20VT

אייל, ב-VAG העכשוויות סגירת חלונות וסאנרוף היא מקורית, כלומר הסאנרוף ייסגר (והחלונות יעלו) גם אם תנעל את הרכב עם מפתח, ולא רק דרך האזעקה. למעשה האזעקה נותנת סיגנל אחד קצר לכל הרכב להינעל.

יש בשוק שיפור חדש. מעניין כמה זמן ייקח לו להגיע לסדנאות השיפורים בארץ. וכמה זמן עד שאיזה אידיוט יפעיל אותו באמצע המפגש ברמת-גן. משום מה נראה לי שהשרשור התמצה ...

אייל, לא טענתי שסאנרוף זה חארה. גם לא אמרתי שאני לא אוהב אותו. יש לזה את הכיף הקטן שלו, וזה לכל הפחות (ולדעתי גם לכל היותר) נחמד. טענתי שהוא לא נותן עלות / תועלת מספיקה, אם זה עולה יותר ברכישה, או חלילה נעשה במיוחד לרכב שלא היה בו סאנרוף. סאנרוף ידני בכלל הייתי מוכן לשלם כדי שלא ישימו לי (אל תעלב, עניין של העדפה). לסגור את המדף של הסאנרוף קבוע כדי שלא יהיה חם (שזה מה שחברה שלי עושה בד"כ) שקול בעיני ללא לקנות סאנרוף מראש, ואפילו קצת יותר גרוע כי את הבעיות קיבלת ואת התועלת לא. אותי לא שאלו כשקניתי, כי ככה זה הדגם. כשהתעניינתי פעם ב-WRX אגב, בהחלט שקלתי את הדגם ללא ספוילר וללא סאנרוף, מה שלדעתי חוסך הרבה דאגות וגם איזה +10K שקל. ולסיום סיפור סאנרוף מיומני היקר: אצלי מ-day one יש רעשים קטנים מכיוון הגג, בעיקר בנסיעה על כבישים משובשים ועוד עם הקשיחות של הרכב. אני מאד רגיש לקירקושים למיניהם ובעניין הזה הסיאט הרבה פחות טובה מ-VW. בנוסף מייד אחרי שקיבלתי את הרכב התפרק לו איזה פלסטיק קטן מהגג, שהמוסך אמר לי שזה רק לטובתי שהוא התפרק ככה, כי בד"כ הוא מתפרק תוך כדי פעולה של הגג אחרי כמה שנים, ומסתבך במנגנון, ואז צריך לפתוח חצי עולם. אני לא ויתרתי כי הרכב באחריות והתעקשתי שיפתחו חצי עולם. אז פתחו, ואמרו שסידרו משהו. נחש מה ? עכשיו התחלפו הרעשים הישנים ברעשים חדשים, ויותר מעצבנים. כצפוי, כי בטח כמו שכתוב בחתימה של שמר, אחרי הפירוק וההרכבה נשארו להם ביד איזה שני ברגים שהם לא יודעים מאיפה באו. אני מבחינתי השגתי את שלי, שמנהל המוסך יודע מי אני ומכיר את הרכב, ולרכב יש תעוד של הסטוריית סאנרוף מגיל 0, ולכן כאשר בעוד שנה הגג ייתקע כמו שאני מצפה, אני אלך וארים צעקות ליבואן שזה היה דפוק במקור. אולי יחסוך לי איזה 2000 שקל אז. ואולי לא. בינתיים התועלת העיקרית מהסאנרוף היא אכן כתחליף לפתיחת חלונות במהירויות גבוהות, מה שמעמיד אותו קצת יותר גבוה על סקאלת השימושיות מאשר וישרים לפנסים, למשל.

זה מאד תלוי מה טמפ' החדר ... ב-23 מעלות בערך צריך 800psi, או 55 באר. זה לא מצחיק בכלל בכלל. ב-36 מעלות צריך 1000psi, או 69 באר. זה עוד פחות משעשע. מעל 36 מעלות או 1000psi החומר הופך לנוזל סופרקריטי, כלומר אין לו יותר מצב נוזלי ומצב גזי, אלא מצב אחד שהוא תערובת של השניים, בלי קשר ללחץ.

לדעתי כבעל סאנרוף טרי יחסית, לא כל כך כדאי גם לקנות סאנרוף מקורי, אז בטח ובטח לא כדאי להתחיל לחתוך רכב שאין לו סאנרוף על ידי "המומחים" המקומיים בארצנו. יתרונות לסאנרוף - אפשר לראות מטוסים, אפשר לצפות בציפורים, אפשר להשתזף גם בראש ולא רק ביד שמונחת על אדן החלון. חשוב, לא ? פחות רעש מאשר לפתוח חלונות. פוזה - בעיקר מהתקנה מקומית שמסוגלת לפתוח ל"מצב דאווין" של איזה 30 מעלות שיפוע, כדי שכולם יראו שיש לך סאנרוף. חסרונות לסאנרוף - כל השאר. פירוט בכל זאת ? חם. עושה רעש רוח כשפתוח. עושה רעש רוח כשסגור (בהתקנה מקומית). יעשה נזילות, בעיקר מהתקנה מקומית שאין לה ניקוז כמו למקורי. מנגנונים לא אמינים עם תיקונים יקרים. מוסיף קרקושים לרכב. אם לא נסגר בנעילה מרכזית, אז עוד משהו שצריך לסגור לפני שמכבים סוויץ'. סה"כ סאנרוף זו המצאה לארצות אירופה הקרות, ששם כל טיפת שמש שאפשר להשיג היא ברכה. אצלנו, אם הייתי מוצא איפה החביאו את הכפתור שמנמיך קצת את העוצמה של השמש בקיץ, הייתי מאוד מבסוט.

שלום לכולם, מאחר ועוד לא הגעתי לרמה שאני יכול לזהות כל קשקוש מפלסטיק שהחביאו לי הגרמנים (הספרדים?) מתחת למכסה מנוע, אני זקוק לעזרתכם בזיהוי. בתמונה הזו סימנתי בחץ ירוק-אפור את מה שאני מזהה כבית המצערת. מה שאני מחפש לדעת הוא: 1. מהם קשקושי הפלסטיק שהקפתי באליפסה כחולה. 2. מהי הקופסה שסימנתי בחץ אדום. הקופסה הנ"ל משמיעה תקתוקים די חזקים וקצובים כאשר המנוע פועל בסרק. נגיעה בבליטת הפלסטיק שאליה מתחבר הצינור המגיע מה'קשקושים' (זאת שעליה מצביע החץ) מגלה ששם מקור התיקתוקים. לנוחותכם להלן תצלום תקריב, ועוד אחד במבט מכיוון הקופסה על 'הקישקושים'. בתודה מראש !

האם מבחן "תן דחיפה למתלה ותראה אם האוטו מתנדנד" נותן תוצאה חד משמעית (כלומר, לא מתנדנד = בולם תקין בהכרח) ? אם לא, האם יש מבחן שכן נותן תוצאה חד-משמעית ? אני חושד בבולמים הקדמיים שלי למרות שהם די חדשים.

תחמוצת חנקן (NO2 או ניטרו/ניטרוס בפי העם) מתאדה (או מתעבה = הופכת לנוזל) במינוס 88.5 מעלות בלחץ אטמוספרי. זה אומר שאם אין לך כוונה לקרר לטמפ' הזו ואתה רוצה להחזיק אותה נוזלית, תצטרך לדחוס, והרבה. אגב, באופן די מעניין, שתי מעלות מתחת לזה, והיא קופאת לקרח. עוד נקודה זה שהיא מקררת יותר טוב מחנקן נוזלי - 1 ק"ג NO2 יספוג 376KJ בהתאדות. זה ממש לא רע. ואגב, גם חנקן נוזלי הוא לא נוזלי בלחץ אטמוספרי, אלא מתאדה מייד, בגלל זה כל ה'עשן' מסביב.

המכסים האלה ממתכת, זה גם מועיל, או שזה סתם "יפה" (כמו זה) ?

לכל מתלהבי החנקן הנוזלי - מעבר לכך שיותר קשה לטפל בו, הוא נחות ביכולת הקרור לעומת CO2 (קרח יבש). אני אחזור על החישוב במקוצר, הפעם לחנקן: ק"ג חנקן נוזלי סופג 199 אלף ג'אול בהתנדפות. הוא מתנדף במינוס 196 מעלות, ולכן צריך לטפס יותר מאשר CO2 כדי להגיע לטמפ' הסביבה, אבל בתהליך הזה הוא יספוג רק עוד כ-226 אלף ג'אול. סה"כ הגענו ל: 199KJ במערכת לא אטומה וזולה (לעומת 571KJ עבור CO2, כ-35% מהקיבולת) 425KJ במערכת אטומה ויקרה (לעומת 655KJ של CO2, כ-65% מהקיבולת) אז כמו שניטרו זה לא פצצה, חנקן נוזלי זה לא עידן הקרח. מה שכן הוא יכול זה לקרר יותר מהר, בגלל שהפרש הטמפ' בינו לבין האויר גדול יותר. אבל זה לא משמעותי בהנחה שבונים מחליף חום מספיק טוב.

אז זהו שלי זה לא נראה. גם ההצעה לקרר את האוויר לא נראית לי כהפרה של שימור האנרגיה. תחליף את המילה "קירור" במשפט שאתה כתבת (הראשון) במילים "דחיסה של אויר" (הרי גם דחיסה דורשת אנרגיה), ותראה שאתה טוען שטורבו וסופרצ'ארג'ר מפרים את שימור האנרגיה. צודק. סליחה. גם לא התכוונתי להכפיש, פשוט צרם לי שבאותה הודעה שכתבת על אחרים "שטויות", גם הוספת אמירה שבמקרה הטוב היא לא מדוייקת, והנחתי גם שהתשובה הנכונה ידועה לרוב האנשים, כולל אותך אגב. ולתיקון הטעות, אין קשר בין אינטרקולר לגזי הפליטה. האינטרקולר מקרר את אויר היניקה למנוע, שהתחמם בשל דחיסה. לשם המחשת חוסר הקשר לגזי הפליטה, ניתן לשים לב שאינטר' רלוונטי גם לסופרצ'ארג'ר, שאין לו ולגזי פליטה שום דבר משותף.

"טחינה" = נוזל קירור (מים) התערבב בשמן. וקלעת לשם המדוייק של זה במוסכניקית. מעיד, כמו שכתבו לפני, ככל הנראה על פריצה באטם/ראש וניתן בהחלט לתיקון. מה שכן אין לך מנוס מפתיחת ראש למיטב ידיעתי, ואם אין לך כוונה לנסות לעשות את זה לבד (ואני מקווה שאין), אז ישר למוסך.

במקרה עשיתי קצת מחקר בנושא לא מזמן. העיקרון הוא בסדר, אבל הכמויות לא מסתדרות. אני אנסה לחסוך ממך את עוגמת הנפש, ותוך כדי כך אני אנסה לחסוך ממך גם את פרטי החישוב הפיזיקלי המדוייק, אבל קצת חישובים צריך: האופן היחיד שבו האויר מתקרר הוא על ידי העברת החום שבו לגוף אחר, במקרה שלך לקרח היבש. כלומר הקרח היבש סופג חום. קרח יבש הוא CO2 קפוא, כאשר הוא מתחמם מספיק הוא הופך לגז CO2. לכל גרם של קרח יבש דרושה אנרגיה של 571 ג'אול כדי להתאדות (להלן קישור לנתונים של CO2). כלומר אם שמת קוביה של 1 ק"ג קרח יבש, והיא התאדתה כולה, היא ספגה 571 אלף ג'אול מהאוויר. מיד אחרי האידוי, הגז נמצא בטמפ' של מינוס 78.5 מעלות, שהיא עדיין נמוכה למדי (אגב, בתנאים האלה CO2 הופך ישירות ממוצק לגז, מה שעוזר לקרור וחוסך בלאגן של נוזלים במערכת). בשלב הזה נשאלת השאלה האם המערכת שלך פתוחה או אטומה. אם היא פתוחה, CO2 שהתאדה מתנדף החוצה ובזאת סיים את תפקידו, וזו יכולת הקרור של "המתקן". אם המערכת אטומה, הגז מוחזק במערכת וממשיך לספוג חום מהאויר כל עוד הטמפ' שלו נמוכה מזו של האוויר בחוץ, כאשר היכולת שלו לקרר את האויר יורדת ככל שהטמפ' שלו מתקרבת לטמפ' האוויר. כמובן שאתה צריך לדאוג לאטימות ולעמידה בלחץ הגז. אם האוויר החיצוני הוא בטמפ' של 21.5 מעלות (קצת קר בשביל ארצנו הלבנטינית, אבל זה יקל על החישוב), אז יש הפרש של 100 מעלות שהגז צריך לטפס. במהלך הטיפוס הזה כל גרם של גז סופג עוד 0.85 ג'אול עבור כל מעלה צלזיוס שהוא מטפס. סה"כ, עבור קוביה של 1 ק"ג, יש לנו עוד 85 אלף ג'אול עד שהגז יגיע לטמפ' הסביבה ויפסיק לקרר לחלוטין (הוא יפסיק להיות 'יעיל' הרבה לפני כן). סה"כ קיבלנו שקוביה של 1 ק"ג יכולה לספוג בין 570 ל-655 אלף ג'אול, תלוי אם התאמצת לשמור את הגז או שנתת לו להתנדף החוצה. עכשיו כשהבננו כמה חום אפשר לספוג בוא נראה לאיפה זה מביא אותנו: מנוע 2000 סמ"ק אטמוספרי צורך 5.76 קילוגרם אוויר לדקה ב-6000 סל"ד (הנחת יעילות נפחית (VE) של 80%, אויר בטמפ' 25 מעלות). כדי להוריד טמפ' של 1 ק"ג אויר במעלה אחת יש צורך לסלק ממנו אלף ג'אול (להלן נתונים של אויר). נניח שהמערכת שלך אידאלית, כלומר אין לה שום הפסדים, והיא יכולה לסלק חום מהאוויר באיזה קצב שנבחר (הקצב תלוי במבנה המתקן שלך). אנחנו מזרימים 5.76 ק"ג אויר בדקה, כדי להוריד אותם במעלה אחת צריך לסלק 5.76 אלף ג'אול. זה אומר שהקוביה של 1 ק"ג קרח יבש יכולה לעשות את זה במשך כ-100-110 דקות. אבל בזה הורדנו את טמפ' האוויר רק במעלה אחת, שזה לא משמעותי במיוחד. נגיד שאנחנו רוצים להוריד את טמפ' האוויר ב-10 מעלות, מה שיוסיף לנו כ-3% לביצועים, לפי מה שכתב jlavi2002 (כל 3 מעלות = 1 אחוז). את זה הקוביה יודעת לעשות רק 10-11 דקות ... הזמן אולי מספיק לאיזה מרוץ קצר, אבל השיפור לא. אז בוא נוריד את האוויר ב-60 מעלות, כדי לקבל 20% שיפור - הקוביה שלנו תחזיק עכשיו רק 100-110 שניות ! וכל זה עוד בתנאים אידאליים. מעשית אפשר כנראה לצפות לחצי מזה ומטה במנוע אטמ'. במנוע מוגדש התוצאה תהיה קצת יותר טובה, אבל שם צריך לספוג עוד יותר חום. אז נכון, אפשר לשים יותר קרח, אבל בסופו של דבר מדובר במשאב מוגבל שיתכלה מהר מאוד, לא משהו שאפשר להגדיר כשיפור יומיומי לכביש, נכון ? סתם לידיעה כללית, אינטרקולר טוב על מנוע 2 ליטר מוגדש שפועל ב-6000 סל"ד אמור לפזר אנרגית חום בהספק השווה לכ-28 כוח סוס (זאת כאשר המנוע עצמו מפיק כ-200-300 כ"ס). תחשבו על העוצמה והבזבוז, 28 כ"ס מתפזרים כחום באוויר. כמה הספק חימום אמרתם שיש לכם במזגן המרכזי בדירה ? 3.5 כח סוס ? ב-28 כ"ס אפשר לחמם 8 דירות ! וזה עוד לא כולל את החום שמפזר הרדיאטור, אלא רק את מה שמייצר הטורבו. נ.ב. הממ. ואיך אתה מסביר תופעות על טבעיות כגון מגדש טורבו או סופרצ'ארג'ר ? גם הן מייצרות אנרגיה יש מאין ? המטרה היא לבזבז קצת אנרגיה אבל תמורתה לאפשר יצירת הרבה יותר אנרגיה, באותו מתקן (מנועה?). המקור לכל האנרגיה הזו, גם היעילה וגם המבוזבזת, הוא מיכל הדלק שלך. בזזז. תשובה לא נכונה. לפחות לא לרשום באותה הודעה שבה כותבים לאחרים כמה שטויות הם רושמים. .

מתדלק צבאי עייף ושבוז ביום שישי מילא לי בנזין במקום סולר בטרנזיט. בניגוד לכל נבואות הזעם בשרשור הנ"ל על כך שהטרנזיט ישוגר כטיל בליסטי, בפול טורים תוך כדי שפיכת מנוע מתקדמת: הטרנזיט לקח את זה בקול, הניע על הסולר שנשאר בצנרת מקודם, וברגע שהבנזין התחיל להגיע למנוע הוא פשוט נכבה ולא הניע יותר. לא טורים, לא דחיסה ולא נעליים. ניקוז המיכל, מילוי סולר, התנעה קשה וארוכה, והטרנזיט יצא לדרכו שמח וטוב לב, ולא נודע כי בא אל קירבו. אמינות או לא ?

דעתי הצנועה (מחוסר תרגום טוב יותר ל-humble opinion): מחשב דרך שימושי לא פחות ממד גדישה ומד יחס אויר/דלק, וגם לא יותר. אם לשפוט לפי מידת ההתלהבות וההשקעה של אנשים בשני האביזרים הנ"ל שהזכרתי, אפשר להסיק שמחשב דרך הוא אביזר יקר ערך ורב פעלים (חדי העין יבחינו במידת הכבוד שאני רוחש לאלו שמתקינים מד גדישה בהונדה האטמוספרית שלהם, ואתם יודעים מה, גם בהונדה המוגדשת). ההבדל, למי שאכפת מצריכת הדלק שלו, בין לנסוע עם ובלי מחשב דרך, שווה להבדל, למי שאכפת מטמפ' המנוע שלו, בין נסיעה עם מד טמפ' מנוע או סתם מנורת חימום יתר. במילים פשוטות, מי שזה לא מעניין אותו, חבל על הכסף, מי שמוכן להתעניין - זה מספק מידע סטטיסטי/דיאגנוסטי מועיל. לי אישית המחשב עוזר לשמור על נסיעה חסכונית, במקרים שזה חשוב לי, ו/או לדעת לשם השעשוע כמה עלתה לי נסיעת השתוללות מסויימת. כמובן שהייתי יכול לחיות גם בלי זה. ואגב הזוועה האלקטרונית 'האנטי מוטורית' המאפשרת לי לכוון את הטמפ' ברכב ב-63 (אצלי זה משופר, חסכו 4) צעדים פשוטים היא בעיני אביזר חיוני ביותר ומציל חיים.

כאפה לכל מי שכתב שטויות בשרשור הזה, שזה כמעט כולם (אני מזמין).* למען הסר ספק, לאוניד, הכאפה המקורית כולה שלך, לחלוטין וללא כל ספק קל שבקלים. קצת סדר אין שום קשר ישיר בין סל"ד המנוע למומנט המיוצר על ידו. הקשר שאתם מכירים בין סל"ד למומנט מגרפים, נתוני יצרן וכיוצא באלה (דוגמה 15 קג"מ ב-3500 סל"ד) מציין את המומנט המקסימלי שניתן לייצר בסל"ד כלשהו, על ידי פתיחת המצערת במלואה. הרי כדי ליצור גרף לא תעלו על דיינו ותלחצו חצי גז, נכון ? הנקודה החשובה כאן היא שלמשל בדוגמה שציינתי, זה שהמנוע פועל ב-3500 סל"ד לא אומר שהוא מייצר מומנט של 15 קג"מ, אלא כל ערך של מומנט בין 0 ל-15 קג"מ. יותר מזה, בבלימת מנוע, המנוע מייצר מומנט שלילי, כלומר כזה שמנוגד לכיוון סיבוב הגלגלים, ולכן הוא 'בולם', כלומר מפעיל כוח המתנגד לתנועה. את המומנט שיפעיל המנוע אתם קובעים, על ידי לחיצה על הגז, בין אפס לבין המקסימום האפשרי בסל"ד שבו אתם מצויים. כדי לייצר מומנט חיובי יש לשרוף דלק. יותר דלק (ויותר אויר) בכל פעימה - יותר מומנט. יותר פעימות בשניה - יותר הספק. את כמות האויר והדלק רק אתם קובעים, באמצעות דוושת הגז (בהזנחת מיני שטויות כגון מנוע צעדים, צ'וק, מזגן וכו'). לעומת זאת כדי לייצר מומנט שלילי מספיק לתת למנוע להתנגד לתנועה שנכפית עליו ע"י הגלגלים והאינרציה של הרכב, דרך התמסורת, ולא צריך לשרוף טיפת דלק אחת. במצב הזה המנוע הוא משאבת אויר בלבד.הנה קישור לדיון שהיה פה בדיוק בנושא האמור (חיפוש רציני היה יכול לחסוך ללאוניד כאפה ולפורום הרבה שטויות על הדיסק), מה שכתב שם רפי לין ומה שאני כתבתי שם עדיין נכון, ובכלל שם היו קצת פחות שטויות. סיכום חד משמעי: ברכב הזרקה: כאשר הסל"ד מעל מינ' מסויים ולא נוגעים בגז אין שריפת דלק ואין צריכת דלק. זו תכונה המתוכנתת במחשב ונקראת cut-off. ברכב קרב': הצריכה יורדת לערכה המינימלי = צריכת הדלק בסרק. מספר דוגמאות לשטויות בעליל: תשובה: לא תשובה: לא תחשוב על זה אתה בהגיון. בלימה, דלק. דלק, בלימה. לא אם אתה מנסה לחסוך דלק צר לי אך זה המצב, בהזרקה. בקרבורטור אתה צודק, וזה דלק מבוזבז. * אחד הדברים הראשונים שישראלי עושה כשהוא נכנס לשיחה, זה להגיד "כולכם מדברים שטויות" ואז להגיד את דעתו. בפעם אחרת אני אתן את הגירסה האמריקאית לשיטה הזו.

תודה ! חשבתי שצריך להיות משהו כזה ... ועוד משהו ברשותך: אם ככה, כיצד המכשיר מתחבר לפתח הניקוז ? האם מבריגים החוצה את הברז ומחברים צינור במקומו ? והאם עובדים עם כמה פתחים במקביל (כמו שבתאור של איציק) או כל פתח בנפרד ?

נדמה לי שאני שומע התרעמות על השאלה אם כן, אז: א. לא התלוננתי ל/על אף אחד. שאלתי. ב. אכן כולה נוזל קירור. ובכל זאת איכשהו כשאני מקבל רכב חדש אני די משוכנע שהוא נוקז, ואין לי סימנים של 'כולה נוזל קירור', ואני בספק אם עשו לו שטיפת מנוע. סימן שיש דרך, ואולי צריך איזשהם כלים או מכשירים, והייתי רוצה לדעת. ג. להלן מנוע 'סטרילי', ועוד אחד, סביר אמנם שבשני המקרים מדובר במנועים שניקו אותם. אגב, תשובה של "ככה עושים את זה ואף אחד לא מכיר דרך אחרת" תהיה מספקת, אם זה אכן המצב.

וזה מה שקורה כאשר מנסים להניע בדחיפה בכיוון ההפוך, כלומר דוחפים קדימה כשרוורס משולב, או אחורה כשמשולב ראשון/שני.

עיינתי עכשיו בפרוייקט המצולם של איציק על החלפת מים ירוקים בצרפתיה. בגדול אם אני מתאר איך הבנתי את עיקרון התהליך של ניקוז האויר: - הפעלת המערכת בטמפ' ולחץ עבודה. - בשל הלחץ, אויר שישנו בצנרת אמור לצוף על פני הנוזל ולצאת דרך מספר פתחי ניקוז שמותקנים בחלק העליון של צינורות מסויימים. - אינדיקציה לסיום התהליך בכל פתח היא כאשר נוזל יוצא ממנו באופן רציף (כלומר כל האויר צף ויצא). - כדי לפצות על אובדן הנוזל הבלתי נמנע וכן כדי לקזז את נפח האויר שיצא מהמערכת יש להוסיף נוזל באופן רציף. שאלות אם כן: 1. האם הבנתי נכון את התהליך ? 2. האם אופן הביצוע המתואר, כשנוזל יוצא מפתחי הניקוז ונשפך בתא המנוע, מלכלך, ואולי אף מגיב כימית עם מי יודע איזה חלקים, הוא הצורה שבה יצרני הרכב מנחים לבצע ? נראה לי מוזר. במילים אחרות, אם אני אלך לעשות ניקוז אויר במוסך של ייקים בגרמניה / בוואריה, האם גם אצלם יישפך נוזל קירור בתא המנוע או שיש להם איזשהם כלים / אמצעים לאסוף אותו ? אפילו יותר חד משמעי - לפני שהרכב יוצא מהמפעל עושים לו ניקוז נטול ג'יפה, לא ?

אם תוכל בבקשה לציין איפה זה 'חנויות הגומי' אני אשמח לבדוק מה זה פלציב. (מבחינתי עד כה 'חנויות הגומי' זה 'קנדי לנד' בקניון). אגב, יש סיכוי שבחנויות כאלה יש גומי מוליך חשמל ? אני צריך לפרוייקט אחר.

בא נהיה ספציפיים יותר. לצורך כך אנא נסה לספק את המידע הבא: 1. ה -part number של המתג. צריך להיות משהו כמו שלוש קבוצות של ספרות ואחריהן אות אחת או שתיים. 2. (יותר מועיל) תצלום או שירטוט של סידור הפינים על המתג. 3. האם המתג הוא מהסוג המואר בלילה, מה שאומר שיש לו חיבורים לצורך התאורה.

לשם שינוי, אני מסוגל לתת תשובה פרקטית ישירה: צריכת דלק אצלי בעמידה בניוטרל 0.9 ליטר לשעה (מדווח ע"י מחשב הרכב). הדלקת מזגן מעלה את זה ל-1.9 ליטר לשעה. מכאן שמזגן צורך כ-1 ליטר לשעה אצלי ברכב, כדוגמה. המספר הזה נתמך גם ע"י הבדלים שנצפו בצריכה על מחשב הרכב במספר נסיעות דומות עם ובלי מזגן. במכוניות עם בקרת אקלים המזגן נכבה ונדלק כאוות נפשו ולכן עליית הצריכה לאורך זמן תהיה תלויה בטמפ' שכוונה למערכת. במכונית עם מזגן רגיל כל עוד המדחס מופעל הצריכה תהיה מוגברת. במצב חימום, כפי שציינו מעלי, המדחס לא מופעל והצריכה לא עולה. בברכה.

קודם כל אכן אף אחד לא כ?וב?ע . מעבר לזה למה אתה חושב שאיכפת לי מהמשופרות הנ"ל שאינן בפורום ? ומי זה דומיניק לעזאזל (ניתן להסיק שלא ראיתי F&F) הבנת הנקרא: "להעביר את מפגש הפורום" = לקבוע מקום אחר שבו ייפגשו חברים בפורום, בלי קשר אם יש להם מכוניות משופרות, בלי קשר אם הם מכירים את דומיניק או ראו Fast & Furious (מס' 1 ו/או 2). "להעביר את מפגש הפורום למקום אחר כדי שלא יבואו ערסים וישתוללו" => עדיף שהמשופרות שאינן בפורום ובעליהן ימשיכו להשתולל כרצונם, בעוד חברי הפורום מקיימים מפגש תרבותי במקום אחר, מאשר שיבואו 'המשופרים' ויצטרפו למקום החדש. איזה חלק במה שנכתב בהודעות הקודמות גורם להבין שהמטרה היא להעביר את המפגש, כמו שהוא, למקום אחר ? ואיזה לוגיקה בדיוק מביאה למסקנה שהעברה כזו תשפר את רמת המפגש ? מה, יש רוחות רעות באיצטדיון ר"ג שגורמות לאנשים לאבד שפיותם שבכל יום אחר היא צלולה כמי עדן ? המטרה היא 'התנתקות'. להלן: "תוכנית ההתנתקות החד צדדית של הפורום".

קצת לא מסתדר לי. אפשר לדון בזה קצת? זה רלוונטי בעיקר לצמיגים שונים על אותו סרן? (שלעשות דבר כזה זה די אידיוטי) במה זוג צמיגים שונים מאחור יפגעו בדיפרנציאל ברכב בעל הנעה קדמית? מצטרף לשאלה. מעבר להיבט האי-חוקיות (שבעיני מספיק כדי להימנע מהעניין) אני לא רואה בעיה קריטית, ועוד כשהאחוריים גדולים מהקדמיים וחדשים מהם. אשמח להשכיל.