חבר טוב הלך ללמוד מדעי המחשב כי "שם נמצא הכסף", התחום כלל לא דיבר אליו בהתחלה.
עכשיו הוא בסוף שנת הלימודים האחרונה שלו, היום הוא מאוד מחובר לתחום ואוהב אותו והוא עובד היום בסאטרט אפ קטן ועושה אחלה כסף.
זוגתי לעומת זאת עשתה תואר ראשון בפסיכולוגיה לפני מס' שנים ובדיוק עכשיו מסיימת תואר שני בטיפול באומנות.
זה תחום שתמיד סיקרן אותה והיא הייתה בטוחה שזה מה שהיא תעסוק בו.
היום - שבוע לפני סיום התואר השני, היא כלל לא בטוחה שזה התחום שבו היא תעסוק.
בקצרה, אני מנסה להסביר לך שהכל יכול להשתנות עם הרצונות שלך, זה לא בהכרח שתלך ללמוד מדמ"ח ותהיה אומלל, ולא בטוח שתלמד פסיכולוגיה ותמשיך עם זה.
אגב, תואר ראשון בלבד בפסיכולוגיה לא תמיד מספיק וכדאי להמשיך בדר"כ לתואר שני, ובשביל שתוגדר בכלל כ"פסיכולוג" (כמו שסמירו ניסה לומר) אז זה כבר פסיכולוג קליני שזה מסלול הרבה יותר ארוך ומתיש מתואר בפסיכולוגיה.
בכל אופן, בהצלחה.