ליפיגו

לי יש נסיון חיובי עם המוסך המורשה במודיעין. עם זאת, לא נדרשתי לתקן משהו ברמת סיבוכיות שמצדיקה התייעצות עם מהנדסי היצרן.

בכל מקרה אני מאמין שתיאלץ "להוכיח" ללובינסקי שבצעת את הריקול באופן פרטי, שהרי הם חייבים לעדכן את מחשבי משרד התחבורה כדי שתעבור טסט. לגבי הכסף, זו שאלה טובה. בלי תביעה יצוגית קשה לי לדמיין את זה הואיל והיצרן הוא זה שמממן את קריאת השירות. נשמח להתעדכן..

לי אמרו ש "יש רכבים שעושים להם קריאה לרצועה כמובן אבל לא אנחנו מחליטים, זה היצרן בצרפת קובע, זה עובד לפי מספרי רכב". במידה ולמישהו יש את הגירסא הלא מוגדשת של המנוע, והוא נכלל בקריאת השירות אודה לעדכון.

המנוע בגירסה הרגילה (לא מוגדשת), אחרי 45,000, יש לי מה להתעסק עם זה כרגע או להמתין ל 75 , 90 ?

ידע אפשר לקנות.. שליטה באמצעי הייצור ועלות כ"א אי אפשר לקנות (צריך עבור זה לעבור לקומוניזם). חברת חוואווי מחזיקה בארץ "מרכז פיתוח"... מן הסתם לא מייצרת כאן כלום. היא פשוט יודעת שיש כאן אספקה יפה של מהנדסי שבבים בוגרי אינטל, מארוול, סיסקו ועוד.. הם מפתחים עבורה את הבסיס לכיבוש עולם השבבים (אשר כרגע, למגינת ליבה של ממשלת סין יוצר תלות כלכלית במערב). היא גם יכולה לשלם הרבה יותר ממה שהמתחרים משלמים ובפער. אז עוד 5 עד 10 שנים לכל היותר, נגמרה החגיגה של אקסלוסיביות מערבית בתחום חברות השבבים (אינטל, קוואלקום, AMD .. ). אותו דבר בדיוק עם מטוסי נוסעים - כבר יש להם חברת מטוסים עם מוצר אחד. אותו דבר בדיוק עם רכבים. סין: בערך רבע מהאנושות מאורגן תחת שלטון שמנהל אותו כמו חברה כלכלית אחת. קשה להתחרות בזה.

זו ההשוואה שלי כי זה מה שעמד על הפרק. וזה מה שכתבתי; כשאין אפשרות להתפנק, יורדים ברמה. להתפנק זה גם רכישה וגם אחזקה.

אלה שהגיעו נמכרות לא רע.. באחד הטיפולים במורשה של לובינסקי, נאמר לי שה MG החשמליות נחטפות כמו לחמניות.

אני לא כולם, ואני (כבר) לא צעיר. בצעירותי זומברתי פעמיים, פעם אחת עם פורד אריקה שהורידה לה 100,000 לפחות ממד האוץ. פעם שניה עם סוזוקי סוויפט שהגיר האוטומטי שלה היה גמור. אם אתם חושבים שהקומבינות של מכוני הבדיקה היום הן מזעזעות, אז טוב שאתם לא יודעים מה הלך בסוף ה 80 תחילת ה 90. מאז, אם יש כסף וצורך, מחליף אוטו לחדש. יורד ברמה של הרכב*, העיקר שיהיה שקט נפשי. לזה אין מחיר. * שאלה: מה אתם הייתם עושים: Q5 בן שלוש או קודיאק חדש? זו לא שאלה מתריסה, אלא סוג של סקר. אולי, אני מציע עוד ארכיטיפוס מהשנים האחרונות מהיכרות ממקור ראשון (יותר ממקרה אחד). צעיר ( 30 ומטה) שיש לו אפשרות לקבל רכב ליסינג מהעבודה, ש 1. ניגש לחשבת השכר ומקבל סימולציה של משכורת ותנאים סוציאלים עם או בלי רכב. 2. עושה חישוב ומסיק שבמקום לנהוג ביונדאי איוניק, הוא באותו כסף (פחות או יותר) יכול לממן רכישת גולף חדשה (במקרה אחר פוקוס מהדגם העדכני). 3. רוצה לשמור על "גמישות תחבורתית" בלי המכה הלא כתובה של להחזיר את הרכב ולשלם קנס במידה וירצה לעבור חברה.

קורא את השירשור הזה ועוד שרשור טרי בנושא התלאות של מכירת רכב, וחש יותר בנוח עם המדיניות שלי שגורסת כי רכב קונים רק חדש..

ציטוט ישיר מהצמיגאי: "בריקן אל תיגע. אני גם לא אמכור לך. אני מחזיק את זה רק לליסינג".

הנה אני יוצא תמים כמו גור של שיצו': במוסכים מורשי היבואן שאני מטפל, הבחור שפותח את הכרטיס רושם את הקילומטראג' אחרי שבודק בעצמו, כל טיפול. האם זה מקור המידע שיש לחברות הביטוח אודות רכבים? יכול להיות שהם מעבירים את המידע לאנשהו?

הפיל בחדר ... תלת מימד, ארבעה מימדים, רוחב כביש .. רוחב מותניים, רכבת עילית, עילית הארק... הכל זה אוננות ד'מוחין. שבתות וחגים .. סה"כ כ 60+ ימים בשנה (להלן ימים בהם אנשים בחופש)? יופי. כולם חוזרים בתשובה ומתחילים לשמור שבת? שום צ'אנס. אז מי שרוצה לעשות בזמן החופשות שלו משהו מלבד סעודות ותפילות יכול להשתמש בתחתית-עילית-תלת מימדית? זיבי. מה עושים? חייבים להחזיק רכב. ומי שמחזיק רכב... גם יסע בו.

זו נקודה טובה מאוד שראויה ליותר דגש: אוכלוסיית בריטניה: 1985 56 מליון 2020 67 מליון אוכלוסיית צרפת: 1985 55 מליון 2020 65 מליון אוכלוסיית יפן: 1985 121 מליון 2020 126 מליון ו..אוכלוסיית ישראל: 1985 4 מליון 2020 9 מליון אנו לא מפסיקים להתרבות, זה כנראה משהו במים. זה נתון מאוד משמעותי. אתה רודף אחרי מטרה נעה, בקצב הכי מהיר ב OECD ובפער משמעותי. כל אחד ו"השריטה" שלו.. רוב החיים שלי ביליתי בתל אביב, ותמיד פינטזטי על דבר אחד: גינה ענקית. בפועל היו לי עדניות (מושקעות!) במרפסת. מיקמתי עצמי בסיטואציה שיש לי גינה בגודל של 4 דירות תל אביביות ( כ 330 מטר). שריטה נוספת היא לא לראות יותר מדי אנשים מסביבי. אני גם לא מת על זה, ואני גם כבר לא בגיל או בסטטוס המשפחתי. אילו שריטות נטו. אין להן שום תוחלת למעט היותה מקרה פרטי שלי (ושל אשתי כמובן). ולמען האמת (או למרבה הטרגדיה) מודיעין היא העיר האחרונה שיכולה להתלונן על תחב"צ. זו עיר שתכננו את הרכבת בה לפני שבנו בה בית אחד. (רעננה (למשל) המתינה 90 שנה..) יש בה תחנת מטרו בלב בעיר. השקיעו מליארדים בגשרים ומנהרות, שלא לומר כביש 431, או פסי הרכבת שכרגע מניחים לאורכו. מחברים ב HUB את תחנת פאתי מודיעין לירושליים , ת-א תוך 20 - 30 דק. כל העיר מרושתת בשבילי אופניים, ושבילי הליכה. ואחרי כל זה.. מישהו כמוני לא יכול להשתמש בתחב"צ ביום יום. זו השורה התחתונה. משהו לא עובד.

כל אחד חי כיצד שנוח לו. אם אפרט את כל הסיבות שלי (או כל אחר את שלו)... זה לא יגמר. אגב, אני נולדתי בתל אביב, גרתי ב ב 30 השנים בראשונות של חיי, עודני מחזיק בה דירה (שמושכרת כרגע) ו... נאמר בעדינות שלא בשבילי. שיהנו אחרים. בקטנה, הרושם שנותר כשמישהו 'מאוד מחוייב' להצדקה פומבית של בחירותיו ו\או סוחט את לימון ה- 'לוקאל פטריוטי' טיפה יותר מדי, הוא בד"כ שונה שהתושב הגאה חושב. "שדרות רוטשילד" ... אתה חושב שתל אביב המציאה את השדרה : - ) ?.. בכל מקרה, הקורונה גמרה את קצב אכלוס העסקים והמשרדים בכל מקום, גם במודיעין : - ( נקווה לטוב..

נו, אני מניח שלא היית במודיעין לאחרונה, ואידך זיל גמור. עם זאת, על מנת להימנע מסטייה עוד יותר גדולה מהנושא (חניה - תחב"צ), ננסה לקחת את הדברים כהרמה להנחתה: מגיפות. מגיפת משנות סדרי עולם בד"כ. הקורונה עשוייה לעשות את זה גם בעניין לעיל. אני מכיר אישית כמה וכמה חברות (חלקן עצומות) שהודיעו שהן לא מתכוונות לחזור למודל של עבודה מהמשרד (מן הסתם ממוקם במרכז). יותר ויותר מסתבר שישנם לא מעט ארגונים שלא סבלו מירידה בתפוקה, רק בהוצאות. חלק גדול נהנים אף מעליה בתפוקה. יש למהפיכה הזו פוטנציאל לא רע להקל על העומס בכבישים. אפילו פורמט של שני ימי עבודה במשרד והשאר מרחוק יעשה פלאים. העיר הגדולה, ככל שמגורים בה הם מה שנדרש על מנת לא לבזבז זמן בכבישים, מאבדת מהיתרון לפחות בהקשר הזה. להערכתי, נראה יציאה של משפחות מהעיר. גם לרווקים זה יהיה טוב כיוון שזה יפנה נכסים.

יודע למה שני רכבים? אשתי עובדת ברחובות וגרה במודיעין. תחב"צ: - 20 דק' ברגל לתחנת הרכבת (באוטובוס אותו דבר, רק שאם מסתמכים עליו אין סיכוי להספיק לרכבת). - 75 דק' ברכבת (כי אין יותר הגיוני מלנסוע ממודיעין לרחובות דרך תל אביב). - 25 דק' אוטובוס מתחנת הרכבת למקום העבודה ( המתנה + נסיעה + הליכה מהתחנה הסמוכה לעבודה). סה"כ תחב"צ : 120 דק' לכל כיוון במידה ואין בלת"מ (ולרכבת ישראל, אוהו כמה בלת"מים יש..). יומי: 240 דק - 4 שעות! רכב: בין 30 ל 45 דק לכיוון, תלוי במצב התנועה. ת'כלס יום אחד בשבוע בכיוון חזור לוקח 45 דק' בגלל השעה. יומי : 60 - 80 דק. ההגינות מחייבת: בימים אלה, עובדים על הנחת מסילה לאורף 431, וחיבור מודיעין לירושלים. מ-ב-ט-י-ח לתת לזה צ'אנס אמיתי לכשיסתיים הפרוייקט.

להחזיק משפחה בלי רכב? נו באמת. ולא, לכתוב שלחצי ממשקי הבית אין רכב זו לא תשובה. רווקים בתל אביב, נכים קשישים, חרדים (מכבד את בחירתם לסגנון חיים) .. כולם משקי בית, אבל לא תואמים את הפרופיל שלי במיקרושיט. צוהר לחיים 'יוצאי הדופי' שלנו: בחרתי להפסיק לכלות זמני בכבישים והעברתי את המשרד לעיר שלי ( 5 - 6 ק"מ מבית). תחב"ץ: 10 דק לתחנה + 35 דק באוטובוס שנכנס לכל נקיק בעיר + 10 דק מהתחנה למשרד. סה"כ כמעט שעה לכיוון. רכב: 10 ד"ק door to door לפעמים טיפה פחות. כעת, לך תוצא ילד מביה"ס כשיורד גשם .. עוד? סבבה. הילד לומד נגינה בקונסבטוריון. תחב"צ? ת'כלס אין. אבל אם אני מתעקש אז חצי שעה לכיוון (סה"כ) ברכב: 6 דק. מבלי להיכנס בכלל לקניות, פגישות ובלת"מ ... ביום טיפוסי שלי: תחב"צ 5 שעות נטו לעומת רכב 40 דק נטו. וזה עוד כלום.. אנו משפחה שאוהבת להיות פעילה בשבתות וחגים. פה קפיצה לבית גוברין, שם "קפיצה" לכנרת וכיוצ"ב. מה אני אומר לעשות? לשכור רכב כל סופ"ש? ישראל לא בכיוון. לא היום, ולא עוד 30 שנה. אגרת גודש לא מזיזה לי כי אני לא מסתובב בתל אביב (30 שנה הספיקו לי). אני גר בעיר לא גדושה, חדשה, "מתוכננת" (שמבחינת תחב"צ מצבה טוב יחסית לארץ) ותחב"צ כאן הוא לא פרקטי עבורי בעליל.

זה נכון אך ורק לגבי עבד עברי: רק עבודתו שייכת לבעלים, לא גופו. הוא מוכר את עצמו (עבודתו, לא גופו) כדי לכסות חובותיו. ואין דבר כזה שיפחה יהודיה (בגירה). לעומת זאת: עבד גוי (כנעני), גם גופו\ה שייכים לבעלים, הוא לא משתחרר ומקבל חלק מרכוש הבעלים לשעבר (כמו עבד עברי). אז אולי עדיף שמורים לתנ"ך לא יסבכו תלמידים עם הרציונל מדוע מותר לחטוף, למכור ולאנוס "רק גויים".

לגבי ממזר, ה'סבל' היחיד הוא שהוא לא יכול להתחתן ברבנות. עם זאת יש כאן מאות אלפי אזרחים יקרים מבריה"מ לשעבר שעל אף שבוכרו באמהות מוסריות לעילא, אף הם מצויים בסטאטוס הזה.

15 60 165 77H , יש בערך 5 דגמים בארץ. 3 מהם בהודענה. תודה, חשבתי שהוא יותר יקר. ב

"עבורי" (כלומר עבורינו) זה הצליח לא רע "קיבלתי": (אם כבר השירשור הסעודי הזה 🤦‍♂️ אז עד הסוף), מזכירה במשרה חלקית. "השקעתי": שכ"ד לפני הנישואין, עלויות של תואר ראשון, תואר שני, תעודת הוראה ואובדן הכנסה בשל לימודים תוך כדי חיים (ילדים וכו..). "תשואה": הגברת עובדת קבועה במשרד החינוך, תנאים טובים מאוד, מאפשרת לסחבק להיות יותר הרתפקן תעסוקתית (תקופות כעצמאי\סטארטאפים וכיוצ"ב מסלולים פחות יציבים). Love is the answer

לרכבי מתאימים: Kleber VS Maxxis VS Riken יש גם יותר יקרים, אך אני מעדיף להימנע. מעדיף עצות מנסיון אישי, אך מכבד ומודה לכל עצה מנומקת. נסועה: 10,000 בשנה בעיקר עירונית. תודה!

אחרי הרבה שנים של תכנוני סרק אזרתי אומץ ושכרתי משרד בעיר מגוריי. ניסיתי להתנהל עם רכב אחד, באמצעות תחבורה ציבורית\אופניים\ הליכות ברגל. כעת, המשרד נמצא כ 6 ק"מ מהבית: ברכב: 12 דקות +- חניה לחניה. בתחב"צ: הליכה 7 דק' לתחנה, המתנה לפחות של 5 דק כי אתה לא רוצה להגיע על הקשקש (אז 12 דק') + 40 דק באוטובוס שנכנס לכל תחנה במסלול כמובן + 8 דק הליכה מהתחנה למשרד. סה"כ כמעט שעה לכיוון, אם לא היו בלת"מ (ויש כאלה ב"ה). במילים אחרות עברתי לעבוד בעיר כדי לבלות שעתיים ביום בדרכים.. כשיש יום גשם וצריך להסיע את הילדים לביה"ס? מונית? ועוד ועוד.. מהר מאוד נכנסתי לסוכנות וקניתי רכב "לבעל" חסכוני, ולא מגניב בעליל שמאפשר לנהל שגרת יום.

שני דברים: - הגיר האוטומטי של ב-מ-וו (ZF) הוא ממש לא 'רגיל', הוא חסכוני בדיוק כמו כפול מצמד, מספק בצועים כמו כפול מצמד, ואפילו תומך ביכולות ספורטיביות שאין בכפול מצמד כמו הורדה לא סיקוונסאלית של הילוכים (מ 7 ל 3 למשל), ואני לא בטוח שזמן החלפת ההילוכים שלו יותר איטית מכפול מצמד ממוצע .. - אם נבחן את ב-מ-וו סידרה 2 (למשל) נקרה שכל הגרסאות מצויידות בגיר אווטומטי 8 הילוכים של היצרן למעט... גירסת הקצה ה - M2 שמגיעה עם שני גירים: ידני (צפוי) ו.. כפול מצמד

הרטובים יותר אמינים וחזקים. מנסיון אישי עם DSG7 באוקטביה, לעומת DSG6 רטוב בקודיאק, אין מה להשוות. ולא רק אצל VAG ... גם יונדאי העיפה את הגיר כפול המצמד היבש שלה לטובת גיר חדש עם מצמדים רטובים.