BoazB11

יש לי את נטען של שיאומי. מכשיר חמוד שיכול גם לנפח גלגל של רכב, אבל לוקח לו מלא זמן. אני משתמש בו לאופניים. באוטו יש לי קומפרסור חד בוכנתי פשוט מאייס. הרבה יותר חזק מהשיאומי הנטען. הכבל אמנם דורש התעסקות קטנה, אבל זה לא מכשיר בשימוש תדיר, אלא לחירום, ככה שלא מפריע לי.

בפיאג'ו של הבן שלי טיפלנו בזמנו ב'גארד רייסינג' שהתמחה באיטלקים האלה, אבל הוא כבר לא פעיל היום. וגם במוסך המרכזי של אבניר כשהיו בעיות של כלי 'לימון', כך שבמקרה אחד הם ספגו חלק מעלות הטיפול, למרות שכבר פגה האחריות. בהרצליה אני מכיר את גילי ושדי - מקצוען באיטלקים וגם הגון וישר.

זה טוב שהמכניקה אמינה מאוד, אבל מה זה עוזר לנו אם למשל... בגשם נהיה קצר איפה שהוא והקטנוע כבה באמצע הנסיעה ורק אחרי שעתיים שלוש כשמתייבש הוא חוזר לאמינות המכנית שלו. ואף מכונאי לא מצליח לאתר את התקלה ו/או לסדר אותה על הליפט. (Xevo שהגיע כמעט למאה אלף ק"מ עם הבוכנה המקורית)

מסכים לגבי העיצוב היפיוף של הבוורלי. ראיתי אותו הרבה בחנייה בבית, במיוחד כשהיה מסרב להתניע והבן היה לוקח את ה-SH שלי...) סחירות של שניהם לא משהו. צפיפות - לא היתה לי בעיה עם זה ב-SH, כולל בהרכבה, וגם אני וגם זוגתי לא קטנים במיוחד. אחסון - לבוורלי יש קצת יותר מקום תחת המושב, סבל יש לשניהם, בהונדה הוא אפילו גדול יותר, וגם יש לו מדרס שטוח קטן שאפשר להניח עליו שישיית מים. מעבר לזה יש את איכות החומרים, העמידות והאמינות המכנית, שם הונדה SH לוקח בגדול, ומבחינתי אלו תכונות חשובות יותר מהעיצוב. זו אגב הסיבה העיקרית שאני (שוב) על הונדה, למרות שחשקתי בדוקאטי...

למה ככה DJ ? על הוו תלייה אתה שם ים שקיות, מאחורה יש ארגז, ואם אתה פחות בענייני סבלות והובלות - בפנים יש מנוע שד משחת שמעיף את הציפלון הזה בעיר כמו שד טזמני... SHל נעליך...!

תכלס! אין על החמישיה...😂

עזוב מה העובדים שלך חשבו עליך. הם מכירים אותך מעבר לרכב. השאלה איזה רושם אתה עושה כשאתה מגיע ללקוח בפעם הראשונה, ואז כן בהחלט - להגיע עם אופניים זה הצהרתי לא פחות מאשר להגיע במרצדס S-קלאס. באיזה קורס שעברתי נכנס אלינו בחור עם הרצאה מלומדת ומנומקת על איך להיות מיליונר. נתן לנו את עצמו כדוגמה לצעיר שעושה מיליונים. ניסה לשדל אותנו להירשם לקורס שלו וללמוד ממנו איך עושים את זה. הוא הרצה בשעה האחרונה וירדנו יחד לחניון. שם הוא נכנס למאזדה 3 2008. באותו רגע נמחק לי מהמוח כל מה שהוא דיבר במשך שעה, ומה שנשאר זה - כן, בטח...

אולי בעוונותי אני אשמע כמו חסידי ה'טויוטה בחיים לא מתקלקל', אבל כן - הונדה בדו"ג = אמינות, ובפער לעומת המתחרים ובפער עוד יותר גדול ככל שהכלי עבר כבר כמה עשרות אלפי ק"מ וידיים. לבן שלי היה Xevo כשהיה סטודנט, וליווה אותו בנאמנות מלאה 5 שנים, עד שב-90K ק"מ החלה קריסת מערכות שכבר לא היה משתלם לתקן. הוא הוחלף ב-בוורלי 300, בהנחה שזו אותה יחידת הנעה עם קצת יותר נפח, והוא היה אכזבה גדולה מלאת תקלות מעצבנות שעלו לא מעט לתקן. כיום עם פורזה 250 יש לו נחת מלאה. אמינות מוחלטת ואיכות חיים משובחת. אישית - אם הייתי צריך היום לחזור לקטנוע עירוני שימושי בלי להסס הייתי חוזר לדגם שהיה לי שמשך 3 שנים בעבר - הונדה SH300.

קטנוע מצוין לדעתי. בחנתי אותו כשהגיע לארץ https://katnoim.co.il/test-piagio-beverly-350/ לגבי אמינות אני לא יודע, אבל כחדש אני זוכר שבקצוות הוא קצת איכזב. במהירות מקסימלית על כביש מהיר הופיעו נדנודים שלא ציפיתי מקטנוע פרמיום עם "16 מלפנים ובתנועה ממש איטית בעיר היו קצת קרקושים מהתמסורת. לא משהו קריטי, אבל בכל זאת... כיום לדעתי (מבלי לעשות השוואתי ראש בראש) - הפורזה 350 וה-XMAX 300 עדיפים עליו. מודרניים ועדכניים יותר ובלי הבאגים הנ"ל. מעבר לזה הנוכחות שלהם בשוק משמעותית הרבה יותר - ומזה נגזרת גם סחירות טובה יותר, זמינות חלפים וכו'. מצד שני - כמשומש במחיר נמוך הוא יכול להיות קנייה טובה.

עבדתי בעבר הרחוק במשק פרחים שגם מכר זרים ללקוחות פרטיים. מטבע הדברים היתה הרבה סחורה בסוף חיי המדף שהלכה לפח, אבל עדיין היה אפשר למצוא מציאות חינניות במכולת הזבל. בסטונרים וכל מיני קשי יום היו מדי פעם אוספים כמה חבילות מהזבל ובעל המשק העלים עין. בשלב מסוים זיהינו לקוחה מוכרת ניגשת למכולה, מחטטת ואוספת כמה צרורות, ואז חוזרת למרצדס שלה ומפליגה לדרכה. כשזה חזר על עצמו מדי שבוע, בעל המשק נתן הוראה לפועלים למעוך ולשבור את הסחורה לפני ההשלכה לפח...

לא יודע... אישית אני לא סובל את כל הריחות הסינטטיים האלה, לא במכוניות וגם לא בשירותים/חדרי מדרגות וכדו'. גם לא סומך על כך שהחומר הנדיף שנושא את הריח, אכן לא מזיק לבריאות לאורך זמן. היה לי חבר שבאופן קבוע היה מחזיק באוטו שקית של קפה טחון ריחני עם הרבה הל. שקית נייר עם כמה חורים קטנים... תענוג!

אין שום בעיה עם מנוע ה-2.0 ב-XV ובפורסטר. יש מספיק כוח, ומרגיש אפילו קצת יותר נמרץ ממנוע ה-2.5 שבאאוטבק, לפחות ברכבים שיצא לי לנהוג עליהם עם מעל ל-200K ק"מ. בכולם יש את הגיר הרציף שדורש הסתגלות לאופי הפעולה שלו, שהוא באמת די מבאס ומרגיש עצל למי שמחפש אופי טמפרמנטי ונמרץ.

את זה עם הרוביקון הדנדש לקחתי מ'יצאת צדיק' עם חיים אתגר. ניכל קשישים ועשק אותם באלפי שקלים. המבוגר עם האופניים עשה אצלנו תיקונים חאפריים, אבל לקח בזול. נשארנו עם הברלינגו...

נניח ויש לך בבית נזילת מים, אתה יוצא לרחוב ויש שם שני אינסטלטורים חונים... אוקיי? אחד עם שעון זהב וג'יפ רוביקון חדש נוצץ, והשני עם ברלינגו וסרבל עבודה. למי תפנה? אהה... והנה עובר אינסטלטור מבוגר על אופניים ישנים, ומתוך ארגז תנובה ירוק שקשור לו לסבל מרשרשים כלי עבודה ישנים... אולי דווקא לפנות אליו שיטפס על הגג ויתקן את הדוד"ש?? לא אומר שזה משקף באופן מלא את המקצועיות של כל אחד מהם, אבל לדעתי בכל זאת יש בזה אינדיקציה מסויימת.

אפשר לגמרי להבין דרישה כזו, זו התדמית של העסק, אבל תסכים איתי שגם ספורטאג' או אוקטביה יעמדו בקריטריון של 'אוטו יפה'. למרצדס, ב.מ.וו ושאר מותגי היוקרה יש כבר הצהרה אחרת לגמרי מ'אוטו יפה'.

אני לא אקטלג אותו מיד כנוכל, אבל... אני אבין שני דברים: שהאיש 'טווס', ושבע. 'טווס' - אחד שמתעסק חזק בתדמית שלו, ואולי אפילו מתנשא על הזולת, ושבע - אז מבחינתי בטח ישקיע פחות תמורת כל שקל שיקבל ממני. אני הייתי מעדיף מישהו שייראה לי יותר ענייני ומחובר למציאות שגם אני חי בה. מצד שני - בטח לא הייתי רוצה עו"ד שנוסע ברכב בלאי ונראה מרושל. * זה ברמת הסטיגמה. כשמכירים אישית ומקצועית מישהו, איזה רכב יש לו פחות משנה. (הרו"ח שלי ז"ל נהג בסוזוקי וואגוןR, ונראה די שלומפר, אבל היה מקצוען סופר דופר ואיש משכמו ומעלה. יהי זכרו ברוך.)

כנ"ל עם קיה סיד שהיתה במשפחה עד לפני 3 שנים. סבלה מהרבה דפיקות חנייה שתוקנו, כולל החלפת דלת (למקורית), נמכרה מעל המחירון בגלל ק"מ נמוך ופנים שמור במצב חדש. הראינו לקונה את מסמכי התיקונים בשקיפות מלאה, ואם הוא היה מהסס, היה בחור נוסף שממש התחנן שנמכור לו אפילו בתוספת נוספת למחירון, אבל כבר סגרנו עם הראשון, ולדעתי הוא עשה עסקה מעולה - למרות המחיר הגבוה ותיקוני הפח והדלת.

מנסיון עם דגמים דומים/מקבילים - אאוטבק 2.5 שלי ו-XV 2.0 של חבר קרוב, שתיהן 2012 עם 200K ק"מ פלוס, עלויות תחזוקה ואמינות דומות, וכך גם צריכת הדלק - כ-10 קמ"ל

לגמרי לא. עדיין אין לי את הפרטים, אבל השאלה הזו עלתה בדיונים מול היזם. לדבריו יש פתרון טכני שיאפשר חיבור טעינה לרכבים חשמליים, וירידתם לבור מחוברים למטען, והוא כמובן כרוך בתשלום נוסף. כשנקבל תשובה מלאה אעלה אותה לכאן עם כל הפרטים.

בבית שלי בהרצליה שנמצא כרגע בתהליך תמ"א 38/1 יהיה חניון רובוטי ת"ק לכ-40 רכבים. העלות המוערכת לתחזוקה ותפעול שוטף היא כ-3000₪ לחודש. אם מחלקים ל-50 דיירים זה יוצא 60₪ לחודש. לא נורא כ"כ... לא חתמתי על הסכמה עד שלא ראיתי אחד כזה פעיל, בירושלים. הוועד שם אומר שהעסק די אמין וזריז, כך שאין הרבה 'פקקים' בשעות העומס, והבעייה העיקרית אצלם היא עם דיירים שמסרבים לשלם בכל מיני טענות.

הצרפתיה האחרונה שהיתה לי - רנו טראפיק דיזל 4X4 1986 היה אוטו חמוד לגמרי בעיר - הילוכים קצרים, רדיוס סיבוב קטן, חלונות גדולים ועם כל הגודל שלו מבפנים, מבחוץ היה דווקא די קומפקטי. הבעיה היתה מחוץ לעיר, שבטורים גבוהים (90-100 קמ"ש) הוא היה מתחמם לאט לאט ולא מפסיק... היתה לו מכסת זמן/ק"מ של "שיוט", עד שהמד מגיע לקו האדום ואז צריך לעצור לחצי שעה-שעה עד שמתקרר והמכסה מתמלאת שוב. בדרך לבר מצווה של הבן הגדול בירושלים, הוא תקע אותנו בתחילת העליות ונאלצתי להזמין מונית למשפחה ולחכות ליד האוטו עד שיואיל להתקרר ולהמשיך... וכמובן שאיחרתי ביג טיים לאירוע. וכל זה כמובן אחרי טיפול במוסך מומחה לרנו בכלל ולזבאלות האלה בפרט. לא נזלו מים או משהו כזה, פשוט מערכת הקירור לא עמדה בעומס של שיוט ב-90 קמ"ש. זה היה גם מבאס כי בתקופה ההיא סולר עלה בערך 2 שקלים, ותיאורטית יכולתי לטייל בלי חשבון, אבל מעשית... נה בעין! ב-ואנדורה שהיה לי אחריו (אמריקה...!) היתה תופעה שעם הרבה גז בעליות הוא היה שותה יותר דלק ממה שהמשאבה מסוגלת להעביר... ונתקע. סוויץ' פתוח וכמה מכות למשאבה והיה אפשר להמשיך בלי להתעכב יותר מדי. הג'מוס הזה אהב לשייט בכביש מהיר אבל הבנזין יקר...

2 צרפתיות מהעבר הרחוק חינכו אותי למעשים טובים... ומעשה שהיה כך היה: פיג'ו 104 1.1 + סיטרואן ויזה 1.1 = שתיהן מודל 84 ואצל שתיהן (מנוע זהה) נתקלתי באותה בעיה כרונית, הציר של משאבת הדלק היה מחליק החוצה, משאבה מפסיקה לעבוד והרכב נתקע מיידית. בפעם הראשונה במוסך קלטתי איך תיקנו - פשוט דחפו את הציר חזרה למקומו וזה קרה פעמיים אח"כ והחזרתי בעצמי למקום. אז איפה המעשים הטובים?! כמה שנים אחרי הצמד הזה נתקלתי ב-104 תקועה באמצע הכביש והנהגת מיואשת לידה. עצרתי שאלתי מה קרה - הרכב פתאום כבה, ענתה. הרמתי מכסה מנוע, מבט מהיר למשאבה ו...בינגו! - אין ציר. חיפשתי בתחתית המנוע ועל הכביש ליד - נאדה. נעלם הסורר. אבל בזווית העין קלטתי מסמר עבה ומרושע על הכביש ליד. הרמתי את המסמר, ניקיתי קצת ו...שוב בינגו! מתאים בול בעובי ובאורך. נסי להתניע אמרתי למיואשת שלא הבינה מה ההיפי המגודל מתקן לה עם מסמר מהכביש. סטרטר ארוך ו...הופ!! נדלק האוטו, והמיואשת הפכה בן רגע למאושרת. אמרתי לה לגשת למוסך לסדר בצורה מקצועית את האלתור, ובתחושת מקגייוור המשכתי בדרכי. 2 מעשים טובים בזכות החינוך הצרפתי... גם תיקנתי תקלה, וגם חסכתי פנצ'ר למישהו.

שקלתי לקנות כזו לפני שנתיים. פיתו אותי המחיר, המרווח הפנימי והמנוע החזק. חיפוש ברשת ובפורום הזה בפרט הבהירו לי שאמינות והגלקסי הם שתי גלקסיות מרוחקות מאוד זו מזו... בסופו של דבר קניתי סובארו אאאוטבק ומברך על כך. אגב, עוד רכב שפיתה אותי וירדתי ממנו בגלל תחזוקה יקרה הוא ניסאן מוראנו. בהצלחה!

בבדיקה של הרכב שלי לפני כשנה וחצי נמדד הספק של 200 כ"ס (לעומת נתון יצרן של 167 כ"ס) אז לא בטוח שיש כאן עניין של מקצועיות, אלא אולי שיטה של מדידה ללא מגבלת סל"ד. אצלי זה היה ב-8000 סל"ד... אבל ה-167 של היצרן נמדד בסביבות ה-5K טורים. (סובארו 2.5L) גם בבדיקה הזו רואים סל"ד בלתי אפשרי של 9000 לעומת נתון יצרן שנמדד ב-4900 סל"ד. באותו סל"ד לפי הבדיקה המנוע מוציא בקושי 50 כ"ס.

בקורס נהיגה מונעת שעברתי לפני מספר שנים היתה התייחסות לנושא הזה, והמדריך אמר שמותר בנתיב פונה וכדו', אבל בכביש ישר צריך 'שיתקיים טור'. ההגדרה ל'טור' של מכוניות היא רחבה, ואפשר תמיד לטעון שהיה רכב מלפנים ומאחור במרחק מסוים בזמן העקיפה, כלומר שנכון לאותו רגע "התקיים טור" ואז העקיפה חוקית. מה שהוא אמר בעיקר, זה שבגלל שההגדרה היא גמישה, שוטר בד"כ לא יתייחס לכך בגלל שיהיה לו קשה להוכיח, אלא אם הוא 'מחפש' את הנהג מסיבה אחרת. כלומר - אם זה לא "מהמקפצה" - אז רוב הסיכויים שלא תהיה אכיפה על זה. ,