oryo

צריך דחוף לשכת מקודדים, נמאס שכל זב חוטם שעשה קצת פייתון באינטרנטים וצפה בעג"ג שליט"א מתחרה איתנו על מקומות עבודה!!!

או וואו מפחיד אבל רגע בעצם https://news.walla.co.il/item/2991490 אוי לא בחינות לשכת נהגי המוניות בסוף לא מגינות עלינו מכל רע מי היה מאמין

שוב אתה מוכיח את הפואנטה מבלי לשים לב - אין בהכרח קורלציה בין תעודת הוראה ובין יכולת אפקטיבית ללמד, ויש דוגמאות רבות לכך. לשיטתך, תעדיף שילמד את ילדיך אדם שהוציא בקושי 500 בפסיכומטרי, על פני מהנדס שפרש מההייטק והחליט שבא לו פדגוגיה - וזו זכותך, אבל הבעיה המרכזית היא שאתה רוצה לעגן זאת בחוק. (אגב, תבדוק טוב טוב מה קורה בביה"ס החביב עליך, לא יודע מה המצב שם היום אבל לפחות בעבר הם היו מכניסים - רחמנא לצלן - אנשים מהזן שהזכרתי. התלמידים היו מרוצים, ההישגים היו חיוביים, אבל התעודה שאתה כ"כ אוהב לאו דווקא קיבלה משנה תוקף. גוועלד!) לשיטתי, שכל אחד יבחר מה שהוא רוצה, כל עוד זה לא מסוכן (כמו רופא, מהנדס בניין, אדריכל וכו') - יש די והותר דרכים לשפוט שלא עוברות דרך איזו גילדה ארכאית עם ניגוד אינטרסים. לא הייתי צריך תעודת הוראה בשביל ללמד אנשים מתמטיקה, אלקטרוניקה, מחשבים ופייננס. את ההישגים שלהם זה לא עניין, מה שעניין זה פרפורמנס ותו לא. אתה פשוט תקוע בעבר, באיזה מטריקס ארכאי שבמסגרתו שופטים עפ"י נייר כלשהו ולא עפ"י ביצועים או יכולת - וזו זכותך לקבל החלטות בצורה הזו, כל שמבקשים כאן זה שלא תחסום אחרים מלהתקדם. ואם חוזרים לנושא השרשור המקורי - נהג מונית. אתה אשכרה מתווכח בלהט שלנהוג במונית זה משהו כ"כ מסובך ומורכב, שצריך גילדת הסמכה שלמה בשביל לוודא שיש לפלוני את סט היכולות לבצע. מילא מי שדן בהגנה על בעלי המקצוע, במיסוי, בקורפוריישנס חזיריים... אבל לטעון ברצינות שלשים ווייז ולנהוג רכב נוסעים דורש הסמכה מיוחדת וניהול מרכזי של הרגולטור מעבר לרישוי ביטוח ובדיקת רקע? זה באמת הטיעון שלך? טוב, מה כבר אפשר לומר... איחלתי לנוסע בהצלחה

זה צד אחד, הצד השני של המטבע ממנו אתה מתעלם באלגנטיות: הלכה למעשה ניתן לממש רישוי כחסם כניסה לאנשים חדשים, לייצר היצע קשיח - ובכך לשנות את פונקציית המחיר ולעשוק את לקוח הקצה בגלל מחסור שנוצר יש מאין. בדוגמא עם המשכנתאות: עסקנים רבים היו שמחים מאוד אם המידע על איך בנויה משכנתא מהם התמהילים השונים (וכו׳) היה נשאר רק בידיהם של בעלי מקצוע ספציפיים ואנשים מעטים שמסוגלים ללמוד לבד, דרך בטוחה להגדיל margins דרך בורות כלכלית, האירוניה היא שבשרשור הזה כל אלו המתנגדים לזרימת המידע / שליטה ללקוח הקצה ובעד שימור כוח אצל מיעוט הם אלו המכנים עצמם ״חברתיים״. כמובן שיש גם הנחה מוסווית כאילו המדינה או הגילדה האחראית על הרישוי היא איזושהי סמכות-על המבינה טוב יותר את הנושא המדובר, והתכנון המרכזי שלה נדרש ע״מ שלא נהיה ב״אנרכיה״. בואו נקצה מספר מורי דרך מוגבלים לפי תקנות שקר כלשהו, הרגולטור הרי אלוף בתכנון וניהול. בוא נדרוש מספר ירוק מכל מונית, זה מה שיבטיח לנו שירות מדהים ונהגים בחסד. אבסורד. יש די והותר כלים לציבור להגן על עצמו מפני מורי דרך שלא בקיאים בהיסטוריה המדויקת או בפיצה הכי טעימה בבלוק, או מאדם שנוהג ברכב ממקום א׳ למקום ב׳. אם אנחנו נותנים למלצרים להתעסק באוכל והמשקאות שנכנסים לנו לגוף מבלי לדרוש מהם רישוי, ולמתכנתים לייצר תוכנה שכל ילד יכול להוריד מבלי לדרוש מהם רישוי, אז כנראה שאנחנו לא באמת דורשים רישוי בכל פעם שיש השפעה על אחרים. אבל בתכלס? ההשוואה בין רופא או אדריכל לבין נהג מונית או מורה דרך אומרת הכל על המצדדים ברגולציה לכל פסיק (לא שיש משהו פסול בשניים האחרונים, מן הסתם, אני מדבר על האספקט של תנאי סף כמות הכשרה והשפעה ישירה על חיי אדם).

נו באמת איזה קשקוש, אתה לא קפיטליסט וכנראה גם תקוע איפשהו בסוף שנות ה90 ולכן לא מודע לשינויים שעבר מלך הדרקונים וקיסר 7 הממלכות, ביבי ממזמן לא משדר קפיטליזם משום סוג וזו אחת הביקורות הגדולות שיש כלפיו בחוגים של אנשים שמתעניינים בכלכלה. בוא תראה לנו אילו צעדים קפיטליסטים קיצוניים ביצע בממשלה האחרונה, תן שבב סימוכין לטענות שלך, אולי נגלה שהוא פחות גרוע ממה שחשבנו? (אני בספק)

אתה מדבר עם ההוא שעשה הרצאות על משכנתאות בלי שיש לו גושפנקא מהמדינה לא להרצות לא למשכנת ולא לצלם, בוא, אל תשגל את השכל - שקרן תקרא למישהו אחר. אני בכל אופן, בהחלט לוקח סיורים מודרכים מבלי לבדוק הסמכה פדרלית. ואם אתה צריך עזרה בלהבין שלא מדובר ב1 ו0, אפנה אותך לכאן

אין ספק, המרחק בין סיור פיצות ממדריך לא מוסמך בעיר התחתית לאנרכיה הוא קטן עד לא קיים לבינתיים עשיתי כמה וכמה סיורים מודרכים בארה״ב, ומה אני אגיד לך, כנראה הקלשונים ממתינים לי בסיבוב כי בינתיים האנרכיה לא נראית באופק.

בהנחה שארה״ב וקנדה נחשבים מקומות, אז שם ההסמכה לא קיימת ברמה הממשלתית, וקיימת לעתים ברמה המוניציפלית (אבל זה החריג, לא הכלל).

לא, למה שהמדינה תתערב באנשים שמוציאים אנשים לסיור? מה היא קשורה לזה..? המעורבות היחידה של המדינה כאן צריכה להיות ברישוי המדריך כעוסק, ע״מ שיוציא קבלה עבור תשלום לטובת דיווח מס. אין לי מושג איך מישהו יכול לטעון ברצינות שהמדינה צריכה לרשות אדם שמטייל עם אנשים ברחוב וחולק ידע / דעה / נסיון.

צריך הכשרה בשביל לעשות סיור מסעדות בעיר התחתית של חיפה..? ובכן, מ.ש.ל

כל אותם דוקטורים לכלכלה ורגולציה מטעם עצמם שמכנים את מי שלא מסכים איתם "הזוי" או "ילד" או כל מיני שמות תואר בעיקר מעידים על עצמם. שיח בינארי זו חרב פיפיות, הרי מהצד השני של תומכי ה"לשכה לכל דבר ועניין" עומדת הטענה שצריך בחינת לשכה למוכרי הירקות ורישוי למלצרים. בפועל, יש מקצועות (כמו רפואה) בהם כולם מסכימים שיש צורך ברישוי ורגולציה, יש מקצועות (כמו מלצרות) בהם כולם מסכימים שזה חסר שחר, ויש כל מיני דברים באמצע. מי שמכיר משפטנים יכול, אולי, להתחבר לטענה שהלשכה בישראל לאו דווקא מייצגת את צורך הלקוח לאיכות ולכאורה משקיעה בחסם כניסה ע"מ להגביל את ההיצע ולהשפיע על מחירי השוק - ולהסכים שיש מקום לשינוי. אבל לכל מיני חובבי ניהול מרכזי זה קשה לעיכול, והדרך משם לטנטרום מקלדתי קצרה. אפשר לשחק את משחק הכינויים ולטעון שהם שונאי עניים וחובבי שררה, ולכן תמיד יתמכו בשוק מונופוליסטי שמוריד את האיכות ומעלה את המחיר. אבל בתכלס אני לא חושב שהם אנשים רעים או טיפשים, אלא מנתחים כלכלה בצורה שאני רואה כשגויה.

וואו, ניסיתי לנהל איתך דיון מכובד בעבר ואתה משתמש בזה בשביל ״להוכיח״ שאני לא קונסיסטנטי? lol אתה כותב בצורה מאוד אגרסיבית כבר כמה עמודים, ובכלליות טוען שמי שלא חושב כמוך הוא כל מיני דברים. אולי אתה לא מבין איך ריבוי סימני קריאה נקראים, אולי אתה סתם מיתמם, אנאערף... אתה גם מתעלם מכל מיני דברים שלא תואמים את העמדה שלך, נניח שמחירים מושפעים משוק פתוח/תחרותי לעומת שוק חסום/מונופוליסטי (איך אמרת? ״מאה פרופסורים לא ישנו את דעתכם״, תבדוק קצת מה אומרים פרופסורים לכלכלה על תחרות). זה בסדר לא להסכים, פחות בסדר לטעון שכולם (ובפרט: האקדמיה) בצד שלך בזמן שזה לא לגמרי המצב. מחירי הנסיעות כבר ירדו עם אובר בכמה וכמה מקומות, השירות של החברות האלו יותר טוב ואנושי בכמה וכמה מקומות לנסיונם של כמה וכמה אנשים כאן (ובכלל). זה שאתה מתכחש לעובדות זה עניין שלך שמצביע בעיקר על הbias בו אתה לוקה. אתה יכול לטעון שזה לא תמיד המצב, או שזה לא רלוונטי לשוק הישראלי, אבל אתה מתכחש למציאות עצמה וזה אומר דרשני. אז תמשיך לכתוב בעצבים ולספר לכולם שהכל על ה״בין ה-ו׳ ל-ח׳ שלך״, זו לא צורה לשכנע אף אחד אבל זו דרך לשחרר ועדיף לעשות זאת כאן מאשר במקומות אחרים.

הפואנטה היא שכשאין מה לדבר לגופו של עניין, תוקפים גופו של אדם. תקרא את ההודעות בשרשור ואולי תזהה מגמה...

מחירי אובר הדומים למחירי המוניות בליסבון יכולים להצביע על כך שהמחירים מאז ומתמיד היו תחרותיים שם, או שנהגי המוניות נדרשו להתנרמל למחירים של שוק תחרותי ברגע שנכנס שחקן חדש לשוק. לא מכיר את ליסבון, בשווקים אחרים בהם ביקרתי היה ניכר שהמחירים של אובר היו נמוכים מהמחירים כאשר שוק המוניות היה סגור לתחרות, בחלקם השוק עדיין לא ״התנרמל״. ביקרתי בסיאטל שבוע שעבר אז יצא לי להשתמש הרבה בליפט, משיחות שערכתי עם נהגים עלתה אותה תמונה שעלתה מכל שיחות העבר - שביעות רצון מהמעסיק. כן, אני יודע שזה אנקדוטלי לחלוטין, אבל בהחלט תוהה איפה כל אותם מנוצלים ממורמרים שמוזכרים כאן ע״י חלק מהמשתתפים, ציפיתי לפגוש לפחות אחד... עד כה מי שפגשתי אהב את הגמישות התעסוקתית וחסם הכניסה הנמוך (רשיון ובדיקת רקע) שמאפשרים לו לעבוד. אז הטיעונים שאני מכיר עד כה (״אובר״ == חברות נסיעה שיתופית): 1. אובר מנצלים את העובדים שלהם - ייתכן, אבל עולה השאלה איך זה שיש כ״כ הרבה מועסקים, ולא מעט שמרוצים מכך. 2. אובר מעסיקים נהגים חרא - יכול להיות, אבל מנגנון הביקורת שלהם אמור לסנן את אותם הנהגים ולמנוע מהם את האפשרות לשרוד לאורך זמן, זה בהשוואה למי שמועסק בשוק חסר ביקורת שם איש הישר בעינו יעשה. אנקדוטלית, רמת הנהגים שאני חוויתי דומה בין נהגי מוניות ונהגי אובר, וטובה בהפרש כשמשווים לנהגי מוניות שירות. בנוסף יש לציין שכשמשתמשים במנגנון תח״צ שיתופי אין את הפרצה לנצל את הנוסע שאינו בקיא בשוק בו הוא נמצא, וזה מבורך. 3. שוק ההסעה הוא שוק שמחייב עובדים עם סט יכולות רציני יותר ממה שאובר יכולה לאכוף - זו טענה תמוהה, גם כי מי שפגש כמה נהגי מוניות בחייו אולי יוכל להעיד שגם שם לא בדיוק מדובר בשמנא והסלתא של נהגי הארץ, ובשילוב עם (2) מדובר באבסורד כי לפחות כאן יש מנגנון ביקורת שיסנן, מכורח המציאות, נהגים גרועים. 4. אובר מסכנים את פרנסתם של נהגי המוניות - זו בהחלט טענה נכונה, אבל כאן חוזרים לדוגמא עם מוכרי הקרח, ולשאלה האם יש לתעדף קבוצת לחץ מצומצמת על פני כלל הציבור הרחב. בישראל אוהבים לתעדף קבוצות לחץ (ע״ע ועדים גדולים), וזה מצער. 5. אסור להכניס את אובר כי נהגים שילמו על הזכות להשתתף בשוק מונופוליסטי חסום לתחרות - זו טענה שאפשר להבין, אבל הצד השני שלה הוא שקריאת המציאות היתה צריכה לחייב אנשים שרכשו מספר ירוק להבין שזו השקעה עם סיכון, ומנגד אנשים שרכשו מספר ירוק לפני 20 שנה כבר החזירו את ההשקעה בלאו הכי. מי שקנה מניות של טבע כי היא היתה נכס מניב במשך שנים ואז איבד חסכונותיו לא קיבל פיצויים, ועולה השאלה האם כשמדובר בנכסים ממשלתיים צריך לפעול אחרת (לגמרי ייתכן שכן, זו שאלה מורכבת והסיטואציות שונות זו מזו). בכ״א זה משהו שאפשר לפתור ע״י שיפוי (דיפרנציאלי, בשאיפה). 6. לא ייתכן שידרשו מנהגי מוניות x ולא ידרשו זאת מנהגי אובר - צודקים לחלוטין. 7. תומכי אובר הם קפיטליסטים חזירים שונאי אדם - זה כנראה הקשקוש הכי גדול, שכן אובר יכולים להכניס לשוק העבודה הרבה משפחות חדשות, ובד בבד לספק שירות זול יותר לקהל משתמשי התח״צ מבלי להתפשר על הרמה (ואולי לשפר אותה). מי שמתנגד לשיפור שירות לקהילה של מאות אלפי אנשים בשביל לשמר כוח מונופוליסטי של מיעוט, שיעשה בדק בית. 8. חייבים לחסום את השוק בגלל המצב הבטחוני - מה מגן עלינו מפני נהג מונית שיחטוף אותנו? אני מניח שרגולציה ובדיקות רקע. אפשר ליישם את אלו גם על נהגי אובר. אם כבר, בהינתן נהגים שמשודכים אליך דרך אפליקציה, לעומת כאלו שאתה פוגש בצורה אירעית, דווקא האפליקציה יכולה לספק מעטפת בטחון - כי אתה צריך לפרוץ את המנגנון הטכנולוגי בשביל להתחזות לנהג. אין בי שמחה לאיד כנגד נהגי המוניות שהולכים לחטוף מכה אם וכש ייכנס מנגנון תח״צ שיתופי, זה מצב מבאס לגמרי. זה כמו שאני לא ״שמח לאיד״ כשמבטלים מנגנון פנסיה תקציבית לעובדים חדשים של משרד ממשלתי, או אם/כש יפתחו נמל פרטי ש(אולי)ינרמל את השכר והתמריצים להשבתה של עובדי הנמלים. כן יש שביעות רצון שהמנגנון עובר אבולוציה ואופטימיזציה, כי לתפיסתי סיוע לציבור הרחב מקבל תעדוף ע״פ שימור קבוצת לחץ.

וואלה, הקונוטציה שלי לגירהד זה מריק ומורטי, וזו קונטציה רעה למדי בכ״א חידשת לי, רשמתי. ואני אכן לא התחברתי לטופ גיר הישנה בשנותיה האחרונות, ולגרנד טור כיום - עבורי מדובר בתכנית בידור עם טיפ טיפה רכב, בעוד שאני העדפתי את התקופה שהם היו תכנית רכב עם קצת בידור...

נשואה באושר (:

אני בביקור עבודה בסיאטל, בדרך למטבחון - ופוגש מישהי שביקרה אותנו לפני חודש בטקסס. בפגישה ההיא יצאנו באחד הערבים כל הקבוצה למסעדת סטייקים משובחת, הגעתי על ההארלי מה שגרר שיחה, כי מסתבר שהיא גם פטרולהד - נוסעת על טסלה מודל S כשהיא סתם עושה קומיוט, ועל ZX6R כשמתחשק לתת בראש. דיברנו ארוכות באותו ערב על מכוניות אופנועים ושאר תחביבים של אנשים שלא לגמרי התבגרו עדיין. מה קורה וזה? מתחילים לקשקש קצת. מפה לשם היא מספרת שהיא חברה ב״מועדון רכב״. שאלתי מה זה אומר, והיא מסבירה שמשלמים דמי מנוי חודשיים ובתמורה אפשר לקחת פעם בשבוע איזה רכב שרוצים מהמוסך. אני שואל באילו רכבים מדובר, והיא עונה בנונשלנטיות שיש מקלארן, פרארי, למבורגיני ושאר רכבי NSFW. אחת היציאות שהצחיקו אותי במיוחד היתה כשהיא סיפרה שהיא לקחה את הR8 לנסיעה, ודי התאכזבה מהרכב. מיד פתחתי גוגל והצגתי לה את המים של First world problems ... מפה לשם היא שואלת כזה ״מה, היית רוצה לעשות סיבוב?״, אז שמרתי על קור רוח, ניגבתי את הריר ואמרתי ״בשגכשכגדעדיגכימגההסהב״ מסמסת לאחראי, ולשמחתי הרבה מגלה שהרכב האהוב עליה ביותר זמין: למבורגיני הוראקן. כמה שעות אח״כ היא אוספת אותי מהעיר. אי אפשר להשאר אדיש לגוש פנטה הזה, אנשים ברחוב מחייכים מצביעים וצוחקים - אבל זה עוד כלום יחסית למה שקורה בתוך תא הנוסעים. בוחני הרכב מדברים גבוהה גבוהה על ״זוית גלגול״ ו״מומנט״ ו״מצערת״ אבל איכשהו מזניחים את האלמנט החשוב ביותר - צחקוק של ילדות קטנות שאיכשהו יוצא ממך בכל פעם שמורידים את הרגל מהדוושה ושומעים פיצוצים מהV10 שיושב 30 ס״מ מאחורי המוח. אני שואל האם האפקט עובר, היא עונה שלא. יוצאים מהעיר ומגיעים לכבישי צד הרריים ומפותלים, היא עוצרת בצד ושואלת ״מתחשק לך להחליף?״ אני מן הסתם שומר על פאסון ומגיב ב״ןויקץרלדמגבמדגכ״. מתיישב מאחורי ההגה, מתחיל תנועה. אולי זה המקום להזכיר שמאז ומתמיד למבורגיני היתה פסגת החלומות המוטוריים מבחינתי. לא פרארי ולא בטיח, גדלתי עם פוסטר של קונטאש אדומה תלויה על הקיר עד שעזבתי את בית הוריי, וכמעט התפוצץ לי המוח כשראיתי כזו באוטומוטור כשהתערוכה עוד היתה משהו שמצדיק ביקור. אשכרה לתפעל למבורגיני בעצמי זה משהו שפעם לא דמיינתי שאפשרי, ובשנים האחרונות חשבתי שאעשה אי שם בעתיד כשאחליט להתפנק על יום מסלול. ממש לא תכננתי או התכוננתי לקבל סיבוב בגלל שהייתי נחמד בשיחת חולין. חזרה לרכב, בניגוד לפרארי שנראית כמו רכב יוקרה שיודע לנסוע מהר - למבורגיני מביאה זווית אחרת לקוקפיט. אני יודע שזה צ׳יזי אבל באמת שזה לא נראה כמו רכב, אלא כמו תא טייס. אין מוט וישרים/איתות/וואטאבר, הכל על ההגה. הפקדים שעל הדשבורד בנויים בצורה שמזכירה מטוס קרב. אין לי מה להכביר במילים על כל מיני אספקטים פלצניים של בוחני רכב שופרא דשופרא, ולכן אחזור שוב לפלוצים שכן רלוונטים לחובבן שכמוני - האגזוז. בכל פעם שאתה מוריד את הרגל מהדוושה הרכב מתחיל להפליץ ולחרבפלץ ולשאוג ולהוציא כל מיני צלילים שגורמים לך שוב ושוב להיות מופתע מהחוויה, וזה לא משנה שכבר שמעת את זה 5 10 או 50 פעמים זה מרגיש כל פעם כמו הפעם הראשונה, בחיי. אבל כשאתה לוחץ על המצערת - ובואו, הגעתי ל75% ת׳רותל בלחץ, אתה חוטף פצצה. לא מעניין בכלל באיזה סל״ד, הילוך או מצב רוח אתה נמצא - הרכב מרגיש 100% בכל רגע נתון. אציין כי נסענו בכביש צר ומפותל מאוד, ואני לא אמור לנהוג ברכב הזה מלכתחילה כי אין ביטוח (וגם אם זה לא היה המצב, אני לא מתכוון למתוח גבולות ברכב כזה בסיטואציה כזו בכביש ציבורי) כך שלא התחרעתי במיוחד, וזה עדיין היה מפוצץ אנדרנלין. וכן, הרכב עוצמתי, נטוע בכביש, מדויק להחריד, ובלה בלה בלה זו פאקינג למבורגיני אין לי באמת יכולת או יומרה לטעון שבידיי הכלים להעריך עד כמה יותר טוב הרכב מרגיש מדברים שבני תמותה מתניידים בהם בשוטף. כן אציין שיצא לי לנהוג על כמה רכבים חזקים מאוד, וההבדל המרכזי ששמתי לב אליו הוא שבעוד שהרכבים החזקים בהם נהגתי הרגישו לי עוצמתיים וכבדים, ההוראקן הרגישה עוצמתית וקלה, כמו איזו מיאטה שתקעו לה עוד 500 כ״ס בישבן מבלי להוסיף משקל. פלא. לונג סטורי שורט, זה היה מאוד מאוד כיף. מאוד. אומרים שתמונה שווה אלף מילים אז צירפתי למטה 3,000 מילים, וכאן יש אלבום קטן עם עוד כמה תמונות וגם שני סרטונים קצרים, בעמידה ובנהיגה.

אז.... היום נהגתי בכזה והיה לי שמח.

1. Lords of Waterdeep מאוד מתאים לפורמט שהזכרת, ואני ממליץ לרכוש מיד את ההרחבה שלו שמאוד משדרגת את המשחק. 2. Power Grid ו - Agricula הם משחקי תכנון טובים 3. למי שלא רואה בעיניים: Game of Thrones זה משחק פסיכי לגמרי, אבל עלול לגרום להתקפי חרדה. לוקח בערך שעתיים(!!!) רק לעבור על החוקים, והמשחק עצמו לוקח 4-6 שעות, ככה שזה intense. מבחינתי הוא over the top וכפועל יוצא אני לא משחק בו. 4. Time Stories זה סוג של קווסט לארבעה שחקנים, אני חושב שהוא מאוד יתאים לפורמט שתיארת. כל סינריו הוא חד פעמי (קרי: קונים את המשחק שמגיע עם סינריו, אחרי שמשחקים אחד אי אפשר לשחק אותו שוב עם אותה קבוצה), אבל זה בהחלט שווה את הכסף והזמן. זה יותר מתגמל מאסקייפ רום, ועולה משמעותית פחות. סינריו ייקח בערך 6 שעות כך שנוח לפצל אותו לשני מפגשים. אבל המשחק הטוב מכולם, BY FAR, הוא Secret Hitler. הבעיה היא שצריך לפחות 7 משתתפים, כאשר נקודת האופטימום היא ב10 משתתפים (הכמות המירבית). זה המשחק הכי טוב שיצא לי לשחק, לשמחתי יש לי חבורה של חבר׳ה חריפים שמכורים למשחק, אז זה מאוד מהנה לשחק איתם - זה משחק שמשתפר מאוד כשמשחקים עם אנשים שמכירים את הפורמט.

אמנם לא בארץ, אבל כשאני רוכש רכב/אופנוע ויש שיפורים - זה פלוס, לא מינוס. כמובן שאני ניגש לכך בזהירות: רואה מי בעל הרכב, מה הידע שלו, איך הותקנו הדברים (כשזה בר בדיקה) והאם מדובר בחאפר או מקצוען - אבל כשיש שיפורים שהותקנו בצורה נכונה ולטעמי זה חוסך לי הן כסף והן זמן (==כסף) והמחיר אף פעם לא עולה באותו סכום ששווים השיפורים. עבורי זה no brainer. את האופנוע האחרון שרכשתי קניתי $1000 מתחת למחירון (>$6000), כשיש עליו קצת יותר מ$2000 בשיפורים. היו המון סטוקים בשוק במחיר דומה, חלקם משנתון גבוה יותר - אבל העדפתי ללכת על אקזמפלר שמוכן לרכיבה בלי שאצטרך להשקיע משאבים עד שיגיע למצב שאני רוצה. החסרון היחידי הוא שעכשיו אין כ״כ איך לבדר את השדרוגיטיס...

תענוג, visibility מצוין, אני רואה ישירות מאחורי... רק הבהיר לי עד כמה הנינג'ה לוקה בחסר בקטע הזה. וכמובן שזה נראה משמעותית יותר טוב XD

התמונה של האחרי מציגה תוצאה, התוצאה היא שהפיירינג כבר לא שקוע וצריך תנאי תאורה ספציפיים או התמקדות מקרוב בשביל לראות את הפגם בו. גם כשרואים את הפגם בפועל זה כ"כ זניח, עד שאני לא טורח להזמין חדש - לא מצאתי בכך טעם. היום התקנתי תיק צד, שוקל לחזלש את התיק הקדמי

ויברניום זה ביקום אחר, מאעפן יותר (:

ככה זה כשלא מוציאים אותך מספיק לטיולים >.

עדכון: ערכת תיקון הדנטים לא הצליחה להתמודד עם הפנדר של ההארלי, בניגוד לפחחות רכב ההארלי בנוי ממתכת בשם ״אדמנטיום״ וככזו היא פשוט לא רוצה לזוז, לערכה לא היה סיכוי. מובס ונפול פנים, פניתי לאופציה היחידה שנשארה - BRUTE FORCE. לקחתי פטיש רגיל, אקדח חום, והתחלתי להכות בפנדר יחד עם בכי פראי וצעקות ״YOU SEE WHAT YOU MAKE ME DO!?!??!" הפנדר הבין שיש לו עסק עם אדם מתוסכל עם הפרעות, והחליט לשתף פעולה - לאט לאט התחיל להתיישר. אמנם החלומות לשמוע כזה ״פופ״ ולראות אותו חוזר למקום נגנזו, אך מנגד הוא התחיל לקבל צורה פחות מכוערת עם כל מכה שעברה. בסוף הגעתי לתוצאה משביעת רצון. מקרוב ו/או באור חזק ניתן לראות שהמשטח נראה כמו פני ילד בגיל ההתבגרות, אבל בתנאים רגילים העסק נראה בסדר. סוף טוב הכל (סוגשל)טוב, חוץ מאמא של ההוא שנכנס באופנוע - היא עדיין עובדת בצומת.