירות בתקופה הנראית לעין. לפחות לא עד שתשנה את השקפתך לגבי טובת הלקוח.

ושוב, ממש לא לגיטימי. לא מבין למה? בבקשה! אם כל מהלך עסקי היה לגיטימי, הרי שגם קרטל עמלות הבנקים הוא לגיטימי (מה יש? הבנקים רוצים להעלות את הרווחים, לא? אז מה אם זה על חשבון הצרכן), תשלום דמי חסות למשפחות הפשע הוא לגיטמי (מה קרה?! לאלפרונים לא מגיע להרוויח קצת? בסופו של דבר הם מספקים שירות - עובדה! מי שמשלם, העסק שלו לא נשרף...), התנהלות רכבת ישראל גם היא לגיטימית - הרי בסופו של דבר בטיחות ועמידה בזמנים משמעותם יותר תקציב לתשתית ופחות לוועד ולבני משפחותיהם (תרתי משמע) - למה מי מת?!? מהלכי היבואנים בשיתוף פעולה עם משרד התחבורע נעשה על גבו וכיסו של הצרכן הפרטי תוך ניצול ציני של מעמד ושררה ותוך המצאת חצאי תירוצים ואמתלות שונות. בקיצור, כמאמר נחמיה שטרסלר - שלא יעבדו עליכם!

כמו שנאמר כאן מקודם, בדוק את הגולף GTI.