oryo

לא ארפרנס לעצמי, אבל זה כתוב בשרשור הודעות ספורות אחורה ואתה די פעיל אז לא יודע איך פספסת. זה שאני לא בישראל לא מבטל את הרצון שלי לראות אותה מתקיימת, ולא את הדאגה שלי לאנשים החשובים לי שנותרו מעבר לים. אני מקבל שצף של פניות בנוגע לרילוקיישן, ומדבר עם אנשים מיואשים בשוטף, זה שובר לי את הלב. בישראל בכלל ובקארספורום בפרט יש הרבה פעמים גישה שבטית בינארית, במציאות זה שבחרתי להגר עבור העתיד שלנו לא אומר שכיף לי לראות את הבית הישן שלי נשרף.

מבין היטב, אתה לא משאיר הרבה מקום לפרשנות כי תיארת אותה בצורה רהוטה מפורטת. לא, הוא לא. הליכוד מורכב מביבי וחבורה של בוטים עושי דברו, ביבי לא מעוניין בחוקה או מרכז או לא יודע מה, וזה שתחזור על הספינים שלו לא ישנה את זה / יוציא אותך טוב. ביבי לא מעוניין לשבת עם לפיד גנץ וכו', אנחנו יודעים את זה כי זה קרה כבר, כשגנץ הדלביוב הזה ישב עם ביבי כולנו ראינו מה יקרה מקילומטרים ואז וואו זה קרה בדיוק כפי שחשבנו הלם תדהמה, ועדיין אנשים כותבים בלי למצמץ או להפעיל פרומיל של חשיבה ביקורתית ש"אוף למה הם לא מתאחדים כבררר". ביבי בחר ממשלת ימין דתית משיחית, הוא ולא אחר, וכל מי שתומך בו מעדיף את זה על פני ממשלה חילונית רחבה. לא משנה כמה ידחפו את הספין המטומטם הזה של "מחרימים אותו בלי אף סיבה", כל יצור תבוני עם זיכרון לא נדיף יודע טוב מאוד שביבי שורף שרף וישרוף כל שותף לממשלה שנראה כמו סיכון, ואין מפלגה שאכלה יותר חרא מאשר הליכוד - מבט חטוף בנבחרים שלה כיום מבהיר שמדובר בסחלה אנושי (רגב, אמסלם, גוטליב, גולן, כ"ץ וכו'), ומי שדרדר אותה לשם הוא...?

מ.ש.ל

יש את הציטוט הידוע של "ביום שיאהבו את ילדיהם יותר מששונאים אותנו, הסכסוך יסתיים" די דומה למה שקורה כאן, ולתגובות שלך ממש: אתה לא מפרק בין סיבה ומסובב, ומאשים את נוסעי האוטובוס שהם צועקים על כך שהנהג נוסע ב150 קמ"ש נגד התנועה. לשיטתך, הם רק צריכים להמתין לתחנה הבאה, ועד אז לא להפריע. הם כמובן חוששים שלא תהיה תחנה הבאה ומודעים לכך שנהג אוטובוס שפועל כך לא ישנה את דרכיו כך פתאום. הדעה שלך נראית כמו אחד התוצרים המזעזעים של דוקטרינת ביבי, במסגרתה הוא לא אחראי או אשם על כלום, זה תמיד מישהו אחר. סורוס, השמאל, הפלסטינים, העולם האנטישמי, הטייסים ההייטקיסטים המוחים וכו'. כ-ו-ל-ם אשמים מלבד האיש החזק ביותר במדינה כבר עשרים שנים. אין לי מושג איך הוא הצליח להנחיל את התרבות העלובה הזו להמונים, ולכן הוא "הקוסם" / "גאון". הוא לא היה שורד שניה בתפקיד בחברה ביצועית עם גישה כזו, אבל בפוליטיקה אפשר לפרוט על רגשות ולהנדס תודעה עד לרמה שאנשים כותבים בדיוק את מה שאתה כותב בלי לקלוט את האבסורד. ניקו תיאר את זה בצורה סופר מדויקת: אפשר (וצריך) להיות ימני ועדיין ליישם חשיבה ביקורתית, כאמור אני באמת לא יודע איך הוא הצליח לכבות את החלק הזה במוח של המעריצים השרופים שלו אבל זה השורש לעצמה - בשמאל עורפים ראשים של מנהיגים שסרחו, בימין היו בוחרים בביבי גם היום עם כל הלהבות ברקע כי אין אדם מלבדו. קוסם כבר אמרתי?

מדהים הייתי בטוח שפרענקים יש רק בגן חיות בשרשורים בקארספורום ואצלנו במשפחה, איזה קטע! האמת יצאה לי גם ילדה מזרחית נראית כמו מוגלי ניסיתי לזרוק אותה לפח היא אמרה לי ״אני מרגישה כמו בבית״ כסאעמק אי אפשר להפטר מהם תאמין לי.

היא קצת פחות מ4 הנושא ממש (ממש...) לא מורכב מבחינתי: היא תדע כי צה״ל הוא גוף מיליטנטי של מדינה זרה, אשר מגייס פחות מ50% מהאוכלוסיה המקומית עם ייעוד תיאורטי חשוב של להגן על ישראל וייעוד מעשי של שליטה ושיטור אוכלוסיה עוינת עקב אתגרים גאופוליטיים מדיניים. בשירות תהיה חלק מסביבה שוביניסטית להחריד, מהשנתיים האלו כחיילת בודדה תקבל הרבה פחות משנתיים של לימודים, התנדבות או עבודה בעסק המשפחתי. כמו כן סביר להניח שתוטרד מינית בעצימות זו או אחרת. זה ככה בגדול. זה חתיכת pitch מחורבן כשאתה לא עובר אינדוקטרינציה שיטתית כל החיים. אחד הפערים ביני ובין ישראלים-אמריקאיים אחרים הוא שאני לא מגדל את הילדים שלי ״רגל פה/רגל שם״. משבר הזהות של רוב המהגרים הוא דבר אמיתי מאוד, אבל אצלנו הסיפור פשוט יותר כי אנחנו לא מנסים לדחוף להם זהות שבטית ישראלית - הזהות שלנו לא מוגדרת לפי אדמה או דת אלא לפי ערכים והשכלה בהתאם להשקפת עולמנו. בתור אמריקאים להורים שהיגרו מישראל עם משפחה מורחבת בישראל, הם יכירו את ההיסטוריה של ישראל כי זו חלק מההוויה שלנו אבל ממש לא יחונכו על קדושת האדמה או איזה שקר בסגנון. הייתי מגיב ברצינות אבל אתה נשמע לי כמו מזרחי אז כנראה לא תבין, אי אפשר אתכם תאמין לי, תחזרו למזרחיה או משהו יא מאותגרים פיגמנטית.

מסכים איתך שלא יתייחסו לגבולות גזרה, אבל אני סומך על החינוך בבית שיספק לילדים מספיק אינטיליגנציה וחשיבה ביקורתית בשביל שידעו לשאול שאלות, לא מאמין בחומות מגננתיות אלא בהשכלה וידע. מה שנקרא root cause במקום patch over patch.

בחיאת, you should (and do) know better גם אם היה קליימקס בנק׳ זמן כלשהי, זה היה לגמרי טיפין טיפין בהתחלה, וזה בדיוק איך עשרות אלפי אנשים ניצלו - כולל המשפחה של אשתי. זיהו ופעלו. אני לא טוען שישראל זו גרמניה הנאצית, אבל התהליכים כ״כ ברורים ושקופים, ולמזל/צערכם יש אנשי שלטון בהמתיים שלא ממש מסתירים מי יודע מה את המטרות שלהם, שלא צריך להיות גאון בשביל לקלוט את הוקטור. עובדה, אפילו פלב כמוני זיהה לפני עשור, ויש עוד רבים. ליטרלי ירדתי השניה משיחה עם לקוח, VP R&D אז לא איזה פעור, ויתר על הגרין כארד לפני שנתיים וחזר לישראל - התקשר להבין איך הוא עושה לזה git revert & gtfo. איזה באסה.

אתמול שוחחתי עם חבר אחר, ורק במהלך השיחה נפל לי אסימון - דמיינתי לרגע שאני חי בישראל ללא יכולת/תכנית מגירה להגירה, וחשתי מועקה עצומה. הוא סיפר שבן דוד שלו רשם בקבוצה משהו בסגנון ״כשגרמניה התחילה להתפלפ, היו את הפסימיים שברחו ואת האופטימיים שנשארו״. אנשים מדמיינים שתהליכים משטריים מתרחשים כמו איזה אירוע הוליוודי, עם קליימקס ופיצוצים ברקע, אבל בפועל זה קורה טיפין טיפין. כנסת ישראל הוכיחה שמבחינתם ״יש לנו ארבע שנים לעשות כל העולם על רוחנו״, ויש מספיק מצביעים שימושיים שמאמינים בלב שלם שלשנות את חוקי המשחק וחוקי היסוד ללא הסכמות זה משהו סביר, שלתת לפוליטיקאים כח לא מוגבל למשך ארבע שנות כהונה ולדגום אותם בסוף זו ״דמוקרטיה מאוזנת״. שאזרחים המוחים בצורה לא אלימה (כאילו, מלבד לחתום על עצומה באינטרנט, דבר שהוכיח את עצמו כסופר יעיל ע״י אף אחד אף פעם) הם אנרכיסטים. שלבקש משאל עם או הצבעה חשאית אחרי שמאות אלפי אזרחים ברחובות שבוע-שבוע במשך חודשים זה ״מוגזם״. המנהיגים הימנואידים ביותר מוציאים סרטונים שמסיתים נגד טייסים, מטרילים ברשתות החברתיות, ועושים סלפי׳ס של חגיגות בזמן שהעם שלהם מדמם. דמיינו את ההצבעה על ההתנתקות כאשר בסופה דוחפים אצבע בעין וצוחקים על המתנחלים שנעקרים מביתם - זו הרמה. איכס. ליבי עם מי מכם שחש מועקה גדולה, באמת. גם כאן מעבר לאוקיינוס לראות את ישראל מאיצה את תהליך ההשמד העצמי שלה זו חוויה מחורבנת, הנחמה היחידה היא שלפחות חלק מהדור הצעיר רואה טריילר לסרט הרע שמפיקים לו ביבי סמוט בןגביר דרעי ושות׳ ויכול לבחור לצאת מהקולנוע. תזכרו: לדמוגרפיה לא אכפת מהדעות שלי, שלכם, של ביבי או של גנץ. היא דמוגרפיה. תוצאות המשחק ידועות עם כל הצער שבדבר.

אחרי. כתבתי על זה פעם, עד כמה זה מזעזע עבורי לראות הוצאה לפועל של אינדוקטרינציה ברמה כ״כ גבוהה, עד שסבתא מאחלת לנכדה שלה להתגייס לצבא, כל זה אחרי שסבתא העבירה את כל חייה בטיפול במשפחות שכולות וראתה איך צה״ל כסת״ח הרג/רצח של חבר משפחה (הפרטים של המקרה מזעזעים ברמה שקשה להכיל, ״מזל״ שיש צנזורה) ועל הדרך רצחו את הנפש של משפחתו הגרעינית, שבעצמם תרמו את כל חייהם לבטחון המדינה. הרי ברור לכאורה שסבתא אוהבת את הנכדה יותר מכל דבר אחר, ועדיין, ה-lizard brain משתלט ויוצא משפט כ״כ מטומטם ותלוש עד שאין כיצד להגיב. אני לא שופט אותה וגם (בניגוד לאשתי) לא התעצבנתי, בסה״כ כואב לה שהנכדה במקום אחר. ועדיין, wtf.

וזו בדיוק הסיבה שביבי ושות׳ מצליחים: בשורה התחתונה, שכבת הפועלים הישראלית היא compliant במקסימום, והם יודעים שלמרות כל הדיבורים והמעשים שלהם האינדוקטרינציה והחברה עולות בהרבה על התובנות של ההורים. ממשלה טוחנת בוסר ושיני הפועלים תקהנה... (למען הסר ספק אין בכתוב פרומיל של זלזול / ביקורת, ליבי איתך, מצב בלתי אפשרי להורה ישראלי חילוני משכיל) ומי ישלם את מחיר הגיוס, הוא או אתה? לתפיסתי - תפקידנו כהורים הוא לספק מקסימום הנחיה וידע, ובד בבד להבין שאין לנו שליטה על הסיטואציה. לשבור אנרציה זה לא קל - יודע מנסיון... צריך להתמקד בלונג ראן ולקבל החלטות בהתאם לידע והתחזית שיש לנו. סיידנוט: לא עברתי את גיבוש טיס, והייתי סבבה עם זה כי הייתי מורעל ושמחתי להתגייס לצנחנים. יום לפני הראיון גיליתי שהוא התרחש בשבוע שעבר, קצת אחרי זה חיל המים קלטו שיש לי פרופיל 97 + ידע טכני אז פוף משכו אותי לשם, ואני זרמתי כי בינתיים הבקו״ם עשו לי צרות בנסיון לקבוע ראיון חדש ולא היה לי כח לריב. שנים אח״כ גיליתי שאבא שלי קיבל שיחת טלפון אחרי פספוס הראיון, שאלו אותו האם לקבוע מחדש, הוא אמר שלא צריך. אם הייתי יודע על זה בזמן אמת הייתי כועס עליו, אבל כשגיליתי את זה כמה שנים אחרי השירות הודיתי לו מאוד. אני תוהה מה הייתי עושה בנעליו, ומוכרח להודות שכנראה הייתי פועל כמוהו, למרות שזה לגמרי בתחום האפור. חמותי אמרה לי שהחלום שלה שהילדה שלי תבוא לביקור ותתגייס לצה״ל, אמרתי לה שזה לגמרי בר ביצוע רק צריך לירות בי קודם ולקבור את הגופה בחצר, מזל שיש את חפירה בגראז׳

מודל קוּבּלֶר-רוֹס (Kübler-Ross), הידוע גם בתור חמשת שלבי האבל, הוא מודל שפיתחה הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס. המודל מתאר את חמשת השלבים של התהליך שעוברים אנשים לאחר שנודע להם על מצב סופני. שלבי המודל הכחשה - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "הכל יהיה בסדר", "זה לא קורה לנו", "זה לא יכול להיות". בשלב זה הפרט לא מאמין לידיעה על הסיטואציה והשלכותיה, ומשוכנע שמדובר בטעות. קובלר-רוס מתייחסת לתגובה זו כמנגנון הגנה זמני שהאדם זקוק לו עם קבלת הידיעה הקשה, בשל הקושי הרב לקבל מציאות זו. ההכחשה מאפשרת לאדם מעין פסק זמן להתארגן ולגייס כוחות, ובהדרגה לעבור למנגנוני הגנה מסתגלים יותר. כעס - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "למה? זה לא הוגן!", "איך ייתכן שזה קורה לנו?". מרבית האנשים לא יכולים להתכחש לאורך זמן להתפתחויות הרות הגורל, ובמקום ההכחשה באים לידי ביטוי רגשות קשים של כעס וייאוש. זהו שלב קשה להתמודדות גם עבור אנשים בסביבתו של האדם, משום שהכעס מופנה לעיתים קרובות החוצה, כלפי הסביבה, לעיתים בצורה שנראית שרירותית וחסרת הבחנה. מיקוח - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "נעשה הכול, רק תנו לנו עוד כמה שנים". הפרט מבטא את רצונו לדחות את הקץ בהתמקחות בניסיון למנוע את הבלתי נמנע. ההתמקחות כוללת בדרך כלל התחייבות ל"תשלום" כלשהו בתמורה לדחיית גזר הדין, למרות שהאחרון נקבע מראש ולכן חסר כל התכנות למו"מ. דיכאון - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "הכול חסר טעם עכשיו, בשביל מה לטרוח?", "זה ברור מה יקרה, מה הטעם בכלל לעשות משהו?". שלב זה מתאפיין בתחושת אובדן חזקה, מחשבות עגומות על העתיד, רגשות אשמה, בושה, כישלון והחמצה. קובלר-רוס טענה כי בשלב זה קשה לעודד ולהרגיע את המתאבל, וכי תחושת הדיכאון מהווה עיבוד רגשי חשוב של המצב, שתוכל להניע לבסוף לכיוון של קבלה והשלמה של המצב. היא ממליצה לתמוך במתאבל בשלב זה מתוך הקשבה והבנה. קבלה - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "יהיה בסדר", "אני לא יכול להילחם בזה, לפחות אתכונן לזה" ו"באסה אבל לפחות יש לי דרכון אירופאי". השלב מופיע אם האדם הצליח לעבור את השלבים הקודמים, בתמיכת הסביבה. בשלב זה יש ויתור על המאבק נגד הגורל והפסקה של משא ומתן וחשבונות עם העבר ועם הסביבה. בשלב זה האדם מסוגל לבטא מגוון של רגשות משלבים הקודמים, להשלים עם הסיטואציה ולהתכונן לבאות. ** יהיה בסדר 😔

אגלה לכם סוד: המשתלטים על שיטת המשטר בישראל יודעים כי בסופו של יום, מדובר בעם מאוד compliant. הרי מי הם הסרבנים? אנשים שתרמו שנים, סיכנו ומסכנים את חייהם בשוטף - אלו לא אנשים שיסרבו לקריאה אלא בסך הכל משחקים צ'יקן, עם שחקן הרבה יותר מתוחכם שקורא את הבלוף מק"מ. מביאים סכין לקרב טנקים. ברגע שיהיה איזה "מבצע שובו מנדטים" כזה או אחר, הם יתייצבו יפה מאוד. בשר התותחים של ביבי מחויבים איש לרעהו ולהגנת המולדת הרבה יותר מכל אג'נדה, ועמישראל כבר הוכיח פעם אחר פעם כי הם חושבים שפלסטינים עם צינורות זה הרבה יותר מפחיד ומסוכן מאנשים שמבצעים חיסול ממוקד לגורמים מקצועיים ומערכות האיזונים והבלמים למשטר. אז הם יפגינו, ינאמו, יתלוננו ברשת וישתפו צעדות מרגשות (לא נכתב בסרקסטיות), אבל בשורה התחתונה המנהיג העליון יעביר אילו שינויים משטריים שמתחשק לו, העדר שלו תומך ויתמוך בכל שינוי מתוך אמונה בכך ש"הוא ניצח בבחירות אז מותר לו הכל כי דמוקרטיה". יש מספיק מצביעים שימושיים שלא שואלים שאלות או מתעניינים בפרטים. זו הרמה. עם כל הצער אין לסיפור הזה סוף שמח, והאמת שאין גם באמת סוף. המציאות אינה סרט הוליוודי עם קליימקס, שינויי משטר מתבצעים טיפין טיפין, פשוט במקרה הזה נציגי המשטר כ"כ מסואבים בהמתיים ומטומטמים עד שלא טרחו להסתיר את כוונותיהם. יש עוד שלוש שנים לקואליציה, מלא זמן להעביר המון חוקים ולשנות עוד הרבה כללים, מי שבאמת ובתמים חושב שעד הבחירות הבאות לא יהיו שינויים ענקיים בכללי המשחק (עם יתרונות לבעלי השררה) שישלח לי פרטי אשראי בפרטי כי יש לי בדיוק גשר במצב חדש מרופא. אז אחרי שביטול הסבירות יעבור והכלבים ינבחו קצת (או הרבה), שום דבר לא ישתנה, השיירה תמשיך בשלה. המהפיכה המשטרית תייצר מציאות חדשה, השליטים יאגדו עוד המון משאבים ושררה, והבחירות ימשיכו בקונסטלציה כזו או אחרת שהרי זה *כל* מה שמגדיר דמוקרטיה אליבא דעדר. הרי גם בדמוקרטיה הרוסית יש בחירות כל כמה זמן, לא ככה?

טקסט של תומר נאור: על מה בעצם אנחנו יוצאים להפגין היום? הביטו על האיש בתמונה, מישאל וקנין, נעים להכיר. במשך שנים מילא בהצלחה רבה שורה של תפקידי ניהול בחברות מובילות במשק הישראלי. היה סמנכ"ל של סלקום, יו"ר דירקטוריון מיזם הסיבים האופטיים, דירקטור בדויטשה בנק ובמגדל, וגם עבר מתישהו בתפקיד יועץ כלכלי לשר האוצר - ובקיצור, אדם מוכשר שעשה דבר או שניים בחייו, ויכל להמשיך גם לעשות שלושה וארבעה לו רק היה רוצה. אלא שלפני שנה וחצי, נענה לקריאה של שר התקשורת דאז יועז הנדל לבוא ולהציל את חברת הדואר הקורסת והמושמצת - והתמנה ליו"ר החברה. בתוך שנה וחצי, רק שנה וחצי אם תרצו, הוא הצליח לקחת חברה גרעונית בתפקוד לקוי, חברה שבשלוש השנים שלפניו סיימה בגרעון מצטבר של 1.9 מיליארד שקל, הצליחה בתוך שנה להגיע למצב שבו היא מסיימת את הרבעון הראשון של 2023 ברווחים של 23 מיליון ש"ח. אבל זה לא רק המספרים. כולנו הרגשנו את השיפור בשנה וחצי האחרונות. היעילות בסניפים, קיצור התורים, החבילות שפתאום מגיעות בזמן, המענה האנושי במוקד פניות הציבור. כל זה הוא תוצאה של ניהול נכון ובעיקר יעיל. ואיך וקנין עשה את זה אתם שואלים? הוא פשוט הזיז הצידה עובדים לא טובים, והביא במקומם אנשי מקצוע. כשנכנס לחברה הוא גילה שם מספר דו ספרתי של סמנכ"לים - אנשים שישבו בתפקידי ניהול בכירים, ולא עשו יותר מדי - ופשוט הזיז אותם הצידה, מתוך רצון אמיתי לשפר את השירות לציבור, לחסוך כסף לקופה הציבורית. אלא שוקנין עשה שתי טעויות גסות. הראשונה - הוא העז לייעל, ולנהל, ולהזיז הצידה אנשים שאסור לגעת בהם - סמנכ"לים לכלום ושום דבר שמונו בשנים הארוכות שבהן הליכוד שלט באופן הרמטי במשרד התקשורת, אנשים ללא כל כישור רלוונטי - למעט החיבור שלהם למרכז הליכוד. ואז הגיע וקנין והעז להתעסק איתם, סתם כי הוא האמין שזה יעשה טוב לחברה ולציבור. הטעות השנייה, שהיא אפילו לא באשמתו, הוא מונה על ידי השר יועז הנדל. עכשיו - נזכור, יועז הנדל הוא איש ימין מובהק, לא תגידו שזה איזה מינוי של "שמאלנים", ומה בכלל קשור הדואר לימין ושמאל - אבל הנדל הוא לא "משלנו", הוא לא ליכודניק. שתי טעויות קשות לכל הדעות עשה וקנין. כמה קשות? מספיק כדי שאתמול בערב יוציאו צמד החמד שלמה קרעי ודוד אמסלם הודעה על פיטוריו. אגב, הם ממש נאלצו לפטר אותו, אחרי שבמשך חצי שנה הם ניסו בכל דרך אפשרית לגרום לו להתפטר מרצונו "החופשי", בשיטות מאפיוזיות של "כדאי לך תאמין לנו", שראינו כבר שעובדות נהדר במקומות אחרים כמו הרשות למעמד האישה שם מנהלת מוכשרת לא הודחה, אלא פשוט "בחרה" לעזוב. וקנין לא עזב. כי הוא אדם ישר, חזק ומאמין בצדקת דרכו, אבל גם כי באופן חריג הוא קיבל גב רחב מאוד מכלל השדרה המקצועית במשרד האוצר וברשות החברות - כולל השר עצמו. כולם הכירו בתרומה שלו לציבור בישראל, לחברת הדואר, לקופה הציבורית. אלא שזוטות כאלו בוודאי שלא מעניינות את אמסלם וקרעי. והנה עוד פרט לא רלוונטי בשום צורה לשום דבר - ואולי בעצם כן - מישאל וקנין גדל באשדוד, ספרדי חובש כיפה, פייטן בחסד שממש בחודשים האחרונים, על אף היותו מנהל מוכשר ואדם עסוק, הספיק לערוך ולפרסם ספר בשם "סיור סליחות", שמנסה לעשות קנוניזציה במקום אחד לכל נוסחי הסליחות בנוסח ספרד. ובקיצור - לא איזה "צפונבון" מההגמוניה של האליטות. והרי מסבירים לנו כבר חצי שנה שצריך לגוון. והאיש הטוב הזה הולך היום הביתה, כדי לפנות מקום לעוד מקורב של השר. אז איך כל זה קשור להפגנות היום? שעה לאחר שיצאה הודעת הפיטורים של צמד המושחתים, הודיעו חברת הדואר ווקנין, כי בכוונתם לעתור באופן מיידי לבג"ץ כנגד הפיטורים האלו. אני לא עורך דינם, אבל כמי שהגיש לא מעט עתירות מנהליות, אני רק יכול לשער שהם יציגו בפני בית המשפט את מלוא הרקע העובדתי, את המספרים, את התנהלות השרים המפטרים, ואת התנהלות שאר המערכת כולל כל השדרה המקצועית והכלכלית שעומדת גם הבוקר מאחורי וקנין - ואז, הם יטענו שהפיטורים האלו לא סבירים. אלא שאם החוק המתועב של הקואליציה יעבור בשבוע הבא, בית המשפט לא יוכל עוד להתערב, משום שנטלו ממנו את הסמכות לבחון סבירות של הליכי מינוי - וכפועל יוצא גם פיטורין. וככה החלטה מושחתת, לא מקצועית, לא סבירה על פי שורה של מדדים אובייקטיבים לחלוטין - לא תוכל לעמוד לביקורת שיפוטית. וקנין ייפגע מזה באופן ישיר - בסוף זה גם מקום העבודה שלו - אבל מחר זה גם יכול להיות מקום העבודה של כל אחד אחר מאיתנו. חברת הדואר תפגע באופן ישיר, ולא סתם היא תעתור - הדחה של יו"ר מוכשר היא פגיעה קשה, כזו שמן הסתם תגרור אחריה גם גל עזיבה של מנהלים מוכשרים אחרים בדרגים הבכירים - בייחוד כאלו שמונו על ידי וקנין. והכי חשוב - כולנו נפגע. חברת הדואר תחזור שנים אחורה. אנחנו נחזור לתורים, ולעצבים, ולחבילות האבודות. אבל ספק אם בעוד כמה שנים כש"מסעודה משדרות" תקלל בלב את הדואר ששוב עשה לה פאשלה - היא תוסיף גם קללה לקרעי ואמסלם שהביאו עליה את הצרה הזו. כי למרות כל מה שמספרים לנו על "משפט הציבור", במציאות זה פשוט לא עובד ככה. אז על מה אנחנו יוצאים להפגין היום? בדיוק על זה. על שירותי הדואר שילכו ויהפכו גרועים יותר. על התחבורה הציבורית הלא מתפקדת, שהרשות המנהלת אותה קיבלה אתמול מינוי של מקורב פוליטית לשרה שאין לו שום רקע או הבנה בתחום, אחרי שאיש המקצוע שהיה שם "הועזב" על ידי רגב לפני כמה חודשים. על הפקקים שנעמוד בהם. על הפסקות החשמל היזומות שיהפכו להיות מנת חלקינו באופן קבוע בשנים הקרובות. על הבריאות הקורסת באופן שרק יחריף בשנים הבאות. על התשתיות, והרווחה, והחינוך שכולם ימשיכו להדרדר תחת אנשים לא מתאימים, ל א ראויים ולא מוכשרים לתפקיד. כולנו נפגע. כולנו כבר נפגעים. זה התחיל.

לא, יש באמצע את הכיור. הם יושבים מצד ימין ושמאל לכיור, אינטגרלים (דלת ארון) אז לא מכערים את המטבח.

זה מצחיק כי אני בטוח שיש בוטים שלא מבינים למה אתה מתרעם, לא מילואים לא משלמים!

יתרונות של שני מדיחים: + הפעלה / אי ריקון לא חוסמים העמסה של מדיח שני + במקרים של אירוח אפשר לסגור את כל הסיפור במיידי בלי סייקלים רודפים + redundancy - גם אם אחד מקולקל, יש שני מה חושבים שקורה אבל בפועל לא קורה: ~ שיטת on/off במסגרתה המדיח עצמו הוא כמו באפר לכלים (להשתמש בכלים מהמדיח הנקי ישירות, בלי לשים בארון), לא באמת קורה כי אתה אף פעם לא יכול לרוקן רק חלק מהמדיח עד להפעלה הבאה, המצבים של המדיח זה מלוכלך-->נקי-->ריק--מלוכלך(..), אין באמת אמצע. ~ משלמים יותר כסף - לא באמת, הפער בין מדיח וארון הוא די זניח חסרונות: - תופס מקום, אז כמובן לא מתאים למטבח בגודל גבולי חושבים שזה חסרונות עד שקולטים שזה לא: ? טענות שזה לא נחוץ ברור שזה לא נחוץ! הכל פינוק, גם המדיח עצמו לא באמת ״נחוץ״. אבל כשמסתכלים על הרשימות לעיל אפשר לשים לב שברמת ההגיון נטו, אין באמת טיעונים חזקים *נגד* הסיפור הזה כל עוד גודל המטבח מאפשר את זה בלי להתפשר על מקום אחסון הכרחי.

...

לנו יש שני מדיחים, אשתי היתה מאוד נגד - וכיום היא המעריצה מס׳ 1 2 ו-3 של הקונספט. סופר נוח.

ובהקשר הזה חשוב לזכור כי למרות שניתן להתחתן לא-ברבנות (״רק״ דורש ממך לטוס למדינה אחרת), גירושים ניתן לבצע אך ורק ברבנות. ובמסורת היהודית (השוביניסטית להחריד), הבעל צריך ״להסכים״ לתת גט. כך נוצרים שיקוצים כמו (טקסט של Nitzan Caspi Shilony): המשך הפוסט שלה:

מה שבעיקר מרתק זה לראות איך ביבי ישקר גם כשמדובר בזוטות, גם כשאין אף סיבה הגיונית לשקר. תחשבו עד כמה המחיר לשקר הוא אפסי אם אפילו עבור שטות כזו מוציאים הודעת כזב לעיתונות. ניכר כי נכון להיום לאמת יש אפס משמעות ומשקל עפ״י דוקטרינת ביבי ואני לא מאמין שאנשים מפנימים עד כמה זה נוראי והרסני בחברה מתוקנת.

מצאו את המשותף בין זרקא וחברי הכנסת, שמחפשים סימטריה מדומיינת בין מי שמתגאה בתוצאות השואה ובין "השמאל" ולא מסוגלים לקחת פרומיל של ownership על כלום. הרעל מחלחל היטב ואני בטוח שיצא לכם לראות אנשים שמגיבים בצורה דומה. מכונת התעמולה לא יודעת מנוח.

גם ציטטתי אותך וגם שמתי לינק לתגובה המקורית שלך, לא מכניס מילים לפה ולא נעליים, זה שאתה לא עומד מאחורי הדברים שלך (או לא מבין אותם) זה עניין שלך. אני יודע שהיא מתרחשת כבר שנים - אף אחד לא קרא על זה תיגר. בד בבד אני רואה האצה די רצינית בשטח ועל כך הגבתי. הקצב בקהילות המתבסס על אלפי אנשים ומאות שיחות זו מטריקה יותר סבירה לבחינה מאשר המחשבות בראש של יובל, כאילו, לכאורה. כמובן שמותר לך לחשוב שהמחשבות שלך הן ה-מטריקה, או לחלופין שאין שום דרך לדעת מה קורה בשטח. כן, אמרת כבר אבל כנראה שכחת כי בכל זאת היו איזה 3 שורות בין לבין... כשאין יכולת לתקוף את הטיעון תוקפים אישית את הטוען, זו הרמה ואני לא יכול לומר שזה איזה טוויסט מופרע בעלילה. יאללה אתה משעמם אותי, נפרד כאן לצמיתות לפני שארד לרמה הזו, ביי גב ובהצלחה!

א. יש אי הבנה בסיסית שאתה מציג (וגם הוא): הטיעון של יובל היה ״אם <דבר> כבר קורה, אז מה זה משנה אם יש דברים שלכאורה מאיצים את <דבר>, הוא כבר קורה!״ - זו טענה שגויה קטגורית, אובייקטיבית, מתמטית. לא משנה כמה פליפ פלופים פלוני יבצע, זה יישאר שגוי וזהו (״כי חשבון״). אם לא מסכימים על א׳ אפשר לדלג על שאר ההודעה כי אין כאן דיון מעניין ב. נניח שא׳ נכון, טענת ההמשך היא: ״לא הוכח קשר ישיר בין <תופעה> ו<תגובה>״ - ובפרט בין מהפיכה/״רפורמה״ ובין בריחת מוחות. עכשיו מה מגניב פה, לעולם לא תהיה הוכחה שכזו כי אין איזה ״סקר היורדים הגדול״, וגם אם מחר אני פותח סקר ב״קבוצה השכונתית״ על כל 15,000 אנשיה, סתום יגיד לי שזה לא מדגם מייצג (והוא יהיה צודק מה אני מינה צמח!?). מה שכן יש זה (א) אוסף של אנקדוטות ו(ב) מדגם אנקדוטלי של קבוצה שגדלה בלמעלה מ50% מרגע התחלת המהפיכה (9קיי ל15קיי). יבוא הקורא הביקורתי, יסתכל על הנתונים, על התגובה שלי ושל יובל וסתום, ויאמר מי מאיתנו מדבר מפוזיציה. ג. משם ממשיכים לטענה ״אוקיי גם אם קורים דברים כעת, אף אחד לא יודע איך זה יסתיים ולכן אי אפשר להוכיח שיש לזה השפעה שלילית״, כבר הגבתי על זה בהודעה הקודמת אז חבל על הזמן. ד. וכמובן הקינוח ״מי שמוחה על שינוי משטרי הוא-הוא אחראי לבעיות הנובעות ממנו״, שזו לא הודעה ששווה התייחסות בהינתן שדברים הרבה יותר אלמנטריים עדיין לא מובנים מאליהם. זה הכל, תנו בראש

את ההשפעות רואים כבר כעת (כמו לדוגמא חסימה קטגורית של השקעון הון-סיכון בכל סטארטאפ עם בסיס בישראל בגזרת הכלכלה, או עליה היסטרית במתעניינים ברילו׳ בגזרת ההגירה). מה שאתה טוען זה ״אבל אין לנו דרך לדעת מה יקרה בעתיד!״ שזה הטיעון השקול ל״תן לנהגים לנסוע בכביש בלי הגבלת מהירות עד שהשר שהצהיר שהוא רוצה הגבלה חדשה על 200 קמ״ש להעביר את החוק, אולי יהיו תאונות בהתחלה אבל אין לנו דרך לדעת מה יקרה בעתיד!״, וזה כמובן טיעון די ילדותי כי אתה בעצם טוען שאין דבר כזה להסתכל על המציאות ולקבל הערכות והנחות מושכלות. ואחרי כל זה אתה עוד מלין על זלזול/התנשאות: יובל: אם יש כבר בריחת מוחות אז זה לא משנה אם יש דברים שמאיצים את זה כי זה כבר קורה! אור: אבל מה שמשנה זה לא האם זה כן/לא קורה אלא הקצב, נו, כמו בחשבון יובל: תפסיק לזלזל בי יא מתנשא מעורר בחילה! 🤷‍♂️ מה שמעניין (ואבסורדי) בפורום/אינטרנטים זה שכולנו מאחורי אווטאר, אז כולנו שווים בין שווים וכו׳. כך ילד בן 25 יכול לדון על ערכי גידול משפחה עם ברנש בן 55, וברנש שבקושי סיים בגרות ינהל וויכוח על פיזיקה עם ד״ר מהטכניון. אם אתה לא מבין את ההבדל בין מדרגה וטרנד אז או שלא למדת חשבון, או שלמדת ולא הפנמת את היישום, או כל מיני דברים אחרים. לי נראה שלדבר על חשבון ומשוואות זו צורה יחסית מנומסת להתייחס ברצינות לטענה מופרכת ברמה כ״כ בסיסית. ^ איך הייתי אמור לכתוב לך בצורה יותר מנומסת שיש פער בין טרנד ומדרגה? כי אם הייתי שם ציור יש לי הרגשה שהיית נעלב עוד יותר 😕