עידן ב.מ

לעניות דעתי הגה בצד ימין למדינה שרגילה "לנסוע על השמאלי" הוא דבר שיכול להוביל לתאונות - כדברי בגירה. לצאת לעקיפה? להשתלב בנתיב? להחליף הילוך עם יד ימין? נשמע לי כמו דבר מסובך מה שלדעתי יהיה נכון לעשות הוא להוסיף סעיף ברישיון - ממש כמו צורך במשקפיי ראיה: "רשאי לנהוג על רכב בעל הגה ימני" כל מי שחשקה נפשו לנהוג ברכב בעל הגה ימני, יעבור הסמכה של X שעות / X שיעורים בטרם יוכל לנהוג. מצד שני - כמות האנשים לא תצדיק הקמת מערך שכזה. הייתי יותר משמח להביא איזה פיאסטה XR2 מקורית ומאובזרת או קורטינה GXL...

אודי, על איזה מנגנון מדובר? ואיזה שמן למרוח - WD?

אני יותר מבטוח שהבעיה שיש עכשיו היא יותר מורכבת משינוי זווית הפייה. כי בשבוע שעבר מילאתי 15 ליטר והם נכנסו במכה ראשונה, והאקדח קפץ כאשר הסכום שמילאתי הגיע לתומו. ולמען הסר ספק - הדבר היה קורה במספר תחנות ולא היו בעיות עד אתמול. (אני מחזיק את הרכב 4 שנים) מילאתי במספר אקדחים במספר תחנות עד שחברת האשראי התקשרו לאמא שלי ושאלו אותה אם הכרטיס נגנב...

שלום לכולם, ניסתי למצוא אזכור בפורום, וגם הפורום של הפורדים בקלאסיקאר לא פעיל כרגע, אז אני פונה לכאן ומקווה לישועה. ברשותי פיאסטה Mk2 מודל 89, אתמול ניגשתי לתחנת דלק עם כרטיס אשראי, שמח וטוב לבב לחגוג את השחרור שלי מצה"ל עם פול טנק. הכנסתי את האקדח והתחלתי למלא, לאחר ליטר וחצי האקדח קפץ. חשבתי שמדובר בטעות אז המשכתי לנסות לאחר 30 שניות אבל הפעם הדלק קפץ החוצה. להלן הפעולות שננקטו: חזרתי הביתה ופירקתי את הדיפון האחורי שמאלי שמחפה על צינור ההובלה למיכל אבל הוא נראה שלם, ושום דבר לא מתחכך בו או מפריע לו. בדקתי אולי הנשם סתום - אבל הצינור שלו נתלש לי לגמרי מהמיכל דלק בכל מקרה - שהצינור יצא החוצה הוא לא היה סתום ולא היה נראה לי משהו מפריע לנשם בדקתי אולי הבעיה היא במד הדלק שמראה ריק - משהו שכיח במכוניות ישנות, אבל המד שלי לא מזייף ואפילו עכשיו מראה את הכמות האמיתי שיש במיכל - 3-4 ליטר. כמו כן נבדקו פיוזים וחיוט של הקבל והוא נמצא תקין וללא חריגים. נעשתה בדיקה לחוסר מתח אבל לעת-עתה הכל תקין. ** לא זכור לי שתדלקתי בחצי שנה האחרונה פול טנק ככה שאין מצב שבאמת יש לי 40 ליטרים במיכל ** אולי הבעיה במצוף וחוסר מתח יוריד אותו למטה? נתקתי את המצבר, אבל המצב המעצבן הזה עדיין נותר המשיך... בניסיון אחרון להציל את המולדת העליתי את האוטו על מגבהה (בפיאסטה זה בנקודה מרכזית) אולי משהו שם יחזור לקדמותו כי מטבעי אני מאמין בניסים - אבל יוק. יש למישהו מושג מה יכולה להיות הבעיה? אני רוצה לפרק את המיכל דלק כאקט אחרון לפני שאני מתחיל להרים ידיים וכאן אתם נכנסים בפעם שנייה לתמונה: האם פירוק מיכל דלק הינו פעולה מסובכת? האם בפירוק ישנם רכיבים חד-פעמיים שיהיה צריך לקנות אותם בטרם ההרכבה (גומיות, אטמים וכיו"ב) אשמח לעזרה מכל מי שיכול לעזור. בברכה, עידן.

שכחת מקור ידע בדרך להחלפת פילטרים ודשבורד סדוק - דוד שלך. שוחח איתו על עלויות האחזקה לתקופה של כ-5 שנים אחורה, ואם אתה יכול לעמוד בזה, אז יאללה מזל טוב! תתחדש.

מצטער שהתגובה שלי לא עניינית. פשוט ממרומי 23 שנותי פשוט שכחתי איך עובדים עוד משמרת ומוותרים על שעת שינה יקרה כדי להזמין חלק מיוחד מחו"ל שאין בארץ ואיך מוותרים על להתכונן למבחן כדי ללכת לעשות ברקסים. שהחיידק הזה תוקף - קשה מאוד להגיד: "באיזי ובנחת". ועם כל הכבוד - מי אמר שוולבו היא מה שאתה באמת רוצה? נהגת עליה? דברת עם בעלי 144 על מעלותיו של הרכב? ביינתים מה שאני רואה שהכי חשוב לך זה כמה זמן וכסף יקח לך לשנות את הצבע של הרכב (כמובן מבלי לזלזל בוולבו) הייתי בסיפור שלך. בדיוק לפני 4 שנים.

תשקיע את הזמן שלך בלימודים ואל תעבוד בשביל רכב. אחרי הלימודים אלוהים גדול. אף רכב לא שווה את זה שתבזבז שנתיים לפח. לא כזה קל גם ללמוד וגם לעבוד.

תנוחת הישיבה הנמוכה... הזריזות וקלות הרגלים...המראה קרבי... ריבוי הכפתורים בתא הנוסעים והסקאלות... רעש גרגור מנוע הבוקסר בשיוט בסל"ד נמוך.. והריח... הריח של פעם.... רכב מעולה!

לא מומחה גדול לסובארו אבל האם שווה בגלל מנוע 1800 של סובארו שלמיטב הבנתי עדיין ניתן להשיג כמוהו מייבוא להתעסק עם רכב שרוף? באיזה מודל מדובר? מילא אם היה מדובר על 4X4 אבל גם אז אני לא מוצא לנכון להתעסק עם רכב שנשרף. עדיף למצוא איזו GL או GLF ועליה לשים מנוע 1800 במידה ולא מותקן.

בכל זאת, היו יכולים לבוא לטובת אלו שכן משמרים את המכוניות משנות ה80, ולהקים מאגר של חלפים. מכונית מוזנחת בסופו של דבר תיגרט כשלא תוכל לספק את הסחורה, אבל אני לא רואה למה אי אפשר להשתמש בחלקים שכבר אי אפשר להשיג: מראות, פנסים, שמשות, חלקים מכאנים או אינטרייה. אני יודע שאני נאיבי מדי, אבל ההכל במדינה הזו שחור או לבן, אין את האפור שבאמצע...

אולי הוא ה"בן טובים" שגנב את הפיאסטה עם המזגן שקניתי ב1000 שקל ונגנבה אחרי ארבעה ימים?

אפרופו כבל, מצטער שאני מנצל את השרשור - אני גם מחפש כבל לפתיחת מנוע, לרכב קצת יותר נפוץ אבל בכל זאת שדיי נכחד מהנוף. מישהו מכיר מקום שמתעסק עם הדברים האלה? אני מחפש כבל לפתיחת מכסה מנוע לפורד פיאסטה שנת 88 (צורה ישנה) - החיפושים עד עכשיו העלו חרס - הודות לחוק הגריטה...

שיהיה המון בהצלחה. לא להתייאש.

עקב תאונת "פגע וברח" מחפש לפיאסטה דור שני: כבל לפתיחת מכסה מנוע טמבון קדמי במצב סביר (לא משנה צבע) גריל או "שפם" (החלק שמסומן באדום) צופר. אפשר להתקשר בכל שעה או לשלוח הודעה פרטית. 052-3535006 תודה.

מצטרף לשרשור באיחור קל, הספויילרים... אחחח!!!! ספוילרי פלסטיק קטנים, שחורים וצמודי גוף שהודבקו לכל בגאז' אפשרי. הרבה יותר אלגנטים ונעימים לעין ממפלצות הפיבר והמתכת שמעטרות את הסדאניות כיום ומספקות פרנסה יפה לגנבים ולפחחים שצריכים לתקן את נזקי הגניבה. חשבו שזה יחסוך בדלק... אז חשבו... זה הדבר הבא שאני הולך לשים ברכב.

נוקיה 3120 קלאסיק. זה מה יש, ועם זה ננצח. כמו בתעלה.

אחרית דבר, לפני כשבועים הלכתי לטופקולור בת"א ושם קיבלתי דיאגנוסטיקה מהירה לקוד הצבע שלי. B3, המוכר החביב זיהה בוודאות אך פתח את מכסה המנוע כדי לקבל חיזוק להערכותיו. B3 it is... שבוע שעבר סגרתי שבת בבסיס, מה שאפשר לי תנאי עבודה נוחים שאין ב"אזרחות" (בבית) פרקתי את הטמבון, העמסתי את שני הפגושים על הכתף וירדתי לטייסת. שיוף מאומץ לכל פינות הפגוש, צבע יסוד, קדיחת חורים לתפיסה מחוזקת של הפינות והתחלתי בצביעה. היה נחמד. הפגושים הורכבו, התוצאות לפניכם. תודה למי שעזר. ולארז - אני מגדיר שחיטה שמדובר במשהו פשוט יחסית (שלא הצריך עבודה מסובכת) שהציעו עליו 200 שקל וסגרתי אותו בחצי מחיר ואולי קצת פחות. זו שחיטה. אני מבין את הצורך של הפחח להתפרנס - ולכן אני מפנה את הבמה ונותן לליסינגוטומטית את ההזדמנות לתת לו את לחמו. וחוץ מזה - זה הרבה יותר כיף לבד. אף אחד לא יעניק לפגוש את תשומת הלב שאני הענקתי. עידן.

גנא, אני בספק אם איזשהו בוחן רכב ישים לב להבדלים שבין מנוע 957cc של פיאסטה 80 ל-1117c של פיאסטה 85 או 1300 של פיאסטה 93...

תודה רבה!

היי. ממה שאני מכיר, אין כל בעיה. מנועי ה957 שרתו גם את הפיאסטות ה-קצת-פחות-זקנות. ואני מניח ששניהם בעלי גיר 4 הילוכים (לפחות ה80) ככה שאין כל בעיה. צפה בה"פ.

אני מעלה את השרשור הזה מן האוב לאחר (כמעט) שנתיים. הרבה קילומטרים עברו מאז אותו דצמבר מקולל. הספקתי לנסוע עם הרכב לאורכה ולרוחבה של ישראל, גשם כמעט ולא היה. ואם היה, הצבא דאג לכך שאעבוד בליין המסוקים במקום ללכת ולצוד גשמים. המנוע עבר שיפוץ כללי, הוחלף המפלג בחדש, הקרבורטור תוקן (בית צ'וק) ובכללי לא נחסך מהרכב כלום. רק בשבוע שעבר הוא עבר טסט שהליקוי היחידי היה שני צמיגים אחוריים (שהוחלפו) יום חמישי, אני יוצא הביתה מוקדם כי עבדתי בלילה עד שעה מאוחרת, לאחר מקלחת חמה וכוס קפה אני יוצא לשייט לי על כביש 431 בדרך הביתה. העובדה כי נרטבתי עד שד עצמותי כי לא היה לי מעיל או כיסוי כלשהו לא הפחידה אותי.... נכנסתי לרכב, משכתי צ'וק, הרכב הניע בניסיון ראשון. מתארגן, מוריד את חולצת הא', מפעיל רדיו, מחבר את מטען הנוקיה לשקע המצית החדש שארגנתי לעצמי בקונסולה מרכזית, נותן לרכב עוד דקה לעבוד ולהתעורר מתרדמת שלושת הימים האחרונים שנחתה עליו. אני משייט לי להנאתי בגשם צפוף בגשם צפוף, ואט אט צובר מהירות עד שאני מגיע לשיוט של 100 קמ"ש. אין מה להגיד, ניגשתי לחורף הזה עם רכב הרבה יותר טוב מזה שהיה לפני שנתיים. עם מנוע שהפסיק לעשן ולפחד מלחות עם שסתומים מכווניים עם קרבורטור שלא לוקח ח$@ מאף יום קריר עם חימום שנלקח מפיאסטה בתולית ומשרת אותי נאמנה עם תאורות (אורות דרך, פנים, ערפל) שעובדות הרבה יותר טוב כי הפסקתי לחסל מצברים בחורף עם צמיגים בריאים שנותנים לרכב כ"כ הרבה אחיזה למרות בסיס הגלגלים הקטן שלו עם מוט מייצב שנותן העשרה לקשיחות הגרמנית. עם מפשירי אדים (גם אחורי וגם קדמי) שעובדים ובאמת מפשירים! המבחן האמיתי הגיע - אני נכנס ללב איזור תעשיה של חולון כדי לאסוף רכיב מסוים שחבר הבטיח להביא. אין צורך לפרט עד כמה התשתיות מושקעות בא.ת החולוני הידוע. אני חוצה שלוליות שעד לפני כמה זמן היו גורמות לרכב להכבות רק מלראותן... בחלק מהזמן אני מרגיש כאילו [...] ואין אפילו סימן של גמגום או רצון לעצור בצד להתייבש... וזה הופך לספורט.... אני עובר בעוד ועוד שלולית, 15 דקות של הנאה צרופה עד ששיחת טלפון מוציאה אותי מהכיף הצרוף שבו אני נמצא "איפה לעזאזל אתה?!! אמרת שתהיה פה לפני חצי שעה!" נראה לי שהשנה, זוהי תחילתה של ידידות מופלאה... סעו בזהירות, עידן.

אסקורט (ברנדה) סטיישן בוודאות צרפתי תמונה של ברנדה סטיישן וקורטינה (דור שלישי) סטיישן. ניתן לראות בבירור את ההבדלים. הנה, אפילו באותו הצבע.

שלום לכולם, חג שמח ושבוע טוב. השגתי לרכב שלי פגוש במצב טוב, על מנת להחליף את הפגוש הפגוע שלי. מחירי הפחחיות - שחיטה(!) במיוחד שכל מה שצריך זה רק לרסס כמה שכבות של צבע. החלטתי לעשות לבד את הפרויקט הזה - בעיקר מאחר ואין צרוך ליישר את הפגוש החדש או להשקיע יותר מדי עבודה. אני קצת לא בקיא בתחום הזה - האם אפשר לרכוש פחית צבע לרכב מחנות כלשהי (עדיפות לחולון או ת"א) ואיזו כמות לרכישה מומלצת (מדובר על פגוש 3 חלקים שאורכו מטר וקצת) תודה מראש, עידן.

היי. גם אני בעלים של פורש פיאסטה (שנת 89) - בסוף חודש אוקטובר אכנס למועדון החצי-שנתי ואישורי המוסך... המחיר הוא הגיוני. גם אני שעושה את העבודות על הבלמים (בליווי ופיקוח של מכונאי מוסמך - שבמקרה הוא גם בן משפחה) יודע שאין ארוחות חינם. מחירה של כל משאבה הוא כבערך 50-60 שקל. תוסיף שיוף חריטה, פתיחה וסגירת גלגלים (ואולי גם כיוון בלם יד?) ותבין שהמחיר הוא הגיוני. כמובן שתמיד יש יותר זול - אבל אם העבודה טובה חבל להתעסק בקטנות. ההפרש לא כזה גדול. בקר באתר שלנו: www.classicar.co.il - מועדון פורד אירופה.

תמונה ישנה שמצאתי במחשב.