sperial

1. מה הצרכים שלך מהרכב (או מה הצפי שלך) - היכן תסע, כמה תסע, האם לבד או עם אחרים, צרכי מטען וכו'. 2. אם אותם 10-15K כוללים תקציב ל"יישור קו" (טיפול ראשון ברכב) או שיש לך תקציב נפרד לצורך זה? 3. האם יש לך תקציב מספק לתחזוקה שוטפת (לפחוץ 1500 ש"ח לחודש, ואיזה שהוא "ריפוד" למקרה של תקלה חמורה שתצריך תיקון גדול. תביא בחשבון שכל רכב שתרכוש במחיר כזה יהיה ישן מאד וצפוי לתקלות. אם אין לך התקציב הדרוש והכנסה שוטפת קבועה וותר על התענוג והמתן לימים יפים יותר.

ובכך גם לסכן את התנועה בתאונות חזית-אחור. נשמע חלמאי לחלוטין.

אף אחד לא מתייחס לנתון החשוב ביותר בכל השרשור: מיהו הכותב. בסופו של דבר מדובר בילד שכנראה עדיין אל יודע לנהוג, ובודאי לא יודע להגדיר את הצרכים מהרכב. יואיל חגי, ועדיף אבא של חגי, ויסביר מה הדרישות מהרכב, מה התקציב ומה משך סבב החלפת המכוניות במשפחה. אולי נתונים אלה יקלו קצת לסייע לו. ולחגי אני רוצה לומר: היקול של שמירת הערך בהחלט חשוב בעת בחירת רכב, אבל יש שיקולים אחרים - כגון כמה אנשים ייסעו בו, כמה ק"מ בשנה ובאיזה תנאים, מה התקציב לרכישה ועוד כהנה וכהנה. הנאה מנהיגה היא רק אחד מבין שורה ארוכה של שיקולים.

קרוב לודאי שמדבור בברד, לא בשלג. התנאים לירידת שלג מחייבים טמפרטורות קרובות לנקודת הקפאון ומטה, אני מניח שבאזור היה קצת פחות קר. גם ברד יכול להיות חלקלק ובהחלט יכול להסביר את התאונות. לפני מספר שנים נתקלתי בחיפה בברד שיצר שכבת קרח די עבה על הכביש, יה לי קושי גדול לנסוע את 2 הק"מ מהמקום שבו עבדתי באותו יום עד הבית, כיון שבמהירות שעלתה על קמ"ש בודדים לצמגים לא היתה כל אחיזה.

dorsht - הערה קטנה לגבי הבטיחות של הבאלנו - המכונית שנבחנה ב-Euroncap היתה ללא כריות אויר, ולא ברור לי לגבי ABS. אאל"ט אבזרים אלה היו סטנדרטיים במכוניות שנמכרו בישראל (בודאי לגבי 2 כריות אויר), כך שממצאי ה-EuroNCAP לא רלוונטיים לארץ.

לי היה מקרה דומה לפני הרבה שנים - חזרתי מהקניון עם הילדים, כאשר הצעיר היה כבן שנה (במשוב בטיחות), וכולי מכוסה בקיא של הילד. בדרך אבא חושי בחיפה עצרו אותי לביקורת רישונות- אבל הייתי הששי (!) בתור, וחיכיתי לפחות 15 דקות במצב המאוד לא נעים. המצב הרגיז אותי גם כיון שלא הסתפקו בעצירת רכב אחד כל פעם אלא עיכבו כ-10 רכבים, וגם כיון שבמרחק כ-100 מ' מהמקום יש צומת שבו, באותו יום, חתכו אותי 3 מכוניות שעברו באור אדום. כשהערכתי לשוטר על כך (לזכותו יאמר שהיה אדיב) הוא הסביר שמשימתו היא ביקורת רשיונות ולא טיפול בעברייני אור אדום.

המסקנה המתבקשת מהודעתו של erga25 היא שצביעה לא איכותית עלולה אפילו לקלקל את מראה הרכב, אם יתחילו התקלפויות או שהצבע יהיה לא אחיד. עקרונית אני אוהד טויוטה (נהגתי 9 שנים בקורולה 1998, אשר אאל"ט זה מבחינה מיכאנית לדגם 1993 שברשותך), והמכונית מילאה היטב את כל ציפיותי ממנה. המכונית התה, לא פחות ולא יותר, סגולה, והדבר לא פגע כהוא זה בתחושה הגברית שלי. וגם לא בתחושה הנשית של אשתי. מכונית היא חפץ ולא צריכה להיות מושא לרגשות מיוחדים. מתוך הודעותיך אני מסיק שרכשת את המכונית לאחרונה. מי שרוכש מכונית כזו בד"כ אינו אדם אמיד, אלא מי שהפרוטה אנה מצויה בכיסו. לכן כדאי לך לשקול מחדש את הצורך בצביעה. אם מדובר בצביעה כחלק מתיקון פחחות יסודי אשר אמור להתגבר על מפגעי חלודה ולהאריך את חיי המכונית בכמה שנים יש בו הגיון כלשהו (כמובן, בתנאי שאתה גם מתכוון להחזיק ברכב עוד כמה שנים). אם, לעומת זאת, מדובר בסתם פינוק, הייתי שוקל ברצינות את ההגיון בהוצאת סכום כה גדול שהנאתך ממנו תהיה מוגבלת. תאמין לי שלאף אחד חוץ ממך לא אכפת מה צבע הרכב, ורכב שחור או לבן יעשה על אחרים בדיוק אותו רושם שיעשה רכב אדום.

איך אפשר להשוות בין שני כלי הרכב? מדובר בקבוצות שונות לחלוטין. האם ה-SX4 תעשה את העבודה כפי שהוגדרה על ידי פותח השרשור? מצויין, ובמחיר 25,000 ש"ח פחות מהייטי. תספיק גם כאשר המשפחה תתרחב. אבל מצד שני - מדובר ברכב "אפור", לא ייחודי, ממש לא מתאים למי שרוצה להתבלט על הכביש.

אתה שואל שאלות שרק אתה תוכל לענות עליהן, כיון שהן נובעות משני דברים - האחד הוא היחס שלך לרכוש, והשני הוא מצבך הכלכלי. סדרי העדיפות בבחירת רכב הם אישיים. אם מבחינתך הבטיחות היא מספר 1 - לך על זה. יש מי שצריך פוזה בשביל לעשות רושם על הבנות - מבחינתך הפוזה לא מעניינת. יש מי שמתכנן את החלפת הרכב עוד לפני שרכש אותו ולכן חוקר את התנהגותו בשוק המשומשות, ואחר מתחיל לחשוב על העניין לאחר 10 שנות החזקה ברכב. יש מי שמוכן לבקר מוסך כל 3 חודשים, ובלבד שישבנו יזכה לליטוף ברכב, ולעומת זאת יש מי שמוכן לסבול כל מהמורה ובלבד שהרכב יבקר במוסך רק לצורך החלפת שמנים. מה שאני רוצה לומר בזאת הוא שעליך לקבוע את סדר העדיפויות שלך בעצמך ולא להתחשב באחרים. לכל היותר להוועץ במי שקרוב אליך ואתה סומך עליו, כלומר משפחתך הקרובה. לגבי עניין רכישת רכב חדש מול משומש - הרכב החדש יעלה לך יותר בהוצאה הראשונית, ואם לא יהיו בעיות מיוחדות יוכל לשמש אותך יותר שנים עד שיהיה צורך בתהליך של מכירתו והחלפתו באחר. המשומש יעלה פחות בהוצאה הראשונית, אבל יהיה יותר קשה למצוא רכב המתאים לדרישותיך, ויעלה לך יותר בתיקונים, ולו כיוון שהוא מגיע כבר בשלב שבו הטיפולים השוטפים יותר גדולים ויקרים, שלא לדבר על בלאי של מכלולים. כמוכן הוא יגיע לשלב ההחלפה יותר מהר. לגבי הערכת אבדן הערך: רכב הוא כמו מקרר, נרכש על מנת לשמש אותך לצרכים מסויימים, לא כהשקעה. בהתאם לכך הוא יאבד מערכו. עניין אבדן הערך חשוב לרובנו כיון שתשלום שנקבל תמורת הרכב היוצא ישמש כחלק מהתשלום לרכישת מחליפו. קשה מאוד לחזות כיצד יתנהג שוק הרכב המשומש בעוד 5 שנים, דגמים המבוקשים כיום יכולים להפוך לבעלי ערך נמוך עד אז ולהפך. הדבר היחיד שעליך לעשות הוא להקצות סכום חודשי כלשהו לחסכון לטובת החלפת רכב, שבוו תשתמש כאשר תגיע העת לביצוע ההחלפה. ענין אחרון - לגבי הרגש כלפי הרכב: גם אני מאלה שמבחינתם רכב הוא כלי, לא מושא לאהבה או לרגשות כלשהם. ובכל זאת, כאשר יש רכב חדש השריטה הראשונה קצת כואבת, ולו כיון שמדובר בפגיעה בחפץ שרכישתו עלתה לך במאמץ של הרבה שעות וימי עבודה. לא נורא, מתקנים (אם צריך) וממשיכים הלאה. בסופו של דבר מדובר ברכוש, לא בנפש. שיהיה בהצלחה ותהנה מהרכב!

ההגיון אומר - לא לצבוע רכב כה ישן שהפח והצבע שלו במצב טוב. תשקיע 6000 ש"ח ברכב ששוויו 12,000 ש"ח? כמה זמן אתה מתכוון להמשיך ולהחזיק ברכב? אני מניח שלא עוד שנים רבות, ואז ה-6K ש"ח הללו יחסרו לך מאוד כאשר תרצה לרכוש רכב אחר במקומו.

ליפני מספר שנים ניסו לפרוץ לי לקורולה (1998 ) והרסו את מנעול הדלת הימנית. החלפתי רק את אותו מנעול (עניין של כמה מאות שקלים במוסך מורשה יבואן), ופשוט היה לי מפתח נוסף על הצרור, שמעולם לא השתמשתי בו. אם הרסו לך את שני מנעולי הדלתות אולי תוכל להשיג צמד מנעולים תואמים, ואז תהיה עם מפתח אחד לסויץ' ולבגאג' ומפתח נוסף לדלתות. קרוב לודאי שבכך תחסוך די הרבה מאות שקלים. דבר נוסף - האם יש בכלל טעם להתקין אזעקה ברכב כה ישן? אני מניח שממילא הוא אינו מבוטח במקיף, כך שלא מדובר בדרישת מיגון. שוב - האם כדאי לך להוצא את הסכום הנכבד על התקנת אזעקה ברכב כה ישן? מדובר בכסף אבוד שלעולם לא יחזור אליך במכירה, ואי הנוחות של פתיחת הרכב על ידי המפתח ולא השלט היא בסה"כ קטנה. גם במכירת הרכב לא היתה לי כל בעיה מסיבה זו.

אני יכול רק לנחש שמדובר ברכבים שנמכרו לחברות הליסינג במחיר המקובל לציי רכב, וחברת הליסינג בעצם מרויחה את ההפרש בין המחיר המוזל שבו היא רוכשת את הרכב למחיר המלא שמשלם החוכר\קונה, כאשר החלוקה לתשלומים היא הפיתוי לרכישת הרכב בשיטה זו.

המאזדה 3, לפחות בדגם הבסיסי, מאוד לא נוחה, אני מדבר בהשוואה ל-SX4. כשאני יושב בה אני מרגיש בערך כמו שכתבה כאן מישהי לפני כ-3 חודשים "כסא מתקשר" שמעביר כל מהמורה, ובעיקר חסר לי מקום לרגליים, אפילו במושב הנהג. אמנם יש לי מנהג ישן של נהיגה מעמדה מרוחקת יחסית מההגה, אבל סה"כ האורך שלי ממוצע מאוד. המצב משתפר קצת אם אני מנמיך את המושב (מה שמסיט אותו גם לאחור), אבל אז תנוחת הנהיגה נמוכה ולנוסע מאחורי צפוף מאוד. אשתי, שהיא קטנת קומה, מתלוננת קצת על שדה הראיה במאזדה גם כאשר היא מגביהה את המושב לעמדה הגבוהה ביותר, והיא נוהגת לנהוג דווקא עם כסא המקודם קרוב ככל האפשר להגה.

מעבר לכך, אם אין לך מגבלה בריאותית ההבדל בין לימד נהיגה ברכב עם תיבה ידנית לרכב עם תתיבה אוטומית הוא מזערכי - עניין של 1-2 שיעורים לכל היותר עד שתשתלט על העברת ההילוכים. החוכמה בנהיגה היא ההשתלבות בתנועה, וזו זהה עם כל תיבה.

מה חסר לך באבזור של ה-SX4? סאנרוף? המכונית (גרסת GLX) מגיעה עם מפתח קרבה (פותחים ונוהגים עם המפתחות בכיס), בקרת אקלים אלקטרונית, מערכת שמע סבירה בהחלט, הישיבה מרווחת מאוד ולטעמי נוחה, אפילו חישוקי סגסוגת קלה. והמחיר של הדגם המאובזר נמוך בכמה אלפי שקלים מהדמי הליסינג של מאזדה 3 ודומותיה. השיקול שלי ברכישתה היה שלמרות שהיא ממוצבת במחיר יחסית נמוך יש בה יותר מקום לנוסעים ולמטען מאשר, נניח, למאזדה 3, או ל-I30, והמחיר כ-15,000 ש"ח פחות מהדגמים המאובזרים של המשפחתיות הסטנדרטיות. אני מסכים לחלוטין שלא מדובר ברכב לחובבי נהיגה, אבל היי - מה ביקש פותח השרשור? רכב לנהיגה סולידית. בדיוק מה שה-SX4 עושה היטב. הדבר היחיד שחסר מבחינת הדרישות שלו הוא שיכוך מהמורות, אני מוותר על השיכוך כדי לשכך את המהמורות שסיטרואן צפויה לגרום לחשבון הבנק שלי. ומנסיוני האישי - ה-SX4 צורכת 10-20% פחות דלק מה-3 (אם כי קצת קשה להשוות, על ה-3 נוהגים גם הילדים), ומבחינת אמינות יש לי נסיון מצויין עם מספר רכבי סוזוקי קודמים.

בתנאים דומים לאלה בחרתי לפני מספר חודשים ב-SX4 שנותנת, לצרכים שלי, את יחס עלות התועלת הטוב ביותר. הדגם המאובזר עולה פחות מדגמי הליסינג של המתחרות, מרווחת יחסית אליהן (אישית אני משווה למאזדה 3 של אשתי), אם אינם זקוקים לתא מטען משמעותי קיים דגם 5 דלתות שעיצובו יותר יפה מדגם 4 הדלתות, והנסיון שלי עם מספר רכבי סוזוקי בעבר הוא אמינות גבוהה ואחזקה זולה. דגם נוסף, שדי עניין אותי היה הנוט של ניסאן שנמכר באותו זמן בזול, אבל מסיבות שונות, חלקן בעיה טכנית בסוכנות, ויתרתי עליו. אני חזור ואומר לך - ברור לי שמדובר בהוצאה די כבדה מבחינת המשפחה, כדאי בהחלט לעשות סיבוב בסוכנויות הרכב ולבדוק גם מכוניות יותר קטנות, כיון שיתכן מאוד שספרמיני תתאים להם וחסכון של 15,000-25,000 ש"ח לא הולך ברגל. יש גם דגמי סופרמיני עם תא מטען מוגדל כמו המאזדה 2 ויתכן שמכונית בסגנון זה תתאים להם. האמת היא שכאשר בחרתי ברכב אני רציתי רכב יותר קטן וחסכוני בעיקר לשימוש האישי שלי (לאשתי יש רכב ליסינג שמשמש גם את הבנים), אבל אשתי רצתה רכב שיכול להוביל את כל המשפחה כולל 3 בנים בוגרים, כך שבכל זאת בחרנו במשפחתית.

אם זה ההסבר - איך אתה מסביר את העובדה שהאמריקאים והקנדים, שיש להם חורף לא פחות קשה מהצפון ומרכז אירופי, מעדיפים אוטומטיות?

איני יודע איפה אתם גרים, אבל במרבית הערים סוכנויות הרכב נמצאות בריכוזים. מה יותר נוח מלקחת את הפמיליה באיזה יום לסיבוב בין הסוכנויות לצורך התרשמות מהמכוניות, בירור העלויות ובהמשך גם הקדשת קצת זמן לנסיעות מבחן? יכול להיות בילוי של זמן איכות משפחתי ואפשר לגלות דגמים שכלל לא חשבתם עליהם. לגבי צרכים - אני לא יודע מהם "צרכים מיוחדים" - אבל צריך להגדיר את מספר הנוסעים, הנסועה השנתית, סוג הכבישים בהם תתבצע, צורך בתא מטען גדול, או דווקא לרכב קומפקטי לנהיגה בתנועה עירונית צפופה, לאור השרשור הקודם שלך - התאמה להובלת נכדים וכו'. יתכן שהם יגיע למסקנה שהם זקוקים דווקא לרכב יותר קטן, יתכן שיגלו שצורכיהם דורשים דווקא רכב גדול. וכמובן - הנעלם החשוב במשוואה: התקציב, שלא הוזכר (אם כי לפי הדגמים שהזכרת אני מניח שסביב 130K).

מתוך נסיון של כמה חודשים - מצטרף להמלצה על SX4. אני נוהג ב-SX4 מספר חודשים (דגם ה-4 דלתות , משיקולי גודל המשפחה וצורך בבגאג' גדול). המתלים יפאניים, כלומר אינם רכים, אבל תנוחת הישיבה גבוהה ונוחה והרכב מרווח מאוד. לרכב גם אופי משרה רגיעה - לא רכב שנועד ליציאות מהירות ברמזור, אבל בהחלט יודע להפגין אל יכולתו בעליות של חיפה. שים לב להבדל במנוע החל מדגם 2010, לדגמים הקודמים המנוע של הליאנה, אשר מנסיוני הקודם בה היא קצת עצלה, משאר הבחינות ה-SX4 היא במידה רבה מאוד ליאנה שפגמיה תוקנו.

יש בארץ גורם נוסף שמשפיע, ערך המכירה של הרכב הוא שיקול משמעותי בבחירתו. בנגוד לאירופה שבה רככב מאבד את רוב ערכו תוך 2-3 שנים מרכישתו בארץ בשלב זה הוא מאבד סביב 40% בלבד, ומכירת רכב ישן מהווה מקור כספי חשוב במימון רכישת רכב חדש. אף אחד לא רוצה להתקע עם רכב שקשה למכור. לפני כ-9 שנים היה לי נסיון שגרם לי להחליט שלא ארכוש יותר רכב ידני: לקח לי יותר מחודשיים להפטר מרכב שנחשב פופולרי - אימפרזה ידנית. מדובר ברכב שמהרבה בחינות נהניתי לנהוג בו (מבחינות אחרות לא נהניתי - המוסך שבו טופל כנראה סחט ממני לא מעט תמורת עבודה מיותרת), המילה "ידנית" גרמה לניתוק 99% משיחות הטלפון בעניינו. מעבר לכך - השיקול של הטיפוס הלא טכני במשפחה הוא שיקול משמעותי. במקרה שלי מדובר באשתי, אשר למרות למעלה מ-20 שנות נהיגה בידניות בלי שום בעיה, כיום לא מוכנה לשמוע על תיבה ידנית ואפילו לא על רובוטית. לטעמה, לאחר יום עבודה מפרך היא זקוקה לרכב שיוביל אתה הביתה בדרך הנוחה ביותר, ואחד התנאים הוא העדר צורך להתעסק בהילוכים. לגבי ההגדרה של "תרבות מוטורית" - לא טרחתי לחפש הגדרה פורמלית של המושג, ואני לא בטוח שיש הגדרה כזו המקובלת באופן נרחב. מכל מקום - מבחינתי האישית תרבות מוטורית היא קודם כל התנהגות בכביש שבה מקיימים את החוק ככתבו וכלשונו, מתחשבים בשותפים לדרך גם אם הרכב שלהם אינו BMW שחור ולא מרגישים "פראייער" כאשר נותנים למישהו זכות קדימה. וזו גם תחזוקה נכונה של הרכב השומרת את בטיחותו. מהירות נהיגה מכסימלית 110 או 140 קמ"ש לא משנה הרבה, אבל אם הנהג הישראלי היה מקיים את הסעיפים הראשונים אין לי ספק שרבות מהמגבלות המוטלות כיום בנהיגה היו מוסרות, היינו נהנים לנהוג (או לפחות מתעייפים פחות) וגם מספר הנפגעים בכבישים היה פוחת.

כמה כסף יש לך לצורך השימוש? אני מנחש שאתה נהג צעיר וחדש, רק רושי שנתי + ביטווח חובה + ביטוח צד ג' לשנה יעלו לך יותר מהתקציב שלך לרכישת רכב, שלא לדבר על דלק ותיקונים. יש לך הסכום הדרוש?

ראשית, לא הגדרת את צרכיהם. שנית - למה אתם מגבילים את המבחר לשני דגמים בלבד? מדובר בסגמנט עם מבחר עצום של דגמים, שלכל אחד יתרונות וחסרונות, ויתכן מאוד שתמצאו רכב מתאים יותר לצרכים משל יצרן אחר. ולגיל - אני לא יודע מה נסיונך עם המאזדה, לפחות בדגם ה-1.6 ליטר (ליסינג) מצאתי אותה מאכזבת - צפופה, לא נוחה ובעליות של הכרמל יש צורך במשחקי טיפטרוניק כדי לתסחוב בצורה סבירה.

יש לי סוזוקי SX4 ולאשתי מאזדה 3 2010. אורך הסוזוקי כ-4.49 מ', כלומר 9 ס"מ פחות מהמאזדה. למרות זאת הנוחיות לנוסעים - הן מלפנים והן מאחור, כולל מרווח הרגליים מאחור, והן נפח תא המטען וגודל הפתח שלו עדיפים באופן מובהק בסוזוקי על פני המאזדה. התרשמותי היא כי למאזדה ניצול גרוע מאוד של גודלה, למרות ממדיה החיצוניים הנדיבים.

1. לפי הקילומטראז' נראה כי הבחור נוסע בעיקר בדרכים בין עירוניות. אני לא מבין מדוע הוא מתעקש על תיבה ידנית, אלא אם רוב הנסיעה נעשית בהרים. אם רוב הנסיעות הן בכבישים בין-עירוניים במישור אני מסופק אם האוטומטי יצרוך הרבה יותר דלק מידני, ויהיה הרבה יותר קל למצוא רכב מתאים, פשוט בגלל מספר המכוניות המוצעות למכירה. 2. מצטרף לשאלה לגבי מעבר לדיזל, אם כי אני חושש שיתקשה למצוא רכב במצב סביר. 3. לגבי שיטת התדלוק - נשמע כמו "מגיב 19" שתמיד ממלא ב-100 ש"ח, אבל גם השיטה של ירידה על הדלקות מנורת האזהרה לא מומלצת. אישית אני נוהג לתדלק כאשר אני רואה את המחוג בסביבות 1/2-1/3 מיכל. 4. ההערה של חיים לגבי ירידת הערך חשובה - גם הרכב שירכוש כעת יצריך החלפה בשלב זה או אחר, ויש לתכנן את ההחלפה מראש, במיוחד כאשר מדובר בתכנון פעילות של עסק. 5. כבעל עסק - האם בדקת את האפשרות של ליסינג? יתכן שיהיה כדאי משיקולי מיסוי. הוועץ ברואה החשבון שלך. 6. בתנאים המתוארים נראה לי כי בחירה במיני או סופרמיני זולה חדשה יכולה להיות מצויינת, אלא אם הבחור רואה שינוי בצרכיו בעתיד הנראה לעין. יתרון נוסף של רכב חדש הוא צפי למיעוט תקלות, יתרון חשוב לרכב המשמש לפרנסת בעליו.

שי, נראה לי כי לא התעמקת בדיון. אותו זוג צעיר אינו מעונין במשפחתומטית חדשה, תקציבו אינו מאפשר זאת - אלא מתלבט לגבי אותו רכב שככל הנראה יוכל לרכוש בתנאים מיוחדים בתוך המשפחה. לגבי המאזדה 3 החדשה - לאשתי יש כזו (ליסינג) מיד שניה, אין לי ספק שיש בקטגוריה הרבה אופציות יותר טובות בגלל מגוון סיבות, וכל רוכש צריך למצוא את הרכב האופטימלי לפי צרכיו.