igalr

מהטענה שלך משתמע שהחצים פוטרים את הנוהג בנתיב הפנימי מלאותת במעבר מהפנימי לחיצוני ופרשנות כזו של החצים בכביש היא לא הגיונית לא סבירה וזו בוודאי לא היה כוונת המחוקק . לעניין המיקום בגלל זווית הצילום הרחבה קשה מאוד לקבוע את נקודת האימפקט. העובדות שאינן במחלוקת הן שנהג הברלינגו עבר נתיב לא ווידא כי הנתיב פנוי ולא אותת. בהיבט הפלילי קשה מאוד יהיה להוכיח אשמה של הנהג המצלם אשמה שהיא מעבר לספק סביר. בהיבט הנזיקי אני מנחש שבסופו של דבר כל אחד ישלם לעצמו.

כוונת החצים ברורה , הנפקות המשפטית לא בטוח שקיימת . בהנחה שכל יציאה מהכיכר היא צומת אז החצים תקפים לצומת הראשונה בלבד , התמרור הימני מתעלם מהעבודה שמדובר במעגל תנועה ומתייחס למעגל כאילו היה צומת רגילה. באותה מידה היה אפשר לכתוב לפני הכיכר בעברית "נא להמשיך ישר" או "מנתיב זה המשך למגינים" והנפקות המשפטית היה זהה. ברור שאין כוונת החצים ליישר את הכיכר במיוחד לאור העובדה שמותר לעבור מהנתיב הפנימי לחיצוני כדי לצאת מהכיכר בכל שלב כך שהחצים האלה לא יכולים לאסור נהג שמסתובב בכיכר בנתיב הפנימי לצאת מהכיכר בכל יציאה שיחפוץ. בכיכר זכות הקדימה הוא אכן של הברלינגו , אבל כפי שראית בפסק הדין יש לו גם חובה לנקוט בכל הפעולות הנדרשות מנהג העובר מנתיב לנתיב ואין חולק שהוא עבר מהנתיב השמאלי לימני בהתאם לפס המקווקו המסומן על הכביש . כל האמור בעיניים סנגוריאליות מהצד המצלם.

אני עובר בכיכר עם חצים כאלה כל יום ושואל את עצמי כמעט כל יום מה נפקות החצים המצויירים על הכביש https://www.google.co.il/maps/@32.8211982,34.9917404,3a,75y,306.48h,69.61t/data=!3m6!1e1!3m4!1squnPaljX8Qm1V0WEbBifCw!2e0!7i13312!8i6656 כיוון שהפסיקה היא דיי עקבית ורואה בכיכר כאוסף של צמתים. אולי אפשר ליישב את הסתירה בכך שהחצים נכונים לצומת הראשונה אליה נכנס הברלינגו ואינם תקפים ביציאה השניה כיוון שזוהי כבר צומת אחרת. במיוחד לאור העובדה שהחצים האלה אינם רלווניים לרכב המצלם והוא לא צריך לנחש את דבר קיומם.

הנהג בברלינגו לא ממשיך הוא פונה ימינה וזו הפרשנות הנכונה לחוקי התעבורה. http://www.fridman-adv.com/lawyers114193.html בפסקה 13 השופט מבהיר את הנקודה הזו ומסביר כיצד יש לנהוג בכיכר שני נתיבים.

בכיכר אין דבר כזה "שמאלה" כל מי שרוצה לצאת מהכיכר זה "ימינה" ולא משנה מאיפה נכנסים . כיכר עם 4 כניסות/יציאות וצריך לצאת ביציאה השניה , שזה כאילו "ישר", צריך לאותת ימינה . לדוגמא בורדו שנכנס משמאל ויוצא ימינה מאותת רק ימינה ביציאה. במקרה הזה התאונה התרחשה כי הכחול שנכנס מימין התנגש עם הסגול שנכנס מלמעלה כי לא אותת ימינה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94#/media/File:UK_Roundabout_8_Cars_flipped.gif

הברלינגו לא נסע ישר,בכיכר "ישר" משמעה להמשיך להסתובב בכיכר הברלינגו יצא מהכיכר, כלומר פנה ימינה מחובתו לאותת ימינה, הברלינגו הוסיף חטא על פשע כיוון שטרם היציאה מהכיכר היה צריך לאותת על כוונתו לעבור מהנתיב השמאלי לנתיב הימני . אלו העובדות . כל השאר ספקולציות .

בד"כ חברות השכרה (וגם מלונות) עושות עסקה שנקראת J5 , מה שאתה קורא לו "תפס אשראי" זה בעצם עסקה שבוצעה ולכן האשראי נתפס כדי להבטיח את מימוש התשלום במועד מאוחר יותר . בית העסק בוחר לממש את התשלום במועד מאוחר יותר , לפעמים את כל התשלום ולפעמים חלקו , לכן קשה לי להאמין שחברת האשראי תוכל לעזור לך.

בעל הבלינגו יכול לחשוב שהמצלם פונה ימינה , אבל עם עבדות שעולות מהסרט לא ניתן להתווכח העובדה היא שבעל הברלינגו היה בנתיב השמאלי והעובדה היא שהוא עבר לנתיב לימני כדי לצאת מהכיכר מבלי לאותת.

התאונה במבט סנגוריאלי : הרכב המצלם השתלב בנתיב הימני והמשיך בכיוון הנסיעה מסביב לכיכר הברלינגו ,שהיה בנתיב השמאלי בכיכר ,סטה בפתאומיות ימינה וזאת מבלי לאותת ימינה וחסם את דרכו של הרכב המצלם ובכך גרם לתאונה.

לא צריך לחשב ירידת ערך על שריטה בדלת. בידיוק כמו שהוא לא הביא שמאי לחשב ירידות ערך על שאר השריטות ברכב.

בשביל שריטה על הדלת לא צריך שמאי.

יש גם בנהיגה עצמית אני השתתפתי בפעילות של משחק הנווטים ומשם ההיכרות עם ירון , מומלץ מאוד.

כיוון שהילד בן 12 , אתה הוא זה האשם בתאונה . בקרוב תקבל את החשבון לתשלום עבור זה שבית החולים בדקו את השריטות על הרגל.

במכתב שתשלח אליו שים לב לדרישה שלך . כיוון שהעברת הבעלות כבר בוצע , מבחינה משפטית העברית בעלות במטלטלין מבוצעת במסירה הדרישה שלך היא ל"השלמת שינוי רישום בעלות במשרד הרישוי" , כך גם כתוב לך בטפסים המכונים "טפסי העברת בעלות" המידע במשרד הרישוי הוא מעט ולא מדוייק משפטית בכל אופן אין לך מה לדאוג , הבעלות עברה ניתן ללמוד זאת הן מהעובדה שהמטלטין נמסר לקונה והן בהתנהגות , הקונה השקיע ברכב , לטענתו 4000 שח , פעולה המעידה כי פעל כמנהג בעלים והיה מודע לעובדה כי הוא זה שצריך להשקיע בתיקונים וכו... בכל אופן בסכומים כאלה קשה להאמין שתמצא עורך דין שמתעסק עם זה , אולי כדאי שתגש לבית משפט כדי שאיזה סטודנט למשפטים ינסח לך מכתב שלכל פחות לא יסבך אותך בשלב מאוחר יותר במידה ויגיע להתדיינות משפטית כלשהי.

לא צריך שמאי בשביל זה , על בסיס התמונות תבקש הצעת מחיר כתובה בכל מוסך פחחות סביר ואפילו תבקש הצעת מחיר במוסך מורשה יבואן. תציג לשכן את הצעת המחיר ותבהיר לו שזה מה שאתה מוכן לשלם שילך לתקן איפה שהוא רוצה. בכל התדיינות משפטית תבחן חובתו לצמצם נזקים ותנהגות דווקנית תיהיה לו לרועץ.

המדידה בלאנסר(ואילו בנוספות) אינה רלוונטית כיוון שקשתות בית הגלגל גונבות מהמושב האחורי דיי הרבה אבל לא ממשענת הגב , אפשר לשבת לצד בית הגלגל ולהרגיש מרווח בכתפיים , אבל אי אפשר לצורך בוסטרים/מושבים לילדים רוחב המושב האפשרי הוא הרבה יותר מצומצם .

תספור את מספר סימוני אדום/לבן מימין , ותראה שהקקטוס עצר בערך אחרי 15 מטר , מה שמתאים למהירות של כ 30 קמ"ש החוק מחייב להאט לפני מעבר חציה כך שלפי החוק היבש אם נסע 30 ולא האט , ביצע עבירה, אבל המהירות כשלעצמה נשמעת מאוד סבירה לכביש דו סטרי בעל שני נתיבים לכל כיוון המופרד בשטח הפרדה בנוי.

רוכב האופניים נוסע במהירות 15-20 קמ"ש , כלומר בכל שניה הוא מתקדם 5-7 מטר זמן התגובה הוא כ1 שניה וזה מבלי להתחשב במרחק הבלימה , רוכב הקקטוס היה צריך לזהות את רוכב האופניים במרחק של 7-10 מטר לפני נקודת האימפקט , כלומר 3-4 נתיבים . בהחלט לא סביר לדרוש מנהג לבצע בלימת חרום לנוכח רוכב אופניים הנמצא שניים או אפילו שלושה נתיבים מעבר לשטח ההפרדה הבנוי, למעשה הדרך היחידה למנוע את התאונה מבחינת הקקטוס זה לעצור כשרוכב האופניים רק ירד מהמדרכה בנתיב הנגדי.

השינוי מדבר על רכבי N1 או M1 מונית ג'יפים גדולים - טרופר, פראדו, דיסקברי וכו'. הם M1 ולא רלוונטיים לצורך עניין זה

בלי אישור כלשהו לכך שאכן היתה בעיה ברכב אין הרבה מה לעשות. במידה והרכב עדיין אצלו שיכנס לכל מוסך שיבדקו את הבעיה בבלם היד ויתנו הצעת מחיר לתיקון.

משטרה לא יעשו כלום עם התלונה כיוון שאין נפגעים. חבל על הזמן בכלל בפניה למשטרה, זה יאפשר לחברת האוטובוסים למשוך זמן. פנה ישירות לחברת האוטובוסים עם הפרטים המלאים.

המצב החדש ישתפר בהיבט הזה אם הגלגל הרגיל כולל הציריות בלמים/משאבות היו בלתי מוקפצות עכשיו רק החלק החיצוני של הגאנט יהיה בלתי מוקפץ אפילו מערכת בלימה תיהיה מוקפצת , לטוב ולרע

בקרית חיים יש הנחיות והנהגים מקפידים לא להשאיר מנוע פועל בהפסקות. לפעמים אחרי הפסקה צריכים לפעיל מנוע כדי למלא אוויר וזה יכול לקחת כמה דקות. בקיצור לפנות לסניף הקרוב של חברת האוטובוסים זה הכי מהיר , לפחות מתוך נסיון באגד

תת (ירושלים) 5338/01 - מדינת ישראל נ' מלבין דרור, תק-של 2001(2), 393(19/07/2001) =================================================== מדינת ישראל נגד מלבין דרור בבית המשפט השלום בירושלים [19.7.2001] לפני השופט אברהם נ' טננבוים ה כ ר ע ת ד י ן השופט אברהם נ. טננבוים האשמה ומהלך הדיון 1. הנאשם מר מלבין דרור הואשם בעבירה על תקנה 1)71) (הפרעה לתנועה)לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. הטענה העובדתית היא כי ביום 3.9.00 וסמוך לשעה 20: 11 ברח' יוסי בן יועזר רשב"ג בירושלים עצר הנאשם את רכבו המסחרי באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה. החלטתי לזכות את הנאשם. 2. הנאשם ביקש להישפט וכפר באשמה בתאריך 14.5.01. המשפט נשמע בפניי והסתיים ביום 7.6.01. 3. מטעם התביעה העיד השוטר, רס"ל לוי יצחק, וכן (להלן: "השוטר") וכן הוגש דו"ח שערך במקום ומסומן ת/1. הנאשם העיד מטעם עצמו וכן צרף עמו 20 צילומים של המקום שסומנו 1 עד 20. 4. טענת הנאשם בקליפת אגוז פשוטה. לרגל עיסוקיו היה צריך להגיע אל אחת מהחנויות באזור. הנאשם חיפש מקום חניה כחוק וכדין ומצא מקום שאיננו אסור ועל פי שיקול דעתו לא הפריע לתנועה. אשר לכן, אין הוא מסכים עם קביעת השוטר כי הפריע לתנועה. לציין שהשוטר בהגינותו הודה כי איננו זוכר מעבר לכתוב בדו"ח ולכן קיבלתי את גרסת הנאשם לגבי מקום החניה כפי שהופיע בתמונות הרבות שהגיש. 5. לצורך עיון בטענות הצדדים, ננתח ראשית את התקנה הרלבנטית ואח"כ נבדוק את השלכתה במקרה שלפנינו. הפרעה לתנועה - תקנה 1)71) 6. נצטט את התקנה כלשונה: 71." לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן - (1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה." 7. על פניו נראה כי מדובר בסעיף "סל". סעיף 72(א) מדבר גם הוא על אי עצירת רכב אך נותן 16 חלופות במקומות בהם אסור לעצור רכב. בין אלו מדובר על מדרכה, בתחום צומת או קרוב אליו, בקרבת ברז כיבוי, בתחום מעבר חציה, ועוד אופציות רבות אחרות. אולם ברור כי אופציות רבות אלה הקיימות כחוק אינן יכולות תמיד לחזות את כל המקרים בהם עצירת רכב תפריע לתנועה. למקרים נוספים אחרים של הפרעה לתנועה קיים סעיף הסל של 1)71). 8. אלא שסעיף זה בנוסחו מרחיב למדי. הסעיף מדבר על כל הפרעה או עיכוב התנועה. מטבע הדברים, אין שטחים מיותרים בתוך העיר לחניה. כל חניית רכב על יד המדרכה בהכרח תעכב במידה כלשהי או תפריע לרכבים אחרים. אם נפרש בצורה זו את התקנה, נמצאת למד כי אין כל אפשרות כלשהי לחניה בעיר אלא למגרשים מוסדרים או בחניות פרטיות. ברור שלא זו היתה כוונת המחוקק. 9. לדעתי לכן יש לפרש את תקנה 1)71) בצמצום. מן הראוי לפרשה כמדברת אך ורק על מקרים שאינם מופיעים בתקנה 72. למרות זאת, ההפרעה והעיכוב ברורים עד כדי כך שכל אזרח סביר יוכל להבין זאת בעצמו. אם לא נפרש כן, הרי מנעת חנייה מכל ברייה. השלכת הפרשנות על המקרה שלפנינו 10. ומן הכלל אל הפרט. הנאשם שלפנינו החנה את רכבו בקטע מדרכה שאין עליו כל איסור לחנות בו. יתרה מכך, כפי שניתן לראות בתמונות, הרי ישנם פסים אדומים לבנים בקטע שלפני מקום החניה. לדברי הנאשם, מכלל הן אתה שומע לאו. דהיינו, כיוון שראה את הפסים האדומים לבנים שאינם מופיעים במקום בו חנה, נראה היה לו כי מותר לחנות שם. אם אכן מדובר בהפרעה לתנועה כה ברורה, כי אז היה על הרשויות לסמן זאת בדרך כלשהי. משלא נעשה כן, מה יעשה נהג זהיר ולא יחטא? 11. לו היה מדובר בחניה ברחובה הראשי של עיר, במקום שבו כל עובר אורח מתבונן שעיניו בראשו יכל להבין שאין זה מקום חניה, אז היתה טענת התביעה עומדת, ונסביר, ברור מאליו שאם אין איסור חניה ברור, אין זה אומר בהכרח שמותר לחנות במקום. ישנם מקומות שאין בהם שלט על איסור חניה אך החניה אסור בהן. לא כך המקרה שלפנינו. אין מדובר פה לכן על מקרה בולט וחד משמעי שבו כל נהג מן היישוב היה מבין שחנייתו מפריע לתנועה. נדגיש שוב כי השאלה הנכונה איננה רק האם הרכב הפריע במקרה ספציפי שכן כל רכב חונה מפריע. השאלה היותר נכונה היא האם אדם מן היישוב אכן יסבור שחנייתו מגיע עד כדי הפרעה אסורה לתנועה. 12. השוטר אף הסביר בדו"ח שרשם (ת/1) כי שם לב להפרעה לתנועה כאשר הגיע עם הניידת מצד אחד ואוטובוס הגיע מן הצד השני ואז הייתה התנועה לשני הרכבים גם יחד קשה. נמצאנו למדים שאין מדובר פה בהפרעה לתנועה על פניה. 13. כפי שהבהרנו למעלה, סעיף 1)71) הוא סעיף שיש להשתמש בו במשורה ובמידת הצמצום. בעובדות המקרה שלפנינו, ובהתחשב בנסיבות החניה, אין סעיף זה חל. סוף דבר 14. לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהופעתם בפני ולאור מה שפרטתי, החלטתי לזכות את הנאשם. המזכירות תשלח הכרעת הדין לתביעה וכן לנאשם על פי כתובתו: רח' מבצע דני 9, ראש העין 48057. העתק הכרעת הדין יישלח גם לראש ענף תביעות רפ"ק מירב אלישוב, ולראש ענף תנועה, סנ"צ ראובן אדרי, על מנת שיבחנו את עמדתם במקרים כגון אלו. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי תל-אביב. ניתן היום כ"ח בתמוז תשס"א, 19 ביולי 2001 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. מותר לפרסום מיום 19/07/2001