y9853

אני הזמנתי מ- SCOOTSRS. האיכות לא מדהימה, אבל גם לא רעה בסה"כ. המשלוח מהיר ביותר ע"י פדקס, ואם אני לא טועה זה בא מווייטנאם ולא מתאילנד, אבל אני לא זוכר. לא הזמנתי חלקי מנוע / פח מהם, כי אם רק קישוטים וגומיות.

אכן כן, זאת ועוד, אפילו הצורה של הכויל נראית כמו בשרטוט, רק שללמברטה שלי אין מצבר.

אין מילים בפי... כל הכבוד על המהירות ועל השיפוץ היפה! האופנוע בהחלט נראה חדש. הלוואי להייתי יכול לשים את הלמברטה שלי בסלון ולעבוד עליה. בקושי במחסן יש לי אישור, וגם זה בתנאים מגבילים... השקעה יפה והתוצאה מדהימה!

רפדים... עם בפני עצמו... הכסא בלמברטה (כמו בווספות הישנות) מורכב משתי טבעות (אין לי צילום שלו ב"שלוף" - אשתדל להעלות כזה בימים הקרובים) הנמצאות כ"א בקצה אחר של הכסא, כאשר באמצע ישנו קפיץ מרכזי. מהטבעות יוצאים קפיצים המתלבשים על הקפיץ המרכזי, ועל הקפיצים הללו שמים את הספוג ואת ריפוד הסקאי. במהלך שנות הגן של הלמברטה, פורקו ממנה קפיצי האורך (מן הסתם הריפוד נקרע אחרי חורף אחד והקפיצים החשופים היוו סכנה לילדים המשתוללים), כך שכל שנותר אלו הטבעות ממתכת בצדדים, והקפיץ המרכזי. מצוייד באופטימיות (שאולי כל סוף סוף משהו יילך בקלות עם הלמברטה), פניתי לרפד. הוא טען שאין כיום כבר קפיצים כאלו, אבל אם הוא יימצא, זה יעלה לי 250 ש"ח, ועוד 150 ש"ח הריפוד, ובסה"כ 400 ש"ח. כששאלתי אם אין קפיצים כאלו, איך הוא יודע מה המחיר שלהם, אז תשובתו היתה "זה יעלה לך 400 ש"ח, הכל". מעניין... מרפד אחר קיבלתי תשובה דומה לגבי המחיר. המעניין בסיפור הוא, שניתן לקנות כסא שלם (מחודש) כזה באנגליה תמורת 60 פאונד (360 ש"ח בערך), אך רק המשלוח שלו לארץ (עוד לפני מכס וחיות אחרות) עולה כ- 100 פאונד (600 ש"ח נוספים). כעת, אני מחפש (ואם למישהו יש אני ממש ממש ממש אשמח) או כסא זוגי של למברטה (או כסא עם קפיצים של ווספה), או רק את הקפיצים של הכסא, או לחילופין רפד שגם יהיה אמין, גם טוב וגם זול (כן, אני יודע... הרבה דרישות ושילוב שכמעט לא קיים) ואם הוא ירושלמי - זה בכלל שווה. מה שעצוב בכל העניין הוא שכל דבר כזה מעכב את התקדמות העבודה. את הכסא, או לפחות את המעמד לכסא (אצלי הם בלתי נפרדים) יש להרכיב בהתחלה, כי אח"כ נסגרת הגישה לברגים האלו. עכשיו יש לי עוד דבר לעשות בימים הקרובים...

לאחר פרק זמן בו לא הייתי קרוב ללמברטה, ולמרות שלא הגיעו עדיין כל החלקים מחו"ל (הפעם עוד מוקדם מידי להאשים את דואר ישראל הנאמן, כי אם את החנות דרכה קניתי, שעדיין לא שלחה את החלקים), כבר לא יכולתי להתאפק, והתחלתי להרכיב אט אט את הלמברטה. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא, שלוקח לי הרבה הרבה יותר זמן ממה ששיערתי לעצמי שייקח. על כל בורג המוברג בלמברטה (קניתי סט של ברגי נירוסטה חדשים) נמרח מעט גריז, ע"מ שבפירוק הבא בעוד אי אלו שנים, הם ייפתחו בקלות. לאחר שהרכבתי את כונס האוויר, שמתי פעמיי אל עבר צמת החשמל. הצמה אומנם לא מסובכת כלל, אך היא נבנתה מחדש. היות ולא מצאתי חוטים בצבעים המקוריים (למשל ורוד וסגול), החלפתי את הצבעים (כמובן שזכרתי לסמן איזה צבע חדש מחליף את הצבע הישן). ואז נתקלתי בבעיה הראשונה של חוסר זכרון (שלא לאמר סניליות מתקדמת, המהולה בטיפשות). אני לא מצליח להיזכר איך הכויל היה מחובר לשילדה, וברוב אהבלותי, גם לא צילמתי את זה בטרם פירקתי - ומכאן, למען הדורות הבאים, כל מי שחושב על לפרק כלי רכב כלשהו לגורמים, לפני כל פתיחת בורג, יש לצלם את המצב לפני, וזאת ע"מ שנדע איך להחזיר, גם אם הידיים מלוכלכות מאוד, ולא בא לטנף את המצלמה. ככל הנראה, בלמברטה שלי נעשה אילתור כלשהו בחיבור הכויל לשילדה, ומכאן הבעיה שלי. בלמברטה שתרם לי ILANLIN, אומנם יש כויל, אך הוא נמצא במקום אחר ממה שאני זוכר (ואת המיקום אני דווקא זוכר) מהלמברטה שלי. ראיתי שהוא מחובר באמצעות טבעת היושבת על חלק המתחבר לשילדה. הבעיה היא ששני הכוילים שונים משמעותית בגודלם, וכך גם גודל הטבעות המחזיקות אותם, וגודל החיבור לשילדה. כעת עומדות בפניי שתי אפשרויות: 1. לבדוק את תקינות הכויל בלמברטה השניה, ואם הוא תקין להרכיב אותו (בקלות יחסית). 2. ללכת ולחפש טבעת אשר תתלבש על הכויל, והסגירה שלה תהיה מספיק טובה ותתאים לחורים בשילדה. כך מצאתי לי פעילות לימים הקרובים...

כל שקל שיצא, נרשם. לא מטעמי קמצנות, אלא בשביל לדעת כמה באמת זה עולה לי. עד עכשיו יצאו מהכיס למעלה מ- 13,000 ש"ח (לא כולל פחחות וצבע), ואני מאמין כי עד לסיום הפרוייקט יצאו עוד כ- 4000 ש"ח נוספים. אבל, גם למדתי מהשיפוץ הזה, שיכולתי לחסוך לא מעט כסף בעלויות. המשלוחים מאנגליה מאוד יקרים - בעיקר כאשר מדובר בחלקים גדולים השוקלים מעל 2 ק"ג. לו היה לי מקום באנגליה, לשים בו את הדברים, ולאחר שכל החלקים הגיעו, הייתי קונה כרטיס טיסה לי ולאשתי (כך שהיינו יכולים להביא ביחד 40 ק"ג חלקים), זה היה יוצא יותר זול. החלקים (כולל אלו שנרכשו בארץ, וכולל "עבודות חוץ") עלו כ- 10000 ש"ח. המשלוח של החלקים לארץ עלה כ- 3500 ש"ח (וזה כאשר מספר חלקים כבדים הובאו ארצה ע"י חברים שחזרו משם), כך שאין ספק שלו היה לי מקום לאחסן בו את החלקים באנגליה, ולטוס ולקחת אותם בעצמי, היה יותר זול, ועוד נשאר לי עודף לטיול באנגליה.

אפשר להשאיל את אשתך? גם אני צריך כזאת רוח גבית מהבית. הרבה בהצלחה, ומזל טוב!!

התחלתי להרכיב את הפאזל... איך שאני ניגש למלאכת ההרכבה, אני נזכר בבדיחה... בלונדינית מתקשרת לבעלה ואומרת לו שיש בלאגן נוראי בבית. היא פתחה את אחד הארונות והפזאל של התרנגול התפזר על הרצפה, והיא לא יודעת מה לעשות. אז בעלה מרגיעה אותה ואומר: "אל תדאגי, תיכף אני חוזר מהעבודה, נאסוף ביחד את הקורנפלקס". מיותר לציין שאני מרגיש כמו הבלונדינית מהבדיחה, עם שלל חלקים, שאין לי שמץ של מושג לאן כל אחד ואחד הולך. המזל הגדול הוא שיש לי בעל שמבין (אופס... כמעט תפסתם אותי) - האינטרנט. יש שם את סדר ההרכבה הנכון ללמברטה - מההתחלה ועד הסוף, כאשר יש לי עוד למברטה במחסן (בחסות ILANLIN), ששם אני בודק איפה כל חלק וחלק אמור לבוא, איפה אמורה להשתחל צמת החשמל, ועוד לנסות להתאים את החלקים מהמדפים לשילדה. ממש כמו פאזל שיש לי את התמונה הסופית, ואני צריך להתאים את החלקים אחד לשני. כייף חיים!! אך לא הכל ורוד... כבר בשלב הראשון של התקנת המזלג, התברר לי כי ישנם שני סוגי בולמי זעזועים קידמיים. למי שלא מכיר את הלמברטה, מהמזלג יוצאים שני מוטות ברזל, שבינהם מחבר הציר שתופס את הגלגל הקידמי. במוטות הברזל האלו יש מגרעות, אשר לתוכם אמורים להכנס בולמי הזעזועים. בולם הזעזועים בנוי ממוט מתכת אשר "עטוף" בקפיץ, והוא נשען על מוטות ברזל באמצעות כדורים, אשר יושבים במגרעות. ההבדל בין סוגי הבולמים הוא גודל הכדור, ואופן חיבורו למוט הבולם. סוג אחד (כמו שלי) הוא כדור קטן, שעליו נשען בולם הזעזועים. הסוג השני (כמו שקניתי) הוא כדור גדול, המולחם אל בולם הזעזועים. ככה זה כשקונים קיט וסומכים על המוכר שזה מתאים ל- SX... בלית ברירה, הזמנתי כעת את בולמי הזעזועים הנכונים, דבר שיעכב את המשך הרכבת הפאזל בימים / שבועות, תלוי בדואר ישראל האמין מכל חיות השדה. תמונות? יש רק שלי מתוסכל, לא כדאי להעלות לפורום.

לכשיגיע מועד החידוש שלי, אני מקווה שגם אחשוב כמוך. נכון להיום, אני בדילמה אמיתית, כך שמזל שיש עוד זמן עד למועד החידוש....

ראשית, לא השתתפתי באסיפה, מפני שכמו שכתבתי בשרשור הנוכחי, מועדון החמש נמצא אצלי כרגע בתקופת מבחן, כאשר המבחן הסופי עבורי עדיין לא נקבע. כלומר, נקבעו השאלות שאבחן את המועדון עליהם, אך עדיין לא נבחן המועד לקיום המבחן, אך המבחן ייתקיים גם ייתקיים, וזאת ברגע שאהיה מוכן לערוך את המבחן האמור. כמובן שהמבחן יהיה שלי, ושלי בלבד, ובהתאם לתשובות שאקבל, אחליט על המשך דרכי במועדון - כאמור, המסקנות יהיו אישיות שלי לגבי המועדון, והן אינן אמורות להשליך על אף אדם אחר. שנית, לא כתבתי שאין שינוי, כי אם שאיני מרגיש באופן אישי שום שינוי. הקשר עם המועדון ממשיך להיות קלאסיקון פעם ב... ואבטומוביל פעם ב..., וכמעט שכחתי את המיילים מסמדר, עם ההזמנות להשקות ושאר הודעות נחמדות (שוב, בלי טיפת ציניות). תשובה ממך לשאלתי לא קיבלתי (כמה אחוז מהחברים הגיעו לאסיפה), למרות שאני משוכנע כי אתה יכול לספק לי תשובה מדוייקת. שאלתי את השאלה לא חלילה בשביל לנגח, אלא ע"מ לראות האם ישנם עוד אנשים במצבי, כאלו ששילמו את דמי החבר, אך נכון להיום נמצאים במצב בו התנהלות המועדון היא מהם והלאה. אולי דווקא הנתון הזה (ששוב, איני יודע מהו כי לא סיפקת לי את התשובה המבוקשת), עשוי להדליק נורת אזהרה למועדון. מצד שני, אם הנתון הוא גבוה מאוד (מעל 50%, ולו הוא היה כזה, אין לי ספק שהיית מפרסם אותו) זה אומר שיש קרדיט מרוב החברים לדרך החדשה אליה יוצא המועדון, ושהרבה חברים מחזיקים אצבעות למועדון להמשך דרכו הטובה. וכן, ברור לי ששינויים במועדון עם תקנון לוקחים זמן, וברור לי עוד יותר שישנם אנשים המתנגדים נחרצות לכל שינוי בתקנון, בדיוק כמו שישנם תומכים נלהבים בשינוי התקנון. אני מקווה בכל ליבי, שגם אם בבוא השעה לא אהיה חבר במועדון החמש, האור שנראה כעת בקצה המנהרה לא יתברר כרכבת, כי המועדון יקר לליבי, רק שמאז ה"פרשה" כהגדרתך והנספחים לה, הוא איבד אצלי כמעט את כל נקודות הזכות אשר נצברו בשנות חברותי (הרבות למדי, יש לומר) במועדון. לוקח שנים לבנות אמון, אך פעולה שגויה אחת יכולה להרוס את כל אשר נבנה. לצערי הרב, לע"ד, הטיפול ב"פרשה" היה לוקה בחסר (בלשון המעטה), וכעת חובת ההוכחה שהמועדון ראוי שאהיה חבר בו, מוטלת על כתפי המועדון.

איזה אחוז מהחברים הרשומים במועדון הגיע לאסיפה האחרונה ע"מ להצביע ולהשפיע? היות ואין לי מושג, אני באמת שואל ואין כאן כל כוונה נסתרת. אם היו יותר מ- 50% הצבעה, אזי בהחלט אתה צודק, רוב החברים מעדיפים לנסות ולהשפיע מבפנים. משום מה, יש לי הרגשה (וזאת הרגשה פרטית שלי, שאינה מבוססת על כל נתון ו/או שמועה) שהיו סביב ה- 5% (ואני לא בכללם) שבאמת באו וניסו להשפיע מבפנים. הערה לגבי החשיבה לטווח ארוך. כאשר הגיע המועד שלי לחידוש החברות, דיברתי ממושכות עם יו"ר המועדון היוצא. הוא אכן דיבר איתי על חשיבה לטווח ארוך, על הרבה דברים יפים שהוא רוצה ומתכנן לעשות (באמת, ללא טיפה של ציניות), ואכן הוא שכנע אותי להאריך את החברות שלי. עוד לא חלפה לה שנה, והנה הוא, לא רק שאינו יו"ר, אפילו לא חבר בוועדה, כאשר מיותר לציין שעד היום, באופן אישי, לא הרגשתי שום שינוי שחל במועדון. תבוא ותאמר שזאת הדמוקרטיה, אני מסכים לכך בהחלט, אך איזו חשיבה לטווח ארוך זאת אם היו"ר מתחלף לאחר זמן לא רב בתפקיד. איך הוא יכול להפוך את המועדון למשהו שהחברים שלו נתנו לו את המנדט לעשות?

רן, מה זה משנה כמה הוא גדול, ומה זה משנה למי יש יותר גדול, או יותר לקוחות. מה שמעניין אותך כלקוח זה להנות מהמועדון בו אתה חבר, ושהוא ימלא אחר דרישות המועדון האוטופי כפי שהצגת אותן. זה יכול להיות מועדון בו חברים שבעה חברים קבועים ועוד כעשרים מתנדנדים, וזה יכול להיות מועדון עם 3000 חברים. לעיתים, כפי שנוכחתי לא פעם ולא פעמיים, יש יתרונות לקוטן, בעיקר כשאתה מדבר על הנאה שאתה כלקוח רוצה להשיג מהמועדון (ולא, אני לא מדבר על ייצוג אל מול הרשויות, שאז ברור שיש יתרון לגודל). אני יודע היטב (וגם אתה יודע זאת היטב), כי כל מי שמגיע למפגש בירושלים (למרות שהוא קטן, ולמרות שאינו משתתף בתחרות למי יש יותר גדול / מנתח פלסטי יותר מוצלח) נהנה שם הרבה יותר מאשר לו היה נוסע למפגש בתלביב. בהחלט יכול להיות, שכאשר יהיו במפגש בירושלים 50 מכוניות או 100 מכוניות, יווצרו קליקות בין החברים, ואין לי ספק שאותו גרעין מקים של המפגש בירושלים, ייראה בעיני המתבונן מבחוץ כקליקה סנובית. מה שאני כותב, רק מחזק את דעתך לגבי הסניפים, כלל שיהיו יותר סניפים למועדון האספנות האוטופי, כך הלקוחות של המועדון יהנו יותר מהמועדון. לעומת זאת, ככל שיהיו במועדון יותר לקוחות, כך כוחו אל מול הרשויות ייגדל. העניין הוא שיש חובה של שימור לקוחות, ואחד התנאים הבסיסיים לשימור לקוחות הוא שהלקוח יהנה, או שלפחות יקבל תמורה הולמת לכספו. במצב היום, אני לא רואה איך אותו לקוח באילת נהנה מדמי החבר שלו כמו לקוח מתלביב. ואולי למעשה כאן טמון השינוי. מועדון החמש צריך להבין כי החברים הם הלקוחות שלו, ושחברות אמיתית אי אפשר לקנות בכסף.

יקירי, אתה לא יכול לצפות ממועדון כלשהו (בלי קשר למועדון החמש, שעליו, כמו שאתה יודע, יש לי ביקורת לא מועטה) לפרסם את תוכנית ההתייעלות שלו למי שאינם חברי מועדון. אני מניח שכך זה יהיה גם במועדון האוטופי שלך. ד"א, לאחר שקראתי שוב ושוב את מה שכתבת על מה שאתה רוצה מהמועדון שלך, לא נותר לי אלא להסכים עימך לחלוטין, ולהוסיף לרשימת רצונותיי את הדברים האלו שלך, אשר אותם אני הכללתי בהודעתי כ"מובנים מאליהם", רק ששכחתי ששום דבר לא מובן מאליו. :brickwall:

הציפיות שלי מהמועדון שלי: ראשית, אין אני מתייחס למועדון כזה או אחר. שנית, אני חושב שישנה חשיבות לגודלו של המועדון. למשל, באנגליה יש מועדון לחברי P4, מועדון הלמברטות המלכותי, וכל מועדונים כמעט לכל סוג רכב אשר קיים. המועדונים האלו, בגלל שהם מתמקדים בסוגים מסויימים של רכבים, מצליחים להוציא הנחות מהחנויות המוכרות חלקים לסוגי הרכב האמורים, מוציאים ספרים המדריכים את המשפצים צעד אחר צעד. לא רק את הספרים הסטנדרטיים, אלא גם ספרים עם טיפים קטנים שיכול לתת רק מי שעשה את העבודה במו ידיו. מפגשים של חברי מועדון (כן, רק למי שמשלם למועדון, אם החברות במועדון בתשלום), אירועים, קישור לאנשים המעוניינים להצטלם עם / לשכור לאירועים רכבי אספנות ועוד. זה מה שהייתי מצפה מהמועדון שלי (בנוסף לכל הדברים ה"ברורים" מאליהם). אז אולי אין ספרות בעברית לכל סוגי הרכב, אז אולי אין מספיק חנויות לחלקי חילוף לענתיקות בארץ. אבל כן אפשר לנסות להשיג הנחות בחנויות חלקי חילוף, אפשר לנסות ליצור קשרים עם מועדונים ספציפיים בחו"ל לטובת אותם חברים עם רכבים. לפני לא מעט שנים, כאשר הצטרפתי למועדון החמש, זה היה בזכותו של אמנון אירמאי. התקשרתי למועדון, לראות אם יש להם אפשרות לעזור לי כאשר עמדתי לקנות את רכב האספנות הראשון שלי. נועם השיחה, כמות המידע שקיבלתי ממנו, הפניה לחנויות בהן יש סיכוי שאוכל למצוא ספרים ו/או חלקים (אז עדיין לא היה אינטרנט חופשי כמו היום, אם בכלל) עוד בטרם החלטתי לפתוח את הארנק ולשלם עבור החברות במועדון, עשו לי טוב, ואין לי ספק כי בזכותו ובזכות הידע שלו, הנכונות לעזור ועוד דברים שלא אפרט כאן, החלטתי להצטרף למועדון. אני חושב שהיום האווירה שונה במועדון החמש. בפעם האחרונה שהייתי "זקוק" לעזרה מהמועדון, ושאלתי שאלה מקצועית הקשורה ישירות לרכבי אספנות, נאמר לי שמה שאני רוצה בלתי אפשרי, וכמעט שברו את רוחי. המזל שלי הוא שאני עקשן, ולמרות שאמרו לי במועדון שאין אפשרות, הסתבר שזה כן אפשרי. לע"ד, אני חושב שזה יקרה בכל גוף אשר קיים מספר לא מועט של שנים, גם במועדון ה"אוטופי". העייפות לענות על אותן שאלות שוב ושוב (ד"א, הפתרון מאוד פשוט - מדור FAQ באתר האינטרנט, שגם את זה הייתי מצפה מהמועדון שלי) עושה את שלה, ושחיקת האנשים שיושבים בראש הפירמידה ברורה, בדיוק כמו בכל עבודה שגרתית אחרת. למען הסר ספק, אני לא מנסה לנגח את מועדון החמש, והמבחן הסופי בו אבחן מחדש (באופן אישי) את מועדון החמש טרם הגיע (למרות שאני חושש שהם ייכשלו במבחן, אך הם זכאים כל עוד לא יוכיחו לי אחרת). החסרון של כל מועדון באשר הוא הובהר היטב בדבריו של גראוצ'ו מרקס: "אני לא מעוניין להיות חבר במועדון אשר מקבל חברים כמוני".

מממ.... הלמברטה אכן תורכב בתוך הבית. חד משמעית. מההתחלה ועד הסוף. היא נכנסה הביתה שלימה, בתוך הבית היא פורקה לגורמים, וכולי תקווה כי עוד לפני שאנסה להוציא אותה מהבית, היא בכלל תיראה דומה ללמברטה. בסוף מהפאזל הזה עוד תצא לי סוסיתא (אולי זה דווקא רעיון טוב שתצא לי סוסיתא).

תודה על ההזמנה. מתי אמור להתרחש האירוע? ככה יהיה לי איזה דד ליין...

השילדה הגיעה הביתה!!!!!!!!!!!! באושר גדול ורב, השילדה של הלמברטה שוכנת כעת, אחר כבוד, במחסן ביתי. היא נעטפה בניילון פצפצים, נכנסה לאוטו הממוחשב שלי, ובאה כל הדרך הביתה. את כל שאר החלקים אביא במהלך הימים הקרובים, ואז יגיע החלק המהנה ביותר, אך גם הקשה ביותר, מלאכת הרכבת הפאזל. עוד כמה תמונות מהיום לעיונכם....

את המדרכה אני עוד אביא... ואם לא, אתה תביא לי אותה להשקה של הלמברטה (מי יודע מתי זה יקרה, אך זה יקרה), וחסר לך שלא תגיע!! אכן פרוייקט הזוי בטירוף, אבל מהנה מאין כמוהו... תודה תודה!

אני כבר לא זוכר אם מפיראוס (יוון) לישראל זה לקח לנו 72 שעות או 96... אני חושב ש- 96 שעות. באוניית משא אוכלים את האוכל הפשוט שאוכלים המלחים הפשוטים. כמובן שנוצרים קשרים גם עם הקפטן (שגם הוא אוכל אוכל פשוט שמכין לו הטבח), אך אז אפשר לשבת איתו על כוס וויסקי, אל מול התוכי שלו... החדר עצמו זה חדר פשוט ביותר, עם מיטה, מיקלחון ושירותים, וצוהר קטן החוצה... הסיפור בהחלט ארוך, ואם אצליח להעביר בו רק רבע מההנאה שנהניתי, אני משוכנע כי ינעם לקוראים. אשתדל לעשות כן באחד מהימים הקרובים, אך איני מבטיח. בכל מקרה, הסיפור המלא הועלה באחד מהאבטומובילים לפני אי אלו שהם שנים. אם הקובץ של יומן המסע שרד בנכבי המחשבים (אני יודע שכל התמונות הושמדו שלא בכוונה), אשתדל להעלות אותו לכאן. כמובן שהקובץ נכתב על פיסות נייר, ורק עם ההגעה ארצה מהמסע, הוא הועבר לקובץ דיגיטלי.

אז זהו... האוניה בה אני הבאתי את הרכב שלי לא היתה מעבורת, כי אם אוניית משא. יצאנו מפיראוס בבוקר, יום למחרת עשינו עצירה בלרנקה (קפריסין), שם פרקו והעמיסו לא מעט דברים לבטן האוניה, ולאחר יום טיול שעשיתי בלרנקה, הפלגנו לחיפה, לשם הגענו בבוקר. הייתי הנוסע היחידי באוניה, למעט אנשי הצוות, דבר שהעצים אצלי את החוויה. זאת היתה האפשרות הכי זולה, ומבחינתי גם האפשרות היחידה.

ועוד כמה תמונות...

יש חשש שהפחח עומד לסיים את העבודה הקשה שהיתה לו ואת הצביעה, והלמברטה אמורה להיות מוכנה כבר היום. למרות זאת, איני בטוח כי היום אקח אותה הביתה, כי אני תוהה שאולי כדאי לתת לצבע להתייבש עוד יום, לפני שאני אורז את החלקים בניילון פצפצים. בניילון הפצפצים החלקים אמורים להיארז, ואחר כבוד להיות מובלים חזרה הביתה, שם כל החלקים יישארו בניילון עד להרכבתם על השילדה. מצד אחד, כבר מגרד בטירוף באצבעות להרכיב את הכל מהר מהר. מצד שני, עוד יום ייבוש אצל הפחח עשוי לעשות רק טוב לצבע, מה גם שאני לא רואה את עצמי מתחיל להרכיב את הלמברטה בסופ"ש. לפי דרישתם של שניים מששת קוראיי, אעלה מספר תמונות.

מממ.... לפני כמה שנים (לא הרבה מידי), שלחתי במכולה רכב אספנות לשיפוץ בחו"ל. הרכב הניע, ואף נסע מעט, ובשום פנים ואופן לא היתה אפשרות לעשות לו RORO. לכן הוא אופסן במכולה, ונשלח אחר כבוד לחו"ל. בדרך חזרה מחו"ל, עמדו בפניי מספר אפשרויות: מכולה, RORO, או להכניס אותו בעצמי לבטן האוניה. כמובן שבחרתי באפשרות האחרונה, מה גם שזה חייב אותי לשוט באוניה יחד עם המכונית ארצה, שזאת חוויה בפני עצמה. לאחר שהחניתי את המכונית בבטן האוניה, היא נקשרה ע"י שרשראות משילדת המכונית לאוניה, והכל בפיקוח שלי, למניעת נזק כלשהו למכונית. לאחר שהמכונית נקשרה, אפשר היה לבוא ולבקר אותה במהלך השייט. היות ויש למכונית מספר רישוי ישראלי, היציאה מהאוניה, המעבר במכס והיציאה מהנמל היו מהירים. וכן, אז זה היה אך ורק בחיפה. בהצלחה!!

הוא לא שמנמן, הוא נמוך יחסית למשקל שלו. הצבע הנבחר זה סגול על רקע לבן. ניתן לראות את הילד מחזיק את החלק הצבוע בצבעים האלו, אם כי בתמונות משום מה זה יוצא כחול ולא סגול...

ועוד מספר תמונות...