אם השרשור הזה עוסק בכעיקר בפיאטים (ואטלקיות בכלל) מהזן הנוסטלגי, אינני יכול להתאפק:
האיטלקיה הראשונה במשפחתי הייתה פיאט 850 ספיישל בצבע קרם שנסעה לא רע בכלל ושירתה אותנו נאמנה.
השנייה הייתה פיאט 124 מנוע 1200 שנת 1974. רכב נוח ביותר, רחב ומרווח שסחב מצוין והיה לו רעש אגזוז מיוחד, נדמה לי שלאורך השנתיים שלוש שהוחזקה אצלנו, לא הייתה שום תקלה משמעותית.
הפיאט השלישית הייתה 127 מודל 1981 5 דלתות, נרכשה כחדשה, זו גם הייתה הראשונה עליה נהגתי עם רישיון.
הרביעית, פיאט אונו 70 נרכשה כחדשה,
החמישית פיאט פונטו 75 HSD, גם היא נרכשה כחדשה ומכאן הרומן האיטלקי ממשיך איתי, משפחתי פנתה לכיוונים אחרים...
הפיאט הראשונה שרכשתי הייתה 124 ספורט מנוע 1800 שנת 1974 והיא זו שהשאירה אצלי את הרושם החזק ביותר אם כי היה לי מאד קשה לחיות איתה (נגנב לה לוח השעונים והיה צריך לשחזר את כל החיווט החשמלי, דבר שלא ממש הצליח לגמרי..)
הפיאט השניה שרכשתי הייתה ריתמו מודל 1983 ששירתה אותי נאמנה במשך שנתיים וללא שום תקלה.
אחרי הריתמו נרכשה איטלקיה אחרת-לנציה פריזמה שהייתה תענוג לעין וכייפית לנסיעה, מערכת הקירור הייתה נקודת התורפה והוחלפו בה משאבת מים, פקקי מים וברז חימום פנימי-בוטל. מעבר לכך, שום דבר.
בשלב מסוים נרכשה אלפא ספיידר "מפעל הפיס" (דגם 88 שבשעתו היוותה פרס בהגרלות מפעל הפיס) יפיפייה אך צרה צרורה, לא ארחיב ושמחתי כשנפטרתי ממנה.
האיטלקיות הבאות היו 2 לנצ'יות תמה, אחת ידנית, אחת אוטומטית (והזכרתי אותן בהודעתי הקודמת בשרשור זה.
השלב הבא היה המעבר לאיטלקיות קלאסיות, ראשונה נרכשה הפיאט 124 ספיידר מנוע 1800 שנת 1978 המופיעה בסמלון שלי, הרכב שופץ מהיסוד וממתין שאמצא פרק זמן של כשבועיים לסיימו.
אחרי הספיידר ולפני שהתחלתי לשפץ אותה נרכשה על ידי פיאט 238 שהוסבה באנגליה לקרוואן, הרכב לא היה במצב נסיעה ודרש שיקום מלא, הפכתי אותו לפנינה של ממש ולדעתי ברמה בינלאומית, אתם יכולים ליהנות מהתמונות המצורפות, בגלל בעיה של מקום אכסון נאות, נמכר במחיר די מגוחך לאספן רציני המחזיק בחניון שלם...
הקלאסית הבאה הייתה אוטוביאנקי ג'וניור שחורה שנרכשה מחבר פורום וגם היא נמכרה ברגע של חולשה בעיקר בגלל בעיית חניה ואכסון.
ואז חזרתי לפיאטים חדשות וכיום יש לי פנדה 2014 ולאשתי פיאט 500 בי-קולור 2015 רובוטית...
ועכשיו אני מחכה לזכיה בלוטו ואני מוסיף לי 124 ספיידר חדשה..