HFturbo

אין בהכרח קשר, ראש מנוע יכול גם ללכת כל יומיים; בפעם הראשונה - טיימינג כאמור נקרע, כנראה שהתעקמו השסתומים והראש שופץ. עכשיו הגורם הוא התחממות שכנראה גרמה לפריצת הפקונג במקרה הרע או עיוות הראש במקרה הרע יותר... בכל מקרה יכול מאד להיות שהראש היה 100% בסדר עד להתחממות (נסעת עליו 9 חודשים לא?) אלא אם כן תוכל להראות שההתחממות והנזק לראש בעקבותיה הם תוצאה של תיקון רשלני בפעם הראשונה שהראש שופץ (למשל אם התקינו טרמוסטאטט לא תקני שנתפס וכו') - חבל לך על הזמן וגם סביר שבאמת אין כאן אשמה של המוסך.

מזכיר לי שבסוג מסויים של חתונות מגישים תמיד משקאות כמו: "לקארני רום" "קאפרי" "ויסבי סקוטי" ברנדי 777 וכו'...

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=74399&highlight=%E0%EC%F4%E0

ממה שזכור לי הבולם ב-DS שונה משאר הסיטרואנים בצורתו ומבנהו (בניגוד לבומבה הירוקה המצויה לדגמיה השונים). זאת ועוד, ב-DS בניגוד לקסנטיה או ל-XM למשל, רוב הצנרת בנויה מגומי ולא ממתכת, ולכן - מתכלה מהר. הוסף לכך את העובדה שה-DS תוכננה עם תא מנוע "אמפיבי" האטום מלמטה כך שאין כמעט גישה משם לשום מכלול - וגודל הסיוט למכונאי המצוי (ומקל וחומר - למכונאי החובב) הופך עוד יותר ברור... באופן פראדוקסאלי דווקא המערכות הממוחשבות בדגמי הידרואקטיב לאורך השנים (החל בXM והקסנטיות הראשונות) אמינות יחסית (בניגוד לשאר החשמל במכוניות האלה ובפרט ב-XM). בכל מקרה, למעט אולי הסיטרואן SM, נראה לי באופן אישי (ובתור מי שהיו לו יותר מסיטרואן אחת...) שסיטרואן DS היא הבחירה הרעה ביותר שיכול לעשות החובב המצוי, בין אם חובב סיטרואנים (שעדיף שיתחיל ב-BX או GSA או אפילו דיאן)ובין אם חובב רכבי אספנות (שעדיף כמעט כל דבר על DS). מילא ראש בריא במיטה חולה... אבל ראש חובבני במיטה עם מחלה אקזוטית?? נו באמת...

קובי, אתה נשמע כמו בנאי חובב שמתחיל בתור פרוייקט ראשון לבנות העתק של מגדלי התאומים. סיטרואן DS? אפילו מומחים להידרופניאומטיקה של סיטרואן רועדים מפחד ליד הצנרת של האוטו הזה... בלי הבנה עמוקה והמון נסיון גם אם תמצא אחת במצב נסיעה למכירה - היא לא תסע הרבה זמן זה בטוח. בהצלחה בכל מקרה

אז בהקשר הזה דווקא נדמה לי שיש לי סיפור מנצח ואמיתי לגמרי. קלטו: ידידה שלי וחבר שלה החליטו לרדת לסיני עם האוטו - סקודה פליסיה שהייתה חדשה אי שם ב-96. הגיעו לסיני, חנו מול איזה חוף וירדו לים. עברו כמה שעות והם חוזרים לרכב ומגלים שגנבו מהרכב משהו: את הרדיו דיסק? - לא, הוא דווקא במקום הגלגלים? - גם לא, ארבעתם תקינים ומסתובבים אולי איזה דלת או חלון? - לא לא, כולם שם. לא תאמינו אנשים, הדבר היחיד שנגנב מהאוטו היא מערכת האזעקה שלו (!!!) אז אם מישהו מכם רואה בסיני איזה בדואי עם שלט של קוברה על המפתחות של הגמל...

צילי או גילי? מי יפה יותר?? סטארלט סטארלט סטארלט.(נקודה)

מסכים 100%. ניסאן בחירה מצויינת גם כן. למרות שקרסו ומדיניות תמחור החלפים שלו לא משהו... היא בהחלט מקבילה לקורולה או לסובארו בכל מה שקשור לאמינות, ואם אני לא טועה גם זולה מהן.

lol:-P ואם הוא בדיוק מילא מיכל דלק? זה מכפיל את המחיר, לא?

QUOTE=stio]שלום רב לדוד שלי יש סקודה פבורייט. הוא טוען ששנת הייצור של הרכב היא 93' אך ברישיון הרכב רשום ששנת היצור היא בסוף שנת 92'. אם רוצים לבדוק את מחיר הרכב במחירון לפי איזה שנה לרשום שם? 92 או 93? תודה מראש!!מה זה סוף 92? בשנת הייצור רשומה שנה וזה הכל. אתה כנראה מתבלבל עם תאריך הרישום של הרכב. בכל מקרה, השנה הקובעת לעניין המחירון היא שנת הייצור כפי שמופיעה ברשיון הרכב.

סוף סוף תשובה עניינית ומנומקת. פשוט תענוג. הדיהטסו אפלאוז בולטת לרעה ביחס לכל מתחרה יפאנית אחרת וגם ביחס לשרייד ולקורה של אותן שנים. נוסף לבעיות הקורוזיה שצויינו סבלה האפלאוז מהגה כח וגיר לא אמינים ובאופן כללי מאמינות ירודה. הייתי הולך על סובארו 93 או אולי קורולה 92/93.

אוהב אותך, אבל שיהיה בהצלחה.... (גם בכללי, וגם במתיחה שתצטרך לעשות ל-24,000 כדי שיכסו את הנזק...)

אפשר לנעול....? רחמנות אנשים...

הבורות והיוהרה ממשיכות כרגיל לחגוג... לא להאמין באיזו פסקנות וביטחון אנשים כאן משחררים הצהרות בלי שום כיסויי... מה עם ציזטה? http://www.carsfromitaly.com/others/index.html מה עם קידלאק V16 מודל 1930? 1940? וכו'...

לא תאמין שזה בא ממני, אבל - לא רע ולא נעליים. חברות ביטוח נלחמות בשיניים כדי לא להשבית. אם הם רוצים להשבית - סימן שממש אין שום ברירה, ואם לא ישביתו יעלה לך ים כסף לתקן את הנזק כי חברת הביטוח תפצה אותך רק חלקית לפי מחירון פינרוס או משהו בסגנון... תשבית, קבל מחירון במזומן וחפש אחרת.

מדרכה?

להבין אני מבין הכל, אחרי הכל יש לי לנצ'יה אני פשוט מצביע על זה שההחלטות הן אמוצינליות לגמרי ולא כלכליות, זה הכל.

חןחן. ולאן נעלמה התגובה הידידותית הרבה פחות של מר מיאטה?

הגישה שגילי מדבר עליה תמיד מצחיקה אותי... מבחינה כלכלית הרי, אין הבדל בין תחזוקה של מרצדס חדשה לפיאט 1970. בשני המקרים מדובר בהוצאה ולא בהשקעה כלל... בשתיהן אם ילך מנוע נגיד, ונתקן אותו - הכסף לא יחזור לעולם ולא יתווסף למחיר המכירה של הרכב מעבר למחיר השוק. לכן, אין כל רלוונטיות לערך הרכב בשאלה אם לתקן או לא לתקן. בכל מקרה מדובר בהוצאת כספים שלא יחזרו לעולם. אני חושב ששורש הבעיה נעוץ בכך שמי שנוסע על גרוטאות זולות זה בד"כ כי הוא לא יכול להרשות לעצמו משהו יותר טוב ואז אם מתקלקל משהו גם אין מאיפה לתקן והמכונית מושלכת לפח.

טוב באופן משמעותי - אבל נדיר מאד. כמעט שלא יובאו ידניות לארץ. בכל מקרה עדיף ללכת על גרסת GLX שמאובזרת יחסית, ובדגמים עם מנוע אלומיניום לא לשכוח לבדוק בשבע עיניים מים מקוריים ברדיאטור וסימני קורוזיה על הבלוק מנוע. יש אחת יפה מאד בצבע שמפניה של דיפלומט בשגרירות מצריים שרצה למכור בשעתו וחזר בו. היא עומדת מול השגרירות כמעט כל יום (ברח' בזל ממש בכניסה מאבן גבירול בת"א).

סאניונג קורנדו

בין הפותרים נכונה תוגרל זכות היסוד לחופש ביטוי....

גיר ZF בעייתי כמו לרוב האירופאיות מהשנתונים האלה. ב-405 עד שנת 92 כולל היה גם לוח שעונים שעשוי מפלסטיק שביר ורגיש לשמש הישראלית. בדוק בשבע עיניים תקינות פתחי איורור כו'

א. אם זה שטח פרטי, ולא משנה אם בטאבו או חנייה ששיכת לכל דיירי הבניין (בהנחה שהרכב בוודאות לא שייך למי מהדיירים) - אז זה שטח פרטי, והוא משיג גבול, וכל עוד הוא לא נמצא שם מעל 30 יום מותר לפנות בכוח סביר + להגיש תלונה במשטרה. ב. לכל המתייפיפים פה על הקיצוניות, תרשו לי לספר לכם שבארצנו ממש, אבל מ מ ש אין שום גבול לחוצפה, וכדי להמחיש הנה סיפור קצר: במהלך השנתיים האחרונות קרה כבר שלוש פעמים שנשמות טובות חנו כל אחת בתורה את רכבה לא בחניה הפרטית בבניין בו אני גר, כי אם עוד יותר גרוע - מול הכניסה (שהיא גם יציאה מן הסתם) לבניין. ולא שיש מצוקת חניה באזור. היה מלא כחול לבן משמאל ומימין אבל הם חנו דווקא שם באדישות וזלזול מדהימים. ככה פתאום באמצע היום חוסמים לכל דיירי הבניין את הכניסה והיציאה. אין יוצא ואין בא, לא לעבודה ולא לסידורים ובטח שלא לבילוי - עוצר מלא לכל הבניין. נשמע פשוט אה? המדינה שלנו מאד אמפטית לסבל אתם משערים לעצמכם... ככה גם אני חשבתי בפעם הראשונה. סחבק מצלצל למשטרה. המשטרה עונה (אחרי 10 דקות אבל כבר התרגלנו..) והיומנאית עונה בחביבות שזה לא השגת גבול כי הרכב חונה על אדום לבן בשטח ציבורי ולא בשטח הפרטי ולכן כדאי שאפנה לעירייה. יפה. סחבק מתקשר למוקד העירוני. לא תאמינו - ענו לי מייד. לא תאמינו בכלל - הבטיחו לשלוח גרר תוך מספר דקות. אופטימי אה? עברה חצי שעה... שעה... שעה וחצי... ושש שיחות עם המוקד מאוחר יותר וכלום, נאדה, גורנישט - אין גרר ואין נעליים, אפילו שמשך כל הזמן הזה עברו לא פחות מחמש גררים מול הבית שלי (טוב נו, אני הרי יושב ומתצפת כל הזמן למקרה שהזבל יגיע לפנות את הרכב). לבסוף, ואחרי לא פחות משעתיים מגיחה הגברת והולכת באדישות לכיוון הרכב. צעקתי לה מהחלון והיא התנצלה קלות, נכנסה לרכב ונסעה לה לדרכה. מיותר לציין לאיזה צבע הגיעו הפנים שלי בשלב הזה.. בפעם השניה הסרט חזר על עצמו בדיוק מקאברי אחת לאחת. בפעם השלישית קרה משהו לא צפוי: באופן מסתורי לגמרי נעלמו ארבעת הונטילים של הרכב החוסם ובעל הרכב שחזר לבסוף נאלץ לפנות אותו בגרר על חשבונו. רבותי, ברומא הייה כרומאי. זה מה שמדינה מלמדת ו"דינה דמלכותא דינה"!

דילטנטיות יש בכל מקום כנראה... מעניין עם איזה רווח בר-סמך עשית את "הסקר" כשיש בו תצפית אחת על פני שנה וחצי.