יבגניפ

כל פעם שאני בודק (פעם בחצי שנה) - אני מגלה שזה לא באמת קיים עדיין. חבל.

יש פורומים שלמים סביב זה, ואני כן לפעמים קורא או קראתי סיפורים ב"למטייל", שעזרו לי לבנות תכנית טיול. יש גם קבוצות פרטניות למדינות שונות ואנשים נעזרים בהן (נגיד יפן למטייל). אני קורא לפעמים גם כי זה סתם מעניין אותי איך אנשים חוו עיר או מדינה שהייתי בה בעצמי..

ברוסית אומרים, בערך: בכל המחלות חולים מלחץ, רק בעגבת חולים מאהבה.

כן, ככה:

לדעתי עדיין יש חוק כזה, אבל הסיכוי שמישהו יעשה משהו בגלל זה הוא אפס מוחלט. לגבי השאר - עם כל הכבוד לתאוריות חברתיות וכו׳, בתור אדם שמאוד סובל מרעש חיצוני (בטח כשאני רוצה לישון בצהריים או בלילה) - אין מה לעשות עם זה.

בממוצע, זו שאלה של ממון. גם בעולם, לא רק פה.

זה לא "התאוריות שלי". נזקים מהתניידות ברכבים, למשל, כולל נזקים פסיכולוגים ובריאותיים למתניידים, נבדקו במחקרים. זה שהיום רוב בני האדם מעדיפים לחיות בערים, גם במדינות מפותחות (מישהו אמר טוקיו? ניו יורק?) זו עובדה מספרית. שוב, אתה לא מצליח להפריד בין מגבלות כלכליות למה שאנשים חושבים שטוב להם. בלונדון ובסביבה המיידית שלה חיים יותר בני אדם מאשר בישראל. למה? בוודאי שבערים במדינות מתפתחות רמות הפשע גבוהות. ועדיין מיליוני בני אדם עוברים לשם, כי שם יש להם יותר הזדמנויות מאשר בכפרים מהם באו הם או הוריהם. בוודאי שיש שכונות יותר טובות ופחות טובות. אז? למה לדעתך הן יותר יקרות? למה לדעתך דירה במרכז תל אביב עולה יותר מדירה בירוחם? הקניות שם בטוח יותר זולות. נהג לילה, להגיע לתל אביב עם רכב זה חרא, לגמרי. אם התחבורה הציבורית בישראל היתה יותר טובה (או, נניח, כשבאמת יקום המטרו מחדרה עד גדרה) - המצב היה הרבה יותר טוב, וההבדל מבחינתי בין מרכז תל אביב לערי הלווין שלה היה מצטמטם מאוד.

העולם הולך לכיוון מובהק מאוד של עיור. לערים מצליחות יש מאפיינים משותפים דומים, וזה לא חדש וזה לא כך מאתמול. אנקדוטות עלי או על הבן שלך לא משנות את הסטטיסטיקה. ועל אחד כמוהו יש אלוהים יודע כמה שעומדים בתור ומחכים לדירות שיתפנו. ואין שום קשר לדור שלי או שלך או של אף אחד אחר. כמו שכבר גם כתבתי כמה פעמים. וזה שאתה מוצא לנכון להדגיש את זה, רק מראה שאתה לא ממש מנסה לקרוא את מה שאני כותב. ולכן אני שוב מציע לך לשאול את עצמך בעיקר ממה התלהבת בביקורים שלך בלונדון או מקומות אחרים שיצא לך להיות בהם. נהג לילה, כן ולא. זה קצת כמו ויכוחים על טיב החיים במדינות שונות. ואם אתה גר במרכז ת"א, יותר סביר סטטיסטית שאתה יכול להרשות לעצמך חופשה מפנקת בחול, מאשר אם אתה גר בירוחם. בספקטרום באמצע, גוש דן הוא האזור העירוני הגדול ביותר בישראל (והמשכורות פה, ברוב המקצועות, גבוהות מאשר באזורים אחרים בישראל). מן הסתם, גם בערים אחרות יש מרכזים ויש איזורים יותר פרוורים ויש פחות. אני לא צ'מגיא גרסת 2018 ולא חושב שכל מי שלא גר במרכז של המרכז סובל מהחיים שלו, אוכל שניצלים כל יום וחולם על מוות בלילות. אבל ערים מוצלחות, על כל מה שיש להן להציע, מושכות מיליוני בני אדם אליהן בכל העולם. היום יותר מאי פעם. וכן, יש כאלו שנשארים גם בכפרים ומרוצים שם. וכן, זה לא הכל או כלום, וכן זה לפעמים גם עניין של פשרות בדברים אחרים. אני מבין שאתם רגילים לדפוס חיים מסוים, ומרוצים ממנו. זה אחלה. כולנו גם גדלנו סביב מכוניות פרטיות, הורגלנו לכך שזו הדרך ואנחנו עוד בפורום חובבי נהיגה כאן. אבל האמת העצובה היא שתפיסת שכונות וערי השינה לא יכולה לעבוד לנצח כמו שהיא עובדת היום. בישראל היא כבר מייצרת פקקים אינסופים, גם כי אין באמת אלטרנטיבה כלכלית ועסקית לתל אביב וגוש דן. ומי שמצליח למצוא לעצמו פתרון מגורים סביר, בו עיקר ההתניידות שלו היא ברגל, תחבצ או אופניים - מרוויח בענק. גם לטווח הרחוק.

אז אני אומר שוב שעיר טובה לא מיועדת לבני 30 או בני 60. זה לא או זה או זה.

אז תטעה... כל מה שאתה מתאר סובב לחלוטין סביב כסף ופשרות, ועל מעבר דירה בין דירה קטנה לגדולה יותר בכלל אין מה לדבר - כי זה לא שייך לעיר בה אתה בוחר לחיות. עיר טובה בהגדרה עונה על הצרכים של אוכוסליות שונות. ועזוב אותי רגע, אני עדין סקרן ולא מבין מה הופך עיר לטובה בעינך. אם יש לך הגדרה...

אם זה מפריע לכם לישון - רעש לבן זה הפתרון היחיד. חוץ מזה, אין הרבה מה לעשות.

במיקום? חד משמעית לא. בדברים אחרים? כן, הדירות הישנות בתל אביב הן לא להיט, וגם באמת יש מצוקת חניה. אבל כשגרים ועובדים בעיר - זה פחות משנה. אתה יכול לשים תזכורת. אתה כל הזמן מחפש להוכיח לי שבסוף צריך להתפשר. אין על זה ויכוח בכלל. מה תגיד לי בעוד 5 שנים? "אה! גם אתה עברת!". כן. אז מה? שאלתי אותך לפני כמה עמודים ממה אתה מתלהב בערים אירופאיות (או בעולם בכלל) שיוצא לך לטייל בהן. לא יודע מה החויוה שלך, אבל בשבילי יש קו מאוד ברור שמחבר בין מה שאני אוהב בתל אביב, למה שאהבתי בטוקיו, לונדון וינה ועוד. גם בפשרות שלי, אני משתדל להשאר קרוב לקו הזה.

benor, כן, בתל אביב תצטרך לשלם יותר על הדיור. אני לא לגמרי בטוח איפה בגוש דן או בשרון אתה יכול למצוא 3 חדרים ב-2500 שח, בשכונה סבירה, אבל כן, הפערים מול תל אביב בהחלט קיימים. אבל ה-vfm לא נמדד רק בדירה עצמה, אלא כל המסביב, כמו שגם ספריאל כתב פה מעל. באמת, בשבילי המעבר לתל אביב הוא בטופ 3 דברים החכמים והטובים שעשיתי עם החיים שלי. אני כמובן לא אשאר פה גם לנצח מהסיבות הסטנדרטיות, אבל זה לא כ"כ משנה. כל עיר אחרת בארץ היא פשרה מבחינתי, וגם אם הייתי עושה רילוקיישן, הייתי מחפש בכל מדינה אחרת את הקרבה למרכז של העיר המוצלחת ביותר, למרות המחיר, בזכות כל היתרונות שפרטתי כבר בעמודים הקודמים.

עזוב, לא בא לי לעשות hijacking לשרשור. אתה יכול להמשיך להניח שאני סובל משנאה עצמית. סך הכל רוסיה ידועה בחופש העיתונאי שלה, והבעיה היא אצלי.

כן, שמע, אני רוסופוב נודע בפורום הזה. אף פעם לא התווכחי עם אף אחד שיצא נגד העולים מרוסיה וכו'. וכמובן שבתור מישהו שקוראים לו יבגני, אני נוטה להתייחס לאחרים כ"רוסים מסריחים".

אתה לא צריך להעלב כל פעם מחדש על כל הערה על אמא רוסיה. בעייני רמת האמינות שלהם תהייה די זהה, וזה לא "פוליטיקה". מקווה, עם זאת, שהפרופסור צודק.

שמע, כשצריך לבחור בין אמינות רוסית לסינית בדיווחים, אנחנו באמת בבעיה.

ערכתי ומחקתי.

אני מציע שוב לקחת את כל קפיצות האחוזים בפרופורציה. אני לא מכיר הרבה מקרים, אם בכלל, בהם השכר קופץ ב-30% אחרי שנתיים וממשיך כל שנתיים לטפס בקצב גבוה באותו המקום, אלא אם אתה עושה באמת מעבר מאוד ברור בין תפקידים ומתקדם בהיררכייה. אותו הכנל גם לגבי זינוק בשכר במעבר בין עבודות. תמיד יש ויהיו סופרסטארים. זה לא הממוצע.

רוב האנשים שיצא לי לעבוד איתם כמעט בעשור האחרון למדו באוניברסיטאות מחוץ למרכז - רובם בבן גוריון, חלק בטכניון או בעברית. מעטים, משום מה, דווקא בתל אביב. הרוב עברו לתל אביב אחרי התואר, בין היתר כי יש פה יותר הצע והשכר יותר גבוה. חלק עברו ממש בחבורות. חלק הלכו לעבוד במרכז בחברות בהן כבר עבדו חברים שלהם מהלימודים. חלק מחברי הטובים עברו לתל אביב מהסיבות האלו גם, אצל רובינו יש דיעה די מודעת ומגובשת על העיר. מה שאני מנסה להגיד הוא, שאף אחד לא עבר לפה כדי לחפש חברים. חלקנו גילינו על הדרך שזה עוד בונוס בחיים בעיר גדולה

בגדול אני מסכים שמעבר חברה, כשיש לך כבר ניסיון, יאפשר לך לקפוץ בשכר. בזמנו אני אישית פתחתי את נושא השכר עם חברים, וזה עזר לי. היום אני יודע בערך כמה מרוויחים חברים טובים עם ותק דומה לשלי. העצה שאני יכול לתת לך היא גם לקחת את כל המספרים בפרופורציה. השוק לא מורכב רק מ-4-5 חברות ענק שיכולות לשלם משמעותית יותר, וגם שם, עם כל הסיפרים המסוונרים, לא כולם בדרגות השכר הכי גבוהות ולא בפוזיציות בכירות וכו' וכו'. וכן, חוזים אישיים סודיים זה גם יתרון וגם חסרון בהייטק.

רוב האנשים שאני מכיר לא שמרו על חבורה מגיל התיכון. אני לא "צריך את תל אביב". היא כן איפשרה לי להכיר אנשים חדשים וגם להפגש יותר עם כאלו שהכרתי לפני, כי חלקם עברו לכאן. החיים של אנשים שונים נראים שונה. "אילוצים", "צורך", "סדרי עדיפויות", "הגבלות" ,"לא בשליטתך". לחלוטין פספסת את הנקודה. השאלה היא לא מה קורה כשאתה צריך להתפשר. זה ברור. אתה מתפשר.

אתה מפספס לחלוטין את הפואנה. כן, כאמור גם אני לא קונה מ3 ואפילו לא ברז. אבל לא צריך לבלבל, כמו שאתה מבלבל, בין חוסר ברירה או פשרות לבין יתרונות. הוא כן. אין מה לעשות. ההצע + יכולת להכיר אנשים חדשים עושים את ההבדל. אני יכול להזמין משלוח... זה ממש לא פקטור. אני דווקא נהנה לצאת פעם בכמה ימים ולקנות מה שבא לי. תכלס

ומה היה קורה אם היית גר בעכו, או מוחלף ברופא אחר שגר בעכו? וזה מימלא לא רלוונטי. אתה בן אדם אחד שעושה את הנסיעות היומיות שלו ברכב. כמוך יש מאות אלפים, כל אחד עם ההסבר שלו למה אצלו זה נדרש וחשוב. במצטבר, זה חרא לכולנו, על הפקקים, תאונות, מחלות נלוות, עצבים ומה לא. הסבר פשוט ורציונלי יותר: היומיום שלך מפוזר על פני מספר מקומות שונים, התחבורה הציבורית בארץ לא אדירה. זו הבעיה. מבינים את זה בכל מקום נורמטיבי בעולם המערבי, ובגלל זה ערים גדולות ומוצלחות עושות שמיניות באוויר כדי לדחוף אנשים להשתמש בתחבצ, להגביל שימוש בכלי רכב וכו'. ברור שאתה במצבך לא יכול לוותר על נהיגה. אני כן. ב99% מהזמן. וזה שאתה לא מבין שנהיגה זו בעיה - זה חבל. אני לא רווק. ומימלא אין קשר בין הדברים. מן הסתם, בגלל מחירי הדיור והעדר היצע של דירות סבירות, קשה לחיות במרכז תל אביב עם ילדים קטנים. זה לא הופך את האלטרנטיבות ליותר טובות. זה שכמו שתנסה להוכיח לי שמאזדה לנטיס עדיפה על מ3. זה שמוצר טוב יותר עולה יותר, זה ברור. אבל גם פה יש פשרות סבירות. גבעתיים ורמת גן הן אחלה, ויהיו עוד יותר ככל שהתחבצ תתפח. לבת ים יש כנראה גם פוטנציאל לא רע. ואולי בעתיד, אם יהיה מטרו אמיתי, כל גוש דן יהיה סבבה לגמרי. כל מה שאתה מתאר ברור. אבל זה סמפטום של בעיה תכנונית. מילא הליכה ורכיבה שהן בונוס - תכנון עירוני ולא פרוורי סביר + תחבורה ציבורית טובה אמורים לתת על זה מענה. בפריז מנסים לקדם עכשיו חזון נאיבי קצת של "15 דק' לכל מקום". זו אולי הקצנה. וגם בערים אירופאיות מוצלחות ישנם לא מעט פרוורי שינה, שתלוים לחלוטין בדיוק כמוך ברכב הפרטי. אבל זה נתון. יכולת להגיע תוך זמן מסוים לכל מקום ברכב לא מעידה על איכות חיים בשום צורה שהיא. לא פה. לא באירופה ולא בשום מקום בעולם. בוא נשאל מכיוון אחר, מתוך סקרנות: אתה אוהב לטייל באירופה. מה העיר החביבה עליך שם ולמה?

סבבה, זה ויכוח קצת מעגלי. לצערי אין לי את הכלים לשכנע אותכם כמה ההשוואה לא פרופורציונאלית. בסופו של דבר, העיקר שכל אחד מרוצה במה שהוא בוחר.