כבר כואב לי הראש מכל שרשורי האירופאי נגד יפני. זה כל כך מיותר ולא רציני. הרי כל מי שיש לו גרמניה, ימשיך לשגל בשכל על איכות הרכבה שלה, ולהחליף אותה אחרי 3 שנים, כשאין לו באמת מושג מה קורה לפלסטיקה בגולף משנת 2004 נניח (מתפרקת לגמרי).
כל בעלי היפניות יבלבלו בביצים שזה רכב זול ואמין, ולא עולה כסף לתחזק אותו. אז יש לי חדשות בשבילכם. בעקבות דיון שהתפתח עם חבר פורום בפרטי, הוא האיר את עיניי שאחזקת וולבו S80 (שנת 04 אם אני זוכר נכון) עולה כמו אחזקת מאזדה 3 שנתון 07.
בסופו של יום, לכל רכב היתרונות והחסרונות שלו, או לחלופין יש רכבים כמו יונדאי גטס שאין להם יתרונות בכלל
בכל מצב, כל הוויכוח הזה מיותר לחלוטין, כי ויכוח שבו אין אפשרות להוכיח צדקה הוא טיפשי. זה כמו להתווכח האם יש אלוהים או לא. תחשבו כמה ויכוחים ומלחמות יש בגלל השאלה הזו, והרי בסוף אף אחד מהצדדים לא יכול להוכיח שהוא צודק, וגם לא יכול לשלול את טענות הצד השני. אז מה קיבלנו? כל אחד חושב שלו יש את הכי גדול, כי לדוד שלו יש ניסיון כזה וכזה, אבל אף אחד לא באמת יכול להוכיח משהו, אלא רק לשער על סמך ניסיונו הלוקה בחסר.
אז מי שאוהב יפניות, שיסע ביפניות.
מי שאוהב אירופאיות שיסע באירופאיות.
כל יצרן יכול להוציא רכב עם תקלות. זה יכול לקרות גם למרצדס, לפרארי וללקסוס. אין מה להלין על אמינות של יצרן, בשל ריקול, או תקלה סדרתית. יצרן שבוחר לטפל בבעיה, כל הכבוד לו. יצרן שבוחר לטפל בחצי בעיה (כמו לתת אחריות על גיר ל-5 שנים, במקום אחריות ל10 על הבעיה הספציפית המוכרת) חצי הכבוד לו. ויצרן שבוחר להתעלם מבעיה משמעותית בכדי שהאמינות שלו תיפגע, הוא זבל, אבל מקבל את מה שמגיע לו עם הקארמה (למשל, דוושות גז תקועות, וסטיגמות עד סוף החיים).
בברכה,
ניקו פ.
נוהג במאזדה 3. חולם על לנצ'יה דלתא אינטגרייליליליילל.