y9853

ימים של עבודה מאומצת. לצערי, העבודה לא היתה על הלמברטה, כי אם במקומות המספקים ממון לתחזוק ושיפוץ הלמברטה (השכנים עקרו לי את העץ עליו גדל הכסף). רק היום היה לי מעט זמן להקדיש לה, והנה בעייתיות מסויימת... הטורים מאוד גבוהים, וזה בזמן שהבורג של הטורים פתוח לחלוטין - כלומר, בכלל לא נוגע בחלק ש"מרים" את הטורים. זה אומר ששוב אצטרך לפרק את הקרבורטור (בפעם המי יודע כמה), ולבדוק מדוע ה"תריס" בתוכו לא יורד עד הסוף. בנוסף, החלפת ההילוכים לא קלה כפי שהיא אמורה להיות, ויכול להיות שזאת רק בעית גירוז (שאומרת ששוב צריך לפרק את הכבלים), או בעיה יותר קשה מכך (שאת אגלה רק לאחר שאפרק את הכבלים, אגרזם מחדש, ארכיב ואכוון (שוב...)). את כל חיבורי החשמל עדיין לא פתרתי, ואת זה אני עושה בצורת ניסוי ותהייה (למרות שזה אצלי טעיה וטעיה, אבל גם זה ייסתדר בסוף). לפחות העלתי את הסרטון של הרכיבה על הלמברטה ליוטיוב,

אומנם הלמברטה היא לא בדיוק אופנוע לשטח, אבל אני מבין בדיוק על איזו מחלה מדובר. קשה לעזוב את הכלי. פשוט קשה... כמות הסיבובים בחניה גדלה מיום ליום, וגם כאשר לא בא לי ממש לפרק או לעבוד על הלמברטה, אני פשוט מוציא אותה החוצה מהמחסן אל מגרש החניה, התנעה זריזה, ובמגרש חניה הלוך חזור... אני מקווה שלפני שייגמר לי מיכל הדלק, היא תגיע בכוחות עצמה לתחנת הדלק, ולא אצטרך להביא ללמברטה שוב שתיה הביתה...

לאבא שלי היתה אופל רקורד כמעט כמו שלך. מודל 69', 1700 סמ"ק, עם הפנסים העגולים מאחורה. אני זוכר כילד את הספידומטר שלה... עד 50 קמ"ש זה היה בצבע ירוק, מ- 50 עד 100 זה היה בצבע צהוב כתום, ומעל 100 בצבע אדום. הצבעים היו מתחלפים ככל שהמהירות עולה... תמיד רציתי שהוא ייסע מעל 100 קמ"ש, בשביל לראות את האדום...

הנה אני שואל שאלות: למה אתה פותח עוד ועוד שרשורים באותו הנושא? למה זה משנה של מי האוטו? כן, אני מבין את הכאב שכרוך בגניבת רכב (לי עצמי גנבו יותר מפעם אחת). כן, אני חושב שאני מבין את הכאב שכרוך בגניבת רכב מיוחד (לחבר טוב שלי זה קרה לא מזמן), אבל מכאן ועד להתייחס בשחצנות אל כל מי שמנסה לעזור, הדרך רחוקה עד מאוד, וחבל שכך.

מה שכן, אני רואה שזה מדיר שינה מעינך. תבוא היום למפגש, אחרי שתיים שלוש בירות יהיה קצת יותר נח...

ישי... החתימה שלך... אותה חיפשתי כשכתבתי את ההודעה על הנסיעה הראשונה... " בוא ניסע, ניתן למחלה לעבוד, נחזור עם מיכל ריק " . בגעגוע לישראל ז"ל אמנם לא היתה לי הזכות להכיר את ישראל ז"ל, אבל זאת בדיוק ההרגשה שהיתה לי ברכיבה הקצרצרה הזאת על הלמברטה. היא לא רצתה להספיק לסוע, וכך גם אני... חבל שמגרש החניה כל כך קצר.... אשתדל מחר לחזור על השטות של היום, אך הפעם אצייד את אחד מילדיי (לא זה שצריך להכות עליו עם מברג, זה שצריך לקשור לו חוט ניילון לקרבורטור, כפי שהציע שמר...) במצלמה לתיעוד הרגע המרגש, רק שאני מקווה שזה לא יהפוך לאחד הקטעים של הפספוסים אשר עוברים במיילים.

רכיבה ראשונה על הלמברטה!! נכון, בקושי 20 מטר הלוך ועוד 20 מטר חזור... נכון, זה רק בתוך מגרש החניה של הבית. נכון, את הגז "נתתי" באמצעות חוט ניילון אשר נקשר לקרבורטור. נכון, ע"מ לבלום הורדתי את הרגליים לרצפה. נכון, נסעתי רק בהילוך ראשון. אבל מה אכפת לי בכלל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! רכבתי על הלמברטה שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זהו... עכשיו אפשר לספר את הסיפור מההתחלה. כבלים, הכל מתחיל ונגמר בכבלים. לאחר נסיונות נואשים לכוון את הכבלים באופן עצמאי (שלא לומר עצמוני), היום בא לעזרתי דרור. ראשית, כיוונו את כבל הקלאץ'. הוא היה כבר מתוח, אך הוא לא עשה את עבודתו נאמנה. לכן, הוצאנו אותו ממקומו לחלוטין, גירזנו אותו שוב, כמו גם את שאר המקומות בהם צריך לגרז, הרכבנו אותו מחדש, מתחנו, והפלא וופלה (טעות הכתיב במכוון), הוא עשה את עבודתו. משם המשכנו ישירות לכבלים של ההילוכים. הידית בניוטרל, והכבל של ההילוך הראשון נמתח שוב, והפעם לשביעות רצונה של הלמברטה. ממשיכים עם הידית בניוטרל, ומותחים את הכבל של הילוכים 2, 3 ו- 4. כאן היה לנו ספק אם זה לשביעות רצונה של הלמברטה או לא, ולכן החלטנו על בדיקה תוך כדי תנועה. ע"מ לעצור את הלמברטה, כדאי שיהיה איזה סוג של ברקס, ולכן התחלנו למתוח את ברקס הרגל. מתחנו ומתחנו, חשבנו על איך לעזאזל זה יכול לשבת בצורה נכונה, כך שבסוף כשאלחץ על הרגלית, הלמברטה גם תעצור. לאחר דין ודברים, לא נמצא פתרון, והבעיה תמשיך עד לפתרונה המוחלט ולשביעות רצונה המלאה של הלמברטה. לברקס הקידמי חסרים שני חלקים פעוטים. פעוטים פעוטים, אך בלעדיהם אין ברקס קידמי... הראשון זה המעצור של הכבל (מעין עיגול קטן וצר ה"יושב" על הגלגל הקידמי), והשני זה C קליפס, התופס את הידית של הברקסים במקומה, ולא נותן לה להשתחרר ממקומה. את ה- C קליפס הזה כבר חיפשתי במספר מקומות, אך לא בנמצא. מאמין ומקווה שבשבוע הבא יהיה לי קצת יותר זמן, ואמצא את החלקים האבודים. כעת עברנו לכבל הגז... הסופית אשר מצאתי לא מתאימה, ולכן לא היתה אפשרות למתוח את הכבל. בשלב הזה גם היינו עייפים, אך מצד שני כבר רצינו לראות האם העבודה שעשינו שווה משהו. לפיכך נהגה הרעיון של לקשור חוט ניילון ישירות לקרבורטור, ואותו למשוך ביד במקום לסובב את המצערת. חוט הניילון נמצא ונקשר, הלמברטה הותנעה, הילוך ראשון נכנס בקלות, שחרור של חצי קלאץ' ביד שמאל תוך כדי משיכת חוט הניילון ביד ימין, ולהמברטה מתעוררת לחיים ומתחילה לסוע במגרש החניה. בהתקרבות לקיר של מגרש החניה, יד ימין משחררת את חוט הניילון באיטיות, יד שמאל לוחצת על הקלאץ' והרגליים יורדות אל רצפת מגרש החניה, ע"מ להאט את נסיעה של הלמברטה עד לעצירה המוחלטת. ההרגשה היתה שהלמברטה בכלל לא רוצה לעצור. אחרי כל כך הרבה שנים של התעללות פיזית ונפשית בה, קבירתה בחולות הגן של תמי, מלויה בחול ועוד דברים משונים שבכלל קשה לי לכתוב עליהם, היא לא רוצה להפסיק לסוע. לא לעמוד ולו לרגע קט. רק לסוע ולסוע. עם ברקסים, בלי ברקסים, רק תנו לה לסוע. אז אחרי כאלו תחנונים מצד הלמברטה, אי אפשר היה להשיב פניה ריקם, מה גם שצריך היה להחזיר את הלמברטה לצד האחר של מגרש החניה. שוב יד שמאל משחררת את הקלאץ', שוב יד ימין מותחת את חוט הניילון, והפעם הלמברטה כבר תופסת את העניין, ומתמסרת לחלוטין. הקיר מתקרב במהירות... אין ברירה... חייבים להוריד את יד ימין ולשחרר את חוט הניילון... חייבים להוריד את הרגליים לרצפה, אם לא רוצים שהיא תחזור שוב אל הפחח (ולא, אני לא רוצה שהיא תחזור לשם, למעט שלייף לאחר ההרכבה המלאה שלה), וכך, לאחר פחות מעשר שניות של אושר עילאי עבורי, זה הסתיים. להיום. אני בטוח שהלבמרטה נהנתה מזה לפחות כמוני. אי אפשר לתאר את התחושה הזאת במילים, ומרוב שזה היה מעשה טיפשי לעשותו, אפילו לא היינו אהבלים מספיק בשביל להסריט אותו למען הדורות הבאים. כמובן שהייתי שם את הכיתוב "אל תנסו את זה בבית". אי אפשר לתאר את האושר במילים. את ההרגשה הזאת יכול להבין רק מי שהרכיב במו ידיו את האיטלקיה האולטימטיבית שלו.

מחזיק אצבעות שהמכלולים לא נפגעו וזה "רק" פח. מקווה שהיא תחזור אלינו בריאה ושלימה כמו שאנו אוהבים אותה!!

בתור מי שיודע עד כמה אתה דואג לאוטו, הצטערתי עד מאוד לקרוא על התאונה, ועוד פחות הצטערתי לקרוא על התגובה של הנהגת. מצד שני, באמת טוב שזה רק פח ולא פגיעת בגוף או בנפש, וזה כבר סוג של נחמה קלה. כולי תקווה כי לא תצטרך להחליף את הדלת ו/או הכנף, וכי תמצא פחח מעולה שיחזיר את הלארק היפה שלך למה שהיא היתה לפני התאונה. תמשיך לעדכן אותנו.

תודה תודה. 6V ללא מצבר.

אולי יש מכה בכנף ימין? אולי חסר לה פנס אחורי? אולי יש לה פס לבן לאורך? נכון שאין הרבה מידי קורבט אדומות המסתובבות בכבישי ארצנו, אבל אתה באמת חושב שתמונה לא יכולה לעזור?

היום רציתי לסדר את החשמל בלמברטה. נכון, הלמברטה מניעה, אך מה עם האורות שעדיין לא נבדקו מעולם? הכנתי לי על השולחן את הנורות ואת המפתח של הלמברטה, לקחתי את הילדים לחוגים, וכשחזרתי.... שומו שמיים. אתי שאלה אותי בשיא התמימות: "עד כמה חשובות לך הנורות שהשארת על השולחן?" כשעניתי לה: "מאוד, הן של הלמברטה" היא אמרה: "יהיה לך קשה להשיג אחרות?" מסתבר שהילד הקטן (שנתיים וחצי) שנשאר איתה בבית, לקח נורה אחת וזרק אותה על הרצפה. כשהוא ראה עד כמה זה נחמד שהיא מתנפצת, הוא החליט שמוטב לעשות את זה עם כל השאר. כשנגמרו לו הנורות, הוא לקח את המפתח מהשולחן והלך לטייל איתו. לאחר חיפושים קדחתניים, המפתח נמצא על הדשא. מזל שאנחנו מייבשים את הדשא, כי הוא בהק בין הצהוב והיבש, וכך היה ניתן לזהות אותו בקלות יחסית. למרות העצבנות הרבה, החלטתי שאם כבר תכננתי להפעיל את הלמברטה ולנסות לסדר את החשמל, מוטב כי כך אעשה. הוצאתי את הלמברטה החוצה, התנעתי אותה (על הפעם הראשונה), ואז בדקתי כי הסוויץ' עובד כראוי. למרות שהסוויץ' אחראי גם על הפעלת האור הראשי (אין נורה), עושה רושם כי הוא תקין. את הצופר הערתי בפעם הראשונה מזה עשור וחצי, ועושה רושם שאף אחד לא יישמע אותו בעתיד... אולי באמת צריך להקליט אותו מצפצף, רק שהרעש שלו נבלע ברעש המנוע של הלמברטה. כעת צריך להשיג נורות חדשות, ולהמשיך ולבדוק את החשמל בלמברטה.

יש תמונה? למקרה ו...

אז הם היו הרבה יותר צנועים.

הכל בגלל גרגר קטן, הכל בגלל גרגר.... בין כל שעות העבודה הבלתי נגמרות, המשפחה האהובה, משחקי הגמר, החברים הטובים, חיפשתי בנרות מעט זמן להקדיש לאיטלקיה האולטימטיבית שלי (וכן, גם לפורום המכובד הזה!!). המפגש הירושלמי, באו לביתי מספר חברים (ובינהם עופר ורן), לטובת נסיונות נואשים לכיוון הקרבורטור של הלמברטה. הנסיון הראשון לא צלח, וההתנעה היתה אפשרית רק כאשר מפעילים את הצ'וק. ברגע שמסובבים מעט את המצערת, המנוע משתנק, ולאחר גמגום או שניים, כבה. כך ניסינו וניסינו, בעודנו מנסים לכוון את שני ברגי הכיוון של הקרבורטור. ואז רן הציע הצעה: "בוא נשתמש בחבר טלפוני" הוא אמר, ולאחר שהצעתו לגלגל ההצלה הזה עברה, הוא לא בזבז זמן והתקשר לדורון. דורון חזר בפנינו על הדרכים לכיוון הקרבורטור, אך גם כך לא נחלנו הצלחה יתרה. ואז דורון אמר: "אני כבר עולה על הווספה שלי, ואני בדרך אליכם". עד להגעתו של דורון, הבירה והקפה אזלו, והתחלנו להעלות חוויות שונות ומשונות. עם הגעתו של דורון, לא בזבזנו זמן, ומייד עברנו לשלב החשוב מכל - התחלנו לאכול עוגיות חמות שזה עתה יצאו מהתנור. דורון התיישב ליד הקרבורטור, בדק מימין, בדק משמאל, סובב בורג זה, סובב בורג אחר, אך המנוע בשלו. לא מעוניין להשאר מונע, בלי כבל צ'וק מתוח. בשלב מסויים, הוחלט על פירוק (חוזר ונשנה) של הקרבורטור, מתוך רצון לבדוק אותו שוב (ושוב ושוב ושוב). בזמן שהקרבורטור נפתח לבדיקה, הורכב על הלמברטה הקרבורטור ספייר. לחיצה קלה על הקיק, והלמברטה מניעה. הצליל סביר, אך עדיין הלמברטה מצליחה להישאר דולקת גם ללא כבל הצ'וק. במהלך הפירוק של הקרבורטור התגלה גרגר קטן של חול בתוך אחת הסיכות. שריד אחרון (כך אני מקווה) לגן הילדים של תמי. הגרגר היה עקשן עד מאוד, הרי הוא לא יצא מהסיכה אחרי לא מעט פעמים בהן ניקיתי את הקרבורטור. אך כפי שבוודאי הבינו מזמן ששת קוראיי, גם אני עקשן לא קטן, ובעזרת ציוד חילוץ פניאומטי (סיכת בטחון) וצינור לחץ אוויר (מהריאות), חולץ הגרגר הסורר. הקרבורטור הורכב מחדש על הלמברטה. קיק, ו.... לא מתניע... עוד קיק - לא מתניע. בשלב הזה רן וחבר נוסף פורשים ומפליגים להם בחיפושית הכחולה ויפה. עד שדורון מסיים לכוון את הקרבורטור כראוי, הם אפילו לא מספיקים לצאת מהרחוב. קיק נוסף, ולהמברטה מתניעה, והפעם לשם שינוי, היא גם נשארת עובדת ללא מגע יד אדם. טלפון זריז לרן, ואז מתגלה עובדה מצערת מאוד. הלמברטה שלי פשוט לא אוהבת אותו. נכון, היא יכולה להתווסף לרשימה ארוכה של אנשים שלא אוהבים את רן, אך אין לי ספק שלאחר שהיא תכיר אותו, היא תאהב אותו, ואף תהיה מליצת יושר עבורו (כמו כל מי שמכיר את רן באמת). לאחר סיבוב נוסף של שתיה (הפעם רק מים קרים) ועוגיות (חמות עוד יותר מאלו של הנגלה הראשונה), הוחלט על צילום סרטון. צולם סרטון של כדקה (בה גם ניתן לראות את דורון, או לפחות את צלליתו). בערת הצעות החברים כאן, נעשתה שמירה באמצעות ה- moveimaker והסרט הועלה ליוטיוב. ניתן לראות אותו . אני משוכנע שתהנו (אומנם לא כמוני, אבל זה רק בגלל הסיבה שלא הייתם כאן כשזה קרה). הערות והארות יתקבלו בברכה.

כשהלכתי עם הדוגמית של הסיכה, וביקשתי סיכה כזאת, תיקנו אותי ואמרו לי: "זאת לא סיכה - זאת מחט". למען האמת הם צודקים, הרי באנגלית זה נקרא needle. לאחר הרגע של עברית אמרו לי: "בטח שיש לנו כזאת מחט, רק השבוע הזמנתי במיוחד" מייד הוזעק הפועל, שלף מהמגירה שקית עמוסה במחטים כאלו והגיש לי אחת מהן. בבדיקה קצרה שערכתי על הקרבורטור (לפי שיטתו של amitexc, ללא חיבור הקרבורטור למנוע אלא רק לצינור הדלק ופתיחת ברז הדלק) לא זוהתה דליפת דלק, וכולי תקווה כי גם הבעיה הזאת מאחוריי. כמובן שהקרבורטור הורכב אחר כבוד חזרה למקומו בלמברטה, ואני מניח שהיום ייעשה ניסיון נוסף לכיוון הקרבורטור, אך עדיין מוקדם לקבוע זאת. ד"א, מישהו יודע איך אני יכול להקטין את גודל הסרט שאני מצלם במצלמה הדיגיטלית? סרט של 10 שניות "שוקל" 26 מגה, וזה בלתי אפשרי להעלות אותו ליוטיוב ו/או לשלוח אותו במייל. אולי צריך לשנות משהו בהגדרות המצלמה הדיגיטלית (לסרטים הבאים), רק שאני לא יודע מה...

אכן הסיכה היא מנחושת כולה, ללא גומי, והיא אכן נכנסת ראשית לחריץ במצוף ואז לתוך התושבת שלה. בכח פיזי מתון לא הצלחתי לשחרר את התושבת, וחבל לי להרוס. אנסה במהלך הבוקר למצוא סיכה כזאת חדשה (אופטימיות זה טוב...). לגבי הבדיקה, בהחלט רעיון מעניין... תודה!

הקרבורטור הוא אכן של דלאורטו. הוא נקרא 20 / 1 SH. הנזילה היא בתמונה הראשונה מהמקום המסומן בחץ שחור (הכי טוב שיכולתי לעשות...) את שאר התמונות אני מניח שאין צורך להציג בפניך, כאשר יש גם תמונה של הסיכה המדוברת.

כבר תקבל תמונות... אומנם של הקרבורטור, אבל זה יותר טוב מכלום... אין התפתחויות מעניינות מבחינה חיצונית של הלמברטה, יחסית לתמונות האחרונות שהעליתי. יש סרטונים של ההתנעות, אך משום מה הם יצאו גדולים מאוד (סרטון של 10 שניות "שוקל" למעלה מ- 26 מגה), ואין לי מושג איך לצמצם אותם. מבחינה חיצונית לא נשאר לי הרבה מידי, ואני מאמין ומקווה שאשלים את הרוב במהלך החג, אך תמונות של זה לא אעלה לכאן, בשביל שתהיה לך (ולכל השאר) סיבה טובה לבוא להשקה המתוכננת (מוקדם מידי בשביל לדבר על תאריך).

להחליף את הקרבורטור זה בהחלט לא סיפור. למען האמת, מדובר בבורג אחד בלבד המחבר את הקרבורטור למנוע ועוד בורג אחד המהדק את צינור הדלק לקרבורטור. אפילו קניתי קרבורטור ספייר, אך הקרבורטור שקניתי לא היה בגודל הנכון - לא ברור לי אם זאת היתה טעות שלי או של המוכר, אבל כעת זה כבר מאוחר מידי. לגבי תמונה, אין לי בעיה לצלם ולהעלות את התמונה לכאן (אני מקווה שזה ייעשה מחר), אך בכל מקרה הנזילה היא מצינור העודפים, שזהו למעשה חור האמור להיסתם מתוך הקרבורטור ע"י סיכה המחוברת למצוף. לאחר שהחלפתי את הסיכה, והנזילה נשארה, גם אם היא מועטה ביותר, יכולות להיות שתי סיבות: או שגם הסיכה הזאת פגומה (ולא מצאתי סיכות כאלו באיביי, מחר אנסה במכון לקרבורטורים), או שפשוט לא ירד כל הלכלוך שהיה בתוך הקרבורטור, למרות שזה בהחלט נראה נקי, בטח ובטח אחרי כל הספריי לניקוי קרבורטורים ששפכתי פנימה.

פירקתי את הקרבורטור ספייר. הוצאתי ממנו את המצוף ואת הסיכה, והעברתי אותם אחר כבוד לקרבורטור שלי. לצורך העניין נעזרתי בבני הבכור (בן שמונה וחצי), שייפתח את הברגים של הקרבורטור, ויעזור בהתנעה, הרי הוא לא שמע את הלמברטה מעולם. לאחר סגירת הקרבורטור והחזרתו למקום, נפתח שוב ברז הדלק. המתנה קצרה למילוי אגן הדלק, והנזילה מצינור העודפים שבה. תסכול... ברז הדלק נסגר מחדש, ואמרתי לבן שלי שזהו... אין טעם לנסות להתניע את הלמברטה ולכוון את הקרבורטור, בגלל הנזילה. הוא הסתכל עליי, וראיתי כי עיניו מתמלאות דמעות. אמרתי לו שימתין רגע, אולי עדיין יש סיכוי. לקחתי את פטיש הפלסטיק, והתחלתי להכות בעדינות על הקרבורטור. פתיחה מחודשת של ברז הדלק, המתנה, המתנה נוספת ו.... אין נזילת דלק. אחר כבוד יצאה הלמברטה למגרש החניה לטובת התנעה. ביקשתי מהבן שלי שיחזיק את אחד הכבלים, בעוד אני "מקפץ" על הקיק. על המכה הראשונה, נדלקה הלמברטה. הבן שלי כ"כ נבהל מהמוזיקה, שהוא עזב את הצ'וק כ"כ מהר, והלמברטה כבתה... לאחר מכן, שוב הותנעה הלמברטה, וכל נסיונותיי לכוון את הקרבורטור עלו בתוהו. בכל פעם ששיחררתי את הצ'וק (גם כשהמנוע היה כבר חם) המנוע כבה. כל נסיון "לתת גז" גרם למנוע להיחנק, ומכאן, ככל הנראה, שיש לשחרר עוד ועוד את ברז כיוון הקרבורטור. עדיין לא בוצע כיוון מספק לקרבורטור, אבל זה ייקרה במהלך הימים הקרובים. לאחר שכלו נסיונותיי להערב לכיוון הקרבורטור, הכנסתי את הלמברטה הביתה, אך לא לחדר המחסן. כעת אני מוצף בריח נעים של דלק ושמן שתי פעימות, בעוד ששאר דרי הבית מתלוננים על הריח... הלכתי לראות למה הריח לא נעלם גם לאחר שעה שהלמברטה בבית. מסתבר ששכחתי את ברז הדלק פתוח, וכן ישנה נזילה קטנה מהקרבורטור, דבר אשר גרם למעט דלק להישפך על העיתון אשר היה מתחת ללמברטה. צריך לשקול איך אני מתמודד עם הבעיה הזאת, אך אני סמוך ובטוח כי גם היא תיפתר.

היום אחה"צ מתוכננת התנעה נוספת... לאחר סיום מסיבת השבועות בבית הספר של בני, אני מתעתד להחליף את הסיכה של המצוף של הקרבורטור בסיכה אחרת מהקרבורטור ספייר שקניתי (הקרבורטור יותר קטן, אך הסיכה המדוברת אמורה להיות זהה). לאחר החלפת הסיכות, אנסה שוב להתניע, ובמידה ולא תהיה נזילת דלק - אדע כי גם הסיפור הזה נפתר. אם נזילת הדלק תחזור על עצמה, אכתת שוב את רגליי בחיפושים אחר סיכה מעין זאת, ובמידה ולא אמצא, אזמין מחו"ל. שאר הדברים אשר תכננתי לעשות הבוקר עם הלמברטה נדחו (אני מקווה שרק עד מחר), כי פשוט לא הצלחתי לקום בבוקר מוקדם... המשך יבוא!

שעות אני נאבק עם להעלות סרטון קצר בן שניות מועטות ליוטיוב... כבר היה הולך לי יותר מהר לשפץ את הלמברטה מאשר להצליח להעלות את הסרטון הקצרצר הזה... נאבקתי שעות לפתוח חשבון... נראה.. אולי במהלך הלילה אצליח לעשות כן. ראשית, לגבי הניצוץ הנעלם... הוא נמצא בחיבור שבין הפלאג למכסה הפלאג, איזה חוסר מגע בין השניים, ולאחר שבעיה זאת נפתרה, שב הניצוץ, והתניע את המנוע לחיים חדשים, טובים וכולי תקווה כי גם ארוכים. לגבי כמויות העשן... כאשר היום התנעתי אותה שוב, בעזרתו של רן, בהחלט היה פחות עשן, כך שמאוד יכול להיות כי נשרפו עודפי השמן. השכנים אשר נכנסו למגרש החניה לא הבינו מדוע יש מסך עשן, אבל הריח הנעים והנפלא של מנוע שתי פעימות איטלקי גאה, הסגיר הכל. הקרבורטור שוב נזל מצינור העודפים, ובהחלט יכולה להיות בעיה שהסיכה שחוקה, ולכן הדליפה, אם כי הסיכה נראית שלמה לחלוטין. אני לא משוכנע כי יש סיכות לקרבורטורים האלו אצל מי שמטפל בקרבורטורים כיום, אבל את זה אנסה מחר על הבוקר. בנוסף, דליפת העשן היא עקב חיבור כושל בין ה"שופר" לדוד האגזוז. חיבור כושל הנובע מכך שהטבעת המהדקת את שניהם "מסתובבת על ריק", ודבר זה יטופל בהקדם - גם הוא בשאיפה מחר על הבוקר. כמובן שיחד עם דליפת העשן, היה גם רעש גדול וחזק, אבל מבחינתי, היתה זאת המוזיקה האיטלקית הנעימה ביותר ששמעתי. במידה ואצליח להעלות את הסרטון עוד הלילה ליוטיוב, אעדכן כאן, ובמידה ולא, גם את זה אנסה לפתור מחר על הבוקר... תודה תודה לכל המתעניינים. כייף גדול לדעת שאכפת לכם, וליבי מתמלא גאווה. באמת. שוב תודה לכם.

מי מסוגל לחכות מי??? על מה אתה מדבר.... היות ואין מצב כלשהו שאני מצליח להירדם לפני שאני עושה נסיונות להתניע, שלפתי את אשתי מהמיטה, למרות נסיונותיה הנואשים לתפוס את השמיכה שלה בשתי ידיים, אך ללא הועיל. לאט ובזהירות הוצאתי את הלמברטה מהמחסן אל מגרש החניה, ושם הכרזתי על נסיון התנעה מחודש. למברטה, נסיון התנעה מספר 1 - הצלחה חלקית!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נכון, הלמברטה הניעה בשעה טובה, אך עדיין ישנם מספר ליקויים הדורשים התערבות מיידית. הראשון - הלמברטה לא הצליחה לשמור על מנוע פועל למשך יותר מ- 10 שניות ברציפות - בכל נסיונות שנעשו היום. ככל הנראה בגלל חוסר מקצועיות שלי בתפעול נכון של הצ'וק והגז. יילמד תוך כדי תנועה, עד לביצוע מושלם. השני - החיבור בין השופר של האגזוז לדוד לוקה בחסר, ולמרות שהידקתי בכל כוחי את הטבעת המחברת את שניהם יחדיו, יש משם בריחת עשן משמעותית - לטיפול מיידי, לפני נסיון התנעה נוסף. השלישי - מסתבר שנזילת הדלק מצינור העודפים של הקרבורטור עדיין לא נפתרה. לפני ההתנעה, ברז הדלק נשאר פתוח במשך זמן רב, ללא נזילה כלשהי, אך לאחר נסיונות ההתנעה, החלה נזילה מצינור העודפים. אני תוהה מה יכולה להיות הסיבה, ומעבר לכך, אני משוכנע כי אפתור גם את הבעיה הזאת, הדורשת התערבות מיידית, רצוי לפני נסיון התנעה נוסף. הרביעי - מערכת החשמל - עדיין יש מה לבדוק. הורכבה עד היום רק הנורה האחורית, אשר עבדה כראוי - יש לחבר ולבדוק את הנורה הראשית. גם כאן, רצוי לבצע לפני נסיון התנעה נוסף, אם כי לא הכרחי. אני רואה כי אין לי אפשרות להעלות לכאן סרטון קצרצר (שלוש שניות אורכו) המתעד את אחת ההתנעות הראשונות, עד אשר נדם המנוע. בסרטון ניתן בעיקר להתרשם מכמויות העשן אשר נפלטו לחלל מגרש החניה, אך מבעד למסך העשן, ניתן להאזין לצליל המופלא, ככינור סטרדיווריוס לא מכוון (בדיוק כמו שהקרבורטור של הלמברטה עדיין אינו מכוון). אחשוב על פתרון ציוני הולם להעלאת הסרטון למקום אחר, כאשר כמובן שלאחר מכן אתן כאן את הקישור לסרטון. עכשיו אפשר להביט שוב בסרטון, וללכת לישון בראש שקט, ולהתחיל לחלום על ממש לרכב על הלמברטה.

באמת שנהנתי לקרוא את הכתבה הזאת. הכתבה פשוט עשתה לי הרגשה טובה. התיאורים בכתבה פשוט החזירו אותי לאחור... השכנוע של תמי הגננת לשחרור הלמברטה, החפירות להוצאתה, כמויות החול שהוצאו ממנה, הדכאון שנכנסתי אליו כשהבנתי שאין כאן כל קיצורי דרך, אלא שהולכים בדרך הארוכה (והיותר טובה), הטרטורים של הדואר ושל המכס, ועוד ועוד... אכן, כפי שכתב בני, זה יכול למלא גליון שלם של אבטומוביל. וכשאני מסתכל על זה עכשיו, במבט לאחור, וכשאני רואה איפה אני נמצא היום - אני פשוט לא יכול להאמין שאני עשיתי את כל זה. זה נשמע לי דימיוני. כאילו מישהו אחר לחלוטין עשה את הכל. איזה פסיכי עם תעודות לקח את הלמברטה הזאת והחליט שהוא משפץ אותה, מבלי לדעת בכלל למה הוא נכנס ולאילו קשיים הוא נכנס, לאילו הוצאות כספיות בלתי מתוכננות, בעיצומו של משבר כלכלי. המנגנון הבירוקרטי בארץ. חוסר הרצון של הפקידות לעזור לאזרחים. לא כאן המקום לספר את הסיפור במלואו (אחרי הכל יש לפחות 20 עמודי פורום המלאים בשיפוץ של השיפוץ ההזוי הזה), אבל כשאני מסתכל על המהלך שהלמברטה עשתה, מהיום שהוצאתי אותה מהחול (וגם לפניו, עם כל הבירוקרטיות של העברת בעלות, של השביתות הממושכות, של הנסיעות עד למקום העבודה של הבעלים הקודמים (אי שם בין תלביב לחיפה) ועוד), ועד היום, ויותר מזה, כאשר אני קורא על זה באבטומוביל - זה ממלא אותי גאווה, ונותן הרבה חשק וכח להתגבר על המכשולים האחרונים אשר עוד נותרו. לעניות דעתי, האבטומוביל בכלל, והכתבה הזאת בפרט כתובים מצויין. שוב תודה לכל העוסקים במלאכה!!