Pavi

המלצה מצויינת, רק שאני צריך את המקרר ASAP. אני לא מניח שיש יריד כזה בקרוב (איפה מפרסמים כאלה דברים?)

חולגי, תודה על התשובה. מסכים לגבי עניין הרעש. לגבי מקום לקנות, חשבתי על קנייה דרך זאפ ולא מחנות. ממה שראיתי ה"מבצעים" בחנויות עולים קצת יותר מהמחירים באינטרנט. מכתבה שקראתי בד'ה מרקר, הרוב המכריע של טכנאי המקררים המליצו על הדגמים של אמקור (לא אלה שמיוצרים בטורקיה). במקום השני - אמנה (שמיוצרים בארה"ב). קראתי על מקרר חביב של אמנה ארה"ב - הוא יקר עד כדי מחשבות אובדניות. מנגד, אם הייתי יודע שיחזיק לי שנים הייתי משקיע ׁ(למה רק שנת אחריות אחת?!).

הגיע העת לקנות מקרר ואני ניצב בפני החלטה מציקה. קראתי הרבה על מקררים וכל השיט הזה וסה"כ יש לי שתי אופציות: א) לקנות מקרר קטן וזוגי (250-300 ליטר) כל עוד גרים בדירה שכורה ב) לקנות מקרר נורמלי שישאר שנים (מגבלת גובה של הדירה הנוכחית - עד 176 ס"מ) הבעיה בא' שזה סוג של לחיות כמו חוראני - בעיקר בגלל המקפיא. הוא קטן וסטונדטיאלי. מנגד, זה עולה כ- 1200 ש"ח - כרבע ממה שכנראה יעלה מקרר מסוג ב'. אם ימות, אז ימות. הבעיה בב' זה שיש עשרים מיליון סוגים של מקררים ואני בסה"כ רוצה משהו פשוט - משהו שיקרר ולא יעשה רעש (אם אפשר, בעל דירוג אנרגטי סביב ה- B). קראתי ביקורות רעות על כל נותני השירות וכל יצרני המקררים - אין איזשהו קונצנזוס לגבי סוג או דגם. מה שיש לגביו קונצנזוס זה שמקררים כבר לא מחזיקים כמו שהחזיקו פעם. כבר הבנתי שממקררים דיגיטליים חובה להתרחק (האם בהכרח כל מקרר שאין לו צג דיגיטלי לבקרה על טמפ' או משהו כזה אינו דיגיטלי?). האם יש דרך למזער את הסיכוי לכך שאקנה מקרר שישבוק מיד אחרי תקופת האחריות (דבר נפוץ, לפי מה שקראתי)? האם יש דרך לדעת כמה רעש המקרר עושה לפני הקנייה? אשמח לטיפים.

אתה תקבל עזרה הרבה יותר רלוונטית אם תשאל בפורום המתאים.

מעניין אותי לשמוע ממה התאכזבת. כמובן שהמשחק רחוק ממושלם (יש בו קצת פשטנות קריקטורית לשם הנגישות), אבל הכתיבה שנונה והוא מעורר בי המון תקווה לעתיד הג'אנר.

הזקנים שביננו זוכרים את סוף שנות השמונים העליזות, בהם ההורים שלנו היו כל כך מחוקים מקראק וגלאם רוק שלנו לא נותר אלא לשבת מול המחשב ולשחק בקווסטים תוצרת סיירה. לארי לימד אותנו על הדוניזם וסקס (אני עוד זוכר את עצמי בן 8 קורא שוב ושוב את ההגדרה המילונית לprophylactic), קינגז קווסט החדיר שאיפות מגלומניות ופוליס קווסט הראה לנו שלמרות שנורא רוצים אי אפשר להכנס לגן ציבורי ולהתחיל לירות. שנות התשעים הביאו איתם את Day of the Tentacle שסימן את השיא הכמעט בלתי מעורער של הג'אנר (מי שלא שיחק לא ידע אושר מימיו). עם הזמן הגיעו שיפורי הביצועים המטורפים ואיתם המשחקים שמטיחים בך כל כך הרבה גירויים בשנייה שלשבת מול המחשב וללחוץ על Look, Use ואלמנטים של דיאלוג נראה לנו כמו משהו שעושים במחלקה גריאטרית. העם בחר להשתעמם מקווסטים והם מצידם הפסיקו להתקיים. עברו כמעט עשר שנים והיום קורה משהו הפוך. חלקים נרחבים מעם הגיימרים מאס במשחקים הרדודים שמספקים ריגושים רגעיים - מחפשים קצת עומק, משהו שאפשר להתחבר אליו רגשית. אומנם הצורך לדרוס ילדים וזקנות ב- GTA קיים ותמיד יהיה קיים, נוצר בנו גם מקום שקט. כזה שמאפשר לנו להתעמק בדיאלוג, להבין אינטריגות, לחשוב על חידות ולפצח אותם - גם בלי walkthrough שיביא אותנו לסוף המשחק בכמה שפחות זמן. השוק הבין את זה והתחיל שוב להזרים טיפות של כסף להחייאת הקווסטים. זה התחיל מכמה פרקים של הסדרה החמודה Sam and Max ונגמר בהחייאה מחדש של Monkey Island - הקווסט השני במצחיקותו (זו מילה, אני בטוח). בינתיים יצאו שני פרקים (מתוך חמישה מתוכננים) והם פשוט מקסימים. תענוג צרוף לשבת מול המחשב, לנשוף החוצה, להירגע, להחזיר דופק למצב ישיבה\שינה ולשקוע חזרה (או פעם ראשונה) לעולם של הפיראט המגושם גייברש ט'ריפווד בחיפוש הנואש שלו להכרה. אני מחכה בקוצר רוח מטורף כבר לפרק השלישי - בעולם של סיפוקים מידיים, זה ממש מיוחד. 35$ לחמשת הפרקים (אפשר גם להוריד פיראטית אבל אז נהיים עיוורים, חבל).

עוד סיבה להעמיד שורה של בולדוזרים ולמחוק את הגוש האפור הזה שנקרא רמת גן\גבעתיים.

לא מנסיון, אבל מקריאה קצרה על הנושא 1) נסה על כמה מחשבים. היכולת של המחשב לקרוא מדיסקים פגומים מקורה בכונן CD - יש טובים יותר ויש טובים פחות 2) נסה להשתמש בתוכנות שמאפשרות לך לשלוט בתגובה לשגיאות קריאה מהדיסק - כמו לנסות שוב הרבה פעמים או לדלג אחרי ניסיון או שניים (הבנתי ש- DVDFab עושה את זה). בד"כ שגיאה בקריאה מביאה למריחות צבעים פסיכודליים בזמן הצפייה של הסרט למשך כמה רגעים (עד שמגיע פריים סנכרון). זה אומר שלא תוכל לראות את הסרט אם התוכנה דילגה על יותר מדי שגיאות 3) נסה לבצע את הקריאה במהירות מאוד מאוד נמוכה (1X או אפילו ריל טיים) 4) יש כמובן אופציה ללטש את ה- DVD. לא מכיר מקומות שעושים את זה, אבל בטח כל מיני מקומות משרדיים\חנויות מחשבים

תרצח אותם לפני שהם רוצחים אותך. בארה"ב להרוג הומלס זה קנס של 25$.

לגמרי. אם הפרטים שמסרת מדוייקים, כלומר דיווחת על חשד לזיוף וישראכרט לא טיפלו בזה כי סרבת לשלם עמלה - יש פה אייטם מאוד גדול.

בעלי המפעל לדעתי לא עושים שום דבר מסריח. בעל עסק צריך להרוויח וכמה שיותר. חלק מההרווחים מופנים חזרה למחקר ופיתוח וחלק מוקצים לתקופות אשראי מחניקות. כן, חלק מזה באמת משלם משכורות יפות לבעלי החברה אבל בסופו של דבר רווח מתרגם לאיתנות חברה. דווקא המדינה היא זו שצריכה לעשות חשבון: 350 עובדים הולכים לדפוק על דלת ביטוח לאומי. כמה זה עולה והאם שווה לתת תמריצים לחברה לייצר מקומית? כמובן שהממשלה עסוקה בדברים חשובים יותר כמו איך למצוא דרכים להמציא מיסים חדשים במסווה של "מצב חירום" אז שום דבר לא יקרה בנדון. ליבי עם האנשים, אבל הכעס שלהם צריך להיות מופנה לממשלה. לא בהכרח יש בכוחות הממשלה להגיע לכדי פתרון בעזרת תמריצים, אבל לפחות שיבדקו את העניין.

מבחינתי טופ גיר איבדה הרבה מהקסם שלה - עם הזמן הבנתי שבערך כל דבר (ממש כל דבר) מתוסרט ומתוכנן. למרות זאת, בין הרבה כתבות מפוספסות ומעייפות (כל הקטע עם הטנקים, הפיצוצים וכו') יש ניתוחים מבריקים ומרתקים. ג'רמי קלארקסון הוא עיתונאי בחסד, וזו כנראה הסיבה העיקרית שאני רואה ואמשיך לראות את הסדרה באדיקות.

ברוב המקרים כש"פורצים" לחשבונות של אנשים זה נעשה דרך הטעיית המשתמש (וחליבת הסיסמא ממנו בדרך זו או אחרת) ולא ע"י פריצה לאתר השירות. בכל מקרה סרוק את המחשב שלך וחפש אם יש חוקי forwarding בתיבת המייל שלך.

מחיפוש קצר כן: עבור שלט אלחוטי נדרש כמובן רסיבר. עבור שלט חוטי ניתן להוריד דרייבר ולחבר אותו ישירות (אני חושב).

Samsung 2243BW 22 אינץ' עם pivot. מסך סביר מאוד בתקציב שכזה. כ- 850 ש"ח

בדיוק בנקודה הזו הייתה שריפה שכובתה לפני כמה ימים (אפשר לראות את האקליפטוסים השרופים ברקע) - דבר שהשאיר מעין חומר אדום על הכביש. מעניין אם זה השפיע על מקדם החיכוך של האספלט. בכל מקרה כל פעם שיש תאונה רצינית בכביש פתאום רואים המון ניידות בכל מיני נקודות למשך כמה שבועות ואז הכל חוזר לנורמה - כביש צר ומתפתל עבור אוכלוסיה שבחלקה הלא קטן מרגישה שחוקים והגיון פשוט לא חלים עליהם. לתפארת מדינת ישראל.

אני עובד עם סרבר 2003 (6 ג'יגה) וחוץ ממשחקים שטרם ניסיתי, לא נתקל בהרבה אי תאימויות ל- XP32 (בניגוד ל- XP64). קספרסקי ו- TrueImage היחידות שנתקלתי עד כה שמסרבות לעבוד (מטעמי רישיון, לא משהו טכנולוגי לדעתי).

5,000 שקל אני לאחרונה פיניתי דירה בגודל דומה וסגרתי את העסק בעצמי ביום (שתי שכבות ללא תקרות) - העלות הייתה של הצבע והשפכטל בלבד (כ- 300 שקל). במקרה שלי הצבע עוד היה שונה בגוון, מה שלא השאיר מקום לחפף (וגם דרש שתי שכבות). כמובן שזה תלוי במצב הדירה אבל אפשר בהחלט להסתפק בשכבה אחת ורק בתיקונים נקודתיים איפה שצריך במקרה ועדיין מוכרים את אותו קוד צבע.

אתה צודק, אבל לא מדובר פה בעלויות זעומות. אם ניקח בלאי מקדח, עלות לוח, עלות שקף, עלות כימיקלים - זה יכול להגיע לכמה עשרות שקלים בודדים (נאמר 30 - 50) ללוח בודד. זה ממש לא מעט ויש לי הרבה דברים שאני רוצה לייצר (לעצמי, לא משהו מסחרי). כמובן ששום דבר לא בא בחינם, אבל כל שיטה שעובדת שתחתוך פה עלויות יכולה להטות את הכף שווה\לא שווה.

מרק, תודה רבה על ההשקעה בתשובה - נתת לי המון מידע. נראה שאכן ההשקעה הראשונית של עמדת etching גבוהה. אני כרגע עובד עם מיקרוקונטרולרים שבקלות ניתן להלחים ל- stripboardים למיניהם. למרות זאת, הרבה רכיבים שאני רוצה להשתמש בהם (אקסלרומטרים, LCDים ואף מעבדים מבוססי ARM ו- MIPS) דורשים לוח יעודי. בד"כ הרכיב עולה 7-8$ ויחד עם לוח breakout כ- 35$. מכאן זו עסקה כלכלית כדאית להרים עמדה שכזו, מה גם שזה נראה ממש ממש כיף. מבחינת החומרים הראשונים, אין לי בעיה להשקיע את הכסף אם ארגיש שבאמת אעשה בזה שימוש. העניין הוא השוטף: אני צריך למצוא את הדרך הכי cost effective פר לוח. 1) אני צריך למצוא דרך להשתמש בשקפים יותר מפעם אחת. לפי מה שאמרת קנית 50 שקפים לפני כמה שנים - זה אומר שבשנים האחרונות בנית פחות מ- 50 בורדים או שמא מצאת דרך להשתמש בשקף כמה פעמים (לדוגמא חשבתי לגזור את החלק הנדרש מהשקף ולהדביק אותו על נייר A4 רגיל. כך המדפסת תדפיס על השקף אבל תזין אותו בעזרת דף הנייר). 2) לוחות הפוזיטיב יקרים פי שניים מהאחיהם הלא פוזיטיביים (35 ש"ח בחנות שציינת) ואתה ממליץ בחום לא לחתוך אותם אלא בעזרת גיליוטינה. אני חושב שיש לי מספיק מידע כדי להתחיל לעשות ניסויים. אם אפסיק לכתוב בפורום, סביר להניח שנפלתי לתוך חבית חומצה. תודה רבה!

ניתן לקבל את האוטו מורכב בתוספת של 60 אלף שקל. אם מוותרים מקבלים קיט חלקים ו- DVD עם הוראות.

ממתין

מרק, תודה רבה על התשובה המושקעת. זכית בהרבה שאלות המשך (אשמח אם תוכל לענות על כולן). אני כבר יממה וחצי קורא מיליון כתבות על איך אנשים הגיעו לתוצאות טובות של etching. ממה שראיתי סוג החומרים הספציפי (כימיקלים, לוחות ואפילו החומר איתו מנקים את הלוח) מאוד קריטי וכל אחד הגיע לפתרון אחר של איזה חומרים עובדים עבורו. השיטה של עבודה עם UV בסה"כ נראית לי, היא דורשת שני שלבים של עבודה עם נוזלים במקום אחד עם toner transfer אבל סה"כ אני סומך על הניסיון שלך שזה יותר מוצלח. אם כך, אני צריך את החומרים הבאים: - שני לוחות זכוכית - שקפים להדפסת המעגל - מדפסת (הרוב ממליצים לייזר) - לוח פוזיטיב - נורת UV - סודה קאוסטית - ferric chloride (מגיע בגרגרים לפי מה שהבנתי) - אצטון לניקוי המעגל - Tin plating לציפוי המעגל שאלות: 1) האם מניסינך אפשר להשתמש במדפסת דיו? 2) באילו שקפים אתה משתמש בדיוק? 3) אם יש לך לוח קטן להכין, אפשר להשתמש רק בחלק מהשקף (ע"י גזירה והדבקתו לנייר שלם כדי שיעבור במדפסת) או שזה שקף שלם פר מעגל ולא משנה גודלו? 4) האם אפשר לחתוך את לוח הפוזיטיב לפני החשיפה (כדי להשתמש רק במה שצריך) או שזה פוגם בו? 5) באיזו נורת UV אתה משתמש? האם כל נורה תספיק? 6) האם צריך לעבוד בחושך עד אחרי החשיפה (יש מדריכים שאומרים שכן)? 7) את כל החומרים הכימיים אחפש בלוי לבל ואת הלוחות באלק' הר ציון - האם אתה מכיר חנויות טובות יותר\זולות יותר? לגבי קידוח: אשמח אם תוכל לפרט כמה חנויות ביצחק שדה שאני יכול למצוא בהן מעמד לדרמל (אם אתה יודע) וביט של קובולט תודה רבה!

גיליוטינה נשמע רעיון מאוד נחמד. יש לנו כזה בעבודה - אנסה לראות אם זה באמת חותך ברגע שאהיה בדרום ת"א ואקנה כמה לוחות. לגבי המסור - דיברתי עם פולק עליו. אין לו יתרון על פני מסור הדיסק הסטנדרטי של הדרמל. הבעיה שלי היא שאני מעדיף שהדרמל יהיה קבוע ומשטח הנחושת יזוז (בעדיפות יחליק על שטח יציב כמו מסור שולחן ולא סתם יהיה באוויר).

אני לא רוצה לקנות מקדחה כאשר יש לי כבר דרמל (מקורי). אני די בטוח שהוא יהיה מצויין לעבודה הזו - ראיתי הרבה אתרים שמשתמשים בו כדי ליצור את החורים בלוח (אבל גם הרבה שהשתמשו במקדחה). אני מסכים, אבל מעדיף לעבוד עם איזשהו מסור עבור זה. לא יודע למה, פשוט ככה מעדיף.