יבגניפ

אני לא חושב שלבישת מכנס טייץ צמוד וקניית אופניים באלפי שקלים זה תנאי מספיק לשנות state of mind של אנשים. שוב, יש קבוצות שונות ואנשים שונים. כפי שכתבתי, במקומות מסוימים יוצא לי באופן קבוע לעבור ליד קבוצות מסודרות, שממש לא מפריעות לי. במקומות כמו נ"ה או בית אריה, בפעמים האחרונות שהייתי בשעות הבוקר, עדיין נתקלתי בעיקר ברוכבים בודדים או בקבוצות קטנות, שפשוט עשו מה שבא להם. לא בדקתי באחוזים, וגם אין לי כ"כ איך, מה ההתפלגות בין הרוכבים בארץ. כתפיסה כללית, אני לא חושב שמעבר מכלי כזה או אחר משנה את התנהגותם הכללית של האנשים בכבישים. וזה לא שכשאני רואה רכבים עם אופניים מחוברות מאחור, אז מדובר בממוצע בנהגים יותר טובים \ מודעים \ מתחשבים משאר האנשים שאתה פוגש בכבישים.

עופר, לא יודע כמה רוכבים נפגעו פרטנית בנס הרים. כן יודע שזה שמדובר בתחביב מסוכן זו לא המצאה שלי. זו גם הסיבה לכך שהוסיפו את התקנה שדיברנו עליה קודם, על הרכב המלווה, ומדי פעם גם מדברים על זה שיאסרו על רכיבה בכבישים בינעירוניים בכלל. האם הם מנכסים לעצמם את הכביש? אני יכול להגיד שדווקא בנסיעות בכבישים הישרים ומהירים יותר (לדוגמא הכביש שעובר ליד יקנעם ובת שלמה - לא זוכר את המספר), זה נראה שיש יותר סדר ויותר קבוצות שרוכבות עפ"י כללי הבטיחות שנקבעו בתקנות השונות. דווקא בנס הרים, כנראה בגלל שמדובר בכביש מפותל, זה הרבה פחות נדיר למצוא רוכב אופניים עמוק עמוק בתוך הנתיב שלך, אחרי אחת מפניות ההיירפין העיוורות שיש שם. לי אישית זה גורם להתרחק מהכביש הזה בשבתות. אור, אני לא חושב שיש כזה הבדל בין הקבוצות, מצטער.

כולנו חוטאים בכל מיני דברים, בטח באזור נ"ה ועמק האלה. ההבדל הקטן הוא שאנחנו לא מנסים לנכס לעצמנו את הכביש במהלך שני בקרים בשבוע, בלי בכלל להתחשב או לחשוב על זה שאלו הם גם ככה שני בקרים עמוסים במטיילים ואנשים שביומיום בכלל לא מגיעים לאזור הזה. כפי שעמיקם כתב, זה תחביב מסוכן גם ככה, ומי שיוצא לרכב באזורים האלו, די מהמר על החיים שלו בחלק מהמקרים. אישית אני מאוד נזהר כשיש רוכבים בסביבתי. אני לא רוצה לדרוס איש מהם, גם אם מבחינה חוקית האשמה תהייה של הנדרס. אבל קואופרטיביות לא יכולה להיות כאן, כי בסוף מדובר בקביעה חד צדדית מצידם, שהנה הם כאן ועכשיו, ואנחנו יכולים או לקבל את זה שהם עושים מה שבא להם, או להשאר בבית. גם בערים זה ככה, אגב, ולא רק בכבישים. בתל אביב, לדוגמא, יש אלפי רוכבי אופניים. עד היום נתקלתי בשניים בדיוק שעצרו לפני מעבר חציה, ירדו מהאופניים וחצו. השאר מניחים שפשוט מותר להם לרכב איך שבא להם, וגם שם הנהגים אמורים לחפש אותם. וכשהם נוהגים ברכב, אתה חושב שזה עולם אחר?

זכרתי שנטען כאן מתישהו שהמשלוח הראשון זו גרסת השקה מיוחדת כלשהי, מה שזה לא אומר, ולכן גם יקרה יותר. אכן הופך את הרכב למאוד לא עממי, וחבל שכך. נראה מה יהיה בהמשך - אולי גם את השיווק שלה יפסיקו, כמו שקרה עם ה-gt86 או עם ה-nc, לא מזמן כ"כ.

מה שבאמת מעצבן אותי בכל הדבר הזה, זה שהסיכוי שלנו לסגור את נס הרים או בירנית אלקוש ל-Hill climb, לכמה שעות ביום שישי, הוא אפס אבסולוטי. אנחנו, משום מה, לא יכולים לבוא עם רכב מלווה, שיסע ממש לאט מצומת אשתאול למעלה, ויסביר לנהגים שאחרי שעכשיו הכביש חסום, כי עכשיו תורנו לנצל את הכביש.

הדרישה לרכב מלווה לקבוצה של מעל עשרה רוכבים זו תקנה שלהבנתי העבירו לפני שנה בערך. אור, כמעט בכל פעם שאני נוסע צפונה או דרומה בשבתות, אני נתקל בקבוצות רוכבים מהסוג הזה. גם במרכז, הכביש המוביל לבית אריה, לדוגמא, משמש בסופי שבוע כמסלול רכיבה, כשברוב המקרים שאני נתקל בהם, הרוכבים לא רוכבים בטור, אלא בזוגות ושלשות. סטראוטיפים והכללות או לא - אני לא מתקרב יותר לנס הרים בשבתות בבוקר, גם אם סתם בא לי לשתות קפה בעין כרם. רוב רוכבי האופניים שאני רואה שם, כמו גם רוב הנהגים שעוברים שם, פשוט לא מבינים לחלוטין איפה הם נמצאים או מה קורה סביב. וכמו שחלק מאוד גדול הנהגים שם זולגים בפניות לנתיב הנגדי, או מחוץ לנתיב, כך גם רוכבי האופניים, ולא בא לי להוריד אחד כזה בטעות. שוב, לדעתי מדובר בעוד קבוצה של משתמשי כבישים, שדורשים לעצמם המון זכויות, התחשבות מצד אחרים ועוד, אבל בפועל בהרבה מקרים מנכסים לעצמה את הכבישים, בלי התחשבות באף אחד אחר ותוך התעלמות מהחוק. וזה גם לא כזה מפתיע. הרי הרוכבים הם לא איזו קבוצה חיצונית - זרה. כשהם מסיימים את הרכיבה שלהם, הם חוזרים לרכב, ועושים את כל מיליון העבירות האפשרויות, שאנחנו מתלוננים עליהן בכל שרשור אחר.

סיוויק, חלק מהבעיה היא שרובם לא עושים דבר כדי למזער את הסיכונים שהם לוקחים. בעייני זה הזוי, ולא משנה אם מדובר ברוכבי נ"ה או סתם באבא שמרכיב את הילד שלו לבית הספר, ועובר בכל רמזור אדום בדרך.

אתם מחפשים תיאוריות קונספירציה או סיבות להתעצבן בכח. יכול להיות שהארגון נתקע או נכשל, ויכולים להיות עוד הרבה דברים. מטריקס, אף אחד לא מונע ממך לארגן אירוע בעצמך.

זה לא עניין של "שנאה לקבוצות השונות", אבל כשכל קבוצה כזו מתחילה לדרוש לעצמה זכויות יתרות, אלוהים יודע בשם מה, זה מעצבן. אישית, אני הרבה יותר מכבד את הרוכבים שנשארים בכביש בעיר, ואין לי בעיה עם אלו שרוכבים מחוצה לה בכבישי נס הרים והסביבה. אבל טענות ברמה של "וותרו כמה שעות בשבוע על דוושת הגז בנ"ה", או "תעקפו בפס הפרדה רצוף", שהעלו חלק מהרוכבים בדף בפייסבוק אי אפשר לקבל. בטח לא כשנראה שחלק די גדול ממי שפוקד את האזורים האלו בשישי שבת עם אופניים, בעיקר מגיע לשם כדי להשלים פערים עם חברים, ואת זה הם בהחלט יכולים לעשות בבית קפה בלטרון, כפי שהציע אחד המגיבים האחרים שם.

ואני שואל: מה היא "נהיגה רגילה"? אתה מתכוון לנהיגה איטית? על סמך מה אתה בונה את התיאוריות על הסיכונים בנהיגה מהירה בכביש בינעירוני או מהיר? מיטב נהגי ישראל מסכימים איתך, לכן הם לא מבינים שכשמבצעים עקיפה, לדוגמא, ראוי גם להאיץ ולא לגרום לרכב שנמצא בנתיב אליו אתה נכנס לבלום. שוב, סלח לי, אתה בונה תיאוריות הוליסטיות מרתקות, אבל לפעמים מרגיש כאילו שהתובנות שלך מגיעות בעיקר ממה שלמדת על נהיגה, ולא ניסיון מעשי בנהיגה בפועל.

spire, מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה הקודמת. חן, נראה לי שאתה כהרגלך מנסה לבנות יותר מדי תיאוריות. אני לא יודע מה זה "נהיגה ספורטיבית מול מנהלתית", באמת. קווי פניה אחרים? צווחות של צמיגים בפניה? בלימות מאוחרות? בוא נשאר במונחים יותר בסיסיים, בבקשה - אפשר לנסוע מהר ואפשר לנסוע לאט. מכיוון שרובנו לא חיים בנס הרים או באלקוש, הנסיעות המהירות שלנו הן לכל היותר בכביש 1, כביש החוף או איילון, שם אין כ"כ הרבה פניות, ובסוף המקסימום שאתה יכול לעשות, זה להיות מהיר ביחס לתנועה סביב. נכון, נהיגה מהירה ביחס לתנועה יכולה להיות כרוכה בסיכונים, היות ואתה צריך לתכנן יותר ולחשוב יותר קדימה. עם זאת, אני חושב שמי שחי נהיגה מספיק זמן, יכול די בקלות להצביע על ההבדלים בין מי שנוסע מהר, לבין מי שמשתולל - גם אם ההבדלים האלו לא כ"כ ברורים לאחרים. ואם יש לך, סתם לדוגמא, מקטע כמו הפניה מכביש 5 לאילון צפון, שהמהירות המותרת שם באייפקס היא באזור ה-50 קמש, אתה לא צריך להיות בעל ריכוז גבוהה במיוחד, או משוגע בעל נטיות אובדניות, כדי להיבן שאפשר לנסוע שם קצת יותר מהר, ועדיין לא לפתח דרמות של מסלול מרוצים או לשמור על מקדמי בטחון כלשהם. ניסית פעם לנהוג בקארט, בטח קארט 2 פעימות? תנסה, ייתן לך פרספקטיבה טובה יותר למה זה "נהיגה ספורטיבית".

ליאור, כאן שום דבר לא יהיה כתוב, מעבר לקופי פייסט שאולי מישהו יעשה מהפייסבוק. תעקוב שם ותיצור קשר עם המארגן גם, אם זה מעניין אותך. לא חושב שיש לכם מה לדאוג. כשרצו לעשות אירוע סגור כזה, אז עשו, ולא פרסמו את זה. שוב, אני לא מכיר את המארגן. אני לא יודע איפה הדברים עומדים. סתם, כדוגמא, הג'ימקנה במשמר דוד בשנה שעברה כמעט ובוטלה בגלל סיבוכים ביורוקרטיים מפגרים שצצו למארגנים. אז יכול להיות שגם כאן, יש דברים שקורים ברקע, ואין לו ממש מה לחדש לכם. בהנחה שהוא אדם רציני ובאמת מתכוון להרים את האירועים, לא צריך סתם להתעצבן. תנו לזה את הזמן, וזהו.

נראה מגניב מאוד. שאלה: אני מביו שזו נסיעה שאורגנה ע"י דני גלאטר. הוא המדריך היחיד שם? או במילים אחרות - יש מישהו שמוודא שנהג פחות מנוסה לא עושה שטויות ולא מרסק את אחד מהרכבים?

פנית בהודעה פרטית בפייסבוק לאיש שמארגן את זה, כפי שהוא ביקש לעשות?

"במכתב, שרהב כותב כי אינו נובע מאינטרס אישי כלשהו," :roflmao::roflmao:

כן, כנראה שכ"כ פוסלים אותו שם כי הוא לא אחד מהברנז'ה שלהם, וכי מבחינת כל קצין בכיר מספיק, זה איום על מסלולי הקידום במשטרה בכלל. בסוף זה הכל פשוט נראה כמו פרק ב-The Wire.

smiro, רישיון ספורטיבי לך אתה יכול להוציא באחד מהימים המרוכזים שמארגן הג'ימקנות או אנשים אחרים מעבירים. ביום כזה אתה עובר בדיקות רפואיות בסיסיות (בדיקת ראיה וכו'), כמה שעות של הרצאות עיוניות על החוק שמסדיר את הספורט המוטורי ומבחן אמריקאי, שבודק כמה הקשבת במהלך היום הזה. כדי להוציא לוחית רישוי אפורה לרכב, אתה צריך למלא סוג של טופס בקשה, שאפשר למצוא באינטרנט, לשלם אגרה ואז, כשתקבל את האישור ללכת לאחד מהמוסכים המורשים ולקבל מהם את הלוחית. שים לב שאם הרכב שלך משועבד למישהו בגלל תוכנית מימון, לא תוכל להנפיק לוחית אפורה ללא האישור שלהם. מארגן הג'ימקנות כתב שיהיו שלושה מחזורים להנפקת רשיונות, והייתי פונה אליו בשאלות, כיוון שנשאר רק חודש עד לאירוע הראשון, וכל הביורוקרטיה לוקחת זמן רב באופן טבעי.

כן, כמובן שקשה לי להאמין שכל הביקורת עליו הייתה לא מבוססת לחלוטין, וכנראה שהוא אכן לא ממש האיש המתאים לתפקיד פיקודי בדרג כזה. לא יודע מאיפה שלפו דווקא אותו (קשרים?), אבל יש לי התחושה שבסופו של דבר המינוי לא יאושר בכל מקרה. יש יותר מדי מתנגדים מכיוונים שונים.

תתחדש ותהנה! שמח בשבילך שהצלחת להתרגל לזה. אצלי (מהרגע שהבנתי שזה מה שמפריע ), זו הייתה אחת הבעיות עם המיטו. הייתי צריך ממש להתאמץ כל פעם, כדי לראות משהו בתוך פניות.

יכול להיות שאתה צודק. זו התחושה שלי, אבל יתכן ואני טועה וזה לא באמת כזה נפוץ. הנה עוד כתבה מטמקא על המינוי של הירש. כתבה קצת.. משעשעת, שכתובה כראיון שבעצם לא ממש התרחש עם האלוף אלמוג, ש"אין לו כוונה לפתוח חזית ציבורית" נגד המינוי של הירש, אבל בכל זאת, הולך ואומר את כל מה שכתוב שם לכתב של ידיעות אחרונות.

+10000 אני לא נמצא בתחום הזה המון שנים, וכנראה צברתי גם פחות ניסיון של נהיגה בקבוצות וחבורות שונות מחלק מהמגיבים כאן. בכל זאת, שמתי לב שבכל קבוצה מכובדת של נהגים יש את האלו שכולם מסכימים לגביהם (בדרך כלל מאחורי הגב שלהם) שהם נוהגים כמו משוגעים, שוברים כל גבול אפשרי ומסכנים את עצמם ואת החברים שלהם בטיולי נהיגה. בחלק גדול מהמקרים הם גם אלו שמתרסקים, או כמעט ומתרסקים, ואז צוברים לעצמם מור"קים על יכולות הנהיגה שלהם. אני מכיר מקרים מועטים של אנשים כאלו שנודו מטיולי נהיגה ומועדונים, ומכיר גם מקרים של "לא נעים כי זה חבר", ואז אותו האיש ממשיך לסכן את עצמו ואת הסביבה. אז כן, כולנו נוסעים מהר, ומסתכנים ויש כאלו שלוקחים את זה צעד אחד קדימה. לי אישית זה גורם להיות גם קצת יותר בררן כשאני יוצא לטיולי נהיגה, ובגלל זה הרבה פעמים אני מעדיף פשוט לנסוע לבד. אתה כתבת פה על גבולות בתגובה הקודמת. כשאני נתקל בערס תורן בכביש, בקופרה מזדקנת, שגם נדבק אלי צמוד יותר ממה שאני מרשה לעצמי להדבק לאנשים אפילו בפקק, אין לי שום סיבה להניח שמדובר בנהג שיודע גבולות מהם. לצערי, ומנסיוני, ברוב המקרים בהם נהג זר בכביש רוצה למשוך אותי, אלו הם בדיוק הטיפוסים. שי, אז למה בעצם פתחת את השרשור הזה?

ביגמיק, הרמתי אגודל כשזזתי ימינה ונתתי לו לעקוף. זה כבר לא היה כ"כ משנה לכלום, אבל כן, בגדול זה היה מפגר עידן, חלילה וחס. כולנו, או רובינו, לוחצים, ובאוטו שלי אפילו אין אבזור של ממש שעדיף על האחות. אבל אני מעדיף לא להניח שבעל רכב ספורטיבי אקראי, שנדבק לי לתחת, באמת יודע מה הוא עושה, ולא סתם לוחץ על הגז, ולכן גם לא משתף פעולה במשחקים כאלו עם נהגים שאני לא מכיר.

לא רק קנדה מנהלת רשימה כזו. גם מדינות האיחוד האירופי, כמו בריטניה, בלגיה וכנראה שגם אחרות. אף אחד לא הציע לקלוט את כל המסתננים - אפילו לא החברים בארגוני העזרה השונים לא עד כדי כך בעדם. טעית. לא נורא, קורה לכולם. כקונספט, אני מסכים עם זה. יש נטייה בארץ להדיח אוטומטית אנשים שכשלו בתפקיד, בלי לחשוב בכלל על זה שלפעמים הם דווקא יכולים להצליח יותר בפעם הבאה, בזכות הניסיון שצברו.

שרשור קצת ישן, אבל בכל זאת, בא לי לשתף ולא רואה סיבה לפתוח שרשור זהה באותו הנושא. נוסע לי הביתה בלילה, באחד מהכבישים המרכזיים בארץ. נמצא בנתיב האמצעי מבין שלושה. השמאלי כרגיל סתום והימני עם תנועה של משאיות ומעטים שמבינים שלאט אפשר לנסוע גם שם. לפניי, בנתיב הימני אני מזהה רכב ספורטיבי כלשהו ממשפחת ואג. אני קולט די מרחוק מדבקה של אחת מסדנאות השיפור על השמשה האחורית של הרכב ותוהה לעצמי מה הסיכוי שהוא לא ינסה להראות לי מי שולט בכבישי ישראל. והסיכוי כמובן שווה לאפס. הרי יש לו רכב משופר, ומדבקה שמעידה על זה. אז לא יראה לי מה זה?! אני מתקרב, והנהג, שקולט אותי במראה האחורית, שובר את ההגה שמאלה, כדי לעבור לנתיב שלי, בלי להעלות את המהירות ממש, וכמובן גם די חותך אותי. אני עדיין מקווה שהוא סתם אחד מאלו שכואב להם לנסוע בימין, גם כשהם לא עוקפים, ועובר שמאלה. באותה השניה הוא עובר לנתיב השמאלי אחריי ונדבק לי לתחת - הדרך הראויה היחידה בעולם להראות למישהו כמה אתה נהג טוב. אני לא מת על המשחקים האלו, בטח לא מול נהגים שכל מה שאני יודע עליהם זה שיש להם ואגית משופרת, לא חדשה במיוחד. וברגע שמזדמן לי, אני עובר ימינה, מוציא את היד מהחלון ומסמן לו thumbs up. הרי, בכל זאת, הוא נצח. בהחלט יש לו טורבו גדול יותר, והוא גם יודע להשתמש בו יותר טוב ממני. אז למה לא לפרגן?

אני עם אותה הבעיה. בגלל זה התחלתי להכנס לאתר עם כרום