Guy E

יעקב, מי יצרן המרססים של קמינס?

גנאדי,לפי מה שכתבת, המנוע מדגם קמינס N14, מחליפו של ה-855 הוותיק ששורשיו איפשהו בשנות ה -70. ל-N14 היתה גרסה עם בקרה מכנית ו-410 כ"ס, ובגרסה "שלך" אלקטרונית עם 435 סוסים. המנוע הזה הוציא גם 525 כ"ס, הוחלף בשנת 2000 ב ISX בנפח 14.9 ליטר מסיבות רגילות של זיהום אוויר. אני רק יכול להניח שיעקב ניצן טיפל בכך וכך מזרקים של 855 ומחליפיו, מאד נפוץ בים ביבשה ובגנרטורים.. הנפח של ה- N14, כשמו- 14 ליטר. גיא א.

. מודע- לגיר הרבה יותר קשה לי להתרגל מלעשות את הסיבובים עם האוטו! עזרתי לחבר עם ההובלה, היה צריך נהג דחוף... גנאדי, שיהיה בהצלחה, הכי חשוב - זהירות בפניות עם הנגרר, סיפר לי פעם נהג בדואי שאין כיכר בבאר שבע שהוא לא חרב עם ה"לובי" - שיבוש ישראלי ל low boy trailer. או נגרר ציוד כבד בשפת העם. לפעמים חלק מהנהגים מתעצלים לעבוד נכון, לא רוצים לקחת רברס ועוד פעם קדימה כשיש פינה הדוקה ואז גלגלי העגלה מטפסים על מדרכות / כיכרות וגורמים נזק.

חן, לעניות דעתי הדאף ההיא Turbo twin סיימה את חיה בדאקאר ב-1988, ראיתי תמונה שלה - הפוכה ומעוכה, לא משהו ששווה לשקם, אבל לך תדע. מה שכן היו לה אחיות לא ממש תאומות. אולי אחת הגיע לארץ ב 1989. -גיא א.

יעקב, זה נראה כמו קומפרסור עם מנוע גדול ועצבני, מהסוג שמניע מקדחים / פטישי חציבה עצומים במחצבות. שים לב לארבעה מסנני אוויר בחזית של הקופסה הצהובה בארגז של המאק, לא יודע אם המסננים קשורים למנוע או לקומפרסור עצמו.. -גיא. א

בראלי דאקאר 1988 יאן דה רוי הלך רחוק, אולי רחוק מדי - את המפלצת דאף החדשה הוא בנה משלדת אלומיניום ושני מנועי 11.6 ליטר שסחטו להם את הצורה, מ-360 כ"ס במקור, עלו ל 1,200 כ"ס, כל מנוע חובר לגיר ולסרן אחד יחידת כח כזאת אחת לסרן הקדמי ואחת לסרן האחורי. היה כאן יתרון ברור ליתירות, נניח שמנוע אחד הלך, עדיין אפשר לטוס על המנוע אחד ולסיים מרוץ.. עם שני מנועים בהספק 2,400 כ"ס הדבר הזה סגר 240 קמ"ש, לא להאמין מה משאית יכולה לעשות. אוית מסקרן מבנה תיבות ההילוכים ואיך חברו אותם לידית אחת. הדגם נבנה כך שיראה כמו הדאף 95 החדשה ולא כמו המודל דמוי 3600שרץ בדאקאר הקודם עם שני מנועי 500 כ"ס. כמובן שהכל רק נראה כאילו. אין קשר בין המשאית בדאקאר לבין מה שנוסע בכביש, אמנם פה ושם יש שימוש במכלולים אבל הם מחוזקים או משודרגים בטירוף. קחו את המנוע בתור דוגמה- להוציא 1,200 כ"ס ממנוע 11.6 ליטר זה בסדר, אבל לגרום לו שיעבוד במירוץ מדברי של אלפי ק"מ זה כבר סיפור אחר. הדאף המפלצתית הובילה את המירוץ בניקוד הכללי, מהירה יותר מכל רכבי הראלי המשופרים, ההמשך היה פחות שמח, המשאית התהפכה, בעוד דה-רוי יצא שלם, הנווט נהרג. אחר כך הוטלו הגבלות על מפלצות הראלי, והן עברו מהעולם, גם בשאר המרוצים איפה ששלטו מפלצות קטגוריה B למינהן נכנסו הגבלות בגלל תאונות קשות והעולם נאלץ להספק במירוצים- ובכן-די משמימים.. בעסה. בכל מקרה -דה רוי ובניו נותנים בראש בדאקאר הנוכחי. דאף 95 בעקיפה..

@ Guy T באתר ממנו באה התמונה http://www.historicroadways.co.uk/p-007.html כתוב שלקוחות צבאיים קבלו רק גיר ידני פולר 15 הילוכים ,בגרסא האזרחית לעומת היתה בחירה בכמה גירים בינהם ה- RV30 שדב ואנחנו כל כך רוצים למצוא.. זה יהיה מאד מפתיע למצוא גיר כזה בקונטרקטור במצב נסיעה. לסיום דב, עליתה למשאיות כילד-טרמפיסט ואכן לא קרה כלום, אם לשם שינוי הייתה ילדה-טרמפיסטית אולי היה יותר מעניין.. נסעתי פעם בביבר תור טרמפיסט, בליילנד ביבר שכבר היה אמור להיגרט, עד היום לא ברור איך הנהג הסתדר שם, הסולם בקצה הארגז, בצד שקרוב לקבינה חבט בחלק האחורי של הקבינה בכל קפיצה. העולם התקדם מאז, וטוב שככה. ציטוט מהאתר שלינק אליו מופיע למעלה, ליד הקונטרקטור הירדני: Whereas civilian operators could opt for the Self Changing Gears RV30 semi-auto gearbox, the military version was only available with the Fuller 15-speed, twin countershaft gearbox. This provided 10 normal and 5 deep reduction gears. Guy E

דב, הוילסון לא שרד בסקניות של אגד והוחלף בגיר חצי אוטומטי של ZF. גיא, זה עם ה "א".

תודה רוני, ציטוט מאחד הלינקים ששלח גיא tatra, הכותב כנראה מבוגרי ויטנאם, This transmission was a total disaster in the Army Scammells. Originally produced by SCG for smaller Pommy trucks and buses, it was at its limit at 240HP. It was first fitted to the 1966 Leyland Beaver, rated at 200HP. The 335HP and the massive gross loadings of the Army Scammells were way beyond the SCG transmissions ability. In 'Nam, virtually every 2nd trip out of Nui Dat with a Cat D8 on board, resulted in the Scammell being dragged back home behind a wrecker, so the transmission could be repaired (again). בתרגום חלקי ומאד חופשי: חרא של תמסורת, במקור הותאמה ל-240 כ"ס... לא ל 335 כ"ס של הקונטרקטור, בכל נסיעה שניה בשרות הצבאי האוסטרלי בנוי דאט, דרום ויטנאם עם D8 אז הסקאמל שבר גיר וחזר בגרירה.. ואז תקנו את הגיר (שוב). לענוית דעתי, מישהו שם באנגליה היו סופר אופטימי בנסיון לכפות מוצר מדף שנועד לליילנד ביבר, על גורר ציוד כבד. MIL ST כל חברה רוצה למכור מוצר כי מחירו גבוה יותר, המרווח בהתאם ויש יותר כסף, רק מה - על הדרך המוצר שמכרת אמור לנסוע, לבצע משימה ולא להתפרק בדרך.. השאלה הנכונה היא מי אישר גיר בעייתי כזה לגורר ציוד כבד, השאלה צריכה לעלות גם בצה"ל בזמנו וגם בצבא האוסטרלי. יש לגיר ווילסון יתרונות רבים של נוחות ובטיחות בהרודת הילוך בירידה, אבל אם הוא הופך לגרגירי מתכת אז מה עשינו בזה?

גיא תודה, מאחד הלינקים שלך שלפתי את הדף המדהים זה: גורר סקאמל קונטרקטור שנקרא אצלנו ליילנד קונטרקטור מסיבות פוליטיות, הגיר החצי אוטומטי נקרא Self Changing Gears RV30 semi-auto gearbox והותקן רק בגרסא האזרחית, בגורר הצבאי היה גיר פולר 15 הילוכים, מסיבות שהזכרת- אמינות. עכשיו רק צריך לברר אם RV30 דומה, פחות או יותר לגיר וילסון בטייגרים של אגד.. גיא א.

יעקב ודב, אשמח אם תקשרו אותי לפנחס רוטנברג, אתם יכולים לפנות אלי במסר או בנייד 0544816755. סמסו, מה שבא לכם. * הבטחתי משהו על עמידות גיר וילסון - הנה מידע מקרוב משפחה- באוטובוסים מדגם סקניה שהגיעו לאגד בשנות ה-70 היה מנוע V8 שמקורו בסירות טורפדו, המנוע סבל מהתחממות (מהאקלים הסוב טרופי-מדברי-לבנטיני) הספקו אז היה 230 כ"ס, במקור המנוע בסקניה חובר לגיר וילסון שעבד בליילנדים עם 160 כ"ס. מצא את ההבדלים, הוילסון לא החזיק מעמד בסקניה והוחלף בגיר ZF. * קצת off topic - מאז מנוע ה- V8 שופר דרסטית, לא מתחמם, 620 כ"ס ו -16 ליטר, מנוע הדגל של סקניה. מ.א.ן וומרצדס שמות V8 בראש עמודת ההספק שלהם, וולבו לא- נתקעו עם 6 בשורה, בארה"ב תמצא שמנועי המשאיות של GM, קמינס, מאק וקרטפילר הם 6 בטור, חבל. ל V8 יש אופי ומומנט שלא תוציא מ 6 בטור. משהו שקשור לשקולי הכוחות שמופעלים על גל הארכובה.. לאותם יצרנים היו מנועי V8 שהלכו אחרי צו האופנה הירוקה וירדו מהמדפים..

הי דב, * הגעתי לאתר קארספורום במקרה, התרשמתי, ועדיין מופתע כל פעם מחדש מרמת הידע והמקצוענות. אני מתעניין יותר בטכנולוגיה מבהסטוריה.. ככה היה גם בתיכון, רק מה- יש איזה פיתגם שאומר משהו כמו: מי שלא יודע הסיטוריה אין לו עתיד.. מאד מעניין לקרוא מה היה פעם, איזה מכלולים החזיקו ואיזה התפרקו, מה היו הסיבות לקנות דווקא משאית כזו או אחרת. * ליילנד ודאף שיחקו עם גיר רציף, יעונ וראיטור גם במכוניות פרטיות, לא יודע כמה זה החזיק מעמד, כיום איכות החומרים מהם עשויה הרצועה של הווראיטור טובה יותר, ראה למשל קטנועי טימקס, הונדה סילבר ווינג ודומיהם, עד לפני 10 שנים בערך המגבלה היתה 250 סמ"ק, לא בגלל חוק אלא בגלל רצועות שמתפרקות. יש גם תכנון לגיר וראיטור cטורבינת רוח של כמה מגוואט.. אוקיי יש תכנון, אבל תמיד טוב לראות משהו עובד, יש מה שנקרא INTERNET Wonders - יענו כל אחד בא מפרסם איזה תמונה או שרטוט לדבר הבא, כביכול בלי שזה באמת עבד/עובד/יעבוד.. כתוב בפרקי אבות אֵיזֶהוּ חָכָם? – הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. ככה שתמיד טוב לראות מה האחרים עושים ואיפה נכשלו / הצליחו.. זה חוסך דם יזע דמעות וכסף. * לגבי העמידות של גיר ווילסון אבדוק ואדווח * אם יש לך קשר כלשהו לרוטנברגים אשמח אם תקשר ביננו. תודה שבוע -גיא א. (לא Tatra..)

הי דב, תודה על השאלות, נעשה קצת סדר, שמי גיא או GUY e, יש בפורום גיא נוסף וותיק ממני בתחום ויודע הרבה יותר. גם לי יש שאלות על הגיר החצי אוטומטי בקונטרקטור * לעניות דעתי לא גירסה של ווילסון, איך ישימו שם 8 הילוכים, עם מחליף תחום? ואיך בדיוק המערכת תחליט מתי להעביר מ HI ל- LO? לא היו אז מחשבים, רק פנטזיות סטייל ז'ול וורן. * הלאה.. הווילסון מאד עדין, איך יעמוד ב- 75 טון שזה המשקל כולל שמופיע בפרסומת? * כתוב בפרסומת - "מצמד הידראולי עם נעילה צנטריפוגלית", בשפת הנהגים - טורק קונברטור עם נעילה. לא הקדימו את הזמן? הקונטרקטור נמכר דרך החברה המאוחדת למזרח הקרוב. יבואנית מ.א.ן כיום. א ו ל י יש מצב שנשאר אצלם משהו? מישהו מכיר את הצאצא של רוטנברג שניהל את החברה? אולי אצלו? פלייר, ספר הדרכה למכונאים.. בכל זאת לא זורקים הכל.. שבת שלום -גיא א.

גיא הדגם הצה"לי מאוד דומה רק שבגלל שהספרים מוקמו היכן שמיכלי האוויר ,בדגם שבתמונה, נאלצו לחתוך את החלק התחתון של הסליפר כמו כן פתחו חלון בצד ליד המיטה בנוסף הרכיבו לו גגון פח שבלט קדימה והיווה מגן שמש וכך גם בחלק האחורי ולא הבנתי למה, נצל"ש אולי מישהו יכול לספר על הקונטרקטור האזרחי. גיר חצי אוטומטי 8 הילוכים קדמיים ו 2 רברס, איזה מנוע יש שם? - גיא

עוד E-One, איך אומרים אומרים: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. סוס מנצח לא מחליפים הנה E-One של חיפה בכיבוי שריפה בסוף השבוע האחרון. אז נכון, האמריקאים נמצאים מאחור בכמה קטגוריות, את האמינות קשה לקחת מהם.. -גיא

ציטוט

מי זה "הם לא מוכנים למכור"? אם תיתן סטרטר היא תניע ותיסע לכבות שריפות ? יותר מעניין המכלולים שם, איזה מנוע? תיבת הילוכים? יש 4X4? בעיקרון ב-4000 GMC מותקן מנוע בנזין בכמה גדלים וסוגים. אולי "הם" מוכנים לשחרר קצת מידע.. - גיא

השניה משמאל - GMC, הנה אחת במצב יפה http://www.deerfieldfire.org/index.php?a=apparatus -גיא

יש למישהו מפרט של ה- GMC בתמונות? איזה מנוע? תיבת הילוכים? תודה, שבוע טוב גיא

הנה אחת במצב טוב, GMC5000 מודל 1964, היתה עד 1990 בשירות מכבי האש של אינדיאנאפוליס, אינדיאנה. כבוד. -גיא

בואו נעיר ת'עניינים ,ה קרה? קצת גשם כולם בפוך.. מוכר לך רכב כיבוי עם סולם ישן- כי זה פורום רכבים ישנים, כן? שנקרא "ציפור האש"? היה מוצב בתל אביב, מתישהו עבר תאונה, נכנסו בו בצומת מהצד, התהפך, ולא הגיע לשריפה. הכדור אליך איתמר. אולי זה המגירוס בצד שמאל? לא יודע ממתי התמונה, יש מצב ששני מגירוסים מימין עדיין מוצבים איפשהו, טוב, לימני ביותר 5 ספרות בלוחית הרישוי, אבל לך תדע.. - גיא

תודה יעקב, הרבה כבוד למשה הר ציון ששולח את החיות לעבודה, השאיר אפילו או הצ'קאלקה המקורית, קצת בעסה שהכלים של היום לא ישרדו כל כך הרבה שנים.. ועוד אחת

לגיא צר לי לאכזב אותך אבל עד כמה שלי ידוע לא במהרה יזרקו את המגירוסים. במיוחד באיזור איו"ש.ישנם כבאים שמאוד מאוד אוהבים אותם ואני מאוד רציני. למרות שהובאו לשם רכבים מדגם "רותם". ליאור, האכזבה אולי של האספנים שיכלו לקבל או לרכוש מגירוס במצב עבודה, הכבאים ביו"ש צודקים, יש להם ביד כלי אמין ופשוט, למה לסבך? לפעמים הטכנולוגיה יכולה לתקוע אותך עם כל מיני צפצופים, נורות התראה וכיתוב בתצוגה "קרא לטכנאי" או מה שזה יהיה. כמו סוס שמגיע לנהר, נעצר ולא מוכן לחצות. לאספן הפשוט שאין לו כח ומשאבים לשפץ משאית, מה יכול להיות יותר טוב ממגירוס שנסע לכבות שריפות על בסיס קבוע? מה שחשוב זה ללמוד ממגירוס את כל הנושא של אמינות, מנוע קרור אוויר פשוט תוצרת דויטץ, גיר רגיל ומכלולי משאבה מתאימים. תכנון נכון של הכבאיות הביא אותן עד ימינו במצב עבודה מצוין, דוגמא: