y9853

לא יכול לומר שהמשבר מאחוריי, אך בהחלט חלה התקדמות... בעזרת חברי הפורום החביבים, הגעתי היום (טלפונית, אבל גם זאת התקדמות גדולה), למישהו שמוכן לעשות אוברול למנוע הלמברטה. דיברנו בטלפון, וסיכמנו כי מחר אביא את שני המנועים של הלמברטות, ע"מ שאפשר יהיה לראות מה ניתן להוציא מהם, מתוך שאיפה, שמשניהם נוכל לבנות מנוע אחד "חדש". אך היתה בעיה מסויימת... פירקנו (רן ואני) רק מנוע אחד, האינדיאנים שלי כבר הלכו לישון, ולא נעים להתקשר לרן, ולהוציא אותו מהמיטה בשעת ערב מאוחרת. אמרתי לעצמי "על החיים ועל המוות", ואם ייגרמו נזקים למחסן, יש עוד מספר ימים עד שהאישה חוזרת, ויש לי שיפוצניק בסטנד ביי. באופן מפתיע ביותר, את המנוע של הלמברטה השניה (זאת אשר הייעוד המקורי שלה הוא לחלקים, באדיבותו של ilanlin), היה לא מאוד קשה להוציא לבד. יתרה מזאת, זה לקח פחות זמן ממה שלקח לרן ולי ביחד להוציא את המנוע הראשון. ככה זה שכבר מתורגלים, ויודעים בדיוק מה מפריע למנוע לצאת. למשל, לאחר שבמנוע הראשון, מכות הפטיש על הבורג המרכזי היו בעדינות (בגלל החשש), כאן כבר היה הרבה יותר בטחון בפעולה, ומכות הפטיש היו הרבה יותר נמרצות. האמת? נהניתי מאוד מהעבודה הערב... המשבר עדיין קיים, אבל לא אתן לו להפריע לי להתקדם בעבודה. כמובן שתמונות צולמו, אך מפאת השעה, הן לא יעלו הערב, מתוך תקווה אמיתית שיצטרפו אליהן מחר תמונות חדשות של הגעת המנועים לאוברול. אני מודה לכל התומכים נפשית (וגם לאלו התומכים פיזית)!

אתה יודע בת כמה היא היום?? מצד שני, אם את זה משיגים עם וספה, אזי עם למברטה אפשר להשיג מישהי צעירה ממנה ב- 40 שנה... (לא סתם דובי רוצה למברטה)

אני מקווה שבקרוב אוכל לשים את היד שלי על עוד איזו למברטה, ואז אקח שוב את האוטו של החבר עם העגלה (זאת שבה הבאתי את הלמברטות), ונוכל לעשות לנו יום טיול... אתה בטח תדע מתי אני אעשה כן, והפעם אל תתבייש לבקש טרמפ על העגלה. אם הייתי יודע שמחכה לך ווספה לחלקים - בטח שהייתי לוקח אותה על הדרך!

מצד שני, אחרי לילה מחוץ לבית (אפילו לילה בעבודה עדיף על לילה במחסן), ראיתי גם את התמונות הבאות שצולמו במצלמה, והן אלו אשר נותנות לי כח להמשיך, ואני משוכנע כי אתגבר על המשבר (עושה רושם כי הוא כבר בדרכו לחלוף...). ככל הנראה אשלח את המנוע לאוברול ולא אעשה זאת בכוחות עצמי, למרות שכל מי שדיברתי איתו אמר שבסה"כ זה פשוט, ובהחלט ניתן לעשותו לבד. הסיבה שאני מעדיף לשלוח את זה למישהו שיעשה את האוברול היא, שבגלל שהידע הטכני שלי באוברול מוגבל (שלא לומר לא קיים), ולמרות שיש אתרי אינטרנט המסבירים צעד אחר צעד, בליווי תמונות, מה שצריך לעשות, עדיין בשורה התחתונה, אני עלול להיתקע בלי איזה חלק, ואז צריך להתחיל בריצות אחריו, וזה עוצר את העבודה (לפעמים עד שהחלק מגיע מחו"ל לוקח שבועיים שלושה), ואז יש להמשיך את העבודה, עד לחלק הבא שחסר... יש לי נסיון רע עם שיטת העבודה הזאת (למרות שאני יודע שבמידה והכל יילך כשורה - אהנה ממנה הכי הרבה - בכל המובנים).

אז למה נשברתי... אני מצרך כאן כמה וכמה תמונות, שאולי עשויות להראות על מהות העניין, ומהות המשבר.

הפלודה אכן היה משובח, והחיזוק שלו עם וודקה בכלל הוסיף הרבה... כל סוף סוף נסעתי בקו ישר הביתה... בכלל, האווירה והחברה היו נעימים עד מאוד!

שלא יהיו אי הבנות כלשהן. דרכי המשותפת עם הלמברטה עוד ארוכה, ואנו נמצאים רק בתחילה של (אני מקווה) ידידות מופלאה. כמו בכל מערכת יחסים, ישנן עליות וישנם מורדות, ישנם משברים והכי חשוב, יש גם רגעים יפים. אין לי ספק שעכשיו זהו משבר, שאולי יימשך זמן מה, אבל אין לי גם ספק כי נצא שנינו מחוזקים ממשבר זה. אני אצא מחוזק בידע טכני ובכלי שאני מכיר היטב, ואילו הלמברטה תצא מחוזקת בחלקים משופצים או חדשים (או משומשים). אז זהו, שעושה רושם כי יש מרגע לרגע יש יותר ויותר ברגים על המדפים (נו טוב, גם על הרצפה), ואני חושש שבגלל הפירוק הוא של שתי למברטות במקביל, יהיו ברגים שנאמר עליהם: "אה, זה בטח של הלמברטה השניה", ולבסוף יתברר כי היו אלה הברגים המחברים את המנוע לשילדה... בירה שחורה כמעט תמיד יש, לגבי העוגיות אני לא יכול להבטיח כלום. הכי הרבה תצטרך להתפשר על עוגה. לעניין האישה... בתור אשתו של אוהד הפועל ירושלים כדורסל, אשתי מכירה את המשפט: "אם אשתך תגיד לך: "או אני או הפועל", אתה תתגעגע אליה?" אין ספק כי גם במערכת יחסים הזאת יש משברים, אבל היא בונה על הנסיעה בסירת הלמברטה (כן כן, זאת שכיום אנו משתמשים בחלקים שלה), אז אם לא יהיה בלאגן גדול מידי, חוץ מאשר שאשן כמה לילות במחסן, אספקת העוגות והעוגיות צפויה להימשך כסדרה. אמנם המשבר קיים, אומנם הוא לא קל בכלל, אך אני יודע שבסופו של דבר הוא ייגמר. למרות זאת, ולעניות דעתי, מי שייראה איך נראה עכשיו המחסן (תמונות אשתדל להעלות מחר) בו חונים זה על זה שני שלדים של למברטה, וכל זה על מצע של שמן שחור וג'יפה, יגיד לי שאין מצב שהוא ייגמר...

משבר... אין מילה אחרת שאני יכול לתאר את הרגשתי מלבד משבר. ששת קוראיי השרשור הזה, בוודאי ששמו לב לרוח האופטימית אשר נשבה כאן, והצבת יעדים אשר הוצבו בזמנים סבירים ביחס לכמות העבודה עד להגעה אליהם. אתמול בערב נפל דבר. הרעיון המקורי היה שהיום רן יבוא אליי (שוב), ואנו יחד נחתוך את האגזוז, ננקה אותו מבפנים, ולאחר מכן נעשה את צעדינו הראשונים בריתוך. גם לרתכת דאגתי שתהיה לי בהישג יד. אמש, לאחר ארוחת הערב אצל חמותי, שעליה אני לא רוצה להרחיב את הדיבור, חזרתי הביתה מלא אנרגיה, שמתי את האינדיאנים במיטות, והלכתי לפרק את האגזוז מהמנוע. מסתבר, שבמשך חייה של הלמברטה על הכביש, ככל הנראה היתה לה בעיה באגזוז (שזה סביר ולגימיטי לחלוטין). מי שפרק את האגזוז, לא הצליח להרכיב אותו בחזרה בצורה ראויה, ונלחם עם איזה פח, ע"י קריעה שלו וכיפוף לכלמיני צדדים מצדדים שונים. אז נכון, הוא הצליח בעקבות כך להכניס את שני הברגים אשר מחזיקים את האגזוז והמנוע ביחד, אבל בגלל שהוא כופף את הפח, האגזוז לא "ישב" טוב, ולכן הוא נקשר בכלמיני חוטי ברזל אל המנוע, השילדה והמרכב. הדבר הזה גרם להתחממות יתר של המנוע ושל הראש שלו העשוי מאלומיניום. ברבות השנים, ואולי גם לאחר שהלמברטה הפסיקה לסוע, נוצר חור בגודל של אצבע בראש המנוע, צמוד לאחד המקומות בהם עבר האגזוז. כמובן שזה שינה את התוכניות של רן ושלי, ונאלצנו לדחות את שיעור הריתוך למועד מאוחר יותר. לפיכך, אתמול בערב ישבתי לפרק את כל החלקים שחוסמים את הגישה למנוע בלמברטה השניה (לחלקים, באדיבותו של ilanlin), דבר שארך שעות ארוכות... אבל לא רן יוותר על לעזור לחבר במצוקה! הוא הגיע ביחד עם בנו לעזור, וביחד פירקנו את הראשים משני המנועים. כמו כן, הצלחנו להפשיט עוד ועוד חלקים מהלמברטה, וכן לפרק כמעט לחלוטין את המנוע מהלמברטה - נשאר רק חיבור החשמל. כשפתחנו את הראש של המנוע גילינו שהיות והלמברטה עמדה בחול במשך זמן כה רב, נכנסו דרך החור מים וחול. אומנם לא בכמויות, כי הגישה לשם קשה (גם למים ולחול), אבל זה היה מספיק בשביל ליצור בעייתיות מרובה בתוך המנוע, ולא תהיה ברירה, אלא לעשות למנוע אוברול כללי - דבר אשר תוכנן להתבצע במועד הרבה יותר מאוחר. במצב בו נמצאת הלמברטה, צריך כבר לפרק אותה עד תום, להשאיר אותה ערומה לחלוטין - רק עם השילדה, ולבנות על השילדה את הכל מחדש. דברים אשר תוכננו להיעשות במועד מאוחר יותר. את שני המנועים צריך לפרק משני האופנועים, ולעשות מהם מנוע אחד אמין וטוב. אם יש מישהו שיודע מי יכול לעשות את העבודה הזאת, אשמח לדעת.. המשבר שלי הוא גדול... פתאום לראות את הלמברטה ככה, עם ראש המנוע פתוח, והשמן (שלא לכתוב ג'יפה, בשביל לא להעליב אותה) על הרצפה, ולהבין שאין מצב שאני יכול לשמוע את הצליל שלה לפני שאני עושה לה אוברול כללי... פתאום להבין שהיא כבר לא תיסע לפחח, אלא תגיע בחלקים חלקים אליו... פתאום להבין שיש לי כ"כ הרבה ברגים שאין לי מושג למה הם שייכים... (נעשה נסיום לרשום עליהם למה הם שייכים, אך בעת הניקוי שלהם, כולם התערבבו זה בזה, וכעת כל מה שנותר לי הוא מושג ערטילאי על השימוש והמיקום של כל בורג ובורג). פתאום להבין שאם אשתי תראה את המחסן, ואיך שהוא נראה, סביר להניח שהלילה אשן במחסן (ה"מזל" שלי הוא שאת הלילה אני אעשה בכל מקרה בעבודה ולא במיטתי החמימה, והיות ומחר היא נוסעת בלעדיי למספר ימים, יש לי עוד סיכוי לסדר אותו עד שהיא תחזור) מצד שני, יש גם כמה נקודות אור. הראשונה, ואולי החשובה ביותר היא שיש לי חבר כמו רן העומד לצידי. השניה, בסופו של דבר, אולי זה ייקח יותר זמן, הרבה יותר זמן ממה שחשבתי, אבל זה עשוי להיות יותר מוצלח. בשורה התחתונה - משבר רציני!

התלת אופן חמוד להדהים!! מעניין מאוד מה זה... חוצמזה, אשמח לדעת אם אפשר לחלץ משם את הלמברטה, או לפחות את הסירה שלה, שלפי התמונה היא בכלל נפרדת ממנה כעת. נשלחה גם הודעה פרטית בעניין. תודה!

אמש הכנתי לי את הקרבורטור של הלמברטה בשקית, יחד עם ספריי קרבורטורים, WD, ומפתחות ברגים, ע"מ שאוכל לקחת אותם היום לעבודה. היום בבוקר קמתי מוקדם בטירוף, בשביל להגיע לעבודה בזמן (מה לעשות, יש כאלו שעובדים גם בשישי וגם בשבת...), ולמזלי הטוב, זכרתי לקחת את השקית האמורה. בסופו של דבר, מצאתי את עצמי היום לפני שעה 7:00 בבוקר, יושב ומנקה קרבורטור... האמת, לרגע לא חשבתי שאי פעם אני אנקה קרבורטור בכזאת שעה... בד"כ בשעה 7:03 בבוקר, אני מתחיל את החלום האחרון, עד שהילדים (שלא לומר האינדיאנים) שלי קופצים עליי ומעירים אותי. לאחר זמן מה, הסתיים ניקוי הקרבורטור, ואני שמח לבשר כי כעת הוא נקי ומוכן להרכבה חזרה על הלמברטה. אחד הדברים שהפתיעו אותי היה שבסה"כ הוא היה נקי יחסית לקרבורטור שלא עבד למעלה מ- 15 שנה, לא היה בו חול בכלל, וכל החלקים היו במקום. כעת, ע"מ לנסות ולהעיר את המנוע משנת החורף הארוכה עד מאוד שלו, נשאר לחבר חזרה את החלקים ללמברטה, להוציא את הפלאג (שגם לאחר כ"כ הרבה זמן עומד עם הקאבל שלו), להכניס קצת שמן למנוע דרך המקום בו נמצא הפלאג, לבדוק שמערכת החשמל תקינה (פלטינה, דינמו ושאר ירקות), לסובב את המנוע (בעזרת רגלית ההתנעה) מספר פעמים ללא הפלאג, ולאחר שאוודא כי הוא מסתובב חופשי, לחבר פלאג חדש למקום (ואם אמצא עד אז גם קאבל חדש, אזי גם הוא יוחלף), ולנסות להתניע. אם מישהו חושב שצריך לעשות עוד משהו בטרם ההתנעה (חוץ מלהחזיק אצבעות), הוא מוזמן לכתוב זאת כאן. כמובן אם מישהו רוצה לבוא ולעזור בהתנעה, או סתם להיות נוכח בה (גם בלי לעזור), הוא מוזמן בחום (קפה מובטח, עוגיות לא מובטחות, אבל משהו מתוק כן), כאשר על מועד ההתנעה תבוא הודעה כאן כ- 24 עד 48 שעות לפני כן, כאשר השאיפה היא לעשות זאת במהלך השבוע הקרוב (לא מבטיח כלום). דבר נוסף, במערכת הפליטה של הלמברטה (אגזוז) יש חור גדול למדי, וסביר להניח כי הדוד מלא בחול ואולי גם בבעלי חיים שונים. מה שכרגע אני חושב לעשות זה לחתוך את הדוד, לנקות אותו כראוי, ולרתך אותו מחדש, תוך כדי סתימת החור. גם כאן אשמח לשמוע רעיונות נוספים לתיקון הבעיה (מעבר, כמובן, להחלפת האגזוז)

לא צריך להיות לא נעים... נהפוך הוא!! כל חלק ללמברטה יכול לעזור, גם אם זה ברבדים (שזה בכלל לא סוף העולם...), אם יש לה סירה זה בכלל מצויין, אך גם אם התלת אופן הוא בכלל כלי אחר, זה עשוי להיות מעניין. אודה לך באם תוכל להעלות כאן או לשלוח לי בפרטי תמונות שלה ודרכי הגעה, אך ראשית יש לבדוק עם הגננת אם היא מוכנה לשחרר אותה... תודה!

אני שמח שלפחות אחד מבין ששת קוראיי השרשור נהנה ממנו......... לגבי סופי של רן. האמת, חשבנו כבר על זה, ורן אף הציע להשקות את הלמברטה שלי ממימיה של סופי. אתה חושב שאם ייצא מהם משהו, אז כשסופי תהיה בהריון, תהיה לה סירה?

אני מקווה שהקדמת את זה בהרבה מאוד שנים טובות! אני חבר מועדון החמש (ולא חבר ב- IVC), ואף חידשתי את חברותי במועדון לא מזמן. למה עשיתי כן? כי החלטתי לתת לאבי צ'אנס לשנות דברים לטובה. לא יילך? לא אחדש שוב. פשוט כך. הקשר שלי עם התחביב שלי, הוא במפגשי ירושלים, והקשר הבלתי אמצעי עם רכבי האספנות שלי. מה שכן, אני בהחלט זוכר למועדון חסד נעורים, ואין אני שוכח ולו לרגע קט את תרומתו, בתחילת דרכו, למען רכבי האספנות בישראל. לצערי הרב, בתור איש משפחה עם ילדים קטנים, העובד ביותר ממשרה וחצי בשתי עבודות שונות, אין לי זמן לעסוק מספיק בתחביב האהוב עליי בשביל עצמי, כל שכן לבוא ולתרום ולצאת למלחמות (גם אם אני חושב שהם מוצדקות) למען אחרים. המזל שלי הוא, שאני מוצא זמן לנהל את המלחמות בשביל עצמי...

מצד אחד אתה צודק. מצד שני, כל הביקורת שיש לי על התנהלות המועדון, היא לא במטרה לקנטר את המועדון, ולא במטרה לפגוע בו. נהפוך הוא. המטרה היא לנסות ולעזור למועדון, ע"מ להראות איפה נעשות טעויות. ולעשות את זה בזמן אמת, לא בדיעבד, כאשר נהיה מאוחר מידי - ראה מפגש ירושלים. למרות זאת, אני מקבל את הערתך, ולא אכתוב עוד בנושא התנהלות המועדון, או לפחות אשתדל מאוד...

חדשות לא טובות... בנסיון להוציא את הבורג שנתקע בתוף של הגלגל הקידמי, נשברה האוזן המחזיקה את הבורג. (לא עבודה שלי, נתתי למומחה להוצאת ברגים לעשות את העבודה). כעת נשאלת השאלה האם להלחים את האוזן בחזרה (הלחמת אלומיניום), או לקנות חדש / משומש. אם יש מישהו שיש לו חלק כזה, או אפילו את כל התוף, כולל סנדלי הברקס והבורג המרכזי - למסירה או למכירה, אשמח לשמוע על כך בפרטי. תודה!

סביר להניח שזה כבר לא רלוונטי, הרי כתבתי שלא בטוח שהחברים יירצו כבר שהמועדון יפרוס את חסותו (או לפחות זאת היתה כוונתי) על המפגש בירושלים. פשוט אני מאוכזב מאוד מהתנהלות המועדון, ולא רק בנושא הזה. ההתנשאות של המועדון, וחוסר האכפתיות שלו מהחברים בו, יכולה לעיתים להוציא אותי מדעתי... בסופו של יום (ואני מקווה כי זה לא יהיה מאוחר מידי), יבין המועדון כי הוא נמצא בשביל החברים בו, ולא החברים בו נמצאים בשבילו. אתה מכיר היטב את סיפור הרשיונות של הלמברטה שלי, ודי לחכימא ברמיזא.

כמה שאלות... לגבי המפגש בירושלים, כתבת (וגם אמרת לי בטלפון) כי המועדון רוצה שהוא יתבסס, ו"ירוץ" (אני לא יודע איך לתת כאן את הקישור לדבריך הכתובים), ורק לאחר מכן המועדון ייקח עליו חסות. לעומת זאת, מפגש השפלה, כבר במפגש הראשון מקבל את החסות של המועדון. יש כאן השפלה... כעת נשאלת השאלה, שעליה אין לי תשובה, האם זה כבר לא מאוחר מידי שהמועדון יפרוס את חסותו של מפגש ירושלים. כמובן שמקודם צריכה להישאל השאלה האם המועדון בכלל רוצה לקחת תחת חסותו את מפגש ירושלים (על פניו עושה רושם שלא, אחרת זה היה קורה כבר מזמן).

היה עוד קצת זמן היום, ויש תוצאות... ב- 3 מתוך ארבעת החישוקים של הגלגלים (למי שלא מכיר, כל גלגל של למברטה (וגם של ווספה) מורכב משני חישוקים, והם למעשה מרכיבים את הג'אנט) הסתיימה פעולת ניקוי החלודה הראשונית. יש עוד לעבור עם נייר מים לפינישים אחרונים. הצמיג הקידמי נדבק לחישוקים ולא היתה דרך להפרידו מהם, כך שהצמיג נחתך בסכין, ע"מ שאוכל להפריד בין החישוקים. לפי עיצתו של רן, נשפכו על שני החישוקים הרבה מאוד מים חמים, עד שניתן היה להפריד (בלחץ פיזי בלתי מתון בעליל) את הצמיג מהחישוק. בסיום ניקוי החלודה, אני מתעתד לצבוע את החישוקים בצבע בסיס, ולאחר הייבוש גם בצבע "אמיתי" (ככל הנראה לבן). בנוסף, לאחר מאמצים רבים, ושפיכת WD כמים על הבורג המרכזי של הגלגל האחורי, בשעה טובה ומוצלחת, הצלחתי לפתוח אותו, ולאחר ריב, שהחל בקללות ועבר למכות פשיט, הצלחתי להוציא את התוף של הגלגל האחורי. סוליות הבלמים נדבקו לתוף, וכתריסר עכבישים חיוורים לא הבינו מה פרץ האור אשר שטף את זיו פניהם. כמובן שסוליות הבלמים נותקו מהתוף, ולעכבישים עשיתי re location. בסה"כ, העבודה מתקדמת בקצב המשביע את רצוני, וכולי תקווה כי במהלך שבוע הבא, אנסה להעיר את המנוע מתרדמת החורף שלו (שעון החול שלו הולך ואוזל). אך עוד לפני כן, אני צריך לארגן מפתח, ע"מ שיהיה לי איזה סוג של חשמל. מחר אמור להישלח התוף הקדמי לפתיחה וזאת מפני שנשבר שם בורג, ובנוסף לא הצלחתי לפתוח את התוף. סביר להניח כי גם שם סוליות הבלמים מונעות ממנו להיפתח, אם כי בהחלט נשקלת האפשרות כי העכבישים בגלגל הקידמי, הרבה יותר עקשנים מקרוביהם בגלגל האחורי. במהלך הסופ"ש אני מקווה מאוד שיהיה לי זמן לעשות ניקוי יסודי לקרבורטור. לאחר ההתנעה (מתוך תקווה שהכל יילך כשורה), יישארו לי דברים "קטנים", כגון הרכבת ידיות ברקס וקלאץ', הרכבת המתגים, חיפוש ברחבי העולם אחר פנס, ספידומטר ופילטר אוויר התואמים ללמברטה ושליחתם אליי (וכמובן הרכבה שלהם על הלמברטה), ועוד (למשל ניקוי תופי הבלימה ושליחה של הסנדלים לשיפוץ והרכבת סוליות בלימה חדשות). לאחר מכן, הרכבת כל החלקים שהוסרו ממנה (מעניין מה אעשה עם כל הברגים שיישארו לי לאחר ההרכבה). במידה ולא אצליח להתניע את הלמברטה, אחשוב הלאה מה עושים (האם פתיחת ראש מנוע תספיק, או שמא אצטרך לעשות אוברול כללי למנוע - שתי אפשרויות שכרגע עשויות לתקוע את השיפוץ מבחינה תקציבית, ולכן אני מקווה שלא אגיע לשם בשלב זה). כל מי שיש לו חלקים ללמברטה (למברטה SX 150 סמ"ק מודל 69'), ומוכן לתרום / למכור אותם לטובת השיפוץ, מוזמן בחום ליצור קשר!

יצאתי טונה... חוצמזה, המשקפיים שלך אצלי כערבון לכך שתבוא שוב. עד הפעם הבאה אחשוב כבר מה לקחת לך הפעם בשביל להבטיח את הביקור הבא. וכשאתה בא, תביא איתך בוקסה מספר 27, והמון כח (ולא רק כח רצון). שפכתי מיכל WD על הבורג המרכזי של הגלגל האחורי, אך הוא ממשיך להתעקש, ולא זז (עושה שביתה איטלקית המנייאק).

הקטלוג שלהם ללמברטה בגרמנית (בינתיים אין שם באנגלית). בהחלט עדיף איטלקית, הרי את שתי השפות אני לא מבין, אבל לפחות האיטלקית מתנגנת יפה...

אני יכול לנסות... אין כ"כ איפה להדביק את הפתק, ועושה רושם כי הבעלים שלה לא ממש מסתובב לידה, אבל אשתדל לשים פתק במהלך השבוע. שלח לי בפרטי מה אתה רוצה שייכתב שם.

תודה רבה! נשלחה הודעה פרטית.

בירושלים, כרמן גיאה, לא ברור באיזה מצב... האם באמצע שיפוץ שהופסק, או משהו אחר. הרכב נטול מנוע. התמונות צולמו בנייד, ואיכותם בהתאם.

אני בכלל אומר תודה שהשוטר הזה לא נתן לי דוח על בזבוז של WD...

אני הזמנתי ספר אחר, לפי המלצה של מישהו אחר, ואני מאמין כי הוא יענה לצרכיי. בכל מקרה, במידה ו"אתקע" עם הספר שהזמנתי, אשמח להשתמש בספר שלך. לאחר שבשבת פורקו הגלגלים, היום התחלתי לנקות אותם ולהוריד מהם את החלודה, וזאת בעזרת מברשת שהולבשה על המקדחה, הרבה כח פיזי, ולא פחות סבלנות... המטרה כרגע היא לנקות אותם, לצבוע בצבע בסיס וצבע רגיל, ולאחר מכן לקנות צמיגים ופנימיות חדשים ולהרכיב על הלמברטה, שלא תעמוד נטולת גלגלים. במהלך הפירוק של הגלגל הקדמי, נשבר בורג המחבר את הגלגל לדראם, והוא יישלח במועד מאוחר יותר לתיקון. מעבר לכך, עושה רושם שהברקסים תפוסים בדראמים שלהם, ולהוריד את הדאמים הולכת להיות משימה לא פשוטה כלל וכלל. בנוסף, הגלגל הקידמי "התאחה" עם המסגרת של הגלגל, ולא ניתן היה להפריד בינהם - גם לא בכח פיזי מתון, ולפיכך, גייסתי את הגנים המרוקאיים שלי, ובעזרת סכין, חתכתי את הגלגל, כאשר כעת, בנוסף לחלודה שיש על המסגרת של הגלגל הקידמי, יש גם שאריות צמיג... יהיה מעניין, ואני מקווה שגם ימשיך להיות כייף...