EvGriga

אין ולא היה לי ספק שלתחבורה תרומה גדולה לזיהום אוויר בערים. אבל איזה תחבורה? מה התרומה של מכוניות החשדות? הרי רק את המכוניות החדשות מציעים להחליף עם רכבים חשמליים.

למה החלטת שזה רק בגלל שיש יותר מכוניות פרטיות בתל אביב? האם שאר הגורמים המשפיעים שווים בינהם חוץ מבתי הזיקוק? האם הרוחות זהות, לדוגמה? למה הוא צריך להפריך את התאוריה שלך? אתה תוכיח שהיא נכונה. הוא לא מומחה לזיהום אוויר וגם לא אתה.

הבלאי משפיע על הביקוש, אבל לא רק הוא, והמחיר נקבע לפי ביקוש\היצע בשוק. גם לרכב בנזין בן 3 אין בלאי של 40-50%, אבל ירידת ערך כזאת יכולה להיות, יותר מזה גם לרכב בנזין בן 10 אין בלאי ממוצע של 75%. לדוגמה, הגיל הממוצע של רכב בארה"ב הוא 12 שנים, ז"א רוב הרכבי בנזין מגיעים ללא בעיה מיוחדת עד גיל 20. אין כרגע מידע כמה יהיה ירידת ערך של רכב חשמלי מלא בארץ, אבל הם יצטרכו להתחרות ברכבי בנזין של אותו שנתון.

הגיוני, כי לסוללה של טויוטה פריוס (היברידי) יש קיבולת של 4.4 קווט"ש, לסוללה של רכב חשמלי מלא זה מתחיל בכ- 55 קווט"ש. ירידת ערך של רכב לא נקבעת לפי הבלאי שלו.

A charging Tesla is a happy Tesla

כנראה זה לא צריך להשפיע. הסוללות הן אטומות ויש להן קירור אקטיבי.

סוללה חדשה מקורית של טויוטה פריוס עולה כעשרת אלפים שקל, יש כאלה שעדיין עם הסוללה המקורית, יש כאלה שהחליפו לחדשה, מה הבעיה? תשקיע 10 אלף ותמכור ב 35 אלף עם סוללה חדשה, אתה עדיין ב +25. אם תמכור למגרש הגרוטאות תקבל כמה? אלף שקל אולי. זה סיפור אחר עם רכב חשמלי מלא, אם המחירון שלו אחרי 10 שנים, לדוגמה 40 אלף שקל, וסוללה חדשה עולה 70 אלף שקל

איזה מיכל דלק, חצי ריק? טווח נסיע של כל רכב בנזין מודרני עם מכל דלק מלא של כ-50 ליטר הוא לפחות כ-750 ק"מ (15 ק"מ\ל)

קודם כל, סוללת טסלה מודל 3 פרפורמנס שוקלת 480 ק"ג, ז"א צפיפות אנרגיה של כ-150 Wh/kg צפיפות אנרגיה של בנזין כ-12,500 Wh/kg. או פי 85 מאשר של הסוללה. חישבתי לבד, אתה מוזמן לבדוק אותי. גם 30% מאנרגיה הזאת זה עדיין פי 25 לק"ג מהסוללה, למרות שלמנוע בנזין מודרני יש נצילות של כ-39% ולא 30%, אבל אני אלך איתך פה. הרי תפסת אותי על זה שבתוך סוללה מתקדמת ששוקלת 300 ק"ג יש כ- 45 קווט"ש ולא 33.7 קווט"ש כמו בגלון בנזין. שנית, מעולם לא אמרתי שמכונית בנזין נוסעת על גלון דלק אותו מרחק כמו מכונית חשמלית על סוללה במשקל של 300 ק"ג. לפחות בזה אני לא אשם. דרך הגב, סוללה של טסלה מודל 3 SR+ Made in China שנמכרת בארץ שוקלת כ-450 ק"ג ויש בה כ-54 קווט"ש, או 125 Wh/kg

בהנחה שהסוללה של רכב חשמלי שקונים היום בכלל תתפקד בעוד 10 שנים, ללא קשר לקיבולת שלה, ספק גדול.

לרכבים חשמליים המתקדמים היום יש טווח נסיעה של כ-450 ק"מ. מהצפון תצטרך לעצור לטעינה בתל אביב. מתל אביב גם היום הוא יכול, המרחק עד אילת מתל אביב הוא פחות מ 400 ק"מ. סע לאט ותגיע, יש גם תחנת טעינה בדרך (מצפה רמון) ויש גם באילת עצמה, אם אתה מתכוון גם לחזור.

אתה לא יכול לדעת, אם לא חקרת לבד, אם התשובה המוכנה שקיבלת היא ממישהו שבאמת יודע יותר טוב ממך או שהוא פשוט דוחף לך את האג'נדה שלו ואין לו מושג ירוק על מה הוא מדבר. הנושא של רכב חשמלי קיבל "פוליטיזציה", אולי בגלל שאיכות הסביבה ו"התחממות הגלובלית" זאת "הדת החדשה". ועל דת לא מתווכחים.

ואם מטרת העל שלך להגיע כמה שיותר קרוב לאמת - תחקור את הנושא לבד.

החישוב הזה הוא הדיסאינפורמציה האמתית. נותנים ערכים שרירותיים ל"עלויות החיצוניות", מוסיפים אותם לעלויות הכלכליות האמתיות ומקבלים איזה עלות כוללת שרוצים. איזה עלויות יש ל"פליטת גזי חממה", לדוגמה? ואיך העריכו אתם? האם חברת החשמל משלמת קנסות על הפליטות האלה, ולמי? לאיחוד האירופאי? על סמך העלויות השרירותיות שקיבלו מצדיקים סבסוד של יצרני חשמל "הירוקים".

בין שעות האלה יהיה עודף ייצור חשמל ויהיו חייבים להשבית תחנות אחרות (פעולה בעייתית מבחינה תפעולים). דרך הגב, מרכז הפיקוח של חברת החשמל עסוק כל הזמן בהתאמה בין ייצור חשמל לצריכה שלו, יש כמובן הגנות אוטומטיות למערכת, ש "יימשכו את הפלאג" במקרה של חוסר איזון קיצוני. לפי השאלות שלך - אין לך מושג איך מערכת הספקת החמשל עובדת ומה היא דורשת. יש מאמרים ברשת שמסבירים את זה, תחפש "intermittent electricity generation" https://blogs.scientificamerican.com/plugged-in/renewable-energy-intermittency-explained-challenges-solutions-and-opportunities/ The difficulty associated with integrating variable sources of electricity stems from the fact that the power grid was designed around the concept of large, controllable electric generators. Today, the grid operator uses a three-phase planning process to ensure power plants produce the right amount of electricity at the right time to consistently and reliably meet electric demand. Because the grid has very little storage capacity, the balance between electricity supply and demand must be maintained at all times to avoid a blackout or other cascading problem. Today, the grid operator sends a signal to power plants approximately every four seconds to ensure the total amount of power injected into the grid consistently equals the total power withdrawn. תודה רבה, אני עברית קטן.

ראית פעם את גרף הספק של פאנל פוטו-וולטני? הוא נראה כמו פעמון, הסי שלו ב 12 בצהריים, לפי 8-9 ואחרי 15-16 אין מה לחפש. סי הצירכת החשמל בין 7 בערב ל 11 בערב.

הבעיה היא שעל השמש כמקור לייצור חשמל אי אפשר לסמוך אפילו ליום אחד, רק לכמה שעות ביום. ומערכת ייצור חשמל דורשת מקורות קבועים ונשלטים.

הפסקות חשמל יזומות נדרשות כאשר אין במערכת הספק התואם את העומס. או אצירת תחנות (במקרה של ייצור יתר), או ניתוק הצרכנים (במקרה של צריכת יתר). ללא התאמת הספק לעומס - נפילת מתח(במקרה של חוסר ייצור), או קפיצת מתח (במקרה של עודף יצור), נזק לטרנספורמטורים וכל מערכת חלוקת החשמל. במקרה קיצוני, שמערכת יוצאת לגמרי מהאיזון - שרפות ונזק לתחנות כוח ומערכת מתח גבוה.

לפי המאמר, הם יכולים אפילו להוסיף עוד פאנלים פוטו-וולטאיים שישבו על אותה תחנת גיבוי מסכנה. חוזה ל100 MW? הם רוצים לבנות עוד תחנות כאלה, ושאנחנו נשלם עליהם. הפאנלים הסיניים זולים והחשמל שהם מוכרים לנו יקר. באוסטראליה תחנת גיבוי של טסלה הייתה צריכה להחזיק את מערכת החשמל של מחוז שלם לכמה דקות, לא יותר, עד שתחנות גיבוי הפועלות על גז ייכנסו לפעולה. מבחינה הזאת היא הצליחה.

גם בארץ יש חורף, אולי הטמפרטורות לא נמוכות, אבל הספק של תחנות חשמל סולריות נופל רציני, לפעמים יש עננים לכמה ימים גם בנגב. שום גיבוי המבוסס על אגירת אנרגיה לא יכול לאזן את התנועה העונתית בהספק של תחנה סולרית. לצד כל תחנת חשמל סולרית צריך לבנות תחנת גיבוי שפועלת על גז טבעי בהספק זהה. אז בשביל מה צריך את התחנה הסולרית היקרה מלהתחילה? כדי שחברות אנרגיה "ירוקה" יוכלו להרוויח הרבה כסף על חשבון הציבור, אולי?

חבר בפורום הפנה את תשומת לבי לדוגמא מייצגת של מערכת ייצור חשמל סולרית הכללת גיבוי ע"פ דרישת הרשויות. כל המידע נלקח מהמאמר ומאתר האינטרנט של החברה שהקימה את המערכת. הפרשנות למטה זאת דעתי האישית בלבד, אם טעיתי בהצגת או בהבנת העובדות, אני מתנצל מראש. לראשונה בישראל: הוקמה מערכת לאגירת אנרגיה סולארית https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3894136,00.html לפי המאמר הם מייצרים לפי תעריף של 45 אג' לקווט"ש, שהובטח ל 20 שנה. המחיר הזה הוא כפול ממחיר ייצור חשמל מגז טבעי ע"י חברת החשמל ופי 3-4 ממחיר של ייצור מפחם. ללא מערכת גיבוי לא היה ניתן להקים את האתר הפוטו-וולטאי ע"פ דרישת הרשויות. מהתצלומים ומאתר האינטרנט של החברה אפשר לראות שמערכת גיבוי היא של CATL (מבוסס סוללות ליטיום-איון כנראה) הספק של פאנלים פוטו-וולטאיים 2.77 MW, קיבולת מערכת גיבוי 3.22 MWh, ז"א כשעה ועשר דקות של גיבוי מלא. מערכת גיבוי אחרת שהחברה מקימה היא של טסלה בקיבולת של 3MWh. ברור שמערכות גיבוי האלה לא זולות וקיבולת שלה לא מספקת כדי לייצב את מערכת הספקת החשמל בשעות שפאנלים פוטו-וולטאיים לא מפיקים חשמל. אבל זה כנראה מספיק בשביל רשויות החשמל כדי להבטיח לחברה הנ"ל רכישת חשמל במחיר של 45 אג' לקווט"ש למשך של 20 שנה. במשך 20 שנים הבאות צרכני החשמל בישראל יסבסדו את המערכת הזאת בתעריפי החשמל שלהם. בנוסף לנזק הכספי הישיר לצרכנים - ייצור חשמל לא קבוע ולא נשלט גורם נזק למערכת הספקת החשמל הארצית. האם למערכות גיבוי כאלה מתכוונות רשויות החשמל בארץ כדי להגיע ל 30% מייצור החשמל בארץ מאנרגיית שמש עד 2030? אם אלה דרישות הגיבוי - תתכוננו להפסקות חשמל ממושכות. או כפי שאני אמרתי קודם: מה שלא יכול לעבוד - לא יעבוד. נופר אנרגיה, שהנפיקה את מניותיה בבורסה בת"א בדצמבר 2020, פועלת בתחום פיתוח, רישוי, הקמה ותפעול של מערכות פוטו-וולטאיות, בעיקר על מאגרים וגגות.

תיקון טעות: מערכת גיבוי הזאת היא על בסיס סוללות של CATL (כנראה ליטיום איון), ככה שהיא בטח לא זולה. מערכת גיבוי אחרת שלהם היא של טסלה, עוד יותר לא זולה.

לפי המאמר הם מייצרים לפי תעריף של 45 אג' לקווט"ש, שזה מחיר כפול ממחיר יצור חשמל מגז טבעי ע"י חברת החשמל ופי 3-4 ממחיר של יצור מפחם. דרשו מהם מערכת גיבוי לעוד כמה שעות ( כמה? לא כתוב) וללא מערכת גיבוי לא היה ניתן להקים את האתר הפוטו-וולטאני. אז עשו חשבון והגיעו למסקנה ששווה להם להוסיף מערכת גיבוי כדי לקבל 45 אג' לקווט"ש מובטח ע"י המדינה. האם זאת בדיחה? המערכת מסובסדת דרך תעריפי החשמל של כל הצרכנים. יש מלא חברות כאלה לרוצות להתפרנס מתעריף יצור חשמל מסובסד. נופר אנרגיה, שהנפיקה את מניותיה בבורסה בת"א בדצמבר 2020, פועלת בתחום פיתוח, רישוי, הקמה ותפעול של מערכות פוטו-וולטאיות, בעיקר על מאגרים וגגות. ויש להוסיף - בתעריפים מסובסדים! ולא כתוב שהיא מפתחת של מערכות גיבוי! גם אני יכול לקנות לי UPS על בסיס סוללות עופרת (בהספק של שעת גיבוי למחשב האישי), לחבר אותו לפאנל פוטו-וולטאני שאני קונה מסין בזול ולהגיד שבניתי מערכת ייצור חשמל "ירוקה" עם גיבוי.

אולי, אבל ההיברידיים כבר יתייקרו בינואר הקרוב ב 5% והפלאג-אין ב 7-10% טויוטה כבר ייקרו יאריס היברידית ב 2.5% מראש. מסתבר שיש הרבה לקוחות לסופר-מיני ב 118 אלף שקל (או 36 אלף דולר, למי שאוהב להשוות מחירים לארה"ב, שזה המחיר של טסלה מודל 3 SR, שאילן הבטיח בזמנו)

אם אלה המחירים עם 10% מס קניה מה יהיה כאשר יתחילו להעלות מסים על חשמליות בעוד קצת יותר משנה. אבל יש אנשים שמאמינים שיש לרכב חשמלי עתיד בארץ הזאת. תחזית המחיר: 2022 - 180 אלף 2023 - 199 אלף 2024 - 224 אלף 2025 - לא רלוונטי, כי יפסיקו יבוא עקב חוסר ביקוש