oryo

היי היי אל תספיד אותי עדיין, תמתין לסוף הרבעון... ובכ״א אני לא מדבר על יציאה מוחלטת מסושיאל אלא מתכני וידאו בפורמט הנוכחי. אני לא כ״כ מבין למה אתה מתייחס, מבחינת יוטיוב יש לי 2 ערוצים בלבד (אנגלית ועברית) - וזה המקום להתבכיין על כך שלהיות bilangual זה חתיכת דרעק שממש, אבל ממש לא נתמך ע״י הפלטפורמות למרות שזה פיצ׳ר כמעט טריוויאלי. אולי אתה מדבר על סוגי התוכן, ואז באמת יש 4 (שורט + לונג) x (עברית + אנגלית) עם מס׳ ערוצי הפצה (יוטיוב, אינסטה, פייסבוק). נכון להיום אני לא אוסף מטריקות ולכן לא יודע מי מכל הערוצים הלא אפקטיביים האלו הוא הכי לא אפקטיבי, אבל זה ישתנה הרבעון כחלק מהאבולוציה שלי כמנכ״ל וההבנה שזה מטומטם להיות גיק של נתונים ואז להרעיב את העסק שלך בנתונים הכי חשובים שיש. זה כבר קרה, עברתי את השלב הראשון של לשכור חברת הפקות ולהבין שהם חתייארים, ואז לקחתי מישהי מתוך הצוות שלי ועזרתי לה להתפתח למפלצת עריכה. אחת ההשקעות הכי טובות שעשיתי, מה גם שבמקרה אמא שלה ואבא שלי חברים ממש טובים (נשואים) אז לסייע לה לפתח לעצמה קריירה ולגנרט הכנסה יפה זה לגמרי epic win זה בדיוק מה שאני עושה כרגע, רק בעילג 360 זה רק סוג אחד של תוכן שאני מעלה, התוכן המרכזי הוא ״לימודי״ (talking head) אבל זה סופר קשה לגרום לאנשים לראות וידאו ארוך בלי שאתה מומחה בשיווק (טייטל + ת׳אמבנייל + הוק -> הדברים שאני הכי גרוע בהם), וכמובן זה שאני גם לא איזה מומחה תוכן גדול לא עוזר במיוחד פה אני מאוד מסכים, ואין ספק שזה שאני סובל מהסיטואציה לא מסייעת, ואחד המיקודים שלי הוא להגיע לשם. הפער בין ׳אור ביוטיוב׳ ו׳אור במציאות׳ הוא פער עצום, ואני מנסה להבין כיצד לגשר עליו, ומניח שככל שאצליח להגיע למשהו כיפי יותר כך זה יהיה טבעי ואיכותי יותר בהתאמה. מנגד, easier said than done, הפקה זה עולם שלם עם קפוטה של אתגרים משלו. כיום אני כ״כ עסוק ושחוק שאין לי באמת אאוטלט או תחביבים פרופר אלא כמעט רק עבודה/משפחה. זה אמנם first world problems אבל עדיין problems... צריך לפתור גם את זה. איך אמרה מירי רגב: ״מה שווים כל האופנועים האלו אם אין זמן לרכוב עליהם?!״

אין לי מושג איך אדם משכיל שמכיר נתונים יכול לתמוך בשמאל כלכלי במדינת ישראל, בהינתן הידיעה ש20% מממנים 80% (בתכלס 10% מממנים 80%, ו10% הנותרים די מחזיקים את עצמם). לא רק מהבחינה של ״לא לצאת פראייר״ - למרות שזה חלק נכבד מהדנא הישראלי - אלא גם ובעיקר מהבחינה של סקייל, ובעיקר lack thereof. שמאל כלכלי, כמו קיבוץ (וכמו קומוניזם), נשמע מקסים על הנייר. בלי ציניות, באמת, איך אמר מארקס From each according to his ability, to each according to his needs ובעולם מושלם, ודמיוני, זה גם היה עובד. מתי זה נדפק? כשהאוכלוסיה הטרוגנית, וכשהאוכלוסיה אוהבת לנצל פרצות. אז כל הסיפור הזה קורס לתוך עצמו כי המניע של אנשים להצליח נהיה כלום בריבוע כי ההצלחה אינה שלהם אלא של הקולקטיב, וקצת כמו ללכת למסעדה עם וואחשים שקולטים שמחלקים את החשבון בסוף אז הם מזמינים הכל למקסימום - כל היעילות הולכת לפח כשלא משחקים לפי כללי החברה. עכשיו תגיד לי יבגני, האם אתה יכול לחשוב על מקום בו יש אוכלוסיה מאוד הטרוגנית שאוהבת לנצל פרצות??? 😅 קושי?! מה קושי, זה בגדול הbest case scenario... רק שזה בחיים לא יקרה. חשוב לזכור איך בחירות בישראל עובדות, ומה החרדה הקיומית: ערבים מפחידים, או כלכלה ומספרים. עם כל הכבוד למתמטיקה, אחמד לא רואה אותה ממטר.

אני כבר עכשיו רואה הר של ערך שנוצר ומבסוט מאוד שזכיתי להכיר אנשים בקליבר גבוה. גם בגלל שהעסק שלי עוסק במשהו אינטימי-למחצה (בעיקר כשמדברים על נדל״ן למגורים) ובגלל הגישה שלי לסיפור הזה והתוצר הנלווה לכך - יוצא מצב שאנשים הרבה יותר מוכשרים ממני ממש רוצים לתרום מהזמן הפרטי שלהם ולעזור. אחד המנטורים העסקיים שלי, בחור אמריקאי בן 60+, אוהב לומר ש your network is your net worth - יש בזה לא מעט אמת. א. אתה צודק וב. הכל לא עובד, אז כשהכל לא עובד קשה לבד מה ממש ממש לא עובד ומה ״רק״ ממש לא עובד תראה, הטירונות שאני עובר ביוטיוב זה נושא בפני עצמו, כמות המורכבות של החרא הזה היא גדולה בשני סדרי גודל יותר ממה שחשבתי - וחשבתי שזה סופר מורכב. נכון להיום בוידאו של 5-10 דק׳ מושקעות סד״ג של 10-15 שעות פוסט פרודקשן (עריכה) ועוד סד״ג של 3-4 שעות שלי + מאמצים היקפיים. זה ROI מחריד כי הזמן שלי זה אחד המשאבים הכי יקרים בחברה. בפגישה הראשונה אמר לי המנטור שצריך לחסל את כל הסושיאל קונטנט, בזמן ההוא לא היו לי מטריקות ועבדתי רק על בסיס אינטואיציה (החלטה אומללה מאוד) אז עוד הייתי אופטימי, כשהתחלתי לעשות deep dive לתוך המספרים הבנתי עד כמה עמוקה המחילה. כרגע אני קרוב מדי לQ3 וכבר די קומיטד אז אני נותן לזה עוד פוש, אבל רוב הסיכויים שעד סוף הרבעון אני מתקפל החוצה, לא חושב שיש לי התכנות נכון להיום. sad! זה נכון באופן כללי, אבל לא בר ביצוע לעסק שלי בו סוג-של ״לצערי״ אני לא רק המנכ״ל אלא גם הטאלנט, והשיט שיושב אצלי בראש לא עובר בקלות או המהירות הנדרשת לאנשים אחרים. זה מצחיק כי מצד אחד בניגוד לדיזיין ארכיטקטורה ואפילו ״סתם״ קוד אני מרגיש שמה שאני עושה זה ברמה ש״כל קוף יכול״, ובפועל אני מגלה שזה יותר מסובך ממה שזה נראה. לדעתי שום דבר ממה שאני עושה לא מסובך במיוחד, אבל כנראה שכשעושים סופרפוזיציה לכל הפרמטרים יחד עם ידע גם רוחבי וגם עמוק זה גורם לכך שהרבה יותר קשה לשכפל אותי מכפי שציפיתי. יצרתי סרטוני הדרכה, wiki, מסמכים, אני מבצע brown bags לצוות - ובשורה התחתונה זה עדיין לא מתקנוורט לפרפורמנס שקרוב למה שאני מגדיר כmeeting expectations. בתחום הזה של נדל״ן אנשים שחיים את התחום חיים כסוכני מכירות ולנתק את הקשרים המנטליים ולהתמקד בclient obsession ו-empowerment, ומנגד כשאני מביא אנשים מבחוץ אז יש עקומת למידה קשוחה ומדובר בperformance based comp שזה מאוד שונה מהנורמה. זה לחלוטין משהו שאני מנסה לעשות, הבעיה שבין אקזקיושן קונטנט הדרכה מנכו״ל ופיתוח תכנה, שאלו הפריוריטיס המרכזיים ואני אפילו לא נכנס לשאר, יש דברים שממש קשה לדלגץ. בסדר, רומא יום וכו׳. הא כן זה שאני אפס זה ידוע כבר מזמן השאלה המרכזית היתה איך לצאת מזה, וה״אימון״ / מנטורשיפ הזה מסייע המון. מזהים נק׳ תורפה ומתפעלים. מה שטוב בי זה שאני די אדפטיבי ומסוגל לזוז מהר. נדל״ן זה תחום מעניין, בעצם מה שעשיתי זה להפוך ל״ראש לשועלים״, כי בסופו של יום במי אני מתחרה? בואו נודה בזה - כל מיני soccer moms וכל מיני נאדים נפוחים, שכל מה שיודעים זה לדחוף אנשים ולייצר כמעט כלום ערך. כל אדם עם פרומיל חוש עסקי יודע שסביבה עם טיקטים גדולים וטאלנט מאעפן היא סביבה שנועדה לdisruption, כך יוצא שאיזה פקקט משום מקום נכנס לשוק ומשתלט על טריטוריה בלי להבין כלום בשיווק מה שאני עובר כעת זו התמודדות עם השאלה האם עדיף לי להתמקד בהגדלת עסק מזרים, או להשתמש במה שכבר בניתי בתור בייסליין לצאת לגיוס ולהרים משהו מיוחד.

שיציע לו לאפה, וישים אקסטרה עמבה, זה אמור לסגור את הסיפור (ותואם את ההכשרה של השר)

קצת על יזמות והתהליך שאני עובר - בשנתיים וחצי האחרונות יש לי עסק שקשור בנדל״ן, מבחינת ביצועים אני בגדר ״סבבה והכל״ ובפועל מאוד דומיננטי בשוק המקומי מבחינת ווליום ושאר פרמטרים אובייקטיביים, אבל אצלי בעסק משהו עדיין לא עובד כמו שצריך. עשיתי הרבה חושבים והגעתי למסקנה שבזמן שאני לגמרי exceeding expectations מבחינת execution כIC, טוב שניה זה יותר מדי אנגלית ואני יודע שזה מעצבן את חלקכם אז אשכתב - בזמן שאני מבצע חזק מבחינת ביצועים כ״פועל״ (עובד?) בעסק, הסתכלתי פנימה והבנתי שבתור מנכ״ל אני די מאעפן. כנראה שבקושי meeting ex ואולי אפילו קצת מתחת. שאלות סופר בסיסיות כמו ״מה הווליום״ נענות ב״לא יודע״ - מגוחך. הבעיה היא שבתור ה-טאלנט בחברה אני לא יכול לפטר את עצמי, ואין באמת מישהו שיכול להחליף אותי או למלא את מקומי, אז אין ברירה וצריך להשתפר. תכל׳ס? גם בא לי להשתפר, אין סיבה שלא וזה אחלה סקילסט להחזיק בו במידה ויתחשק לחזור לcorp (קשה לדמיין..). אחת הבעיות היא שאני מגיע מתחום ההנדסה לתחום שנחשב כמכירות, למרות שזה בתכלס אחד הארטיפקטים הכי טובים שיש לי ברמת הvalue prop והרבה דברים שאני עושה אינטואיטיבית עובדים ממש טוב - ברמת התפעול זה קצת שוטגאן לברך כי מעולם לא חשבתי במונחים של funnel, conversion או leads. בנוסף - אין לי באמת נסיון בניהול חברה, I'm YOLOing this shit. פתאום צריך להתמודד עם כל מיני ענייני HR, הנהגה, הדרכה וכו׳. היה רגע מסוים לפני שנה וחצי בערך, כשאנחנו יושבים כל החבר׳ה במסעדה ופתאום אני קולט בזמן אמת שבתכלס אנחנו לא סתם ״אור ואנשים פריפריאלים״ אלא חברה, פרופר. כן, זו רמת הקלולסיות... לפני חודשיים בערך הבנתי שאני לא מצליח לשפר את עצמי בקצב מספיק טוב, ושאני צריך ׳לדווח׳ למישהו. יש קטע כזה כשיש לך עסק, אתה לוקח אונרשיפ על כל העולם ואחותו, אבל מרעיב את עצמך חדשות לבקרים. עכשיו מילא להרעיב את עצמך, אבל אני גם מרעיב את העסק אם אני לא משתפר בקצב תואם לרמת החברה שאני מנסה לבנות. מפה לשם פניתי ללקוח לשעבר שהפך לאחד מחברי הקרובים שבנה חברה של מליונים ב2 ידיים וייעץ לי המון מתוך רצון אמיתי לעזור, וביקשתי ממנו למנטר אותי תמורת אקוויטי ב״אוריו״ (שבלאו הכי כבר יש לו כי אחרי מס׳ עצות מאוד שימושיות הוא כבר קיבל ״אלוקציה״ אצלי בספר מבלי שהוא יודע) - מפה לשם התחלנו להפגש כל שבוע ואני רואה את הטרנד החיובי של ההתפתחות האישית שלי כמנכ״ל. לקראת תחילת q3 הדגש החזק שלי הוא על מרקטינג, שרפתי על התחום הזה עשרות אלפי דולרים דרך כל מיני יועצים ו׳מומחים׳ ולא יודע מה שבתכלס ייצרו לי כלום בלאפה, אני כבר חודשים רבים מנסה לעשות את זה בעצמי ״אינטואיטיבית״ ומגלה שהאינטואיציה שלי שווה לסאבסקריפשן לשירות סיינטולוגיה פרמיום ת׳יתן לבל 9000 פלוס מינוס, קיצר צריך לעשות סדר בבלאגן האטומי שהוא ״כל מה שאינו אקזקיושן״ (וגם שם יש עבודה). אין לפוסט הזה יותר מדי פואנטה מלבד לפרוק קצת ולשתף בתהליך שאני עובר בנסיון להפוך לגרסא משודרגת של עצמי (זה נשמע הזוי בעברית ), ואולי אנסה להעביר למילים את השיעורים שאני לומד כי כשמאפיינים משהו כמו שצריך יש הרבה שיעורים עצמיים וערך - הן לעצמך והן לאחרים. העולם הוא מקום כאוטי ומעניין, וכל פעם שאני מרגיש קצת אפס אני מזכיר לעצמי שזה בסה״כ עוד פוטנציאל להשתפר. עכשיו כל שצריך לעשות זה להוציא לפועל ולקוות להצליח 💪🤞

1. צודק, להתייחס לאוסטין ולגייטסוויל כמקשה אחת כי שניהן בטקסס זה מגוחך 2. ממש לא המצב, לצורך ההמחשה לקוח שלי רכש בית להריסה ב1.3 מליון דולר באחד הפרברים, שטח לא ענק אבל בטח לא קטן (2.5 דונם). כמובן שבעיר עצמה זה עוד יותר משוגע. 3. אין ספק שסביבת הריבית הנמוכה ייצרה הרבה incentive לקחת חוב, אני מכיר את זה היטב מבפנים הן כגורם פרטי והן כגורם עסקי. כשהבנתי שאני יכול לקחת הלוואות בריבית של 3% (ואף פחות) קבועה לא משתנה למשך שלושים שנים זה היה לי די ברור מה המהלך הנכון לעשות, עבורי. יש הבדל בין חוב שהוא כלי וחוב שהוא הכרח, ולנצח 3% זה די קל. הדיון כאן מוזר, נדמה כי אתם מתייחסים לזה כאילו זה או/או כאשר במציאות זה לא כך. אפשר להיות גם בסביבת ריבית נמוכה וגם במדינה עם תא שטח פצפון ודמוגרפיה מטורללת עם אחוז ילודה מהגבוהים בעולם המערבי. אם תיקח החוצה את אחד הפרמטרים אתה תאט את הצמיחה במחירים אבל לאו דווקא תבלום. מי שממתין שתתפוצץ ה״בועה״ בישראל - עושה את זה כבר הרבה מאוד שנים, וייתכן מאוד שיש לו עוד הרבה שנים להמתין... אני בכלל לא בטוח שמדובר ב״בועה״ כי הדרישה לנדל״ן עצומה ובד בבד הפיתוח לא מהיר מספיק באזורי הביקוש. הסיבה שאני אישית לא הייתי משקיע בנדל״ן בישראל אינה קשורה רק במחירים אלא בעצם זה שלבעל הנכס אין כמעט זכויות, הממשלה משוגעת ויכולה למחוק לך את ההשקעה בצורה ספוריאדית + כל ההון צמוד למטבע מפחיד (שקל). למי שגר ומתכנן להמשיך לגור ולפרוש בישראל, לרכוש נכס למגורים נשמע לי אישית כמו אפיק השקעה מתבקש. כמובן שצריך להבין איך לעשות את זה בצורה כמו שיותר מושכלת.

יש אנשים, גם מנקים וגם גננים. לשני אלו יש גם חברות וגם אנשים ישירים.

לא לגמרי ברור לי לאיזה דבר אתה מתייחס - אם לבית עצמו, אז אין משהו מיוחד. בית של 200 מ"ר ובית של 400 מ"ר דורשים תחזוקה דומה עד זהה ברמת התשתיות, ברמת הניקוי אז לוקח למנקות/לנו קצת יותר זמן אבל לא משהו מיוחד. הגודל של הבית מתעתע, על הנייר הוא גדול יותר מאיך שהוא מרגיש בפועל בגלל שכל החלל המרכזי משותף ופתוח, היו לי יחסי אהבה/שנאה עם הקטע הזה (זה כיף שהבית פתוח וחם, אבל קצת עצבן אותי שהבית גדול אבל מרגיש לא-גדול). כיום אני אוהב את זה, נראה מה יקרה אם/כש יהיו לי טינאייג'רים בבית 😅 אם אתה מתייחס לחצר/שטח אז זו תשובה דומה אבל בהחלט כואבת יותר - בשטח שלי ישנם עשרות עצים ומלא דשא, עבורי זה בלתי משתלם לתחזק את זה עצמאית כי זו משאבת זמן, אז הגנן מגיע ומשלמים בהתאם. עולה לי $200 רק לכסח את הדשא, פעמיים בחודש.. אאוץ'. שלא לדבר על מצבים בהם צריך לגזום עצים. מבחינת השקייה אז יש לי באר, ולכן אין לי חשבון מים. אני שואב מי תהום כמו איש מערות, ומשתמש בהם בשביל להתקלח לשתות ולהשקות את היער. כשיום אחד הבאר תמות אז כל ה'רווח' שלי מבחינת החוסר בחשבון מים יוריד לי פצצה לפנים כי להחליף באר זה יקר. מנגד, מדובר במערכת רובאסטית שמחזיקה עשרות שנים, והבעלים הקודם טיפל בה, ולכן אני מאחל לעוד שנים רבות של עבודה. בסהכ זה לא זול לתחזק שטח גדול אבל יש גם יתרונות, כמו להיות הבעלים של רכב אקזוטי - כשמכניסים אותו למוסך זה כואב, אבל אם קנית את הרכב הנכון במהדורה מוגבלת אז הערך שלו מתנהג אחרת. כך גם שטח גדול במקום בו אין יותר שטחים גדולים, זה מלאי סופר נדיר וסופר מוגבל ולכן, אסטרטגית, יש לזה ערך עבורי מעבר לשלווה. מה גם שאני כבר לא "רק" מהנדס תכנה, וכיום מכיר בניה על שלל גווניה, ואם מ/יתחשק לי לבנות למשפחה עוד כמה בתים אז זה נחמד שיש את האפשרות. זה ככה בגדול

ברוטו, וזו משכורת לגמרי ״ברת השגה״ למהנדס תכנה / פרודקט שאינו ג׳וניור - אבל כמובן לא המשכורת החציונית (או קרוב לכך). אני מתכנן לעשות סרטון deep dive על עלויות מחיה בקרוב לטובת מי שמתעניין/מסתקרן, זה פשוט סרטון מאוד מסובך לביצוע אז טרם הצלחתי ׳לפצח׳ איך לעשות את זה בצורה יעילה

אתה יכול לדמיין מציאות במסגרתה קראת פוסט שלי ושינית את עמדתך בנוגע למשהו? כי ההיפך - כן, ויש כאן בטח עוד כמה. אז מעבר לרעש והבבל״ת יש פה גם דברי טעם מדי פעם מהאינפוטים מהשטח אני אישית מאמין שביבי לגמרי השתמש בטובות הנאה, עצם זה שיש לו עיתון אישי במימון עצום היא הלבנת כספים אדירה שנמצאת בתווך האפור של מע׳ המשפט - אבל אין לי מושג האם בפן המשפטי הוא אשם באיזשהו פשע, בשביל זה יש פרקליטות ומע׳ משפט. בפן ה״הגיוני״ זה הרי ברור(?) שאם אסור לקבל שוחד במזוודת דולרים ואז לרכוש עם זה משהו, אז (לכאורה) אסור לקבל את זה דרך הצורה במסגרתה מישהו רוכש את זה עבורך. בכ״א אם אכן יעמידו אותו אי פעם למשפט והוא יצא זכאי, לא אתחיל לדבר על קונספירציות deep state, כי אין לזה סוף. מודה ועוזב ירוחם. כנ״ל אם לא יעמידו. הבעיה עם הסיפור הזה, בשילוב עם צורת המתקפה על מע׳ המשפט עצמה (שדורשת הבראה, לדעתי), היא זעזוע אמות הספים של מדינת ישראל. זו הבעיה עם ביבי, לדעתי, הוא ישרוף את המדינה אם זה מה שצריך לעשות בשביל השררה שלו, ומנהיג שמאמין באדמה חרוכה למדינה שלו זה מנהיג פח אשפה. אני לא משפטן, אם אין כאן בתיקים האלו משקל מספיק אז זה נשמע לא רק כמו בזבוז משאבים אדיר אלא גם בלאגן מערכתי שלם, ואם אכן מנסים לעשות סיכול ממוקד פוליטי אז זה משהו שדורש טיפול עומק. פשוט בהינתן הנתונים הידועים לכולם - זה לא נראה לי כמו המצב, בלי קשר לשיוך פוליטי כזה או אחר.

לא מסכים איתך - כדאי לכולם, ממש כמו שמומלץ לעשות זאת גם לרוכב אופניים/אופנוע מוכשר. גם הסקי׳יר הטוב בעולם לא שולט באנשים סתומים שעלולים לתקל אותו בסלופ. הדבר החיובי היחיד שיצא מהטרגדיה הנוראית של שומאכר זה שמאזן הקסדות השתנה, וכיום רואים רוב לאנשי הקסדות - כולל אנשי הסקי (כשהתחלתי לגלוש רק אנשי הסנובורד היו ברוב מוחלט לקסדות, סקיירים ברובם היו בלי). מה שכן, לגלוש בקסדה זה בבירור יותר כיף, כמו שלרכוב על אופנוע בלי שריון זה משמעותית יותר כיף... ממש כך. משלמים יותר מקבלים פחות.

1. אם כבר lowcost, הייתי בודק את אנדורה. 2. ממש יותר טוב, ואם אפשר אז ממליץ לך מאוד ללכת לאתר כזה (וכמה שיותר גבוה, עדיף). מאיירהופן אתר וורסטילי אם מסתדר. 3. אם זו הפעם הראשונה שלך, לך ל ski school, רובם עושים הדרכות של שעתיים/ארבע ביום למשך 4 או 5 ימי גלישה. 4. בקצרה: לא. באריכות: האם לקראת הנסיעה לנורבגרנגנגגנג הולכים לדפוק סללומים בקניון הזהב ראשון לציון? (חרמון אתר די פח) 5. לבוש לא תוכל להשכיר שם, אבל אאל״ט יש מקומות בישראל שמאפשרים להשכיר. ציוד פרופר (מגפיים וסקי׳ס) משכירים אך ורק שם, איפה שהכל מתוחזק היטב ויש תמיכה במידה ונדרשת. כתבתי בעבר רשומה על סקי/סנובורד, אולי תעניין אותך. כמה מילים על סעיפים 1+2: שלג טוב הרבה פעמים יהיה ה-הבדל בין חופשה מהממת וחופשה מאעפנה, אין ערבויות במשחק הזה אבל ככל שהאתר גבוה ומתוחזק יותר - כך עולים הסיכויים לחוויה טובה. הפער בין חופשה מצוינת לחופשה בינונית גדול בהרבה מהפער במחירים בין אתרים, ולכן ממליץ לעשות את זה כמו שצריך וללכת לאתר במערב אירופה, אם אפשר. שיאללה איך בא לי, אחרי כנאפה ושווארמה הדבר שאני הכי מתגעגע אליו בישראל אלו חופשות סקי באירופה. (כאילו, ואמא)

אהבתי שריקלין שואל אותו ״איפה אנחנו טועים? איפה אנחנו טועים?״ בזמן שהוא אומר שהשמאל מימנו רכבות של נאצים.

מותר להרים לאשתי? עשו על הבית שלנו (שהיא איתרה ושיפצה) כתבה במגזין אדריכלות ישראלי ושיתפו גם במאקו. החתולה דופקת שם פוזות כאילו היא אחראית על הכל.

קשקשן, איך אתה מעיז להאשים אנשים טובים, חיוביים ומלאי תקווה כמו בן גביר אלמוג כהן ואוניונגאד סמוטריץ׳ ושות׳, מדובר ממש במלאווח הארץ. כולם מחבלים בפוטנציה, ואלו רק מורידים מהם את המסיכות. אם כבר אז צריך ימין עוד יותר מלא, ממש מפוצץ, בשביל לסדר את העניינים אחת ולתמיד. ימין על מלא זה כמו קומוניזם - כשזה לא עובד זה לא בגלל האג׳נדה אלא בגלל שהם עדיין לא עשו את זה על אמת באמת. כשמשמר הלאפות יקום פתאום תראה איך הכל נהיה נעים וחברי, רוח השכינה תיפול על הארץ וגלוקים ינופנפו ברחובות כמו דגלי המצעד שאתה כ״כ אוהב, אוכל ישראל.

הנה דוגמא ל"ימין החזק" - חזק על מחנות נוער ואנשי חינוך. פי מליון יותר גרוע מאיזו מטרידנית משוגעת, האנשים האלו מקבלים שכר מהציבור וקולות בקלפי. צריך להיות אקסטרה מוג לב בשביל לאיים על מיזם שכל הפואנטה שלו היא קירוב לבבות. מה החשש? שמגייסים שם פעילי טרור בני 8? אין לאלמוג ושאר חבורת הבריונים האלו דבר להציע מלבד שנאה. לשמחתם יש מספיק קהל שלוגם את הרעל שהם מוכרים בשקיקה והנאה בבוקר, ומתבכיין על "שנאת חינם" בערב.

בהמשך לכל מה שנכתב כאן - הפער הגדול בין שני המחנות הקיצוניים בישראל מגיע מעצם כך שאנשים שתוקפים חרדים במרחב נחשבים לסמן קיצוני הזוי, ואנשים שתוקפים אורח חיים חילוני / ליברלי מקבלים תפקיד בכנסת. נכון להיום רק לצד אחד יש באמת ייצוג בתפקידי מפתח וכח אלקטוריאלי. זעקת הקוזאל הנגזל עדיין מצליחה להתל ברבים.

כשקונים בחנות זה מסודר יחסית - מריצים בדיקת רקע וכו׳. מנגד - אפשר לרכוש מאדם פרטי, ואז זה לא מסודר בעליל. האנשים היותר מסודרים/״אחראיים״ מבקשים bill of sale בתור תיעוד שהיתה החלפת ידיים, אבל אין רישום/תיעוד מרכזי/מסודר. זה הזוי לגמרי. לפני שנה/תיים עבר חוק בטקסס שמאפשר לשאת נשק גם בלי רשיון מסודר (״constitutional carry״) ולזכרוני זה רק מוסווה (״concealed carry״) אבל לא בדקתי. לפני זה היה צריך רשיון בשביל לשאת נשק. בעלי עסק רשאים להגביל את נשיאת הנשק בשטחים שלהם, מה שהופך אותך לעבריין במידה ואתה לא מציית. באופן כללי אין כמעט אנשים שהולכים עם נשק גלוי (״open carry״). בקצרה: במסגרת ה Castle Doctrine זה חוקי לירות באדם שפרץ לך לבית וגורם לך לחוש בסכנה מיידית. באריכות: (בפן האישי: castle doctrine זה הדבר היחיד שאני מסכים איתו בהקשר של חוקי נשק, במקום כ״כ גדול בהחלט יש מקום לאפשר לאנשים להגן על עצמם במקום מגוריהם, ובתכלס גם במקום קטן יותר. עם זאת, לדעתי אזרחים לא אמורים לשאת נשק במרחב הציבורי, ולחלוטין יש הן מקום והן התכנות להחמיר מאוד את חוקי ורישום הנשק. כתבתי על זה פוסט לפני מס׳ שנים אבל לא פרסמתי כאן, בהקשר של משתיקי קול והpoc שלהם מבחינת רגולציית רישום, לטובת כל אלו שטוענים שזה ״בלתי אפשרי״) יש עניינים של zoning, אתה לא יכול לבנות מה שבא לך בשטח שלך. לצורך העניין: להערכתי לא תוכל לבנות שם 12 בתים בלי לבצע rezoning, אבל זה תלוי ברשות המקומית. בנוגע למי שנכנס - צריך להבדיל בין תיאוריה ופרקטיקה. במציאות, האנשים כאן סופר נחמדים ואם תכנס לשטח פרטי של מישהו הוא כנראה לא יצא אליך עם שוטגן לפרצוף אלא ישאל לשלומך וכיצד הוא יכול לעזור. ייתכן שזה קורה כי אתה חי בישראל, ומבצע השלכה של מה שאתה מכיר על אזור אחר. טקסס היא בגודל של כמה מדינות באירופה, יחד, עם צפיפות נמוכה מכך. נכון להיום המדינה תומכת מאוד בקניין פרטי, זה לא חכירה מקק״ל, לדעתי הסיכוי שהמדינה תחליט שרירותית להלאים לאנשים את השטח שלהם בלי שיפוי הוא קיים (״אין דבר כזה שאין דבר כזה״) - אבל נמוך. אני לא קשור למקום, החבר כן. היה צריך לעשות דיפלויימנט למערכת מסוימת בכלים של בית הכלא.

להגנתי ייאמר שרוב הזמן לא הייתי בפורום 😅

האמת שבסוף הסופ״ש התארך לשלוש שנים, אבל היא כבר לא איתי יותר מהסיפורים המטומטמים האלו שאם לא היו קורים לי אישית לא הייתי מאמין שהם אמיתיים

יאללה זורם אתכם - אז אחרי שנחתנו הלכנו למטווח המקומי, לבדוק את השטות האחרונה שרכשתי. הקדמה: יש לי בבית כל מיני נשקים שעליהם לא ארחיב כרגע, אבל אני גם מבין risk mitigation ומודע לגמרי לכך שהסיכון האמיתי אינו מפורץ אלא מסקרן - ולכן מאחסן את הכל בשיטת 2fa: נעילת הנשק באחסון x, נעילת מחסניות ותחמושת באחסון y. הסקרן יצטרך למצוא את שתי הנקודות, לפרוץ בהצלחה את כולן, ורק אז יוכל לעשות עם זה משהו. אם אני לא יודע איך לעשות את זה אז וואלה - סקרן שנמצא אצלי בבית ומצליח לפרוץ 2 כספות באזורים שאין אליהם גישה בלי שאף אחד שם לב... I'm willing to roll this dice. מבחינת ניהול סיכונים יש הרבה יותר סיכוי שהוא יפול במדרגות או יחליק על סכין. בכל מקרה, כמובן שזה אומר שהנשקים הם בגדר צעצועים (for the lack of a better term) ולא בתור כלי הגנה פרופר, אם אני צריך לשלוף את השוטגן מכספת א׳, תחמושת מכספת ב׳, להתחיל לטעון אותו ורק אז ללכת לפורצצ׳וק פורצובר ולומר לו גט אוף מה פרופרטהההה - ובכן, לא נראה לי שזה יעבוד. (אז למה יש לך אותם??? כי זה כיף ומותר. אז אתה אומר שכולם צריכים נשק??? לא ממש לא הלוואי שיעבירו חוק נגד זה אשמח לוותר על רובם זה מיותר.) עם זאת, יש נשק אחד בבית שהוא ׳מבצעי׳, כי בכל זאת אני מאמין שהבית הוא המבצר האחרון שלנו. יש לי משפחה וילדים, אני גר על תא שטח גדול יחסית כך שאין לי שכנים שישמעו אם תהיה מצוקה בבית ואני לא מוכן להסתמך על זה שאם גורם זר הזמין עצמו לתוך הנכס שלי אז נימוס אמריקאי + טלפון למשטרה + 10 דק׳ המתנה ישכנעו אותו ליישר את דרכיו. אני מכיר את הטיעונים שנשק רק מייצר אסקלציה פלוס מה אם זה בכלל הבן החירש-עיוור של השכן שבטעות שבר את החלון והכניס את עצמו לבית, בסדר, לכל אדם יש זכות לדעה. לדעתי, מישהו זר אצלי בתוך הבית שלא מגיב לקריאה להתחפף לא צריך לסיים את המפגש הזה בניידת משטרה. אבל לא באנו לדון על Castle Doctrine, הפואנטה של זה היא שיש רק אקדח אחד בבית שמאוחסן בכספת נגישה בcondition 3 (יענו עם מחסנית), ואחרי שבדקתי המון כלים זה נפל על הנשק הכי מאעפן שיש: גלוק 19. הטויוטה קורולה של האקדחים. הבחירה בקורולה היתה יכולה להיות שרשור בפני עצמה, אז אקצר ואומר שצברתי נסיון לא מועט עם הרבה מאוד כלים, והוא פשוט השילוב המושלם של אמינות מופתית + קלות תפעול. את הפרארי והרפטור אני שומר למטווח. אז אחרי כמה שנים עם הקורולה החלטתי שאם כבר אז כבר, ורכשתי.... טויוטה קורולה עם טורבו(?) יש דבר כזה? קיצר רכשתי אקדח בשם Shadow Systems MR920 שעבר השבחה ע״י הבעלים הקודם (שוטר, בקטע מקרי גם הגלוק השני נרכש משוטר), ובמטווח בדקתי אותם back to back וגם נתתי לעוד שני חברים לבדוק. התוצאות היו ללא עוררין, כולם ירו יותר טוב ב920, ולא בגלל הספוילר או הג׳נטים אלא בעיקר בגלל הטורבו - ההדק. אפשר לדבר על זה עוד הרבה אבל לא חושב שזה מעניין במיוחד, אז רק אציין שההדק עבר שדרוג מסוים ששיפר את המהלך שלו פלאים. בכ״א ההמתנה היתה שווה ועכשיו אני לא יודע כ״כ מה לעשות עם הגלוק; ממש לא בא לי למכור אותו, ומצד שני זה מפגר להחזיק אותו כי בניגוד לנשקים אחרים שמספקים חווית ירי שונה, כאן זה לגמרי more of the same. ברור שהצעד המתבקש זה למכור אותו ולדפדף הלאה אבל זה מבאס אותי בקטע לא ברור. נראה לי שאתן אותו מתנה לחבר ככה לפחות יהיו לי הסדרי ירייה (הבנתם?? לא משנה )

וואלה, אין לי מושג. מניח שלא, מניח שיש designated airspaces לטובת המראה/נחיתה ברמת המחוז/סטייט, אבל לא באמת יודע. (...) אוקיי הרצתי בגוגל ואני קצת בשוק: LOL Gatesville, Texas

לול, עדיין לא אבל בוא נגיד שאחרי החוויה הזו זה הפך מ'לא מעניין' ל'יש מצב מתישהו', בעיקר בגלל הנגישות הספציפית במקרה שלנו. אמנם לא בחצר האחורית, אבל אני יכול ללכת ברגל ולהגיע להנגר/סטריפ, אז מודה שזה מפתה אם/כש יהיה תזמון טוב יותר. אבל צריך שהמיסיס תהיה בקטע כי בלי זה אין לזה באמת משמעות, הפונקציונליות היא מה שקוסמת לי, לא החוויה עצמה.

- אני טס עוד שעה לבית כלא בחורסוויל בא לך לבוא ולעצור שם לברביקיו ומטווח? * האם צריך להרוג את דן ודייב על מה שעשו למשחקי הכס? הזזתי כמה דברים ארזתי כמה קשקושים ויצאתי לדרך. ** אני יודע שיש בארה״ב אנשים עם רשיון טיס - במקרה אני גר בשכונה של טייסים שיכולים להמריא ישירות מהבית שלהם (אשכרה? אשכרה!) - אבל זה עדיין מוזר להגיע לנמל״ת עם נשק בתיק בלי שאף אחד אומר לך כלום (או שזה מעניין מישהו בכלליות). בנמל״ת יש כל מיני מטוסים, וזה מזכיר לי עד כמה שהכל מגוחך כאן. הבחור כמעט מתפדח מהמטוס הפרטי שלו (עצם כתיבת המשפט הזה גורם לי לנוע באי נוחות בכסא) ומסביר לי שהמטוס הזה עולה כך והמטוס ההוא כנראה של מישהו באמת טחון כי הוא עולה כך וכך וכך. מריצים בדיקות שמן דלק והיקף, ונכנסים פנימה למטוס. מדובר במטוס עם פרופלור, אין לי מושג איזה דגם כי אני לא מגיע מהתחום או מבין בזה יותר מדי, יש בפנים 6 כסאות בסה״כ ומרחב מצומצם למדי. עולים בקשר מגיעים לראנוויי מריצים בדיקות אחרונות וממריאים. לאחר ההמראה שמים את המטוס על אוטופיילוט, אני מסתכל בג׳יפיאס ורואה ש150 ק״מ מתורגמים לחצי שעת טיסה. פקטור של 3x חסכון בזמן - לא צחוק. הטיסה בסה״כ נחמדה, עולים ל4500 רגל ואז נותנים למנוע לנוח על סד״ג של 300 קמ״ש מהירות קרקע. מתקרבים לחורסוייל ומתחילים לנחות, ואני שם לב שהקשר רדום לגמרי. הטייס מדבר עם קונטרול אבל אף אחד לא עונה, יותר מאוחר הוא יספר לי שהוא מדבר לעצמו, אין באמת מישהו בנמל״ת. כשאנחנו נוגעים בקרקע זה נהיה ברור, המקום פאקינג נטוש. מחנים את המטוס ואני שואל - אוקיי אז מה הלאה, אובר? הוא צוחק. - איזה אובר? אנחנו בחור, אין כאן אובר... * אוקיי אז איך יוצאים מכאן? לא יודע שיגיבו טוב למטוס על הכביש ואני לא בקטע של ללכת ברגל במז״א של 95f - הא אין מה לדאוג, ניקח את הרכב הזה (הוא מצביע על רכב שחונה בכניסה לנמל התעופה) * של מי זה? הזמנת אותו מראש? - לא, זה רכב ז**ה * סליחה? - זה רכב שנועד לשימוש הטייסים * הא יש לכם מועדון או משהו? - לא, מי שנוחת כאן יכול פשוט לקחת אותו, המפתחות בפנים פשוט נוסעים החוצה ומחזירים אח״כ ?_? (זה הפרצוף שלי באותו רגע) אז מסתבר שבנמל תעופה פתוח, בלי מצלמות ובלי כלום, יש רכבים עם המפתחות בפנים. לא יודע איך המערכת הזו עובדת ו/או מתחזקת את עצמה, אבל זה המצב. זה אפילו יותר דפוק מזה, כי יותר מאוחר כשנהיה ברכב הוא יספר לי שהוא בעצמו השאיר את המפתחות של המטוס - במטוס. למה צריך לסחוב אקסטרה משקל? אנחנו נוסעים החוצה, ברכב כמובן אין מזגן, וארה״ב ה״שנייה״ פוגשת אותי פתאום. בתים מוזנחים, חנויות ישנות, מכוניות שבורות, ואנחנו בדרך לבית כלא. פתאום אני מתחרט שאני לא עם נשק מבצעי כי וואטאפאק איפה אני נמצא כרגע בכלל, כאילו לקחתי סייד קווסט הזוי לגמרי בGTA. סיימנו את המשימה בכלא והמשכנו משם לברביקיו, היה ברור לי שאי אפשר באמצע - זה יהיה מדהים או מאעפן, בחור הזוי שכזה אין באמת דברים נורמליים. לצערי זה היה מאעפן. אבל המלצרית כמעט חטפה דום לב כששמעה שאנחנו מישראל, היא היתה בטוחה שאנחנו מסתלבטים עליה. החלום שלה לטוס לשם אבל זה יקר וכו׳, אם מישהו רוצה לעשות חילופי בתים בקיץ אז צרו קשר בפרטי אחבר ביניכם רק תביאו איתכם נשק תגידו בנתב״ג שזה לחורסוויל טקסס אני בטוח שהם לא יעשו בעיות. בכל אופן, החבר מספר שתעופה זה החופש האולטימטיבי. אתה מתנייד מיעד ליעד, בלי איכון, בלי ניטור. טירוף. עולם שלם שאף פעם לא חשבתי עליו ומעולם לא הכרתי. כשיש מטוס אתה יכול לקום בבוקר, להחליט שאתה לוקח את המשפחה לאנשהו, ולעשות את זה. בלי בזבוזי זמן בבידוק, כרטוס, מזוודות ולא יודע מה. 3x חסכון בזמן אומר שהטווח האפקטיבי שלך נהיה רחוק מאוד מהר מאוד, די מגניב הסיפור הזה! החלטנו לדלג על המטווח שם כי הוא פתוח והשמש רעה היום, ממריאים חזרה ופוקדים את המטווח המקומי. היה מעניין שם אבל בפורום דיבורים על נשק בד״כ נתקלים בהרבה שליליות אז אחסוך מכם. בערב אספתי חבר שנמצא בביקור מישראל ויצאנו למסעדת סטייקים טובה, כשהגעתי הביתה קרסתי כמו בלוק עץ. איזה יום הזוי.