senda

אתה יודע משהו, בתחילת המשבר קוצצו התקציבים בעופר היי טק - שם עבדתי, והחברה שבא עבדתי פיטרה את כל עובדיה. לא התלוננתי על פיטורי כי הגישה שלי מאמינה בשוק בחופשי. בחממה הייתה גם עובדת שרק התחילה לעבוד והייתה אמורה להיות מפוטרת בגלל הקיצוץ, היא הייתה בחודש שלישי להריון אך עבדה רק חודש אחד והיה מותר לשלוח אותה הבייתה. אחד ה"מנצלים" שדיברת עליהם התקשר אישית, ביקש שלא יפטרו אותה והעביר תקציב מיוחד כדי שהחממה לא תפגע מאי פיטורייה של הבחורה. הלוואי על כולם התנהגות אתית כמו זאת.

אתה כל כך שלילי שאני לא יודע אם יש טעם לעדכן אותך אבל לפחות ננסה: 1. חוקים שעודדו את צבירת ההון? איפשרו תשלום שכר נמוך? אתה מדבר פה על כלכלה חופשית ברמה המינימלית. אלא אם אתה מתכוון לעבור לשיטתו של לנין היקר ולעבור לקולחוזים, כל עסק ישלם פחות מתועלת העובד אחרת העסק יפשוט רגל ויסגר, העברת הון זה דבר בסיסי גם במדינות קומוניסטיות יותר מישראל, ואך אחד לא צריך לומר תודה על כך שהוא קיבל כסף מאבא ואמא שלו. בקיצור, על שני הדברים האלו לא העשירים צריכים לומר תודה אלא כולנו - כי אחרת היינו חייהם ברוסיה ב 1920, ללא רכוש, ללא רווח, ללא אוכל וללא חיים... 2. שנאתך לעשירים החליטה שעשירים נמצאים פחות בצבא ומסכנים פחות את חייהם. מעניין רק שאם תבדוק את האנשים האלו לעומק יתברר לך שרוב העשירים עשו צבא, יותר מאשר הממוצע במשק ויותר מזה - רובם הגדול ביחידות קרביות. כנראה שהערכים והמחשבה שמסייעים לאדם להיות איש עסקים מוצלח הם גם אותה מחשבה שגורמת לבן אדם להתגייס, להסתכן ולתרום. קשרי ההון והשלטון קיימים כמובן, אבל לכמות קטנה מאוד של אנשים, בארץ חיים אלפי אנשים עשירים, ומאות אלפים מהעשירון העליון של 99% מהם אין קשרי שחיתות כאלו ואחרים. בכל מדינה יש את המוכשרים יותר באופן כזה או אחר שמתוגמלים על כישוריהם. ככל שהמדינה תחשוב שמגיע לה יותר ויותר מההון שלהם - היא בסוף תקבל פחות. בגלל שחלק יעברו לחו"ל, חלק ינסו להסתיר את כספם וחלק פשוט ירשמו את העסקים שלהם כחברות זרות. למעשה יש גרף ברור מאוד של אחוז מיסים, שמעלים מעבר לרף מסויים כמות המיסים הנגבת יורדת. מעבר למס יש את העניין הציבורי, ריב תקשורתי עם שרי אריסון בזמנו גרם לה לעבור לחו"ל ולאנשי המדינה להפסיד מיליונים רבים בתרומות. לא שאני מצדיק את שרי בויכוח, אבל זו תהיה תמונת המצב אם כל ישראלי מסכן יאשים את המבוססים יותר ב"עוני הלאומי"

אין שום ספק ששני הסירטונים של אולג עם אוטו מייצגים רמה חדשה בסירטוני דריפט בישראל. כן ירבו

אתם יודעים מה הדבר העיקרי שמפריע לי? לא שלוקחים מהעשירים, לא שנותנים לבדואים, ערבים ודתיים, אפילו לא ריבוי השרים והוצאות הממשלה. מה שהרתיח אותי בתחילת הדיון זה הגישה הזאת של העשירים המנצלים, ושעל העול מוטל על העניים. אני חושב שהמדינה חייבת לקחת מאיתנו כסף בשביל לממן דברים רבים שלא נתחיל להתווכח עליהם עכשיו, אבל בעם צריך לומר תודה ולהוכיר את העובדה שיש כאלה שיש להם הרבה יותר והם משלמים הרבה יותר. בארץ נפוצה גישת המגיע לי, גישה שגורמת לרצון לסחוט יותר ויוצר מהאנשים שמרוויחים יותר מהישראלי הממוצע. לא פלא שיש כאלו שמעבירים את עסקיהם לחו"ל, שיורדים מהארץ ושמתחמקים ממיסים. אם היו לוקחים יותר מחלק מהאוכלוסייה אבל היו לפחות כורעים ברך ומודים להם על תרומתם למשק - אני בטוח שכולם היו מרוצים מהסיפור. לקחת יותר ולהאשים את הנגזל בכך שיש לו מספיק... זה הכעס האמיתי שלי.

איתן, כמו ביבי לפני כמה שנים, ככה גם בעתיד המדינה תתעורר. אני לא אוהב את ביבי, לא רוצה אותו בתור ראש ממשלה, אבל כשר אוצר הוא עשה פלאים. הקצבעות ירדו, התקציס ירד והמצב הכלכלי של המדינה השתפר מאוד. גם בעתיד, כשיגיע יום האין ברירה, משהו יעשה סדר ויזרוק את אוכלי החינם למקום שבו הם ראויים להיות. ואני גם בעד שברי רועי, אני לא מכיר בחובה מוסרית לממן את העניים. רוב המשפחות והילדים שמתחת לקו העוני זה משפחות של מעל 4 ילדים במשפחה. למה? איך מביאים ילדים לעולם בכזו חוסר אחריות. מה מצפים מילדים שגדלים רעבים וללא שום חוש אחריות? זה נכון שאסור שהילד יסבול מטיפשות הוריו, אבל לשם כך עדיף לקחת ילדים רעבים למשפחות אומנות ולא לתת להורים חסרי יכולת לגדל אותם בעוני וברעב.

נוטלה

אני ספק שעשירי ארצנו נהנים מהקלות רבות שמנוהלות על ידי בעלי מקצוע מתוחכמים, אבל אני עדיין בטוח שכל אחד מהעשירים האלו משלם הרבה הרבה הרבה יותר מהבן אדם הממוצע. כיוון שאני לא מבין למה משהו שמרוויח הרבה צריך לשלם יותר ממי שמרוויח מעט על אותם שרותים, אז אני חושב שכל אחד מאזרחי ישראל צריך לומר תודה לענקים אלו על הכספים הרבים שאנחנו מרוויחים מהם. מעבר לעובדה שחלק גדול מהעשירים המדוברים מועיל מאוד למשק מבחינת אנשים שהם מעסיקים וחברות שהם מקימים וכו. תשובותי באדום. סך הכל, ברור לי שהמעמד הגבוה והעשירים הם מקור טוב לכספים שאולי אנחנו חייבים לגייס, אבל קודם כל נראה לי שמגיע למעמד הזה הכרת תודה. שנית צריכים להשתדל לסחוט מהם כמה שפחות. בכי על העניים המסכנים שהמדינה גוזלת את כספם זה לא נכון, זה מעצבן וזה מטופש. רק לידיעה, אני כרגע מובטל, עובד לשעבר בחברת סטרטאפ של האחים עופר, מאמין גדול בקפיטליזם ולא חושב לרגע שמגיע לי מהמדינה משהו יותר ממה שאני מקבל...

באמת נראה לך שאם אחד העשירים יאבד את כל הונו הוא יקבל מהמדינה משהו שדומה למשכורתו הקודמת? הגבול העליון הוא 8000 ש"ח לחודש. אתה מסכים איתי שהעשירונים העליונים (מתקן את מילותי לפי שי, עשירונים עלונים במקום עשירים) שמרוויחים צפונה מ 20K משלמים את מלוא מס ההכנסה לפי משכורתם ולא לפי 8000 שקל, חיים את חייהם לפי המשכורת שלהם, אבל כשהם מפוטרים - הם מקבלים משכורת הרבה יותר נמוכה בגלל "תקרה" שעובדת רק לצד אחד. רוצה ערבות הדדית? שכל אחד שמשלם מס יקבל באבטלה את המשכורת שהוא הרוויח קודם. ככה לפחות תהיה פרופורציה. ומילה נוספת. תחשוב על שני אנשים - אחד מרוויח 4000 שקל בחודש והשני 40,000. הבחור שמרוויח 4000 שקל בקושי משלם מיסים, וכשהוא יהיה מובטל הוא יקבל את רוב משכורתו. הבחור שמרוויח 40,000 משלם ים של מיסים ויקבל הרבה פחות ממשכורתו. ממש צדק ותמיכה הדדית. הנה נתונים: כמה משלם כל אחד מהם מס הכנסה: כמה ישלם העובד שהרוויח 4000 ש"ח - 87 ש"ח - 2 אחוז ממשכורתו כמה ישלם העובד שהרוויח 4000 ש"ח - 15,373ש"ח - 38.5 אחוז ממשכורתו כמה יקבל המובטל שהרוויח 4000 ש"ח - 3103 ש"ח - 77.5 אחוז ממשכורתו כמה יקבל המובטל שהרוויח 40000 ש"ח - 7928 ש"ח - 20 אחוז ממשכורתו בקיצור - המיסים בארץ זה לא צדק אלא סחיטת המצליחים לטובת הפחות מצליחים. והכי מעצבן אותי - עשרות ומאות אלפי האנשים שמתקיימים ממשלמי המיסים ועובדים בשחור, מזייפים נכויות, מסרבים לעבודה וכו. בימים שעבדתי במרכז היגעו אלי עשרות אנשים, מפחות מ 10% מתוכם באמת רצה לעבוד, השאר רצו שיחמתו להם. חלק בתרוצים (לא יכול לעמוד, לא יכול לשבת, לא יכול להרים, לא יכול להוריד וכו), חלק בדרישות מוחפרכות (15000 לעובדס מחסן) וחלק בישירות ... בקיצור, אין מה לבכות על העניים שממנים את כולם, בינתיים ההמעמד הביינוני והעליון מחזיקים את כל הבכיינים שיושבים להם על הגב וצועקים על כמות האבק שהם מעלים...

צודק במאת האחוזים. רק הערה אחת - הסימון הלבן ירד בגלל שבמשך היום רוב המדרכות משמשות לחנייה רגילה בתשלום, רק משעות מסויימות הן לתושבי האזור בלבד.

אז למען ההבהרה, התמרור יכול להיות בכל מקום, דןגמאות" אם יש תחנת אוטובוס - לפנייה יהיה תמרור של אין עצירה ואחריה יהיה תמרור עצירה חדש. אם יש מקום חניה לקטנועים בלבד - לפנייו יהיה תמרור של חניה לדו גלגלים ואחריו תמרור חניה רגיל. התמרורים הם לא רק בתחילת רחוב - הם בדרך כלל בתחילת הרחוב, צריך לשם לב אליהם תמיד - במיוחד בתל אביב.

רק לא נשכח שעדיין העשירים משלמים פי כמה מהעניים (שבעיקר מקבלים), למרות שהם מקבלים את אותם השרותים (כבישים, הגנה, משטרה, בריאות). מעצבן אותי כל פעם שכולם חושבים שהעשירים אמורים לממן את העניים, למה? כי יש להם? מישהו באמת מאמין שהעניים מממנים את המדינה? תבדקו כמה מהמיסים משולמים על ידי אנשים שמקבלים פחות מהממוצע, וכמה משולמים על ידי אלו שמרוויחיפ מעל הממוצע. העניים כל הזמן בוכים שלוקחים להם - אבל בדרך כלל לא לוקחים להם, פשוט נותנים פחות, קיצוץ הקצבאות, קיצוץ במימון של גופים שונים כל אלו זה שהמדינה נותנת פחות לאנשים שחושבים שמגיע להם, וחושבים שהעשירים צריכים לממן אותם. בקיצור, טענות כמו "העניים אמורים לפרנס את כולם", אלו הערות ללא שום ידע, רק הסתה מטופשת של כאלו שחושבים שמגיע להם...

אכן תל אביבים מכירים היטב את הנושא. כאשר בכמעט כל רחוב יש צד המיועד אך ורק לתושבי האזור. אין לך מה לעשות, בתחילת הרחוב היה תמרור עם התניה ואם פחספסת - עדיין עברת על החוק. בפעם הבאה, שם לב בתחילת כל רחוב איזה שלטים קיימים...

אדם חכם אמר "עדיף שתשתוק ויחשבו שאתה טיפש, מאשר לפתוח את הפה ולהסיר כל ספק" (טל"ש, בנג'מין פרנקלין) אם אני אומר לך שיש לי ניסיון של מד"א, אז תאמין. יכול להיות שבכל תחנת מד"א יש נהלים אחרים (אני הייתי במד"א רמלה), אבל איפה שאני הייתי - זה היה הנוהל. חבר טוב שלי היה במד"א כפר סבא במשך 7 שנים, גם משם שמעתי על פעילות דומה - עד תאונה של נהג אמבולנס שעבר באדום. אז אם אצלך זה לא ככה - סבבה, אם החוקים שונו - מצויין. מה שאני מספר זה מה שהיה נהוג בזמני. נסה לא לזלזל באחרים. רק להבהרה - זמני מד"א שלי היו לפני כ 12 שנים, זמני ההתנדבות במשטרה היו לפני כ 8 שנים.

ב 99 אחוז מהמקרים לא יחמירו לך את העונש, ואם יחמירו זה בקטנה (עוד 100 ש"ח). נראה לי עדיף לך הדחייה בשנה פלוס, אפילו אם זה יעלה לך בעוד 100 ש"ח. ככה תוכל לחסוך 50-100 שקל בחודש ויהיה לך מספיק לשלם את הקנס (שכאמור - גם אז יהיה בתשלומים)

גם אני אוהב את מגזין אוטו. אני מאוד אוהב את טל שביט ככתב (וכבן אדם). ומעבר לכך - לרוב הרשמים של הכתבים באוטו תואמים את מה שאני מרגיש כשאני נוהג לאחר מכן (או קודם לזאת) ברכב המדובר.

יש לך שתי אפשרויות: 1. לבחור בימי מעצר במקום הקנס, זה יוצא בסביבות 10 ימים ששווים לפי משכורת צבאית של 350 ש"ח לחודש - 3 חודשי צבא 2. לבקש לגשת למשפט, במשפט להודות באשמה, להסביר מה קרה ולהתחנן לקבל הנחה בקנס. זו האופציה הכי טובה בגלל שני דברים. קודם כל יש לך סיכוי טוב שיורידו לך את הקנס בגלל היות חייל בודד ומעבר לכך, עד שיקבעו לך מועד למשפט יעברו כמה חודשים טובים, עוד כמה חודשים עד המשפט ושם יכולים לפרוש לך את התשלום למספר תשלומים. בסופו של התהליך - אפילו אם תצטרך לשלם את ה 1000 ש"ח, זה יהיה אחרי שנה פלוס ולא תוך שלושה חודשים.

אחרי התגובות הראשונות הייתי בטוח שאני היחיד שהתעצבן מהביזבוז זמן... ולמפרסם - לא הכרחת לצפות אבל פירסמת כסירטון של הרכב הכי חזק - לא כקומדיה לנהגים עד גיל 12. תהיו בריאים.

מניסיוני בהתנדבות במשטרה - מפעילים סירנות בשניה שיש הצדקה מסויימת לזה - ואני לא מתכוון להצדקה הגיונית אלא לכל ארוע שניידת המשטרה תוכל לומר שהיא הייתה ב"ארוע" דוגמאות - עצרנו סתם איזה פועל זר שהיה במפעל באזור התעשייה. הנסיעה דרך חצי עיר הייתה במהירות מופרזת, מעבר ברמזורים אדומים ואי שמירה על חוק תנועה אחד. יש עוד עשרות דוגמאות של שוטרים ששמעו על משהו ששוטר אחר היה מעורב בו או סתם משהו שנשמע מעניין - פתחו צקלקה ונסעו באותה דרך. אותו דבר אני יכול לומר על ניידות מד"א. משבועיים של נסיעה יומיומית באמבולנס (מטעם הצבא) ראיתי מקרים של שקיבלו שריטה, שבר ביד או סתם פגוע תאונת דרכים ללא שום פגיעה - שמשכנעים אותו להתפנות. וכל מקרה עדיין מפונה תחת צפירות, מעבר באדומים, ופינוי כלי רכב ממסלולם. בקיצור - הכוח אכן משכר...

דעתי עיסקה שווה. זה בהנחה שאתה לא הולך על אופציית הברלינגו ... אם לא תהיה מעוניין והרכב במצב טוב - אני אשמח לקבל אותו, אני אפילו אתן לחבר שלך עוד קצת כסף כיס

אני לא מבין למה אתה כל כך נגד המיאטה, במיוחד שכמעט כל דעה של עיתונאי רכב (בארץ ובחול) תשבח את הרכב הזה ואת מה שהוא נותן. יכול להיות שאתה פשוט לא מצליח להוציא ממנו את הדברים הנכונים. אני מכיר מספר נהגים מצויינים שנוהגים במיאטה, משופרת או סטנדרטית לחלוטין, ולא משתעממים איתה גם אחרי עשרות אלפי קילומטרים, גימקנות ותחרויות כאלו ואחרות. אחד מאלו הוא הכותב הקודם שנהג על מיאטה שלוש שנים בלי להשתעמם - למרות שהוא יכל להחליפה ב S2000 בקלות (ובסוף החליף אותה ברודסטר עם מנוע MPOWER) . ההבדל בין לשפר מיאטה ובין ניסן הוא אדיר. מיאטה אתה יכול לשפר ב 6 עד 15אלף ש"ח ולקבל רכב חזק יחסית, ספורטיבי ואמין באופן מופלא. אני מכיר את רוב הניסן 200SX שנוסעות כיום בארץ. בכולן השקיעו בין 50 ל 150 אלפי שקלים. והם קיבלו רכב אחלה, עם אמינות בעייתית, רוב הרכבים האלו לא יחליקו טוב יותר בארץ ממיאטות ובטח שיהיו פחות טובים מהבימרים, זה לפחות עד שנבנה את מסלולי הדריפט הרציניים כמו שיש בחו"ל. בכל מקרה אי אפשר להשוות בין הניסן למיאטה מרחק גדול מדי של שנים, ייעוד, אופי וכו. קיצור - אתה מתמיד בלספר על חוסר אהבתך למיאטה, שנוגד את דעות כל הכותבים האחרים פה ואת דעת כל כתבי הרכב. אני אקבל בברכה בחירה בהונדה כמועדפת, אבל השינאה שלך היא משהו מעבר לזה. אני חדלתי מלהתעסק בנושא. לילה טוב

באוויס ובניו קופל אין להשיג שנת 2005 מליסינג. לא יודע אם במקומות אחרים אפשר. לצערי הרב - שנת 2006 הרבה יותר יקרה משנת 2005 (כנראה השפעת חברות הליסינג על לוי יצחק). הפרש של איזה 12K ש"ח. זה קצת יוצא אל מחוץ לתקציב...

העניין זה שנראה שהפוקוס עברה תאונה - אבל לא מאוד חמורה (מה זה אומר משמעות נמוכה?). ומעבר לכך כל השאר אמור להיות סבבה. והמחיר הוא מאוד אטרקטיבי, מעבר לעניין שיש גם אחריות - מה שלא יהיה לי אם אקנה מזדה בשוק... יש פה מישהו שמבין מה אומר בדיוק פגיעת שילדה - משמעות נמוכה??

האמת היא שגם אני הייתי רודף אחרי הגנבים - אבל בטח ובטח שלא הייתי נכנס בהם. פשוט מודיע כל הזמן את מיקומי למשטרה כדי שהם יבצעו את המעצר...

אני מנסה בזמן האחרון לקנות רכב למשפחה, ודי התמקדתי בקניית רכב מליסינג. בזמן האחרון אני מרגיש שחברות הליסינג די מתאמות מחירים - ככה שאין הרבה הבדלים בין דגם מסויים בחברות השונות. לאחר חיפושים אני חושב על שתי אופציות בשבילי: 1. קניית פורד פוקוס 2005 עם פגיעת שילדה קלה. לפי הבנתי זו פגיעה קלה ולא רצינית. היתרונות - מחיר טוב של 44K שזה 25% פחות מהמחירון. אחריות של חברת הליסינג לשנתיים, רכב מיוחד יחסית (5 דלתות) ופחות טירחה בחיפושי הרכב. 2. קנייה של מזדה 3, שנת 2005 מבן אדם פרטי - יד שניה מליסינג (כלומר היד הראשונה ליסינג היד השניה בן אדם פרטי) בסביבות 55K. בסך הכל היתרונות של הפוקוס זה מחיר נמוך, אחריות ו 5 דלתות. החסרונות - רכב שיהיה קשה יותר למכור, פגיעת שילדה. בסך הכל אני חושב להחזיק את הרכב זמן רב, ככה ששיקולי הסחירות והמכירה הם פחות קריטיים, אבל עדיין קשה לי לקנות רכב עם פגיעת שילדה. הבדיקה מצורפת (את שני הסעיפים הראשונים חברת הליסינג יפתרו על חשבונם)

תנסה לקרוא את מה שאני כותב: אני אומר שאני אוהב יותר להחליק ולבצע דריפטים. ובגלל זה החלטתי על המיאטה שהיא קלה יותר לשליטה. ההונדה אוחזת טוב יותר ונוטה לתת היגוי (עד שהיא נותנת את הזבנג), וכשהיא יוצאת להיגוי ייתר זה הרבה פעמים חריף למדי. בגלל זה אני פחות התחברתי אליה. מרודסטרים ניתן להנות גם מאחיזה וסיבובים, מחווית הגג הפתוח וההתחברות הכללית הרכב לאדם. כל אחד והשריטה שלו.