evc

אתה מטעין ל- 100% או פחות?

נראה לי שלא הבנת אותי. אני לא בעל תשובה. אני אומר שאין תשובה. אני אומר שהגירה למדינת החלומות לא בהכרח משפרת את ה"האושר" או ה"עושר" של המהגר. יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. אם כבר לך נראה שיש תשובה. אוקיי אז להייטיקיסטים רמת העושר תעלה בהגירה למדינת החלומות. אולי גם רמת ה"אושר". אז למה לא רואים יותר הייטיקסטים מהגרים? שאלה אמיתית לא צינית.

אנחנו כנראה לא יודעים אם רובם בוחרים להישאר שם, אולי דווקא מיעוטם, כנראה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יודעת. מי שכן נשאר שם כנראה חושב שהוא יותר מאושר מלחזור או שפשוט לא רוצה לעשות פינג פונג עם חייו. לא התייחסתי לעובדי הייטק רגילים אלא לעובדי הייטק שעשו אקזיטים או עובדי הייטק בכירים. אבל כמובן שזה לא נגמר רק במשכורות גם אצל עובדי הייטק רגילים אלא יש אופציות, בונוסים וכו' בכל אופן מעניין גם להשוות את רמת המשכורות בין עובדי הייטק רגילים בארץ ובמדינות החלומות (ולא רק ארה"ב) והאם יש הבדל או הבדל מספיק משמעותי. אתם מכירים את זה שיש תפקיד או עבודה אחרת שאליהם אתה יכול לעבור ולהרוויח יותר אבל אתה בכל זאת לא רוצה מסיבות שונות (עבודה קשה יותר, בעיר אחרת, פחות בטחון תעסוקתי, או סתם לא בא לך להתחיל את הקושי של מסלול חדש ונוח לך באזור הנוחות שלך וכו'). אז על אחת כמה וכמה לא בהכרח מהגרים למדינה אחרת רק בגלל תנאי שכר טובים יותר, לא רק הפרמטר של "עושר" קובע אלא לא פחות או אף יותר פרמטר ה"אושר".

אז אנחנו מסכימים שלא מעבר המדינה גורם להצלחת אותם אנשים במדינת החלומות אלא סט הכישורים והיכולות שלהם. להיפך בישראל בתור ילידי המקום יש להם סיכויים גדולים יותר להצליח מאשר כמהגרים במדינת החלומות. האם מעבר למדינת החלומות גרם להצלחה גדולה יותר שלהם? מהצד של ה"עושר"- אולי אבל גם לא בהכרח ולא ברמה שבהכרח תשנה להם משהו, לא חסר הייטיקיסטים בישראל שעשו אקזטים או עובדים שכירים בכירים בחברות הייטק או רופאים שכירים בכירים ו/או עצמאיים שאין להם במה להתבייש מול עמיתיהם בחו"ל והם יכולים לגור בבתים פרטיים בישראל, עם חניה לכמה רכבים שירצו ונסיעות לחו"ל מתי שירצו וכו' מהצד של ה"אושר", גם לא בהכרח, אולי כן אולי לא, לא חושב שיש מסקנה גורפת.

ספיציפית זאת דוגמא להבדל בין "עושר" ל"אושר". נניח כי האינסטלטורים והחשמלאים הללו אכן מרוויחים טוב יותר ממה שהיו מרוויחים בישראל (והיחס בין הרווח להוצאות טוב יותר). האם הם בהכרח מאושרים יותר? האם מגורים ועבודה במדינה קרה יותר משמעותית במשך חלק גדול מהשנה מישראל לא פוגע ב"אושר" ברמה גדולה יותר ממה שה"עושר" נותן, לפחות לגבי חלק מהאנשים עד כדי חוסר רצון לחיות בה? זה רק פרמט אחד, כמובן שיש עוד פרמטרים נוספים.

אני לא יודע פרטים סטטיסטיים על המהגרים הישראליים בארה"ב ובלוס אנג'לס בפרט ובעולם. נראה לי שהמהגרים שאתה מדבר עליהם וצאציהם הם מהגרים "דור א'" ומהגרים "דור ב'" הם יותר מהסוג שאני ציינתי. בכל אופן אנחנו לא יודעים כמה מהגרים דור א' חזרו משם או חיים שם אבל לא באושר גדול יותר ממה שיכלו לחיות בישראל. אני גם מתרכז במושג "אושר" ייתכן שמושג זה לא מדבר אל כולם אלא רק "עושר" שגם הוא לא מובטח בהגירה למדינת החלומות אבל לפחות הוא מדיד יותר ומאפשר לקבוע יותר בקלות האם ההגירה מוצלחת אם לאו.

נראה לי שסטטיסטית אחוזי "ההצלחה" של סוג מהגרים כזה בחיים במדינה החדשה נמוך ביותר. הרבה מאד מהם חוזרים לישראל עם הזנב בין הרגליים.

אני חושב שהשרשור התרחק או לא דן במשוואה המקורית- ישראלי - מהגר - לאחת ממדינות "החלומות"= אושר גדול יותר. האם שילוב שלושת הפרמטרים הללו מביא בהכרח לאושר גדול יותר למהגר הישראלי? לדעתי התשובה שלילית. מגיבים כאן אנשים מסויימים כנראה במקצועות ההייטק וגם בתחום הרפואה זה כך, שיכולים להגר בקלות יחסית ובבחירה די חופשית למדינה שהם רוצים, לעבודה שהם רוצים, לצורת המגורים שהם רוצים וכו' וגם אז זה לא מבטיח להם אושר גדול יותר ממגורים בישראל שהרי סוג אנשים כזה לא היו גרים בקופסאות קרטון ברחובות ישראל ומקבצים נדבות. והשאלה גם מה גורם בכלל לאושר לאותם אנשים והאם הם לא יכלו להיות מאושרים באותה רמה או יותר מהמשך מגורים בישראל? בכל מקרה לחלק הארי של הישראלים שאינם עובדים במקצועות מבוקשים השאלה היפותית לחלוטין- הם לא יכולים להגר וגם אם יצליחו להגר, הרי שרמת אושר גבוהה יותר לא מובטחת להם ואפילו הצלחה בסיסית בחיים החדשים במדינה הזרה לא מובטחת להם. בשורה התחתונה הקשר בין רמת המקרו של מדינת החלומות לרמת המיקרו של האושר של המהגר שעובר לגור בה נראה לי רחוק מאד עד לא קיים ואם הוא קיים אז לא רק בכיוון החיובי אלא יכול להיות גם בכיוון השלילי.

דברים נוספים שגורמים לך לאושר לא המדינה תספק לך ולא משנה איזו מדינה, אלא אתה צריך ללמוד לספק אותם לעצמך ללא קשר למדינה שאתה גר בה. לא תדע לספק אותם בישראל לא תדע לספק אותם בחו"ל ולהפך אם תדע לספק אותם בישראל תדע לספק אותם בחו"ל, רק שיהיה לך יותר קשה לספק אותם בתור מהגר. בסופו של דבר גם במדינה אליה תהגר, אתה תחיה חיי שיגרה רגילים דומים לחיים שלך כאן, של עבודה, בית, משפחה, חברים, בילויים וטיולים בטווח של 100 - 200 ק"מ ממך, מדי פעם טיסות ליעדים רחוקים יותר, רק מינוס מפגשים עם המשפחה המורחבת ומינוס חברים ובסביבה עם שפה אחרת ומנטליות אחרת וגם בילויים במנטליות אחרת. גם אם מסתכלים על הצד החומרני, שלא הוא זה שגורם לאושר, החיים במדינות אחרות זה לא אוטמטית סרט הוליוודי, זה לא שתהפוך למיליונר בחו"ל בגלל המעבר בזמן שכאן אספת בקבוקים

הרציונל שעומד מאחורי הרצון להגר הוא להיות מאושר או מאושר יותר. עשו על סוגיית האושר מחקרים שלמים. מצאו שתחושת האושר הגדולה ביותר נגרמת לאדם שמוקף בחוג משפחה וחברים, רמת המיקרו לא רמת המקרו של המדינה. זה לא מצריך כסף, נכסים, בילויים גרנדיוזים וכו' זה לא מצריך גם מעבר למדינה אחרת, להיפך מעבר למדינה אחרת פוגע בכך קשות. אני לא כותב את הדברים מנקודת מבט ישראלית פטריוטית, אלא מנקודה כללית של הבנה של מה גורם לאושר בחיים.

אדם בתוך עצמו הוא גר. אם לא טוב לך בחיים בישראל לא יהיה לך טוב במדינה זרה, להפך הקשיים רק יתגברו. רוצה לשפר את איכות חייך תעבוד על עצמך בישראל. התפאורה הזרה איננה פתרון קסם. הדשא של השכן רק נראה ירוק יותר....

מה שאני מבין הוא שההנאה של מי שנהנה משימוש בגיר ידני נובעת פשוט מ"ההצלחה" שלו לתפעל נכון טכנולוגיה "מסורבלת" לתפעול על מנת שהתוצאה תהיה פשוט נסיעה תקינה ומיטבית (התאמת כוח המנוע לסיטואצית הנסיעה). וברכב חשמלי הטכנולוגיה "קלה" לתפעול ולכן אין הנאה "בהצלחה" בתפעול נכון שלה שכן הרכב נוסע תקין ובאופן מיטבי בכל מקרה (כוח המנוע מותאם לכל סיטואציית נסיעה). כלומר בנהיגה ברכב ידני אתה כובש את האוורסט מבחינת רמת האתגר וברכב חשמלי אתה כובש בקושי גבעונת קטנה 😉

ואחדד שוב את הסוגייה, אני לא מדבר על רכב עם מנוע חלש או חזק זה לא הסוגייה, אני מדבר על הבדל בין הנאה ממיצוי כוח המנוע באמצעות שילוב להילוך מתאים (גם אם המנוע חלש) להבדיל מהנאה מפעולת העברת ההילוך עצמה. דוגמה רחבה יותר כדי להמחיש את הסוגייה: רכב ידני, הנהג מעביר את כל ההילוכים להילוכים לא נכונים לאורך כל הנסיעה (מהילוך חמישי להילוך שני, מהילוך ראשון לחמישי, מרביעי לראשון וכך הלאה). הרכב לא סוחב, מקפיץ טורים, כמעט נכבה, קופץ, מרעיש וכו'. מי שאוהב גיר ידני עדיין יגיד לעצמו, היי היה סבבה בגלל שנהניתי מפעולת ההעברת ההילוכים עצמה? אני לא חושב שיש נהג כזה אבל אולי אני טועה, מעניין לקבל תשובה בדיוק על הדוגמה הזאת. כלומר המסקנה שלי היא שפעולת ההילוכים עצמה לא היא הגורמת להנאה אלא היכולת של הנהג למצות את כוח המנוע/ לשלוט בכוח המנוע באמצעות שילוב הילוך מתאים. ושוב ברכב חשמלי יש מיצוי של כוח המנוע כל הזמן ולכן אין צורך בהילוכים ומיצוי כוח המנוע גורם להנאה.

שאולי אתה מתבלבל ממה שגורם לך הנאה בגיר ידני, כוח המנוע האפקטיבי שהילוך נכון מביא עמו לעומת מלאכת ההעברת ההילוכים עצמה (עזיבת דוושת התאוצה- לחיצה על דוושת המצמד- העברת מוט ההילוכים- שחרור דוושת המצמד- לחיצה על דוושת התאוצה). כלומר לצורך הענין אם אתה נוסע עם הרכב בהילוך שני ומעביר מייד לאחר מכן להילוך חמישי במקום להילוך שלישי הרכב לא יסחוב, ואז אני לא חושב שתגיד לעצמך שנהנית מפעולת ההעברת ההילוך שביצעת (כנראה שתתבאס על הפעולה המיותרת). אבל אם כן תעביר הילוך מהילוך שני להילוך שלישי אז המנוע יסוחב מאחר והוא נמצא בטווח פעולה אפקטיבי שלו ומזה תהנה. כלומר לא העברת ההילוך עצמה גרמה לך הנאה אלא עוצמת המנוע. ברכב חשמלי יש לך כל הזמן עוצמת מנוע ולכן יש הנאה מעוצמת המנוע כל הזמן.

צפי הספקה למי שמזמין עכשיו? יותר מהר יהיה לקבל אספקה של רכבים מעופפים. יש לך byd אטו 3 באספקה עוד השנה שגם עדיפה על ה- mg בכל מובן חוץ מטווח נסיעה יותר ארוך קצת.

מה שבעיקר משנה זה ירידת הערך של הרכבים ולא מחיר הרכישה וברכבים חשמליים משומשים הייתה בכלל עליית ערך, כך שאם כבר אתה שילמת עלויות חשמל של כמה שנים קדימה.... לענין רכב חשמלי, כפי שציינו כאן, יש עדיין בעייתיות בנסיעות ארוכות שהולכת ומחריפה ככל שעולים עוד רכבים חשמליים על הכביש עם טכנולוגיית הסוללות הקיימת ותשתית הטעינה לא מדביקה את קצב העלייה, לעומת נסיעות יומיומיות שבהן אין בעייתיות כל עוד יש עמדת טעינה ביתית.

שים לב שכריות האוויר הצדיות נמצאות בצידי המושבים הקדמיים וכיסוי מלא למושבים הקדמיים חוסם אותם.

הם כבר לא יוציאו שום גרסה חדשה של הרצועה, הם עברו לשרשרת תזמון.

אם כבר גלשו לדיון על דברים מעצבנים בפיז'ו, ואני מסכים לגמרי לגבי הביקורות שכתבו כאן לגבי ההגה ותפעול מערכת המולטימדיה והמיזוג, אבל איתם אפשר עוד להסתדר. הדבר הכי הזוי בעיניי ברכבי פיז'ו, סיטרואן ו- ds הוא העדר פונקציית"אוטו הולד" מכל הרכבים שלהם ללא יוצא מהכלל. לא מכיר אף יצרן אחר שבאופן גורף חסרה לו הפונקציה הזאת מכל הרכבים שהוא מייצר אולי חוץ מטאטא ההודית . אתה יושב ברכב בפקקים, ברמזורים או בצמתים ב- 3008, 5008, ds לא משנה מה, שעלו סכום נכבד ביותר ועושה כושר עם רגל ימין במקום להתרווח בנוחות כמו ברכבים המתחרים.

רכב כמו מיצובישי אאוטלנדר שמשלמים עליו 70 אלף ₪ יימכר בהמשך לאחר ירידת ערך נמוכה של כמה אלפי ₪ לשנה (בהנחה שהשוק יחזור למצב רגיל של ירידת מחירים ולא כמו בשנים האחרונות בהן אין שום ירידת ערך אלא אפילו עליית ערך) . על פיז'ו כזאת הוצאות האחזקה כנראה יהיו גבוהות יותר מכמה אלפי ₪ בשנה.

לקנות מליסינג זה סיכון, הרבה רכבים בליסינג ננהגים באגריסיביות ובכלל זוכים ליחס פחות מכבד וזה יתבטא בבלאי ואוקטביה רגישה לבלאי (בין היתר גיר/ מצמדים/טורבו). לא שווה את ההנחה במחיר, אם בכלל ניתנת לך הנחה. חפש רכב מאדם פרטי מבוגר ואפילו תרד בשנתון אם המחיר גבוה לך.

הקורולה קרוס מגיע עם מנוע 1.8 עם 140 כ"ס ולא 122 כ"ס (גם הקורולה קיבלה מנוע כזה). אבל הדיון על הרכב הזה קצת מיושן ולא רלוונטי, כשמוכרים byd אטו 3 במחיר של 155 אלף ₪ לדגם הבסיס או 164 אלף ₪ לדגם המפואר, חשמלית לחלוטין, בגודל דומה לקורולה קרוס, מתקדמת מאד עם מסך מולטימדיה ענק מסתובב, הפעלה קולית, אפליקציה להפעלה מרחוק, ועוד ועוד והרבה יותר מהירה מכל מה שנמצא בסביבה (200 כ"ס תאוצה ב-7.3 שניות). והלקוחות מצביעים ברגליים (ראיתם את תורי הענק בשבוע ההשקה?). אין מה לעשות החשמליות עושות בית ספר לרכבי אייס והסיניים עושים בית ספר לכל היצרנים המסורתיים.

רכב חשמלי בא בחשבון?

גירסה נוספת של אלפא טונלה, זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי 😀

יש שונות במשכורות בין בנקים. בגדול בבנקים יש "טייס אוטומטי" והמשכורת עולה כל שנה למעט מקרים של הסכמים מיוחדים בין הוועד לבנק על הקפאת שכר. יש קביעות לרוב העובדים. יש תנאים נלווים שונים. יועצי השקעות הם העלית של הבנקים ומרוויחים הכי הרבה מלבד מנהלים (משכורת 20 - 25 אלף ברוטו לחודש ליועץ השקעות עם וותק בינוני ומעלה בבנקים "הטובים"). מורשי חתימה עם וותק בינוני ומעלה גם מקבלים משכורת דומה בבנקים הטובים. בנקאים רגילים מרווחים הרבה פחות, אבל עם וותק רב גם הם מגיעים למשכורות יפות בבנקים הטובים. עבודה מאד קשה ומאד לחוצה, עם דרישות לעמידה ביעדים שונים וברגלוציה מכבידה. עניין לא תמצא שם וגם לא נחת.