y9853

קראתי כתבה בהארץ על טעויות במבחני בגרות שנבעו משימוש ב- GOOGLE TRANSLATE, כאשר הדוגמאות הבולטות היו: I was born in a seat וגם The weather was father in law אכן אתר חביב...

גם הבוקר הלכתי למוסך, לראות מה קורה עם יקירתי הלמברטה. ראיתי שהורידו אותה מהליפט, ובתוך ליבי כבר שמחתי. השמחה נגמרה מהר מאוד, הרגע שראיתי כי כיסוי הכידון עדיין מופשל, וזה אומר כי העבודה נעצרה. שאלתי מה קרה? מדוע נעצרה העבודה? ואז אמרו לי שחסר להם התופסן של הברקס האחורי המתחבר לשילדה. כלומר, המעצור של הכבל החיצוני, אשר עוצר את הכבל החיצוני בעת לחיצה על הברקס, וכך נותן לכבל הפנימי להפעיל את הברקס האחורי. למעשה יש מעצור כזה לכל אחד מהכבלים. שאלתי לתומי: "נו, ואין לכם במוסך?" אמרו לי שאין, אבל בגלל שהם לא יודעים את הגודל המדוייק, הם הזמינו כלמיני גדלים, והם מקווים שזה יגיע מחר, ואז יוכלו לסיים עם הלמברטה. ממש סיפורי הפחח... חזרתי הביתה, ניגשתי ללמברטה שתרם לי ILANLIN, בדקתי האם שם ישנו החלק הזה, והנה, הוא ישנו!! שתי מכות עם פטיש על המברג, והקליפס בחוץ. עוד 3 דקות עבודה לחיתוך כבל הברקס האחורי, כניסה זריזה לאוטו, והנה אני שוב בתלפיות, במוסך של סימון, עם החלק החסר. הפועל הסתכל עליי בתדהמה מאיפה הבאתי לו את החלק הזה, אך לקח אותו ואמר שהוא יישתדל לגמור את הלמברטה היום. נקודה לאופטימיות זהירה, אם כי כמו שאני מכיר את המוסך ואת מה שקורה עם הלמברטה - היום זה כבר לא יהיה... כאן המקום להוקיר תודה (בפעם המי יודע כמה!!) ל- ILANLIN על תרומתו למבצע!

ברקסים זה בטיחות מדרגה ראשונה. לעשות כמו שעשה הפועל, גם אני יכולתי. לעבור טסט, סביר כי זה יעבור. אבל ברגע האמת, כאשר אני מרכיב את הילד שלי מאחורה, אני רוצה להיות בטוח במיליון אחוז שהברקסים יעבדו כמו שצריך. ניסיתי ל"שחק" עם הכבל ברקס. צריך לסובב את הכבל ברקס 180 מעלות, מסביב לבורג קטן. כמה שניסיתי - לא הצלחתי, אז נתתי את זה לבעל מקצוע, שלהערכתי עשה עשרות, אם לא מאות פעמים את זה, והוא יודע איך זה צריך להיות בדיוק, ויכול להנחות את הפועל שלו איך עושים את זה נכון (מתוך הנחה שסימון היום כבר לא יושב בעצמו ליד למברטות). לגבי ההשקה - אני מחכה לשמוע תשובות, ולפיהן נוכל לקבוע תאריך. באופן אישי, אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר, כי אחרת אוכל שוב להסתובב עם הלמברטה רק בחניה....

אתה לא ישן בלילות??? מה אני צריך להגיד? אחרי סופ"ש נטול שינה, בבוקר יום האתמול, הגעתי למוסך של סימון. הלמברטה עדיין עמדה ליד הרביט ללא כל תזוזה ו/או שינוי במצבה. בשיחה נאמר לי שככל הנראה הם לא יספיקו לגעת בה אתמול. בלית ברירה, חזרתי הביתה, עצוב ומבוייש, כאשר התשובה בהחלט מזכירה לי את סיפור הפחח. היום בבוקר שוב הלכתי לבקר את הלמברטה, וכבר מהכניסה למוסך, ראיתי שהיא על הליפט. זה כבר עשה לי הרגשה טובה. התחילו לסדר את הכבלים של הברקס, אשר אני לא הצלחתי לשים אותם בצורה נכונה בתופסנים שלהם. כאשר בדקתי מקרוב את כבל הברקס הקידמי, ראיתי שהוא נתפס לא ע"י התופסן המקורי שלו, אלא באמצעות סופית רגילה, והכבל תפוס באמצעות בורג. היות וסימון (האחראי על העבודה) לא היה, לא היה לי למי להעיר על העבודה, ואני מקווה שכאשר סימון יבוא וייראה מה הפועל עשה, הוא יבקש ממנו לתקן את זה (אחרת אני אבקש ממנו לתקן את זה, ומן הסתם זה ייקח עוד זמן עבודה), ולשים את הכבל בתופסן המקורי (כמובן שהבאתי לו את התופסנים (הקידמי והאחורי). ככל הנראה העבודה לא תסתיים היום, מה גם שגיליתי שהקרבורטור שוב נוזל. מיום חמישי ועד היום ברז הדלק היה פתוח, וניכרת נזילונת מהקרבורטור. עצוב ומדכא, וכמו שזה נראה מכאן, צפוי עוד לילה נטול למברטה, וכפועל יוצא מכך, לילה נטול שינה. כולי תקווה כי יהיה זה הלילה האחרון שלנו בנפרד!

אתה מכיר את המילה "עקשנות"? כמה "ישבתי" עליו שיעשה היום טסט. במקרה הכי גרוע, היה נכשל, מקבל שבוע ארכה, ובשבוע הזה מתקן את כל הצריך תיקון, בנסיעה חוקית, ללא עלויות מיותרות וללא צורך בריצה למשרד הרישוי ולדואר בכל פעם שרוצים להזיז את החיפו. לתומי, חשבתי ששיכנעתי אותו שאחרי החלפת הצמיגים הוא יילך לעשות טסט, אבל המעבר דרך החשמלטור ככל הנראה שבר אותו. למען האמת, אני יכול להבין את זה. כשנכנסים ל"בעל מקצוע" עם בעיה אחת, ויוצאים ממנו עם שלוש בעיות שונות - זה אכן מתסכל. מצד שני, מי כמוני יודע, שככל שהדברים הולכים יותר קשה עם רכב האספנות שלך, כאשר מצליחים, הסיפוק גדול יותר....

היום בבוקר קפצתי לסימון. לראות מה קורה, מה זז, איך התקדם, האם יש איזה מצב שבסוף היום אוכל לקחת איתי את הלמברטה לסעודת השבת בחיק המשפחה, משהו... בין שורות האופנועים, בצמוד לרביט של הבעלים, יופיה של הלמברטה שלי בהק למרחוק. עוד בטרם הספקתי להגיד לה שלום, כבר ניגשו אליי הבעלים של המוסך ואמרו לי: "כלום, לא נגענו. אתמול לא הספקנו, והיום הפועלים לא הגיעו". כשהוא ראה את האכזבה שעל פניי, ועוד בטרם הספקתי לומר מילה, הוא הוסיף ואמר: "ביום ראשון נתחיל איתה על הבוקר, ואני מקווה שנסיים לקראת סוף היום". עזבתי את המוסך בבושת פנים, בידיעה ברורה כי את סעודת השבת אעשה ללא הלמברטה שלי, ולפחות עד יום ראשון לא אעשה סיבובים בחניה... אבל, בשבוע הבא אוכל לסוע איתה לא רק במגרש החניה. מצד אחד, יש מקום לאופטימיות זהירה. מצד שני, זה נשמע לי כמו הדברים שאמר לי הפחח עשרות פעמים... עכשיו צריך לתאם מועד להשקת הלמברטה, ע"מ שבאמת אוכל לסוע איתה ברחבי העיר... לפחות אקסל מצא לי את ה- :brickwall: :brickwall: :brickwall:

חחחחחחחחחחחח אני מתלבט אם לעשות את זה בקצב של 24 או של 25 תמונות בשניה. דילמה של ממש...

יום יבוא ואשים את ידיי על הרביט הזה (או על אחד דומה...) בינתיים אני מקווה שמחר בבוקר עוד אספיק ללכת לבקר את הלמברטה שלי. שוב ירדתי למחסן... אולי אני טועה והיא כן מחכה לי כאן, ולא ישנה בדד במוסך. לצערי הרב, אין אפילו ריח שלה. לא נשאר כלום... רק כלי עבודה מפוזרים ברחבי המחסן, ושאריות של מעט דלק ושמן על הקרטונים. מי חשב שאתגעגע ללבמרטה... (ועדיין אין כאן אייקון של דופק את הראש בקיר!!)

היום השכמתי קום, ארגנתי את כל הדברים שצריך ללמברטה, ונסעתי להחליף עם חבר מכוניות. השארתי לו צעצוע יפני חדיש, וקיבלתי רנו קנגו. משם נסעתי לאסוף את רן, והביתה. בכוחות משותפים, העמסנו את הלמברטה בתוך הרנו, והפגנו יחדיו אל סימון, שיעשה השלמות ותיקונים אחרונים, וייתן אישור מוסך לטובת הטסט. אט אט נסענו לכיוון תלפיות, כאשר אני נוהג, ואילו רן יושב מאחוריי, אוחז בלמברטה בכל כוחו ומבקש להמנע מפניות שמאלה, כי אז הלמברטה עושה סימני של ליפול, וקשה לו להחזיק אותה במקום. כאשר הגענו לסימון, פרקנו את הלמברטה מהקנגו. כל (שני) הפועלים של סימון התלהבו מהלמברטה, וכך גם סימון ושאר צוות הנהלת המוסך. פירטתי לסימון מה אני רוצה שהוא יעשה (בעיקר בעיות והתאמות כבלים, כיוונים סופיים ואישור מוסך מורשה). שאלתי אותו מתי זה יהיה מוכן, והתשובה היתה: "מחר יום שישי, בטח לא נספיק".... הבנתי שאני הולך לבלותאת השבת ללא סיבובים במגרש החניה, ודבר זה מעציב אותי עד מאוד. החזרתי הביתה את רן, החלפתי חזרה לצעצוע היפני שלי, וחזרתי הביתה. בכניסה לבית, חסרה לי הלמברטה, ובמחסן עומד רק שלד הלמברטה הבאה בתור לשיפוץ (אחרי התאוששות כללית וכלכלית). נהרס לי כל המצברוח, והגעגועים גברו עד כדי כך, שגם כאשר רן הציע לי לבוא לעזור לו עם החיפו שלו (טוב, הוא הציע קפה, אבל אני יודע את הסיבה האמיתית ), עניתי לו בשלילה. פשוט אין מצברוח לכלום. ניסיתי לישון, אך אפילו את זה אני לא יכול. אני כל כך מתגעגע לאיטלקיה שלי!!!!!!!!!!!!

אתה יודע, יש מחר מפגש בירושלים, אתה יכול להגיע!!

אם אני מעוניין לשכור את הקטנוע ביום שבת למספר שעות ולא לצילומי סרט, אני גם יכול? או שאני חייב לשכור אותו אך ורק לצילומי סרט?

יכול להיות שהבעיה היא של הכבלים? אם היו לך כבלים מתאימים כל החשמל היה עובד כשורה? אופס... גנבו לך אותם מהחיפושית.... שכחתי.... מחר בבוקר אקח אותך לחשמלאי רכב, ששמו כרגע זרח מפרחוני. יהיה בסדר... (אני מקווה) ומי כמו הגשש יודע מה טוב לעצור לך את העצבים. שמן ברקס!

היום, עשיתי עוד כמה סיבובים בחניה, ע"מ לוודא שהכל עובד כשורה (זה התירוץ הרשמי. האמת היא שזה בגלל המחלה)... לאחר שסיימתי את הסיבובים בחניה, אחד מהשכנים חיסל במגרש החניה בקבוק שלם של ספריי ריח של השירותים. עכשיו, במקום שמגרש החניה יפיץ ניחוחות של עשן למברטה, הוא מפיץ ניחוחות של שירותים. ניחא... הכל מוכן... הטנדר (רנו קנגו בסה"כ) מחבר כבר מוזמן למחר בבוקר, עם המוסך דיברתי ואמרתי לו שאני בא, שיתכונן נפשית. עם סוכן הביטוח (זה שנמרוד הפנה אותי אליו) דיברתי, ומחר אשלח לו את כל המסמכים ע"מ שיוציא לי תעודת ביטוח ויפקסס לי אותה. רק לעזאזל מהעושים עם הילדים? איפה שמים אותם בחופש הזה????????? הרי לבוא למוסך הם לא יכולים (אחרי שתי דקות "אבא, משעמם לי... מתי הולכים"), להישאר בדד בבית, הם גם לא יכולים (סכנת חיים לכלב). אז אם מישהו מעוניין לשמור על שני אינדיאנים מחר בבוקר, בשביל שאוכל להתרכז בדברים החשובים באמת, אני אשמח... אם הכל יילך כשורה, מחר במהלך היום אוכל להכריז על כך שהלמברטה עברה טסט . תחזיקו אצבעות!

ותעדכן אותנו על הלמברטה... זה הכי חשוב... כמעט...

מה שנכון נכון... במקום לצלצל למשרד הרישוי, הלכתי לשם אחה"צ. חיכיתי יותר משעה בתור, שעה שאותה כמובן בזבזתי בלבזבז כסף בחנויות ליד, ובסוף קיבלתי את רשיון הרכב המיוחל. מחר צריך להיות עם האינדיאנים בבוקר (חופש גדול, אתם יודעים), אז נדברתי עם רן, ואולי ביום חמישי נעשה טסט משותף (אם הכל ייסתדר כשורה, ולשביעות רצוני המלאה.

אני קניתי חמישה 15 - 165 אצל דוידי, ליד יוני אופנועים ב- 1600 ש"ח. לפי המחירים שאני רואה כאן, שילמתי יקר למדי, אבל לפחות עכשיו יש לך כתובת של מישהו שיש לו ונמצא בירושלים. מעבר לזה, אני מניח שאם יש לך קשרים עם איזה פנצ'רמאכר, המחיר עשוי לרדת.

רציתי לקחת היום את הלמברטה למוסך, לטובת סידורים אחרונים של הכבלים, ומשם בנסיעה ישירות אל מכון הטסטים, ע"מ שאוכל לסוע בה גם מחוץ למגרש החניה. אפילו טנדר ארגנתי לעצמי. לעומת זאת, הדברים שלא ארגנתי לעצמי הם רשיון רכב חדש וכן ביטוח ללמברטה... (ושוב אני שואל מדוע אין כאן אייקון של דופק את הראש בקיר!!) המענה הטלפוני במשרד הרישוי טוען כי הרשיון מבוטל, ולכן אני צריך לגשת למשרד הרישוי (ייעשה מחר אחה"צ). לעומת זאת, הביטוח זה כבר יותר מסובך... שני אנשים הפנו אותי לשני מקומות שונים ע"מ לעשות ביטוח. האחד - אצל חמדה, שם חובה + ג' עולה 1370 ש"ח. השני - בחור בשם מאיר, שאסף (מכאן) שלח אותי אליו. ע"מ לתת לי הצעת מחיר, הוא ביקש צילום של רשיון הרכב, ובנוסף, הוא דיבר בצורה כ"כ לא אדיבה, שגם אם הוא יעשה לי ביטוח בחינם - לא אעשה זאת אצלו. אם מישהו יודע על סוכניות ביטוח המבטחות אופנועי אספנות, אודה לו עד מאוד. פשוט אני רוצה להשוות מחירים, כי המחיר של חמדה יותר יקר (משמעותית!!) מהמחיר בו אני מבטח את רכב האספנות שלי.

מה זה נוסעת... אפילו הספיקו לגנוב לו דברים (כמובן שדברים לא שלו) מתוכה...

הלכתי לחפש את המצלמה לטובת ההוכחות... בבקשה....

אז זהו.... ביום שישי, זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי בקבוק של קולה ליטר אחד בארץ. אין כאן טעות, והעמידה בפרטי הפרטים עדיין נשמרת. בקבוק הקולה ליטר אחד עדיין עומד על המדף במחסן מלא בדלק. לגבי שלב ההוכחות.... ראשית, יש לי עדים (רן שושני). שנית (עכשיו אני עובר לתירוצים), אין לי מושג איפה המצלמה הדיגיטלית שלי... חזרנו ממסיבת סיום גן חובה של הילדה, ואין לי מושג איפה אשתי שמה את המצלמה. עוד תופיע כאן התמונה של הבקבוק האמור מלא בדלק (אא"כ לא אוכל יותר לעמוד בפיתוי ואשפוך את הדלק למיכל....)

תתיישן לך בהנאה!!

אתה רואה מה זה? כל אחד אוהב ורוצה את האוטו שהיה לאבא שלו, אני את הלמברטה שהיתה לילדים שלי...

אני רוצה לחדד את השאלה של ישי ולשאול האם מותר לשים לוחית בגודל של 50 סמ"ק לאופנוע אספנות שנפח מנועו הוא מעל 50 סמ"ק? על פניו, התשובה היא שלילית, אך אם אין תקן למספרי אספנות לאופנועים, מדוע שתהיה הגבלה כזאת? סתם מהרהורי לבי.

אם לא היה לה מספר רישוי, סביר כי לא הייתי מצליח למצוא את הבעלים הקודמים, כך שהלמברטה לא היתה יכולה לעבור על שמי, והפרוייקט היה נדון לכשלון, עוד לפני שהתחיל. את הלמברטה הזאת מצאתי בגן של תמי, שעכשיו הילד השלישי שלי נמצא אצלה בגן, כמו השניים הגדולים ממנו. אם היא תמצח אצלי על הלמברטה, אין ספק שהשיפוץ שווה...

במחשבה שניה, למה שלא אעלה תמונות? אז הנה מספר תמונות של איך הכל התחיל....