נכון, לא אקנה, בזה אין חולק ואגיע לזה בסוף דבריי.
לגבי סבסוד ירידת הערך, שמע עוד דיעה: ישנם מותגים שסובלים מירידת ערך משמעותית יותר בין אם זה במחירון הלאומי ובין אם זה בשוק החופשי (לא נדון אם בצדק או שלא).
לפחות במקרה אחד, של המותג "וולבו", ביצע היבואן שינוי עם השקת הדור האחרון של רכבי המוצג ונתן התחייבות לביי באק במחיר מחירון אאל"ט (אני בטוח שהיו תנאים אבל לא שמעתי על מקרה של הפרת ההתחייבות בצורה משמעותית, אבל אולי ישנם כאלה ופותחת השרשור יכולה לברר אם זה המצב).
במידה והיבואן רוצה להשפיע במידה כזו על המחירון ועל תמחור השוק אני חושב שמדיניות כזו היא טובה - אמנם עולה כסף רב מתקציב השיווק אבל עשויה להשפיע לחיוב לטווח הארוך.
עכשיו בוא נחזור אליי. לפני כמה חודשים קפצה עליי רוח שטות ונעניתי לחיזורי יבואן רכב מסויים וניהלתי מו"מ על רכישת רכב חדש מאחד ממותגיו. הכל היה טוב ויפה עד שהגענו לעניין הקטן של הערכת שווי אחד הרכבים שלי שהיה אמור להכנס לטרייד אין ולממן חלק מהעסקה.
הטרייד אין נתן לי הצעה נמוכה בכמעט 20 אחוז מהמחירון עבור הרכב (שמיובא על ידי אותו יבואן ואשר נמכר מעל המחירון בשוק החופשי).
לא רק שלא רכשתי את הרכב אלא שהסבירות שאחזור לרכוש רכב חדש מאותו יבואן, שאומר על אחד ממותגיו "זה לא רכב שאני מאמין בו", היא אפסית.
האם זו החלטה כלכלית? סביר שכן, אולי לא. האם אני מוכן לתת ממוני, כדבריך, ליבואן שיורק לי בפרצוף אחרי שקניתי? ממש לא.