-
הודעות
2,893 -
כאן מאז:
-
פעילות אחרונה
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי נמרוד רחמימוב
-
עשו לי כבר פעם, אבל תודה על ההצעה. נמרוד
-
איך הגעת למספר שש? יש גומיות מסביב לשמשה הקדמית והאחורית, יש גומיות למסילות שמשות הדלתות, ויש גומיות אטימה לדלתות. אני קניתי מכאן: http://www.scottsoldautorubber.com.au/Peugeot%20404%201961-70.htm והתרשמתי משירות אמין, מהיר ואדיב, אם כי בכלל לא זול. לגבי איכות המוצרים, היא נראית טובה אבל אדע סופית רק כשארכיב את האוטו בעוד מספר חודשים. אופציה אחרת היא לקנות אצל הפלשתינאים. להם בטוח יש כל חלף ל 404 ובהרבה יותר זול. אם תרצה, יש לי טלפון של ספק בשכם שאפשר להעביר לו כסף לחשבון הבנק והוא שולח עם נהג מונית שומרוני את המוצרים לאן שתרצה. פעם אחרונה שקניתי ממנו היה לפני כארבע שנים - אני מקווה שהוא עדיין קיים... נמרוד
-
חבר'ה, שימו לב מי הכותב, ותבינו לבד שכל הסיפור מצוץ מהאצבע. בגסי סיגל ומאיר לנסקי היו שני גנגסטרים ידועים, ואולי הכותב התכוון לרמוז שמי שנוסע ברכב כזה הוא גנגסטר? קשה לדעת מה מסתתר מאחורי המוח הפורה. נמרוד
-
הסברים כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=51959#post51959 נמרוד
-
הוספה באמת יפה מאוד, אבל ההודעה מלפני תשעה חודשים.. נמרוד
-
לא, אבל תודה על המידע! כתבתי לו ושאלתי אם הוא מוכן למכור לי את הלוחית. נמרוד
-
חודשיים עברו מאז שהחיפושית חזרה הביתה, והרבה התקדמות לא היתה (ענין של ימים קצרים). לכבוד פסח שריינתי כמה ימים חופשיים לטובת התקדמות בפרויקטים המוטורים, והרי התוצאות הראשוניות. כמו שכבר ציינתי, הזמנתי לחיפושית את כל חלקי הגומי, פלסטיקים, ניקלים ועוד. עכשיו גם פתחתי את האריזות וגיליתי איכות משתנה של מוצרים. כעקרון אני מתרשם שהדברים שהזמנתי מ wolfsberg west הם באיכות גבוהה יותר מאלו של CIP1 , אבל הספק הטוב ביותר הוא JP group מדנמרק. זה מאוד מפליא כי כולם מייבאים מדרום אמריקה ובעיקר מברזיל. כנראה שברירת ספקי המשנה טובה יותר אצל הדנים. הרכבת גומיות לכנפיים, פנסים, מעברי חוטי חשמל: הרכבת מדרכות: בנוסף לאביזרים החדשים, הזמנתי גם את כל הפירזול והקליפסים הדרושים להרכבה. זה הופך את העבודה לקלה הרבה יותר מאשר לנסות למחזר תפס מתפורר בן 35. קליפסים לניקלים: הקפדתי שהפחח ישאיר את כל חורי הקליפסים פתוחים, ובמרבית המקרים הוא גם זכר לעשות את זה. את החורים שסתם אפשר לשחזר בעדינות עם מקדח, כי חומר המילוי רך. הקליפסים בחורים: כל קליפס בנוי כדיבל, עם לחיץ שנכנס ומרחיב את החלק שבתוך החור כך שלא יצא: לוקחים קרטון עבה כדי להגן על הפח במקרה של פיספוסים, ודופקים את הלחיץ פנימה: והרי הקליפס נעול למקומו: מניחים את הניקל החדש במקום ולוחצים אותו אל הקליפס עד שנתפס: והתוצאה הסופית (לבינתיים): נמרוד
-
יש פה איזה בלבול: מים מזוקקים הם H2O נטו. מים מאוסמוזה הפוכה הם מים מאוד נקיים מרכיבים שונים אך עם רמת מליחות נותרת מסוימת. מי מזגן הם מים מזוקקים עם מזהמים שונים שהתווספו משטח פני המעבה והצנרת של המזגן - בעיקר בקטריות החיות שם לרוב. למיטב ידיעתי, נוזל למניעת קפאון (אתילן או פרופילן גליקול), מורידים את נקודת הקפאון ומעלים את נקודת הרתיחה באותה המידה. מי קירור מכילים בנוסף לזה שורה ארוכה ומשתנה של תוספים כנגד קורוזיה, יצירת בועות אויר ועוד. בכל מקרה, הרכיב העקרי בהם הוא H2O. נמרוד
-
נשמע כמו ציריות. אפשרות אחרת היא של משהו נוגע בגלגל / דיסק בילום בסיבוב מקסימלי של ההגה. העובדה שהחלפת בלמים לאחרונה מכוונת לשם. תבדוק אם לא שכחת לסגור טוב איזה בורג (לפני שיהיה מאוחר מדי...). נמרוד
-
המלצת היצרן היא שמן חצי סינטטי. נסיוני האישי במנוע כמו שלך אומר שזה ממש לא משנה. הקפדתי על טיפולים ושמן לפי הוראות היצרן מהיום שהאוטו היה חדש, והמנוע לא הפסיק לעשות בעיות. יתכן והיה עושה יותר בעיות אחרת, אבל קשה לדעת. בכל מקרה ב 20K הראשונים (זה מרווח הטיפולים) לא הייתי צריך להוסיף שמן כלל, אבל בהמשך המנוע צרך שמן בקצב הולך וגובר. לקראת סוף חייו הקצרים ב 138K ק"מ זה היה קילו לכל 5000 ק"מ. אני לא יודע איזה מכונאי מסכים שתביא לו את השמן לבד. זה כמו להביא בשר למסעדה ולבקש משף לבשלו. בכל מקרה זה לא נשמע מאוד מקצועי - והאוטו שלך זקוק ליד מקצועית שתטפל בו. נמרוד
-
וחוץ מזה, התמונה שהעלת היא של דגם 116 בעוד שלצה"ל היו למיטב ידיעתי רק דגם 123. יתכן לעומת זאת שהיתה סובארית ממוגנת. מעונין? זה הולך טוב עם לוחיות של קליפורניה. נמרוד
-
יוסף היקר, חבל שבחרת בשם של איש גדול, כדי לכתוב דברים קטנים. מה הבושה לקבל כסף עבור עבודה עם רכב בהפקה של סרט פרסומת? זה לגיטימי לגמרי ואני מקווה שלא שיכנעו את לירון לעשות את זה בחינם. לגבי הרמזים על שוחד או אי סדרים - אשמח לראות את ההוכחות. הכפשה בלי הוכחות מעידה על המכפיש ולא על המוכפש. עד כמה שאני יודע מהעבר, כשיש פניות כאלו מציעים לפונה רשימה של רכבים שמתאימים לדרישותיו, והוא זה שמחליט איזה רכב יבחר. אני מאחל לך חג שמח. אני מאחל גם שתצמח לך היד בחזרה, או לפחות קצת שכל. וללירון - אני מקווה שנהנת ושמרת טוב על האוטו. לי הציעו לצלם פעם את האוטו לפרסומת של פרימור. מעבר לזה שהם רצו שהשחקנים ירחצו את האוטו (אני מתחלחל מהמחשבה), המפיקים נראו טיפוסים בלתי אמינים לחלוטין - אז סירבתי. תגיד מתי משדרים את הפרסומת שנוכל לראות. נמרוד
-
מי שמנוי על האבטומוביל, יקבל בגליון הקרוב את דעתי המורחבת בנושא "המוסך הביתי", אבל התקציר הוא שאתה יכול לעשות ה-כ-ל לבד על המדרכה אם יש לך את הידע והציוד המתאים. ידע רוכשים טיפין-טיפין לאורך זמן מאחרים, מקריאה, מנסיון, מקורסים שונים וכו. ציוד קונים בהדרגה ולפי היכולת המקצועית. לרוב החשבון יוצא שאחרי תיקון אחד, החזרת את מחיר הכלים שרכשת במיוחד לאותו תיקון. לא כל אחד בנוי לזה ואתה צריך להכיר את מגבלותיך המקצועיות ולא לחרוג מהן. כל אחד יכול להחליף נורה שרופה או שמן לבד, לא כל אחד יכול לשפץ גיר אוטומטי. כללי בטיחות אלמנטרים ימנעו אסונות, ולא צריך להלך אימים על מי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום. חלק גדול מהכיף בתחביב שלנו זה לעשות לבד. נמרוד
-
תודה רבה לכל המברכים - זה מחמם את הלב (באמת). מעבר לערך הפירסומי, לא צריך לקחת את הענין הזה יותר מדי ברצינות. בניגוד לכדורגל, ברפואה אין ליגה ואין מלך שערים, ומי שמתיימר לדעת מי טוב ומי לא הוא קצת....יומרני. כשאדם חולה ונזקק, הוא תמיד ירצה לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורו ועבור בני משפחתו. ההתלבטות לפעמים קשה, וזה שיש מישהו שטוען בפסקנות שבידיו התשובות, לא אומר שהוא באמת צודק. אני מכיר הרבה רופאים מצויינים שהייתי שמח להיות מטופל שלהם בעת הצורך, ולא נכללו ברשימה. בסה"כ, בניגוד למה שלעיתים מצטייר בתקשורת, רמת הרופאים בארץ גבוהה, ובמרבית המקרים תקבל את אותו הטיפול מהרופא בסניף קופ"ח הקרוב לביתך כמו מ"מומחה-על" ידוע. לעיתים גם יוצא לרופא שם של "טוב" או "רע" על בסיס כישורי האנוש שלו ויכולתו להיות מסביר-פנים למטופליו ולא על בסיס הידע המקצועי שלו. חג שמח ובריא לכולם, נמרוד
-
כמו שנכתב כאן כבר רבות, אין כל דרך להעריך את שוויו של הרכב. רכב אספנות שווה בדיוק את הסכום בו המוכר והקונה נפגשים. אם בעל הרכב באמת מעונין למכור, הכי טוב זה להעלות כמה תמונות מייצגות כאן + בלוחות כמו לוח פוקוס וקלאסיקאר ולחכות לראות כמה יציעו לו. אני בספק רב שהריפוד באמת מעור. הרבה יותר סביר שהוא מויניל ("סקאי") . נמרוד
-
מצורפת כתבה שכתבתי ל"אבטומוביל" על יצור האסקורט בארץ. סדר העמודים הוא כפי שמופיע בפינה למטה בכל עמוד. יש שם גם כמה תמונות מענינות מארכיון תע"ר. נמרוד Escort_final.pdf
-
ענתיקות בדרכים ובחצרות. שימו לב להנחיות בהודעה הראשונה
נמרוד רחמימוב פרסם הודעה בנושא של יניב.ש בתוך רכבי אספנות
לפני כשנתיים פירקתי מ 928 בממן לוחיות רומניות זמניות. אם זו אותה אחת, היא לא עברה שום תאונה אלא רק טיפול "מסור" במקום. כלי הרכב מתפיסות של המכס עברו לאשדוד. מה שנשאר בממן הוא כנראה רכוש המכס. הייתי פונה אליהם במכתב ומבקש רשות לקבל רישוי לרכב הספציפי בארץ כרכב אספנות. את המכתב יש למען לאיתן רוב (מנהל המכס) ומשם יתנווט למי שאחראי. בזמנו רציתי לקחת לוחיות מרכבי היצוא. פניתי לממ"ן והם טענו שזה רכוש המכס והם אלו שצריכים לאשר. נדדתי בין פקיד לפקיד שפחדו להתעסק במשהו כזה. פניתי בסוף לקדקד - וקיבלתי אישור רשמי. פעם בחודש הייתי עובר עם מברג ומפרק מה שרציתי. "קומבינות" זה טוב לעבריינים. אזרחים ישרים יכולים להשיג את מבוקשם גם בדרך הישר - צריך רק סבלנות רבה לביורוקרטיה. נמרוד נמרוד -
יש לי ספר על עבודה עם פיברגלס במכוניות. הספר בן עשרים וחמש בערך, אבל אני חושב שהעקרונות לא השתנו. קראתי אותו אז ואפילו קניתי את כל החומרים לצורך פרויקט שמעולם לא עשיתי בסופו של דבר, כך שאני לא יכול להעיד אם מה שכתוב שם נכון או לא... מי שמעונין לצלם / לסרוק, שיצור קשר. נמרוד
-
יש מנוע שלם, מחובר לקורטינה שלמה, אצל בירגר בנס-ציונה. אני לא בטוח, אבל אולי יש למנוע אפילו ניירות. נמרוד
-
טיול ירח דבש עם שתי הכלות שלי בלבן :)
נמרוד רחמימוב פרסם הודעה בנושא של lior_baruch בתוך רכבי אספנות
מזל טוב לשלושתכם! אני שמח שמצאת בת-זוג סובלנית לשגעון. עושה רושם שהיא בהחלט עברה את טבילת האש בהצטיינות. את אשתי גררתי בירח הדבש לחפש לוחיות רישוי במגרשי גרוטאות בצרפת ואיטליה, ולראיה היום - עשרים שנה אחרי - אנחנו עדיין נשואים. ולשמר - אפנדיציט זה אפילו לא קצה שילדה, כך שאין שום בעיה גם עם שימוש ספורטיבי. נמרוד -
זה בערך מה שהאוטו שווה - 250-300K דולר - אם ניקח את מצבו כבערך רמה שתים. כרגע הוא עומד על 279K שזה אומר שהוא פחות או יותר הגיע למקסימום. שווה להסתכל על התמונות בקישורית. פשוט תענוג. נמרוד
-
תלוי מאיזה מדינה. לוחיות אמריקאיות מחולקות לסדרות לפי סוגי רכב, נכים, צבאי, ועוד. בתוך הסדרה המספור הוא רץ בד"כ ולא נותן פרטים. אני אומר שהמכס מאפשר לך להביא מתנות בערך של עד 200 $ פטור ממס. כל היתר - על אחריותך. נמרוד
-
היתה לי וספה חמישים מודל 1976 חדשה. כטוסטוס זה עגלה איומה - איטי ביותר. בזמנו היו אופנועי הונדה 50 שהיו הטובים ביותר וגם ג'ילרות שהיו לא רעות. הוספה 50 היה השלישי בהיררכיה כשמתחתיו רק הטוסטוס ICM ... אם אתה חייב חמישים סמ"ק, קנה משהו חדש מהשנים האחרונות שיהיה גם אמין יותר וגם זול יותר לאחזקה. אם אתה נעול על וספה דווקא - קנה משהו עם נפח מנוע יותר נורמלי. נמרוד
-
חבר'ה , למה כל השאלות הקשות? יש כל מיני צורות לארגן דברים, שמתאימות לאנשים שונים. יש כאלו שזקוקים למוסך מוסדר עם דיפלומות על הקיר ואישורי מכון תקנים, משרד התחבורה, רשות מקומית, מכבי אש, ראש הממשלה, והקב"ה. ויש כאלה שלא. ההבדל בין שני סוגי האנשים הוא בכמות הכסף שמוכנים להשקיע בשקט הנפשי של עבודה מול מקום מסודר. כל הדברים שצוינו פה נועדו לצמצם נזקי צרות אפשריות. מי שהולך למקום לא מוסדר לוקח על עצמו את הסיכון הכרוך בעינין בתמורה לצימצום עלויות. פעם ישראל היתה מקום של פרטאץ', ואחזקת רכב יחסית לגובה ההכנסה היתה הרבה יותר יקרה מהיום, ולכן הסידורים האלו היו נפוצים. במהלך שנות השבעים-שמונים תיקנתי את אופנועי בחצר של יוני כהן בקרית-יובל שהיה מכונאי אבל תמורת סכום סמלי נתן לתיכוניסטים לתקן לבד בפיקוחו. עבדתי גם אצל אדם אחר שהיה לו מוסך מאולתר בחצר האחורית של מפעל קטן ובהמשך הקים מוסך רשמי שלו. הקומבינות היו רבות. היום כבר אין לי רצון לזה. אני הולך לבעל מקצוע לא כדי לחסוך בעלויות אלא כדי לקבל עבודה טובה ואחראית על כל היבטיה. מי שמוכן לפתוח עסק ללא אישורים וביטוחים מתאימים, כנראה מוכן לקמבן אותי בדברים אחרים ולכן לא אלך אליו. בלי קשר לזה, הרעיון עצמו נהדר. אשמח לראות אותו פועל כעסק מסודר ואני מבטיח לבוא לשם לעבוד על המכוניות שלי בתנאים טובים ממה שיש לי בחצר. אבל אז אני גם בטוח שהעלות תהיה גבוהה מעלות התיקון במוסך רגיל... נמרוד
-
הדרך היחידה לא להשתכר היא לא לשתות. כל כמות של אלכוהול בדם משפיעה על המוח, וככל שהריכוז בדם גדול יותר, כך גם ההשפעה שלו גדולה יותר. חשוב לזכור שלאלכוהול השפעות מרחיקות לכת על ביצועי המוח כבר מריכוזים מאוד נמוכים בדם.המטרה שלך אם כך, היא להפחית את כמות האלכוהול בדם. אפשר להסתכל על זה כמו אמבטיה: מצד אחד הברז ממלא את האמבטיה, ומצד שני פתח הניקוז מנקז אותה. בשתיה, הברז הוא כמות האלכוהול שמערכת העיכול שלך סופגת ביחידת זמן, והניקוז הוא פעולה של אנזים בכבד שנקרא אלכוהול דהידרוגנז שמפרק 95 אחוז מהאלכוהול ומנטרל את השפעתו על המוח (5% מופרשים בזיעה ובנשימה). כדי להגיע לרמות אלכוהול נמוכות בדם צריך או להקטין את ברז המילוי או להגדיל את קצב הריקון. הקטנה של המילוי מושגת ע"י שתיה איטית. אם בולעים אלכוהול בבת אחת, כרבע ממנו יספג בקיבה, וכשלושה רבעים יספגו במעי הדק - תהליך שלוקח זמן, ובזמן הזה לא נרגיש את השפעות האלכוהול ונתפתה לחשוב שניתן לשתות עוד. אם נשתה לאט-לאט ובשלוקים קטנים, חלק מהאלכוהול יספג ברירית הפה עם השפעה מיידית גדולה יותר, מה שיגרום לנו לצרוך פחות. בנוסף, אם לא אכלנו דבר לפני השתיה, כל כמות האלכוהול תספג תוך שלושים עד שישים דקות. לעומת זאת אחרי ארוחה דשנה, ובמיוחד ארוחה שומנית, ספיגת האלכוהול יכולה להתארך עד שש שעות. דבר זה יגרום מחד לריכוז נמוך יותר בדם, אולם מאידך יגרום לזמן השפעה ממושך יותר לאחר השתיה. קצב פירוק האלכוהול ע"י הכבד תלוי בכמה משתנים. אצל אנשים צעירים ושתיינים כרונים, קצב הפירוק גבוה יחסית, בעוד שאצל רזים מאוד קצב הפירוק הוא איטי יותר. ברמות אלכוהול נמוכות, קצב הפירוק יחסית גבוה. גם לנטיה הגנטית יש השפעה מסוימת. כעקרון אדם צעיר ובריא מסוגל לפרק כ 15 גרם של אלכוהול בשעה - כלומר משהו כמו מנת משקה אחת. דרך אגב לחוכמה הידועה של "לא לערבב משקאות" אין כל שחר - אלכוהול זה אלכוהול. לסיכום, הנוסחה המנצחת (למי שחייב לשתות) היא: 1. לאכול טוב לפני ותוך כדי השתיה, רצוי אוכל שומני. 2. לשתות לאט-לאט, לגימות שיחליקו על הלשון ולא להקפיץ לגרון כמו אווז בפיטום. 3. לא לעבור בשום אופן מנה של משקה אחד לשעה (רצוי כמובן הרבה פחות). 4. להכיר את תגובות הגוף שלך ואת הגבולות האישיים שלך. 5. בכל מקרה ובשום אופן לא לנהוג או לבצע משימות אחראיות במהלך שש שעות לאחר שתיה בכל כמות שהיא. נמרוד
