phpclub

הלוואי וזה היה נכון כמו שאמרו, כל ילד הוא אחר התאומים היו נרדמים, היינו מעבירים אותם מהאוטו למיטה בלי שום בעיה עכשיו הקטן אתה רק נוגע בחגורה לפתוח אותה הוא כבר מתעורר וצריך להרדים אותו בחזרה כשהוא היה קטן יותר, אם רק העזתי לשניה להכנס לחדר לקחת משהו, עצם הדריכת רגלים הוא היה מרים את הראש, רואה אותנו וקם לשמחתי היום הוא פחות מתעורר וגם אם הוא מתעורר אז הוא חוזר לישון יחסית בקלות

עברנו ישר למיטה רגילה, לא רואה טעם לבזבז עוד עצים על מיטה זמנית

פשוט מאוד - כשאין מספיק, זה יוצר/מחריף בעיות יש אסכולה של חשבונות בנק נפרדים, אני אישית לא מאמין בזה אם כי מישהו שנמצא בפרק ב הצליח קצת לשכנע אותי שיש לזה יתרונות לגבי פערים, אצלי בתחילת הדרך אשתי הכניסה יותר ממני והיום אני מכניס יותר ממנה בסופו של דבר אנחנו תא משפחתי אחד וזה לא הפריע לאף אחד מאיתנו בשום שלב, כל אחד תורם את חלקו, אחד יותר בכסף והשני בדברים אחרים

לא אמרתי שלא ולכן המלצתי ללכת לבחון את הדברים עם עצמו, כי עושה רושם שיש שם משהו משמעותי יותר מאשר רק אשתו/גירושים

קשה לי לשמוע את המשפט הזה, כי אני לא מצליח לחשוב ולדמיין ולו לשנייה את חיי בלי אחד מהילדים שלי - וזה לא קשור לאשתי גם אם הייתי מתגרש (והיו לי פיצוצים רציניים לאורך הזמן שהאופציה הזאת עלתה), בחיים לא הייתי חושב על משפט כזה ולכן, עצם זה שזה מה שאתה מרגיש וחושב, בצירוף שאר הדברים שכתבת (לא נמשך בכלל, סולד מזוגות לידך), מרמזים שכנראה יש בעיה שלך עם עצמך לא כדאי לעשות צעדים דרסטיים בלי ללכת לטיפול ולנתח את כל המצב הקיומי שלך

האם בשכונה הזאת פגשת איזה תאורן ? אני מעריך שרוב רובם יהיו שכירים בעלי שליטה , שזה שונה מאשר עצמאי בודד אגב, אתה בטוח שכל אלו מפרישים לעצמם פנסיה ? ושאר הפרשות ? כי אני מכיר זוג מבוגר (שכירים בעלי שליטה, עם כל האופרציה) שעד 10 שנים שלפני הפנסיה, לא דאג לעצמו לפנסיה ואז *רק* בגלל הבן שלהם שהביא יועץ פנסיוני, התחילו להפריש לעצמם סכומים מטורפים כדי להשלים את הפער בזמן קצר - למזלם, היה להם מאיפה.

עם רשת ביטחון כזאת, באמת לא הבנתי איפה אפשר ליפול. worst case - עם אבטלה של 80%, אשתך יכולה לעבור ל 100% ותרוויח יותר מהמצב הנוכחי .. אחד הדברים הכי כיפיים (וגם מעלים ביטחון עצמי ביכולות של עצמך) זה לבנות דברים מ-0 וגם אם נכשלים, לומדים מזה וממשיכים הלאה. ולדרוך במקום זה אף פעם לא כיף.

נראה מה יעשה כשיגיע לגיל הפנסיה יראו אותו בטלויזיה בוכה שאין לו כסף ללחם - מאשים את ראש הממשלה, שר האוצר והממשלה החזירה שלא דואגת לאזרחים שלה

בוא הייתי עצמאי, יודע בדיוק מה היתרונות ומה החסרונות א. זה לא מתאים לכל אחד ב. רוב מי שעצמאי, הוא לא מספיק מחושב, הוא רואה הרבה כסף אבל לא מבין שהוא צריך להפריש לעצמו את כל האקסטרות בצד אז פתאום הוא מגלה שפנסיה כמעט אין, מתבאס כשהוא חולה כי אז הוא לא מכניס כסף ואז הולך ובוכה שאין לו הכנסה כי יש קורונה ואין לו שקל כי הוא לא שם בצד ליום גשום. אני גם מכיר את התחום שלך, כנראה שזה רוב "העובדים" שלך, שהם בטייטל עצמאים אבל בפועל עובדים כי בתעשייה הזאת מקובל חשבונית ולא עובדים ואז אין להם הגנת עובדים, לא מכיוון המעסיק שמחר יכול פשוט לא לקרוא להם ולא מכיוון המדינה, מסנוורים מהכסף שהם עושים (לדג' 2000 ליום) ולא דואגים לעצמם ובסוף בוכים על מר גורלם. אגב גם ספקי הטלפוניה הפכו לכאלה, טכנאי הסיבים של פרטנר הם עצמאים ושמעתי על רוב החברות שעוברות/עברו לשיטה הזו. לדוגמתך, אם אתה עצמאי, ואתה עובד 7 חודשים אבל מרוויח מספיק בשביל כל השנה, אז הכל מעולה אבל אתה נותן דוגמאות של העצמאים המצליחים, עושה השוואות להייטק (מה הקשר ? כל תעשייה והמאפיינים והמשכורות שלה) "העובדים" שלך ואנשי התאורה ורוב התעשייה הזאת, הרווח שלהם הוא על פי עבודה/שעות, ואין ממש הבדל בינם לבין שכירים מתערב שאם זה היה תלוי בהם כנראה היו שכירים אבל כדי להיות בתחום הזה, אמרו להם שזה רק עם חשבונית. ההבדל היחידי הוא בצורת התשלום והכאב ראש הנוסף שיש להם להתמודד איתו (הפרשות עצמיות אם בכלל, ניהול ספרי חשבונות ועוד) ובסוף - שוב - איך כל זה קשור לסלולארי ?! חלקו של העובד בפנסיה - 6% חלקו של העובד בקרן השתלמות - 2.5% חלקו של המעביד בפנסיה - 5% + 8.3% חלקו של המעביד בקרן השתלמות - 7.5% (לצורך הדוגמא הלכתי על המקסימום) חלקו של העצמאי - זה הכל - זה 30% שהוא צריך להפריש לעצמו תוסיף רואה חשבון, תוכנות ניהול ספרים, הצהרת הון, עוד לא לקחתי בחשבון ימי חופש, מחלה, הבראה וחגים אה, ושכחתי, ביטוח לאומי לעצמאי יקר יותר מביטוח לאומי לשכיר. עכשיו תראה לי עצמאי שמפריש לעצמו 30% (מדבר על עצמאי בודד, לא על עצמאי שהוא בעל חברה שיש לו אופרציה שמטפלת בדברים האלה) כנראה שרובם לא כאלה.

והבראה, וקרן השתלמות, ומתנות בחגים והשכר שלהם לא נפגע בחגים / הם לא עובדים בחגים איך הגענו מסלולארי של שכיר למשכורת של עצמאי ? הלכתי לאיבוד.

תלוי במעסיק ובמצבו כמו שיש עובדים מכל הסוגים יש מעסיקים מכל הסוגים. בשרשור השכן כתבתי מה העבירו אותי במקום הקודם. יש מעסיקים שעד שאתה מגיע אליהם עם הודעה מוקדמת לא זזים. אגב משרדי הנדסה, היה לי לקוח כזה, לא יודע לגבי שכר אבל הוא השקיע טכנולוגית בעובדים בצורה קיצונית למשרד קטן בתחילת הקורונה רכש מחשבים ב 100k, כל מחשב בין 8 ל 10 אלף ומסכי 27 חדשים לכולם. היו מבקשים כסא היה לוקח לו זמן אבל ברגע שהחליט, החליף לכולם

אבל אם אתה תותח ושווה את המשכורת שלך ויותר ותגיד לו שאתה עוזב, כנראה שתקבל עמדה שלמה חדשה והעלאה. אלא אם המעסיק שלך מטומטם ולא יודע להעריך אותך - במקרה כזה תעזוב למקום שכן מעריך אותך

במחיר הזה הייתי מבקש מחבר/משפחה שיקפיצו אותי ויאספו אותי עד לפני הקורונה ככה היינו עושים, תמיד הייתי דואג להסיע את ההורים שלי וההורים שלי או מישהו אחר מהמשפחה אותי

התעייפתי מלהגיב 🙃 אתה כל הזמן חוזר "אם הוא יעשה ככה, אז יצפו שהוא כל הזמן יעשה ככה" - למה ? אם אשלח הודעה באמצע הלילה ויגיבו לי, סבבה, אם לא אז לא יש גבול הגיון בריא לכל דבר, אני לא חושב שזה בעיה לשלוח הודעות/מיילים/מה שלא יהיה, בכל שעה שלא תהיה, אני לא מצפה לתגובה, אם אני אקבל, מעולה, אם לא, אז למחרת. אם זה משהו דחוף, שלא סובל דיחוי, אני כן אתקשר, כי פשוט אין ברירה אחרת. בנימה זו, התפנה אצלי מקום, מחפש איש סיסטם סיניור עם נגיעות בתקשורת/אבטחת מידע. * אם שיחה פה ושם אחרי שעות העבודה זה too much, אל תשלחו קורות חיים

בהחלט בעיה של המנהל. אני לא מסכים. כשאתה עובד במקום נורמלי ויש לך בוס נורמלי, זה לא יהיה מדרון חלקלק אם הבוס שלך חוצפן וחורג מגבולות ההגיון, אתה צודק, ואז כל מה שאני כותב לא רלוונטי. המנהל מבין שהוא חורג, התנצל והסביר את הסיטואציה, לא הטריד אותי מעבר וזה ברור שהוא מעריך את הזמן שלי בחופש בדיוק כמו שאני אעריך את הזמן שלו בחופש ואשתדל לא להטריד אותו אלא אם אני לגמרי חייב (כלומר, אני אקח החלטה ניהולית בהעדרו כדי לחפות עליו ולא להטריד אותו, אלא אם אין לי ברירה ואני חייב להתקשר אליו בנושא שרק הוא יכול לתת עליו את הדעת ו/או יש קריטיות בהחלטה שהיא מעבר למה שאני יכול לקחת על עצמי). יציאה בשעה 14 מהעבודה, סתם ככה - והחופשיות להגיד את זה בצורה כזאת, זה משהו שיתקבל בברכה בכל מקום עבודה אצל כל בוס ? לא נראה לי. על אותו משקל, כשלא נוח לי (בחופש), אני עדיין נותן מעצמי למען מקום העבודה. יד לוחצת יד. אני חושב שיש לי את היכולת להבחין מתי זה מתאים לאדם ומתי לא. אני עושה שיחות כאלה עם המנהל שלי, המקביל שלי ולקוח מסוים, כי נוח ומתאים לי ולכולם. אני לא עושה את זה עם העובדים שלי. ואז שוב מגיעים למקום שבו המנהל לא מתנהג בהגיון, כי אם לא מתאים לעובד, ישמעו את זה בקול שלו, או שהוא יתחמק או שיגיד שזה מפריע לו. בדיוק כמו שאם מתקשרים אלי כשאני בדרך הביתה ובאמצע שיחה אחרת, או שבדיוק הגעתי או שפשוט לא מתחשק לי לדבר, אני אומר שאני לא יכול כרגע ושנדבר מחר. אין שום ציפייה מצד אף אחד להיותי זמין, מתקשרים, שואלים, מתאים סבבה, לא מתאים נדבר מחר. איך הגענו לזה ? לשלוח דברים של עבודה למייל אישי, כאשר יש מייל של עבודה, זה לא הגיוני בשום צורה ואופן העובד לא רוצה להשתמש במכשיר האישי שלו לצרכי עבודה ? אנחנו בשנת 2022, חברות כבר מזמן לא נותנות סלולארים של עבודה אלא נותנות השתתפות אין כבר את ההפרדה המוחלטת, רוב המקומות בהחלט משתמשים בסוללרים האישיים לצרכי עבודה וההפך. לשלוח הודעה לעובד שלי באמצע הלילה ? אין בעיה, הוא לא חייב להגיב ולא חייב לקרוא, אבל זה יחכה לו בבוקר, איפה הבעייתיות כאן ? באמת שלא מצליח להבין. לא יודע, מבחינתי זה אחד הדברים המיותרים. את **כל** השיחות שלי, אני עושה מהסלולארי שלי ו**אל סלולארים** של אחרים, למרות שיש לי טלפון במשרד.

לא יכול לדבר על כל סוג של עבודה, אבל בעבודה שלי, איך שאני רואה את זה - כן. אם המצגת היא לבוקר וזה דחוף, אשתדל לעשות את זה (גם כעובד שהמנהל שלו שלח לו הודעה, וגם כמנהל כי אין לי ברירה) לא אכעס אם "לא יראו את זה" - אבל מבחינתי זה האקסטרה-מייל. תלוי בקריטיות, אם זה אשמתי כמנהל שלא נזכרתי קודם, אני אעשה את זה בעצמי אם זה אשמת העובד ששכח וזה באמת לא יכול לסבול דיחוי, שיתכבד ויעשה את זה, או ב 8 בערב או ב 6 בבוקר, במידת היכולת אעזור לו כדי שיקח פחות זמן. תלוי בתפקיד ובאחריות, קרה לי, לא אהבתי בכלל, אשתי התעצבנה, אבל קיבלתי בהבנה. נושא שהיה בתחום אחריותי ואף אחד אחר לא הכיר, פתאום הגיע לחץ קיצוני מצד הלקוח ונאלצתי לעדכן את המנהל שלי בכל הנושא. * פה באה לידי ביטוי הגמישות - הבנתי את המצב ועזרתי, כשאני רציתי לצאת ב 14 לסרט - סתם ככה באמצע היום, בלי סיבה מיוחדת, אף אחד לא אמר לי כלום. תלוי, לי אישית זה לא מפריע, כי זה חוסך לי את הזמן לשבת במשרד ולדבר על הדברים האלה ומאפשר לי להעביר את הפקקים בהסחת דעת. אם למישהו זה מפריע וזה לא דחוף, לא אעשה את זה או שאעשה את זה תמציתי בכמה דקות. לדרוש כנראה שלא לצפות - תלוי תפקיד. לדוגמא מאיש מכירות כן הייתי מצפה לזמינות. בגדול לא, בקטן - תלוי תפקיד ואחריות. אני לא אתן את המספרים של האנשים שלי, אבל המנהל שלי כן יתן את המספר טלפון שלי, כי יש דברים שהם בהגדרה במגרש שלי. מסכים.

אני לא מדבר על תרבות חוסר האכפתיות לזמן העובד, אני לא טענתי שצריך לנצל את זה בצורה רעה יש סקאלה, יש אנשים שמנצלים לרעה וזה בצד אחד, ויש אנשים שבצורה מוקשחת קובעים שהם לא מוכנים שיפנו אליהם - וזה בצד השני של הסקאלה. כמו בכל דבר - צריך להיות גמיש - באמצע. מצד אחד לא לתת לנצל, מצד שני אי אפשר להיות אטום. אין קשר בין הערכת עובד למה שהוא עושה או לא עושה מחוץ לזמן העבודה - פשוט זה בדר"כ בא ביחד - מי שלא מוכן שידברו איתו טלפונית לבדוק משהו קטן מחוץ לזמן העבודה, בדר"כ הביצועים שלו בזמן העבודה יהיו לא משהו - שוב, דעתי האישית בלבד. אהה, שניה, לא הבנתי. אם אתה לא עונה לטלפונים אחרי זמן העבודה, אז איך תדע שיש קרייסיס ?! כל הכבוד, באמת, גם אני עושה את זה (למרות שניסית לצייר תמונה אחרת).

אני רק אומר דבר כזה : גישה כזאת, לא הייתי לוקח לעבודה, ואם כן לקחתי בטעות, כנראה שהייתי מפטר אחרי זמן קצר. לדעתי האישית, העקשנות הזאת לא להיות זמין בשעות שאחרי העבודה היא ההבדל בין אדם שעושה רק את X כי זאת העבודה שלו וכל השאר לא מעניין אותו וכנראה שיתקע במקום ובין אדם שיעשה את האקסטרה-מייל וכנראה שיסתכלו עליו בעין טובה יותר ויעריכו אותו יותר ואולי גם יקדמו אותו (כל זה כמובן להוציא כמובן מקומות עבודה מורידים ומנצלים).

הוא רוצה ההפך, שכל המחשבים יציגו את מה שהוא רואה

ממה שנראה בתמונה, אתה יכול לסגור ברשת את הקטע של המזגנים מהשכן למעלה בתקרה עד לסוף המזגן אצלך, כנראה שיהיה צריך להתקין איזה מוט שיצור את המבנה תתייעץ עם מתקין רשתות, מי שעשה אצלי ואצל ההורים שלי - מהלל בע"מ

זה פוגע בול. להוציא מנהלים חוצפנים שמציקים על דברים לא רלוונטים, אין סיבה לא להיות זמין או לעשות דווקא ולא לענות. הנכונות של מי מהעובדים לעשות את האקסטרה-מייל הזה ולענות גם כשהוא לא בזמן עבודה, זה לדעתי אחד הפרמטרים של עובד שמעריך את מקום העבודה שלו זה יכול להיות משהו חשוב שנדרשת היכולת שלך וזה יכול להיות משהו חשוב למישהו שהוא לא אתה (נגיד מחפשים מפתח או משהו שאתה יודע איפה הוא) אבל - אסור לשפוט אותך על זה שלא ענית (נגיד, היית בסרט, לא ראית את השיחה) לטעמי האישי, כאשר תבקש להגדיר את העניין - עצם הבקשה תשדר למעביד שלך מסר שאתה לא מוכן לעשות את האקסטרה-מייל וזה ידליק אצלו נורה אדומה פשוט תשאל, האם יש ציפייה שתהיה זמין מעבר לשעות העבודה, ואם כן - לאיזה סיבה ובאיזה היקף היות ולא נדרשת לכך בעבר ולא הייתה לזה סיבה בעבר מכאן, אתה יכול להסיק את המסקנות לעצמך

אם זה תוכנתי, וזה לא בהסוואה, ייתכן שרשימת תוכנות מותקנות תעזור לנו להבין איזה תוכנה עושה את זה אבל כמו שנכתב, יש המון דרכים לעשות את זה, והמון תקלות אפשריות, אז גם אם נבין איזה תוכנה זאת, בלי מישהו שמבין רוב הסיכויים שלא תצליח לסדר את זה לבד. עוד חסם נוסף - סביר להניח שהתוכנה שעושה את זה תהיה חסומה בסיסמא - ואז צריך מישהו שמכיר את הסיסמא. איפה הבית ספר הזה ? אם זה קרוב אלי אולי אני יכול לקפוץ להעיף מבט

במקום הקודם שלי עברתי סוג של התעללות דומה. הייתי מנהל מוקד בשכר מסוים, וכדי להצדיק שכר גבוה יותר - עברתי להיות איש שטח (שמן הסתם מכניס יותר לחברה) לתפקיד במקומי הביאו פקצה (הגיעה משירות לקוחות) שעל השבוע הראשון החליטה שהיא לוקחת פיקוד והיא יודעת יותר טוב מכולם. כולם = יותר ממני שעשיתי את התפקיד במשך שנה *וגם* יש לי ידע טכני גבוה (מה שלה אין בכלל) כולם = יותר מהמנכ"ל - שלצערי החליט להקשיב לה, כי היא ידעה להתחנחן ללקוחות ולדבר יפה, אבל להתאכזר לעובדים על השבוע הראשון נכנסתי איתה לתקל - כשאמרתי לה שאני חולה ושיש לי תור לרופא, **ולאחר** שדחיתי מיוזמתי את התור מהבוקר לשעות הצהרים - כדי ללכת ללקוח שהיה באמצע תהליך מעבר ולא היה מישהו אחר שילך לשם. סיפורים אני יכול לספר מכאן עד ארה"ב, בשורה תחתונה, היא מיררה לי את החיים, עשתה micro-managing ברמה מגעילה- הייתי מתחיל את היום וכעבור שעה יורד למטה להתקשר לאשתי והתחיל להוציא קיטור כי הרגשתי שאני משתגע. האכזבה הכי גדולה שלי היא מהמנכ"ל - שהכיר אותי *6 שנים* לפני שהיא הגיעה, ומחק את ההיסטוריה הזאת כי הוא הקשיב לה ורצה "ליישר קו" (אני הייתי העובד היחידי שהיו לו תנאים גמישים יותר מהשאר) הייתי במקום בעייתי, מצד אחד היה לי חרא, מצד שני, כל מה שהיה לי בקורות חיים זה עוסק מורשה והעבודה הזאת, בשוק העבודה זה שווה ערך לכלום ושום דבר הייתי עם משכנתא + 2 ילדים והחלטה להביא ילד שלישי - היה לי בעייתי לעזוב הכל בלי שיהיה לי משהו ביד. למזלי הגדול - מכר (שעבד איתי במקום הזה בעבר) - פרסם משרה, עקב ההכרות שהייתה לנו הוא ידע מי אני ומה אני שווה וחתם עלי וקיבל אותי לעבודה. אומרים שכל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו, גם כל מבוגר צריך מבוגר אחד שיאמין בו. הגעתי למקום נעים, משפחתי, אנשים טובים, מנהל זהב (שלצערי עזב), מקום שסומך עלי וקידם אותי פעמיים כי ידע להעריך אותי ונתן לי במה להתפתחות מקצועית . בדיעבד, אני חושב שבמקום לסבול, הייתי צריך לגרום לכך שיפטרו אותי (במצב שהיינו בו רק הייתי צריך לבקש), לקבל אבטלה ולחפש עבודה בפול-טיים, אבל הפחד של להשאר בלי משכורת, ולך תדע מתי תמצא עבודה ובאיזה שכר, עצר אותי.

השאלה היא אם אתה רוצה להיות יותר צדיק מהאפפיור כלומר אם אתה רוצה לראות נתונים יבשים - ברור בנצ' יראה ירידה בביצועים, אף פעם לא בדקתי כמובן כי זה לא עניין אותי אם אתה מסתכל על הרגשה של בנאדם שעובד על מחשב - הוא לא ירגיש בהבדל (שוב, כמובן תלוי לאיזה שימושים) אז אם אתה גיימר או אחד שאוהב להיות עם החומרה הכי הכי או בוחר את הרכיבים בפינצטה וזה עושה לך הרגשה טובה - בטח לך על 2 של 16 אם אתה משתמש בייתי/משרדי שמשתמש במחשב לעבודה פשוטה - אינטרנט, אופיס, יוטיוב וכו' - סתם מיותר. כשרכשתי את המחשב האחרון הסתכלתי על לוח אם כזה או אחר והתלבטתי על מעבד כזה או אחר, בפועל היום תשאל אותי מה יש לי ? אין לי מושג, לא זוכר ולא מעניין אותי - מדליקים אותו נדלק ועובד, זה מספיק. דוגמא נוספת - ב SSD של סמסונג יש איזה אופציה להדליק שגורמת למחשב לתפקד יותר מהר, עשיתי השוואות עליית מחשב עם ובלי, ההבדל היה אולי שניה לכאן או לשם, לא משהו מורגש או שמשנה משהו לטווח שמעבר ליום-יומיים הראשונים של ההתלהבות

אחזיק אותו כתליון על הצוואר. זה לא ממש משנה, כל רכוש שהוא שלי, יהיה לי אליו גישה. אגב, הדוגמא שנתנו על השכרת רכב - זה בדיוק אותו הדבר, איזה הבדל יש בדיוק ?