TShavit

התשובה היא: למעשה - אותו הדבר. עקומת ההספק היא פונקציה מתמטית של עקומת המומנט. טל

הרשה לי לתקן ולהוסיף: ה-CBR (לאיזה התכוונת בדיוק? אבל לא כל כך משנה, למען האמת) נמכר באנגליה באלפים, לא במאות. והנה עוד כמה נתונים: סה"כ מכירות דו"ג באנגליה ב-2004 = 134,000 (שזה, אגב, ירידה לעומת 2003). מתוך זה אופנועים: כ-62% (לפי נתוני 2003). היתר קטנועים. עד 500 סמ"ק: 39%. מעל 500 סמ"ק: תעשו את החשבון. הדו"ג הנמכר ביותר: ימאהה R1, כ-2,700 יחידות. רק ה-R1. בשנה אחת. טל

דוקאטי דיברו פה ושם על הוצאת גרסת-כביש, אבל זה לא יצא לפועל. במלים אחרות: יוצר כאופנוע מירוץ נטו. לכן גם ההספק המטורף-יחסית - המנוע לא נדרש להחזיק מעמד יותר מדי, וגם לא נדרש להיות זול ומתאים לייצור סדרתי, מה שאפשר להשתמש בחומרים הכי-הכי שיש, לייצר חלקים בעבודת יד וכן הלאה. מבחינת התעשייה העולמית, האופנוע הזה היה חסר-משמעות - פנינה טכנולוגית, בהחלט, אבל קוריוז קצר-מועד שלא הוביל לכלום. טל

כשאתה אומר "ואחרי זה אתה עוד מצפה שסמל"ת יביאו פרארי", ושולח אותי להוליווד, זה נקרא שאתה לא מייחס לי את האמירה? מה אני אמור להבין מזה? אפסילון מסוגלת להתחרות ביעילות באירופה? ממש לא. האפסילון משווקת שם כמכונית קטנה יוקרתית, High End אם תרצה, וגם שם היא יקרה מאד, יחסית, וגם שם היא לא ממש מצליחה. אי אפשר להפיל הכל על היבואן ולהתעלם מנתונים ומידע ברורים. אתה חושב שיש איזשהו בסיס להשוואה בין לנצ'יה פעם והיום? אתה יודע, למשל, שבאנגליה - אנגליה! - אין בכלל יבואן ללנצ'יה? למה, לדעתך? אתה גם לא יכול להתעלם ממה שקרה עם שערי המטבע בשנים האחרונות, דבר שהפיל את נתח השוק של האירופאיות באופן כללי, ולא רק אצל סמל"ת. כפי שציינתי בעצמי, יש קשר תדמיתי ברור בין אימפרזה-טורבו או מיצובישי אוו לדגמים העממיים שהם מוכרים. אלו גם מכוניות עם פרופיל גבוה בגלל השתתפות בראלי העולמי, תארי אליפות וכן הלאה, והן נערצות ברחבי העולם. האם אתה חושב שלברקטה יש את אותו אפקט תדמיתי/שיווקי? אני מציע לך להסיר את המשקפיים הורודים ולהביט בענינים בצורה אובייקטיבית. יכול מאד להיות. אני פשוט לא אוהב לראות הכללות. לא בהכל אשם היבואן, בודאי ובודאי כאשר מדובר במותג המדורדר והמדולדל לנצ'יה, או ההיצע המאד-מוגבל של דגמי פיאט עם יצרן שמתעקש לא להשתמש בתיבה אוטומטית (נסה לחשוב כמה יותר מולטיפלות היית רואה כאן אם היא הייתה קיימת כאוטומטית), או האיכות הירודה של אלפא-רומיאו. זה בדיוק כמו לומר "מדינה חרא" על כל דבר, בלי קשר אם המדינה אשמה או לא. זה שמישהו מכוער לא אומר שמותר לך להגיד עליו שהוא טיפש, ולהיפך. טל

ובינתיים, בקווליפיינג הראשון, סוזוקי מטאטאים את המסלול עם כל היתר... ושישה אוסטרלים בשמיניה הראשונה. טל

אין לך משהו יותר קשה? Reliant Scimitar GTE. טל

א. תודה על הציונים שאתה נותן לי. עכשיו תבדוק את עצמך - באיזשהו מקום טענתי שיש סיכוי שיביאו פרארי לארץ? אתה מייחס לי דברים שאמרו אחרים. ב. זה פורום צרכנות? לא שמתי לב. הבעת דעה (ואתה ממשיך להביע) על ההחלטות ה"מטומטמות" של הנהלת סמל"ת. לזה התייחסתי. מה לעשות וההחלטות הללו מתקבלות על סמך שיקולי רווח והפסד, כמו כל חברה נורמלית במשק. למשל: העובדה היא שבשוק שלנו אין זכות קיום לרכב משפחתי לא-אוטומטי. אין קונים, נקודה. לכן אין כל סיבה רציונלית להביא לכאן את הסטילו, ואני מבטיח לך שאתה כמנהל החברה לא היית מקבל החלטה אחרת (אגב, גם דלק הפסיקו לייבא את הפייסטה, בגלל העדר תיבה אוטומטית רגילה). אני לא ממש זוכר אבל מנחש שלאלפא 155 לא היתה גרסה אוטומטית, ואני משער שגם את ה-156 לא היו מביאים אם לא היתה אופציית סלהספיד. אתה כמנהל גם לא היית מעלה על דעתך להביא לכאן את התזיס. אפסילון? בדקת מחירים אולי? יודע כמה מהאפסילון החדשה נמכרו כאן? המספר הוא א-פ-ס, נכון ללפני חודשיים. אתה פשוט מנותק מהמציאות. אין לי הסבר אחר. ואגב, מאיפה שלפת שהאפסילון נמכרת יפה באירופה? כמה כאלו ראית מחוץ לאיטליה? כנ"ל לגבי ברקטה. אני אומר שוב: כשמכונית שכל העולם גומר עליה את ההלל כמו MX-5 בקושי נמכרת כאן, איזה סיכוי יש לברקטה? אפילו אימפרזה טורבו, שמבחינת תמורה למחיר נותנת המון, נמכרת כאן בעשרות בודדות מדי שנה, ושמה עוד יש קשר תדימיתי ושיווקי ישיר בינה לבין שאר דגמי סובארו. וחוץ מזה, לא מבין מה נטפלת דווקא לסמל"ת. באותה מידה יכולת לבוא בטענות למאזדה על שהם לא מייבאים את ה-RX-8, לקרסו על העדר הניסאן Z350 והקליאו V6 (וכמובן גם הקליאו ספורט) לפורד על אי יבוא המוסטנג והקא, לצ'מפיון על אי יבוא הגולף GTI הנוכחית... אין כל הבדל בין המקרים, והשיקולים דומים בכל המקרים. זה שאני כצרכן הייתי שמח מאד אם היה לנו כאן מבחר מלא של לוטוס, קייטרהאם, פרארי, למבורגיני, אסטון-מרטין, זונדה ו-TVR (במיוחד TVR!!) לא אומר שאני מצפה ממישהו לבצע חרקירי כלכלי כדי לייבא אותן. טל (סתם אנקדוטה שכבר הבאתי כאן פעם: גיל אגמון סיפר בזמנו במפגש עם עיתונאים למה הפסיקו לייבא גרסה ידנית של הלנטיס. מתברר שמתוך משהו כמו 17,000 לנטיסים שנמכרו בשנה הקודמת, רק כ-50 [חמישים!] היו ידניות, ורובן נרכשו על-ידי מורי נהיגה. "אז שמורי נהיגה יקנו אצל מישהו אחר", הוא אמר.)

כמה הערות: 1. אחת ולתמיד - הרוב המכריע של התמונות של הדגמים העתידיים הן עיבודי מחשב (במקרה זה - כל דגמי ב.מ.וו בהודעה המקורית). אין כל טעם להעביר ביקורת כזו או אחרת על העיצוב ובטח שאין טעם ל"מה עובר על ב.מ.וו... מכוערת..." וכו'. אין לזה כל קשר למחלקת העיצוב של היצרן. 2. המיני שתצא ב-2007 היא לא Facelift - המכונית כבר עברה מתיחת-פנים. ב-2007 אמור לצאת דגם חדש. 3. המכוניות מתערוכת ניו-יורק כבר נחשפו. התערוכה נפתחה בשבוע שעבר. טל

למתעניינים... עוד תמונות (של אחת מהן, על כל פנים...)טל

וולוו P1800 סטיישן נדירה (יוצרה בין 1971 ל-1973). הבחורה המצולמת היא מרילין קול, שאם אני לא טועה היתה שפנפנת-השנה של פלייבוי ב-1972. טל

כמה קל להעביר ביקורת ולזרוק מלים... מי שחי סרט זה אתה. פיאט משפחתית אוטומטית? מה אתה רוצה שיביאו, מריאה? הפיאט העדכנית, סטילו, לא קיימת עם גיר אוטומטי. סלון? איזה, בדיוק? את הלנצ'יה תזיס, שלקח לה שנים להגיע לייצור, ושגם באירופה אף אחד לא קונה אולי חוץ מממשלת איטליה עבור השרים שלה? ספורט? קבריולה? מה אתה מצפה, שיביאו GTV וספיידר מזדקנות שגם באירופה כבר אף אחד לא קנה עוד לפני שהפסיקו את הייצור? בשוק שבו אפילו מיאטה נמכרת בעשרות בודדות מדי שנה? מי בדיוק היה רוכש את זה? החלטה נכונה ניהולית. מנהל חייב להציג רווחים בסוף השנה, לא לספק את מאוויהם של חמישה חובבי מכוניות ספורט שמאבדות ערך יותר מהר מכל רכב אחר בשוק, ושהיצרנים שלהם מדורגים בתחתית רשימות האמינות בכל סקר שתבחר. מה שקרה ללנצ'יה בארץ זה בדיוק מה שקרה ללנצ'יה בשאר העולם. מותג שהתפוגג. להאשים בזה את המנהלים בארץ זו בדיחה עצובה. אז מה אם נמכרו פעם תמות? גם BX-ים נמכרו בהמוניהם. לקח לסיטרואן שנים להתאושש מהנזק התדמיתי. סתם לידע כללי - אבי מוטולה כבר לא שם. טל

ג'יפים ישנים כמו גרנד-וגוניר. מנוע אורכי, הנעה 4x4. גם לגלדיאטור (הטנדר הישן של ג'יפ) היו מנועי V8. לא יודע אם קיימים כאלו בארץ. ותגיד, מה זה בדיוק מנוע אנכי? טל

אתה ממשיך לפספס, וממשיך לא להבין את משמעות הביטויים שאתה משתמש בהם. כאשר יש מחיר בפיקוח לכרטיס אוטובוס או כיכר לכם שחור אחיד, והנהג או בעל המכולת גובים יותר מהמותר - זו הפקעת מחירים. ל"לחם ארז", לעומת זאת, מותר לגבות 20 שקל על כיכר לחם והוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד. הוא לא חייב להסביר לך כמה עולה לו הקמח המיוחד וכמה הוא משלם על תנורי האפייה המצופים טיטניום. זו לא הפקעת מחירים וזו בטח לא רמאות. בענין הקונקרטי, ממש לא משנה כמה באמת עולה לשלוח בדואר לצ'כיה. לטלפנית אין מושג ירוק איך נקבע התעריף למשלוח לחו"ל. הוצג בפניך מחיר, אמרו שזה דואר אויר, המוצר נשלח בדואר אויר - אין כאן שום דבר שמתקרב לרמאות. תגיד שזה מחיר לא סביר? יכול להיות, טענה לגיטימית, יתכן, לא בדקתי. אבל אחת ולתמיד - זו לא רמאות!! על רמאות אפשר להגיש תלונה במשטרה, ולתבוע בבית משפט. זו עבירה על פי החוק, נקודה. אני מציע לך לשוב ולבדוק זאת לפני שאתה ממשיך לנקוט בביטוי הזה. אגב, לדעתי, גם אם היו מבטיחים לך שירות מסויים בתמורה לתעריף הגבוה - נגיד, שליח עד הבית בצ'כיה - ובמקום זאת שולחים לך את המגזין בדואר, זו עדיין לא רמאות אלא אי הספקת שירות מובטח. במקרה כזה אתה זכאי גם זכאי לדרוש החזר ו/או פיצוי אחר. ולגבי תעריפי השיחות הבינלאומיות - מדבריך ניתן להבין כי אתה טוען שזה בסדר לגבות תעריף אסטרונומי כל עוד יש לך מונופול, אבל לא בסדר לעשות זאת בתנאי תחרות פתוחה... אתה מבין כמה זה אבסורדי? טל

לא, זו ל-א רמאות! אתה משתמש כאן במושג חריף מבלי להבין את משמעותו! זהו מקרה של מחיר גבוה מדי על שירות מסויים, וזהו. גם "הפקעת מחיר" זה מונח מאד מוגדר, ולא מדוייק במקרה הזה. שוק חופשי, שמעת? מותר לסוחר להחליט שהוא גובה 1000 ש"ח על המשלוח, ומותר לו גם להחליט שכל המשלוחים אצלו הם עם ברינקס פלוס מאבטחים רכובי-אופנוע חמושים בטילים מונחי לייזר. אם מחייבים אותי במחיר 100 ש"ח משלוח על מוצר שמחירו 100 ש"ח, אדע לעשות את החשבון ולהחליט אם המחיר הסופי מוצדק או לא, זה הכל. אבל אם מוכרים לי מוצר ב-100 ש"ח ואחר כך מחייבים אותי בדמי משלוח בלי שאמרו לי - ולא משנה בכמה כסף - זו רמאות. "מוגזם", "ראוי" - לא קשור לדיון. הצרכן יכול לשקול ולהחליט אם זה מוגזם או לא. אין כל קשר לרמאות. במשך שנים גבו ממני וממך תעריפים בלתי-סבירים על שיחות לחו"ל. אז מה? לא ידעתי מהן העלויות? כל עוד זה היה יקר צמצמתי את משכי השיחה שלי לארה"ב למינימום, והיום אני מדבר הרבה יותר. אף אחד לא היה חייב לי הסברים איך בנוי התחשיב של בזק. רוצה את השירות? זה המחיר. שוק חופשי, חברה קפיטליסטית. אין לי שום בעיה עם זה. חסרים גורמים שמתעשרים על חשבוננו? ראית את הרווחים של הבנקים לאחרונה? האם לאור הרווחים הללו יש, למשל, הצדקה לעמלות שנגבות מאתנו על כל צעד ושעל? זה עדיין לא אומר שגביית העמלות הללו היא רמאות. טל

כנראה שהמושגים שלי ושלך שונים. אפשר לתת המון דוגמאות לרמאות, זו לא אחת מהן. הציגו בפניך הצעה לעסקה: אתה מקבל X, משלם Y. אם הסכמת ולאחר מכן מה שקיבלת בפועל שונה מ-X, או שחייבו אותך יותר מ-Y - יש בעיה (לאו-דווקא רמאות, אבל יש בעיה). לא זה מה שקרה במקרה המדובר. אתה באמת חושב שיש לנציגת המכירות שאיתה דיברת מושג ירוק כמה עולה משלוח? היא עובדת במסגרת פרמטרים קשוחים למדי, מולה תלויה טבלת מחירים למנוי, ושם כתוב לה "על משלוח לצ'כיה, קרואטיה, סלובניה-עלית ובוסניה-הרצגובינא יש לגבות XX שקלים דמי משלוח". זהו. והאינטרס שלה זה למכור. לא משנה כמה עולה המשלוח, היא מקבלת אחוז X ממחיר המנוי אותו היא מצליחה להחתים. עלות משלוח גבוהה לחו"ל רק מפחיתה את הסיכוי שלה "לסגור עסקה". אם זה היה תלוי בה היא היתה מורידה את התחתונים (לא באופן מילולי...) כדי לסגור ענין. עמוד פעם ליד סוכני מכירות ותשמע את ההמצאות הקריאטיביות שלהם, ושערותיך יסמרו. מעשית, בלתי-אפשרי להלחם בזה וככה זה בכל מקום. אבל כאמור, כל עוד העסקה הוצגה לך במלואה, אין כאן שום דבר שאפילו מתקרב לרמאות. טל

אתה מתבלבל. חד וחלק. אמרו לך "תוספת המחיר עבור משלוח לחו"ל היא 32 ש"ח". רוצה? קח. לא רוצה? אל תיקח. איזו מרמה יש כאן? זה בדיוק כמו שבמספרה X יקחו ממך 200 שקל על צביעת שיער, ואצל מספרה Y יעלה 100 שקל. כל עוד מציגים בפניך מראש את המחיר, זו לא רמאות. זה שוק חופשי. חשבת על זה, למשל, שמשלוח מגזין לחו"ל עולה יותר כסף לא רק בגלל העלות הישירה, אלא כי זה דורש התעסקות נוספת ממערך הטיפול במנויים? כי אחוז גבוה יותר מהמשלוחים לא מגיע ליעדם, וצריך לשלוח שוב? העיתון החליט שזה מה שהוא גובה על משלוח לחו"ל, אחרת לא שווה לו הכאב-ראש, או כי סתם בא לו. זכותו המלאה ואין כאן כל רמאות. תגיד שזה מחיר מוגזם - יתכן מאד. לא מוצדק? אולי. זה הכל. ואגב, אתה רשאי להתמקח. זכותך המלאה כפי שזכות העיתון לקבוע כל מחיר העולה על רוחו (גם עבור המגזין עצמו, אגב. "אוטו" עולה הרבה יותר מ"רכב", למשל. גם זו רמאות?). ואגב, זה שעלות המשלוח של "שם המשחק" היא X, לא אומר שהעלות של "אוטו" היא אותו דבר. יש משמעות גדולה למשקל החפץ הנשלח, ועלות המשלוח קופצת במדרגות. לא מכיר את "שם המשחק" אבל "אוטו" הוא בין המגזינים היותר-כבדים שקיימים בארץ. טל

1. ואם החייל ל-א פונה למג"ד? איך המג"ד ידע מזה? ובכל מקרה, כדי שזה יגיע לרמטכ"ל צריך להיותצ מקרה מאד, מאד קיצוני. סביר יותר להניח שזה יפתר עוד קודם אצל נציב קבילות החיילים. ובכל מקרה, לא זו היתה הפואנטה - אלא העובדה שבעלי העיתון לא יכולים לדעת על כל מקרה שקורה עם כל מנוי. כאשר זה כבר מגיע אליהם - הנושא מטופל... 2. אני כבר לא בעיתון. הייתי עורך אתר האינטרנט, בין היתר. 3. כמובן שלא ידעתי על הסיפור. לא אני ולא אף אחד במערכת. מאיפה שנדע? במקרה שלי, הדרך היחידה היא אם מנוי פונה ישירות אלי (וזה קרה, באימייל, יותר מפעם אחת. בכל אותם המקרים הבעיה טופלה, ומיד), או - כמו שקרה הפעם - אם הבעיה מועלית בפורום בו מישהו מאתנו נוהג לגלוש. הנה סיפר אמיתי שאני מוצא למשעשע. הופנתה אלי בטלפון מנוייה חדשה יחסית על-ידי אחד מאנשי שירות הלקוחות, שלא הצליח להבין מה היא רוצה בדיוק. התברר סיפור משעשע: בעת ההחתמה על המנוי, הובהר לה שהיא זכאית לייעוץ מאנשי המערכת כפי שהברתי קודם. מסיבה לא ברורה, היא הבינה כי היא זכאית לקבל הדרכת נהיגה, והיא התקשרה לשירות-לקוחות כדי לתאם הדרכה כזו לאחר שרכשה רכב-פנאי חדש (הונדה CR-V, אם אני לא טועה) ורצתה ללמוד קצת על נהיגת-שטח! הבהרתי לה שאין אצלנו דברים כאלו ושמדובר באי-הבנה גדולה, והיא היתה מופתעת לחלוטין. אין מצב שמישהו מסוכני המכירות הבטיח לה דבר כזה אבל זה מה שהבינה. מה לדעתך עושים במקרה כזה? טל תוספת בעריכה: ל-eli S - באמת תודה על התמיכה, אבל אני לא רואה כל פסול בדיון בפורום בנושא זה. אני גם לא רואה פה "עליהום" - יש דעות לכאן ולכאן, בדיוק כפי שאמור להיות בפורום. אני שמח שיש לי את האפשרות לענות ולהגיב. אני גם לא חושב שהביטוי "מתנשאים מבחילים" הוא במקום. מי שחושב שמגזינים מחו"ל עדיפים - זכותו המלאה.

מריוס, מי לעזאזל אמר דבר כזה? בודאי שיש קשר בין מחלקת השיווק לבעלי העיתון, בדיוק כפי שיש קשר בינם לבין המערכת. בודאי שיש ישיבות ועדכונים. אבל כפי שבעל העיתון לא יודע ולא אמור לדעת מה מצב ההגהות של כתבה X, נניח, או מה היתה צריכת הדלק של רכב X במבחן, כך גם אין לו יכולת - או סיבה - לדעת על כל מנוי שיש איתו בעיה, ואיך הבעיה הזו נפתרה או לא נפתרה. גם כאן יש היררכיה, וחלוקת תפקידים, כמו בכל מקום אחר.בעל היתון מקבל דיווח בסגנון "החודש זה החתמנו 234 מנויים חדשים, חידשנו מנוי לעוד 514, ו-26 מנויים החליטו לא לחדש". כשלחייל בפלוגה יש בעיה כי סבתא שלו חולה והוא רוצה לצאת הביתה, ישר הרמטכ"ל יודע מזה? טל

מוזר לי מאד, מה שאתה אומר כאן. השירות העיקרי, ומעשית היחיד, שהלקוח משלם עליו כשהוא עושה מנוי למגזין או עיתון, זה שהמגזין או העיתון המדובר יגיע אליו הביתה בתדירות ובמועד הנדרשים, ושיכלול תוכן אותו הוא מצפה לקרוא. איזה עוד שירות זה אמור לכלול בדיוק? חילוץ ותיקוני-דרך? כאשר חתמתי על מנוי ל"ידיעות", למשל, לא ציפיתי לקבל דבר למעט את העיתון לפתח ביתי מדי בוקר. כשזה לא הגיע - התקשרתי למחלקת ההפצה או מי שזה לא יהיה, ומהם ציפיתי לטפל בבעיה. זה הכל. כך שכן, קיימת בהחלט הפרדה. ובעניין זה: אתה ואחרים מרבים לתת אני מניח שאתה חתום על מגזין אמריקני כלשהו. אם לא - בדוק בהזדמנות: מערכת המנויים וההפצה ממוקמת כמעט תמיד במקום אחר לגמרי ממערכת העיתון עצמו ואין כל קשר ביניהן. מדובר לרוב בכלל בחרה נפרדת. ועוד משהו לגבי מה שאתה מקבל כמנוי. חבילת המנוי ב'אוטו' כוללת משהו שלא תמצא בשום מקום אחר, למיטב ידיעתי: פעמיים בשבוע אחר-הצהרים מתקיימות "שעות ייעוץ", בהן כתבי העיתון עומדים לרשות המנויים ליעוץ. נסה להתקשר לאחד מכתבי Car and Driver או Motor Trend לקבל יעוץ... אינך חושב שלפני שיוצאים כאן בהצהרות מפוצצות, מן הראוי לבדוק את השירות הכולל שמקבל המנוי? ואיזה אחוז מן המנויים סבורים שהם מקבלים תמורה נאותה תמורת כספם, וממשיכים להיות מנויים? תהרוג אותי אם אני מבין מאיפה הבאת את זה. אני אמרתי שבעל המגזין לא יודע מה עושים עם הכסף?מה שאני אמרתי זה שמקרה של 30 שקל, או בכלל מקרה של מנוי בודד, בכלל לא מובא לידיעת בעל העיתון (ובטח ובטח שלא לידיעת מישהו מהמערכת). ממתי בעלי חברה מתעסקים בכל פרט ופרט? ולא, עורך העיתון ל-א קשור למערכת המנויים או השיווק בכלל, ואין כל סיבה שיהיה קשור. יש לו מספיק על הראש גם כך, בתחום המקצועי עליו הוא מופקד. בדיוק כך גם אינו מעורה בתחום המודעות, לא יודע כמה לוקחים על עמוד פרסום, לא מעורה במשא-ומתן עם המפרסמים וכן הלאה. כך זה צריך להיות וכך זה ב-ד-י-ו-ק במגזינים בחו"ל. היה ויש בעיה עם אחד המנויים וזה מגיע לידיעת העורך או העורך האחראי - אז כן, בודאי ובודאי שזה יענין אותו, והוא גם ידאג לטפל בבעיה (כפי שקרה במקרה הזה). וכך "לא ראוי שיתייחס ככה"... כמה פעמים צריך עוד לומר? נעשתה כאן ט-ע-ו-ת, של אדם שנמצא בשלב הנמוך ביותר בהיררכיה של הארגון! מה גורם לך לחשוב שזו מדיניות של החברה? אתה באמת חושב שיושבים שם אנשים מטומטמים שלא מבינים שאירועים כאלו גורמים נזק? אתה באמת חושב שמישהו מהמנהלים הבכירים היה מהסס להוציא מכיסו 30 ש"ח, ומיד, כדי לקבל לקוח מרוצה? לגבי "מנהל מחלקה שקצת רגיש בנושא רכב" - למה? האם הוא צריך להבין ברכב כדי להבין מהו שירות טוב? והאם אתה באמת חושב שכאשר ממנים מישהו לתפקיד מנהל מחלקה, צופים מראש שהוא יעזוב תוך זמן קצר? ילדה בת עשרים מגיעה לתפקיד סוכנת-מכירות (או, בכינוי אחר, סוכנת שירות לקוחות, או עובדת טלמרקטינג. הכל אותו דבר), לא לתפקיד מנהלת מחלקה. אבל העובדה היא שזה תפקיד קשה ושוחק, ולא רבים ניחנו בכישורים מצד אחד וברצון להמשיך בזה מצד שני. שוב, תהרוג אותי אם אני מבין מאיפה שלפת את המסקנה הזו. בגלל 30 ש"ח עלובים? ומה גורם לך לחשוב שבימים היפים של אתה-יודע-מי השירות שקיבלו מנויים היה יותר טוב? עובדתית, היום יש למגזין הרבה יותר מנויים. למעשה, יש לו הרבה יותר מנויים מכל מגזין רכב בארץ (ויותר מרוב המגזינים בכלל, לא רק רכב, אגב). אז כנראה שלרוב המכריע אין בעיה עם השירות והתמורה שהם מקבלים. טל

עכשיו אתה כבר מדבר שטויות, והרבה. ושופך סתם רפש. קודם כל, אותם 30 ש"ח אינם תשלום חודשי. זה היה תשלום חד-פעמי. דבר שני, מרמה? אתה לא חושב שאתה נסחף? מי בדיוק רימה אותו, סוכנת טלמרקטינג בת 20 שלא יודעת מהחיים שלה, ושלא הרוויחה אגורה כתוצאה מהפעולה הזו? מנהל השיווק, שגם הוא לא הרוויח דבר? בעלי העיתון, שבשבילם זהו סכום זניח, גם במכפלה של 100 ושבכלל לא מתעסקים עם דברים כאלו? העובדה היא שכמעט בכל מקום בו אתה מזמין משהו דרך האינטרנט, מסבירים לך שיש דמי ביטול. אם אתה מזמין למשל ציוד כלשהו בארה"ב ומחליט להחזיר אותו, לא כי הוא פגום אלא כי לא מצא חן בעיניך, הרבה מקומות מחייבים במה שנקרא re-stocking charge. דהיינו, גובים סכום מסויים בגין החזרת הפריט למחסן, אריזתו מחדש, שינוי הרישום במחשב וכן הלאה. אז ברור שבמקרה הזה הביטול לא נעשה בגלל הלקוח אלא באשמת החברה, אבל עדיין, אפשר להבין את הטעות של אותה סוכנת צעירה שראתה שרשום בטופס "ביטול" ופעלה לפי נוהל ביטול. לא בסדר, בודאי, אבל רחוק מאד ממרמה. גם מצער מאד שהטיפול בתלונה המוצדקת נמשך עוד ועוד. קורה במשפחות הכי טובות, וחבל שקורה - אבל קורה. אף אחד לא ניסה לעשוק כאן מישהו. שגו בחיוב בשיעור של 30 ש"ח, חד פעמי. זה הכל. ובסופו של דבר הכירו בטעות. לא מרמה ולא נעליים. טל

באיזשהו מקום אמרתי שזה היה מוצדק? נעשתה ט-ע-ו-ת. 1. אל תבלבל בין המערכת - שזה כל מי שמייצר את המגזין - לבין מערכת השיווק/ניהול/לקוחות. אין כל קשר. 2. דברים כאלו בכלל לא מגיעים למשפחת פרומצ'נקו. כמו בכל ארגון, יש היררכיה וחלוקת תפקידים. אם, למשל, במקרה המדובר היה הלקוח הנפגע שולח אימייל לדני פרומצ'נקו (כל כתבה חתומה בכתובת האימייל של הכותב, ולמיטב זכרוני זה גם מופיע בעמוד התוכן), אין לי ספק שהבעיה שלו היתה מטופלת מיד. ברגע שהדברים נכתבו בפורום הם הגיעו לאזניים הנכונות. אין כל ויכוח על כך שהטיפול היה לקוי, ויותר מזה - מטופש. אף אחד לא חלק על כך. טל

אלון, לפני שאתה עולה על בריקדות ומשמיץ את כל העולם, תרגע. חשבת על זה שעל הטעויות לטובת המנוי/מקבל השירות אתה לא שומע כי אין לאף אחד אינטרס לפרסם אותן? יותר מפעם אחת הייתי עד לצעקות שחטף איש טלמרקטינג כי נתן הטבה או הנחה שהיה אסור לו. הלקוח הרוויח וזהו. ולגבי "רמאים ושקרנים"... נו באמת. לעיתון אין כל אינטרס לגבות ממך כסף שלא מגיע. מדובר בגרושים לכאן או לכאן, וטעויות לרעת הלקוח פועלות ת-מ-י-ד עוד יותר לרעת העיתון - תדמיתית ובסופו של דבר גם כלכלית. אתה חושב שמשפחת פרומצ'נקו בעלת העיתון, שפעם אחרונה שבדקתי הופיעה ברשימת העשירים ביותר של "גלובס", מתעשרת מה-30 שקלים ההם? או מה-28 שקלים שנגבו ממך שלא לצורך? בניגוד למה שכתבת, זה לא מזיז להם. שאלת למה הנושא טופל רק אחרי שפורסם בפורום - התשובה פשוטה: כי אלו שמטפלים במנויים לא גולשים כאן, ומצד שני - אותם חברי המערכת שכן גולשים כאן לא מטפלים במנויים. בקיצור, תרגע. אף אחד לא בא לעשוק אותך. לעיתון - לכל עיתון - יש אינטרס ראשון במעלה לשמור אצלו כמה שיותר מנויים, גם אם פה-ושם יש תקלות. גם כי זה מקור הכנסה קבוע, וגם כי מספר המנויים משפיע ישירות על תעריף המודעות (ועל המיקום שלך בסדר העדיפויות של היוצאים להשקות רכב חדש...). טל

אם יורשה לי, כן? אחרי היכרות מקרוב עם אנשי טלמרקטינג מזה בערך 15 שנה, דבר אחד אפשר לומר בודאות: זו אחת העבודות עם קצב התחלופה הגבוה ביותר שקיים. מדובר באנשים צעירים שעושים את העבודה הזו מתוך (לרוב) חוסר ברירה, באופן זמני מאד (למעט מקרים יוצאי-דופן), ולמרות שקוראים לזה "שירות לקוחות", המשימה העיקרית שלהם זה למכור מנויים. לפי זה הם נמדדים ולפי זה נקבעת המשכורת (הזעומה) שלהם. חבל שזה ככה אבל זה המצב, בכל מקום. אם הם לא מנסים להחזיק מנוי בכל אמצעי, הם ננזפים על-ידי המנהל שלהם (שגם הוא נמדד בראש ובראשונה לפי היכולת שלו לייצר מנויים). ושלא תחשבו שהמנהל זה תפקיד לכל החיים - ב-5 השנים שהייתי ב'אוטו', החזיקו בתפקיד מנהל שירות לקוחות לפחות 5 אנשים שונים, מהם רק אחד נשאר בארגון וקודם לתפקיד אחר. שיקול דעת אצל הסוכנים עצמם? מודעות לשירות? מאיפה שיהיה לילדים האלו את זה? ולמרות זאת, ואת זה אני כבר אומר ספציפית על 'אוטו', מתקיימים נסיונות תמידיים "לחנך" את העוסקים במלאכה השוחקת הזאת (שאני אישית לא הייתי מחזיק בה מעמד יותר משעתיים, גג) ולהסביר להם את חשיבותו של לקוח מרוצה. יש עובדתית הרבה מאד מנויים מרוצים. פה ושם קורות טעויות, וזה חבל ומצער ומיותר, אבל אני חושב שזו טעות להסיק מכך על הכלל. בלי לדעת ובלי לבדוק אני מוכן להמר שמישהו חטף על הראש חזק בגלל הסיפור הזה. ולהזכירכם, אני כבר לא ב'אוטו' כך שיכול להחשב לפחות חצי אובייקטיבי... טל

לא יודע לגבי סרט, אבל הנה קישור ליצרן. טל

יש לך מושג כמה בדיחות בסגנון הזה שמעתי בחודש האחרון? אבל שים לב למשפט שאתה עצמך ציטטת: "שמתרחב ומשנה את פניו משמעותית". החליט מי שהחליט שהעיתון צריך לשנות את דרכו, ולפנות לציבור הרחב באופן מאוזן יותר. זה מתבטא בהשקעה מסיבית בכתבים, עורכים, גרפיקאים, תכנון ועיצוב מחדש של העיתון כולו, הוספת מוספים... כבר היום יש מוסף ספורט של 16 עמודים כל שבוע. גם כאן אפשר לשאול מה לספורט ולעיתון כזה... אז זהו, שהעיתון משתנה, מאד. ובמסגרת זו הם החליטו שהם רוצים מדור רכב, שבהמשך יהפוך למוסף שבועי. לקח לי מעט מאד זמן להחליט. טל