oryo

מה שפותר אצלי את הבאג: תעשה CTRL+V, תמחק (CTRL+Z) - וואלה! עובד פיקס.

וואו. פייר? הופתעתי (הימרתי על +20K) מחירים מצוינים, סחטיין על לובינסקי/פג'ו. איזה יופי של מתחרה חדשה שנכנסה לנו לשוק. כן ירבו. נכון להיום היא כנראה היתה העצירה הראשונה שלי אם הייתי מחפש הוטהאצ' חדשה, תואמת ממש 1:1 להעדפות האישיות שלי בתוך גבולות הסגמנט הזה.

השאלה הזו תמוהה: אתה מתייחס לרכבים האלו כאילו הגיר זה ה-שיקול היחידי - סתם דוגמא בשליפה למשהו קריטי שהזנחת: המגאן פרקטית פחות (לכל הנ"ל יש גם גרסא עם דלתות אחוריות) יש גם את עניין המחיר, מותג (המגאן כנראה מכונת נהיגה טובה יותר, אבל זה לא קשור לענייני מיתוג), תחושת יוקרה וכו' וכו' בכ"א אין ספק שללקוח הישראלי הממוצע - אוטומטי מתאים יותר בהפרש ענק אבל ללקוח הפוטנציאלי לפג'ו GTI אני בכלל לא בטוח שזה המצב, ומניח שההפרש קטן - וייתכן שאף הופכי...

זה סגמנט ההוטהאצ', לא המשפחומטיות - אני נוטה להאמין שגיר ידני זה לא בדיוק DEAL BREAKER למרבית הרוכשים הפוטנציאליים של הרכב.

אצלכם, ההיפסטרים, אין דבר כזה פסה... P:

גם מי שנהג מלפני שנולדתי יכול לומר שהוא נוהג בלי ABS והכל ליגה - זה לא אומר שזה מומלץ P: בכ"א אין כאן נסיון להתנצח, סתם היה לי חשוב להסביר את המניעים החיצוניים (קרי: לא תלויי גלישתו של פלוני) לחבישת קסדה - לפחות חבר'ה חדשים בתחום. אבל אין ספק שהסגנון שלך מהנה יותר ברמת הסטייל. כפי שכבר אמרתי - גלישה בלי קסדה זה כל כך, כל כך, כל כך יותר כיף... הרוח בשיער (כל עוד יש) וכו', זה אדיר. קוניאק וסיגר נשמע לי מיותר כל עוד אין לך חתול ספינקס בשלף וכסא מנהלים מסתובב אבל היי אם זה עושה לך את זה by all means!

tom אשתי בדיוק באותה סיטואציה (ניפצה S5), אותו תקציב דרישות וכו' - בגלל שאתה ידוע בתור חפרן מסדר ראשון (בקטע טוב - מקבל החלטות ע"ס הרבה ידע) - עשה לי ג'סטה: צטט את ההודעה הזו כשאתה מחליט מה לעשות בשביל שתהיה לי נוטיפיקציה ואני אשכפל את המסקנה שלך (: חשבתי לכיוון ה Mi5 אבל אם יש מסקנה אחרת, יאללה (לי לא אכפת רכישה בארץ/חו"ל, דווקא מהנסיון שלי עם שירות בארץ דרך רונלייט יימ"ש, כנראה שעדיף חו"ל)

בכוונה לא פירטתי את כל הפעמים שקסדה הצילה אותי אישית, בגלל שברור לי שהחוראניות שלי לאו דווקא מייצגת אבל ליפול במהירות נמוכה לאחור ולחבוט את אחורי הראש ברצפה - אפשרי. לחטוף גונדולה באחורי הראש ברגע של היסח דעת - אפשרי. והכי חמור - גולש שנכנס בך במהירות ומטיח אותך ברצפה באופן מפתיע - אפשרי גם אפשרי... בשקלול כל הנ"ל, ולאחר ניסיון אישי שלי ושל אחרים (ואני לא מדבר על הנסיון שכולל שטויות של מהירות גבוהה או סתם טמטום) - אני סבור שקסדה היא פריט קריטי עבור גלישה נ.ב. בעניין שומאכר - אכן האירוניה היא שהמקרה שלו העלה מודעות ותרם רבות לשכיחות הקסדה - וזו למרות שהוא אכן גלש עם אחת. מה שכן חשוב לציין זה שהפגיעה שלו נגרמה בעקבות התקן שהורכב על הקסדה, ואילולא אותו התקן סביר להניח שהפגיעה היתה נראית אחרת לגמרי... מסכן.

פאלוס - בחייאת רבאק קסדה זה לא "אפשרות", זה הכי חובה שאפשר. צריך להבין רגע, גם הגולש הכי טוב בגלקסיה לא מוגן בשיט מפני גולש מאעפן. לא צריך התנגשות קולוסיאלית בשביל להכניס את הראש ברצפה ולהגיע למצב מאוד, מאוד, מאוד לא טוב. עזוב, אפילו סתם גונדולה עלולה להפתיע אותך עם מכת ברזל באחורי הראש (בדיוק קרה לחבר בטיול הזה- בלי קסדה הוא היה מסיים את היום, ואולי את השבוע). יצא לי לגלוש בלי קסדה פעם, כשהבאתי אותה לחבר (המצלמה היתה עליה) - וזה אכן תענוג. ת ע נ ו ג . גם אופניים בלי קסדה זה אדיר ... אבל אני בספק שהיית נכנס לסינגל בלי קסדה (?) מצטער על הקנטרנות / מסיונריות, ובחיי שאני מסכים עם כל מילה שרשמת - אבל באמת באמת *באמת* שכדאי, עם כל הבאסה, לגלוש אך ורק עם קסדה. זה קריטי. אגב - בדיוק שבוע שעבר ראיתי בלייב אישה שיצאה מהמעלית, החליקה קלות (במהירות אפסית), דפקה את אחורי הראש ברצפה - ולא התעוררה במשך דקות ארוכות שהמפעיל סוטר לה וצועק עליה בטירוף... :\ מאז המקרה של שומאכר אני שמח לומר שה"משחק" השתנה, ובעוד שפעם היה רוב מוחלט לחובשי הכובעים - בחופשות האחרונות שמתי לב שגם בגדר הסקיירים חובשי הקסדות קיבלו רוב מאוד חזק ומורגש.

תחשוב על זה ככה: מכיר את ההבדל בתחושה בין 100 קמ"ש ברכב ל100 קמ"ש באופנוע? אז תסיר גם את האופנוע, תבין שיש חתיכת קרש בינך לבין הקרקע ותו לא - ואתה עדיין נע במהירות של רכב ממונע... מה שכן, המהירות בסנובורד מרגישה "מהירה יותר" מאשר זו בסקי, בגלל עניין ה"סכינים" שפירטתי בפוסט. 70 קמ"ש בסנובורד מרגיש מאוד, מאוד מהר... בסקי זה פחות מרגש. מאזור ה80+ בסקי האנדרנלין כבר זורם כמו מים, אבל מדובר בpeaks מועטים שכן אין הרבה תוואי שטח שמאפשרים לך להחזיק במהירות הזו לאורך זמן. צריך להבין שבמהירויות כאלו חשוב מאוד שיהיה טווח ראיה רחוק, מסלול רחב, מס' אפסי ביותר של גולשים (אתה לא רוצה לסכן אותם ואותך) ושטח בלימה מסודר כי לוקח זמן להאט - וכל זה קורה בזמן שאתה מאבד הרבה מאוד גובה. הראן האחרון שלי בסקי היה במסלול שחור משחור - צריך להבין שניה: בדירוג מסלולים יש כמה פרמטרים - תוואי (חלק או 'באמפי') רוחב, שיפוע ופיתולים. קיצר, אז המסלול השחור הזה היה רחב, חלק, וישר פלס --> מה שאומר שהשיפוע היה מאוד מאוד אגרסיבי... ובשביל להוסיף חטא על פשע - מצב השלג היה קרחי ביותר. קיצר למה אני מספר את זה - בתחילת הגלישה ניסיתי להסתובב קצת, אבל בערך לאחר שליש מהמסלול תפסתי מהירות שלא אפשרה לי (ברמה הנוכחית, אדם מנוסה יותר היה מסתדר) לבלום בלי ליפול, ולכן לקחתי החלטה מנהלתית וירדתי את הכל ב"דוח". בגלל שחששתי לשלומי לא 'התקפלתי' (כמו שרואים בוידאו שצירפתי) ועשיתי את המסלול בעמידה - הצלחתי להחזיק 85~ קמ"ש לכמה שניות שהרגישו כמו דקות - איבדתי 200 מ' גובה בפחות מדקה O.O אז כן, זה היה בהחלט מפחיד. במיוחד הקטע בו היה באמפ בשלג שגרם לי לאבד אחיזה בקרקע לכמה שברירי שניה, ולהבין שכל הסיטואציה הזו מטופשת לחלוטין. WTF RIBBON - ACHIEVED אגב דבר אחרון שהתגלה לי (בהפתעה מסוימת) - באזור המהירויות האלו ובהינתן שיפוע רציני למדי - אתה מגיע ל"רוויה" בתאוצה כל עוד אתה לא "מתקפל": הרוח אשכרה מצליחה להוות גורם בלימה מאזן, למרות שלא מדובר במהירות משוגעת ו/או שטח פנים רחב... אותי זה די הפתיע. עם זאת אני מוכרח לציין שמבחינת sheer fear factor, אין בכלל מה להשוות סקי לדאון-היל. דאון-היל היה ועודנו הספורט הכי מפחיד שיצא לי לחוות, לא יודע איך הרוכבים העוסקים בתחום מצליחים לשבת בנוח על אוכף עם אשכי הטיטניום שדרושים עבור הספורט הזה.

לאחר נסיון 'על רטוב' אני מוכרח לציין שאני לא חושב שהחשש נכון - ואסביר: ההפרש במהירות המקסימלית אכן קיים, אבל ההסתברות לאיבוד שליטה שונה בסדרי גודל. היציבות על המגלשיים הרבה, הרבה יותר רצינית, וכאמור גם הנפילות עצמן היו לי הרבה פחות 'בעייתיות' בגלל שהגוף חופשי יותר ולכן מגיב בהתאם. שוב, כמובן שזו דעתי האישית והלא מקצועית בלבד, אבל ככה בינינו חובבי-בורד: ממליץ לך לתת לזה צ'אנס. בנוסף אציין משפט שאמר לי מישהו באתר הגלישה, שמצאתי כנכון מאוד: מומלץ להכיר את שני הסגנונות, ולהיות מסוגל לבחור מה בא לך בהתאם לאתר עצמו ולמז"א באותו שבוע. מהירות איטית ונפילה שגוררת שבר? בסקי?? זה משהו שמתאים יותר לבורד... אצלנו - בתור סנובורדיסטים - הנפילות ש"כיכבו" בחופשות מבחינת פציעות/כאב היו דווקא אלו שקרו במהירות נמוכה. אתה גולש בסבבה שלך במהירות כלום ופתאום out of fucking nowhere אתה שתול ברצפה... בסקי זה לא קרה לי בכלל, בגלל עניין היציבות.

נפילה חופשית מבוקרת - סקי VS סנובורד "הקטע עם אור זה שהוא מטומטם מדי בשביל להבין את ההשלכות של מהירות, לכן הוא גולש ככה" אין ספק שחברים שלי יודעים לפרגן. [TABLE=class: tr-caption-container, align: center] [TR] [TD][/TD] [/TR] [TR] [TD=class: tr-caption]מתפלל לשלג וחברים טובים יותר[/TD] [/TR] [/TABLE] בכ"א, לאחר שבוע גלישה שכלל הן סקי והן סנובורד, החלטתי לפרסם את רשמיי האישיים - הן מהשבוע, והן בנוגע להבדלים בין צמד הקטגוריות. אבל כמו מין עם דורבנים - לאט לאט: כיף יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים מאז שנחשפתי לפרי האסור, הלא הוא "סנובורד" - אי שם במהלך התואר הראשון ואמצע שנות ה20 - נהייתי מכור. השתדלתי לטוס כל שנה אבל לפעמים הקריירה שלחה את גרורותיה ומנעה זאת. בין לבין התעסקתי באופני הרים, טיפוס קירות, נהיגה ספורטיבית - אבל את מנת האנדרנלין השנתית ידעתי שיש רק מקום אחד לקבל (כאילו, כל עוד לא יוצא במקרה לעשות Downhill - אבל זה סיפור אחר). אמנם אין הנחתום וכו', אבל מה לעשות - המציאות היא המציאות. משום מה יצא שכל עניין גלישת השלג היה בשבילי כמו... כמו דג במים, כמו אבי ביטר בשווארמיה, כמו אייל גולן בששטוס... נו הבנתם את הכוונה. משום מה זה הסתדר לי די בטבעיות. הרבה סנובורדיסטים עושים את זה בשביל ה'טריקים', אבל אני בא בגישה שונה: אותי מעניין מקסימום תפוקה - קרי לכסות כמה שיותר מסלולים בתוך מסגרת הזמן הנתונה. לצערי נכון להיום יש לי שבוע אחד בלבד (במקרה הטוב) של סקי בשנה, ואני מרגיש מחוייב למצות אותו עד תום. מגיע למעלית הראשונה, יורד אחרי האחרונה, מכסה את כל האתר (או לכל הפחות - מנסה). למזלי בסיבוב השלישי שלי מצאתי שותף מוצלח. הוא אמנם ברנש לא מתורבת, חסר נימוסים, בספקטרום הפוליטי נמצא קצת שמאלה מרע"מ-תע"ל ומכור לסרטי 'דמדומים' - אבל הוא גולש בסדר. אז כמו שאומרים - כשאלוהים נותן לך לימונים, אתה מסתפק בהם כי וואלה זו בדיוק תקופת הצנע ותגיד תודה שהוא לא נתן לך אשכוליות... זה פרי מר ודוחה. קיצר אני ואותו ברנש (לצורך הפשטות נכנה אותו 'בר') טסים כבר כמה שנים יחד, והסיסמא לנסיעות (לא חופשות!) הסקי שלנו היא: "באנו לעבוד, לא להנות". [TABLE=class: tr-caption-container, align: center] [TR] [TD][/TD] [/TR] [TR] [TD=class: tr-caption]יום קשה במשרד[/TD] [/TR] [/TABLE] בר היה הראשון לזהות זאת, וכבר בטיול הקודם שלנו לאוסטריה התחיל לעשות קולות של 'אולי הפעם סקי?'. אמרתי לו שכל הניסויים האמפיריים מצביעים על כך שסקי זה לגמלאים. אבל מאז החלפנו קידומת ל-3, ובעל כורחנו זה קרה. סאמק, הגיע הזמן לסקי. המחלקה הגריאטרית (או: סקי) ראיתי את הפרק האגדי של סאות'פארק Asspen (עונה 6 פרק 2), ועשיתי כמה שנים סנובורד - כך שהרגשתי בטוח ביכולות הסקי שלי. עם זאת, בחצי היום הראשון גיליתי לדאבוני שאני די נכשל. לשמחתי מהר מאוד תפסתי את העניין, ובימים הבאים סיימתי כל יום כאשר אני 'קופץ' לקבוצה הבאה ברמה. גלשתי מקבוצת ה Beginners, ל Bronze Basic, משם ל Bronze Advanced, וב Silver Basic שילוב של מיצוי ההדרכה (לטיול זה) יחד עם חוסר סבלנות לקצב האיטי-מדי של הקבוצה וחזרתו של חבר חולה למוטב הובילו אותי למסקנה שעדיף שנגלוש יחד, בנפרד מהקבוצה. [TABLE=class: tr-caption-container, align: center] [TR] [TD][/TD] [/TR] [TR] [TD=class: tr-caption]מתבייש להיראות בחברתם[/TD] [/TR] [/TABLE] לשמחתי הגעתי לנקודה בה אני גולש Parallel באופן סביר, הטכניקה שלי בהחלט לוקה בחסר ויש עוד המון מקום לשיפור - אבל כן הגעתי לנק' בה אני מסוגל להכנס כמעט לכל מסלול באתר, ולהגיע למהירויות מהנות; הן ברמת המקסימום, והן ברמת המיצוע. בתום חמשת ימי הסקי הספקתי לכסות את רוב האתר האיטלקי (יש חיבור לאתר צרפתי, עליו ויתרתי בהמלצתו של חבר), לעשות מסלולים מכל הגוונים, לשבור יום אחר יום את שיא המהירות האישית שלי על השלג (72 קמ"ש ביום השלישי, 77 ברביעי, 80 בחמישי --> 92 במסלול השחור האחרון לשבוע). [video=youtube;SrKrr2mK-y8] החלטתי להעביר את היום האחרון בסנובורד ע"מ שיהיה לי בסיס טוב להשוואת back to back בין הסגנונות. [TABLE=class: tr-caption-container, align: center] [TR] [TD][/TD] [/TR] [TR] [TD=class: tr-caption]טובים השניים מהאפס[/TD] [/TR] [/TABLE] נפילה חופשית מבוקרת (או: סנובורד) שילוב בין over-confidence ויכולת ספיגת מכות גבוהה הובילה לגלישה התואמת את הציטוט שפתח את הרשומה. את סגנון הגלישה שלי אני מכנה 'נפילה חופשית מבוקרת'. כשאני אומר 'נפילה חופשית' אני מתכוון יותר במובן של התדרדרות במהירות גבוהה, ה'מבוקרת' זה הקטע בו אני מנסה לא להפוך אותה לנפילה במובן של התרסקות. לפעמים בהצלחה, לעתים - פחות. למרות שיישמתי את הסגנון הפרטני שלי גם בסקי, בסנובורד שכללתי זאת לפסאודו-אמנות. להוציא התרסקויות טוטאליות (חמסה^3) אני לא עוצר על המדרון. אף פעם. אם נפלתי בכיוון מעלה ההר אני מיד מקפיץ עצמי חזרה עם הידיים וממשיך בגלישה, אם נפלתי בכיוון המורד אני עושה גלגול וממשיך. מינימום בזבוז זמן כבר אמרנו? [TABLE=class: tr-caption-container, align: center] [TR] [TD][/TD] [/TR] [TR] [TD=class: tr-caption]מהטיול השלישי, סקיוולט, אוסטריה[/TD] [/TR] [/TABLE] make action GIFs like this at MakeaGif אז כן - הטכניקה שלי מן הסתם יכולה להשתפר, ואני חלש ברמפות טריקים ושלל מרעין בישין - אבל מבחינת מהירות נטו, מעטים האנשים עם נסיון בסד"ג שלי שימתינו לי בגונדולה. נו - אז איך אתה משווה סקי מול סנובורד? בתום השבוע, ולאחר שגלשתי Back to back סקי וסנובורד, אני יכול לפרסם את ממצאי (ה'מדעיים' , נכון לנק' הזמן הנוכחית והניתוח הפרטני שלי: מבחינת FUN, נטו: הסנובורד מנצח, בהפרש קטן אך קיים. שילוב בין תנועה מגניבה שמחייבת אותך 'להתחייב' למדרון, הריגוש שבהחלפת 'סכינים' בעת גלישה במהירות גבוהה, הסלטות שמונעות הפסקת גלישה לאחר נפילה, היכולת להתמודד עם כל מדרון-שהו גם אם אתה לא ULTRA PRO - כל אלו תורמים לכך שהבורד ישאיר חיוך גדול יותר בסוף המדרון. מבחינת Overhead: הסקי מנצח, בהפרש. אמנם גלישת סנובורד מאפשרת לך הליכה בנעליים כמעט רגילות במקום סד העינויים האינקוויזיציוני שגם נקרא "נעלי סקי" - אבל כאן זה נגמר. בסקי לא צריך לשחרר ביינד (נעילת הנעל לבורד) בכל פעם שמגיעים למעלית, ולחבר חזרה בירידה. בסקי לא צריך לשחרר רגל כשמגיעים למישור, אלא פשוט להשתמש במוטות החביבים - ועם טכניקה נכונה אפשר גם לגלוש במעלה ההר (כל עוד הזווית והכושר מאפשרים). מבחינת נפילות: אחרי שנים של גלישת סנובורד, בכנות - אין בכלל מה להשוות. בסקי הן נופלים פחות (אתה יציב יותר, בהפרש), וכשנופלים זה פחות כואב. העובדה שהגוף שלך לא מחובר לקרש שמאלץ זוויות מסויימות מאפשר ליפול 'נקי' יותר. הספקתי בשבוע המדובר ליפול במהירויות נמוכות וגבוהות, בשיפועים קטנים ותלולים - ואין מה להשוות בכלל. סקי מנצח כאן בהפרש גדול. מבחינת טכניקה: בסקי קל להתחיל אך לוקח זמן לא מבוטל להשתפר ולהתמקצע. בסנובורד קשה יותר בהתחלה אך פשוט יותר להגיע לרמה גבוהה, לכן כאן זה עניין של גישה והעדפה אישית. בשתי הקטגוריות חשוב מאוד - שלא לומר קריטי - להגיע בגישה הנכונה, ולהשתדל לגלוש באופן 'משוחרר'. מנסיוני האישי (הן שלי, והן מליווי כמה וכמה מתחילים): האנשים שחוששים מאוד מנפילות ישתפרו בקצב איטי בהפרש ניכר, ובאופן מעט אבסורדי אף עלולים למצוא את עצמם עם פציעות חמורות יותר (עצם החשש והפחד הוא קטליזטור לנפילות 'רעות'). מבחינת מהירות: החלק הלא מפתיע - המהירות הסופית בסקי גבוהה יותר, גבוהה יותר בהפרש ניכר... בעוד שאני בתור סנובורדיסט עם נסיון מסוים שגולש חזק וללא עכבות הגעתי למהירות מקסימלית של 70 ומשהו קמ"ש בכל שנות הגלישה שלי, בסקי על השבוע הראשון שברתי את מחסום ה90 קמ"ש, ואני נוטה להאמין שבפעם הבאה אם תרצה המס"מ אגיע גם למספר תלת ספרתי. להגיע למהירות סופית גבוהה בסקי זה פשוט... קל. סקי זה כמו שוטגאן: POINT AND SHOOT. היציבות של שתי הרגליים היא משהו הרבה יותר קל להתמודדות מאשר התזזיתיות של השענות על סכין הבורד, בטח ובטח כשמשקללים פנימה את הצורך 'להחליף סכין' במהירות של למעלה מ70 קמ"ש. החלק הכן מפתיע מבחינתי - המהירות הממוצעת בסנובורד לא נופלת (ואף עולה, בעיקר במסלולים אדומים+) על זו של הסקי. כאשר אני מתייחס - מן הסתם - לרמות החובבניות של גולשים כמוני ולא לשועלי שלג אוסטריים. אחד ההבדלים העיקריים בין הסגנונות הוא בעצמת ומודולציה הבלימה, שכן גולש מתחיל בסנובורד יוכל לבלום טוב בהפרש ניכר - עצום - מהמקביל לו בסקי. עצם יכולת הבלימה (והבטחון הנגזר ממנה) עוזר מאוד לפן המהירות הממוצעת הנ"ל, ואני סבור שככל שגולש הסקי ישתפר (הן בטכניקת הגלישה, והן בטכניקת הבלימה) כך הוא יצמצם את ההפרש במהירויות הנ"ל. שורה תחתונה: למרות שאני מוצא את הסנובורד כמהנה יותר ומהיר לא פחות (בשבילי מהירות וכיף קשורות באופן הדוק), אני נוטה להאמין שסקי יהיה נכון יותר לגולש הממוצע. מדובר בספורט נגיש יותר, אגרסיבי פחות, ללא קטעים מציקים בכניסה/ירידה מגונדולות ומישורים. אני מתכוון להמשיך להשתפר בסקי, ובד בבד לא להזניח את הסנובורד שרחוק מאוד ממיצוי עבורי. באנו בשביל המספרים כאמור, יצא לי לעשות כל מיני שיגועי אנדרנלין. אבל כמו שאמר החבר שחווה סקי לראשונה בטיול הזה (כן, הוא היה בחרמון - לא, זה לא נחשב): "שנים שאני לא מבין למה אנשים עושים את הספורט המיותר הזה: הן טיול יקר, והן אחוזי פציעות גבוהים. מה הקטע? חסרות פעילויות בעולם? עכשיו אני מבין" ספורט שלג זה מסוג הדברים שברגע שעושים פעם אחת - מבינים שזו הפעם האחרונה, או הראשונה מזה רבות עתידיות נוספות. אז כן, לשמחתי חוויתי כל מיני ריגושים ושיגועים - אבל הן סקי והן סנובורד הם חד משמעית 6/6. הכי כיף שיש. חוץ מהקטע שחוזרים מהחופשה עד השנה הבאה ... (פורסם במקור כרשומה בשש מתוך שש)

מנהל/ים - אולי הגיע הזמן שהכותרת (השערורייתית, אגב) תשונה למשהו קצת יותר הגיוני? הן פות"ש רשם בעצמו - עוד בפוסט המקורי! - שהבחור שטיפל ברכב העיד על עצמו כלא חלק מהכנופיה, והן זה קרה לאחר מכן. אסף אמנם מגיב בנימוס כי כזה הוא אסף, אבל הכותרת עצמה לא היתה במקום מרגע פתיחת השרשור, והיא בטח ובטח לא במקום עכשיו כאשר ברור שאין קשר בין הכנופיה עצמה ובין המקרה המדובר. למגיבים עתידיים - עדיף לנסות לפנות לאנשים בפרטי לפני שפותחים שרשורים שמשחירים פניהם. תנו הזדמנות לאדם/עסק/ארגון להגיב לפני שיוצאים בהכרזות, שכן לעיתים (כמו כאן, וזה היה גם די ברור מהרגע הראשון) מדובר בכשל נקודתי - לא מערכתי. לשיקולכם.

תתחדש, בחירה בהחלט מעניינת. תפרגן לנו עם סקירה רצינית עוד כמה חודשים

אין צורך לגלול עמודים... יש אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק, שניהם תחת השם 150 משכורות ואחד מהם מופיע בחתימה - כל הפרטים שם שריון הכרטיסים יתחיל בשבוע הבא, היתה איזו בעיה טכנית במקום המארח ולכן חל עיכוב. מומלץ לשריין מראש (ספציפית - בפאב המרפסת אפשר לבחור מקומות ישיבה ספציפיים ולכן זה עוד יותר מומלץ לשריין מראש כשהרוב פנוי).

1. אי אפשר באמת לעזור לך על דפי הפורום, המידע שאתה מציג חד צדדי (בהגדרה, לא כי משהו לא בסדר איתך) ואף אחד לא מכיר אותך, ומדובר בנושא מאוד אישי שדורש היכרות 2. מצטרף להמלצות על טיפול, זו לא מילה גסה - וזה שלא מצאת מטפל טוב לא אומר שלא קיים כזה 3. לא יודע איך זה לא עלה עדיין (אלא אם פספסתי): אתה ליטרלי מגיב בתוך קהילה חברותית למדי, שמכילה תתי-קהילות. למה שלא תעקוב אחרי מפגשים, דבר קצת עם חבר'ה לפני - ותגיע ..? דרך נוחה להכיר אנשים עם איזשהו מחנה משותף

תודה על הביקורת! אבצע אנליזה של האינפוט שהשארת לעיל, אסנכרן אותה עם ההגדרות של היוזמה, ואשתדל שהגרסא הבאה תקבל עדכון התואם את הקריטריונים שציינת. P :

לפי ההיכרות שלי - מומלץ כל 10-15K ק"מ. רכב שעשה 5K בשלוש שנים... אני מניח שיהיה שווה לו גם להחליף. אתה לא שם ולא קרוב, אם אני בנעליים שלך - ממתין עד להגעה לthreshold ומחליף אז. אין טעם להיות פרנואידי לחינם. אם אתה כבר גם ככה נכנס לטיפול כזה או אחר, אפשר על הדרך להחליף שמן ולחסוך את הביקור הבא. (הכי טוב: תתייעץ עם מוסכניק שאתה סומך עליו, אני ממליץ על אבי ממוסך התלתן פ"ת)

פיץ' זה נשמע לי תמוה, יש סימוכין לטענות שלך? דוגמא שעולה לי: נניח ויש לי קרן ע"ס 200K במשכנתא הקיימת נניח אני רוכש נכס חדש שעלותו 1M, ויש ברשותי 600K נזיל. למי שלא עקב: קרן 200K, נזיל 600K, נדרשת משכנתא נוספת ע"ס 200K. גררתי את המשכנתא אל הנכס החדש, והלכתי לבנק שלי שטען "וואלאק אני מאזן את הריביות על חשבונך כי ככה בא לי" (הוא אמור לתת לי 200K לפי מפתח של 40% מימון, אבל לטענתך הוא מעוות את זה בשביל "לשפות עצמו" על המשכנתא הקיימת) אמרתי לו שאם הוא עושה את זה, אני לוקח את הכסף שלי ועובר לבנק אחר ע"י הליך מחזור סטנדרטי. נשמע לי תמוה שהבנק בכל זאת יתעקש לנסות לעשות רווח 'על הגב שלי', תזכור שהוא לא צריך למנף את עצמו אקסטרה (כי כאמור, ההלוואה הקודמת קיימת, הוא לא 'מפסיד' עליה ע"י מתן הלוואה חדשה אם הוא כן משקלל פנימה את אחוזי המימון). יש לו מינוף מסוים עלי, והוא יכול 'למתוח' את זה עד לנקודה בה פרמיית השיפוי שלו נמוכה מספיק בשביל שלא אבצע מחזור, אבל זה נשמע לי כמו הליך מסובך יחסית. את כל זה אני מתאר מנק' מבט רציונלית והכרת השוק, אני לא יודע מה באמת קורה בפועל בבנקים וכמה רציונלים ה'שחקנים' בסיטואציה, ולכן שאלתי במקור לסימוכין.

פרט נמק והבא דוגמאות(?) אני לא מכיר את ההליך הזה על בוריו, אבל הייתי תחת ההנחה שבמידה ונדרש מימון נוסף אז לוקחים משכנתא נוספת (כמובן בהינתן שיש אפשרות כזו מבחינת אחוזי המימון וכו' וכו'). לא לגמרי הבנתי מה אתה טוען בהודעה שלך, אשמח להבהרה

כן, קוראים לזה 'גרירת משכנתא' - google it

הנסיעה בטסלה היתה אחת הנסיעות החוויתיות ביותר שהיו לי. הרכב הזה משוגע לגמרי, ההגדרה 'זאב בעור של כבש' לא מתחילה לתאר את התפלץ - נוסעים בסבבה בכבישי SJ כשפתאום הנהג לוחץ והקרביים שלך נדבקים לעמוד השדרה. יצא לי לנסוע ולנהוג ברכבים מהירים, אבל דבר כזה עדיין לא ראיתי - המעבר בין 'כלום' ל'הולישיט' הוא כ"כ מהיר וברוטאלי עד שהתגובה המיידית שהיתה לנו היא פרצי צחוק בלתי נשלטים... העובדה שמדובר ברכב מנהלים בייצור סדרתי, שמשפיל סופרקארס בפתיחות - ועוד פרי פיתוח ראשוני של חברה צעירה - מדהימה בעיני. אילון מאסק הוא אחד האנשים היותר מרשימים בדור שלנו.

לדידי החלונות השחורים אינם הבעיה, הפרופורציות מאחור ובעיקר עיצוב הפנסים... נו, תמונות שלה כנגד האופטימה מדברות בעד עצמן. אלפא הרבה דברים, אבל לדעתי תמיד היה קל לראות אחת בכביש ולדעת שהיא אלפא הרבה לפני שראית את הסמל. הג'וליה משמרת זאת בפרונט, אבל מאחור זה לא המצב. מבאס! ניקו, חלאס עם הקונספירציות, תן קרדיט או תתאבד. אפשר את שניהם. עדיף בסדר הזה.

מחזק מאוד. מאוד.