נמרוד רחמימוב

אם כבר עסקנו בנושא, רשמתי את הנוסחה הזו כבר בעבר, אבל בגילי מותר לי לחזור על עצמי... מחיר הרכב בארץ = מחיר הרכב ע"פ מחירון קראוס X מקדם של 2.7 + תוספת של 3500 $ . אם קונים את הרכב בחו"ל בפחות או ביותר ממחירון קראוס, צריך להפחית או להוסיף את ההפרש, אבל לא לשנות בנוסחה כי היא מתבססת על חישוב המכס ולא על כמה שקנית בפועל. איך אני מגיע לזה? פשוט: מחיר הרכב בחו"ל ע"פ המחירון, מוכפל בשיעור המכס ובתוספת 17% מע"מ, נותן את מקדם ההכפלה 2.7 (תוך התעלמות מהפרשי המכס על רכב שמיובא מארץ יצורו). לזה צריך להוסיף את עלות ההובלה עם המכס והמע"מ שלה, ואת עלות האגרות השונות בארץ. זה נותן כ 3500 $ למכונית - שוב באופן גס כי עלויות ההובלה משתנות בטווח של 1000 $ פלוס מינוס. אם יש הוצאות הובלה חריגות, יש להוסיף את זה לחישוב. כמה זה מדויק? אין לי נתוני דיוק, אבל על רכב זול זה פחות מדויק באחוזים כי כל סטיה קטנה תיתן טעות גדולה. על רכב יקר זה יוצא יותר מדויק, אבל כל סטיה תיתן טעות דולרית גדולה יותר כי המכפילים גדולים יותר. ברכב שאנחנו טוחנים כרגע, בואו ניקח את מצבו כ 3-4 . זו השערה לצורך החישוב. לא ראיתי את האוטו וגם אם ראיתי אינני שמאי. מחירו בחו"ל נגיד 5000 $ . מחירו בארץ על הכביש יהיה כ 17000 $. אם אינך מייבא לבד, ניתן להוסיף עמלה של 3000 $ למיבא שתיתן עלות של 20000 $ עגול. הייתי אומר שמחיר הפתיחה שהוא דורש נשמע סביר בהתחשב בכך שעסקאות אספנות בד"כ נגמרות רחוק מאוד מנקודת הפתיחה. נמרוד

כמו שכבר נאמר לך, השאלה היא למה אתה עושה את זה. אם השיקול הוא כלכלי נטו, אז אין כל הגיון כלכלי בהשקעה של כסף וזמן לאורך שנים באוטו. שים את הכסף בבנק, את הזמן תנצל לעבודה או לימודים, ואת שטח האיכסון תשכיר - ותראה תשואה גדולה בהרבה. אם השאלה היא "אידאולוגית" , אז כן, הדגם הזה הוא מיוחד ונדיר יחסית ולכן כדאי לשמרו בניגוד לדגמים הנפוצים יותר. קח בחשבון שכל "שיפור" שתעשה ברכב רק יוריד את ערכו האספני כי כאן חשובה המקוריות. תוספות ושיפורים מקוריים של החברה באותה תקופה, יכולים בנסיבות מסוימות כן להעלות ערך. אם אתה רוצה דגם שכמעט בוודאות יהיה שווה הרבה יותר בעתיד - חפש קונברטיבל ולא X. לשאלתך, מחירון של רכב אספנות נחלק לשש רמות לפי מצב הרכב כאשר 1 זה רכב מושלם (אין כאלה בארץ) ומצב שש זה רכב לחלקים בלבד. במחירון קראוס של 2002, 325IX משנת 1988 שווה בדולרים בארה"ב: 1- 24000 2- 16800 3- 9600 4- 4800 5- 2880 6- 960 שווי בארץ אחרי מיסים זה בערך פי 2.7 לרכב יקר יחסית. לרמות הנמוכות תוסיף עוד כ 3000 $ בנוסף למכפיל. נמרוד

לכל אלו שכתבו לגבי אי-בטיחות של חגורות בטיחות או כריות אויר, אני מציע לחשוב פעמיים לפני שאומרים דבר שטות שבן אדם אחר יכול לקחת ברצינות. אם רוצים לקיים דיון רציני על התפתחות אמצעי הבטיחות הפאסיבים באוטו - בהחלט אפשר לעשות את זה. שם יהיה המקום לספר על מקרים חריגים ולתחקר אותם. המחקר המדעי מראה שחגורות בטיחות וכריות אויר מצילות חיים - ובגדול. סיכויי השרידות של נוסע לא חגור הם קטנים בהרבה ותלויים במהירות הנסיעה (במהירות נמוכה מאוד או גבוהה מאוד חשיבותה פוחתת). נוסע שמועף מרכב במהירות של 90 קמ"ש, סיכוייו לחיות הם בערך חמישית מאלו של נוסע חגור באותו הרכב. לגבי כריות אויר אפשר לדבר שעות, אבל גם הן חשובות ביותר. למזמזם הלילה (פטיש הלילה זה night hAmmer ): ראשית,רפואה שלמה. אני מקווה שתרגיש יותר טוב אם כי הכאבים בד"כ גוברים ב 48 שעות הראשונות. שנית, אני מניח שכל עו"ד מתחיל יכול בעזרת טופס השחרור מחדר המיון, להשיג עבורך מחברת הביטוח כסף לקנות שנים-שלושה פיאטים אחרים. נמרוד

יש מקום בשדרות שאמור להיות מתקדם יותר מגלבנומטה. הם עושים כל מיני ציפויים כולל כרום-ניקל בתהליך שלא דורש הסרת שכבה מהחלק (כך הסבירו לי - אין לי אינפורמציה יותר אינטיליגנטית).יש להם משאית שבאה לאזור המרכז ואוספת ומחזירה את החלק. לי עשו ציפוי לפגוש של ה LTD לפני כשנה וחצי. איכות העבודה לא מושלמת כי אפשר לראות אזורים של מעט שינוי בברק, אבל אם מתרחקים יותר מ30 ס"מ כבר לא מבחינים בזה. עד עכשיו לא היו התקלפויות או נקודות חלודה (pitting ). עלות 1200 ש"ח כולל מע"מ והובלה הלוך- חזור. אבי לוי: 6612400 - 08 , 050-6881701 נמרוד

אני חושב שזה מזל גדול שאין באמת גמלים מעופפים, כי כבר עם היונים זה מספיק גרוע... נמרוד

ראיתי אותה באזור קרית מוצקין.היא נראית יפה מאוד ומטופחת, ואינני זוכר שראיתי אותה או את הנהג שלה אי פעם. מי מכיר? נמרוד

אני לא מבין את זה כך. אם המדינה היתה רוצה באמת לוודא שמכשירי המדידה אמינים מעבר לספק סביר, יכלה ליזום תקן מחייב למכשירים כדי שלא ירכשו ויופעלו מכשירים שאינם עומדים בתקן. בית המשפט היה זה שקובע אם התקן אכן "מכשיר את המכשיר", ולאחר מספר פסיקות בעדו, נושא האמינות לא היה עולה יותר לדיון. בצורה בה זה נעשה, נוצר הרושם שמטרת המדינה לוודא הרשעה ע"י חקיקה שעוקפת את הדיון לגבי אמינות המכשיר. משרד התחבורה יקבע תקן שאין לי ספק שהמכשיר מסוגל לעמוד בדרישותיו, וכך יושג בסיס חוקי להרשעה. מעניין אותי אם יש מכשיר מבוסס GPS להתקנה ברכב, שיכול לשמור נתוני נסיעה. בצורה זו אם קיבלת דו"ח שלא בצדק, תוכל להראות שביום,שעה ובמקום המצויינים בדו"ח נסעת כחוק - וזו תהיה הוכחה מצויינת לצדקתך. נראה לי שעיקר ההתמרמרות היא בגלל שמטרתנו היא לנסוע במהירות הסבירה לדעתנו - שהיא לא תמיד מה שכתוב על התמרור. נמרוד

רשיון היבוא טוב עד סוף השנה הקלנדרית. רשיון שתוציא היום יהיה בתוקף עד 31.12.2005 . נמרוד

שוב? אתה עוד זוכר את הפעם הקודמת בכיתה ג'? לא להתרגז - כתבתי בהומור כדי לסגור דברים ברוח טובה ומפשרת. נמרוד

חבל על הויכוחים הדבילים. זה הכל ענין של ניסוח. איך הייתם מגיבים אם ההודעה המקורית היתה: אני מתאר לעצמי את התגובות: בקיצור, נראה לי שהויכוח כאן מיותר. לכולנו ברור שרכב שמור יפה ומיוחד כדאי לשמור גם אם הוא טכנית רק "חצי אספנות" - אפילו שזה רק מיני מטרו. נמרוד

ממש לפני סגירה - לארק 1963, עם קוים יפים ושמורים - אחת שהזדקנה בכבוד. מחיר נוכחי כ 500 $ .מחיר בארץ להערכתי אחרי מיסים כ 18-20K ש"ח. עוד קצת פחחות, צבע , רפדות, ומכונאות ומגיעים לאקזמפלר כמעט מושלם שקשה למצוא בארץ, ב 35K ש"ח: לארק 1963 שימו לב לתמונה של תא המטען - זה מה שקנה אותי. הכל שם נראה מקורי. נמרוד

לא. זה גיר רגיל עם torque converter כמו של גיר אוטומטי. בדה-שבו יש קלאץ' צנטריפוגלי. אני חושב שאם אתה לא מכיר את ה GS על בוריו, כדאי מאוד לחשוב פעמיים לפני שאתה נכנס לזה. המכונית בעיתית לתחזוקה פי עשר מדה-שבו, בעיקר בשל המערכת ההידרו-פנאומטית וגם בגלל ההנדסה הצרפתית המהוללת. נמרוד

פחות מחמש ספרות היו ללוחיות המנדט וללוחיות מ 48 עד 1955 (1958 כחובה). הלוחיות הראשונות כללו שלוש וארבע ספרות + אות מחוז. נמרוד

ההתלבטות שלי הפעם מעט שונה מהיעוץ הרגיל שניתן פה - היא יותר פיננסית. יש לי מיצובישי מגנום שקניתי חדשה ב יוני 2001. נסעתי בה עד כה מעל 200K ק"מ - ללא תקלה אחת. הכניסות היחידות למוסך היו לצורך טיפולים. האוטו מתאים מאוד לצרכי, ואין לי ספק שאני רוצה להמשיך ולהחזיק בו או בשכמותו. מאחר ואני גם שכיר וגם עצמאי, עד סוף החודש אני יכול להזדכות על המע"מ של טנדר חדש. מ 1.6.2005 משתנות התקנות כך שאם ארצה להחליף בעתיד, האוטו יעלה לי כ 30K ש"ח יותר. מאחר ומחיר חדש מ2006 כ 200K ש"ח, ואני יכול לקבל כ 70-80K ש"ח עבור שלי, עלות ההחלפה נטו תהיה כ 100K ש"ח. נתון נוסף למשוואה: כל שנה אני רשאי לרשום 15% פחת של האוטו כזיכוי ממס הכנסה, עד שהאוטו בן שש שנים ושמונה חודשים (שאז הזדכתי על 100% מערכו כחדש). ההתלבטות שלי היא אם זה כדאי. מגנום חדשה איננה שונה מהותית מזו שיש לי. הריפוד מעט יפה יותר, ולמנוע יש 10 כס"ב תיאורטים יותר (בתחום סל"ד בו מעולם לא ביקרתי). כל השאר בדיוק אותו דבר. אני עושה כ 52K ק"מ בשנה, ויש לי עוד שנתיים ושמונה חודשים של זיכוי מס בנוכחית, כלומר אם אחזיק בה עד השלב בו בטוח אחליף לחדשה, אגמע עוד 130K ק"מ. בתקופה זו ירידת הערך שלה קטנה בהרבה משל חדשה, אבל גם הסבירות לתקלות יקרות - עולה. ההגיון שלי אומר שב 100K ש"ח של עלות ההחלפה , אוכל לבצע הרבה תיקונים בשלי - אם בכלל יהיה צורך, והפרש ירידות הערך בשנתיים ושמונה חודשים הקרובים יכסו את הפסד ההזדכות על המע"מ שאאבד. מה אתם אומרים? נמרוד

מבלי להכנס לחייך האישיים, זה יוצא חמישה מבוגרים וילדה, אלא אם כן המונח "כלבה" מתייחס לאחד מאלו שנזכרו קודם... נמרוד

לא יודע איזה דגם יש לך - הורדתי הוראות של דגם אקראי. יש עוד הרבה ברשת. נמרוד

יפה ותתחדש! עם מה אתה מרכיב אותה חזרה? השגת חלקים חדשים או שאתה ממחזר? נמרוד

מפעלי אוטוקרס לא היו אפילו קרובים להיות IBM. הם היו אילתור ישראלי בנושא הרכב, שאכן לא התקדם קדימה ולכן מת - וטוב שכך. מה שהתאים ל 1960 לא התאים ל 1980. אנחנו לא צריכים להרכיב מכוניות בארץ כי כדי שתוכל לקנות מכונית ב 50K, צריך שיקרו אחד משלושה דברים: או שהמדינה תוותר על הכנסתה ממיסוי כלי רכב, או שהייצרן/משווק יוותר על חלק מהרווח שלו, או ששכר העבודה במפעלים יהיה דומה לזה הנהוג בסין או בטורקיה. אנחנו צריכים להשקיע במקומות בהם התשואה על ההשקעה היא הגבוהה ביותר. להקים תעשייה בשדרות זה יפה, אבל יפה יותר אם השכר שישולם לתושבי שדרות במפעל יהיה יותר משכר המינימום. אם תשקיע כסף בסיבסוד תעשיינים לייצר בעיירת פיתוח, תספק פרנסה מינימלית לזמן מוגבל למעט אנשים. אם תשקיע בטיפוח תושבי שדרות עצמם, יוכלו הם בעתיד ליצור מקורות פרנסה לעצמם ואולי גם להחזיר את ההשקעה בתשלום מיסים. אשתי נולדה וגדלה בשדרות, והיתה אחד משני הרופאים היחידים שיצאו משם. יתכן והיום יש יותר, אבל רוב הכיתה שלה בבי"ס היסודי לא הגיעה לתיכון. אם היו משקיעים יותר משאבים בטיפוח ילידי שדרות של 1961 ולא רואים אותם כעתודת הפועלים של מפעלי שער הנגב, היו היום פחות בעיות בערי הפיתוח, ואולי מישהו מאותם המוחות האבודים היה ממציא את "הדבר הבא" בתעשיית הרכב. נמרוד

זה לא כלכך הוגן להשוות מכונית שתוכננה בשנות החמישים ויוצרה בשנות השישים-שבעים עם מכוניות של היום. לתקופתה, הסוסיתא היתה מוצר סביר. לרוב הישראלים לא היה אוטו בכלל, ולעיתים האופציה היתה או סוסיתא או אוטובוס. גם התחרות לא היתה משהו. לאף מכונית לא היה מזגן, הגה כח, ABS או חלונות חשמליים. מכונית אוטומטית היתה לוקסוס חריג. אמריקאית היתה למיליונרים. סיבסוד האוטו ע"י מיסוי מופחת היה דבר נכון לתקופה. קשה להסביר את זה היום, אבל למדינה היה חסר מט"ח, והרכבה ויצור מקומיים פינו דולרים יקרי ערך לרכש בטחוני או ליבוא של מוצרים חיוניים אחרים. למדינה הגיעו עולים חדשים שהיה צריך לספק להם עבודה, ותעשיית רכב עושה בדיוק את זה. קל מאוד להביט אחורה במכשיר המופלא שנקרא רטרוסקופ ולצקצק, אבל בתכל'ס הדברים האלו בנו את המדינה - הסוסיתא, הקיבוצים ואפילו מפא"י ההיסטורית על כל הרע שבה. הורי קנו סוסיתא סטיישן חדשה ב 1968. אני זוכר בסיוט את החום הבלתי נסבל על כסאות הסקאי האדום וחלונות ההזזה האחוריים שמעולם לא הצלחתי לפתוח, אבל האוטו שימש את המשפחה במשך ארבע שנים לעבודה, סידורים, קניות, וגם טיולים משפחתיים כולל לסיני ואפילו לאיטליה. היא לא היתה מכונית נפלאה, אבל גם לא הזוועה המצטיירת בראי הפינוק של היום. אני מניח שאם היה כדאי כלכלית, היתה לנו תעשיית רכב גם היום. זה לא אומר שכמדינה לא צריך לטפח יכולת מקומית בתחומים טכנולוגים שונים. יתכן ולא צריך להרכיב פה מכונית מוגמרת, אבל אין סיבה שלא נעודד את המוחות שמתכננים את מכוניות המחר. לא צריך להיות גאון להבין שכל שקל שמושקע בחינוך ובמחקר, חוזר בריבית בעתיד. נמרוד

חיפשתי בארכיון את מגוון הדברים שכתבתי על המריאה, אבל הם איכשהו נעלמו. קנינו את הנבלה חדשה באוגוסט 1997, והחזקנו אותה עד סופה המר לפני כשנה. סה"כ כ 140K ק"מ רצופים תקלות. אני הייתי נהג יחיד משך כ 100K ואח"כ אשתי נהגת יחידה ביתר הזמן. האוטו טופל תמיד במוסך מורשה ע"פ הוראות היבואן ובחלקים מקוריים או תחליפיים/משופצים מאושרים. מבלי להכנס לפרטים: שיפוץ ראש מנוע באחריות + החלפת כויל ב 41K ק"מ, "מחשב" בעלות של 4500 ש"ח, שיפוץ גיר כ 5000 ש"ח, חמישה מצברים, אלטרנטור, מאוורר חשמלי, תקלות מזגן ורדיו ועוד ועוד ועוד. לקראת סופה היא היתה במוסך כל שבועיים לערך - וכל פעם למשהו אחר! לקראת הסוף צרכה שמן כמעט כמו דלק. מכרנו אותה למוסך כשהמנוע התחמם ביתר והיה צריך להחליפו. קנינו מאזדה שלוש ומאז שקט. היו לי הרבה מכוניות, וחלקן אף היו "בעיתיות" (BX למשל). אף אחת לא התקרבה למרורים שהאכילה אותי המריאה. שומר נפשו ירחק. נמרוד

את האוטו הזה ראיתי השבוע נוסע בכביש החוף. הוא נהג טוב, שומר על הימין ולא עובר את המהירות המותרת. אני מניח שגם לאוטו יש טסט, אם כי לא בדקתי. צילמתי וברחתי לפני שיתפרק לגמרי. נמרוד

"יהי זכרם ברוך" זה לא רק מילים. בזכותם יש לנו מדינה, ואלמלא הלכו, סיכנו, ואיבדו את חייהם, לא היינו כאן היום. נתמזל מזלי ולא איבדתי במלחמות אף קרוב משפחה. מבין חברי, אחד נפל - סגן אייל צור ז"ל, איתו עשיתי כברת דרך משותפת בסדיר. לעיתים אני חושב עליו. היינו ארבעה חברים בלב ובנפש: אייל, נדב, איתן, ואני. התגייסנו ב 1979 ושירתנו יחד בתותחנים: מחנה גדי בבקעה, ביר לחפן בסיני, שבטה, מחנה מעיין ברוך, ולבנון. אייל נהרג בלבנון חודשיים לפני תחילת המלחמה, כשהג'פ"ס שלו עלה על מוקש. הייתי בבסיס כשהגיעה הידיעה ואני זוכר עד היום את פניה הבוכיות של פקידת הלשכה שסיפרה לי, את הלוויה, את הוריו ואחותו. לאורך השנים הייתי בכמה אזכרות שלו. ביום השנה העשרים היתה אזכרה גדולה במיוחד. אני המשכתי בחיי, אבל משפחתו נותרה עם השכול. נדב ואני חברים קרובים עד היום. עם איתן ניתק הקשר. למדנו, התחתנו, הולדנו ילדים ופיתחנו קריירות, ורק אייל נשאר ילד בן פחות מ 21. יהי זכרו ברוך. נמרוד

אני חושב ש F1 זה כלום לעומת מה שהלוחית הבאה תניב בשוק החופשי: נמרוד

ואני חשבתי שזה במקור של רופאי אוזניים - "לא עוצרים בצהוב". נמרוד

איך היא קשורה? אולי בגלל שהיא לינקולן ולא קדילאק..... גם אני חושב שהמפגש היה נחמד, אם כי לוקה בחוסר ארגון מסוים. לצערי לא היה אפילו חלף אחד לאסקורט. אדון רפי הבטיח לי שאצלו בחנות יש הרבה חלקים, אבל בעבר כשהגעתי לחנותו בדרך פ"ת, ייבש אותי מעל שעה עם סיפורים בטלפון, ובסוף בכלל לא הגיע ("אני כבר בא" "יצאתי לפני חמש דקות" ועוד ועוד). אח"כ קפצנו למפגש סובארו, שם ניכרה ידו המארגנת של משה אזולאי: כל המכוניות עמדו בשורה בדום מתוח מהזקנה ביותר (ff1 סטיישן מחוררת ככברה ומחוברת בסטיקרים) ועד לצעירה (כבר לא זוכר מה זה היה). המלצותי בקיצור: 1. לסדר המכוניות לפי סוגים - זה יותר נחמד אסטתית ונותן לאירוע אופי מקצועי ולא סתם פגישה מקרית במגרש החניה. זה גם מאפשר לבעלי רכב דומה להשוות בנוחות. 2. להפגש ליד בית קפה לטובת הנינוחות הכללית. 3. לארגן "מוטיב מרכזי" - מישהו שיספר על השיפוץ שלו, התמקדות בתת קבוצה מסוימת (נגיד פיאסטות לדוגמא) וכו וכו. זה נותן הבדלה בין מפגש רגיל של המועדון, למפגש של יצרן מסוים. 4. לתחום את אזור המפגש ולא לאפשר לרכבים "רגילים" לעבור. לסיכום נמרוד