אחרון ראשון - נושא המשפט רחוק מלהיות נשגב מבינתם של רוב בני חלד, קל וחומר מבינתו של מי שמתנסח ברהיטות כמוך, כך שהצניעות שלך אינה במקומה. אם אתה רומז שהתחום נשגב מבינתי שלי, אענה לך כך, במחילה - כאשר יש לי בבית בעיות אינסטלציה קלות עד בינוניות, אני מטפל בהן לבד, בדר"כ בהצלחה מלאה. כאשר יש בעית צנרת הדורשת מגע עם צואה או שפכים, למשל, אני משלם למישהו שזו פרנסתו שיתכבד ויתקן את הבעיה, אני גם בדרך כלל לא מתעניין בפרטים הטכניים; לא כי אני לא מסוגל, אלא כי אני בוחר שלא להתעסק עם זה. אתה יכול לערוך הקבלה עם תחום המשפט, אם תרצה.
לעניינו של דבר, נושא השרשור אינו משפטי, ואינו בא לבחון את המשפטפטת העומדת בבסיסן של הכרעת וגזר הדין. נושא הדיון הוא המסר שהכרעה זו מעבירה לציבור, אשר מורכב מרוב נורמטיבי וממיעוט שעלול לבצע פעולות לא נורמטיביות.
מכיוון שמדיניות, משטר, דעת קהל ותקשורת הן כן חלק מתחום ההתמחות האקדמי והמקצועי שלי, אני כן מרשה לעצמי לומר כי לדעתי המסר שעובר לציבור במקרה הזה הוא כדלקמן: מערכת המשפט בישראל רחוקה מלהרתיע פושעים, כמעט מכל סוג שהוא, והיא מועלת בתפקידה הציבורי.
מערכת המשפט בישראל, והפרקליטות בפרט, הן בירוקרטיות שמצמצמות את תפקידן הציבורי לכדי "חסכון במשאבי שיפוט" (השופטים) וסימון וי בטבלת הרשעות\זיכויים (התביעה הציבורית). תפקידן האמיתי גדול מזה מונים רבים, וכולל בין השאר גם לוודא שהחלטותיהן משמרות הרתעה מסוימת בפני פושעים בכוח.
ונסיים באימרה ידועה: "מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר אל רחמנים".