Be roo

אני בדיוק עברתי לבינלאומי. יש להם מסלולים נטולי עמלות לבין 3-5 שנים, חלקם עם מענקים שונים 1000-2000 ש"ח, או פטור מריבית על משיכת יתר עד תקרה מסויימת. כשהלכתי לסניף הפועלים בו מנהלים הורי את החשבון כבר למעלה מ-4 עשורים, הציעו לי שנה בלי עמלות, וגם זה באישור מיוחד מעבר לסמכות הסניף. כשצחקתי ואמרתי להם שיש לי לפחות שתי הצעות עם פטור לכמה שנים הם אמרו "נחדש לך אחרי שנה, המחשב לא נותן לקבוע מראש". כשהסברתי להם שזה בדיוק המהות של התחייבות ושההבטחה בעל פה עכשיו לא תעזור לי עוד שנה כשלא יחדשו, הם משכו בכתפיים "אבל ההורים שלך כאן". יופי גאונים, איך זה עוזר לי בדיוק אם בנק שלא מכיר אותי נותן לי תנאים עדיפים בכמה רמות. שוב משכו בכתפיים. כנראה שלפועלים יש מספיק לקוחות. נכון לעכשיו השירות בבינלאומי מצויין. נכון, שעות פתיחת הסניף לא אידאליות, אבל יש סניפים נוספים באיזור העבודה שנוח לעבוד איתם ויש טלפון ואימייל ישירות לנציגה שאצלה פתחתי את החשבון ועד עכשיו היא עזרה בכל בקשה.

מה שאתה מתאר נשמע חריג. נתקלתי בנסיון לקדם, להציע ואולי קצת לדחוף אבל לא ברמה כזו שמזעיקים נציגה לקופה ללקוח שמודיע שהוא לא מעוניין. זה מתחיל להשמע כמו סניף מסויים שהחליט לעמוד באיזה יעד. זה הזמן לפנות למנהל הסניף ולהתלונן ולשקול לעבור סניף אם העניין ממשיך, אם כי הפתרון הפשוט יותר הוא לעשות כזו סצינה בפעם הבאה שהם יזכרו אותך לעד, אבל יש אנשים שלא בנויים לזה.

יש לך מזל שאתה טיפש, כי אחרת היית עבריין שמבצע הונאת ביטוח. לתבוע אותם? על מה? על זה שהסתרת מהם מידע? קיבלת הצעת מחיר שמתבססת על אינפורמציה לא נכונה שאתה מסרת להם. תרים טלפונים, ברר מחירים בחברות אחרות על בסיס מידע מדוייק ונכון ותחליט האם להשאר או לעבור.

הכתובת שלך היא היבואן. פנה לשירות הלקוחות, תאר את סיפורך ודרוש החזר של כל ההוצאות. יתנו, טוב. לא יתנו, שקול את צעדיך להמשך (תביעה של ההוצאות פלוס פיצוי על הטרטור המיותר, או ויתור על כאב הראש).

בהנחה שהליקויים כולם אמיתיים יש כאן: 1. חוסר מקצועיות של הבוחן הראשון 2. סיבה לגיטימית לדרוש החזר על עלות הטסט החוזר השני 3. סיבה לגיטימית לדרוש פיצוי על הטרטור המיותר את 2 אולי יתנו לך מרצונם אם תדרוש, בשביל 3 תצטרך כנראה לתבוע בבית המשפט ולכמת בצורה הגיונית את העלות הכספית של הטרטור הכפול. עכשיו נשארת השאלה האם שווה לך לתבוע על סכום כזה. עלות טסט חוזר היא כמה עשרות שקלים אם זכור לי נכון, והנסיעה הנוספת למוסך ניתן לכמת בשווה ערך לשעות העבודה שלך. קח בחשבון שהעובדה שנראה שיש לך סיבה הגיונית לתבוע לא מבטיחה שתזכה במשפט, מה שעלול להסתיים בעוד הוצאות והפסד זמן. לשיקולך.

החוק אוסר שטיפת רכב עם מים זורמים ממערכת המים. מה יש בקצה הצינור והשליטה על עוצמת הזרם אינם רלוונטים או העובדה שאתה משלם על המים לא רלוונטים: "לא ישתמש אדם במים זורמים מרשת המים לשם רחיצה וניקוי של רכב." http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-saving/FilesHousehold/Regulations-Carandfloor.pdf

כמה הערות כלליות: 1. עם שלל הגאדג'טים הקיימים היום, הדבר הראשון לעשות במקרה של תאונה הוא לתעד (טוב נו, דבר שני, אחרי שמוודאים שכולם בסדר). לתעד הכל, צילום של הפגיעות בכל הרכבים, צילום של איזור התאונה הכללי לפני שמזיזים את הרכבים, הקלטה של הנהגים מעורבים בכל אינטראקציה איתם. לא חסרים שקרנים ורמאים שניתן לסתור בעזרת תיעוד פשוט. 2. אין סיבה בעולם ללכת למוסך שבחר נהג אחר. אתה לא יודע מי הוא, מה הקשר בינהם ומה ינסו להשחיל לך. בדיוק כמו שלא עושים בדיקת רכב במכון שהמוכר בחר. בטח לא אחרי שהוא העז להאשים אותך בסחיטה אין סיבה ללכת לקראתו בשום צורה. 3. מוסכי הסדר עובדים בשביל חברת הביטוח, לא בשבילך. מומלץ להמנע מהם כי במחיר של מציאת פתרון אחר לרכב חלופי (חברים, השכרה, מוניות) אתה יכול לחסוך הפסדים אחרים בשל תיקון לקוי ושימוש בחלפים ירודים. נכון, לא תמיד התיקון רע או החלפפים לא מתאימים, אבלברגע שלמוסך עובד עבור אינטרס של חברת הביטוח, אתה בעמדת נחיתות.

ניסיתי פעם לעבור על כל החלקים ברכב שלך ולראות איפה כל אחד מיוצר?

שלא תעז לשתף פעולה עם הונאת ביטוח.

תתווכח על מה שחשוב. חשוב לך שהוא יפעל על פי חוק והשמתנדבים יהיו יעילים או חשוב לך לקבל פיצוי על הזנק? תקליט מעכשיו את כל השיחות שלכם, לפחות כרגע נשמע שהוא מודה באשמה לתאונה, זה כבר משהו. לך למוסך, קבל הצעת מחיר לתיקון, צור קשר עם הבחור ותן לו את המידע. ההחלטה האם לשלם מכיסו או להפעיל את הביטוח היא באמת שלו, ואם הוא יבחר לשלם מכיסו, למה אתה צריך את פרטי הביטוח גם אם על פי חוק הוא חיב לתת אותם בכל מקרה. ישלם? טוב. לא ישלם או יהיה מוכן לשלם על חלק, תוכל לשקול אם ללכת לבית משפט. עד אז תהיה פרקטי, תתמקד בלהשיג את מה שאתה רוצה, לא בלחנך.

תרגומאי.

זה פשוט לא נכון. מיקום הפגיעה או בלשון העם "מי נכנס במי" הוא חסר חשיבות, כי הוא תלוי באינספור גורמים כמו מיקומם היחסי של הרכבים, מהירותם וכו'. אין שום משמעות לשאלה מי נכנס בצד של מי, בדיוק כמו שכאשר רכב חוצה צומת באדום זה לא משנה הוא פגע בצד של רכב אחר הוא נפגע בצידו מאותו רכב. מה שקובע אשמה בתאונות דרכים הוא ציות לחוקי התנועה. ובמקרה הזה, רכב הנוסע לאחור חייב לנקוט בכל האמצעים למנוע תאונה, ואלא אם יוכח שהרכב השני נהג בחוסר זהירות (נסע במהירות גבוהה לתנאי הדרך, סטה מנתיבו) אין סיבה לטעון לאשם תורם, בטח לא בגלל להטיעון שהועלה למעלה. ולשואל המקורי, נסה להקליט את הנהגת השניה מודה שנסעה לאחור, זו כבר התחלה טובה.

לא ממש ברור מה זה מה בציור. בהנחה שהתכוונת לצייר כביש דו סטרי עם שטח הפרדה בנוי ושני נתיבי נסיעה בכל אחד. ולתאר את רכב א' מנסה לבצע פרסה מהנתיב הימני ביותר, תוך שהוא חותך את נתיב הנסיעה של רכב ב', הרי שא' אשם. הוא זה שסטה לנתיב אחר והוא זה שביצע פרסה תוך כדי הפרעה לתנועה. מי קבע שרכב ב' נסע במהירות גבוהה? אני אנחש שאת זה עשה נהג רכב א' שיש לו משקפי קסם שמאפשרים לו לדעת מהירות רכב רק מלהסתכל עליו....

שכחת להוסיף דרישה קריטית, אבל ממילא לא נראה לי שיש בארץ מכון קעקועים עם דפיברילטור ומקעקע שהוא גם קרדיולוג.

העובדה שכולם הולכים על שתי רגליים ונראים בריאים אינה רלוונטית. יש נכויות שאינן גלויות לעין שניתן לקבל בגינן תו וחניה שמורה לנכה.

הדיון הזה חסר מטרה ממילא. לכרטיס אדי, גם זה שנמצא אצלי בארנק מגיל 18, אין שום משמעות מלבד היותו הצהרת כוונות של בעליו. בכל מקרה כאשר אדם מת אם לא השאיר צוואה מפורשת בעניין, מי שמחליט מה לעשות עם גופתו היא משפחתו. כך שלא משנה אם חתמתם או לא, או המדינה הכניסה למאגר או לא, כל עוד אין חוק שמגדיר את החתימה על הכרטיס כצוואה שחובה למלאה, המשפחה יכולה להחליט אחרת גם אם קעקעתם על גופכם את המילים "תרומת אברים". להזכירכם, כך היה במקרה של אבי כהן שנהרג בתאונה ולמרות שהחזיק בכרטיס, משפחתו החליטה לא לתרום. אז לא אתם ולא המדינה חופשיים לעשות בגופתכם מה שתרצו, נכון להיות הזכות הזאת שמורה לשארי בשרכם.

שוב, עצם הצבת שלט לא פוטרת מכלום. תביעה שמגיעה לבית המשפט תידון לפי כל העדויות והנסיבות, והמצאות שלט אינה מאשרת/מבטלת דבר באופן אוטומטי. הנה כמה דוגמאות: http://www.ruling.co.il/%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%27-%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%22%D7%9E-%D7%95%D7%90%D7%97%27_694e7f64-b7ca-4c5e-aceb-1194132a7ffd http://www.ruling.co.il/%D7%AA%D7%90%22%D7%9E-12736-04-10-%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8-%D7%A0%27-%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A2%22%D7%9E_ef57d190-9dab-48c6-805c-5b32c11deda5

למצוא בית לחתולה בוגרת זה קשה בלי קשר למזג שלה. ועם קשר למזג שלה, אם היא תוקפת כל דבר שזז עד לרמה שלא ניתן לנהל איתה חיים תקינים, הרי שממילא איש לא ירצה בה כחית מחמד. אבל מה שאתה מתאר זה בסך הכל חתולה שאוהבת תשומת לב ובשלב מסויים משנה את עורה ותוקפת. זה לא קיים אצל כל החתולים אבל זו תופעה מוכרת. יש לך כמה אופציות: 1. לא לפנק אותה כלל וכך לא להסתכן בשינוי מצב רוח 2. ללמוד לקרוא ולהכיר אותה ולהבין מה היא לא אוהבת שעושים לה ולקוות שהמנעות מפעולות אלה יעלימו את התופעה 3. לזהות מתי היא מתחילה להתעצבן ולקטוע מראש את המגע סעיפים 2 ו-3 הולכים יחד, כדי ללמוד מה היא לא אוהבת צריך לזהות את התגובות שלה. זה ברור למי שמכיר חתולים ומגדל אותם מגיל צעיר, אבל קשה ללימוד בהתחלה. לחתולים יש שפת גוף וסימנים שחתולים אחרים מזהים בקלות ולומדים על כוונותיו, אנחנו צריכים ללמוד את זה. עקרונית לכל חתול השגועונת שלו אבל יש דברים שחוזרים על עצמם מבחינת רגישות: 1. כמו שהוזכר, חתולים רבים לא אוהבים שנוגעים להם בבטן 2. אחרים רגישים לאוזניים או לזנב (בעיקר אם משכו להם בעבר בחוזקה). 3. יש כאלה שלא אוהבים שהופכים אותם על הצד או הגב. לגבי זיהוי סימנים של תגובה שלילית מהחתול שאומרת "תזהר עוד שניה אני מכפכף אותך": 1. אישונים מוגדלים 2. אוזניים משוכות לאחור 3. זנב נע בעצבנות מצד לצד 4. שפם משוך לאחור או להפך פונה כולו קדימה אולי חברתך מכירה את החתולה יותר טוב ותוכל לעזור. ואם היא מתייחסת אחרת לחברה ורק אותך תוקפת, לא יקרה כלום אם היא תקבל את כל הצומי שלה מהחברה.

שלט לא פוטר מכלום. הוא יכול לתלות שלט שמותר לו לתלוש לך את המגב בכוונה, זה לא הופך את זה לנכון. אחריות משפטית פלילית או נזיקית היא עניין לבתי משפט. האם שווה להלחם או לא זה כבר עניין שלך.

איזה שלט בדיוק אתה רוצה שיהיה? מה שמגדיר מאיזה נתיב מותר לנסוע באיזה כיוון זה סימון חצים על הכביש. זהו תמרור רשמי שמשמעותו צריכה להיות ידועה לכל מי שמחזיק ברשיון נהיגה. נסעת מכח ההרגל? אתה יכול לכתוב מכתב, להתנצל מעומק לברך ולקוות שיוותרו, אבל רוב הסיכויים שחבל על הדיו.

בדיוק, תיעוד התיקון מחזק את הטענה כי הסימון שהקודם היה שגוי.

מצד אחד, הסימון בוצע באופן רשלני: 1. סימוני החצים לא הוסרו 2. אין קו תוחם בצד של שטח ההפרדה הבנוי. הסימון הרשמי של תמרור 815 (אי תנועה) מציג צורה תחומה מכל הכיוונים וקווים אלכסוניים בפנים. הסימון הזה מאוד שונה מסימוני אי תנועה אחרים. מצד שני, מטרת הסימון ברורה, והוא מספיק דומה לתמרור הרשמי כדי שנהג סביר יבין את המשמעות והכוונה ולתחושתי הנהגים שהמשיכו בנסיעה ופנו מהנתיב שבוטל עשו זאת כדי לקצר את ההמתנה שמן הסתם התארכה בשל ביטול הנתיב.

ז"ק לרכב בעליה זה עניין שרלוונטי כאשר מדובר בכביש צר מלהכיל שני רכבים במקביל. כאן לפי התיאור, יש מספיק מקום לשני הרכבים לעבור זה לצד זה, פשוט כל אחד מהם סטה מעט למרכז הכביש. בדיעבד, גם אם הנתיבים במקום מסומנים, קשה להוכיח מי סטה לנתיב של מי.

תמרור 145 לא עוסק בזכות קדימה ולא רלוונטי לשאלה. כפי שנאמר, אם לא מוצבים תמרורים המגדירים מתן ז"ק, היא ניתנת לפי ברירת המחדל של התקנות: 1. כל רכב יתן ז"ק לרכב מימינו 2. רכב שפונה שמאלה יתן ז"ק גם לרכב שמגיע מולו אם לדעתך ההעדר תמרור יוצר סיכון, פנה לעיריה ובקש שיטפלו בעניין.

כלומר מה "שהצמיד" את המכישר לכתף זו חתיכת בד רפוי. בהחלט לא עומד בדרישת החוק "באופן שימנע את נפילתו".