אחרי פעם אחת שנהגתי ב208 רייסניג במסלול בערד והמאמן שלי שאל אותי איך זה לחזור להונדה ? אמרתי לו שההונדה זה מגעיל , הכל מרגיש קל לביצוע בהונדה .
אני אוהב את האדרנלין בספורט מוטורי כמו בכל ספורט והבנתי שמקומי על המסלול . לכן אם אני צריך לבחור בין חווית נהיגת מסלול לבין התנהלות ביום יום עם רכב ספורט אני בוחר במסלול ( כלכלית איני יכול להחזיק גם ספורט על הכביש וגם במסלול ) לכן רכב סטיישן יפני ביום יום יספיק לי .
מעולם לא חשבתי שאדבק בחיידק נהיגת המסלול . חלום רחוק זה טייפ אר tcr .