יבגניפ

הרבה באמת לא בוכים כאן, ו-30% לליכוד זה בערך גם התוצאה הכללית, בהתחשב בכך שהם קיבלו 30 מנדטים. אבל אני מבין את הכוונה הכללית - אני, בתור אשכנזי משכיל, שגר בתל אביב נתפס על ידי רבים כאן כאויב. למה? ככה. או לא ככה. בלי השנאה הזו, לא בטוח שהליכוד היה מצליח כ"כ.

ליאור, אין לי עניין להסביר לך מה הבסיס של אומנויות לחימה שונות. אני גם לא יודע מה זה "לנטרל" בעולם של אגרוף מערבי או אגרוף תאילנדי, סתם כדוגמא, ואין לי חשק להתווכח על זה עכשיו יומיים. לא בכל אמונות לחימה גם שמים דגש על תפיסות ובריחים מהסוג שאתה אולי רואה אצל "דניס השרדות", בטח לא בשלבים מתחילים או בגרסאות ספורטיביות יותר. אני סמוך ובטוח שברוב המקומות מלמדים להמנע מהריב קודם כל (למרות שזה לא באמת נמצא בבסיסן של תורות לחימה עתיקות), וזה בדיוק מה שכתבתי שעשיתי. מכיוון שאני לא בוגר קורס לוט"ר ולא למדתי קונגפו בדוג'ו שאתה מדבר עליו, אני לא יודע מה מלמדים שם. אני כן יודע, בכל מקרה, שיש פער עצום בין לעצור מישהו לבין לפרק אותו במכות. לשבור למישהו יד \ אף \ צלע, גם כשאתה "סתם" חוסם בצורה נכונה, זה יותר קל ממה שנדמה (מנסיון), וזה לחלוטין נכנס בהגדרה של "לנטרל" שאני מכיר. אבל כנראה שפספסתי את השיעור הנכון.

נראה לי שאנשים בארץ קצת לא מבינים מה זה אליטה. אכתוב שוב שמיליונר מרעננה הוא אליטה הרבה יותר מרוב המגיבים כאן, בטח מאיזה גרבוז. זה הכל מכבסת מילים, אבל גם ממנה הימין שואב את כוחו האלקטורלי, לפחות בפריפריה, כבר הרבה שנים. אוהבים לספר לדוגמא כמה מרצ היא אלטיסטית ביחס למזרחיים. ובכן, במה זה בא לידי ביטוי?!

סבבה, סנסניי. למדתי שוב המון ממך. לא ידעתי שיש לך רקע גם בכל אומנויות הלחימה בעולם, ואתה יודע מה הפילוסופיה שעומדת מאחוריהן או מלמדים בכל דוג'ו בעולם (או איך שלא קוראים זה בכל מקום ומקום).

natco, אומנויות לחימה זה תחום מאוד רחב, ומלמדים במגוון מקומות גישות ודברים שונים. לא הכל זה הגנה עצמית או אייקידו. רוב המורים, אלו שיצא לי להתאמן איתם או לשמוע על מה שהם מלמדים, כנראה ימליצו לך להמנע מהסיטואציה מלכתחילה, שזה בדיוק מה שעשיתי, ומסטר ספלינטר פה לא הצליח להבין מרוב הלהט לפתח עוד ויכוח.

nitch, בנושאים רבים ביבי הזיק למדנה פחות ממה שאולי תואר בטמקא בחודשים האחרונים, אבל שוב, אני לא מרגיש שהוא עשה משהו אקטיבי מאז שזכה בתפקיד, כדי לשפר את חיי כאן (חוץ מהפעילות מול איראן, שבעייני היא יותר אובססיה פרטית שלו מאשר איום ממשי). בסופו של דבר, הוא גם לא ניצח נצחון מוחץ. רבע מהקולות, כשחלק מהם זה אנשים שלא סובלים אותו אבל שומרים על נאמנות למפלגה.

השמאל הפסיד, כי אין שמאל מדיני בארץ, cassano. בוז'י דאג להגיד במהלך הקמפיין שהוא בכלל איש מרכז, והקולות של כחלון ולפיד הם קולות של אנשי ימין "נאורים", שהם עדיין אנשי ימין אבל מהזן הישן והטוב של "יורים ובוכים". בן גוריון, אגב, גם לא היה איש שמאל בהקשר הזה.

שמח שיש עתיד ובנט התרסקו. אבל עם זאת, הבעיה הכי גדולה לא נפתרה - לא בוז'י ולא ביבי לא באמת יכולים להקים ממשלה יציבה, כשחסרים להם עוד 30 מנדטים להרכבת הקואליציה. כנראה שצריך להשאיר את השרשור הזה חי, כי אנחנו נחזור להתווכח בו על המערכת הבאה בעוד שנה וחצי. כנראה שגם צריך לקנות דירה בטאלין או משהו כזה. בארץ זה כבר לא יקרה.

מניח שעכשיו הכל תלוי ביכולת החנופה והשכנוע של שני ה"מנהיגים". אצל בוז'י המצב יותר בעייתי - אין לו את בנט. כנראה שהכל יקום ויפול על מה שיעשו ש"ס ויש עתיד

הרבה מאיתנו סובלים משדים שונים שאין להם הסבר טריוואלי (אולי שיח עם פסיכולוג יעזור?). אישית, הגעתי כבר פעם אחת למצב של כמעט מכות בכביש וכמעט מכות בהזדמנות אחרת. בשני המקרים, כנראה שהייתי מנצח. אני לא צ'ק נוריס, אבל גם מי שעמד מולי לא היה כזה, ואני סומך מספיק על הרקע שלי ב"אומנויות לחימה" שהוזכרו כאן קודם. גם לי קשה באופן טבעי לוותר בסיטואציות כאלו, אבל פשוט הכרחתי את עצמי להבין שזה לא לשווה את התוצאה (ולצורך העניין, ללכת לכלא על זה שאשבור למישהו את האף זו לא תוצאה כיפית יותר בהרבה מלהיות זה ששוברים לו את האף). ולראיה, ביום ראשון, איזה דושבג מטורף חתך אותי 3 פעמים (פעם אחת מתוך נתיב שפונה ימינה, כי ניסה לעקוף פקק), ופשוט התרחקתי ממנו, וחיכיתי שיתרחק (ואז גם ראיתי שהמשיך לעשות את זה עם נהגים אחרים). אגב, חבר שאני מתאמן איתו (שהוא במקרה גם מאמן קרב מגע) סיפר גם לע סיטואציה לאחרונה שמישהו יצא אליו מהרכב, אלוהים יודע למה. החבר הזה בחור חכם מספיק ופשוט אמר לאיש שיצא אליו "סליחה", מבלי שהוא יודע מה קרה בכלל. מישהו קצת יותר חמום מח ועם אותם הכישורים במקומו כנראה היה הורג את הבחור השני במכות במקום. וזה גם משהו שצריך לזכור. אתה לא באמת יודע מי עומד מולך אף פעם.

הייתי פעם בסיטואציה דומה עם שוטרים שהגיעו לאחר שהתלוננתי על נהג שהחנה את הרכב שלו במאונך למדרכה וחסם חצי נתיב. לא עשו כלום כי "אפשר לעבור", ועוד זכיתי לצעקות מהשוטרת על זה שבכלל קראתי להם.

האמת שהדבר העיקרי שבאמת אני מקווה שיטפלו בו, לא משנה מי, אחרי הבחירות זה הדיור. אבל אני חושב שהסיכוי לזה הוא קלוש, היות וצניחה של ממש במחירי הדיור כנראה פשוט תוביל לעוד משבר כלכלי כאן. איציק, "נאורות" זה מושג תרבותי למדי. יש כאלו (ש"ס, הבית היהודי, חלקים מהליכוד, המפלגות הערביות ועוד) שבכלל לא רוצים להיות נאורים. יש אנשים שהם שמרנים, לא משנה אם בגלל דת או כל סיבה אחרת. למה אסור לבקר את זה? למה זה גזענות? אגב, בין המגיבים הראשונים לנאום של גרבוז היה נפתלי בנט, שפלט לאוויר איזה משהו על האליטות גם. בעייני זו בדיחה עצובה. עד הנאום הזה, אישית, לא ידעתי מי זה יאיר גרבוז. נדמה לי שמולטי מיליונר משכונת פאר ברעננה, העומד בראש אחת המפלגות הסקטוריאליות הגדולות בישראל, הוא אליטה הרבה יותר מאיזה סופר \ צייר שכוח אל.

עריכה: כתבתי ומחקתי, מכיוון שזה שקול ללדפוק את הראש על הקיר. מצטרף להימורים שלכם. סביר שזה מה שיקרה.

קשה לדעת מי חכם שם. ליאיר יש כשרון להגיד דברים מלטפים שנשמעים במקום, בתור מנחה, וזה נשמע חכם. האם עומד מאחורי זה משהו ממש? לדעתי לא, אבל דרך להוכיח אין לי

אתה בטוח שהוא איש חכם? כבר כתבתי על זה כנראה מאות עמודים במצטבר, אבל אם היו עושים מבחן אייקיו למועמדים לכנסת, כלל לא בטוח שיאיר היה בין הכוכבים שם. אגב, עפי רביב דרוקר דווקא כמה חכים רצו את תיק האוצר ב-2013, ביניהם שטייניץ ואחרים.

בדיוק בגלל זה אני נשאר איתם אגב, לי אישית אין משהו נגדה. המנהיגים היחידים שמעצבנים אותי ברמה אישית הם בנט ולפיד. אבל אי מבין למה אנשים לא מתחברים לזהבה גלאון, וזה פוגע במרצ במקום מסוים.

לא יודע אם היה לו חשק אי פעם. הוא בהחלט אחד מהפוליטיקאים שלא ברור מה דחף אותם להכנס לתחום מלכתחילה. כדי לתת קצת קונטרה, הנה מאמר די טוב שיוצא נגד היחס לנתניהו בתקשורת, גם מצידם של גנרלים לשעבר. והנה מאמר אחר, של רביב דרוקר, שלא מתכחש לאנטי התקשורתי (המזוהה בעיקר עם טמקא), אבל מציג אותו ככזה הנובע מכשלונו של ביבי ולא שום דבר אחר.

נכנסתי לשרשור כדי לראות אם מישהו כבר התייחס ל"איך לגרום לכלבה להשמין". ח"ח דריש

ממש לא אישי אני לא מהנעלבים בשם אלפא או אבארט או כל מותג אחר. אני כן גם נהנה לקרוא את ההסברים שלך, אני כן בטוח שיש הבדלים בין התעשיות, אבל לא בהכרח מסכים עם המסקנות על סמך הניסיון שלי. אני סוגר בקרוב 4 שנים עם איטלקיות, וגם להורים שלי בעבר היו טיפו ופונטו בבית. אני כן שומע פה ושם מה עובר על רכבי הדגמה (שהם דוגמא טובה לרכבים שמתעללים בהם), וגם על רכבים חדשים, ואני לא חושב שהיום קיימים פערים אמיתיים באיכות בין רכבים גרמניים ואלו האיטלקיים, וזה מבלי להכנס לזה שמעצבים איטלקיים תרמו גם לתעשיית הרכב הגרמנית, וגם זה שחלק ניכר מהרכבים מורכבים בארצות שונות ומגוונות. אני חושב, בהקשר הזה, שנכון להיום, מדובר יותר בסטראוטיפים מאשר משהו ממשי.

פלוקסטר, על מה אתה מבסס את הטענות על איכות? על פניו, אני מסכים שרכבים גרמניים מרגישים יוקרתיים יותר. בפועל, רק מהניסיון הדל שלי, עם הרכב הגרמני בילתי הרבה יותר במוסך מאשר עם שתי איטלקיות, למרות שבפועל בקושי נהגתי בגרמני. גם לגבי רכבי תצוגה, אני יודע שחלק מהגרמנים (כן, גם מיני) מבלים במוסכים יותר ממה שהם מבלים בנסיעות מבחן, ומאידך אני מכיר איטלקיה או שתים שנמכרו לאחר ששימשו כרכבי נסיעות מבחן, ועדיין (טפו טפוטפו) לא עושים צרות לבעליהן החדשים, למרות הכל. לא בא להציג כאן אמירה גורפת, אבלכן צריך לזכור שדיבורים על בסיס סטראוטיפים הם לא בהכרח מבוססים.

בסופו של דבר, נראה שכנראה שמדובר בבעיה שהיא לא לחלוטין פתירה כרגע. אין ספק שלהפעיל שיקול דעת זה דבר טוב, עם זאת, ביציאה וכניסה לתל אביב זה הימור לרוב, היות ולעיתים מספיק שיקרה משהו מאוד מינורי כדי להפוך נתיב פנוי בדרך כלל לפקק מייגע. נראה שלעתיד הנראה לעין אמשיך עם וייז בעיקר כדי לזהות מצלמות וכו', ואסמוך על הנסיון שלי בכל מה שקשור לניווט בפועל.

מזרחי זה בכלל מושג ריג מתוכן, בדיוק כמו אשכנזי. כלומר, ברור שיש לו משמעות בקונטקסט הישראלי, אבל מעבר לדיכוטומיה הזו, זה לא שיש איזו ברית סודית בין כל מי שיצא מאירופה וכל מי שיצא מארצות ערביות \ צפון אפריקאיות. זה גם לא שאין פערים ו\או סטיגמות עדתיות בין המזרחיים וגם בין האשכנזים עצמם. ממש עצוב לי שזה עדיין משמש כפלטפורמה לגיוס קולות בשנת 2015, וזה נכון גם לגבי אלי ישי ואריה דרעי וגם לגבי אנשי שמאל בשקל, כמו הני זבידה או אורטל בן דיין.

רועי, עונשים לא מרתיעים. הם נוקמים בעיקר. אגב,אוהבים אצלנו גם לדבר באופן כללי על רמת הענישה בארה"ב. אסור לשכוח ששם זו תעשיה שלמה, ולא במקרה ארה"ב היא בין המדינות הבולטות ביחס של כלואים לאוכלוסיה.

אני כן החלטתי לרדת מהרעיון של המחנה הציוני ולהשאר עם מרצ. זהבה גלאון היא טיפוס מעצבן, בזה אין לי ספק. עם זאת, אני לא רוצה שהם, בתור היחידים שמגדירים עצמם כשמאל נכון להיום, יעלמו מהמפה הפוליטית. בכלל, אולי הדברים היו יותר פשוטים עם פחות מרכז ויותר שמאל או ימין. זה כנראה גם היה מצמצם אתכמות המפלגות ותורם ליציבות כאן.

לא, לא מספרים את הכל. כבר כתבתי בעבר גם למה זה קורה - ישראלי ממוצע לא באמת מוכן לשלם את המחיר של עוד אינטיפדה, ולכן, עבור מי שרוצה לשמר את המצב (שזה בעצם רוב המפלגות הקיימות) יותר קל לחיות במציאות בה אנשים בכלל לא מבינים שיש בעיות.