phpclub

בדיוק, זה מה שפספסתי

לא אמרתי שאני טוחן פלסטיק וחרצנים, אמרתי שיכול לטחון. (בעת ההתקנה, ישנו פלסטיק שכתוב במפורש שאפשר להשאיר בתוך הגורס ועם הזמן הוא ייטחן, אין הנחייה מפורשת להוציא את הפלסטיק). כמובן שכשנוצר צבר של דברים שלא הצליחו להטחן (שאריות מניקוי עוף לדוגמא), אני מוציא וזורק לפח. בכל מקרה, כל אחד ושימושו, אחותי לדוגמא לא גורסת קליפת ביצה ועצמות עוף (בגלל הדעה הרווחת), אני כן. סקרנת אותי, איך אתה מנקה כלים אם כך ? תודה.

אני גר בבניין בן 13. לאחותי גם יש גורס בבניין בן 20+ ולא הייתה להם אף פעם בעיה.

המטרה והיתרון היא לא בחסכון אשפה או התמודדות עם ריח. האשפה והריח לא משתנים. המטרה היא לחסוך את ההתעסקות עם לכלוכים בכיור : 1. מסננת שמונעת מעבר של חלקיקים גדולים (ולא תמיד מצליחה), המסננת נסתמת, גורמת לאי זרימת מים ואז צריכים לשחק איתה עד שהמים יורדים. 2. בדר"כ שמים משולש בכיור, שתופס מקום, מפריע, וצריך לרוקן אותו, כשמרוקנים אותו הוא מטפטף ונוזל. 3. איסוף ידני של הלכלוכים במסננת והעברתם לפח. יש אנשים ששמים שקיות ניילון ליד הכיור כדי לזרוק אליהם את הלכלוכים. 4. ריקון צלחות לזבל לפני שזה מגיע לכיור, לפעמים זה נשפך, לפעמים זה נוזל ולפעמים זה נופל על הרצפה.

אריזות, ניילון או פלסטיק זה לא הבלאגן שנוצר במהלך ניקוי כלים. כל מה שאוכלים נכנס לגורס, כולל עצמות, עוף, קליפות ביצה ואם תרצה גם פלסטיק אך יקח לו זמן עד שיטחן. אין לי גם בעיה לטחון חרצנים, בטוח שהיו כאלה שנכנסו במהלך הזמן, אבל כאמור יקח זמן עד שיטחנו. מבחינתי זה כמו מדיח - משנה חיים.

תנסה לבקש מהועד התקנה של מחסום בכל המעברים כדי שאף שכן לא יוכל לחנות בצורה שמפריעה

אז תשטוף כלים ביד, לא צריך מדיח. וגם תתלה כביסה על החבל, לא צריך מייבש. ואם כבר, תעשה כביסה ביד, לא צריך מכונת כביסה. עד שלא חווית שימוש עם גורס, אתה לא יודע מה אתה מפסיד. לא צריך להפריד, לא צריך לשים שקיות, לא צריך לנקות דברים שנוזלים, הכל הולך לכיור ונשטף בקלות. לא יודע לגבי דירה שכורה וישנה, אבל דווקא השימוש בגורס חוסך חסימות.

חיפשתי רבות אחר סלון חדש חיפשתי משהו שיהיה נוח להרדם עליו, משהו שעוטף אותך, משהו שירגיש איכותי ולא רק יראה טוב. כל החנויות זה בערך אותו דבר, קשה כמו אבן או רך בהגזמה אבל הבעיה הכי גדולה שלי היא שזה מתחיל טוב ונהרס אחרי גמר האחריות. בספה הקודמת הייתי צריך להוסיף רצועות וספוג בעצמי כי השירות שלהם היה שווה לתחת והספה שקעה. בסוף קניתי מאיטלסופה, סניף בילו יבואן של חיקויי נטוצי אבל טובים. מרגישים את ההבדל גם בישיבה וגם באיכות. אחלה סלון פינתי עם 2 מרימי רגליים חשמליים בקצוות באזור ה 12k, נרכש לפני כשנתיים ואני עדיין מרוצה.

קרקוב יעד טוב עם אוכל טוב וזול, עשינו שם 3-4 ימים והיה ממש כיף. בודפשט זכורה לי מאוד לחיוב ורומנטית. לרומא אני אחזור בגלל האוכל, אוכל פצצה אבל לתרבות המוזיאונים והפיאצות פחות התחברתי. אם אתה בקטע של לצאת מהעיר, טיול שעשיתי בתחילת השנה והיה פצצה - נחיתה במילאנו, לקחתי רכב לאגם קומו ל-2 ימים, משם נסיעה לאגם גארדה לעוד 3 ימים וחזרה למילאנו. אוכל פצצה, נופים פצצה, ממש נהננו. אני אישית הייתי מתעכב עוד חודשיים ועושה כבר ירח דבש בכריסטמס, אווירה אחרת לגמרי, יש הופעות, מיצגים, ועוד.

היה לי לקוח שאחד העובדים שלו היה מוזר, עם תנאי הגיינה ירודים מאוד. הלקוח (הבעלים) והמזכירה, היו מעירים לו שהוא צריך להתקלח החדר שלו היה מסריח בטירוף, מלא בלכלוך ואבק ועמדת העבודה שלו דוחה בכל פעם שהייתי צריך לעזור לו או לגעת במשהו שלו, הייתי הולך לחטא את עצמי אחר כך והייתי כמובן מנסה להמנע מזה לגמרי. לעניין, אני חושב שהמנהל שלו (או גורם בכיר אחר שלקח אותו לעבודה) צריך לדבר איתו על זה, עם כל האי נעימות, זה צריך להגיע מלמעלה. ייתכן שזה פשוט אדם שגדל ככה או שבאמת יש לו בעיה רפואית, בכל מקרה זה לא צריך לייצר סביבת עבודה כזו והמנהל צריך לטפל בזה (או לדבר איתו או אם יש בעיה כלשהיא, להפריד אותו משאר האנשים).

אין לי מזומן כבר שנים. פשוט מוציא על מה שאני צריך, חושב פעמיים אם אני מוציא לפני שאני מוציא. אם אין ברירה אז אין ברירה. אם יש ברירה אני חושב אם בא לי להתפנק ואם כן אם לא הגזמתי החודש עם ההתפנקויות. אוכל בחוץ זה מותרות, לפעמים מרשה לעצמי ולפעמים לא, תלוי בהמון גורמים שמשתנים מפעם לפעם. לא בהכרח טוב, אבל יכול להרשות לעצמי וחי עם זה בשלום.

השאלה היותר מסקרנת אותי, מי קונה פרחים בצומת ? בדר"כ הם נראים לא משהו בכלל, ובאופן כללי אני אעדיף ללכת לקנות במשתלה.

בדיוק. שמתי את החלומות בצד בהמתנה הרבה שנים לטובת המשפחה. תודה רבה 🙏 😁 תודה תודה, קודם כל שיצא מאחריות ואחר כך .. הייתה הנחה סבירה ללא קשר למצב הרכב. יכול להגיד שלמרות שיש ציפייה ממוכרים שיורידו מחיר בגלל תאונה כזאת או אחרת, זה לא קורה בפועל, אולי רק אם יהיה מישהו נואש למכור וצריך לתפוס אותו בדיוק בנק' הזמן המתאימה - גיליתי שרוב בעלי הג'וליות הם לא כאלה (לפחות ברמת השנתונים שאני חיפשתי). היות וזה לא טויוטה, רק מי שרוצה ומבין מה הוא קונה, קונה אלפא, וכולם לוקחים בחשבון שיהיה קשה למכור והמשפט הקבוע הוא "לא לחוץ לי, מקסימום שישאר עוד, אני נהנה ממנו". אז קשה להלחיץ ולהוריד מחיר למוכרים. ייתכן שבשנתונים נמוכים יותר, אחרי שמחיר הרכב יורד משמעותית יותר, יש מוכרים שפחות עמידים ויותר ממהרים למכור ובהתאם גם יותר לחיצים. אכן. בול. תודה רבה! אני לא יודע אם אתה זוכר אבל גם איתך התייעצתי בעבר הרחוק לגבי אלפא, עוד אחד מהשלבים בדרך שרציתי ובסוף לא יצא. תודה רבה! 90% מהרכבים הם לבנים, אני דווקא שמח שבסוף יצאתי על משהו שהוא לא לבן. לגבי האקסטרה כ"ס לא יודע להגיד, אבל כן יכול להגיד שלא אהבתי את הריפוד בדגם היקר יותר, העור באמצע (במקום הבד השחור בדגם שלי), הוא מחורר, אני ממש לא אהבתי את המראה הזה, ובהחלט מעדיף את השילוב של בין העור כאמל לריפוד שחור. תודה רבה ! תודה רבה ! גם על גבי הפלטפורמה הזאת - אין לי מספיק מילים להודות לך זיו, נתת לי ביטחון וגב באזור שלא הכרתי כלל קודם לכן, ואנחנו עוד נפגש בהחלט !

תודה לכולם !

קרוב לגיל 40, שנים שאני חולם על רכב מפנק וחזק/ספורטיבי, כבר מספר פעמים שהתחלתי לבדוק ולבחון, הלכתי לראות רכבים וזנחתי את הנושא, תמיד הייתי בהתלבטות קשה בגלל הפן הכלכלי ובסוף החלטתי לוותר כי זה לא הזמן. תמיד נתתי עדיפות לחיי המשפחה, לבית ולילדים, אבל כל הזמן זה ניקר בי. אחרי שנים של מאמצים סוף סוף לפני כשנה התחלתי לראות את האור בקצה המנהרה מבחינת משכנתא, והחלטתי שזה הזמן, התחלתי להתעניין בגו'לייטה, הלכתי לראות כמה כאלה ובסוף העניין התמסמס. כבר אז התחיל לדגדג לי לגבי ג'וליה אבל היה יקר מדי. התחלתי להשתעשע ברעיון, סתם להעיף מבט במודעות ואז שוב התמסמס. כעבור כמה חודשים, חבר שלח לי ג'וליה, הדליק אותי מחדש ומאז זה לא עזב אותי. לא היו לי דרישות חוץ מרכב שיגרום לי לחיוך על הפנים. כרכב פרקטי יש אוקטביה. החלטתי להתייעץ ביודעי דבר, פניתי לחבר הפורום היקר ziv אשר פרסם שרשור דומה על דגם 2018, זיו הסביר לי כל מה שצריך לדעת והיה שותף להתלבטויות הרבות והקשות שלי לגבי מספר רכבים שראיתי, ככל שראיתי יותר רכבים התחלתי להבין יותר וכבר נתפסתי, כבר לא היה סיכוי לחזור אחורה. יאמר לזכות אשתי - כל הזמן פירגנה, יודעת שיש לי את ג'וק הנהיגה הספורטיבית עוד מלפני שהילדים נולדו והחלטתי לשים את הכל בצד, גם כשההורים התחלחלו לשמוע שאני רוצה אלפא (אתה יודע כמה כסף זה? היה לנו חבר שכל שני וחמישי היה במוסך, אתה עושה טעות!) התחלתי בדגם 2017/2018, היו כמה שתפסו לי את העין, האחד רצה מחיר גבוה, השני היה עם תאונה ועם ריח כבד של עישון, והשלישי היה בחור שחשב שהשמש זורחת לו מהת*ת, עצבן אותי וויתרתי עליו. לאחר שעקבתי באדיקות אחרי הלוחות, החלטתי לפזול לכיוון שנת 2021, שם מצאתי אקסמפלר טוב וכמעט סגרתי אך מחיר ההשקעה ברכב לאחר הרכישה הייתה לא הגיונית (טיפול+צמיגים+טסט) ובעצם התשלום שביקש + ההשקעה הינו בפועל מחירון. מפה לשם, קפצה לי הצעה נוספת VFM משתלמת יותר בעקבות מודעה שכתבתי בפייסבוק, ג'וליה מונזה שחורה (כמעט כולן לבנות, נדיר למצוא צבע אחר), בציר 2022 עדיין באחריות, 31K קמ, תאונה שהיקפה לא היה ברור בתחילה ולאחר המון בירורים הוסבר לי שזה היה משהו עם הדלת. נסעתי כל הדרך לצפון ברכבת כדי לראות את הרכב, לקחת אותו לבדיקה (למעט החלפת דלת וטיפה צבע לסף התחתון) הבדיקה יצאה נקייה. סגרתי מחיר סביר מתחת למחירון (ככל הנראה הייתי יכול להוריד יותר אך החלטתי לשלם את המחיר שביקש הבחור - נכה צהל צעיר). כרגע נראה שיש לי רק לעשות טסט. הרכב עצמו, הצגה, תענוג, כל כך הרבה פ'יצרים, נוסע חלק כמו תחת של תינוק. בהתחלה אמרתי לעצמי, אוקיי, רכב חדש, הגיוני שהיה כיפי וחלק לנסיעה, אבל מה מיוחד באלפא ? עד שלקחתי פנייה, ואז הבנתי. הרכב סטוק עם 200 סוסים, לוחץ על הגז והוא מצד אחד טס ומצד שני מגיב כאילו באדישות, כאילו אתה לא מדגדג לו. כרגע בתוכניות להתרגל אליו, ללמוד אותו ובהמשך לקחת קורס נהיגה לרכב עם הנעה אחורית (עד כה עוד לא היה לי את התענוג). אחרי שיצא מאחריות סטייג1 ואולי כפתור ביטול בקרות, אבל יש עוד זמן עד אז. מתנצל מראש, אין לי תמונות עם אבטיח, אבל יודע שלא יתקבל יפה פוסט בלי תמונות אז צירפתי.

אם יש לך זמן פנוי תאיים ותפנה למשרד העבודה אני הייתי מוותר על יום אחד כי הזמן והעצבים שזה יעלה לך יהיו כנראה הרבה יותר. היה לי לקוח שלא שילם 3000 שקל, ביקשתי מגיסי עם תואר במשפטים שידבר איתו כמו עורך דין ויאיים עליו בתביעה, אחרי שבועיים קיבלתי צקים וגם זה היה מחולק אבל בסוף שילם הכל.

1000 דלק 500 ביטוח 180 טיפול (הערכה על בסיס 22K + נסיעות פרטיות) 100 צמיגים (בהערכה 2400 כל שנתיים) 120 טסט סה"כ כ 1900 נטו בחודש, בלי ירידת ערך, עם ירידת ערך שמרנית כ 3000 שח נטו בחודש השאלה האם הרכב הוא הכרח לעבודה שלך או שזה פשוט העלות של הנסיעות שלך למקום העבודה בגלל המרחק ? זה משנה את התמונה מאוד מבחינת יכולות הדרישה שלך. לטעמי אתה צריך לבקש 15/16 ברוטו ובנוסף לרכב אם להשאר באותו שכר ולבקש תוספת של רכב, אתה תשלם בהערכה גסה 40% מיסים על שווי מס, רכב כזה בטח 3000/3500 שח מה שיביא אותך לחסכון של כ 3000, ולהפסד של 1200 שח. לא איזה הבדל משמעותי.

אי אפשר לחשב את זה ככה, איזה רכב אתה רוצה מהחברה (מה יהיה שווי המס שלו)? על כמה אחוז מס שולי אתה עומד והאם התוספת במס תעביר אותך למס שולי גבוה יותר? כמה ירידת ערך חודשית יש לך על הרכב הנוכחי? גם בגלל הזמן וגם בגלל הקמ? כמה טסט שנתי אתה משלם? מה לגבי בלאי - צמיגים/בלמים? תקלות לא צפויות? גיר/טורבו?

רכב חברה מצד אחד יחסוך לך הוצאות על רכבך הפרטי ויוכל לאפשר לך למכור אותו, מצד שני יפגע לך בשכר נטו בגלל שווי מס, תעשה חישוב של עלות תועלת, מה עדיף לך. כעיקרון הק"מ שאתה עושה לעבודה נשמע גבוה ולא כולל דברים פרטיים, כך שנשמע על פניו שעדיף לקחת רכב מאשר להמשיך לממן את ההוצאות מכיסך. ללא חישוב של כל הנתונים שלך קשה להגיד, אבל אני הייתי עושה סקר שוק לבדוק כמה השוק משלם לתפקיד שאתה נמצא בו כרגע ומכניס את זה לשיקולים. לנושא התזמון, באופן כללי לא הכי טוב אבל אני חושב שזה גם מאוד תלוי מה מצב המעסיק שלך, אם אתה רואה שהעבודה ירדה וההכנסות נפגעות, אז עכשיו זה לא הזמן...

א. תעשה סיסמאות מבוססות מילה בעברית אשר כתובות באנגלית, בתוספת סימן כלשהוא, כדי שמצד אחד יהיה לך קל לזכור ומצד שני לא יהיו פשוטות, סתם לדוגמא : Zvvch,akh## תרגום : זההביתשלי## ב. אני עובד עם KEEPASS, למיטב זכרוני lastpass מבוסס ענן ולא נשמר אצלך. מבלי להכנס לאם זה יותר או פחות מאובטח, אני לא אוהב שהדברים שלי מסתובבים בחוץ, אז זה יושב מקומית אצלי עם גיבוי לטלפון מדי פעם.

קיים, אחד הדברים הנוחים, משתמש עד היום. לא יודע איך זה עבר מהעולם. זה עובד על דור 2 שהולכים לבטל בעוד שנתיים בערך

למנהל יש מנהל, נכון? משאבי אנוש? הוא צריך להציג בפניו את המצב, להסביר את אשר קרה, להגיד שהוא חושב ככה וככה ולשאול לדעתו של המנהל, קרי להתייעץ. הוא ניגש לזה כאילו הוא לבד במערכה. אם ההנהלה לא רוצה לפטר אז שיעבירו לצוות אחר או לסניף אחר או משהו בסגנון, זאת כבר הבעיה שלהם. אם המנהל מסביר למה הוא לא רוצה את הבחור תחת ניהולו, שימצאו פתרון.

מה כותבים במכתב לא אמור להיות אישיו, בשביל זה יש משאבי אנוש / מחלקה משפטית, שיודעים בדיוק מה הנוסח והעילה לפיטורים ומה בדיוק צריך להיות כתוב במכתב. גם אני לא איזה מומחה גדול וכל נושא של עובדים התייעצתי עם מנהלת משאבי אנוש. התגובות שאתה נותן נשמעות קצת מנותקות, מה קשור מסעדה שלא איכפת לה מהציבור ? מה קשור למלחמה ? יש כאן חוסר התאמה שנשמע שהוא מהותי ויש לטפל בו ולהתייחס אליו, בין אם זה קביעת נהלים ברורים לעובד, מה הוא רשאי ומה הוא לא רשאי לעשות, לעשות לו שיחת "נו נו נו" או שימוע. אי התייחסות לבעיה היא כשל בניהול, זה מהדהד הלאה הרבה יותר חזק מאשר לפטר מישהו. גם אי קבלת החלטה זה קבלת החלטה. בכל מקרה כל מה שאנחנו כותבים כאן זה על הקרח, אתה לא המנהל ולא מקבל ההחלטות ונשמע שהבחור צריך להתייעץ עם מנהל בכיר יותר עם ניסיון או עם משאבי אנוש.

אין לי אייפון או רצון או זמן להתעסק עם קושיות אפל. חשבתי לכיוון תוכנה שיודעת לקרוא את הגיבוי לדוגמא חלק מהקבצים משנים להם את הסיומת לתמונה וזהו, אבל זה המון התעסקות

^ זה, לפטר ומייד. כל ה-OVER ניתוח, מה יחשבו עליו ומה פה ומה שם, איזה מן מנהל זה ? מנהל צריך לחשוב איך לייצר אווירה כיפית בעבודה, איך לגרום לסינרגיה ואיך לוודא שכל העובדים מרוצים ומתפתחים. אני אומר את זה בקלילות כרגע על המקלדת אבל ברור שלפטר זה לא כיף וזה לא קל, אני נפלתי לתוך תהום ה "אני אשתדל", ניסיתי להיות טוב, ניסיתי לייצר סינרגיה, ניסיתי לחבר בין העובדים (אפילו הוא ועוד בחור נסעו לחו"ל ביחד), לא רציתי לוותר בקלות, לא 100% מהזמן הכל היה רע, היו גם זמנים טובים אבל גם אם לא רואים את זה על פני השטח, הריקבון עדיין היה שם. הכתובת הייתה על הקיר וניסיתי להתעלם ממנה בתואנות שונות ומשונות (זה רק ההתחלה, הנה עכשיו הוא בסדר, עובר עליו משהו, ועוד ועוד)