yosi05

כידוע בחורף הרבה אנשים ובמיוחד זקנים סובלים משפעות/צננות ושאר מחלות חורף. העומס במחלקות הפנימיות האמונות על החולים האלה בתקופה זו, עצום. הזקנה השוכבת במסדרון או בחדר האוכל במחלקות הפנימיות בבתי החולים מצטלמת רע וכנראה שהלחץ על משרד הבריאות והממשלה בכלל גובר בתקופה זו. במקום להשקיע בעוד מיטות אישפוז על העלות הכרוכה בכך (צוללות והתנחלויות הרי יותר חשובות) הגה מישהו רעיון גאוני. הרי לא כל מחלקות בית החולים עמוסות דווקא בימי החורף. אז בוא נאשפז חולים במחלקות פחות עמוסות ובא לציון גואל. הקושי הוא שאותו רופא תורן אחראי על כל חולי המחלקה, גם על כאלה המאושפזים במקום מרוחק מהמחלקה האורגנית. אז לא רק שבסופי שבוע רופא תורן אחד אחראי על מחלקה שלמה (ארבעים חולים, 40 לקצרי הרואי), כשהלחץ גובר מאשפזים עוד חולים במיקומים רחוקים אבל תחת האחריות של אותו רופא. 2, 3, 4 נוספים זה בקטנה, אז מה אם מספר המטופלים יהיה 42-44 איש, העיקר שלא יראו שוכבים במסדרון. עד שמישהו יבין את הטריק והמחאה תגאה נעבור עוד חורף, ואחרינו המבול. רק שכחו לצייד את התורנים בסנדלים מכונפים בסגנון הרמס. מישהו מתנדב לאשפז את אמו האהובה במיקום מרוחק כזה? שיקום. יוסי

כתבתי שאם לא צדקתי אני מתנצל מראש, ובכל זאת אגיב לדבריך. הדרך שבה הצגת את אזהרתך ובמיוחד השימוש הקולח בסוגי ציפויים - כולל כינוי מסחרי של אחד מהם, פוליטון - יוצר רושם של מבין עניין, ומצד שני אתה מסתמך על פרסום בכלכליסט שכל מה שהוא מוכיח זה שמנכ"ל נמרוד מייצג את יצרני הדוודים בתחום. לא ברור מכך שנמרוד עצמו משתמשים בציפוי אחר מאשר אמייל. לי יש דוד מצופה אמייל של נמרוד 25 שנים. האזכור בפרסום שמישהו העלה לגבי קו ייצור מתקדם מתייחס לכך שהציפוי לדוד מתבצע לאחר שכל הצנרת רותכה אליו, לאו דווקא לכך שהטכניקה הקודמת של נמרוד לא היתה ציפוי אמייל בשיטה פחות מתקדמת. יש לי קושי עם סלחנות כלפי אנשים המזהירים בשער מפני מוצרים/תהליכים/שיטות/נהלים כשהאזהרה מתברר כלא מדויקת. להזכירך, הפורום מלא בתמימים, איש איש בדרכו. דיון הוא כעקרון הליך מפרה אבל כשמישהו מצטייר כמבין הוא חייב להקפיד בדבריו כפליים. אם תעקוב אחרי הניסוחים שלי תראה בעצמך שאני מקפיד מאד להפריד בין ידע אישי/הנדסי/מדעי ובין שמועה או סיפור ששמעתי, אנקדוטות שליקטתי וכדומה. וכבר אמרו לפני ש'אחד ראיתי שווה מאה שמעתי'. היום הייתי מוסיף ואלף קראתי באינטרנט. יוסי

למה בדיוק ניתן לחבר את פין ההארקה בתקע במכשיר בידוד כפול שהחוט שלו דו-גידי? ונניח שהיה בנמצא מכשיר בידוד כפול עם כבל תלת-גידי והיית מוסיף בורג לתוך גוף הפלסטיק של מכשיר הבידוד הכפול וקושר אליו את פין ההארקה, למה זה היה מזיק? דרך אגב, בידוד כפול זה לא מכשיר נטול סכנה חשמלית. אם תקדח בטעות לתוך מוליך חי בקיר כשהאצבע שלך נוגעת בתפסנית של המקדחה, הבידוד הכפול לא ימנע ממך להתחשמל. אין תחליף להבנת הסכנה, וככלל אני נגד ציטוטים של כללים באופן עיוור. יש רק להזהר מהבנה חלקית כי אז לפעמים הסיכון עוד יותר גדול. יוסי

מצד אחד אתה כותב כאילו אתה מתמצא, מצטט סוגי ציפויים וממליץ, ומצד שני לא ידעת שנמרוד מצפה בציפוי אמייל הרבה עשרות שנים. לתחושתי, ואני מתנצל מראש אם טעיתי, הידע שלך שאוב מהאינטרנט ומכתבות ולא נובע מהבנה אישית ומהתנסות. אתה כותב שעובי הציפוי חשוב ולדעתי הרבה יותר קריטי מקדם ההתפשטות התרמי של הציפוי ביחס להתפשטות חומר הדופן של הדוד, וכן שהציפוי יהיה אטום ולא נקבובי. הפרשים גדולים במקדם ההתפשטות יגרמו לכוחות גזירה ולנתק בין הציפוי למתכת הדופן. מניסיון שלי ושל רבים אחרים האמייל נשמר לאורך זמן. הוכחה מאד מובהקת לכך הוא קצב התכלות (התמוססות) נמוך יחסית של אלקטרודת המגנזיום. כשציפוי הדופן הפנימית שלם כמעט אין פגיעה במגנזיום. בשיחה שקיימתי פעם עם מהנדס מומחה מחברת כרומגן הוא סיפר שבאוסטריה (נדמה לי) היה מקובל לבודד חשמלית את אלקטרודת המגנזיום מהפלנג' ולהוציא מוליך מהאלקטרודה החוצה. מחוץ לפנים הדוד בוצע גשר מוליך (קצר חשמלי) בין המגנזיום (באמצעות המוליך) ובין הפלנג'. ההתחכמות לא הפריעה להגנה הקטודית שמספק המגנזיום אבל אפשרה למדוד את הזרם בין המגנזיום לגוף הדוד. פעם בשנה היה מגיע טכנאי ובעזרת גלוונומטר (מד זרם ישר רגיש) היה מודד את הזרם במעגל המגנזיום. כשהבידוד של הדופן (כלומר שלמות הציפוי) היה תקין הזרם היה נמוך, וכשהציפוי נפגם הזרם עלה (כמובן כל עוד המגנזיום שרד), וזה איפשר להתריע שהדוד לא מוגן ושיש להחליפו לפני שיזל. יוסי

למה כרומגן הם הטופ? הנמרוד שלי חי כבר 25 שנים ולמעט טיפולי ניקוי ממשקעים ורענון המגנזיום, הכל פיקס. בכל התקופה החלפתי רק גוף חימום אחד שנזל (וגם הוא לא נשרף). יש לי טיימר לדוד (לא שעון שבת) וזה שומר על גוף החימום. מה שכן, אני מחזיק 2 פלנג'ים, אחד עובד והשני מטופל ומחכה לטיפול החלפה שאני מבצע כל כמה שנים. אין כל צורך להחליף גוף חימום, כשהאבנית של הפלנג' שהוצאתי מתייבשת קל מאד להסיר אותה וגוף החימום עובד הלאה. יוסי

אין בעיה. אביא גם אנלייזר שחיצונית יבדוק בדיוק את מהירות הסיבוב של התוף ואז ניתן לבדוק האם המהירות בפועל אכן 1400 ותוך כמה זמן היא מתייצבת, כל מה שתרצה. אתה תוכל במקביל למדוד את מהירות התוף דרך החלון השקוף בעזרת סטרובוסקופ חזק שגם אותו אביא. כל הציוד מופעל מצברים אז אין צורך במדבקות של חשמלאי מוסמך.......... למתי קובעים? יוסי

לדעתי אתה צודק כי ככל שאני מבין ספיגת המים היא תוצאה של אפקט נימי אם כי ראיתי גם חומרים פלסטיים שלאחר טיפול פני שטח מכילים מים. לכן אינני יודע לומר אם הייבוש לינארי לכוח מסלק המים, אבל אני אשמח לבצע ניסוי. מכונה של 1400, כמה בגדים סופגים (נניח חולצות כותנה אחדות) ומשקל מדוייק (אני אספק אותו). נשקול על יבש, נרטיב היטב, נסחט ב-800 ונשקול ואחרי הרטבה נוספת נבצע סחיטה ב-1400 ונשקול. נוכל לקבל מושג כמה מים הורחקו מהכביסה ומרק יבצע חישוב של כמות האנרגיה הנדרשת לאיוד הפרש המים במייבש ויתרגם זאת לקוט"ש. אולי עבור נשים כדאי לתרגם זאת ליחידות של חוגים לילדים, לא יודע...... אני מודע היטב לכך ששכבת הכביסה בתוף עלולה לשבש את מעבר המים ולשנות מעט את התוצאה של הניסוי המפושט שהצעתי, אבל בכל זאת. יוסי

אין עוררין על הקביעה הכללית שלך. יש לי הסתייגות מכך שאתה לא מתייחס למידת היובש שסחיטה מהירה מבטיחה - אין צורך לסחוט במהירות גבוהה אינה קביעה מדעית, וזאת בלשון המעטה. סחיטה במכונת כביסה מודרנית - בניגוד לשיטה שהייתה מקובלת לפני 60 שנה של שימוש במעגילה - מבוססת על הכוח הצנטרפוגלי המאלץ את המים לצאת מהבגדים. הכוח הצנטרפוגלי תלוי במהירות הסיבוב בחזקת 2 כלומר העלאת מהירות הסיבוב ב-10% (1.1) מגדילה את כוח הסחיטה ב-21% (1.1כפול1.1). עכשיו בוא נתייחס למספר הקסם שציין ספריאל - 800 סל"ד מול מכונה מתקדמת של 1400 סל"ד. 1400 חלקי 800 נותנים 1.75 ובחזקת 2 מתקבל ערך של 3.06, כלומר סחיטה ב-1400 מייצרת כוח הפרדה (של המים מהכבסים) שלמעלה מפי 3 לעומת סחיטה ב-800 סל"ד. הדוגמה שנתן מישהו שהשווה בין עומס על מנוע שריפה למהירות הסחיטה לא מדויקת כי במכונת כביסה מהירות הסיבוב משנה בגדול את המשרעת (אמפליטודה) של התנודה ולא בטוח שסחיטה מהירה תגדיל אותה. זה תלוי בתדר העצמי של מערכת התוף הסובב ובקשיחות הבולמים ולא רק בכוח המעורר (הכוח הצנטרפוגלי שאומנם צומח לפי חזקה שנייה של מהירות הסיבוב). אם זה טוב או רע תלוי בצורכי המשתמש, אבל אני מסכים שנגרם בלאי מואץ לכבסים. ולתוהים, המכונות שלי הן של 1000 סל"ד ואני משתמש ב-800 בלבד. זה מספיק לטעמה של אשתי. יוסי

רציתי להוסיף רעיון שאולי יעזור למישהו. אם יש בורג שאינו נאחז היטב ולכן הידוק האוגן (פלאנג') נפגע, ניתן להשתמש בחוט בדיל להלחמה בתור אטם, או על אטם הגומי או סביב תבריג הבורג, מתחת לאום. היתרון של הבדיל מול סיליקונים למיניהם הוא שקל לסלק אותו אם צריך ולא להתחיל לקלף דבקים. יוסי

כנראה שציר האורך של מצתי הלהט מוסט הצידה ביחס לציר האורך של פתח הגישה, ואז יש צורך בהתחכמות כזו. איתמר, נסית לקחת בוקסה 10 מ"מ ארוכה רגילה אבל מתוצרת ממש איכותית ולחרוט אותה? אם יש לך מידת קוטר מכסימלית של בוקסת הדמיקולו שמכר לך הפרסי קל לבדוק אם חריטה תועיל. מה בקשר לבוקסה רגילה עם מאריך מתאים? יוסי

מהם סיבובי המנוע של הסיריון (יש כמובן ברכב הזה שעון סל"ד) כשהתופעה מתרחשת? יוסי

חוזר על הבקשה שמעלי - תוכל להעלות תמונה? יוסי

אתה מתכוון שאין הפסדי יניקה? אז מה בדיוק יגרום לאוויר (חזיר שכמותו המוכרח לציית לחוקי הפיזיקה) לזרום אל תוך חלל השרפה או לכניסת הטורבו? הרצון שלנו? אנשי המאדים? רק הפרשי לחץ מזרימים את האוויר אל תוך המנוע ואין זרימה ללא הפסדי לחץ. בדקת איזה לחץ נדרש כדי לגרום לקריסת בלוק מנוע? אני לא יודע אבל על פניו ההצהרה שלך מופרכת. ואם אטמי גל הארכובה יפרצו, אז המנוע יבלום את עצמו? מאיפה ההצהרה הזו? יוסי

אני מקווה שאתה מבין את המשפטים שכתבת, כי אני לא. מה בדיוק היא הדטונציה המחדירה גלי הלם לחלל בית גל הארכובה? בפעם האחרונה שלמדתי הנדסת רכב הוסבר שזו תופעה של הצתה ספונטנית של התערובת בחלל תא השרפה הנגרמת בעקבות או בהמשך ל הצתה המכוונת הבאה מהמצת, הצתה בעקבות הקרנת חום או מוקד הצתה עצמית (למשל משקעי פיח המתלהטים מדי). אז הבוכנה הופכת שקופה לגלי הלם? מילא עליית מה בלחץ הדולף מבעד לרינגים אבל גלי הלם? ברור שתנועת הבוכנות תגרום לתנועות אוויר/גזי שריפה/אדי שמן בחלל בית גל הארכובה בין בוכנה עולה לבוכנה יורדת, וברור גם שדליפת גזי שריפה והיווצרות אדי שמן תעלה את הלחץ בתוך חלל בית הארכובה, ושתופעת הלחץ תיגבר ככל שהרינגים והצילינדר שחוקים אבל מכאן ועד התיאור הציורי שלך על פריצת אטמים יש עוד מרחק. נכון שבמנוע בן 2 צילינדרים בו הבוכנות נעות פנימה והחוצה באותו זמן (מנוע של סיטרואן דה-שבו, המנוע של המזל"ט הראשון של התעשייה האוירית ובודאי עוד כמה שאינני מכיר) נוצרת תופעה של דחיסה חזקה ומנוע כזה גם רגיש מאד לעודף שמן הפורץ אטמים אבל במנוע 4 בוכנות רגיל? יוסי

סאמי היקר, לא יודעים לא עונים. מעבר לעברית המשובשת, קבל טקסט שמצאתי בשנייה וחצי באינטרנט: לכל מונה חשמל יש טווח דיוק הנקבע ע"פ ספר " אמות המידה" . יש מקרים בהם מוני חשמל אינם נותנים תוצאת מדידה נכונה. במקרה של כמה מונים מקומיים המוזנים ממונה אחד, בדרך כלל תהיה טעות במדידה הכללית. הסטיה המצרפית הינה ברמה של עד כ % 3. אין זו תקלה במונה אלא שגיאת מדידה אפשרית. וכשתהיה סטייה בכל קריאה מי יספוג את השינוי? לגבי הנוחיות, אני מסכים. יתכבד משכיר הנכס המחולק ופעם בחודשיים יטרח לבצע עבור השוכרים את החישוב ובכל החלפת שוכר יתעד את קריאת המונים, המשותף והפנימי. למשל, לפחות בזמנו, תקן ה-SAE (ארגון מהנדסי הרכב האמריקני) התיר למד האוץ ברכב (ספידומטר) לסטות בעד 5% פחות ובעד 10% יותר ממהירות הרכב בפועל. לכל מכשיר מדידה ומוני חשמל בכלל זה יש טווח שגיאה מוסכם שהייצרן מפרט בחוברת ההוראות שלו. יוסי

ומבחינת חוזק החיבור. 10 שניות אחרי שאבירי חברת החשמל הלכו ויש לך לוח תיקני של 40 אמפר אתה מחליף את המפסק הראשי בלוח ל-50 אמפר (תקני אבל פחות נפוץ). אם חיברו אותך בחיבור של 40 אמפר הנתיך של חברת חשמל הוא 63 אמפר, מירווח סביר+ עד ל-50 שאתה מתקין. רק כדי שלא תצטרך להחליף את הפחת ממליץ שתתקין מראש פחת של 63 אמפר ואז לא תצטרך להחליפו. אם הבודק יקשה תגיד שמהרת ולא היה של 40 אז לקחת אחד קצת יותר גדול. לחיבור על פזה בודדת יש יתרון גדול לעומת חיבור תלת פזי כי אין חלוקה ל-3 קבוצות וכל הפחתה אפילו זמנית בעומס של אחת היחידות משחררת זרם זמין לשנייה. מומלץ גם שכל החשמל של אחת היחידות יגיע מלוח משנה שיהיה לו גם מונה פנימי משלו וכך ניתן יהיה לחשב את הצריכה של כל יחידה. אל תתקין 2 מונים פנימיים כי סביר שהם לעולם לא יראו צריכה זהה למונה החיצוני. אל תשכח להתקין גם מונה מים פנימי לאחת היחידות. יוסי

אין כל קושי. הבקר שלך בסך הכל מפעיל את מדחס המזגן (יתכן שדרך ממסר מתווך המורכב במעבה)-גיד יחיד, את משאבת החום-גיד יחיד ואת המפוח הפנימי של המזגן-3 גידים. כל קופסת פיקוד של מזגן תתאים. בדרך כלל יש לקופסאות האלה עינית נפרדת לשליטה ע"י השלט. במקרה כזה תוכל להחביא את הקופסה המכוערת מעל לתקרת הגבס של המזגן. סט לרוב יגיע עם חישן טמפרטורה שתוכל להתקין בכניסת היניקה של המאייד. התייעץ עם מי שמוכר לך את הפיקוד. חשוב לוודא שהמימסר שבתוך הקופסה שתקנה מתאים להספק המזגן. בדרך כלל עד 3.5 כ"ס חד-פזי אין בעייה ומעל זה חייב להיות קונטקטור. אם המגן אצלך תלת-פזי לדעתי אוטומטית קיים במעבה קונטקטור ואין כל בעייה. רק לאחרונה החלפתי אצלי קופסת פיקוד של מזגן מרכזי שנפחה את נשמתה. החדשה עלתה 300 ש"ח (כולל המע"מ) או משהו קרוב בא.מ. ליד חצי חינם בחולון. יוסי

מחפש לקנות תוף של 25 מטר של כבל מאריך 2.5 ממ"ר, והכולל ממסר זרם פחת. חייב שהתקע בקצה הכבל יהיה לפי התקן (שרווליות על קצות הגידים וכדומה), כמובן גיד הארקה ושהכבל יהיה בעל בידוד חיצוני המתאים לשימוש זמני במפעלי תעשייה (צבע הבידוד כתום). מחדד שהתקע של הכבל יהיה תקע ביתי רגיל. כל היודע ויואיל לכוון אותי לקנייה בגוש דן (לא חשוב היכן) יבורך. אם גם יהיה במחיר נוח אז בכלל טוב. החיתוך של קוטר הגידים + אורך הכבל + ממסר פחת בתוף ניצח אותי. תודה, יוסי

אכן, אבל זה רק חצי סיפור. מנוע הפועל במצב קר מתבלה הרבה יותר מהר ממנוע הפועל בטמפרטורת העבודה האופטימלית לה תוכנן. בטמפרטורה הנכונה הבוכנות מיטלטלות ודופקות פחות, פחות דליפה סביב הבוכנות לאגן השמן והכי חשוב - לא נוצרים תנאים להיווצרות חומצה גופריתנית חמה בתוך הצילינדרים ובגזי הפליטה. נכון שהיום כשהדלקים דלי גופרית התופעה פחות קריטית, ועדיין. חומצה גופריתנית חמה (הנוצרת כשהמנוע פועל במצב קר) תוקפת את המתכת ובמיוחד את הרינגים בכמה סדרי גודל יותר מאדי חומצה גופריתנית (הנוצרים בצילינדרים ובגזי הפליטה כשהמנוע פועל בטמפרטורה הנכונה). במנועים העובדים הרבה זמן בסרק ושחכמולוגים הסירו מהם את הטרמוסטטים הבלאי של הרינגים עצום. יוסי

קנה מיקרוגל של 'שארפ'. אם תמצא מכירת חיסול או משהו המחיר יהיה הרבה פחות מ-600 שקלים. נסה לבדוק אצל היבואן באזור. יחזיק זמן רב, והוא גם חזק מאד. יוסי

נסה לבדוק עם יבואן 'טורו' בישראל. לפני כמה שנים הוא הביא ארצה שואבים חשמליים שגם גרסו את העלים כך שנפח שק האיסוף הספיק לכמות יחסית גדולה. היבואן הוא רונן כהן ממושב בית יצחק על כביש נתניה/בית ליד, 09-8617979. יוסי

אושריקו, לא מכיר את כל שנתוני ה-I-20. זו שבה החלפתי מצבר היא משנתון 2013. לגבי רגישות המיקום של מחשב המנוע הצמוד למצבר, המצבר מוגן בעזרת מעטפת פלסטית גמישה המקיפה אותו מסביב כך שדליפות אמורות להיעצר באמצעותה. זה נכון עוד יותר עם מצבר הורטה שנמוך ברובו מהמצבר המקורי (ברובו, כי יש בו חלק בערך בגובה זהה), כך שהמעטפת הזו מהווה מעין חייץ מוגבה סביב המצבר. אכן אושריקו כדאי מאד לדעת מה עושים כשמחליפים ברכב הזה מצבר, או שכדאי להיעזר בבעל מקצוע מיומן ולוודא שהמעטפת שהזכרתי חוזרת למקומה ולא נזרקת לפח. יש כנראה גם חשיבות עליונה לחיזוק נכון של שלוש האומים המהדקות את תושבת המחשב לרכב כדי להבטיח הארקה טובה (למרות שלא ראיתי דסקיות כוכב או אמצעי אחר הבא להבטיח הארקה טובה). יוסי

כמה מידות מפתח נדרשות להחלפת מצבר ברכב הנ"ל? ובכן - 10 מ"מ, 12 מ"מ ו - 13 מ"מ. יתר על כן, כדי לעבוד בנוחיות נדרשים 3 מאריכים של סט בוקסות "1/4, ארוך ושני קצרים. כדי שיהיה עוד יותר מעניין, המצבר החדש (של ורטה) שונה במבנה ובגובה מהמצבר המקורי כך שיש הכרח להדק את הקטבים עם מפתח 10 מ"מ פתוח. מפתחות T לא שימושים לעבודת ההחלפה. צריך גם להבין שמחשב הצמוד למצבר ומהדק אותו לתושבת מצריך פירוק של 2 אומים המוסתרות בצד קיר האש. בכלל התכנון הזוי, אום 13 בעלת אבטחה עצמי ואומי 10 ו-12 בעלות דיסקית שטוחה המאוחדת עם האום. יכול להיות שהקוריאנים עברו קורס מזורז בלסבך את החיים מהצרפתים? המצבר עלה 420 ש"ח כולל מס בסניף החיפני של 'מקס' ונקנה עם שנת אחריות (ניתן כמובן לקבלו עם 20 חודשי אחריות בתוספת מה). המצבר החדש בעל 52 אמפר-שעה לעומת ה-45 אמפר-שעה של המקורי. יוסי

לא מניסיון אלא מקריאת הבעייה והתגובות. אם למכונה יש אביזר השוקל את התוף הייתי בודק אותו ע"י הפעלת מחזור כביסה קצר ללא כביסה במכונה, או ע"י מציאת החלק ועקיפתו באופן זמני. אם בקרת העומס היא באמצעות המומנט שהמנוע מפעיל יהיה כנראה בלתי אפשרי לעקוף זאת, ואז נשאלת השאלה עם קיים כרטיס ניהול נוסף למנוע עצמו שאולי אינו תקין. יוסי

לכל באי הפורום. זה עתה חזרתי מטיפול יזום על ידי (הרכב עבר טסט לפני פחות משבועיים ונמצא תקין לחלוטין) במוסך של הרצל בראל (03-6878080) הממוקם בסמטה קטנה המסתעפת מרחוב המסגר בתל-אביב. הרכב מטופל בהקפדה רבה - צמיגים איכותיים, שמנים סינטטיים, מצתים יקרים ושאר ירקות. יחד עם זאת הטמבון עשוי פלסטיק חלש וצדיקי החנייה גרמו לו שפע פגיעות לאורך השנים. בנסיעתי האחרונה ברכב למכון הטסטים (אני לא נוהג ברכב בשוטף) שמעתי המון רעשים זרים מהפרונט ורעשים חריגים מרפידות הבלם הקדמיות. בבדיקה חפוזה לפני חול המועד חשדנו - הרצל ואני בבולם זעזועים לא תקין בגלגל קדמי ימני. מודגש בזה שהרפידות עברו לפני זמן מה הורדת פזות וגירוז יסודי של מובילי הקליפרים וגב הרפידות. זה השתיק במעט את רעשי הבלימה אבל לא העלים אותם. היום בטיפול בוצעה בדיקה מקיפה וסבלנית של כל חלקי המתלה הקדמי ולא נמצאו כל חופשים. גם בדיקה ידנית של התנהגות הבולמים לא העלתה משהו חשוד. כדי לסבר את האוזן, הרכב נבדק פעמיים ע"י 2 מכונאים שונים והבדיקה לבדה ארכה 20 דקות. מסכים שבמכונית ספורט הייתי לוקח את הרכב למכון שליד משרד הרישוי בחולון לבדיקת הרעדה דינמית של הפרונט, אבל כשהצמיגים לא מראים שום סימני בלאי לא אחידים או צילוע והאוטו פונה היטב, סמכתי על ניסיונו של הרצל. המסקנה הייתה שחופשים ושברים בחיזוקים שונים של הטמבון ובטנת גלגל ימין הם החשודים הראשיים, ושהבלמים אכן דפוקים לגמרי (את השריטות בצלחות הבילום ניתן היה לראות בקלות גם ללא פרוק הגלגלים). טסט לפני שבועיים...... 25 דקות הושקעו בחיזוק הטמבון ובטנת הגלגל לפחים הפנימיים עד שכל רעש לא נשמע כשהטמבון טולטל. כשהבלמים פורקו הייתה המסקנה של הרצל שהרפידות קשות וירודות ושהצלחות מתוצרת סינית זולה. הוזמנו והורכבו חלקים ברמה טובה. פרוט מחירים בהמשך. על הדרך נמצאה גומיית תפוח מתלה קרועה (תפוח משולש מתלה, לא הגה) והיא הוחלפה תוך כדי מילויה בגריז. רעש צירצור חזק שהרכב השמיע בכל לחיצה על דוושת הגז ושנעלם מיד לאחר שנייה או שתיים אובחן כתומך מנוע תחתון (סופורט) שבסיריון מורכב משתי יחידות ובינהן זרוע חיבור. האיש התעקש לא להחליפן ובמקום זאת שימן יסודית את חלקי הגומי. האוטו הפך שקט לגמרי, וכל הרעשים הזרים נעלמו, כולל רעשי הבלימה והצרצור. הרצל סרב לקחת כסף על גומיית התפוח והזמן שהשקיע בהשתקת הטמבון 'המנגן' והתומך של המנוע (כולל זמן נוסף שהושקע בבדיקה ממושכת בנסיעה). העלות (כל המחירים כוללים מע"מ) - צלחות בילום קדמיות 351, דיסקיות בלימה 205, עבודה 211. שווה כל שקל, ובמחיר נכלל גם קפה. האיש מטפל ביותר מ-150 מכוניות יונדאי גטס ו-I-20 ועושה להן אם צריך גם פחחות וצביעה במחירי רצפה בעזרת בעלי מקצוע סמוכים אבל תחת פיקוח שלו. המכונאי הבכיר שלו מטפל גם בהחלפת מאיידי מזגן ברכבים האלה, והם משתמשים בשמנים איכותיים מומלצים (לא עבורי, אני מביא אתי את שמני 'רויאל פרפל' להם אני מכור). הם גם יכולים לסייע בהשגת מכוניות משומשות כאלה. הזדמן לי לראות בדיקת רכב משומש על ידי הרצל והיה מאלף לראות את התובנות שלו לגבי בלאי ברכב ותימחורו. מומחה, הגון וחביב. כן ירבו. יוסי