עפר, גם מחמוד בועזיזי היה מקרה בודד וטראגי, ותראה איזה תבערה הוא הצית, תרתי משמע.
אני מסכים שהמחאה לא מוגדרת, וחלקה אולי ממומן בידי גורמים שיש להם אינטרסים צרים בהחלפת השלטון (בידי מי?), אבל אני חושב שהיא מבטאת תחושת סלידה ומיאוס חריפה מאד שיש אצל שכבות רבות באוכלוסיה שמרגישות שהן לא מקבלות חלק מהערך המוסף של העבודה שלהן.
נכון, לא כולנו חיים מקערת פול ליום, אבל התחושה היא אמיתית ומוצדקת בעיני, עם כל זה שהמצב שלי ברוך השם בסדר, כמו שרואה מי שפוגש אותי - רעב אני לא.
אני מסכים שהדרך לשינוי היא דרך שינוי שיטת הבחירות, אבל מי שאמור לשנות אותה הוא הוא זה שנהנה משימור המצב הקיים, ולכן נדרשת דחיפה, שלא לומר בעיטה בישבן, כדי לכפות את השינוי על מקבלי ההחלטות בכנסת.
לדמוקרטיה יש כל מיני מנגנונים לשימור חוזקה, אחד מהם הוא החופש למחות.