סיטרואן C1 מודל 2018 - סקירה ראשונית לאחר 10000 ק"מ

[Doc Slow]

אי שם בעבר החלטנו להיות נועזים וסופנטניים וקנינו, למעשה בלי בדיקה מוקדמת מסודרת, פיאט בראבו טורבו. התאהבנו במראה, באבזור (ביחס למחיר), בביצועים ובהתנהגות. התמקחנו קצת, שילמנו ויצאנו ממגרש הטרייד אין. במשך כמעט תשע שנים המכונית שימשה אותנו פחות או יותר בנאמנות. זאת אומרת, יחסית למוניטין הרגיל של פיאט עם גיר רובוטי. לא פשוט היה למצוא מוסכים שמבינים במכונה האיטלקית, הבלאי היה יחסית מואץ ועלויות התיקונים לא היו מזוויעות, אבל מעל הממוצע. בשלב מסוים הצטרפה למשפחה קקטוס דיזל והפיאט עברה לשמש לרוב בנסיעות עירוניות קצרות, מה שכנראה לא הוסיף לה שמחת חיים. קצב שריפת השמן טיפס והרכב בקושי עבר טסט (בדיעבד מתברר שזאת בעיה ידועה עם המנועים האלו אחרי קילומטרז' מסוים) גם צריכת הדלק די הכבידה. הגיר הרובוטי שעבר די חלק יותר מ-150 אלף ק"מ התחיל פתאום לקבל דעה משלו, נתקע או שהילוכים התחלפו באופן ספונטני. מעבר לזה, הסלון הזדקן באופן לא מכובד. לא היה לנו כוח וזמן להשקיע באיטלקיה המזדקנת והוחלט שהגיע הזמן להחליף.

הרעיון המקורי - C4 AIRCROSS חדשה, קצת מקדמה, הרבה תשלומים. הרעיון הזה נפסל על הסף כי לדברי האשה "יקר מדי" ו-"גדול מדי וכבר יש לנו רכב גדול (הקקטוס)". הקקטוס רכב גדול... לא מתווכח.

עוד אופציות נפסלו משיקולי תקציב (קרי - חסכנות על גבול הקמצנות) וגודל (קרי - מבחינת אשתי מכונית KEI יפנית זה גודל אידיאלי).

הדרישות - רכב כמה שיותר קטן, זול, חסכוני, עדיפות לידני. יש בעיה שאפשר להושיב רק ארבעה? "לא, הרי כבר יש לנו רכב גדול". מצוין, יש לי בדיוק משהו בשבילנו.

 

בשנת 2001 הפיז'ו 106 הקסומה התקרבה לסוף דרכה וגם הסקסו החלה להאפיר בצדעיים. בנתיים טויוטה ביקשו ליצר דגם שישב מתחת ליאריס (שמשווקת כסופרמיני למרות שהיא למעשה מיני פלוס). לאחר דין ודברים הוחלט על שיתוף פעולה במו"פ והקמת מפעל משותף בצ'כיה. הפרויקט נקרא B-ZERO, הפלטפורמה והסלון היו משותפים, המנועים הגיעו גם מטויוטה (למעשה דייהטסו) וגם מ-PSA, עיצוב החוץ היה מעט שונה בין הדגמים. מכוניות הדור הראשון - טויוטה אייגו, סיטרואן C1 ופיז'ו 107, החלו להתגלגל מפס היצור באמצע 2005. הן היו מצוידות במנוע ליטר של טויוטה/דייהסטו או במנוע דיזל של PSA/פורד וזכו למכירות נאות ודיווחי אמינות מופתיים.

באמצע 2014 החלו לצאת מכוניות הדור השני. מנוע הדיזל שלא נחשב למוצלח במיוחד נשמט, בגזרת הבנזין מנוע הליטר המשיך כמעט ללא שינוי וגרסאות פיז'ו/סיטרואן קיבלו גם מנוע 1.2 "פיור-טק". הגודל לא השתנה, נצפתה עליה קלה במשקל, עיצוב הפנים הפך לשמרני יותר והאבזור והגימור למעט פחות ספרטניים. החל משנת 2021 קונצרן PSA (כעת סטלנטיס) פרש מהמיזם המשותף והדור השלישי יהיה רק של טויוטה ושונה משמעותית בגודל, בעיצוב, באבזור וקרוב לוודאי שגם בתמחור.

לציין שבמשך תקופה מסוימת טויוטה יצרו במקביל גם את ה-IQ המאוד מעניינת. מעניין גם שמכונית המיקרו היחודית הזאת הייתה יקרה יותר ועם צריכת דלק מעט גבוהה יותר מאשר שלישית ה-B-ZERO. המכירות היו בהתאם, הדגם התפוגג ולמעשה הוחלף על ידי האייגו דור II.

 

הדור השני של ה-B-ZERO הגיע לארץ מכל שלושת היצרנים ובכמה גרסאות, כולל עם גג קנבס.  בגדול היו שתי רמות אבזור ורמות התמחור היו לרוב בקצה התחתון של הסקלה (הטויוטה כצפוי נמכרה במעט יותר מאחיותיה "הצרפתיות"). מנוע הליטר הוצע גם עם תיבה רובוטית חד מצמדית. במהלך 2018 מנוע הפיור-טק (שהוצע בישראל רק ב-108) התפוגג ומנוע הליטר הוחלף בהדרגה בגרסה מעט חזקה וחסכונית יותר (דגם 1KR-B52 במקום 1KR-FE). במסגרת אותה מתיחת פנים שקטה גם שודרגו מעט מערכות הבטיחות וכנראה גם מערכת המולטימדיה קיבלה עדכון שהפכה אותה לנעימה ומהירה יותר לתפעול.

 

במבחני דרכים מחו"ל (וגם בארץ) המכוניות הקטנות לרוב זכו לאהדה אבל חשוב לציין שבמבחנים השוואתיים גם תמיד סיימו אחרי הפיקנטו המרווחת והבוגרת יותר ובמבחנים מאנגליה כמובן שגם אחרי ה-UP (כי האנגלים משוגעים באופן בלתי מוסבר על כל מה שיוצא ממפעלי VAG). בשקלול התמחור כיד שניה בישראל, זמינות גיר ידני וכמובן ענייני אמינות (אהם, VAG), העניין מורכב יותר. לאחר מחקר הוחלט לחפש סיטרואן C1 ידנית מודל 2016-7 ולבסוף מסגרת התקציב נמתחה ונרכשה מודל 2018 שלאחר מתיחת הפנים.

 

העיצוב החיצוני הוא עניין לטעם אישי, ה-C1 נחשבת ליותר "שובבה" מהשלוש, עם מעין "גבות" מעל הפנסים העגלגלים. הפנסים האחורים רבועים בהתאם לשפה העיצובית של סיטרואן של סוף שנות ה-2010. מעל קו המותניים אין הבדל בין המכוניות.

הסלון כאמור זהה בין המכוניות. הגרסה "המאובזרת" כולל מסך מגע מרכזי בהיר ויחסית פשוט לתפעול הכוללת שליטה על מערכת האודיו, מחשב צריכת דלק, תצוגת מצלמת רוורס וככל הנראה גם אופציית שיקוף לטלפון הנייד שלא מחבב את הדגם שיש לי כרגע. גרסאות בסיסיות מגיעות ללא המסך הנ"ל וללא כל הפונקציות הנלוות. איכות הסאונד סבירה בהחלט.

ההגה כולל (בגרסה המאובזרת) כפתורים לשליטה על עוצמת ומקור האודיו, מעבר בין שירים/ערוצים, חיבור/ניתוק שיחת טלפון וכיבוי/הפעלה מערכת התראת סטיה מנתיב. בקרת שיוט הייתה קיימת בגרסאות מסוימות בחו"ל אבל לא קיבלה תעודת עולה. לוח המכוונים מאוד פשוט - מד מהירות גדול ובמרכזו מסך קטן למחשב הדרך וכמות הדלק. מימין נורות המלצה להעלאת/הורדת הילוך. משמאל מד סל"ד דיגיטלי (רק בגרסה המאובזרת). תפעול מחשב הדרך הוא בדרך הארכאית והמעצבנת של כפתורים הבולטים מתוך לוח המכוונים. כיוון עוצמת תאורת לוח השעונים גם מתבצע דרך מחשב הדרך, מה הבעיה לשים כפתור סיבובי קטן כמו פעם?

תפעול המזגן הוא דרך בקרים מכניים "של פעם". קל לתפעול בלי להזיז עיניים מהכביש. עוצמת המזגן מספקת אבל העדר פתח יציאת אוויר מרכזית יכול להציק. החלונות הקדמיים חשמליים, האחוריים נפתחים רק למצב חרך, מוכר לנו מהקקטוס ולא ממש מפריע. תפעול המראות חשמלי והן מחוממות. הקיפול שלהן ידני. אני חושב שבגרסה הבסיסית המראות עם כיוון ידני, זאת כמחווה לשנות השמונים.

 

בטיחות - כמקובל - 6 כריות אוויר, בקרת יציבות. בנוסף אחרי מתיחת הפנים של אמצע 2018 נוספו התראת סטייה מנתיב, התראת שמירת מרחק ובלימה אוטונומית מוגבלת. אם כבר נקלעת לתאונה הפיקנטו מקבלת ציון מעט גבוה יותר בהגנה על יושבי הרכב וה-UP עולה על שתיהן.

 

המושבים הקדמיים עם כריות ראש מובנות, בעלי תמיכה סבירה, אופציות הכיוון בסיסיות אבל לי ולאשתי לא היו בעיות למצוא תנוחה טובה והנוחות סבירה גם בנסיעות של שעתיים פלוס. המושב האחורי די בסיסי אף הוא. באופן עקרוני 4 מבוגרים בגודל ממוצע יכולים להסתדר בנסיעות קצרות.

תא המטען קטן מאוד ועם סף גבוה - רק הזכוכית נפתחת וחושפת חלל צר. בגרסה המאובזרת המושב האחורי מתקפל 50/50 ובכך אפשר לצאת לסופ"ש עם שלושה אנשים על מטענם (הצנוע). 

 

כשיוצאים לדרך היתרון הגדול והבולט לעין הוא הגודל (קוטן) של המכונית ורדיוס סיבוס יחסית קטן (אבל לא פורץ דרך). יתרון במציאת חניה, יתרון בהשתחלות בתנועה, יתרון בעומס מופחת על משאבי כדור הארץ. מנוע הליטר מפיק 72 כ"ס, בעל צליל ספורטיבי ודוחף את המכונית היטב במהירויות עירוניות, התאוצה עד 60 קמ"ש ממש מפתיעה לטובה. באופן צפוי תאוצות ביניים מעל 80 קמ"ש ומשיכה בעליות רציניות (לדוגמא בעליות מים המלח לירושלים) לא מרשימות ודורשות לעיתים עליה לסל"ד גבוה. במקרים כאלו חסר לי המומנט המכובד של הקקטוס דיזל. תפעול תיבת ההילוכים מעט מעורפל, לא ספורטיבי במיוחד אבל נסבל. גם תפעול המצמד לא חלק במיוחד ודורש התרגלות קצרה.

המכונית נועלת צמיגים ברוחב 165 וחתך יחסית גבוה. זה משהו שבהחלט מורגש בפניות חדות. יחד עם זאת ההתנהגות די צפויה וקשה להגיע לגבול אחיזה בלי לשים לב. ה-C1 אינה מיועדת ומכוילת להיות ספורטיבית, לא מדובר ביורשת ראויה ב-106 (ואפילו לא לסקסו) והיא גם לא הייתה מיועדת להיות כזאת. אבל הצמיגים הצרים הנ"ל ומשקל עצמי צנוע בהחלט תורמים להעלאת חיוך (קל) לעיתים. נוחות הנסיעה סבירה (ולא יותר) במהירות עירונית, הן מבחינת שיכוך מהמורות והן מבחינת רעש. רעשי מנוע ורוח הופכים למציקים ככל שמטפסים ל-110 קמ"ש וכך גם הרגישות לרוחות צד, אבל אין ממש בעיה לשייט במהירות כזאת לאורך זמן. חבר טוב שלי סיפר לי שאמנם אפשר לשייט עם ה-C1 ב-130 קמ"ש (מהירות אוטוסטרדה צרפתית), אבל זה כבר לא ממש נעים (וגם כמובן לא חוקי בישראל). הסלון מורכב לא רע ולא נשמעו קרקושים וצקצוקים.

 

אחרי כ-10000 ק"מ בתנאי מזג אוויר ותנועה משתנים הגעתי למסקנה על צריכת הדלק של ה-C1. היא לא רעה בכלל. הממוצע בנסיעה מעורבת כולל פקקים לסירוגין הוא 17-20 ק"מ לליטר, תלוי במזג האוויר (מזגן) וברמת העצבים של הנהג. אפשר לטפס ל-23 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית עדינה, אפשר לרדת ל-16 בנהיגה עירונית עצבנית. אלו נתונים מבוססי משאבת דלק (למרות שהמחשב מדויק למדי). זאת כנראה מכונית הבנזין הלא היברידית החסכונית ביותר בישראל.

 

בקטגורית מכוניות המיני ה-C1 לא בנוחות, התנהגות, איבזור ומרווח פנים, גם בבטיחות היא לא מובילת הקטגוריה. העיצוב עשוי לא להתאים לכולם ויהיו שמגבלת 4 נוסעים לא מתאימה להם. אלו שאינם אוהבים לבחוש בעצמם בתיבה לא ישמחו לשמוע שהגיר הרובוטי לא מאוד מוצלח וממה שהבנתי גם דורש החלפות מצמד תכופות.

מצד שני, מדובר במכונית עם ביצועים סבירים, אבזור מספק, צריכת דלק מבריקה וחשוב מאוד - איכות הרכבה ואמינות של טויוטה. במצב השוק היום בישראל קשה מאוד למצוא משהו ממותג מזרח אסיאתי בתקציב כזה בלי לרדת כמה שנתונים, במקרה של הפיקנטו מדובר בשנתיים ואם מחפשים יאריס זה כבר 4-5 שנים - ככל שהגיל עולה חלק מהיתרונות של מכוניות אלו על פני ה-C1 נשחקים - פחות פחות אבזור, פחות בטיחות.