שביט

קודם כל, הצומת היא פוריידיס והכביש בינה לבין יוקנעם הוא כביש 70. חוצמזה, אם יורשה לי, וסליחה מראש על הטון הביקורתי, משפטים כמו הנ"ל לא הופכים אותך ליותר טוב מהחבר'ה שחתכו אותך. אתה לוקח יותר מידי קשה כל ערס קטן, ונכנס לעצבים מכל דבר שקורה לך. אל תתפלא כשתיפול על ערס יותר עצבני וחזק ממך שיממש את האיום שלו להכניס לך מכות

מה קרה לכם? הבחור לקח את הסייסטה להתגרזן קצת בחולות של פלמחים

ישנן כמה כאלה בארץ, בין היתר אחת אדומה במצב טוב מאוד בהרצליה. אחת המכוניות היותר חביבות עליי, ואם היה לי כסף מיותר הייתי נכנס להרפתקה הזו...

במכבי אש הרצליה יש מגירוס סולם משנת 69 שהגיעה לארץ כמתנה מגרמניה בשנת 91, ולאחרונה עברה שחזור מקיף ברמת הבורג, ואני חושב שהיא עדיין בשימוש. חוצמזה עד לפני כמה שנים הייתה מגירוס 4*4 משנת 63', שהשימוש היחיד בה היה פעם בשנה, בבוקר ל"ג בעומר, לכבות את שאריות המדורות על חוף הים...

רנ"ג זה ראשי תיבות של רב נגד, וזוהי הדרגה הכי קבועה שאפר להגיע אליה בקבע ללא קצונה. הסיפור עם טאיטו הוא שהאיש משרת כרס"ר בה"ד 1 לפחות משנת 71, כשאבא שלי היה צוער, ובאמת, כל צמרת צה"ל "עברה" אצלו, שכן כולם עשו קורס קצינים ב37 שנה האחרונות... אחד הסיפורים הידועים עליו, הוא שרחבת המסדרים בב"ד 1 "שייכת" לו, ולאף אחד אסור לעלות עליה ללא אישור ממנו, כולל שאול מופז שבא לבקר בבסיס כשהיה רמטכ"ל והיה צריך את אישורו של טאיטו לעלות על הרחבה... הבנתי שגם הדבר הראשון שצוערים עושים כשהם מסיימים בה"ד 1 הוא לרוץ על הרחבה כאוות נפשם

פק פק זה הכינוי לגנרטור קטן שלוקחים לשטח, כדי שהמצברים של הכלים לא יתרוקנו מהשימוש בקשר (וכמובן כדי להטעין את הפלאפונים ). בגלל הרעש שהוא עושה (פק פק פק פק פק...) ניתן לו הכינוי הזה. שביט, שהיה יומיים במילואים ועבד נטו כ 4 שעות- צה"ל יעיל!!! מה שמזכיר לי, אפרופו עכברים- יום ראשון, נכנסים לחדר האוכל בפו"מ. יש את השולחן שעליו הלחם והכלים, ולשולחן יש גם מדף תחתון, שבו יש עוד צלחות. מזיזים את המפה ורואים עכבר, דבוק לאחת הצלחות. אני בהתחלה חשבתי שזה סתם בדיחה, קירבתי את ידי לעכבר וראיתי שהוא זז קצת ונושם... הקטע המצחיק (והמעצבן, מצד שני) הוא שאחראי המטבח לא נתן לאנשים להתקרב ומאוד "כעס" על זה שמפיצים את השמועה שיש עכבר בחדר האוכל. באופן מפתיע המשכנו לאכול ולא התרגשנו מהעניין.

יש איזה טריק שאם תיקח את מס' הזהות ללא סיפרת ביקורת, תכפיל את הסיפרה הראשונה ב1, הבאה ב2, אחריה שוב ב1 וחוזר חלילה, תחבר את הספרות ותבצע פעולה נוספת שאני לא זוכר, תגיע בסוף ליספרה בודדת שהיא סיפרת הביקורת שלך, וזה בדוק.

משהו חסר לי בד"כ הודעות מסוג זה נחתמות במילים "ג', תורך"... מזל טוב

אוסף הגיגים, מתנצל מראש על האורך הייתי טירון די שוקיסט, מה לעשות, ושעתיים- שלוש ביציאה היו עניין רגיל. במסע הראשון עלתה בראשי המחשבה לחבר איזה שיר הלל על המפקד ובשיא הרצינות שאלתי אותו "המפקד, מה השם שלך"? באחד המטווחים הנצרה שלי לא עברה חלק לבודד אלא נשארה על אוטומט (גליל). כששחררתי צרור אחד המכ"ים שאל "מי זה היה?" אז הסתובבתי עם הקנה לכיוון שלו ואמרתי "אני" השיא היה ששברתי שמירה באחד הלילות. 4 בבוקר, אני בשמירת מאהל וחייב לחרבן. בלי לחשוב הרבה (כי עשיתי את זה כבר פעם, כשכל החבר'ה בשיעור קשר בצד השני של שיבטה), מוריד את האפוד והולך לחרבן. אחד הסמלים בפלוגה חוזר משבירת דיסטנס ותופס אותי. הודעתי על כך למפקד שלי בבוקר ואז... פרקתי עול- 2 פאקים בכוננות ועוד כל מיני שטויות כשהשיא היה בעוד מטווח, שפרקתי עצמאית את הנשק. מסדר פאקים, אני מספר מה עוללתי והמ"מ אומר- "מחלקה א' אני מאוכזב מכם. חבר שלכם פישל ואתם, במקום לעזור לו, נותנים לו להמשיך ליפול ולעשות שטויות. ככה לא מתנהגים אצלי במחלקה". אני מגלה אופטימיות שהנה, אולי לא אחטוף שבת, כשהוא פונה אליי במשפט הידוע: "שביט שב, יש לך שבת". בשעה טובה סיימתי טירונות והגעתי לצוות מבצעי. 9 בערב, מוצב על הר דב, קור של אמצע נובמבר בגובה 1300 מטר. שני חיילים בשוק מוחלט לא יודעים למה לצפות. מכניסים אותנו לחדר מ"פ, שמדבר בעברית עילגת ולא ברורה ואני שואל את עצמי מי לעזאזל נתן לו דרגות. יוצאים מהשיחה ואחד המש"קים אומר לנו שאנחנו "זכינו" לסבן את גבו של אחד החיילים שנכנס באותם ימים לקבע, ושזו מסורת מפוארת שאסור לסרב לה. אני כולי בשוק, לא אומר לא, ומסבן גב שעיר של מישהו ערום שאני לא מכיר, כשפתאום אני רואה מאחורי פלאשים ואת כל הצוות קרוע על הרצפה מרוב צחוק: "מזל טוב. עברתם חניכה ואתם חלק מהצוות". אח"כ התברר שאחד הנהגים הדרוזים בצוות שיחק אותה כאילו הוא מ"פ. ועוד אנקדוטה קטנה לסיום- יש את הביסקוויטים הצבאיים האלה, שסופחים ממך כל טיפה בגוף. המפקד שלי אמר שהוא מוכן לתת רגילה למי שיוכל לחסל שניים כאלה, בלי מים, תוך דקה. אני, כמו מפגר, נענה לאתגר ורואה שזמני אזל, ובטוח שהמפקד יוותר לי, אבל הוא בשלו- השאיר אותי שבוע כשכל הצוות יצא לרגילה.

מזל טוב וברכות לרגל הולדת הנסיך- "פרינז"

גם אני... לא ראיתי את "שר הטבעות" לא ראיתי "מטריקס" אני אוכל חומוס עם במבה ו/או ביסלי ו/או בייגלה הורי, אחותי, סבי ודוד שלי גרושים (משפחתי?? מה פתאום??) אני שביט אחד מתוך חמישה ודאיים שידוע לי עליהם (כן, כולל שביט אלימלך) + עובדה שכן ידעתם עליי- אני מילואימניק גאה

במשפחה שלי יש 4 אירופאיות ומתוכן 2 שוודיות!! (והמבין יבין)

מתגייס ב25/11- פו"מ משתחרר ב26... ילדים, גם תורכם יגיע! תסיימו שלוש שנים, תעבירו שנה באזרחות בכיף, עד שתקבלו את המעטפה/טלפון שתחזיר אתכם לצהלי"נו החביב, ואז תקלטו שזוהי רק ההתחלה לללללללללה! שיפשוף נעים ללירון ולכל מתגייסי מחזור נובמבר.

חסר לנו שצביק הפיק (ההוא מהתמונה) יאמץ גם הוא את מנהגיו של ארכימדס וירוץ עירום ברחוב, תוך שהוא צועק: "שירהה! שירהה!"

"מאה מטר יש רק דרך אחת לנצח... אתה מתחיל הכי חזק שלך, ולאט לאט אתה מגביר" חוצמזה יש את (נראה לי שפורסם כאן בפורום, הייתי בטוח שבשירשור הזה): "העולם מתחלק ל10 אנשים- אלה שמכירים שפה בינארית, ואלה שלא"

להביא ילד רביעי בזמן שאתה בקושי מפרנס את האחרים היא גם אחת מהסיבות, אבל זה לדיון אחר...

אם הוא עובד טוב וחסרים אנשים, אפשר לתת לו אזהרה אחרונה ולהבהיר לו שאם יחזור הדבר על עצמו, הוא יועף ממקום העבודה. אתה את שלך עשית, בתור אדם, ועזרת לו כמה שהיה ביכולתך לעזור לו. ביחסי עובד מעביד צריך לדעת לקבוע גבולות, ולחשוב מהן ההשלכות של התנהגות מסויימת, ונשמע שזה ברור לך. מה לעשות שיש גבול מסויים לכמה רחמנים אפשר להיות. בהצלחה.

רכב מיושן, בשונה מרכב אספנות הוא סטטוס שאתה "נכנס" אליו אם אתה רוצה ואם לא, ופירושו שלרכבך מלאו 19 שנה והוא נדרש בטסט כל חצי שנה ולא כל שנה. חוצמזה, זהו. יום טוב

נראה לי שזו הסיבה ש נשיא רנו מגיע לארץ, כדי לראות את הרנו שעברה שיפוץ יסודי ומדהים!

שרשור שלם שעוסק בנושא זה

אתה תותחן? כי אני מכיר את מחנה יואב שברמת הגולן, ואם אליו התכוונת אז צריך לקחת מהתחנה המרכזית בת"א כל קו שנוסע לצפון ועוצר בצומת מחניים ( עדיף 845 או 842) ובצומת מחניים לקחת טרמפים (כן, ככה מתניידים ברמת הגולן) לבסיס, דרך צומת נפח וצומת וואסט. בהצלחה!!!

לאודי קל ולאפרת כלה המון המון מזלטובים לחתונה, חיים מאושרים, טובים ושמחים!!!

12345

משהו פה נראה לי מוזר- החלפתם פרטים בזמן האירוע ולא לקחת מספר טלפון? קרא לי פרנואיד או פראייר (או שביט), אבל בשביל 400 ש"ח ושקט נפשי הייתי סוגר לבד את הסיפור, ולא מחפש מספרי טלפון של בדואים שדפקו לי את האוטו. איך שלא יהיה, בהצלחה ובזהירות.

מזל טוב ובהצלחה 894-124...