סיפור קצת מצחיק. יש לי בבניין חתולה שאני משחק איתה ומאכיל אותה כבר כמה שנים, מאז שהיא הייתה גורה. היא בתמורה יושבת מתחת לרכב שלי, ולא עליו, מן הסכם כזה. איזה יום אחד, אני יוצא מהחנייה (היה זה יום קיץ סגרירי), פותח 4 חלונות ונוסע לאט ליד פח האשפה של הבניין, שממוקם ממש בכניסה/יציאה לחנייה.
אני שומע רעש מוזר, כאילו זרקו משהו לרכב, מסתכל אחורה ולא רואה כלום. (רמז: המושב שחור, כך גם החתולה). נוסע איזה דקה-שתיים, פתאום אני שומע "מיאו" והיא קופצת למושב הקדמי. צרחתי כמו ילדה עם קוקיות, בגלל שנבהלתי. הבת יונה צרחה בחזרה, ואז ביקשה ליטופים. צעקתי לה בחזרה: NO KITTY, BAD KITTY (בקול של קרטמן, יש לנו קטע כזה). עצרתי בצד ואמרתי לה תלכי הביתה, והיא שתקה. אחרי זה החלטתי שאני לא מוותר, וצעקתי לה "תלכי הביתה!" מיותר לציין שהיא נסעה איתי עד הסופר, חיכתה לי באוטו בזמן שעשיתי קניות, ואז ירדה בפח האשפה בבית. בחיי, שעד היום אני לא יודע מה היא רצתה מהחיים שלי, אבל חלונות אני פותח רק אחרי שאני עובר את פח האשפה.