y9853

לא מפסיק לעבוד ולו לרגע קט.... אתמול מהמפגש בירושלים, יצאתי מצוייד בבקבוק קולה של ליטר אחד. בדרך הביתה, עצרתי בתחנת דלק, ומילאתי את הבקבוק בליטר אחד של בנזין 95. אמרתי לעצמי, שהנה, עוד מנה אחת של דלק. זה כעשרה קילומטר במגרש החניה. ימבה סיבובים להרגיע את המחלה. הגעתי הביתה, ועוד בטרם הספקתי לפתוח את מכסה הדלק, אמרתי לעצמי: "רגע. תילחם במחלה המתפרצת. נסיים הכל, ואז נרגיש בנח לשרוף עוד ליטר דלק". בקבוק הדלק הונח על המדף, ליד בקבוק השמן, כך שלא היתה לי כל ברירה, ולא יצאתי לעשות סיבוב אחד בחניה. במקום זה, הרכבתי את המדרכים האחוריים של הלמברטה. המדרכים האחוריים נתפסים לשילדה בשני ברגים, הנמצאים מתחת לפסי מניעת ההחלקה האחוריים. הרכבתי אותם, ואז עברתי לחלק הקשה באמת של הרכבת מגן הרגליים. מגן הרגליים מתחבר באמצעות לא מעט ברגים לשילדה, והוא אמור להכנס למקומו מבלי לשרוט את הצבע. משימה לא קלה, אך אפשרית. משיכה מימין, משיכה משמאל, עזרה של האישה והילדים, ובסוף זה נכנס למקומו. גם הברגים המחברים את מגן הרגליים לשילדה נמצאים מתחת לפסי מניעת ההחלקה, ובהתחשב בכך כי מתחת לכל בורג עוד אני אמור להכניס גומיה למניעת רעשים ושיכוך הוויברציות, המשימה הופכת למסובכת בהחלט. הפסים הצדדיים של מגן הרגליים, אמורים להכנס מתחת לפסים הצדדיים של המדרך האחורי, דבר אשר גרם לי לפרק מחדש את המדרכים האחוריים, ולהרכיבם בשנית. הבוקר קמתי מוקדם במיוחד, עוד לפני החום הגדול, והחלטתי שלמרות שצמאון הלמברטה לדלק נשמע למרחוק, לא אשקה אותה עדיין. ישבתי והרכבתי להנאתי את מגן הבוץ הקידמי (כן, גם חלק מהברגים המחזיקים אותו נמצאים מתחת לפסי מניעת ההחלקה) יחד עם פיסת המתכת אשר מעליו, כאשר הכל נבדק ע"מ שבסיבוב הכידון לא יהיה שפשוף של הכידון ושריטת הצבע בשום חלק. לאחר סיום ההרכבה של חלקים אלו, סגרתי את הפנס הראשי ואת חלקו העליון של הכידון. אני יודע... לכתוב את זה לוקח לי כעשר דקות, לקרוא את זה לוקח לששת קוראיי דקה וחצי (ביחד), אז אתם בטח שואלים את עצמכם ממה אני עושה כזה סיפור... אפשר לחשוב... ביג דיל... התשובה שלי היא חיוך דבילי המרוח לי על הפנים מהרגע בו סיימתי להרכיב את החלקים, ושמתי את הכנפיים, וצילמתי את הלמברטה. חיוך דבילי של אושר, שמחה וצהלה. עדיין נשאר לי להרכיב את הפסים למניעת החלקה, את מספר הרישוי, את ה"גשר" אשר נמצא מתחת לתא הכפפות ואת דלת תא הכפפות. בנוסף, יש לשים את הסמלים של הלמברטה. תוכנית העבודה היא כזאת... בשאיפה מחר להתפנות לסיים להרכיב את הפסים האמורים (אלו למניעת ההחלקה) ואת מספר הרישוי, לארגן טנדר ליום שני בבוקר, לקחת את הלמברטה למוסך לסידורים אחרונים של כבלי הבלם והבנזין והכנה לטסט. לאחר מכן, לעשות טסט ללמברטה, ולסוע לפחח לטובת השלייף. אם הכל יילך כשורה, עד סוף שבוע הבא הפרוייקט יסתיים בהצלחה, אך היות ואני כבר מכיר את הלמברטה הזאת, זה בטח ייקח עוד שבועיים שלושה, אז אל תתפסו אותי במילה. תמונות.. הרי אתם בטח לא מאמינים לי ולכן אתם רוצים לראות תמונות... אז זהו... שלמרות שצילמתי - אין תמונות!!! ולמה? בשביל שתהיה סיבה לבוא להשקה. עד אז, עוצר תמונות מוחלט, למרות שקיבלתי רעיון לצלם תמונה לא בפוקוס ולהעלות אותה לכאן, אך טרם החלטתי האם להיענות להצעה או לא.

לפני זמןמה, ניגשתי להכין מספר ללמברטה שלי. ניגשתי למכוני הטסטים, איפה שתמיד מאחורה יש להם את ה"גנב" שעושה מספרי רישוי, אך לאף אחד ממכוני הטסטים בירושלים אין מי שיעשה לוחית לאופנוע אספנות. ניגשתי ל"חנן שלטים", יצרן לוחיות רישוי גדול, והוא הכין לי את לוחית הרישוי. כששאלתי לגבי הסימן של מכון התקנים, הוא ענה שאין תקינה למספר של אופנוע אספנות, ולכן הוא לא שם לי את ההטבעה של מכון התקנים. לפיכך, אם התשובה שלו נכונה, לא בטוח שהמספר של ישי בלתי חוקי, אם כי הייתי מוסיף במקום המדבקה את הכיותב רכב אספנות. מעניין באמת איך נראית לוחית רישוי של אופנוע 50 סמ"ק אספנות. אולי נמרוד עשוי לעזור ולפתור לנו את המצוקה... באופן אישי, קיבלתי לוחית רישוי גדולה, למרות שבהחלט אשמח לעבור ללוחית רישוי קטנה, עם הכיתוב רכב אספנות, וזאת משום הסיבה כי המספר בולט משלושה צדדים של הלמברטה (ימין, שמאל ולמטה).

כצפוי, אחרי העבודה שוב ניגשתי לאיטלקיה שלי. לא ילדים, לא אישה - איטלקיה! הדבר הראשון לאחר ההתנעה והחימום הקצר למנוע, הוא כמובן סיבוב קצר במגרש החניה - איך אפשר בלי? לאחר סיבוב (ועוד כעשרה אחריו, בשביל להרגיע קלות את המחלה), אפשר לגשת למלאכת פתירת בעיות החשמל האחרונות. ניתוק חוט כאן, חיבור חוט שם, עוד מבט בציור שמשורטט בספר, עוד מבט במה שעמית כתב לי על גבי הפורום, החלפות חוטים זה בזה, שאיפת עשן המנוע (תענוג אמיתי), ובסופו של דבר הצלחה! על פניו, הכל עובד כפי שאמור לעבוד. כשיש אור קידמי, יש גם אור אחורי, וכשהאור הקידמי כבה, זה סימן שגם האחורי כבה. הכל עובד כשורה. אבל.... הרי אם הכל יילך כשורה, איך הסיפור יהיה מעניין? לאחר ההצלחה עם החשמל, רציתי לעשות סיבוב נצחון (במגרש החניה, כמובן, אלא איפה?), ודווקא אז הלמברטה החליטה שהיא כבית. לחיצה קלה על הקיק - אין תגובה. לחיצה חוזרת על הקיק - עדיין אין תגובה. קפיצה על הקיק - עדיין אין תגובה... מתחילים להילחץ... מה לעזאזל קורה כאן... קפיצה חוזרת על הקיק - אין תגובה... ברז דלק פתוח... סוויץ' פתוח... קפיצה חוזרת על הקיק - אין תגובה... ממשיכים להילחץ... ניתוק של כל החשמל מהמנוע. קפיצה חוזרת על הקיק - אין תגובה... ואז נזכרתי בישי ובחתימה שלו... "בוא ניסע, ניתן למחלה לעבוד, נחזור עם מיכל ריק". סיבוב של ברז הדלק רבע סיבוב שמאלה, אל הספייר, נגיעה בקיק והמנוע ניעור לחיים. חמישה ליטר דלק ועוד 150 סמ"ק שמן, נשרפו במגרש החניה צר המידות... עכשיו צריך שוב ללכת עם בקבוקים למלא דלק, שאוכל להרגיע את המחלה... עונג צרוף....

.... שווה לראות עד הסוף.

וגם היום, מייד אחרי העבודה, התיישבתי לי על הלמברטה. יותר נכון לצד הלמברטה, וניסיתי להבין מה לעזאזל קורה עם החשמל, ולמה זה לא עובד כראוי. הבעיה היחידה שנשארה לא פתורה היא, שכאשר יש אורות מקדימה (אותם מפעילים באמצעות סיבוב הסוויץ'), אין לי אור אחורי, וכאשר האור הראשי מכובה, דווקא אז יש לי אור אחורי. למען הסר ספק, אור הברקס עובד כשורה. מי שהסתכל בדיאגרמות החשמל ובמה שעמית כתב לי, יכול לראות כי החוט השחור היוצא מהפנס האחורי, אמור להגיע ישירות למפצל, ולהתחבר יחד עם האור ללוח השעונים (ספידומטר), והוא אמור להתחבר עם החוט השחור היוצא מהסוויץ'. מרוב נסיונות ותהיות, אני כבר לא זוכר מה קורה בכל אחד מהחיבורים השונים שעשיתי וניסיתי ע"מ לפתור את הבעיה הזאת. רק אומר כי כאשר החוט השחור היוצא מהפנס האחורי, מתחבר לאן שהוא אמור להתחבר בשרטוט - אין אורות קדמיים כלל, ולמיטב זכרוני, האור האחורי עובד כשורה. כאשר אני מחבר את החוט החום במקומו, אזי יש אורות קדמיים, אך אין אור אחורי. כאמור, זה למיטב זכרוני, ובהחלט יכול להיות שאני לא זוכר כבר טוב מה קרה בכל צורת חיבור החוטים.

עוד אחד שרוצה להשוויץ שהוא נוסע לטורקיה... למען האמת, אני חושב שיש להתבייש בזה שנוסעים לטורקיה, היות והם עמדו לצידנו במהלך המלחמה בעזה. אבל כנראה שזה כבר רק אני.

כבר התחלה טובה! שיהיה הרבה בהצלחה בהמשך!

היום בבוקר אמרתי לעצמי שזהו זה... זאת ההזדמנות האחרונה של הלמברטה, אם היא לא רוצה שאפרק לה את הצורה. בשביל להחליף צמה כמובן. בדרך החוצה מהבית, עברתי במחסן, ואז אמרתי גם לה את זה. "חכי אחרי העבודה" אמרתי לה. "זאת ההזדמנות האחרונה שלך להתנהג יפה, אחרת יהיה לך מאוד לא נעים, אני אפרק לך ת'צורה". את אשתי שלחתי לבדוק בסיום העבודה שלה, מה שעות פתיחת החנות של מוצרי החשמל, הרי ע"מ לבנות צמה חדשה, יש צורך בחוטים בחמישה צבעים שונים (כמובן שישנה עדיפות לצבעים המקוריים של החוטים, אבל גם אם אבנה לי מילון משל עצמי, אסתדר), שרינקים לתפוס את הצמה, סופיות ובדיל. הרבה בדיל. בצהריים אשתי הודיעה לי כי החנות פתוחה עד השעה 6 בערב. עם סיום יום העבודה, ירדתי למחסן, הוצאתי את הלמברטה אל מגרש החניה (הרי ע"מ לבדוק אם אכן החיבורים נכונים, יש צורך במנוע עובד, כי אין מצבר) והתחלתי להתעסק עם חוטי החשמל. חיבור מימין, קיצור משמאל, מבט נוקב בכל הדיאגרמות שמצאתי, נסיונות מחודשים להבנת המילון... וכלום.... נאדה.... גורנישט... מבט זריז אל השעון מגלה כי השעה 17:30. עם הפקקים ומציאת החניה, ייקח לי להגיע אל החנות כעשרים דקות פלוס מינוס, כלומר אגיע מספר דקות לפני סגירתה, אם אתחיל לקפל עכשיו את הדברים, ולהכניס את הלמברטה הביתה. רגע.... עוד לא עשיתי היום סיבוב במגרש החניה על הלמברטה. חובה עליי... הרי כבר התנעתי אותה, כבר נשמתי את העשן שלה. אי אפשר להחזיר אותה למחסן בלי סיבוב (צריך לתת למחלה לעבוד, גם אם זה בתוך מגרש החניה). סיבוב ראשון הסתיים בהצלחה, אז חייבים עוד סיבוב, לא? במשך למעלה מרבע שעה עשיתי סיבובים במגרש החניה, הרי אני הולך לפרק אותה, הרבה זמן לא אוכל לרכב עליה, וצריך להשאיר טעם טוב בפה. שתהיה סיבה גם להרכיב מחדש. צריך גם להראות ללמברטה מה היא הפסידה בגלל שהיא לא היתה מוכנה לגלות לי את סוד החיווט. מבט נוסף אל השעון מגלה כי השעה כבר 17:50. להגיע אל החנות אין כל טעם, הרי היא נסגרת עוד 10 דקות. הילדים עם אשתי בבריכה, כך שהדרך הכי טובה להעביר את הזמן היא להמשיך לשחק עם החוטים, גם בקופסת המגעים האחורית. אולי זה כך? התנעה, ואכזבה... אולי זה אחרת? התנעה חוזרת ואכזבה מחודשת. יאללה, עוד סיבוב בחניה לפני שכולם חוזרים מהבריכה, הרי הפעם הבאה שאני אראה את הלמברטה זה יהיה עם מברגים ביד לטובת הפירוק שלה. לפני הסיבוב, צריך לחבר את החוטים (בפעם המי יודע כמה)... התנעה מחודשת, לחיצה קלה על כפתור הצפצף ויש רעש (נו, לא חוכמה, את זה ידעתי להפעיל כבר מההתחלה), אבל רגע... מה זה האור מקדימה? מה הוא עושה שם? זה חדש לי... בדיקה חוזרת של האור, ואכן הוא קיים. לחיצה על מתג החלפת האורות - האורות מתחלפים. בטח אני הוזה... אמרתי לעצמי שזאת בטח טעות, ולכן כיביתי את הלמברטה לראות אם זה יעבוד גם בהתנעה הבאה. התנעתי את הלמברטה ו... מסתבר שגם היא, כמו הילדים, מבינה רק איומים. זה עובד. מבט מהיר אל האור האחורי - חושך. אולי הנורה שרופה? אולי מגע רופף? בשלב הזה, אני כבר בכלל לא חושב על סיבוב על הלמברטה, אלא מנצל את המומנטום, ומייד רוכן אל עבר הפנס האחורי. פתיחת שני ברגים, סיבוב קל של הנורה, והיא אצלי ביד. לא... הכל תקין... אכזבה... הכל תקין ואני מאוכזב. זה באמת לא משונה. פירקתי את קופסת המגעים האחורית, והתחלתי לשחק גם בה. בקופסא הזאת יש פחות חוטים, ולפיכך גם פחות חורים לדחוף אותם אליהם. מה גם ששם לא היתה אמורה להיות טעות בחוטים. בחיבורים אולי כן, אבל בחוטים לא. קצת משחקים עם הקופסא האחורית, והנה יש אור ברקס. לחיצה על מתג אור הברקס, והאור כבה לחלוטין (גם כשהאורות דולקים).... זה מראה על כשל מסויים במערכת. במבט יותר קרוב, ניתן לראות כי הבעיה היא בבית המנורה, שם הפלוס של אחד מהסלילים נוגע במינוס. זה בהחלט דורש פירוק, אך רק של הרפלקטור. בקטנטנה. יצאתי לסיבובי נצחון מחודשים במגרש החניה, הפעם עם אורות.... אחרי הסיבוב הראשון, אשתי הגיע עם הילדים מהבריכה, מה שאומר שנגמרו הסיבובים. את הנצחון ואת אי פירוק הלמברטה הלכנו לחגוג בהעפת עפיפונים בגן הוורדים. מומלץ. למרות זאת, יש לי הרגשה שזה עדיין לא סוף הסיפור עם החשמל, אבל אני לא בטוח... יש לי הרגשה כי בצורה הזאת של חיבור החוטים, הלמברטה עובדת על טורים הרבה יותר גבוהים ממה שהיא עבדה כאשר החוטים היו מחוברים בכל צורה אחרת, אך היות והלמברטה היתה מונעת זמן קצר בלבד, אני עדיין לא סגור על הנושא, ובכלל אני לא יודע אם יש, או עשוי להיות קשר בין הדברים. מחר (אם יהיה לי זמן) אתניע את הלמברטה ללא הסוויץ', ואראה מה קורה. בערב, נעשה נסיון לפתור את בעיית המגעים של הפנס האחורי, אך ללא הצלחה. צריך שם לדאוג להפרדה מוחלטת בין הפלוס והמינוס, כאשר בשביל להגיע לזה, צריך לחתוך את החוטים (נחתכו) ולאחר ההפרדה להלחים אותם מחדש בהלחמה עדינה (עדיין לא הצלחתי לעשות זאת לשביעות רצוני המלאה).

כאשר אני מדבר על קדמת הלמברטה, אני מתכוון למפצל. ROSE = ורוד. תוך כדי זה שאני כותב ובודק את המילון, נופל לי האסימון למה החשמלאי התבלבל, או לפחות חלק מהטעות מתבהרת קמעא. הוא השתמש בארבעה צבעים בלבד של חוט, לטובת חמישה צבעים שיש בצמה המקורית. ולהלן המילון של הצמה שהוא השאיר לי: חום = חום ירוק / צהוב = ורוד כחול = סגול שחור = ירוק הוא לא מצא חוט סגול או חוט ורוד. כלומר, החוט השחור שישנו בצמה, לא מופיע כלל, וזה לכשלעצמו חלק מהטעות. אמשיך... לפנס האחורי מגיע ורוד וירוק (למעשה מגיע חוט בצבע שחור (כפי שצריך להיות, אך לפי ה"מילון" שלו זה ירוק, ויש חוט בצבע שחור שמגיע למפצל הקדמי, אך שוב, לפי המילון זה צבע ירוק). ללא הסוויץ', אין כל בעיה להתניע את הלמברטה. אכן החוט הירוק שייך לסוויץ', וכאשר הסוויץ' במצב 0, אין אפשרות להתניע (או לחילופין - המנוע כבה). הירוק שבא מהצמה, מתחבר לירוק שבא מהסוויץ'. עד כאן אין בעיה. בפנס הקידמי, יש נורה עם שני סלילים (אור רגיל ואור גבוה), ועוד נורה קטנה (אור חניה). מה שמוזר הוא שבשלב מסויים, היה לי אור אחורי, עם נורת 6V, אשר אותה הצלחתי לשרוף, ומאז אין אור אחורי כלל. אני מרגיש כמו בחידון לחשמלאי המוסמך... וככל שאני הופך בזה יותר ויותר, אני מתחיל להבין (למרות שאני מדחיק זאת), שהדרך הנכונה תהיה לקנות צמה חדשה (אם אמצא כזאת), ולפרק (שוב) את הלמברטה. דיכאון אמיתי.

הציור שיש שם, הרבה יותר ברור ממה שאני סרקתי. תודה!

לפי הצמה הקודמת, וגם לפי התרשים, היו אמורים להגיע לקדמת הלמברטה החוטים הבאים: סגול, שחור, חום וירוק. בפועל, ולפי המילון, מגיעים: סגול, ירוק ושניים חומים. כלומר, במקום שחור, מגיע חום. עכשיו לך תדע איפה הם מתחלפים באמצע... לא פשוט...

אחרי הפעלת לחץ פיזי בלתי מתון בעליל, הצלחתי לשכנע את הסורק לעבוד. אני מקווה שגם אצליח להעלות את התמונה הסרוקה, ושהיא באיכות סבירה.

כשאני חושב על זה שאני עלול לפרק את הלמברטה מחדש ע"מ להחליף את הצמה, אין ספק שיורד לי המצברוח, ואיתו חוש ההומור הלא מפותח שלי. הסורק שלי החליט אף הוא לא לשתף פעולה עם היוזמה, ולכן אין באפשרותי להעלות את הדיאגרמה של החשמל, וגם חיפושים ברחבי הרשת העלו חרס בידי. מי שמעוניין לעזור ולהעלות קישור ו/או תמונה של הדיאגרמה, אזי הלמברטה נקראת SX 6V ללא מצבר, ללא מכוונים (פנסי איתות), והצתה לא אלקטרונית. הכי קרוב שמצאתי זה בקישור הזה, שם מראים את החיבורים האמורים להיות. מי שנכנס לקישור - יש לשים לב כי הדוגמא השניה שהם מראים (לא העליונה ביותר, אלא אחת מתחת), מתייחסת ללמברטה שלי (SX). היות וישנה טעות בצמה - זה פשוט לא עובד.... למה אין כאן אייקון של דופק את הראש בקיר???????

תתיישן לך. הרבה בהצלחה!

יש לי את הדיאגרמה של החשמל. לא זאת הבעיה. הבעיה היא שבגלל שהיתה טעות בצמה, החוטים שישנם לא זהים לחוטים שיש בדיאגרמה. אנסה לסרוק בהמשך היום את הדיאגרמה של החשמל ולהעלות אותה לכאן, למרות שאני ממש מסופק אם זה יעזור. היות ואני לא מוצא כזאת ברחבי האינטרנט, אולי באמת אעשה בעצמי עותק של הצמה המקורית, למרות שקצת "כיסחתי" אותה, וחתכתי ממנה כלמיני חוטים שונים.

מי שמתעמק בתמונה, יכול לראות כי בין כל שני חורים, ישנה נקודת צבע (כפי שכתבתי בהודעה הקודמת). העניין הוא שבין הצבעים אין כל קשר חשמלי, למעט הצהוב והלבן, אשר בינהם מחברת נורה קטנה. שלושת החורים של הצבע השחור עומדים בפני עצמם, ואין קשר חשמלי בינם לבין הצבע הוורוד, כמו גם עם שאר הצבעים. אל הלוח הזה מתחברים ארבעת חוטי הצמה, החוטים שיוצאים מהסוויץ', חוטי הצפצף והחלפת האורות, והאור הראשי, אשר החוטים שלו מתחברים בשני החורים המרכזיים - המוגבהים במעט משאר החורים.

היום קיצרתי כלמיני חוטים... לא במובן של לעבוד עם "קאטר", כי אם במובן של לעשות קצר. הצלחתי להגיע למצב כמעט אופטימלי של החשמל: האור הראשי עובד, האור הקטן עובד אף הוא, ואפילו הצפצפה מצפצפת, וכן - הכל בו זמנית. החסרון היחידי והשולי הוא שאז הלמברטה נכבית, ויחד איתה כל האורות... לא, עוד לא מצאתי את החוט שמוביל זרם לפנס האחורי, אבל על זה אעבוד בהמשך. כלומר... היה כזה, או יותר נכון, יש כזה, ואפילו שרפתי נורת 6V אחורית, אבל אז לא רשמתי איך חיברתי את החוטים, ולכן הכל הלך לאיבוד... והנה תמונה של לוח החיבורים, לטובת מי שמוכן ויודע איך לעזור. ד"א, לוח החיבורים בנוי ממש פשוט, ויש צבע ליד כל שני "חורים", כך שיודעים איך החוטים מתחברים. זה בהחלט אמור לעשות את החיים קלים, במידה ויש צמה מקורית (או במידה ולא היו טעויות בצמה שהיכנו לי). בינתיים לא מצאתי בשומקום צמה חדשה ללמברטה שלי. כולם עברו היום לכויל אלקטרוני, ולפי דברי המוכרים, הצמות המיוצרות היום לא מתאימות ללמברטה שלי.

בדיעבד - טעות גדולה שלי, או כמו שנאמר Big mistake. והנה שוב ההוכחה כי על טעויות משלמים...

אכן חשבתי גם על האפשרות "לפצל" את החשמל לצרכים האחרים באמצעות חוטים חדשים, אך אני לא בטוח שזה בר ביצוע - לא רק בגלל עובי החוט, אלא שם בגלל שאני לא בטוח שיש מספיק מקום לעוד שלושה חוטים. מצד שני, "כולה" שלושה חוטים... אשחק עם זה עוד כמה וכמה פעמים (כמובן עם הפסקות לסיבובים בחניה בין לבין), ואז אנסה את הפיצול. נראה מה יהיה...

עצבים... תסכול... רצון עז לפרוק זעם... ולא, לא בגלל המריבות המטופשות שהיו כאן בפורום בזמן האחרון ושגרמו לי לקחת פסק זמן קצר מהפורום הזה. אחרי הכל, כולנו (או לפחות רובנו) התכנסנו כאן למען מטרה אחת. עכשיו, כשאני בשלבים סופיים של הרכבת הלמברטה, הגעתי למצב מעניין. אני יכול או להדליק אור ראשי, או אור קטן, או לצפצף בצפצפה, או שיהיה לי אור מאחור (וגם זה רק לפעמים). אין אפשרות לשלב בין הדברים. השלב הראשון היה לבדוק איפה טעיתי. מה לא חיברתי לפי הספר וציורי החשמל שבו. פלאש-בק... כאשר פירקתי את הלמברטה לגורמים, החלטתי על החלפת צמת החשמל בחדשה. אחרי הכל, הצמה כבר בת 40, כאשר מתוכם היא היתה 15 שנה בחול. לפניי עמדו שתי אפשרויות: הראשונה, להכנס לאיביי, ולהזמין צמת חשמל חדשה. השניה, לתת לחשמלאי אופנועים "להעתיק" לי את צמת החשמל, באותה עלות פחות או יותר. מטעמי ציונות בחרתי באפשרות השניה (אחרי הכל, אני מעדיף שבחור ישראלי ירוויח כסף מאשר שבחור אנגלי יעשה כן). הלכתי לחשמלאי אופנועים ששניים מחבריי המליצו לי עליו ושניהם אמרו שהוא מספר אחת בתחום החשמל לאופנועים. ניגשתי אליו, סיכמנו על מחיר והשארתי לו את הצמה. לאחר ימים ספורים, ניגשתי לקחת את הצמה המוכנה. כמובן שעל המחיר שסיכמנו, הוא לקח כמעט 50% יותר, אבל אמרתי לעצמי, ניחא, שיהנה. היות ולא היו לו חוטים בצבעים של הצמה המקורית, הוא החליף בין הצבעים, ונתן לי "מילון" ע"מ שאדע מה הוא כל צבע וצבע. אפילו לא טרחתי לבדוק את הצמה, הרי הבחור מקצוען ("מספר 1"). והנה כעת... מסתבר שיש טעות בצמה. החוטים שמגיעים לכידון, לא יוצאים מהמקומות הנכונים, ולכן לא מביאים איתם זרם חשמלי כלשהו. אי לכך, יש לי חוט חשמל אחד בלבד (במקום ארבעה) המביא זרם לכידון, ואם אני רוצה שהצפצפה תעבוד, יש לחבר אותו למתג הצפצף. אם אני רוצה שהאור יעבוד, יש לחבר אותו למתג התאורה וכן הלאה... כבר שבוע שאני מתעסק עם זה, וכל נסיונותיי לסדר את חוטי החשמל באופן נכון עלו עד עתה בתוהו. כאן המקום לציין כי היות ואין מצבר ללמברטה, כל הבדיקות נעשות כאשר הלמברטה פועלת, ואם היא כבר פועלת, אני יכול שלא להיענות לתחנוניה ותחינותיה של הלמברטה ולא לעשות סיבוב אחד או שניים במגרש החניה? בוודאי שאני נענה לתחנונים, והסיבוב מתארך... כמו ילד קטן... אולי עוד סיבוב אחד... אף אחד לא יידע... אולי עוד סיבוב... וכך הלאה והלאה... (נותנים (במגבלות מגרש החניה) למחלה לעבוד). כעת עומדות בפניי מספר ברירות, שאת כולן אני לא ממש אוהב (בלשון המעטה). האפשרות הראשונה היא להמשיך ולשבור את הראש בנסיונות חיפוש אחר הטעות בצמה. זאת הגישה בה אני נוקט, בגלל שאני מאוד לא רוצה להגיע לשתי האפשרויות האחרות, ואלו הן. האפשרות השניה, היא להזמין צמה חדשה מאנגליה. האפשרות השלישית היא ללכת ולהתעמת עם החשמלאי, שסביר כי לא ייקח אחריות על מעשיו, מה גם שעבר לא מעט זמן, ואני בספק אם הוא בכלל זוכר אותי ו/או את הצמה. החסרון הגדול של שתי האפשרויות האחרונות (מעבר לכך ששוב צריך להכניס יד לארנק) הוא, שבשביל שהם יתממשו, אני חייב, אבל חייב לפרק שוב את הלמברטה. אין לי כח נפשי בשביל זה. לפעמים כנראה צריך ללכת עם מישהו שהוא מס' 2 בתחום, כי לו יש מה להוכיח, רק חבל לי מאוד שאני לומד את זה שוב ושוב בדרך הקשה.

יצא לי לנהוג עם ברכב אספנות עם הגה בצד שמאל (הצד הנכון) באנגליה. קשה מאוד להגיד שזה תענוג גדול. שדה הראיה מוגבל מאוד, וכל מעבר בין נתיבים הופך למסובך יותר (יכול להיות שזה בגלל הרגל של הנהיגה כאן, אבל לא רק), שלא לדבר על עקיפות, שצריך לצאת עם חצי אוטו למסלול הנגדי, ע"מ לראות אם מישהו בא ממול. אחרי ניסיון אחד כזה, החלטתי שאני לא עוקף יותר, אבל כמה אפשר לסוע אחרי טרקטור? לפיכך, באופן אישי, אני מסכים בהחלט עם התקנה האוסרת על ייבוא רכב עם הגה בצד ימין.

אין שום בעיה לתיירים להכניס רכב עם הגה ימני לארץ. להפוך את זה לרישוי ישראלי - בלתי אפשרי, ואת התקנה הזאת אני יכול להבין.

אני לא יודע אם תוכל לייבא רכב ללא הגה, אבל במידה ותחזיר את ההגה למקומו הראוי, לא אמורה להיות לך בעיה לייבא את הרכב. רק שתדע שזה לא פשוט בכלל להחליף את המיקום של ההגה, גם במכוניות אשר באות מלכתחילה עם אפשרות להרכיב את ההגה בשני הצדדים.

אז ביום שישי אתה בא למפגש בטוביה להראות לנו אותה?

שכנעת אותי... ארד למחסן, להביט בשתי הלמברטות השוכנות שם (במצבי צבירה שונים לחלוטין זאת מזאת), ארחרח קצת, אולי יגיע לאפי קצת ריח הדלק המעורב בשמן, אבדוק כי הילדים ישנים היטב, ואלך לישון. אני בטוח שיהיה לי חיוך רחב על הפנים לכשאעשה זאת!