Jump to content
  • 4X4 מת. קבלו את ה IWD.


    IWD – הטכנולוגיה שתהפוך את ה 4X4 למוצג מוזיאוני.

    המשך שיתוף הפעולה עם אתר car-pad.

     

    כלי רכב חשמליים הם עובדה מוגמרת. אפילו כחובב רכב אני מודה שהתחושה ברכב חשמלי ממכרת, עם מומנט שלא נגמר, ודממה כמעט מוחלטת בנסיעה, יש בזה סוג אחר של כיף.

    כניסת כלי הרכב החשמליים היא עובדה. היא לא העתיד. היא מציאות. כרגע, כלי הרכב החשמליים נמצאים בעיקר בעולמות הפרטיים, בין אם בסגמנט היוקרה, ובין אם בטפטוף של דגמים חשמליים בכל הסגמנטים. החל ברנו זואי המיושנת והבסיסית, דרך הפיג'ו 208 והאופל קורסה התאומות החדשות, הניסאן ליף הותיקה, פיג'ו 2008 ו 3008 ו DS7, יונדאי איוניק, ג'יפונים דוגמת GAC GE3 ו MG ZS EV ועוד. הרשימה הזו נועדה לשכנע אתכם שכלי רכב חשמליים יחליפו את כלי הרכב על מנוע בעירה פנימית, בעתיד הלא רחוק.

    הונדה הציגה לאחרונה את הג'אז ההיברידית החדשה. בהונדה ג'אז אתם מקבלים שני מנועים חשמליים אבל רק אחד מהם מניע את הגלגלים. עכשיו דמיינו שיש שם שני מנועים חשמליים שכל אחד מהם מניע גלגל, מעניין, נכון? לנדרובר השיקה בארץ גירסאות PHEV לדיסקברי ספורט ולאיווק. המשותף להן הוא שבתצורה שהושקה על ידי לנדרובר, המנוע החשמלי מניע את הגלגלים האחוריים, ואילו מנוע הבעירה הפנימי מניע את הקדמיים בלבד. אין גל הינע. כלומר פחות משקל, פחות חלקים נעים. ואם כבר מדמיינים, אז למה לא 4 מנועים חשמליים שכל אחד מהם מניע גלגל? מה קיבלנו? רכב 4X4 אבל בלי הרבה חסרונות מובנים במכניקה של ההנעה הכפולה לשטח. (ה 4X4 אומר, רכב עם ארבעה גלגלים, שארבעה מהם מניעים אותו, לעומת הטויוטה קורולה של השכן שהיא 4X2, כלומר רכב עם ארבעה גלגלים, ורק שניים מהם מניעים אותו.)

    r1t_capability_performance_desktop.jpg.2061dc7bb8dd8c3b36b26bec4ece9ebc.jpg

    קצת הסבר טכני פשוט, תנסו לעקוב אחרי,

     

    הנעה כפולה, 4X4 כפי שמוכרת לכולם, היא ההנעה הנדרשת לעבודת שטח רצינית. יודע כל עולל שאם חפצה נפשו בטיולי שטח הוא נדרש להנעה כפולה, ואם כבודו רוצה גם להרחיק עוד יותר לתוך המדבר או סבך ג'ונגל הגשם הקרוב, הוא חייב גם הילוך כח.

    כך או כך, הבסיס הנדרש הוא הנעה כפולה כלומר 4X4.

     

    נצלול מעט יותר לעומק לבסיס המכאני של ההנעה הכפולה, כדי להבין כיצד היא פועלת, ומה מאיים עליה.

     

    תחשבו על רכב, כל רכב משפחתי עם הנעה קדמית, תדמיינו שאתם מסתכלים על הרכב מלמעלה כשהוא מסתובב במעגל. ברור לכם שהגלגל הקדמי הפנימי במעגל עושה דרך קצרה יותר מאשר הדרך אותה עושה הגלגל הקדמי החיצוני. אם הדרך שהגלגלים עוברים שונה, אבל הזמן זהה, סימן שהמהירות שלהם שונה. מסכימים? יופי.

    עכשיו דמיינו את אותו הניסוי, אבל עם רכב עם הנעה כפולה, כלומר 4X4. תצטרכו להאמין לי, שיש לנו עכשיו ארבעה גלגלים, שכל אחד מהם עושה דרך שונה, ולכן יש לנו גם ארבעה גלגלים שמסתובבים במהירויות שונות. צמד גלגלים על כל סרן שיש ביניהם הפרש מהירויות.

     

    כדי לאפשר את הפרש המהירויות הומצאה המצאה פשוטה וגאונית שנקראת דיפרנציאל. הדיפרנציאל ממוקם בתוך הסרן עצמו, מקבל את התנועה באמצעות גל הינע – דרייבשאפט. התנועה שנכנסת לדיפרנציאל, מחולקת על ידו לשני הגלגלים, כך שהגלגל עם ההתנגדות הגדולה יותר מקבל פחות מומנט, ואילו הגלגל עם ההתנגדות הקלה יותר מקבל יותר מומנט. זה מאפשר לאותם שני גלגלים גם לדחוף את הרכב קדימה, תוך שיש ביניהם הפרש מהירויות.

     

    הגאוניות והפשטות של הדיפרנציאל, מביאה איתה גם חסרון. אם גלגל אחד יאבד אחיזה, כלומר לא תהיה לו כל התנגדות, הדיפרנציאל יעביר אליו את כל המומנט מגל ההינע, ואילו הגלגל שיש לו אחיזה טובה והתנגדות, לא יקבל מומנט כלל. אם מדובר באירוע שקורה תוך תנועה, והוא נקודתי  וקצר, הרכב ימשיך להתקדם. אם מדובר באירוע שמתרחש בעמידה – כאן יש לנו בעיה והרכב פשוט לא יתקדם.

     

    לבעיה זו יש פתרונות, בין אם באמצעות נעילות דיפרנציאל (רכיבים אוטומטיים או מבוקרים) שמזהות את ההחלקה, מבטלות את פעולת הדיפרנציאל, ולמעשה 'מחברות' את שני הצירים שיוצאים מהדיפרנציאל אל הגלגלים, כך ששניהם מסתובבים במהירות זהה. הגלגל לו יש אחיזה יקבל עכשיו כח, והרכב יתקדם.

     

    IMG-20170225-WA0003.thumb.jpeg.596830b7e680d2792fccd1652a3e631b.jpeg

     

    אפשרות נוספת שקיימת כבר כמעט 20 שנים, היא שימוש במחשבי ה ABS של הרכב. המחשב מזהה את הפרש המהירויות החריג בין שני הגלגלים, ומפעיל את בלמי הרכב על אותו גלגל שמסתובב מהר. אותו גלגל, למעשה מקבל עכשיו 'התנגדות' והדיפרנציאל מעביר את הכח לגלגל לו יש אחיזה. זה אולי נשמע מורכב, אבל זה פשוט מאוד ועובד לרוב נפלא. (גם ברכב שתמונתו מצורפת למעלה)

     

    עכשיו, כל מה שתיארתי לכם, זהו הבסיס להבין איך רכב שטח נוסע בשטח, ולמה לפעמים הוא נעצר, כל זה עומד להיות היסטוריה.

    כלי הרכב החשמליים שעימנו כבר כאן, פותחים פתח לטכנולוגיה פשוטה וחכמה, שמייתרת ערימות של 'ברזלים' ומכניקה מורכבת ברכב, ומאפשרת תנועה על גבול הדימיונית. לטכנולוגיה הזו קוראים IWD INDIVIDUAL WHEEL DRIVE  . טכנולוגיה זו משתמשת למעשה בארבעה מנועים חשמליים, המניעים ארבעה גלגלים. כל מנוע חשמלי מניע גלגל אחד. מחשב מרכזי שולט במהירות הסיבוב של כל גלגל, תודה רבה ושלום. הבעיה נפתרה. עושים סיבוב? המחשב מזהה שכל גלגל עושה דרך שונה, ומתאים את המהירות הנדרשת. נוסעים בשטח, המחשב מזהה החלקה של גלגל – לא מעניין כי הגלגל הנגדי ממשיך לקבל הנעה מהמנוע הפרטי שלו.

     

    זה מאפשר אגב גם מה שנקרא 'סיבוב טנק'. בכלי רכב עם זחלים כמו טנק או נגמ"ש, אם זחל אחד יסתובב קדימה, וזחל שני יסתובב אחורה, נקבל סיבוב על המקום. (האמת היא שנקבל פריקת זחלים קודם, אבל התאוריה יפה). אותו הדבר ברכב חשמלי, לא מאמינים? תסתכלו בסרטון התדמית של הטנדר של ריביאן  RIVIAN, (אם הסרטון משעמם אתכם לכו ישר לדקה 2:20) הוא עושה בדיוק את זה, בדיוק באופן שתיארתי.  

    זה רק עניין של זמן עד שיצרניות רכבי השטח יאמצו גם הן את הטכנולוגיה הזו. כפי שריביאן אימצה.

     

    אם צריך היום לסמן את תצורת ההנעה הבאה, יש סיכוי טוב שרכבי ה 4X4 החשמליים יהיו בעלי הנעה IWD.  טכנולוגיית ה IWD עומדת להיות ה 4X4 קילר.

     

    המאמר פורסם לראשונה באתר car-pad אתר הרכב של יואב פולס

     

     

     

     

     

    r1s_capability_performance_desktop.jpg

    r1s_driver__standard_features_desktop.jpg

    r1t_capability_platform_desktop.jpg

    • אהבתי 2

    User Feedback

    Recommended Comments



    RBRB

    פורסם

    לפני 13 שעות, tinoki כתב:

    מאמר יפה.

    מתעלק:

    מה ההבדל בין 4×4 קבוע לבין AWD?

    אם הבנתי נכון, הרי שAWD מזהה התנגדות ורק אז שולח כוח לגלגלים הרלוונטיים, האמנם?

     

    להבנתי, ההבדלים בין 4X4 / AWD / 4WD הם רק בצורת השיווק.

    shachar187

    פורסם

    מאמר יפה. ואכן, לא נראה לי שמדובר בטכנולוגיה יוצאת דופן, סך הכול סוללות יעילות יותר שאפשר לתקוע ברכב.

    לצורך העניין, פרויקט הגמר שלי כלל תנועה מאוד זהה עם מנוע חשמלי נפרד לכל גלגל ועל כל הבקרה אחראי כרטיס ארדואינו, לא איזה מחשב על.

    • אהבתי 1
    פבל

    פורסם

    כל פעם שאני נתקל במאמר על מערכות הנעה כפולה אני שוב שוכח את עיקרון הפעולה של דיפרנציאל ולא מבין למה הגלגל ש"באוויר" מקבל את כל הכוח, ואז אני הולך לחפש ומוצא את הסרטון המגניב הזה שהופק באלף תשע מאות שלושים ופאקינג שש!

     

    לגבי הנעה חשמלית עצמאית לכל גלגל, זה רעיון שאני מכיר תאורטית וזוכר שהוא הוצג במיצובישי כבר לפני עשור (מסתבר שאפילו לפני), אבל משום מה אף פעם לא מצא את דרכו למכוניות סדרתיות למרות הפשטות היחסית והמחירים הלא גבוהים של המנועים. אולי מישהו שמבין יותר בהנדסה יכול לשפוך על זה אור - אולי ההשפעה על המשקל הבלתי מוקפץ ממש הרסנית לביצועים/התנהגות/צריכת האנרגיה או משהו.

    בכל מקרה, ברכבי שטח זו רק שאלה של זמן עד שהטכנולוגיה הזו תמצא את דרכה לייצור סדרתי. 

     

    ולגבי מכוניות חשמליות באופן כללי, אני חושב שאנחנו עדיין יחסית רחוקים ממצב בו הם יכולים באמת לאפשר את הגמישות של מנועי בעירה פנימית. דחיסות האנרגיה של הסוללות הנוכחיות והיכולת שלהן לקבל ולפרוק אנרגיה פשוט לא שם עדיין. הנעה בבנזין אמנם הרבה פחות יעילה מהנעה חשמלית עם יכולת להמיר בערך 30-40% מהאנרגיה האצורה בבנזין לטובת ייצור התקדמות לעומת 80-100% במנועים חשמליים, אבל דחיסות האנרגיה של סוללות ליתיום-יון המתקדמות ביותר היא עדיין קטנה פי יותר מ-50 מזו של בנזין (כ-13 אלף לעומת 243 וואט-שעה לק"ג. לפי וויקיפדיה) - מה שאומר שבמכונית נתונה, מנוע חשמלי יצטרך "מאגר אנרגיה" כבד בערך פי 15-25 (כל המספרים פה מחושבים on the fly ומעוגלים כדי לשמור על השפיות שלי) כדי לנסוע את אותו מרחק באותה מהירות ואותם תנאים. אבל כמובן שזה לא נעצר שם, כי המשקל הנוסף דורש מנוע חזק יותר, שדורש סוללה גדולה וכבדה יותר וכן הלאה.

     

    ואז כמובן גם נתקלים באיך בדיוק "מתדלקים" את כל האנרגיה הדרושה הזו במהירות גבוהה מספיק לתוך הסוללה - המטענים הכי מהירים היום מסוגלים לטעון את הסוללות המשוכללות ביותר בקצב (התחלתי, שמעט לקראת סוף הטעינה, אבל נתעלם מזה) של 350 קילו-וואט לשעה, או קצת פחות מ-6 קילו-וואט - המקבילה האנרגטית של 0.4 ליטר בנזין - בדקה. זאת לעומת משאבת בנזין שיכולה לספק... אף פעם לא ספרתי, אבל אני מניח שבערך 10-15 ליטר בדקה - או 7,800-11,700 קילו-וואט לשעה. וגם אם נשקלל פנימה את יתרון היעילות של מנוע חשמלי (פי 2.5-3), אנחנו עדיין בפער של סביב פי עשר לטובת הבנזין בכמות הזמן שדרושה כדי "לתדלק" מספיק אנרגיה כדי לנסוע מרחק נתון. 

     

    אין ספק שהנעה חשמלית היא העתיד, אבל אנחנו עדיין מאוד רחוקים מהפיכתה להווה בכל הנוגע ליכולת של הטכנולוגיה לדחוס ולשנע אנרגיה חשמלית. 

    • אהבתי 1
    • רעיון טוב! 2
    hans

    פורסם

    בכל הקשור למכוניות פרטיות, רוב חייהן הן עומדות באיזו שהיא חנייה, כך שמהירות הטעינה הופכת ללא רלוונטית ברגע שמסודר עניין השקע.

    ואפילו אם השקע זמין רק בלילה אז מדובר ב"תדלוק יומי" של "חצי מיכל", אם נתרגם את זה לשפה המוכרת. 

     

    אם נמשיך לצייר את הנושא בצבעים של "השפה המוכרת" הרי ש-0.4 ליטר לדקה שווי ערך ל-24 ליטר בשעה או 192 ליטר ב-8 שעות (נניח ועבדת מצאת החמה ועד צאת הנשמה וחיברת את האוטו רק בין 22:00 ל-06:00). נשמע לי מספיק.

    אתה יודע מה? נוריד בסדר גודל. 0.04 ליטר לדקה שווי ערך ל-19.2 "ליטר" ב"לילה" של 8 שעות. מדי יום. Non issue.

    פבל

    פורסם

    לפני 8 דקות, hans כתב:

    בכל הקשור למכוניות פרטיות, רוב חייהן הן עומדות באיזו שהיא חנייה, כך שמהירות הטעינה הופכת ללא רלוונטית ברגע שמסודר עניין השקע.

    למכוניות חשמליות כבר לפני 10 שנים לא הייתה בעיה אמיתית לתפקד כ"מכונת ניידות אישית", משהו על התפר בין אופניים לעגלת גולף מבחינת יכולת הטווח הסבירה. הבעיה היא לא "רוב החיים", אלא במקרים ספציפיים בהם אתה נתקל בצורך לנסוע 200 ק"מ ביום למשך יומיים-שלושה ברציפות, ובמקרה שכחת להטעין את הרכב או שבגלל תקלה כלשהי הוא לא נטען כראוי. 

    אני אגב מאוד מסכים עם הרעיון של מכוניות מבוססות בעירה פנימית בכבישים בינעירוניים, שמפקידים בחניון בכניסה לעיר ומחליפים במכונית חשמלית קטנה. אבל זה כבר שינוי של כל מודל הבעלות, ואז מלכתחילה הרלוונטיות של מנוע בעירה פנימית פוחתת.

    hans

    פורסם

    שינוי מודל הבעלות הוא יותר מסובך ונפיץ מכל פריצת דרך טכנולוגית. :-)

    בכל הקשור ל"צעצוע חשמלי לשטח" - אנחנו שם, יש לי תחושה שהיצרנים מחכים למי שימצמץ ראשון ויוציא כלי רכב שיחטוף את הכתבה "נתקעתי בשטח עם התוצרת המתחרה". אחרי זה הסכר ייפרץ. :-)😜

    london130

    פורסם

    בתאריך 28.12.2020 בשעה 13:19, RBRB כתב:

    ההבדלים בין 4X4 / AWD / 4WD הם רק בצורת השיווק.

     

    4x4 ,AWD, זה אותו דבר, הנעה לכל הגלגלים בשווה. 4WD זה עם אפשרות העברת כח לגלגלים האחוריים.

    tinoki

    פורסם

    מעניין, בוולוו xc90 2008  AWDשהיתה לי הבנתי כי יש להחליף את כל 4 הצמיגים יחד, אחרת יכול לדפוק את הגיר, משהו שקשור לAWD. סתם חרטוט?

    RBRB

    פורסם

    ההוראה הזו קיימת גם בספר רכב של הפורסטר. שאלתי בעבר בפורום אם זה אכן הגיוני, לא התקבלה תשובה חד משמעית.

     

    *ההתייחסות היא נזק לדיפרנציאל המרכזי, לא לגיר.

    Buki

    פורסם

    בתאריך 28.12.2020 בשעה 15:19, RBRB כתב:

     

    להבנתי, ההבדלים בין 4X4 / AWD / 4WD הם רק בצורת השיווק.

    הלגו עצמו לא אומר דבר אבל בהחלט יש מספר סוגי יישום של המערכת. 

     

    1. רכב שטח קלאסי, נגיד ג'יפ סופה לא יכול לנסוע בכביש סלול במצב 4 על 4 וזה מכיוון שאין דיפרנציאל בין הסרנים. אחרי שילוב ל 4 על 4 הסרן הקידמי יסתובב באותה מהירות בדיוק כמו האחורי מה שיגרום לעומסים גדולים על מערכת ההנעה ובעיות שליטה והתנהגות של הרכב על הכביש. 

     

    2. רכב שטח עם דיפרנציאל מרכזי, כמו דיפנדר, דיסקברי 1 או מרצדס G שנוסע במצב 4 על 4 על הכביש כי הדיפרנציאל המרכזי מאפשר הפרש מהירויות סיבוב. את הדיפרנציאל אפשר לנעול ואז הרכב הופך להיות כמו הסוג הקודם. 

     

     

    3. רכב ספורט 4 על 4 לכביש נגיד כמו לנצ'יה דלטא אינטגרלה. שם יש דיפרנציאל מרכזי עם נעילה ויסקוזית, מאפשרת הפרש מהירויות מסויים ומעל ההפרש המסויים הזה הדיפרנציאל ננעל ולא מאפשר הפרש מהירויות גדול. 

     

     

    4. קרוסאובר כמו דאסטר, שם אין שום דיפרנציאל מרכזי והרכב בעיקרו הנעה קידמית. יש יחידת מצמדים בצמוד לדיפרנציאל אחורי. היחידה נשלטת חשמלית או על ידי לחץ נוזל הידרוולי, הדיסקיות ביחידה מוצמדות בכוח מסויים ומעבירות אחוז מסויים של כוח מנוע לסרן האחורי, ההצמדה מתקיימת רק אם הסרן הקידמי מסתובב מהר יותר מהאחורי. במצב Lock הדיסקיות מוצמדות בכוח מקסימלי וזה מדמה מצב של דיפרנציאל מרכזי נעול אם כי עדיין תתכן החלקה בעומס גדול. 

     

    יש עוד מספר שיטות כמו שיטת שתי משאבות הידרווליות שמבוססת הפרש מהירויות סיבוב שהייתה בשימוש בקרוסאוברים של הונדה ועוד. 

    • אהבתי 1
    • רעיון טוב! 1
    RBRB

    פורסם

    בתאריך 1.1.2021 בשעה 09:23, Buki כתב:

    רכב ספורט 4 על 4 לכביש נגיד כמו לנצ'יה דלטא אינטגרלה. שם יש דיפרנציאל מרכזי עם נעילה ויסקוזית, מאפשרת הפרש מהירויות מסויים ומעל ההפרש המסויים הזה הדיפרנציאל ננעל ולא מאפשר הפרש מהירויות גדול. 

     

     

    חוץ מהפרשה המהירויות הבנתי שיש גם עניין של טמפ' כדי שתתבצע נעילה, זה נכון?

    אם אפשר אשמח אם תספר עוד על השיטה הזו.

    Buki

    פורסם

    לפני 5 שעות, RBRB כתב:

    אם אפשר אשמח אם תספר עוד על השיטה הזו.

     

    זו יחידה המורכבת ממספר רב (נגיד 20) דיסקיות, כאשר חצי מהדיסקיות "מניעות" והחצי השני "מונעות".

     

    על הראשונות שינן בהיקף החיצוני, על השניות שינן בהיקף הפנימי.

    222_3.jpg.e09bbf7958560e04ce0ae7dfb05ea3d8.jpg

     

     

    הדיסקיות מסודרות בתוך היחידה בסדר של אחת מניעה-אחת מונעת ואז שוב אחת מניעה וכן האלה, עם מרווחים קטנים בינהן.

    1117748115_viscouscoupling.jpg.ae2ee2924f94fdb1667a86ea3fc6a922.jpg

     

     

    היחידה מלאה בג'ל ויסקוזי - נוזל שבמצב סטטי נשאר נוזלי אבל כשמתבצע עירבוב הנוזל הוא מתקשה ומדביק את הדיסקיות זו לזו.

     

    האוטו נוסע, סרן קידמי מסתובב באותה מהירות כמו האחרי, הנוזל בתוך היחידה לא מתערבב. היחידה מעבירה את הכוח אבל היא "דיפרנציאל פתוח", מאפשרת הפרש מהירויות בין הסרנים.

     

    כשסרן אחד מתחיל להסתובב משמעותית לאט יותר או מהר יותר מהסרן השני, ערבוב הנוזל ביחידה מואץ, הדיסקיות נדבקות זו לזו חזק יותר ומתקבל אפקט של דיפרנציאל נעול (אבל לא 100%, זו עדיין לא נעילה מכאנית קשיחה). עליית טמפרטורה של הנוזל עקב הפרש מהירויות גורמת להצמדה חזקה עוד יותר. 

     

    ספציפית בדלטא אינטגרלה היחידה ממוקמת מקדימה בצמוד לגיר מימין. 

     

    evofront.jpg.f2bcb56caf841ce087f126a973503937.jpg

     

     

     

    חסרון של המערכת הזו  - פעלוה איטית ולא ליניארית, שינוי בתכונות הנוזל עם הזמן.

    היום משתמשים ביחידות דומות אבל מובוקרות מחשב עם אפשרות שליטה הידררוולית או חשמלית בכוח ההצמדה. 

     

    יחידה של יצרן שוודי Haldex שהוצגה בשנות ה 90 באודי A3 וגולף 4Motion היא כנראה הראשונה שהביאה את ה 4X4 ה"אוטומטי" מבוקר מחשב למכוניות עממיות. מאז יצאו כמה דורות של Haldex.

     

    כן היה גולף 4X4 גם בדור 2 ו 3. אבל עדיין עם יחידה ויסקוזית ללא שליטה ממוחשבת.

    • אהבתי 6
    RBRB

    פורסם

    כהרגלך, יופי של הסבר. תודה.

     

    לפני 9 שעות, Buki כתב:

    חסרון של המערכת הזו  - פעלוה איטית ולא ליניארית, שינוי בתכונות הנוזל עם הזמן.

     

    נתקלת בהוראות יצרן בנוגע להחלפת הנוזל? 

    vogel

    פורסם

    בתאריך 25.12.2020 בשעה 16:58, Igalz כתב:

    אתה מדבר על האלקטרוניקה והתוכנה שהנחיתו חללית על הירח בשנות השישים, ואיפשרו להסיע בשלט רחוק בצורה חצי אוטונומית רכב על המאדים לפני כמה עשורים? 

    אני בטוח שלתפעל 4 מנועים חשמליים  זה משהו שידעו להתמודד איתו הרבה לפני שנת 2020 😉

    בהנחה ועניין מאדים והירח באמת קרו לאור הקושי גם כיום לבצע את המשימות האלה.(כגון בראשית ועוד)

    nadavd4

    פורסם

    לפני 14 שעות, Buki כתב:

     

    זו יחידה המורכבת ממספר רב (נגיד 20) דיסקיות, כאשר חצי מהדיסקיות "מניעות" והחצי השני "מונעות".

    .

    ..

    ...

     

    הסבר מצוין, תודה רבה. אשמח להסבר דומה על דיפרנציאל ננעל מסוג טורסן (בין אם מרכזי או על הסרן), אף פעם לא באמת הבנתי איך הוא עובד.




    הצטרף לדיון

    ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

    Guest
    הוסף תגובה...

    ×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

      Only 75 emoji are allowed.

    ×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

    ×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

    ×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • תוכן חדש...