Buki

Panda Climbing מודל 2007, אחת מתוך 8 יחידות שיובאו בשנה ההיא ואני לא יודע אם היו עוד. כמובן היא עוררה עניין רב אבל כנראה בשל המחיר הגבוה 100 אלף שקל רק יחידות מעטות נמכרו.

4X4 כמובן, אין סיבה לעלות לפה תמונה של פנדה רגילה.

מה שיותר בעייתי בתמונה הזו זה שאין סופיות חוט, וחובה לשים סופיות חוט על מוליך גמיש. הידוק מהדק ברגי על חוט גמיש ללא סופיות תופס רק חלק מהגידים ומקטין מעשית את שטח החתך של הכבל. עשיתי פעם מדריך לזה:

לדעתי אחת המכוניות המעניינות בכל השירשור הזה, כן אני יודע שאני לא הכי שפוי אבל הרבה פה עם שריטה כזו או אחרת 😁

לא בדיוק רכב נדיר אבל פעם ראשונה ראיתי בארץ אופנוע עם גלגלי עזר. ככה זה עובד: https://www.instagram.com/reel/DPFtWpDiN-E/?igsh=MTh6OXZqNGw0OHMxeA==

לגבי 1 כבר עניתי באחד הפוסטים. 2. נכון, הוספתי סימונים. 3. כמו שכתב saay222, כל השקעים או לפחות רובם המוחלט שנמכרים בחנויות מתאימים לזרם 16A ויכולים להיות גם שקעי כוח. התקן מחייב קבלן להתקין 3 שקעי כוח במטבח ושקע כוח בכל מקום בו יותקן ציוד שאינו מטלטל בהספק מעל 2KW. זה המינימום וזה מינימום מאוד בסיסי, אפשר לתת יותר מזה, אפשר גם לעשות את כל השקעים בדירה שקעי כוח אם רוצים. שקע רגיל (שקע מאור) - מחובר במקביל למעגל מאור ומחווט עם מוליכים בשטח חתך 1.5 ממ"ר, מוגן במאמ"ת 10A (אותו אחד של מעגל מאור) וכמובן אפשר למשוך ממנו עד 10 אמפר, שזה 2.3KW שקע כוח - מחוות ישירות מהלוח עם מוליכים בשטח חתך 2.5 ממ"ר ומוגן במאמ"ת 16A, שזה 3.6KW. שום מכשיר חשמלי שמתחבר לשקע ביתי סטנדרטי לא יכול להיות בהספק גבוה יותר מזה. אין הבדל חזותי כלשהו בין שקע רגיל לשקע כוח, ההבדל הוא בתשתית (שטח חתך המוליכים) וכפועל יוצא בערך המאמ"ת שמגן עליו.

הכוונה שיש להם יכולת לנוע בתוך שטח המפעל. זה לדוגמא סרטון של אוטובוס מפרקי מודרני ללא מרכב שהעלתי פעם לפורום בהקשר אחר. https://carsforum.co.il/uploads/monthly_2024_01/VID_20240106_093541_654.mp4.155b4a61fb3b190f54b5e4fcd4a7233b.mp4 ניתן לראות שהנהג יושב על כסא מאולתר רגיל.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר אליו ונתן לראות אותו בלוח, זה פס הארקות. לכל השקעים בדירה ולכל נקודות מאור מגיע גם מוליך הארקה. כל מוליכי הארקה הם בצבע צהוב/ירוק והם מרוכזים בלוח בפס הארקות. בתמונה בצד ימין עליון של הלוח. קיימות מספר שיטות הארקה אבל לא אכנס לזה כאן כי זה יקח אותנו למונחים מקצועיים יותר. לצורך הפשטות, מפס ההארקות יוצא מוליך הארקה "ראשי" שדרך יסודות המבנה (פעם היו משתמשים גם בצנרת מים למטרה זו) מחובר לאדמה. הארקה זו שכבת הגנה נוספת מפני התחשמלות. היא לא נדרשת לפעולה של הציוד החשמלי עצמו, כל מכשיר חשמלי יעבוד גם ללא הארקה, אלא כאמצעי הגנה. איך פועלת ההארקה? לדוגמא יש מכישר חשמלי עם גוף עשי מתכת. נגיד מכונת כביסה או דוד, גוף המכשיר מחובר להארקה. נניח בגלל תקלה כלשהי מוליך הפאזה מקצר לגוף המכשיר. הזרם ממוליך הפאזה יזרום דרך ההארקה לאדמה, בגלל שהתנגדות ההארקה נמוכה מאוד (יש לזה ערכים מוגדרים בתקנים), הזרם יהיה מאוד גבוה ומיד יקפיץ את מפסק המגן (מאמ"ת) בלוח. גם במקרה שאין קצר, אבל יש זליגת זרם דרך בידוד שנרטב למשל, הארקה מאפשר לזרם הזה לזרום לאדמה וזה יקפיץ את הפחת כי חזר אליו פחות זרם ממה שיצא. מה זה מכשיר עם בידוד כפול? זה בדרך כלל מכשיר עם גוף מפלסיק, מקדחה חוטית למשל. הרעיון בבידוד כפול הוא בכך שגם אם בידוד המוליכים בתוך המכשיר נפגע, אין אפשרות של מגע המולכים בגוף המתכתי של המכשיר כי אין גוף מתכתי והמכישר הזה לא יהיה מסוכן מבחינת חישמול. מכשיר כזה לא צריך הארקה.

כן אבל חד פאזי מצויין והרבה יותר נוח ומהיר מלעשות גישורים.

אבל עדיין השילדה יכולה לנסוע עצמאית, יש כסא נהג מאולתר וכל אביזרי ניהוג קיימים, לא?

סיימתי "חשמלאי מוסמך" לפני כמה שנים. חוץ מזה כל המידע פה לידיעה בלבד ממש על קצה המזלג ולא ירדתי לדקויות. זה לא לא מדריך לביצוע או משהו. לגבי ההודעה המצוטטת של saay222. נכון שצריך להדק במומנט הרשום אבל הוא דיבר על משהו אחר. בעבודה עם פס גישור, אם לא מקפידים לפתוח את הטרמינלים עד הסוף ולא מוודאים שהשן של פס הגישור נתפסה והודקה על ידי הבורג של הטרמינל, יכול להיות מצב שהשן נמצאת אחרי ה"פלטקה" שמהדקת אותה ולא בתוכה. ואז כבר לא משנה באיזה מומנט תהדק, לא יהיה שם מגע טוב כי אין משהו שמצמיד את השן לטרמינל.

לקחתי מספר ממוצע כלשהו בשביל להסבר את הרעיון. ברור שלפעמים מצברים מחזיקים הרבה יותר אבל יש גם מקרים שהם מחזיקים רק שנה וחצי - שנתיים, לדעתי 3 שנים זה ממצע למצר רגיל פשוט.

זה כי יש הארקה בשקע, הארקה זה אמצעי הגנה נוסף מפני חישמול. מתג הפעלה של הטוסטר מנתק רק את הפאזה. הטוסטר כבוי, אין זרם במוליך הפאזה. אבל מוליך האפס מחובר כל הזמן ושם יש זרם קטן כלשהו, פוטנציאל של מוליך האפס שונה מפוטנציאל האדמה. אם מוליך האפס שלא מנותק מקו ההזהה על ידי המפסק של הטוסטר, נוגע בגוף המתכתי של הטוסטר (שמוארק דרך הארקה בשקע), כל הזרם ממוליך האפס יזרום לאדמה ואז הפחת "ישם לב" שהזרם שחזר אליו לא שווה לזרם שיצא ממנו (כי הזרם זרם לאדמה דרך ההארקה) והפחת ינתק את המעגל. ללא ההארקה, הפחת היה קופץ רק כשמישהו היה נוגע בגוף המתכתי של הטוסטר, אז המעגל לאדמה היה נסגר דרך הגוף שלו והפחת היה קופץ. עם ההארקה הפחת קופץ מיד עם הופעת התקלה שזה הרבה יותר בטיחותי.

כמובן, בנוסף אחרי ההרכבה אני מכניס מברג שטוח בין פס הגישור לאביזר ומנסה להרים את האביזר, זה מאפשר לוודא שה"שן" של פס הגישור ננעלה הייטב בטרמינל.

האלה. פה רואים את היציאה בחלק העליון של הפחת (מפסק זרם דלף). חוט כחול - אפס. מהפחת הוא מגיע ישירות לפס אפסים, שם מרוכזים כל מוליכי האפס של כל המעגלים הסופיים בדירה. ראו בתמונה השניה פס אפסים בחלק העליון השמאלי של הלוח מסומן בעיגול כחול. פס אפסים למעלה משמאל. החוט השני (החום) שיוצא מהפחת הוא מוליך הפאזה, מתחבר לפס גישור שמגשר מלמטה את כל המאמ"תים (מפסק אוטומטי מגנטי תרמי) של כל המעגלים בדירה. זאת אומרת כולם מקבלים את אותה פאזה מהפחת. ככה נראה פס גישור חד פאזי. חותכים ממנו קטעים לפי האורך הנדרש. כמובן שבמקום פס גישור אפשר לגשר עם חוט רגיל בצורת U. פה רואים את פס הגישור ואת מוליך הפאזה שמגיע מהפחת, תפוס ביחד עם פס הגישור על ידי הבורג של המאמ"ת הימני ביותר. או קי, אז יש לנו פאזה בכניסה לכל המאמ"תים. כל מאמ"ת מגן על מעגל סופי נפרד. מה זה מעגל סופי? מעגל סופי לפי התקן חייב להיות נפרד לכל שני חדרים או לכל שטח של 40 מטר. בדירת 3 חדרים חייבים לפחות שני מעגלים סופיים, כי זה מעל שני חדרים. בדירת חדר בשטח 41 מטר גם חייבים שני מעגלים סופיים כי זה מעל 40 מטר. מעגל סופי יכול לכלול גם אביזרי תאורה "מאור" וגם שקעים שאינם שקעי כוח. זאת אומרת שקעים רגילים בחדרים, מחוברים באותו מעגל עם מנורות. במטבח, במרפסת שרות ובכל מקום שיש בו ציוד קבוע (לדוגמא תנור, מזגן וכו') עם הספק מעל 2KW, מתקינים "שקע כוח" שזה שקע מוזן ישירות מהלוח (ולא משותף עם מאור) עם מוליכים בחתך 2.5 ממ"ר ואפשר למשוך ממנו עד 16 אמפר. בחלק העליון של המאמ"תים יוצא מוליך פאזה נפרד לכל מעגל סופי בדירה. כל המוליכים פה הם 2.5 ממ"ר חוץ מהשניים השמאליים ביותר אז כל המעגלים (חוץ מהשניים השמאליים) מוגנים במאמ"ת 16 אמפר (זה תקן). על שטח חתך 1.5 ממ"ר שמים מאמ"ת 10 אמפר אבל אין כאלו בדירה הזו. המאמ"תים של המעגלים הסופיים מגנים על התשתית של אותו מעגל מפני זרם יתר ומפני קצר, כמו במקרה של המפסק הראשי. מאמ"ת 16 אמפר ינתק את המעגל אם תהיה באותו מעגל צריכת זרם גבוהה מעט יותר מ 16 אמפר אחרי פרק זמן מסויים או מיידית במקרה של קצר באותו מעגל. קצר זה מגע בין פאזה לאפס. המשך בשיעור הבא...

אתה מתכוון הפחת (מפסק זרם דלף, זה שיש לו כפתור Test) הוא 40 אמפר, אז כן תקין. מותר שהפחת יהיה זהה או גבוה מהראשי, אסור שיהיה נמוך ממנו.

כמובן עדיף מסודר אבל אני לא כזה מקצוען ולא עובד בזה ביום יום, תאמין לי שיש לוחות הרבה יותר גרועים מזה.

כי מחובר שם מכשיר שצורך 18 אמפר.

שלום, כל החומר מובא לידיעה בלבד להעשרת הידע של הקוראים. בכל בית ודירה יש לוח חשמל דירתי, פעם עד לפני כ 30 - 40 שנה היו ממקמים אותו בארון חשמל בחדר המדרגות, בהמשך הוא עבר לתוך הדירה. בדוגמא פה מופיע לוח קטן ופשוט מאוד, הרבה יותר קטן ממה שיש בדירה ממוצעת אבל זה מצויין לצורך ההסבר. זה לוח חד פאזי. מראה כללי: בישראל מקובל שהזנת החשמל לכל האביזרים בלוח היא מלמטה והיציאות למעלה. בכל לוח דירתי באשר הוא לפי התקן חייבים להיות שני אביזרי הגנה: 1. מפסק ראשי. "השער" הראשון בין ההזנה מחברת החשמל לבין כל מערכת החשמל בדירה. למפסק הזה יש שני מנגנוני הגנה. א) הגנה מפני זרם יתר. במקרה כאן ערך המפסק הוא 40 אמפר. שזה גודל החיבור הסטנדרטי בחשמל חד פאזי. הניתוק מתבצע לא בדיוק בזרם 40 אמפר אלא מעט מעל, לפי התקן המפסק חייב לנתק בזרם מעל 1.13 מהזרם הנקוב. זאת אומרת במקרה וצריכת החשמל בדירה תעלה על 45.2 אמפר (למשל כשמופעלים הרבה מכשירים במקביל) המפסק הראשי ינתק את הזרם על מנת למנוע שריפה של תשתית החשמל. הניתוק הזה לא מיידי. אלא המפסק מאפשר חריגה מסויימת מהזרם הנקוב לפרק זמן קצר, כדי לאפשר זרם התנעה גבוה של מזגנים לדוגמא. ב) הגנה בפני קצר. במקרה של קצר זורם זרם גבוה מאוד דרך המפסק ואז אין שאלות, מתבצע ניתוק מיידי. 2. אביזר הגנה השני הוא "ממסר פחת" או בשמו המקצועי יותר "מפסק זרם דלף". גם הערך שלו הוא 40 אמפר אבל זה רק אומר שהוא מסוגל לעבוד עם זרם 40 אמפר, אסור שיהיה נמוך יותר מהראשי. מותר יותר גבוה. הוא מחובר תמיד אחרי המפסק הראשי ותפקידו למנוע התחשמלות. אופן פעולה שלו פשוט מאוד - הוא משווה בין הזרם שיצא ממנו לזרם שחזר אליו. כל עוד מה שיצא שווה למה שחזר- הכל תקין. אם חזר פחות זרם ממה שיצא, זה אומר שהזרם דלף בדרך. דלף דרך בידוד לא טוב למשל, חלק מהזרם ברח מהמעגל וברגע שהפרש בין מה שיצא למה שחזר עולה על 30MA, המפסק מנתק את הזרם. בשביל לאפשר את ההשוואה הזו למפסק זרם דלף מחובר מוליך הפאזה וגם מוליף האפס. למפסק ראשי רק מוליך הפאסה מחובר. בתמוה הזו רואים את שני האביזרים האלו. הראשי משמאל, הפחת/זרם דלף מימין. פה רואים את ההזנות ללוח. הכי ימני כחול - מוליך האפס מחברת החשמל מחובר ישירות למפסק פחת. הכי שמאלי חום - מוליך הפאזה מחברת החשמל מחובר ממפסק ראשי. באמצע. מוליך הפאזה אחרי שעבר בראשי, מחובר לפחת. ההזנה פה עם מוליכים בשטח חתך 6 מ"ר. המשך בשיועור הבא...

המקורי לא נשבר. הוא עדיין עבד, רק הגומיה שלו נקרעה ונפלה לגמרי והוא כמובן הפסיק להיות אטום. סביר להניח שהיה מספיק לעבוד אחרי כמה זמן בגלל חדירת לחות. חזותית ומבחינת ההרגשה ביד, החלק החליפי נראה זהה למקורי. יותר מזה? לא יודע לאמור.

מקודם הייתה לנו במשפחה ריו 2014 דור 3 שכתבתי עליה בפורום כמה פעמים, מכרתי אותה לפני 3 שנים. אז הוא שאל לגבי זה. המדריך אכן לריו דור 4 שהשיווק שלה התחיל ב 2017 והרכב הספציפי שמופיע כאן 2019. בדור 3 אגב הכל זהה רק בלי התעסקות עם העברת החוטים לצמת המצלמה, אין מצלמת רוורס בדור 3.

יכול להיות שאין נזק בכלל אם הגניבה הייתה באמצעות גניבת המפתח.

רכבי אשקול נרכשים עם הטבת מס. אני לא מכיר את הכללים מדוייק אבל יכול להיות שיש שם משהו שהופך את המכירה ללא משתלמת ומעדיפים להמתין לחזרת התיירות.

1 ל 15 בנהיגה רגועה ברכב הזה זה די בוודאות משהו לא תקין. במצב תקין מגיע בקלות למעל 1 ל 20.

רכב שנגנב לא יורד מהכביש, כי תמיד יש סיכוי שימצאו אותו ויחזירו. הוא מופיע בסטטוס "גנוב". אם נמצא וחברת הביטוח כבר שילמה לבעל הרכב את התמורה, הרכב שייך לחברת הביטוח והיא יכולה למכור אותו. איזה סיבה יש להוריד אותו מהכביש?