pooh-bear

במקרים שאני מכיר זה לרוב די חופף לשעות העבודה. אבל זה לא מחויב. תפריד בין יום גיבוש ליום כיף. יום גיבוש אמור לשלב פעילות שתגרום לעובדים להכיר טוב יותר אחד את השני, וע"י כך, בתאוריה, לעבוד טוב יותר ביחד אח"כ. יום כיף נועד לרוב כדי לצ'פר את העובדים. הטענה שאני מכיר היא (לכאורה מוכח אמפירית) שעובדים מעריכים יותר פעילות כזו (נניח יום באיזו בריכה, טיול, או הופעה וארוחה בערב) מאשר את השווי הכספי שלה, כלומר עובד שיקבל את הפעילות יעריך את מקום העבודה יותר מאשר עובד שיקבל את עלות הפעילות כבונוס למשכורת. כי זה לרוב על שעות העבודה שעליהם משלמים לך. אם כי ברוב המקרים אם תתעקש (או סתם תבקש) יאפשרו לך להגיע למשרד ולעבוד במקום, בטח אם מדובר ביום כיף ולא בפעילות גיבוש.

אם אתה מחפש משהו אחר, בתקציב שלך תוכל למצוא מונדאו טיטניום אקובוסט (סביב 2011-12). מאוד זריזה ומאוד מפנקת, אבל גדולה יותר ופחות חסכונית.

כמו שנאמר, המנוע והגיר מוכרים מרכבים אחרים ואין להם בעיות אמינות משמעותיות. הרכב עצמו חדש בעולם, אף אחד לא יודע מה יהיה כשהוא יגיע לגיל 3. אם זה יעודד אותך, אני מחזיק סיטרואן c5 שבקרוב תחגוג 11. עם המערכת ההידרו-פנאומטית והכל. זה הרכב היחידי שלנו בבית, והוא מחזיק יפה גם נסיעות יומיות לעבודה / סידורים, וגם נסיעות ארוכות כשצריך. בלי להתקע כל שני וחמישי, בלי להתחמם ובלי להצריך כל מיני ויתורים (אפילו להיפך). נכון שבגילו הוא כבר מבקר פעם או פעמיים אקסטרה במוסך בשנה, אבל זה נשמע לי לגמרי סביר לרכב בן 11. כל זה לא אומר שבמשך 8 שנים לא תהיה אף תקלה לא צפויה, אבל מכאן ועד מכירה לחלקים אחרי 3 שנים יש הבדל מאוד משמעותי.

תודה על התשובה! השאלה לא היתה לגבי פות"ש, אלא באופן כללי. לדעתי האישית והלא מקצועית, אין קשר הדוק בין מיזנטרופיות להרגשת שייכות לתפקיד ולמקום. מיזנטרופיות (שוב, לדעתי) היא תכונה אישית שבאה עם העובד מהבית, ויכולה לנבוע ממיליון סיבות (קשיי שפה, חרדה חברתית, תרבות אחרת) ולאו דוקא ניתן למצוא מתאם בינה לבין לויאליות למקום העבודה. וגם להיפך, יש אנשים מאוד חברותיים שתמיד ישמחו לארגן הפסקות קפה לצוות, להביא עוגה, לטפל בכל ענייני איסוף כספים / ארגון ארועים, אבל בסוף עושים את זה במקום העבודה האמיתית שלהם, וגם טיפוסים כאלו עלולים פתאום לא להיות זמינים אחרי שש ולהתפטר בדיוק ברגע הלא נכון. כי הם חברותיים באופי, אבל לאו דוקא לויאליים למקום. אם נחזור שניה לנושא השרשור, ברור שעובד עם בעיית מרות קבועה (או ממורמר מדי) יכול לגרום לנזק. אבל שוב, אני לא רואה קשר אמיתי בין זה לבין רמת החברתיות / מיזנטרופיות שלו. דוקא מניסיוני, רובם המכריע של המיזנטרופים שנתקלתי בהם לא נוטים למרמור אם מניחים להם לנפשם (וגם אם כן, למי הם כבר יספרו?)

אם אפשר, אני ברצינות אשמח להבין למה. אם מדובר בחברה קטנה שבה כל אחד חייב מדי פעם להתגמש ולסייע בדברים שלא בהגדרת תפקידו זה יותר מובן לי, אבל אם מדובר בחברה גדולה שבה לכל אחד תפקיד מוגדר, זה קצת פחות ברור לי. מניסיוני, ויצא לי לעבוד עם כמה מיזנטרופים עם תעודות (ככה זה בהייטק), כל עוד לא מדובר באדם שלילי במיוחד וכל עוד התפקיד שלו מוגדר היטב, זה לרוב win-win לשני הצדדים. מניסיוני אנשים שליליים ורעילים הם לאו דוקא מיזנטרופים (כלומר, יש חפיפה מסוימת בין הקבוצות, אבל הן בוודאי לא זהות, די רחוק מזה). מה שאני מנסה להגיד שיש אנשים שמתאים להם להגיד בוקר טוב וערב טוב, אבל לא ישבו לקשקש ולרכל כל היום, ויעדיפו לאכול ארוחת צהריים מול המחשב בחדר (הרבה אמריקאים הם כאלה). הם יכולים להיות מאוד פרודוקטיביים, ולדעתי לא גורמים לאווירה שלילית בצורה כזו או אחרת. למה להמנע מהם?

במספר חברות הייטק שעבדתי בהן, לא נהוג להוציא עובדים לפעילות (כזו או אחרת) ולהוריד להם ימי חופש על זה. כן נהוג לפעמים להקצות חצי יום בלבד על חשבון החברה לפעילות מסוימת, ואז יוצאים לפעילות קצרה אחה"צ, או בבוקר וחוזרים לעבודה בסופה.

אתה צודק לגמרי. לא אמרתי אחרת. אבל קרה מקרה, עובד קיבל החלטה בניגוד לדעת מנהליו. זו נקודת הפתיחה של הדיון. והשאלה היא האם במקרה הספציפי הזה מדובר בעובד בעייתי וחייבים לאיים עליו (או לפטר אותו, במקרה הגרוע יותר) או לקיים איתו שיחת הבהרה בטון פחות מאיים ולנסות להבין את מניעיו. לדעתי, מהפרטים שמסר פות"ש, אפשר להניח שמדובר במוזרות כזו או אחרת ולאו דוקא בבעיית מרות כללית וגורפת, ושזו מוזרות שניתן לקבל במקרה של עובד מועיל. זו כל הטענה שלי. המקרה שהבאת (עובד שמתנהל ע"י אולטימטום בתקופה לחוצה) שונה מאוד מהמקרה שנדון פה, ולכן גם התוצאה צריכה להיות שונה בשני המקרים. העובדה שהדיון נגרר למנהלים מול עובדים או זקנים מול צעירים (לפחות לכאורה) מצערת למדי.

סליחה, באמת סליחה. חזרתי לדום המתוח הרגיל. ככה אתה אוהב אותנו, סרים למרותך. מקווה בשבילך שהלקוחות שלך (בהנחה שאתה גם בתחום) יסכימו לקנות את האקסלים הניהוליים המבריקים שלך או את ה-gantt המושקע שהכנת. אתה יודע, המוצרים שאתה מוכר בסוף נעשים ע"י מישהו. אפשר, רק מדי פעם, להתייחס אליו כאל בן אדם ולא כאל טירון או עבד. נכון, זה קצת מורכב יותר, ואפילו עלול לאלץ את ה"מנהל" ירום הודו לחשוב קצת, ולנסות ולהבין גם בעיות של אנשים אחרים. גם שכחת, במחילה מכבודך אדוני המנהל, שגם המנהלים באותם פרויקטים שנסגרים הולכים הביתה. למרות (ולפעמים בגלל) כישוריהם הניהוליים המבריקים. ואכן במקרה הזה, מדובר בעובד שברור שהוא בעייתי, כי הוא מעדיף לעבוד מאשר להשתתף באירוע חברה, גם אם בתרוץ מופרך ביותר. להזכירך: - אף אחד לא הצדיק העדרות מארוע שהוגדר חובת הגעה - אף אחד לא הצדיק אי הודעה - אף אחד לא חושב שאפילו אם התירוצים שניתנו הם אמיתיים לגמרי (מנקודת מבטו של העובד) לא היה כדאי לעובד לנסות ולהתגבר על הבעיה -כולם חושבים שהוא טעה וצריך להודות בטעות. כלומר, גם העובדים (למרות מפלס השתן הגבוה שלהם) מסכימים שיש סמכות, וצריך להקשיב לה. רק שכדאי לאותה סמכות להתגמש טיפה ולהכיר בעובדה שגם לעובד טוב יש חריקות מוזרויות כאלו ואחרות וכדאי לפעמים להתגמש ולקבל אותן, במקום לאיים על כל מי שמצייץ. כל זה רק מהזוית האנושית, מעבר לצורך למצוא מחליף ולעלויות ההחלפה.

הקישורים היו כדי לקבל חוות דעת כללית על הרכב - למשל עלו שם נושאים של רעש מנוע וצריכת דלק לא רחוקה ממנועי טורבו בנזין. מכיוון שמדובר, כאמור, ברכב די נדיר, אין בנמצא חות דעת על אמינותו (אולי תמצא אם תחפש בפורומים זרים, בטח אם אתה דובר קוריאנית). מצד שני, לא הבנתי למה אתה חושב שיש בו "מלא טכנולוגיה" - בקרת שיוט, חיישני גשם ואורות, ואפילו כיסאות חשמליים קיימים כבר שנים רבות, גם ברכבים עממיים יותר. אין שם איזה גיר חדשני, מנוע מתקדם או אלקטרוניקה ייחודית. זה ממש לא רכב פאר. לא זה מה שהיה מטריד אותי ברכישה כזו.

חיפוש קצר בגוגל העלה את זה: http://m.auto.co.il/index.html#/articles/30118 http://www.kvishim.co.il/road-tests/%d7%a8%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%98%d7%99%d7%95%d7%93-2/ http://www.autosport.co.il/43725/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%98%D7%99%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%98%D7%99%D7%98%D7%99%D7%95%D7%93/ אני לא מכיר אישית את הרכב. לדעתי, אחת הבעיות העיקריות היא שמדובר ברכב די נדיר, ויהיה קשה יותר למצוא חלקים תחליפיים במידת הצורך, כמו גם מוסכים עם ידע נרחב ברכב. לא זכורים לי רכבים אחרים של הקונצרן שנמכרו עם המנוע הזה בארץ, אבל זה כמובן לא אומר שאין. בייחוד מכיון שמדובר ברכב השכרה הייתי מוודא שהרכב טופל לפחות לפי הספר, וגם מוצא מראש מוסך שאתה סומך עליו ומכיר קצת את הרכב. אם אתה לא מכיר כאלו מוסכים, הייתי מנסה לבדוק עם המוסכים המומלצים לצרפתיות מה דעתם לפני הרכישה.

וואלה, נהג לילה מסכים איתך אז "דעתו המלומדת". כאילו לא נאמר פה כלום: לקרוא לזה זריקת ז זו רק פרשנות אחת אפשרית של המציאות. זו לאו דוקא הפרשנות הנכונה. אם מדובר בעובד טוב, שבאופן כללי מתפקד היטב, יש הרבה פרשנויות אחרות לאי ההגעה הזו. באמת שהעובדים שאני מכיר לא מחפשים "לפרוק עול" ו"לזרוק ז". זה לא צה"ל, כולם ילדים גדולים ומבינים שהצלחת החברה תלויה בהם, וההצלחה שלהם תלויה בהצלחת החברה. זה גם לא ממש מעניין לא לעשות כלום כל היום, וגם לא מאוד עוזר כשמחפשים את העבודה הבאה וצריכים להסביר בראיון עבודה מה עשית בשנים האחרונות, ואז גם לספק ממליצים. ובאמת, בואו נבדיל בין כנס שנתי של החברה ללהגיע ללקוח. יש דברים שבהגדרת התפקיד של העובד, ויש שלא. יש עיקר ויש תפל. אם מישהו לא יודע להבדיל ביניהם, זה קצת חבל. יש דברים ששווה להתעקש עליהם, ויש דברים שלא. אבל כאמור, כל מנהל ושיטת הניהול שלו.

ממש קצר. די מהר הבנתי שאני מעדיף לעשות עבודה אמיתית מאשר לריב עם ה-ms project ולשמוע את הבעיות המוזרות של כל מיני אנשים. זה לא אני. תודה על המחמאה, אבל טעית באיזה עשור או שניים (ותסלח לי על ההערה, אבל עם אתה לא מקבל דעות של אחרים, אפילו אם הם קצת צעירים יותר, למה בכלל להתווכח? אתה צודק וזהו. וגם אם תשים המון סימני קריאה, זה לא יהפוך את מה שאתה אומר לנכון יותר. ושים לב שלא אמרתי את הדבר ההוא בלטינית שאף אחד לא אוהב). בואו נעשה שניה הפרדה בין מציאות לפרשנות שנתתם לה. במציאות, עובד שנמצא שלוש וחצי שנים בחברה, נותן כל יום שעה נוספת ונחשב כעובד טוב (לדבריו), החליט לא להגיע לארוע השנתי של החברה שהוגדר כנוכחות חובה, שהוא לא היה נדרש בו באופן אישי, ולא הודיע על אי הגעתו. לארועים קודמים שנערכו במקום אחר הוא הגיע. הפרשנות שנתתם לזה היא של "זלזול וחוסר כבוד". אני לא מבטל את הפרשנות הזו, ויכול להיות שהיא נכונה, אבל צריך להכיר בזה שזו פרשנות. אפשר גם לנסות להסתכל מנקודת מבט אחרת, יותר קרובה לזו של העובד, ולהניח שעבורו עמידה בפקק מהווה באמת קושי בל יתואר, ושהגעה לעבודה לעשר שעות אמורה להראות שהוא לא באמת מזלזל ואפילו משקיע יותר ממה שהיה נדרש ממנו לו היה מגיע לארוע. גם בעיני, ההסבר של חוסר יכולת מנטלית לעמוד בפקק נשמע תמוה, בלשון המעטה. אבל זה לא אומר שלא מדובר באמת הסובייקטיבית מנקודת מבטו של העובד. אם זה נראה לכם מופרך, תחשבו על אנשים (ויש לא מעט כאלה) שלא קונים רכב יד שניה בכלל מכיון שהם לא מסוגלים אפילו לחשוב על כניסה לא מתוכננת למוסך. ובשביל הסיכוי הקטן להגיע פעם ב למוסך הם מוכנים לבזבז אלפי, או עשרות אלפי שקלים בשנה. גם כאלו שאין להם את הכסף הזה. זה יותר הגיוני? לכל אחד יש את הקשיים שלו, צריך להכיר בזה שגם אם אובייקטיבית לא מדובר בקושי אמיתי, סובייקטיבית לאנשים מסוימים זה לא קל. יש עוד מיליון דוגמאות, אם תתעקשו. במקום שאני מגיע ממנו, הזמנה לשימוע היא איום משמעותי מאוד. אני לא זוכר מקרים כאלו. לדעתי הצנועה, יש לה השפעה שלילית גדולה מאוד על עובד, והיא עלולה להוריד לעובד הממוצע את כל המוטיבציה שעוד נשארה בו. ככה שזו יכולה להיות החלטה מאוד גרועה בסופו של דבר. יכול להיות שאנחנו פשוט באים מתחומים מאוד שונים, והעובדים והמנהלים שאני מכיר הם ממש לא העובדים והמנהלים שאתם מכירים. במקומות שאני מכיר, עובד טוב הוא נכס, גם אם יש לו מוזרויות כאלו ואחרות, כל עוד העבודה מתבצעת, יש תקשורת בסיסית עם שאר העולם (וגם זה לפעמים בספק) והוא לו מייצר איזו אווירה שלילית במיוחד סביבו. אם יש עובד טוב שפעם בשנה מתקשה להראות את פרצופו בארוע השנתי, ניחא. כל המלל הארוך הזה לא אומר שבתור מנהל, לא כדאי לקחת את העובד לשיחה קצרה, להסביר לו שלא מקובל להבריז מארוע שמוגדר כחובת הגעה, ובטח ובטח שלא מקובל להבריז בלי ליידע מראש. המסר העיקרי בסיפור פה, לדעתי, הוא של בעיית תקשורת של פות"ש. אני אישית הייתי מדגיש את הנקודה הזו, כלומר מסביר לו שאם יש בעיה כזו או אחרת, גם אם היא עלולה להשמע קצת מוזרה, רצוי מאוד ללבן אותה לפני, ולא אחרי שהיא מתפוצצת והנזק כבר נעשה. אבל אם הפרשנות שלי היא לא של "זלזול וחוסר כבוד" (וכמו שכבר הבנתם, היא לא), זו לא היתה שיחה ברוח מאיימת. ולפות"ש, באמת שלא הבנתי את הניסיון לבדוק את חוקיות העניין ולהטפל לעלויות הנסיעה. זה זוטות מעצבנות. הדרך הנכונה לצאת מהסיטואציה הזו, לעניות דעתי, היא להתנצל ולהסביר שמבחינתך הנוכחות שלך לא היתה מאוד מועילה והעדפת לעשות משהו מועיל במקום. ההיטפלות הזו לזוטות רק תעצים את הכעס כלפיך, כי אתה למעשה מנסה להפנות את האשם לחברה (ביצוע פעולות לא חוקיות, אי תשלום על נסיעות). רד מזה. זה לא יועיל לך.

מניסיוני, ברוב המקרים מידע שחשוב לעבודתו היה מועבר בפורום מצומצם יותר. פורומים כאלו נוטים להיות לא רלוונטיים לאף אחד. אבל כן, אני לא יודע. ועדיין, גם כשהברזתי מפגישות בפורומים כאלו השמיים לא נפלו על ראשי והעבודה שלי לא נעשתה מועילה או רלוונטית פחות. במקרה הכי גרוע היו מתמצתים לו את האינפורמציה החשובה בכמה דקות.

לא נשמע לי שזה ארוע בעל משמעות לעובד מהשורה (כלומר, כזה שהוא מפיק ממנו מסקנות אופרטיביות כלשהן), בהנחה שמדובר בחברה בסד"ג של מאות עובדים, הנחה שניתן להניח עקב קיום הארוע בתאטרון (תקציב נדרש + מקומות ישיבה). לא צריך להיות שרלוק הולמס בשביל זה. לא, אני לא עובד שם. לפחות לא סיפרו לי על ארוע כזה איפה שאני עובד.

או שלא הייתי ברור מספיק, או שאתה רק ממחיש לי את הבעיה יותר. לא הצדקתי להעלם בלי להודיע, או לפחות לנסות לברר שאי הגעה לא תחשב כקטסטרופה . גם התירוץ לאי ההגעה, למרות שבתור תל אביבי עם רכב קצת ארוך אני די מזדהה איתו, לא מחזיק מים. ובכל זאת, לו אני המנהל של פות"ש, הייתי מנסה להבין לליבו, ובהנחה שאין בעיית נוכחות כללית והתועלת לעובד הספציפי מהארוע לא מהותית (ועל פניו זה נשמע כך), לא נראה לי שיש בעיה שלא יגיע. הרוב המכריע של העובדים יעדיף לרוב להגיע ולנמנם ע"פ ממש לבצע עבודה מועילה, ככה שקהל לרוב לא חסר. מקס' הייתי מעיר לו שלא הודיע מראש, לא יותר (בהנחה שהוא עובד טוב ואני מעוניין שישאר, כמובן). הגישה הכוחנית ("למה מה קרה?") וחוסר הניסיון להתחשב לא עושים לי את זה, האמת. גם חוסר היכולת להפריד בין עיקר (עבודה) לתפל (להיות קהל לכמה מנהלים עם בעיות אגו). אבל כל אחד והסגנון הניהולי שלו כנראה.

תתחדש! עכשיו הסיפור הרבה יותר הגיוני (כי ה-5 מקומות לא הגיע באמת עד 2016 בצורה סדירה).

מזל שאני לא עובד אצליכם. תכלס, בן אדם מגיע לעבודה בשש בבוקר, עובד 10 שעות, וכל התענוג הזה במקום לישון כמה שעות באיזה ארוע חסר משמעות לחלוטין, ואז להבריז הביתה. חוצפה! לפטר ומיד! לא יודע במה אתם עובדים, אבל שיהיה לכם בהצלחה למצוא אנשים שלפעמים (רק לפעמים) חושבים קצת מחוץ לקופסה (או לפחות חושבים) ולא רק רצים לעמוד בדום מתוח לכל הוראה (פקודה?) מהבוס. אני כבר לא עושה מילואים, אז כנראה ששכחתי שצה"ל הוא דוגמא ומופת לארגון שמעודד חשיבה, שכל ההחלטות בו מתקבלות על בסיס ענייני ושכולם בו נטולי אגו לחלוטין. מודל ניהולי מעורר הערצה שנלמד בבתי ספר לניהול ברחבי העולם. או שאולי דברים השתנו מאז הפעם האחרונה שהייתי שם... לא שמוצדק סתם להעלם בלי להודיע, והניסיון לבדוק את חוקיות העניין לגמרי מראה על קטנוניות מיותרת, אבל באמת שלא קרה כלום אם כמה עובדים החמיצו את ארוע בזבוז הזמן השנתי. לצערי, יצא לי להשתתף בדי הרבה מפגשים המוניים עם הנהלה בכירה (אמריקאית, אם זה משנה), התועלת שהופקה מהמפגשים האלו שואפת חזק מאוד לאפס (אלא אם הכיבוד שמוגש בהם נחשב לתועלת). גם יצא לי להבריז מלא מעט ארועים כאלו, והשמיים לא נפלו (וגם אף אחד לא חשב לפטר אותי, תתפלאו). התועלת היחידה מהארועים האלו היא לאגו של המנהלים, שנהנים שכל כך הרבה אנשים באים להקשיב לדברים החשובים שלהם. גם חשוב, כמובן, מנהל עם אגו פגוע זה לא טוב, אבל בואו נשים דברים בפרופורציות.

הפכתם את זה למסירת מידע מודיעיני לאויב, לפחות. כולם יודעים איזה זוועה הדברים האלה, וכמה בזבוז זמן הם גורמים (וכמה שום לו"ז לא זז בגלל זה). הטעות העיקרית פה היא שלא הודעת מראש, לדעתי. אם היית מודיע מראש או שהיו מנסים לעזור לך להגיע, או שהיו מוותרים לך, או שהיו מסבירים לך למה זה חשוב, ואז היית בוחר מה לעשות. כרגע, תתנצל, תגיד שלא הבנת את החשיבות ושלא יקרה שוב, ושים את זה מאחוריך. וגם לגבי הסיבות, כל אחד ומה שלא בא לו לעשות. למי שלא עומד אף פעם בפקק, חצי שעה פקק יכול להיות סיוט מהגהנום. ובטח בשביל בזבוז הזמן שבא אחרי.

לא משנה איזו התפתחות טכנולוגית תהיה, גם כשנגיע לחלליות אוטונומיות מרחפות זה כנראה לא ישתנה. תכלס.

בקודמת היה גיר רובוטי חד מצמדי, בחדשה פלנטרי. לא אותו גיר.

חבל, שכשאתה מנסה לבאס ת'בנאדם אתה או לא קורא מה שנכתב כאן, או לא מכיר את הנושא. מדובר בדגם החדש, שהרבה (הרבה) יותר אמין מהקודם, כי המנוע הוחלף בגירסה חדשה שבה טופלו הבעיות שהיו בקודמת, והגיר הרובוטי הוחלף בגיר פלנטרי רגיל, שאפילו מגיע מבית יפני למהדרין. אז מעבר לאמינות סבירה+ מדובר על רכב מרווח בטירוף, מאובזר, נוח וכל זה במחיר של משפחתית אסייתית מקבילה. אמנם ק"מ קצת גבוה, אבל מכיון שהמבחר אפסי זה נשמע לי עסקה סבירה לגמרי. בטח אם פות"ש לא ייסע הרבה, ואז במכירה הק"מ הממוצע לשנה יהיה סביר יותר. רצוי גם לא לשכוח שמדובר בירידת ערך של 45٪ בשלוש שנים, שגם זה מכובד.

מכנית, למיטב ידיעתי, זה אותו דגם. בסיס הגלגלים קצר יותר, האורך הכללי קצת קצר יותר והעיצוב החיצוני שונה. נתקלתי פעם באחת כזו מ-2014, ועוד ידנית. לדברי הבעלים היא הגיעה למישהו בלובינסקי בהזמנה מיוחדת שהתחרט, כנראה שגם זו הגיעה בצורה דומה. בסה'כ זה רכב מצויין, מרווח ומאובזר. למיטב ידיעתי היא צריכה להיות עם גיר פלנטרי אמין. אם יש לך תהיות לגבי המנוע הייתי מדבר עם אחד המוסכים המומלצים פה בפורום. אפשר לשאול כמה מבקשים עליו?

בסיטרואן זה טיפה יותר מורכב, כי ה-c4 היא האצ'בק בהגדרה וה-c5 הנוכחית היא סדאן, אבל כן, יש שם הבדלים מאוד ברורים, במנוע, בגודל ובאבזור.

אם אתה כבר משווה, תשווה רכבים מאותו יצרן ומאותה שנה. באופן כללי, רכב "מנהלים" (או בשמו הנכון יותר, משפחתית גדולה, או מיד סייז סדאן באמריקאית) יהיה קצת גדול יותר, גם בבסיס הגלגלים וגם אורך וברוחב, מה שאומר שלרוב הוא יהיה מרווח יותר מבפנים ועם תא מטען מעט גדול יותר. בנוסף, הוא לרוב יהיה גם מעט חזק יותר, ומאובזר יותר, אבל זה יותר תלוי ברמת האבזור הספציפית מאשר בקטגוריה. בסה"כ - הוא יהיה קצת יותר בהכל. גם בצריכת דלק ובקושי למצוא חניה. תמיד יש יוצאי דופן - מונדיאו מול פוקוס, כשהמונדיאו חזקה ומרווחת משמעותית מהפוקוס (לפחות בגרסאות הישראליות שלהן), לעומת מאזדה 3 מול 6, שמשתמשות באותו מנוע (נכון של-6 יש גם 2.5 ול-3 יש גם 1.5, אבל את שתיהן די סביר לקנות עם ה-2 ליטר)

דיסקליימר: לא מכיר ניסן פרימרה בכלל. לדעתי, במחיר כזה יש אלטרנטיבות הרבה יותר מעניינות. לו המנוע היה מקורי עם 90,000 ק"מ, ניחא. אבל לקבל מנוע שאין לך מושג מה עבר עליו, ברכב בן 10-11, שלא התבלט (פרט לעיצוב) גם כשהיה צעיר, ועוד לשלם על התענוג הזה 20,000₪, נשמע לי קצת לא משתלם. שוב, לדעתי. לדוגמא, אבל רק כי אני קצת לא בסדר בראש באופן כללי, סיטרואן c5 מ-2010 תימכר בערך במחיר הזה. קצת סבלנות ותמצא רכב מספיק שמור. הוא הרבה יותר נפוץ, חדש ב-3-4 שנים, והרבה יותר אמין ממה שרוב האנשים חושבים (ורק כדי שלא ישתמע משהו לא נכון, הוא לא שיא האמינות, אבל מסוגל לנסוע גם למקומות שהם לא מוסך, בתחזוקה סבירה). והוא גם (לטעמי) הרבה יותר יפה ומודרני מהפרימרה. גם מונדיאו סביב 2009 לא תהיה יקרה בהרבה, ויכולה להיות עסקה לא רעה בפני עצמה. בשנתונים כאלה גם הגיל משחק תפקיד משמעותי. אפילו אם זה דברים קטנים, יותר מדי תקלות יכולות להיות מעצבנות.