3 סיטרואן טרקסיון למכירה!?

[אבי נוף]

גם הטרקסיון הזה שמוצע למכירה. על פניו ניראה יפה. על פי המיספר הוא יובא. מאירופה מן הסתם. מחירם של הנ"ל באירופה כ10000 יורו. ושכל אחד יעשה את שאר החשבון לבדו.

לדעתי...לא יקר.

אריה

 

היי אריה.

 

גם אם זה המחיר בחו"ל, עדיין יוצא יותר זול לייבא, מאשר לשלם את המחיר שהמוכר דורש עבור הרכב.

מה גם שהשוק בארץ לא משלם בצורה מקבילה "למחירון", אלא הרבה הרבה פחות.

 

 

בברכה,

אבי.

[lulisa]

אמנם אתה מעדיף לשכוח, אבל האם זכור לך במקרה מספר הרישוי שלו ו/או ממי קנית אותו?

לסבי היו שניים כאלה במהלך שנות ה60 ואני מנסה לאתר את עקבותיהם והאם הם עדיין בחיים

בתודה מראש

שביט

מספר הרישוי הוא (היה?) 80-804.

במקורה המכונית היתה שייכת לבעל מוסך סיטרואן בתל-אביב, בסביבות רח' המסגר.

[שביט]

אני חייב לציין שברגע שקראתי את הודעתך חטפתי צמרמורת...

סבי היה מבעלי מוסך בשם "טיל", שהיה מומחה בסיטרואנים, וישב ברחוב שונצינו. שמו היה ישראל חזן.

מצורפת תמונה של אחד מ2 טרקסיונים שהיו בבעלותו. מספר הרישוי שאני הצלחתי לפענח מהתמונה המקורית הוא 80-104

לרגע חשבתי שאולי טעיתי ומיד התקשרתי לאבי שאישר שמספר הרישוי היה 80-104, אך שנת המכירה ושאר הפרטים בהחלט מתאימים.

 

האם שאר הפרטים שנתתי מסתדרים לך? האם אתה בטוח ב100% לגבי מספר הרישוי?

תודה בכל מקרה

שביט

[lulisa]

אני חייב לציין שברגע שקראתי את הודעתך חטפתי צמרמורת...

סבי היה מבעלי מוסך בשם "טיל", שהיה מומחה בסיטרואנים, וישב ברחוב שונצינו. שמו היה ישראל חזן.

מצורפת תמונה של אחד מ2 טרקסיונים שהיו בבעלותו. מספר הרישוי שאני הצלחתי לפענח מהתמונה המקורית הוא 80-104

לרגע חשבתי שאולי טעיתי ומיד התקשרתי לאבי שאישר שמספר הרישוי היה 80-104, אך שנת המכירה ושאר הפרטים בהחלט מתאימים.

 

האם שאר הפרטים שנתתי מסתדרים לך? האם אתה בטוח ב100% לגבי מספר הרישוי?

תודה בכל מקרה

שביט

צודק מאד. בדיקה נוספת של הרשיון הישן הראתה כי המספר הוא 80-104, וכן, אני קניתי אותו מפיליפ פייביש (שקנה אותו מסבך) ונואש מהמכונית תוך זמן קצר.

אפילו שוחחתי פעם עם סבך על תולדות המכונית. כשאני קיבלתי אותה לא היה לה הגגון.

[שביט]

תודה רבה!!!

סבי לצערי כבר לא בחיים אך בכל זאת שמחתי לגלות שמדובר בריכבו.

אם תמצא תמונות נוספות ותוכל לשלוח לי למייל (או להעלות כאן- אני בטוח שהחבר'ה ישמחו), אודה לך מאוד.

[email protected]

שוב תודה

שביט

[XOFIRX]

י

קשה למכור כאן.

 

קשה למכור בארץ כי כמות חובבי הענטיקות מאוד מצומצם ביחס לכמות רכבים.

[gluk]

תיקון/הוספה: כמות חובבי הענתיקות גדולה מכמות הכסף שיש לחלקם כדי לממש את אהבתם! אחד מהחלומות שלי- זה הטרקסיון! אני עוד זוכר את הטרקסיון הוורוד שהסתובב לנו ביפו- ההוא, ששנים אחרי זה עמד בר"ג ועכשיו עומד באיזה מוסך במצב עגום מאד ומחכה ש(אולי) ישופץ- זו הייתה אהבה ממבט הראשון (אני מבקש להדגיש- הכל בסדר עם הנטיות המיניות שלי- אבל הטרקסיון אני מוכן לקבל גם בצבע הוורוד )!

[mister v]

אם היו מחזיקים יותר מכוניות ופחות ''ברזלים'' - כל תמונת האספנות בישראל הייתה נראית אחרת!

יש איזושהי הרגשה ותיאבון מוגבר שמי שיאסוף יותר ''ברזלים'' יצליח לשקם אותם.

מסתבר ש''טובל ושרץ בידו''. נשארים עם ברזלים ולא עם רכבים נוסעים. הן מבחינת תקציב, תפעול

וזמן ואין את היכולת בסופו של יום להחזירם לכביש.

''ברזל'' שלא משפצים צריך לגרוס. רק כך יעלה מחיר המשופצים וניישר קו עם העולם.

מחירי רכבי האספנות בישראל ברובו עגום, המחירים בריצפה והיהודי החכם יודע ומבין הכל

ותמיד אבל תמיד יכול לעשות הכל יותר טוב ויותר זול מכל אזרחי העולם יחד.

חומר למחשבה...

אפרופו לגבי השרשור - טרקסיון רכב נדיר ושווה כל אגורה מכן אני קורא לבעל הרכב:

''אל תתפשר''!

[השושנים]

אם היו מחזיקים יותר מכוניות ופחות ''ברזלים'' - כל תמונת האספנות בישראל הייתה נראית אחרת!

יש איזושהי הרגשה ותיאבון מוגבר שמי שיאסוף יותר ''ברזלים'' יצליח בסוף לשקם אותם.

מסתבר ש''טובל ושרץ בידו''. נשארים עם ברזלים ולא עם רכבים נוסעים הן מבחינת תקציב, תפעול

וזמן ואין את היכולת בסופו של יום להחזירם לכביש.

בגלל זה מצב מחירי רכבי האספנות בישראל עגום, המחירים בריצפה והיהודי החכם יודע ומבין הכל

ותמיד אבל תמיד יכול לעשות הכל יותר טוב ויותר זול מכל אזרחי העולם יחד.

חומר למחשבה...

 

 

זה נכון ולא נכון, כיוון שלמטבע שני צדדים, ואני אקח דוגמא מעצמי.

במשך החמש שנים האחרונות שרכבתי על סופי הווספה שמעתי

המון הצעות לקנייתה, הגדיל לעשות בעל מוסך אחד שהוציא מהכיס

ערימת שטרות, בכל הצבעים, ואמר "יאללה רד עכשיו..."

מיותר לציין שסופי נישארה אצלי.

 

אולם כאשר הפך הדבר לאקטואלי, לפתע מחרישים כולם, על גורטאות מתפוררות

שהריקבון אכל בהן כל חלקה טובה, או שלד מתפורר מרותך ומוטלא מבקשים

ללא בושה 6000-8000 ש"ח.

וכפונים אלי לגבי הווספה להזכירך (מקורית טסט וביטוח בתוקף, ללא חלודות,

נוסעת יום יום, אמינה כמו שעון שווצרי חדש) נעלמים כולם דום.

 

את ההצעות שקיבלתי אי אפשר לתייק אפילו כמביכות...אז לפעמים באמת עדיף

שלא למכור את הרכב בשביל מחיר מגוחך, ועדיף להשאירו אצלי....רן

[mister v]

זה נכון ולא נכון, כיוון שלמטבע שני צדדים, ואני אקח דוגמא מעצמי.

במשך החמש שנים האחרונות שרכבתי על סופי הווספה שמעתי

המון הצעות לקנייתה, הגדיל לעשות בעל מוסך אחד שהוציא מהכיס

ערימת שטרות, בכל הצבעים, ואמר "יאללה רד עכשיו..."

מיותר לציין שסופי נישארה אצלי.

 

אולם כאשר הפך הדבר לאקטואלי, לפתע מחרישים כולם, על גורטאות מתפוררות

שהריקבון אכל בהן כל חלקה טובה, או שלד מתפורר מרותך ומוטלא מבקשים

ללא בושה 6000-8000 ש"ח.

וכפונים אלי לגבי הווספה להזכירך (מקורית טסט וביטוח בתוקף, ללא חלודות,

נוסעת יום יום, אמינה כמו שעון שווצרי חדש) נעלמים כולם דום.

 

את ההצעות שקיבלתי אי אפשר לתייק אפילו כמביכות...אז לפעמים באמת עדיף

שלא למכור את הרכב בשביל מחיר מגוחך, ועדיף להשאירו אצלי....רן

 

רן,

אני מכיר אלפי סיפורים של ''מוכר?, כמה אתה רוצה, קח ורד מהאוטו''

בין זה לבין המציאות המרחק עצום.

מה שאני אומר, יש לנו הרגשה לפעמים שמעריכים את ה''ברזלים'' הרבה יותר ממה שהם שווים.

אותם אלו שמבקשים אלפים על הגרוטאות שלהם נשארים בסוף עם חור בבנק ותסכול בראש.

[gluk]

גידי, פה הבאת משהו שאני לא מצליח להבין, כי סתרת את עצמך: מצד אחד אתה אומר שהמחירים גבוהים ואנשים סתם מבקשים כסף עבור הגרוטאות. מצד שני אתה אומר שהגרוטאות צריך לגרוס- ואז יעלו מחירים של הרכבים! ובכלל- תסביר לי מה קשר בין שני הדברים: מחיר הגרוטאה שכיביכול מבקשים, ומחיר רכב משופץ, והכיצד כמות הגרוטאות מורידה את המחירם של הרכבים המשופצים? -הרי ניקח את אותו הטרקסיון: נניח והבעלים של הוורודה היה בסוף משתכנע למכור לי אותה בגרושים, הייתי לוקח ושם אותה בצד, או משפץ- לא משנה- מה זה היה משנה- לו לא הייתי קונה את הגרוטאה- את המשופצת בכל מיקרה לא הייתי קונה, כי אני לא רואה את עצמי מוציא בזמן הנראה לעין כמה עשרות אלפי שקלים על זה! וזו רק דוגמה אחת. ואם מישהו בא ליקנות משופצת ויפה ומבקשים את המחיר שמבקשים- אז מה, הוא יגיד: מה, השתגעת, הנה ההוא מבקש XXX עבור הגרוטאה? זה מדד להשוואה בכלל?

[mister v]

גידי, פה הבאת משהו שאני לא מצליח להבין, כי סתרת את עצמך: מצד אחד אתה אומר שהמחירים גבוהים ואנשים סתם מבקשים כסף עבור הגרוטאות. מצד שני אתה אומר שהגרוטאות צריך לגרוס- ואז יעלו מחירים של הרכבים! ובכלל- תסביר לי מה קשר בין שני הדברים: מחיר הגרוטאה שכיביכול מבקשים, ומחיר רכב משופץ, והכיצד כמות הגרוטאות מורידה את המחירם של הרכבים המשופצים? -הרי ניקח את אותו הטרקסיון: נניח והבעלים של הוורודה היה בסוף משתכנע למכור לי אותה בגרושים, הייתי לוקח ושם אותה בצד, או משפץ- לא משנה- מה זה היה משנה- לו לא הייתי קונה את הגרוטאה- את המשופצת בכל מיקרה לא הייתי קונה, כי אני לא רואה את עצמי מוציא בזמן הנראה לעין כמה עשרות אלפי שקלים על זה! וזו רק דוגמה אחת. ואם מישהו בא ליקנות משופצת ויפה ומבקשים את המחיר שמבקשים- אז מה, הוא יגיד: מה, השתגעת, הנה ההוא מבקש XXX עבור הגרוטאה? זה מדד להשוואה בכלל?

 

מה לא ברור? ככל שיגרסו גרוטאות ברזל אספנות שלא מיועדות לשיפוץ ושלעולם לא ישופצו, מטבע הדברים שרכבים נוסעים יעלה ערכם. ברור עד כאן? ככל שגיל הרכבים יעלה, גם ערכם יעלה, עד כאן, ברור?

א. ב. של שיווק - ''ברזלים'' תופסים מקום על המדף, במקום שהיו צריכים להיות שם רכבים משופצים.

מצד שני אני טוען שאין סיבה לבקש על ברזלים חלודים כסף כי ממילא רובם ישארו גרוטאות ולא ישופצו לעולם.

שאלה היפוטתית: מה היה קורה אם גיל האספנות היה עולה ל-40 או 50 שנה? ערך הרכבים היה עולה? ברור שכן! כי ברזלים לא היו נשארים שנים רבות בתכנון לשיפוץ והיו בדרכם לגריטה.

למקרה הטרקסיון: אם הבעלים היה גורס אותה והיו שניים כמוהם בארץ, מטבע הדברים השניה הייתה נמכרת במחיר גבוה יותר, ברור? מדדי ההשואה תמיד יהיו בין יחס של רכב גרוטאה לרכב משופץ אשר בעליו יחלום על שיפוץ שלעולם לא יבצע ואם כן, יעלה הרבה מעבר לקניית רכב משופץ.

[elkmino]

גידי קו המחשבה שלך נכון במדינה מתוקנת.

לצערי לא כך הדבר בארצנו הקטנה המוכרים שונים וגם הקונים.

המדינה סוחטת אותנו ומערימה קשיים ביבוא וזה מעלה את מחיר הרכבים בארץ.

לא כמות הגורטאות והמחירים שמבקשים עליהם.

אנשים מעדיפים לא ליבא ולא להתקע בבירוקרטיה עם הפקידים השונים.

אני בעוונותי גם נתתי לרכבים לגסוס ושנים לא מכרתי עד שהגעתי להחלטה שכדאי שמישהו אחר יהנה מהרכב.

היום אני משתדל שכל רכבי יהיו מסודרים מי פחות מי יותר אבל רכבים שאני יודע שלא אתייחס אליהם אני מוכר.

בשורה התחתונה אם היבוא יהיה קצת יותר נגיש ומס הבלוף יירד יש סיכוי טוב שמחירי הרכבים יירדו.

רכבים נדירים ומיוחדים תמיד יהיו יקרים ולא משנה הכמות שלהם כאן 10 פריטים או 20.

[אבי נוף]

מה לא ברור? ככל שיגרסו גרוטאות ברזל אספנות שלא מיועדות לשיפוץ ושלעולם לא ישופצו, מטבע הדברים שרכבים נוסעים יעלה ערכם. ברור עד כאן? ככל שגיל הרכבים יעלה, גם ערכם יעלה, עד כאן, ברור?

א. ב. של שיווק - ''ברזלים'' תופסים מקום על המדף, במקום שהיו צריכים להיות שם רכבים משופצים.

מצד שני אני טוען שאין סיבה לבקש על ברזלים חלודים כסף כי ממילא רובם ישארו גרוטאות ולא ישופצו לעולם.

שאלה היפוטתית: מה היה קורה אם גיל האספנות היה עולה ל-40 או 50 שנה? ערך הרכבים היה עולה? ברור שכן! כי ברזלים לא היו נשארים שנים רבות בתכנון לשיפוץ והיו בדרכם לגריטה.

למקרה הטרקסיון: אם הבעלים היה גורס אותה והיו שניים כמוהם בארץ, מטבע הדברים השניה הייתה נמכרת במחיר גבוה יותר, ברור? מדדי ההשואה תמיד יהיו בין יחס של רכב גרוטאה לרכב משופץ אשר בעליו יחלום על שיפוץ שלעולם לא יבצע ואם כן, יעלה הרבה מעבר לקניית רכב משופץ.

 

גידי, אני לא מסכים לחלק מדבריך, ואסביר:

מובן כי אם יש אנשים ששומרים גרוטאות שבאמת אין כבר צ'אנס לשחזר מהן משהו, עדיף למכור לברזל.

אך מי שיש בידו רכב ישן, ונראה לו כי ביום מן הימים ישפץ אותו (למרות שכולנו יודעים שלא יעשה כן),

ואולי גם יש לו קצת נוסטלגיה לרכב הספציפי,

הרי שלמרות שמבחינה כלכלית עדיף לו להפטר מהרכב בזול - הוא לא ינהג כך. (ולא משנה שכלכלית והגיונית גישתנו צודקת).

 

למקרה של אותו טרקסיון:

כאן אתה עובר לדבר לא על גרוטאה, אלא על רכב במצב טוב מאד להבנתי.

רכב כזה עולה הרבה כסף, ולכן ניתן לחלק את קבוצות הרכישה לשלש.

• אלו שרוצים מאד אך לא יכולים עקב חוסר כסף.
  
• אלו שרוצים מאד אך יש להם מזומנים בכמות מוגבלת שלא תמיד תספיק לכזה רכב, (כמוני... )
  
• אלו שיש להם המון כסף, וכעת צריכים רק להחליט מה לקנות בו.

לאלו האחרונים יש כיום אופציות רבות, ואפילו לייבא חדש חדיש ומחודש.

אותו מוכר תלוי ברצונם. ירצו רכב מהסוג אותו הוא מוכר - זכה.

יחפצו ברכב אחר, מבריק יותר, ארוך/קצר/עתיק יותר וכו' - בכה.

 

לכן, לא כל כך חשוב אם יהיו למשל עוד חמישה רכבים כאלה.

גם אם יהיו רבים יותר, לא ידרשו עבורם 20000 ש"ח לדוגמא, אלא הרבה יותר. הם מיוחדים, מושקעים,

כאן עולה השאלה מהו אורך הרוח של המוכר, לחוץ למכור או שיכול לחכות חצי שנה לקונה המתאים,

והאם הרכב המיוחד כשלעצמו מושך את הקונה הפוטנציאלי יותר מרכב אחר שמופיע באותו אתר.

 

אמנם הכל ענין של חיצע וביקוש, אך לפעמים ערך נוסטלגי או טיפשות ועקשנות יכולים לגבור על המדד של היצע וביקוש.

 

ובינתיים, אני נשאר עם אותו חלום, על אותו טרקסיון ועל אותה עלמה, המופיעים בקישור אותו רשמתי קודם בשרשור זה...

פעם, יום בהיר (או גשום) אחד, אסע בטרקסיון. מבטיח.

 

ערב טוב

אבי נוף.

[lulisa]

אפרופו לגבי השרשור - טרקסיון רכב נדיר ושווה כל אגורה מכן אני קורא לבעל הרכב:

''אל תתפשר''!

מהממ...

במשך שנות הייצור (1934 - 55) יוצרו כ 760000 פרטים.

ביניהם יש וריאציות שונות ומשונות - והן נדירות, אך רובם הגדול היו פשוט עוד פרט אחד ביצור המוני ואוניפורמי.

השווה את זה לדוגמה לרובר מדגמי P2 מהם יוצרו בשנים 1934 - 48 כ 70000 פרטים בלבד, המתפלגים ל 5 תתי-סוגים בנפחי מנוע שונים, שכל אחד מהם מתפלג לסוגי מרכב שונים כך שמכל תת-דגם יוצר מספר בודד של אלפים ולפעמים רק כמה מאות.

כך שלמרות שאחוז השורדים בין ה P2 גבוה מאחוז השורדים מהטרקסיון (על הסיבות לכך בהזדמנות אחרת) - עדיין אי אפשר לקרוא לטרקסיון "נדירה", לעומת רובר P2, למשל.

בוודאי שאינה נדירה לעומת מכוניות שנועדו מלכתחילה לשוק מצומצם כגון אלביס או ארמסטרונג-סידלי, שלא להזכיר בוגטי, היספנו-סויזה ועוד ועוד.

הטרקסיון היא מכונית מושכת, בעלת היסטוריה יחודית ומסעירה, ודוגמה נהדרת לחדשנות טכנולגיה, לכוחה חולשותיה ומחירה (אנדרי סיטרואן מת מהתקף לב בשנה בה הושקה - בעיקבות הקטסטרופה שבאה בעיקבות ההשקה של מוצר אפוי למחצה) - אך זו כבר אופרה אחרת.