יבגניפ

כן, עקרונית אני מסכים איתך. כאמור, גם לא חסיד גדול של שיפורי אפטר מרקט, בגלל הסיבות שאתה מתאר.

זה כמו כל שדרוג. כמו גם מה שיש לנו עם האבארטים - אני יכול לשדרג את ה-500 שלי שתהייה ״כמו״ קומפי, וזה יעלה פחות. נעזוב לרגע את הפן החוקי - מבחינת התוצר, אני יכול לקבל רכב משופר, אבל הוא כנראה לא יהיה זהה באמת למה שמקבלים מהיצרן. אישית, אני בוחר לא לשפר גם כי זה מרגיש כמו סוג של הימור על התוצאה. אבל אני לא חושב שזה לא לגיטימי להעלות את השאלה אם עדיף לשפר עצמאית, או לקנות דגם משודרג מהיבואן - שוב, אם מתעלמים מהפן החוקי של זה.

בדיוק.

באמת מעניין למה וחבל. לפחות מבחינה עיצובית, מאוד אוהב את הרכב הזה. לנהוג לצערי לא יצא

מקום יותר גדול זה ערך אצלך? מי אמר שנדחסים פחות? לפני 7-8 שנים הייתי יוצא לא מעט לטמפל בר בסינמה בהרצליה. מקום עצום, לא זול. והישיבה היא אותה הישיבה הדחוסה של הברים על דיזנגוף. אז מה? מכיר את מייקספלייס? לפי האתר שלהם, חצי הוגארדן עולה 31 שח. לא הייתי במקום החדש שלהם בטיילת, אבל הקודם היה מקום גדול למדי, עם הופעות חיות (ובוא נשים את הדברים בפרופורציה גם בזה - ההופעות שמאחרים במקומות כאלו, גם אני יכול לבוא מחר עם גיטרה ולהופיע שם - לא איזה משהו שאתה תשלם כדי לשמוע). פרמיום זה עניין של מיתוג, כפי שיכולים ללמד מיליון הויכוחים בנושא בפורום הכללי. עכשיו, לדעתך אולי אותו הבר האירי שגדיק ביקר בו ממותג כפריום. לדעתי, מהתאור שלו, מדובר בבדיחה עצובה. זה סתם עוד מקום שרוכב על גל הפופולאריות של ברים בסגנון אירי מחוץ לבועה של תל אביב.

גוסר, יכולת הקריאה הזו עולה בכל פעם גם בשרשורים כאן, וגם בעולם הגדול יותר. אני גם לא טוען שכל ימני לא קורא קריאה ביקורתית ולא בודק את המקורות שלו. אני כן טוען שאדם שמתנהג כך, יש הרבה יותר סיכוי שיהיה ימני. הוכחות לזה? הזכרתי כאן טור של שמעון ריקלין, שהתוכן שלו היה די דבילי, אבל כלל הרבה ציטוטים וניים דרופינג כדי לבסס את הטענה. מעולם לא ראיתי אותו או אף ״הוגה״ ימני אחר עושה משהו כזה בטקסטים שפונים לימין. אין בזה צורך. במקרה הזה, למשל, כמו לפני מאה שנה מספיק לכתוב ״המהגרים אונסים את הנשים שלנו״, וזהו. mission accomplished. ואגב, יכול להיות שזה גם נכון. אבל אנשים שמחפשים את הכותרות האלו כדי להזדעזע מההגירה ולאשרר את מה שהם מאמינים בו בכלל לא מתעניים בזה, בדיוק מהסיבה הזו, שהם קוראים מאמרים כאלו לא כדי ללמוד על המצב, אלא כדי לאשרר סטראוטיפים שיש להם.

לוטוסאליס, סתם, תהייה: איך ביססת את הדיעה שלך על המתרחש בשוודיה או כל מקום אחר בעולם? השאלה היא לא האם קוראים הארץ או אתר של הבסטי של טראמפ (באחד מהמאמרים שקישרת אליהם מגיעים בסוף לשם). השאלה היא איך ולמה קוראים. קריאה ביקורתית זה דבר מאוד חשוב, ולא משנה אם אתה שמאלני, ימני או מרכז רדיקלי. אני קורא הארץ. זה לא אומר שאני אקח, לדוגמא, כל מה שכותבים גדעון לוי ועמירה הס, ואתייחס לזה כעובדה. למעשה, לרוב אני בכלל נמנע מלקרוא את הטורים שלהם, כי הם לא אמינים בעייני. יש תהליך כזה בימין? נניח, אם מחר אחד מהאתרים שקישרת אליהם יכתוב שמוסלמים בשוודיה הרגו ילד יהודי והכינו מהדם שלו מעדנים לרמדאן - תקבל את זה כאמת מוחלטת? תשכנע את עצמך שהתקשורת הרשמית לא מפרסמת את זה כי ככה? אני לא קורא שוודית, אז להסתמך על אתרים דוברי אנגלית, שאופי המקורות שלהם לא תמיד ברור, כדי להבין מה קורה שם? נראה לי קצת far fetched. מה גם שיש כמה חברי פורום שחיים בשוודיה ונראה שאפילו מצליחים לצאת מהבית בלי לפחד מדי פעם. אבל, שוב, שוודיה זו רק דוגמא.

transporter, בארה"ב, מולדת הכלכלה החופשית, מותר לרדת על מתחרים באופן גלוי בפרסומות. ביקורת זו לא מילה גסה. וכן, גם אני לא אוכל בשמש, כי היחס שם מגעיל, עושים לך טובה שמכינים לך מנה וזה אוברפרייסד אלוהים יודע למה. מה הבעיה לחלוק את המידע הזה עם העולם? ביקורות על סרטים זה טוב? על מוזיקה? על ספרים? דירוג מישלן?

פעם כשטענתי פה שכלכלה זה לא מדע מדויק, אמרו לי שאני פוסט מודרניסט וכו'. תזהר, בסוף יגידו לך שגם אתה סמולני

״מגבלות״ בעולם המעשי זה מושג שבהכרח כולל בתוכו גם את הנהג וגם את הרכב, לכן אפשר להגיע למגבלות גם בלי לכוון לכך. בהתאם, המגבלות אצל נהג כמוני ואצל נהג מרוצים מקצועי או אפילו סמי מקצועי יהיו במקום אחר לגמרי. הרבה ספורטיביות היום מאפשרות לנהוג מהר בלי דרמות. אולי זה מה שהרוב באמת רוצים, מכיוון שברגע שגם מתרגלים לקצבים מסוימים כסטדנרט, קשה לסגת פתאום אחורה למכוניות יותר איטיו. אני, בכל מקרה, חושב שזה קצת מוגזם לטעון שרחוק מהמגבלות לא נמצאים באיזור בו לנהג יש השפעה. לנהג יש השפעה לא רק אם הרכב יתרסק, או יפנה. קווים נכונים זה גם משהו שיש לו משמעות, מן הסתם, וגם כאן יש לנהג השפעה ברורה, ולא רק לבקרות.

נתנו לך כמה פעמים טעונים די משכנעים. אתה פשוט לא מקבל אותם, כי ככה. וטוקבקים זו לא תופעה אנונימית בהכרח לפחות מאז שאתרים כמו טמקא גילו את נפלאות האינטגרציה עם פייסוש. זו תופעת תוכן הרבה יותר ממה שזו תופעת זהות.

ושוב, בפעם העשירית, למה אתה מניח שמחיר יותר גבוה לצרכן בהכרח מבטיח שהצרכן מקבל מוצר טוב יותר? לא יכול מחר לקום לך מתחרה שיעשה עבודה פחות טובה וידרוש יותר?

אתה ממשיך לפספס את הנקודה המאוד עקרונית: לפעמים אנשים אומרים את זה כי הם מרגישים שהם לא מקבלים תמורה לכסף. לשיטתך, זה פשוט מצב שלא קיים. ואם הם מרגישים ככה, אז זה בגלל שהם לא מבינים מה זה לנהל עסק. לפי הגישה שלך, אותו הבר גדיק, אין לו שום סיבה בעולם לא למכור חצי הוגארדן גם ב200 שח. ושוב, בדיוק בגלל זה, ביו היתר, מקומות נסגרים. גם מסעדות וגם חנויות. אם אני אפתח מחר פסאודו מסעדת גורמה, אני אוכל לבקש 300 שקל על 100 גרם של בקר מהסופר ולשקר זה קובה ביף מובחר מיפן. מתישהו זה לא יעבוד. ומה אז? גם תבוא ותגיד שמי שלא מוכן לשלם לי 300 שקל על שקר לא מבין כמה זה קשה לנהל מסעדה? אין מצב שבעל העסק פשוט חמדן מדי, או סתם לא חשב מספיק על ההוצאות שלו ובהתאם עכשיו דורש מחירים גבוהים משמעותית ממחירי השוק, כדי לשרוד?

כן, אבל זו בעיה שלו ורק שלו שהוא לא מצליח. אותי כלקוח זה לא מעניין. אתה כאילו מצפה שנבוא לקראת בעלי עסקים על מיזמים לא מוצלחים - זה לא הגיוני. יכול להיות שהשכירות של הפאב שמתאר גדיק היא בשמיים. יכול להיות שהצוות שלו שותה המון. יכולים להיות הרבה דברים. זה בעיה אך ורק של בעל העסק שלא תכנן מספיק טוב את התוכנית העסקית שלו, ועכשיו מגלגל את זה עלינו. או שאולי כן תכנן, כי אתה גם מתעלם באלגנטיות מהאפשרות שבעל עסק מסוים הוא גם חמדן יותר, כי הוא יכול, כי הוא תפס נתח שוק מסוים, כי הוא לבד בסביבה והופך לסוג של מונופול דה פקטו. ובכל מקרה ומקרה, זו בעיה רק שלו, בגלל שלא מדובר כאן בכלל ב"מחיר שנוח" למישהו לשלם, אלא על מחירים מקובלים בשוק.

אז אני חושב שכאן המחלוקת. גם גדיק6 התייחס בתכלס למה שהוא חושב שהמחיר מורכב ממנו. וכשהתחושה היא שאתה לא מקבל תמורה סבירה למה שאתה משלם עליו, אתה לא תחזור שוב. ברור גם לכולנו שלא כל בעל פאב מרוויח את אותו הסכום על כל משקה, נכון? יש עוד מגוון פרמטרים, לכן גם יש ככ הרבה מקומות שלא שורדים, בסופו של דבר.

suzuki kubelwagen tributo מחווה מרגשת לבעלת הברית מהתקופה הבלתי נשכחת ההיא

טרנסופרטר, אז כל מחיר מוצדק? שוב, בתור לקוח, אני לא אמור להסיק על חוויה מהמחיר. אני מוכן לשלם מחיר מסוים, אם אני מרגיש שיש תמורה. כמה הברמן שותה במהלך הערב זו לא הבעיה שלי. ואם בעל מקום לא יודע להתנהל עד לרמה כזו, שיסגור את העסק.

טרנסופרט, אני חושב שאתה מפספס את הנקודה. אם בעל עסק לא מסוגל להתנהל נכון כלכלית, שיסגור את הבסטה. ולראיה, יש גם בתל אביב - כמו שאתה יודע יותר טוב ממני - מקומות שקיימים כבר שנים, ומקומות שנסגרים אחרי חודשיים, אחרי שהחבר'ה היזמים התורנים מבינים שהחלום של להחזיק בר לא עובד בדיוק כמו שהם חושבים. את הצרכן לא אמור לעניין מה הן ההוצאות של בעל העסק. מעניין אותו מה התמורה לאגרה. אז אני אציין שוב את האימפריאל או 223 כדוגמא למקומות שבהם בשעות שאין הפי האור, קוקטייל עולה 55 שח. אבל אתה מקבל יחס אישי, זו לא סתם מזיגה של בירה מהחבית, אלא משהו שמכינים לך במקום ועוד ועוד. אבל אם מה שאני מקבל זה חצי בירה, ואם המחיר גבוה ממה שהוא אצל המתחרים, ואין שום דבר אחר שמייחד את המקום, חוץ מזה שזה אולי הפאב היחיד בסביבה - אז לי כצרכן שום סיבה בעולם לספוג את זה, אלא אם אני חייב בירה מהחבית ואיום שום מקום אחר בסביבה. אגב, אולי זה בגלל שאני לא בן 18, אבל את המושג "מינימום הזמנה לסועד" לא שמעתי כבר כמה שנים טובות, ואני אוכל לא מעט גם במסעדות שנחשבות לדי יקרות ויוקרתיות בת"א והמרכז.

כמעט אף אחד כאן לא מחזיק ברכב מסלול, ולא מבלה במסלול בשגרה. אף אחד כאן לא נהג תחרותי מקצועי, אז זה לא באמת משנה או מעניין אף אחד שברגע האמת בידי נהג מיומן, רכב א' יהיה מהיר בשניה להקפה במסלול מרכב ב'. לגבי פשרות - כמו שנכתב כאן, אנשים אכן מוכנים להתפשר רק עד גבול מאוד מסוים בשביל איזה סמל, ובהתאם גם חובבי מוטוריקה עשירים במיוחד לא מתניידים ביום יום במכוניות קצה. אישית אותי האבזור באמת לא מעניין, לכן בכל פעם כשקניתי רכב, זה היה החלק שהייתי מוכן להתפשר עליו, גם כדי לרדת במחיר. מצד שני, בדוגמא הקיצונית יותר, אין שום דבר שממונע ממני תכלס למכור את הרכב שלי ולקנות אלפא סוד משנות ה80. הסיכוי שאעשה את זה הוא 0 מוחלט.

יפה, בטוח שמי שזה לא יהיה שניצח, הוא נהג מעולה, מהרמה של מה שראיתי והכירות עם חלק מהעולים לשלב האחרון. בהחלט יהיה מגניב אם זה ימשיך גם לשנה הבאה - זה הכי ספורט מוטורי נגיש שיש לנו כרגע בארץ.

אחד מהמקומות הכי גרועים שאכלתי בהם בחיי. העובדים לא נחמדים, האוכל גרוע, כל מלפפון חמוץ מסכן עולה עוד כסף בנוסף. אבל אם כבר אוכל, אז אני מרגיש שום מחויב כמעט להמליץ על ג'ינג פונג - שזו מסעדת דים סאם מעולה (או לפחות היתה כזו בביקור האחרון שלי בניו יורק). זו הפעם היחידה בחיים שלי שחזרתי לאכול פעמיים באותה המסעדה בחול, ואני חושב שרק בזכותם הבנתי עד כמה דים סאם יכול להיות טעים, כשהוא עשוי טוב. אה והם גם די זולים.

זה מקום אחר, שכבר פרסמו עליו די מזמן.

בחניה של העבודה שלי יש 4 קומות של חניון תת קרקעי. כמובן, כמו כל חניה מכובדת, יש נתיב אחד ונוסעים עם כיוון השעון. בכל פעם שאני יוצא משם, כמעט ומתנגשים בי נהגים שחותכים ופונים נגד כיוון השעון, כדי לחסוך את ה-50 מטר בדיוק שיש שם. בפעם היחיד שמישהו עלה אחרי ולא פנה נגד כיוון התנועה, הוא ״חזר לעצמו״ וניסה לעקוף אותי דרך המפרצים. זה מסכם את המדינה ואת העם שיושב בה יותר מכל שרשור פוליטי עם 400 עמודים. זה הכל ואין שום כלום מעבר לזה. לצערי, רוב האנשים שאני מכיר גם מתנהגים ככה, וגם פוסלים כל טעון כזה נורא מהר כי ״מה אתה כבר ככ מתעצבן מזה? החיים כאן נפלאים ואין שואה״. בהצלחה לכולנו.

חלק מקהל היעד שונה, ואולי לא נראה מאות ממנה, ובטח לא במספרים שמוכרים כאן ואגיות ספורטיביות, אבל בכל זאת, אני יכול לחשוב על לא מעט אנשים שחשבו על פיאסטי ורצו לקנות אחת, ולא עשו את זה רק בגלל ההתעסקות הלא ברורה ככ עם היבוא המקביל.

הליכה בגשר ברוקלין, מטרופוליטן או מומה אם אתה חובב אומנות, טיימס סקוור, ברייטון ביצ׳, אם אתה רוצה לראות איך נראות אשדוד או נתניה בגרסה האמריקנית שלהן.