Clutch

זה נכון, אבל - עם כמה שאני אוהב .net, אני חושב שלא צריך להשאר תקוע בעולם הזה ולהתמקצע גם בדברים אחרים. בדוטנט עסקתי במהלך השירות שלי על בוריו (החל מ-WPF, דרך ASP .NET MVC ועד Entity Framework). אני מעריך שבשנים הקרובות הביקוש למפתחי web רק ילך ויעלה, עם ההתחזקות של עולם ה-single page apps והמיזוג הבלתי נמנע של ה-web עם ה-native mobile (יש כאלה שלא יסכימו איתי). עכשיו זה הזמן להתמקצע בתחום הזה, גם אם המשכורות קצת יותר נמוכות. אגב הכוונה ב-web היא לא רק פיתוח client, אלא גם פיתוח server ובדגש על restful apis, נכון שיש גם בדוטנט אבל זה עולם בפני עצמו ששווה להכיר. מבחינה אינדיבידואלית גם לא ממש בא לי לפתח בדוטנט מסורתי, כלומר WPF\WCF\WinForms. למרות שכמו אמרתי, מאוד אוהב את השפה ומאמין בכיוון החדש של התשתית.

רועי, עם כל ההערכה לחיל ולהון האנושי שלו, אני רוצה להגיד שלא תמיד הכל ורוד, ואני מאוד מתחבר למה ש-qil אמר כאן, בתור מי שתיפקד גם כמוביל טכנולוגי של צוות קטן לתקופה. יש הרבה מאוד חדשנות בחיל הזה לצד תפיסות מיושנות של "מפקדים" מדרגים שונים, ואני באמת מכיר לא מעט אנשים כמו ש-qil תיאר, שעסקו בתחום מאוד ספציפי וצר ומעולם לא יצאו מכתלי מיקרוסופט \ אורקל \ ענק תוכנה אחר שמוכר במיליונים לצבא. אני שמח להגיד שלאט לאט רואים את ה-open source נכנס ויחד איתו התנתקות מהתאגידים הגדולים והמוכרים, אבל כמו שבצבא אוהבים, השינוי קודם כל נכנס כ-buzzword במקום קודם כל להכנס בצורה טבעית לאן שהוא צריך ועם שמירה על האיזון הנכון. בכל מקרה, אני חושב שכל מעסיק שיודע לראיין, ידע להבחין תוך שניה עם איזה מסוגי האנשים הוא משוחח, גם אם הוא לא מכיר את המבנה הארגוני והעיסוקים ביחידות השונות. אגב, אני חושב שאחת המגבלות המשמעותיות של בוגר אקדמיה בעולם פיתוח התוכנה (לא מתייחס לתחומים אחרים - אני פשוט לא מכיר), היא העובדה שהוא מעולם לא למד מה זה להיות מפתח טוב - כלומר אדם שנמצא בשיפור מתמיד, כל הזמן לומד טכנולוגיות חדשות ולא שוקע בעולם שנוח לו והוא מכיר אותו (מתכון מצוין לפיטורים בגיל 35), מחפש פתרונות בחוץ במקום לכתוב אותם בעצמו, ובעיקר לא מחכה שיאכילו אותו עם כפית באקדמיה. לדעתי המיומנות הזו, של למידה וביקורת עצמית, היא אחת החשובות אצל מתכנת, הרבה לפני היכולת שלו לגזור אינטגרלים בראש. ואני חושב שכמעסיק, זה היה הדבר הראשון שאני אחפש כבן אדם, כי פחות מעניין אותי אם הוא יודע כרגע backbone.js אם אני יודע שאני יכול לתת לו שבוע והוא ידע לא רק לספר לי מה זה, אלא גם לעשות מחקר ולהגיד אם זו הטכנולוגיה הנכונה עבורי. שבלול, יש לי תשובה די ברורה לשאלות ששאלת, ובכל זאת אני בן אדם שאוהב לשמור על איזון ואני לא חושב שאני Wiz Kid. אני יודע מהמסלול המאוד-מוזר בשירות הצבאי שלי שאני יכול ללמוד ולהתקדם לבד, בלי להסתמך על קורסים של הצבא, אבל אני לא יודע מה יהיה עוד 15 שנה. אולי ימאס לי לפתח, ואני ארצה להתקדם למשרה ניהולית לא בשביל המשכורת (מסכים שאין הפרשים גדולים מניסיון של חברים) אלא בשביל האתגר ושינוי הפאזה (אני גם חושב שלמפתח עם 15 שנה ניסיון יש הרבה פחות יתרון על פני מפתח עם 8 שנות ניסיון, ביחס להפרש בין 8 שנים לשנה ניסיון). אלא שתואר במנהל עסקים אפשר לעשות יחסית בקלות גם תוך כדי עבודה, כשאני אחליט שזה מה שמתאים לי. תואר במדמ"ח, not so much. מעבר לזה אני מאוד מסכים עם מה שאמרת לגבי פיתוח עצמי ושינוי עולם תוכן בהפרשי זמן קבועים, במיוחד כמישהו שעבד הרבה עם עתודאים צעירים שסיימו הרגע תואר. צביקה, אחרי 4+ שנים בצבא, אני חושב שאני סופר מוכשר בהתמודדות עם ביורוקרטיה ויכול להגיד די בבטחון שאני בחיים לא רוצה לעבוד יותר בארגון כל כך גדול ומסורבל. גם אם לא יתאפשר לי להגיב בקארספורום בזמן העבודה

תראה, ברמת העקרון אני משתחרר במרץ הבא. אז אני יכול להתחיל לעבוד מיד אחרי (גם ככה אני לא בעניין של טיולים ארוכים...) ובאוקטובר להתחיל ללמוד, בתקווה שכמו שאמרת, החברה תבוא לקראתי. ההורים שלי מפעילים עלי לחץ עצום "לא לבזבז עוד שנה", וזה נכון שהם לא מחליטים בשבילי (וזה גם למה אני יוצא מהבית...), אבל זה עדיין קצת שיקול. וחוץ מזה, במתכונת של לימודי ערב, הירידה באחוזי המשרה שאני אצטרך לבקש היא נמוכה עד כדי לא קיימת. ומשהו שלא התעכבנו עליו כאן זה היתרון בזה שאני יכול להתחיל ללמוד כבר באוקטובר הקרוב ולקצר את הלימודים משמעותית (אבל זה רק במסלולי ערב של האקדמית \ המכללה למנהל). ואז כשאתחיל לעבוד בחוץ אני אהיה אחרי הסמסטרים הראשונים והקשים, ואוכל לעבוד באחוזי משרה גבוהים. בלימודים תוך כדי שירות הצבא יחסית מתחשב. בקיצור, אני באמת נוטה לכיוון של לעבוד וללמוד ולא ללמוד ולעבוד במטרה לחזק את הניסיון המקצועי שלי - אני פשוט מתלבט באיזו דרך לממש את זה, כלומר האם ללמוד במוסד אוניברסטאי מוכר ולרדת באחוזי המשרה או ללכת למכללה ללימודי ערב (אני לא אלך "סתם" למכללה אם אני לא לוקח לימודי ערב, אלא אם כן זה הבינתחומי. אז זה כבר באמת בזבוז זמן). אז אני מחפש קצת חוות דעת על מסלולי הערב, בפרט של המכללות הנ"ל.

היי חברים, תודה לכולם על התגובות. למען האמת, אני מאוד מבין ומאמין באמירה שהתואר הזה לא רלוונטי ל-95% מהעיסוקים בתחום פיתוח התוכנה (וב-5% הנותרים אין לי אינטרס להתעסק, אמנם עשיתי 5 יחידות מתמטיקה אבל מעולם לא התחברתי לתחום הזה ממש). אבל לצערי אני חושב שהשוק עדיין לא מבין את זה עד הסוף, אולי עוד 10-15 שנה הדרישה לתואר במדמ"ח תהיה זניחה ותוגבל רק לארגונים גדולים. אבל היום זה לא לגמרי ככה ואני לא רוצה להסתכן, אני כן רוצה שיהיה לי בסיס מוצק בלי קשר לניסיון שיש לי. אני גם יודע שיהיה לי הרבה יותר קשה ללמוד (גם מבחינת יכולת שכלית ונפשית, וגם מבחינת שלב בחיים) בשלב מאוחר יותר, אני לא רואה את עצמי עוזב משרה קבועה ונוחה בגיל 25 כדי להתחיל לימודים ל-3 שנים, ולכן אני רוצה לסיים עם זה עכשיו כל עוד לא התרגלתי יותר מדי לחיי האזרחות השגרתיים. האוניברסיטה הפתוחה היא לא אופציה טובה בשבילי, אני יודע שיהיה לי קשה בלי מסגרת ושאני פשוט אמרח את זה עד אינסוף. ואני מעדיף לתחום את זה לכמה שפחות זמן, גם אם זה אומר שאני אסבול יותר. אני בהחלט מקבל את הביקורת על המכללות, אבל אני לא חושב שזה נכון לדבר על כולן כמקשה אחת, הרי לדעתי די ברור שדין המכללה האקדמית סמי שמעון לא כדין המכללה האקדמית ת"א-יפו. אולי למישהו יש התייחסות יותר ספציפית למקומות שהזכרתי? (המכללה האקדמית \ המכללה למנהל) בסופו של דבר הרבה מאוד אנשים שמשרתים איתי לומדים שם, ואני לא רואה אותם מובטלים אחרי התואר... שמעתי הרבה דברים טובים על הבינתחומי, האם הלימודים שם נותנים פלטפורמה טובה יותר לעבודה תוך כדי התואר (בהנחה שאנחנו לא מדברים על משרה מלאה) בהשוואה לאוניברסיטאות (האוניברסיטה היחידה שרלוונטית היא תל אביב, אני מעוניין להשאר באיזור המרכז)? שוב בהנחה שאני לא מעוניין למרוח את התואר יותר מדי. ונזניח לשניה את עניין העלות, יש לי חברים מהיחידה שלומדים שם עם מלגות והמחיר עדיין גבוה אבל במסגרת הסביר מבחינתי (ומבחינת ההורים). ובנוגע ללהשאר בבית, זו פשוט לא אופציה מבחינתי, אני חייב את הספייס שלי וגם אם אני צריך להתכלב קצת ולא לחסוך כלום אני אעדיף את זה. qil, תוכל לספר איפה למדת? אני יודע שאחיך למד בבינתחומי, אבל כמו שהוא אמר כאן, אין מסלול לימודי ערב שם...

שלום לכולם. אני כרגע חייל לקראת סוף שירות החובה שלי, נכנס לתקופה של שנה קבע בעוד כשבוע. אני משרת כמתכנת בחיל המודיעין, עוסק בעיקר בעולם ה-.net וקצת ב-web (בעיקר בזמני הפנוי, בתקווה שבתפקיד הבא זה יהיה העיסוק העיקרי). אני כרגע נמצא קצת בדילמה לגבי העתיד - ברור לי שאני רוצה להמשיך לעסוק בתחום הזה, אבל אני קצת מתלבט לגבי התואר. האופציה הקלאסית היא כמובן ללכת לאוניברסיטה\מכללה לשלוש שנים מלאות, מקסימום עם משרת סטודנט באמצע, ואחר כך לחזור לשוק העבודה. האופציה השניה, ושאני מודה שיותר קורצת לי, היא ללמוד במסלול לימודי ערב באחת המכללות ולעבוד במשרה מלאה (או כמעט מלאה) במקביל. רוב המסלולים האלה מציעים תואר ב-4 שנים בלימודים בחמישי ובשישי, עם סמסטר קיץ. תודות לניסיון מהיחידה אני יודע שלא תהיה בעיה למצוא משרה בתחום הזה. יש לי אפשרות להתחיל ללמוד תוך כדי שירות כבר באוקטובר הקרוב, מה שמהווה יתרון מול "האופציה הקלאסית". חשוב לי לציין שכבן אדם, מאוד חשובה לי העצמאות שלי, ואני מרגיש שהגיע הזמן שאצא מהבית ואעבור לגור לבד. קצת קשה לי לחשוב על עוד 3 שנים של חיים עם\על חשבון ההורים. וחוץ מזה, מפריע לי לעצור את ההתפתחות המקצועית (פרט למשרות סטודנט, שקצת קשה להתקדם בהן) ל-3 שנים מלאות. מצד שני, מפריעים לי הדיבורים על התדמית הבעייתית של המכללות, למרות שאני יודע שעם ניסיון פרקטי המשקל של המוסד בו למדת יורד משמעותית. ההורים מפעילים עלי לחץ כבד לא ללכת למכללה, וגם זה משפיע. מעבר לזה, אני גם לא יודע באיזו מכללה לבחור: אני מתלבט בין האקדמית ת"א-יפו לבין המכללה למנהל (שיש לי אפשרות לקבל שם מלגה של 50% ופטור מלא מעט קורסים), ושמעתי דעות לכאן ולכאן. מישהו יודע להרחיב על המקומות האלה קצת יותר? ומה עם הבינתחומי? האם יש שם מסלול דומה שמאפשר לימודים תוך כדי עבודה בצורה יחסית נוחה? ובכלל אני אשמח לדעות, בעיקר לאנשים שעשו תארים במקומות האלה, ושיש להם ניסיון תעסוקתי בתחום התוכנה. תודה רבה

ניסית לחבר אוזניות ולראות אם הבעיה משתחזרת גם שם? זאת יכולה להיות בעיה ב-driver של כרטיס הקול, למרות שזה לא סביר במיוחד אם מדובר בכרטיס קול סטנדרטי שמגיע עם המחשב. רוב הסיכויים שמדובר בבעיה חומרתית.

ושוב אני פונה למומחי הפורום בסוגיה קצת משונה: לצורך משימה כלשהי בצבא, אנחנו צריכים להכין כ-50 תגי שם, מהסוג ששמים על השולחן במשרד - בסיס משולש/טרפזי מברזל/עץ עם תג שם ממתכת עם חריטה עליו. בדרך כלל היחידה מקצה לזה תקציב ויש מחלקת חריטה שעושה עבודות כאלה, כרגע אין תקציב ואנחנו צריכים להכין את זה לשבוע הבא. בעקרון אם נביא את חומרי הגלם ורק נבקש לחרוט זה כנראה יעבוד אז אנחנו שוקלים לשלם מכיסנו את העלות. אז נשאלת השאלה איפה ניתן להשיג את חומרי הגלם האלה, ומה טווח המחיר של דברים כאלה להזמנה בסדר גודל כזה? האם החריטה עצמה תייקר משמעותית את העלות? תודה מראש לעונים, צה"ל מצדיע לכם

וואו המון תודה, אני אנסה ואראה אם יש מצוקת חניה ואם כולכם צודקים אז אני לא אסתבך ואחנה ברחוב. ואם תהיה אז באמת תקבל שוקולד בדואר

תודה על העזרה, בסוף סגרתי היום עם קולג'ים, הם התקשרו בבוקר עם הצעת מחיר. 250 שקל לחודש למשך 5 חודשים, מחיר סביר לדעתי (נכון, עדיין יש את הגרופון של וינגייט אבל אין טעם לשלם עליו אם אני יודע שאני בחיים לא אסע לשם ). חייב להגיד שלא סגרתי בלב שלב, קיבלתי שירות גס רוח ומתנשא (וצעקות על זה שאני "לקוח ישראלי ממוצע" כששאלתי למה לא מגיעה לי חניה, כשבערך בכל משפט טרחו להזכיר לי שהם עושים לי טובה והם לא חייבים בכלל לאשר לי מנוי חלקי). אבל כבר הייתי שם, והמקום אכן נראה די טוב (היה קצת עמוס אבל באתי ב-6) והמחיר מתאים. אה, וכן, לא קיבלתי חניה. מקווה שאפשר לסמוך עליהם כשהם אומרים שיש חניה סמוכה בשפע.

טוב, אז היום עשיתי סבב טלפונים. מה אני אגיד לכם, לפעמים נראה לי שבתי עסק בישראל פשוט לא רוצים להרוויח כסף. שיחה מספר 1: קאנטרי קלאב רמת פולג. אני שואל את הפקידה על המחיר (סדר גודל 5,000 שקל לשנה - יש הנחה של 25% לחיילים). ואז אני שואל כמה יעלה מינוי לחמישה חודשים. התשובה היא "אין דבר כזה - כל המינויים אצלנו הם שנתיים". הסברתי את המצב שלי ושאני לא יכול לעשות מינוי לשנה. הפקידה מציעה שאעשה מינוי לשנה, ואז אבטל אותו. כל מה שאני צריך לעשות, לדבריה, זה "להגיש מכתב שבוע-שבועיים לפני שאתה עוזב, ואז הוא יעלה לועדת חריגים, ואז בדרך כלל מאשרים את הביטול...". אני מסביר לה שזה לא הגיוני שאני אסכן סכום כסף כזה, ושאם המצב הזה ידוע מראש, למה אי אפשר מראש לסגור עסקה ל-5 חודשים. "ככה זה ואין מה לעשות". אוקי. שיחה מספר 2: קולג'ים ברמת השרון. שואל את הפקידה על המחיר. תשובה: "אנחנו לא מדברים על המחיר בטלפון. תבוא לפה". :shock: מחיר של רכב ב-200,000 שקל יש באינטרנט, לא בטלפון, אז בשביל הצעת מחיר למינוי לחדר כושר אני צריך לנסוע חצי עיר? שוב אני מסביר את המצב שלי, הפקידה עדיין לא נותנת מחיר אבל אומרת שהיא תבדוק את זה ותחזור אלי עם הצעת מחיר. "יכול להיות (!!!!!) שיחזרו אליך עוד היום אפילו" (השיחה היתה ב-10 בבוקר. כמובן שלא חזרו. הרי מובן שלוקח יומיים עבודה לקבל הצעת מחיר, כן?). על הדרך הפקידה מספרת לי שיש הנחה לחיילים, אבל בגלל שאני עושה מינוי ל-5 חודשים, "נצטרך לראות אם זה בכלל תקף". אוקי. שיחה מספר 3: בריכה של מלון Q בנתניה. באתר שלהם יש עמוד שכתוב בו על הבריכה ושניתן לעשות לה מינוי. מתקשר למלון, עונה פקידה. שואל על המינוי לבריכה. "אין לנו בריכה". אני מסביר שבאתר כתוב שיש, ושואל אם זה נפרד מהמלון. "זה לא שלנו". שואל של מי, ואיך אפשר לקבל מידע על המינוי. "אני לא יודעת". מתקשר לעוד לפחות 3 בריכות \ קאנטרי (השעה היא 13:30). אף אחד מהם לא טורח לענות לטלפון. אין אתר מסודר עם מידע. בקיצור, אז נראה שאני אצטרך לוותר על הפנטזיה המוגזמת שלי לבריכת שחיה מקורה, כנראה שאף בית עסק לא מוכן לקבל את הכסף שלי אם אני לא משלם לו שנה קדימה. אשמח להמלצות לחדר כושר ברמת פולג, ביחס מחיר-איכות משתלם.

כל סוזוקי בלנו\ליאנה\SX4.

יופי, אז גם אפליה של מזרחים ב"סלקציה" בכניסה למועדונים היא לגיטימית? הרי אם לחלקם לא היתה נטיה בלתי מוסברת להכנס לכלא, אז כנראה שלא היה צורך באותה ה"אפליה". ומה עם רוסים? אולי נעצור אותם יותר לבדיקות אלכוהול, הרי הם שותים יותר ויש סבירות גבוהה יותר שינהגו שיכורים. אפליה היא אפליה והיא פסולה מיסודה במדינה דמוקרטית, זה בכלל לא משנה אם היא מבוססת על עובדות כלשהן או על סטטיסטיקה. שלא נדבר על זה שגם הסטטיסטיקה היא בסוף רק סטטיסטיקה. גם מתנחל פסיכופט יכול יום אחד לחטוף מטוס של איר ג'ורדניין מנתב"ג ולהתנות את שחרור הנוסעים בביטול שיחות השלום. אני רוצה להחזיר אותך גם לטבח בנתב"ג בשנות ה-70, כשמחבלים יפנים טבחו בעשרות בני אדם בטרמינל. אז עכשיו נפלה כל יפני שעובר בנתב"ג? ההשפלה בבידוק בטחוני היא לא מעצם הורדת הנעליים והמישוש - ההשפלה מתרחשת כאשר עושים את זה לך בגלל שאתה ממוצא מסויים או שיש לך מראה "מאיים".

בטסט לא בודקים נורות אזהרה בלוח השעונים, אבל כן בודקים זיהום - שים לב שאם התקלה הזו מתבטאת בפליטה של גזים מעבר לתקן אתה תכשל בטסט

תפתח שרשור גם בשבילי, יש לי מדבקה של דגל בריטניה על הגג.

ואפילו יותר מזה - ברישיון השימוש אין שום מגבלה על שימוש למטרות מסחריות (בדקתי את הנושא הזה בעבר כשבניתי אתר עבור לקוח). עם השנים יותר ויותר פיצ'רים מגרסאות בתשלום מוצאים את דרכם ל-VS Express, אני חושב שזאת מגמה שתמשיך. מיקרוסופט גם מציעים היום שירותי TFS ב-Cloud בחינם לצוותים של עד 5 אנשים (הכוונה היא לא לשירות בסגנון Github/Codeplex, אלא ממש פרוייקט פרטי). אותי רק מעצבנת ההפרדה שיש כרגע בין VS Express for Web ו-VS Express for Desktop כשב-VS הרגיל כל סוגי הפרוייקטים מאוחדים ב-IDE אחד.

וואו, כי הוא מוסלמי? זה אומר שאם המחבל יקרוץ לו פעמיים הוא פתאום ידלג עליו בבידוק הבטחוני? הבידוק הבטחוני בנתב"ג הוא דווקא יחסית יעיל ביחס לשדות תעופה בחו"ל, והבדיקות הפיזיות בו פחות אינטנסיביות - אבל רק לישראלים יהודים. שיטת ה-racial profiling יכולה להיות יעילה, אבל היא מזעזעת מבחינת סטנדרטים של אפליה וזכויות האדם. ואם אתם חושבים שאם אף אחד לא אומר את זה אנשים לא יודעים את זה - אז לא, כולם מבינים. אני יודע שכישראלים שכחנו קצת מהמילים היפות האלה, אפליה וזכויות אדם, אבל תחשבו על זה. לא יתכן שאחוז ניכר מתושבי המדינה יקבלו יחס "מיוחד" ובדיקות ותחקירים פולשניים כשהם חסרי אונים לחלוטין. ואפילו אם אתם לא מסכימים איתי, תסתכלו שניה על מה אנחנו מקרינים כלפי חוץ - נתב"ג הוא שער הכניסה למדינה, והוא באמת מאוד יפה ופרקטי, אבל ברגע שתייר מגרמניה (שלא הגיע לכאן עם שום מטרה אידיאולוגית - למרות שגם זה לגיטימי) צריך לעבור תחקיר פולשני בצד, הוא ישכח את כל היופי הזה ויזכור רק את תחושת ההשפלה הזו.

אם אני אראה שהמחירים מוגזמים ושזה המון נסיעה, אני פשוט אוותר על הרצון לבריכה, ארשם לאחד המכונים הקרובים ואחכה כבר לחזור לגור בבית כמה חודשים. העניין הוא שאני מתאמן בחד"כ בבסיס כבר שנה ומשהו, ואני רוצה להתחיל לשחות, אבל אין לי מן הסתם בריכה בבסיס אז צריך לעשות מנוי לבריכה\קאנטרי אזרחית - אז היות ואני במילא צריך לשלם עבור התקופה הזו, חשבתי לעשות פיילוט בארבעה חודשים האלה.

תודה על התגובות כולם! וינגייט נפסל לדעתי, רק בגלל הפרסה שצריך לעשות בשפיים שאני יודע שתחרפן לי את הצורה ותוציא לי את החשק (הרי זה יגרום לי לחוות את כביש החוף משני הכיוונים, מה שאומר שאני בטוח אעמוד בפקק באחד מהם). אני אבדוק את אופציית המלונות, באיילנד ממה שהבנתי יש מכון של חברה נפרדת ואני לא חושב שהמנוי כולל את הבריכה שהיא רכוש המלון. הקולג'ים נשמע לי בינתיים כמו האופציה המובילה וזה 6 ק"מ לכל כיוון שזה לא נורא בכלל, אני אבדוק את המחירים... דריש, לטוס להרצליה זה אמנם נחמד, אבל אל תשכח שאני עושה את זה על רכב בן 27, על דלק שלי, ועל כביש החוף שיאכיל אותי הרבה מרורים

הגישה שלי בחיים היא שהמכון צריך להיות זמין, אחרת יהיו לי אלף תירוצים למה לא ללכת, אם אני אצטרך לנסוע 13 ק"מ (זה יוצא התחשיב בחזרה מוינגייט), לקחת מונית שירות או לנסוע להרצליה, אני בחיים לא אלך - מכיר את עצמי מישהו יכול להגיד משהו על הקאנטרי בפולג? רמות מחירים?

ממש מוזר, ניסית לפנות לחברות אשראי חוץ בנקאיות אחרות? אני בזמנו (כלומר בגיל 18) הוצאתי אשראי של "מולטי עזריאלי" דרך לאומי קארד, בעלות חודשית של 11 שקל, ואני משתמש בו כבר 4 שנים כשאני עם הכנסה של חייל חובה רוב הזמן ועם מסגרת מאוד מכובדת...

שמע, אני לא חושב שהדרישות שלי בלתי סבירות, אם חדר כושר צבאי יכול לספק את הצרכים שלי ולהיות פתוח מ-6:00 עד 23:00 אז בוודאי ובוודאי חדר כושר שאני מוציא עליו 250 שקל בחודש. אז נכון שאני רוצה גם בריכה אבל לא צריך להגזים, אני לא חושב שאלה דרישות בשמיים אגב הקאנטרי בכ"ס אמנם מעולה אבל אלה ממש לא הסטנדרטים שאני מחפש, בכל זאת המחיר למנוי חודשי שם (שלא בהתחייבות לשנה מראש) הוא בערך פי 2 ממה ששילמתי על טרויה. האמת שוינגייט הוא רעיון טוב שלא חשבתי עליו, הוא לא מאוד רחוק מהבסיס, וראיתי גרופון מעולה שמתאים לי בול - 3 חודשי מינוי לחדר כושר והבריכה ב-400 שקל. יש לי שתי שאלות - קודם כל מהי הרמה של החדר כושר מניסיון של מתאמנים שם (שמעתי שהוא טוב...), שאלה שניה - איך חוזרים מוינגייט לנתניה? כלומר היציאה משם היא הרי לכביש החוף לכיוון ת"א ואז אני מניח שאפשר לעשות פרסה רק בשפיים או משהו? יש טריק אחר? אולי לחנות בפארק יקום ואז לחצות את הגשר של הולכי הרגל?

היי כולם, במסגרת השירות הצבאי אני הולך לעבור לפולג בנתניה לכמה חודשים. באופן רגיל אני מתאמן בחדר כושר בבסיס הקבוע שלי, שהוא מספיק טוב כדי שאחסוך את הכסף על מכון אזרחי, אבל כעת לא תהיה לי אפשרות כזו ואצטרך לעשות מנוי למכון כושר אזרחי. אני מחפש המלצה על מכון כושר טוב באיזור. בשנה שעברה גם הייתי שם תקופה, והתאמנתי ב"טרויה" במלון כרמל. העלות היתה יחסית טובה (220 שקל כל חודש, למשך שלושה חודשים) אבל המכון עצמו לא מאובזר יותר מדי, ויש שם בעיות חניה רציניות כשיש אירועים במלון (שזה בערך כל ערב). כמו כן הוא נסגר מוקדם (9-10, תלוי ביום). וחוץ מזה לא אהבתי כל כך את האוכלוסיה, קצת מפחידה. אם אני כבר משלם אני מחפש מכון עם ציוד טוב יותר, שפתוח בשעות גמישות יותר (לא קריטי לי הבוקר, אלא יותר שעות הערב המאוחרות ופתיחה רצופה לאורך היום), ושיש בו חניה חופשית. חוץ מזה, ויותר חשוב, אני רוצה להתחיל לשחות אז אני מחפש מקום עם בריכה מקורה. מובן לי שיהיה יותר יקר מטרויה אבל מוכן לשלם את ההבדל. מעוניין מאוד לשמור על הקרבה הגיאוגרפית (איזור חוף הים בפולג...) אבל יש לי אוטו אז אם זה לא אפשרי, אני אוכל להסתדר. מתאמני קארספורום, אשמח לעזרתכם!

אני קצת משוחד כי אני מתכנת ב-C# כבר שלוש שנים, אבל לדעתי היא באמת יותר ידידותית וקלה להתחלה, גם בגלל כל מיני פיצ'רים בשפה עצמה, וגם בגלל שלדעתי אין שום תחרות ל-Visual Studio כ-IDE שלם (יצויין שיש לי היכרות בסיסית בלבד עם Java, יכול להיות שאני קצת טועה). במקרה הזה C#/.NET קצת דומה לאפל בעולם המובייל, זאת "החבילה השלמה", אתה מקבל את כל מה שאתה צריך כדי לכתוב אפליקציות מתקדמות (וכמובן שאתה יכול להוסיף על זה ספריות קוד פתוח, אבל את הבסיס יש). מצד שני, דווקא בקורס אוניברסיטאי, הייתי נוטה לכיוון Java, זאת שפה פתוחה וסטנדרטית יותר, והיא cross platform ורלוונטית יותר למובייל. היא תיתן לך אחלה נקודת התחלה גם אם יהיה טיפה יותר קשה ללמוד אותה (לא חושב שזה משמעותי בכלל), ולא תהיה לך שום בעיה ללמוד C# בעצמך אחרי שאתה יודע Java.

אני לא כל כך מבין למה ציפית, זאת מסעדה עממית במחיר עממי, קיבלת חוויה עממית. מה הבעיה? קינג ג'ורג' היא ממש לא המסעדה היחידה שמטביעה כל בשר בדלי של רוטב מתקתק, לצערי יש מסעדות ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה (בעיקר כשרות...) שעושות את זה בלי להתבייש. אין לי שום בעיה עם מסעדות בנוסח קינג ג'ורג', אבל אני משתדל לא לאכול בהן, כי אני לא כל כך מבין את הפואנטה. האווירה בדרך כלל זולה ולא לטעמי וככה גם האוכל, אז אם מחפשים אווירה עדיף ללכת למקום נורמלי ולהזמין מנה קטנה (לא חייבים להתפוצץ כל פעם שהולכים למסעדה), או לתקוע איזה פלאפל ולחסוך כמה שקלים.

אני משתמש ב-Usenet. להסביר מה זה על רגל אחת זה קצת מסובך ונשמע לא הגיוני, אבל בגדול, זו רשת עולמית של "קבוצות דיון" שהיתה לפני ה-web שאנחנו מכירים היום. הרשת הזו שרדה עד היום, במסווה אחר, בעיקר של שיתוף קבצים. בגדול איך שזה עובד זה שאתה משלם סכום מסויים לספק, שמאפשר לך להתחבר לרשת הזו דרך חוות השרתים זו (אצל כל הספקים יש גישה לאותה רשת - הספקים נבדלים ביניהם בכמות הזמן שהם שומרים אחורה את המידע בשרתים שלהם). ההורדה מבוצעת באמצעות קליינט דומה קצת לביטורנט, ואת ההורדות מוצאים גם כן באמצעות קבצים יעודיים (NZB) באתרים המוקדשים לזה. היתרון לעומת ביטורנט הוא שאין כאן שום אספקט של תלות באנשים אחרים, ברגע שמצאת NZB, הקבצים שלך ולא משנה כמה נדירים\ישנים הם. היתרון המרכזי לעומת עולם ההורדות הישירות הוא שזאת טריטוריה פחות מוכרת ומוחצנת במנועי החיפוש, ולכן בדרך כלל רשויות החוק הבינלאומיות לא ממהרות להוריד משם תכנים ולסגור אתרים. כמו כן המחירים הם משמעותית נמוכים מרוב אתרי ההורדות הישירות הפופולריים - חבילה ללא הגבלה במהירות מקסימלית עולה 15$ לחודש, חבילה של 1 TB עולה 25$ אצל הספק (ההולנדי) שלי. ההורדה היא תמיד במהירות המירבית של החיבור שלך. מה שכן, קצת יותר קשה למצוא את התכנים להורדה (אבל עם הזמן לומדים שיטות ומקומות טובים לחפש בהם). אה, ויתרון אחרון, ניתן להוריד קבצים באמצעות פרוטוקול מוצפן וזה עוזר מאוד להלחם במגבלות bandwidth throttling של ספקיות האינטרנט (ושאף אחד לא יספר לי שהם לא עושים כאלה, כי יש לי הוכחה חותכת - לפחות נכון ללפני שנתיים בערך). במילים אחרות, אם שמת לב שבשעות מסויימות המהירויות של ההורדה שלך קצת נמוכות, זה לאו דווקא בגלל האיכות של הטורנט. אז כן, זה עולה קצת כסף, אבל חוסך את ההתעסקות, לטעמי שווה. אני משתמש בזה כבר יותר משלוש שנים ומרוצה מאוד (שונא לחכות להורדות).