y9853

בסה"כ יוצרו קצת יותר מ- 11,000 חתיכות כאלו... אז נכון שחלקי המנוע זהים ברובם המכריע ללמברטה "רגילה", אך כל שאר הדברים, אינם בנמצא. פנסים, אורות, חלונות, כפתורים, ספידומטר, הכל אין בנמצא, וקשה מאוד להשיג. ככל הנראה יהיה כאן ייצור עצמי של לא מעט חלקים, אך לטובת ייצור החלקים אני חייב שיהיה לי מקום עבודה מסודר.

תודה. תביא גם מישהו שינסר בבטון מזויין ויעשה שער חשמלי על הדרך, ואז אני מבטיח להתמודד לבד עם התוצאות.... אתה יודע שאתה תמיד מוזמן לבוא. קפה ועוגה / עוגיות מובטחים.

מממ.... תודה לכולם! ביום שישי האחרון, בעת המפגש בטוביה, הבנתי כי זה שאני לא כותב כאן, מעניק פרס לאחרים שלא מגיע להם הפרס הזה. לעומתם, אנשים טובים שעזרו לי עם הלמברטות כן רוצים לדעת לאן אני מתקדם, ואיך אני מבזבז את זמני הפנוי, והם אלו אשר נענשים. הפסק זמן הזה מהפורום היה לי נחוץ בהחלט, הוא נתן לי זמן לעשות את הדברים שאני באמת אוהב, מבלי להתעצבן משטויות הנכתבות כאן, בלי מריבות (המריבות של הילדים שלי יותר בוגרות, למרות שיש להם צעצועים מפוזרים) ועם שקט ושלווה. בשלב זה, העבודה על הלמברו הוקפאה, ולא בגלל הקור הירושלמי, אלא שהיות והיא לא יכולה להכנס בפתח ביתי, היא עומדת אחר כבוד בחניה (מקורה), שם אין לי תאורה מספקת ו/או יכולת להשאיר חלקים (כמו גם כלי עבודה) מפוזרים על הרצפה וללכת. יש לי קושי מסויים לשכנע את העזר כנגדי שנסגור את החניה האמורה, אעשה ממנה סדנא ונחבר אותה לבית באמצעות דלת, אך אני מאמין שזה יקרה בשלב כזה או אחר. לפיכך, ע"מ שהזמן לא יהיה מבוזבז לחלוטין, התחלתי לעבוד על הלמברטה עם הסירה (שבינתיים אין לה סירה, ואם מישהו יודע על סירה ללמברטה / ווספה - אודה לו מאוד באם יקשר בנינו). את מה שעשיתי עם הלמברטה, אכתוב בהמשך היום (אולי), בשרשור המתאים. שוב תודה לכל מי שתמך בי כאן בפורום, בהודעות הפרטיות (גם אם לקח לי הרבה זמן עד שקראתי אותן והגבתי אליהן), בטלפון או פנים מול פנים.

ראשית, לכבוד הוא לי שהלמברטה שלי מעטרת את התמונה שלך. בהחלט כבוד גדול! שנית. את רוצה למברטה. תאמיני לי שאת רוצה למברטה, גם אם עדיין אינך יודעת זאת... את הספציפית הזאת מיד שתיים לא הייתי קונה (ככל הנראה רישיונות בעייתיים, כמו גם מחיר מופרז לחלוטין), אבל ננסה לאתר לך אחת אחרת.

אני מקווה להנות בשיפוץ, אם כי יש מחסור חמור ביותר בחלקים לכלי הזה, וזה חלק מהדברים אשר מעכבים. אני יודע שלא תהיה לי ברירה ואצטרך לייצר לבד חלקים, או לאלתר (כמובן שעדיף ייצור עצמי), וזה יגביר את התענוג, אך יאריך את זמן השיפוץ. בינתיים, בשביל להעביר את הזמן, אני מתחיל לפרק את המנוע של הלמברטה עם הסירה, ותיכף אעדכן בשרשור השני.

בינתיים התחלתי להתארגן על חלקים... לעזרתי גייסתי חבר הדובר איטלקית ואת גוגל טרנסלייט, אשר עושה עבודה נאמנה, עד כמה שתרגום כמו: "אנחנו אוניה רק לאחר קבלת התשלום" יכול להיות עבודה נאמנה... כולי תקווה שבעזרת החבר תהיה לי גם אפשרות לשנע חלקים ארצה במחיר של משלוח בתוך איטליה, וזה עשוי לחסוך לי ממון רב. יש עם זה רק בעיה אחת והיא שפשוט אין חלקים ללמברו... אבל אני לא אומר נואש, בינתיים...

בתחילת שיפוץ הלמברטה עם הסירה (תחת הכותרת: "מוציאים את הלמברטה מהמחסן - יומן שיפוץ למברטה"), נפלה לידי ריקשה של אינוצ'נטי, הידועה בכינוי למברו. היות ולא ידעתי לאן יובילו הדברים (לא שעכשיו אני יודע), התחלתי לכתוב אותם בשרשור הנ"ל. היות וצריך לעשות הפרדה מוחלטת בין שני הכלים, ביקשתי ממנהלי הפורום לפתוח שרשור חדש ולהעביר אליו את ההודעות הקשורות בשיפוץ הלמברו, אך לא נעניתי. אי לכך, היות ואני חושב שמגיע לשיפוץ הלמברו שרשור בפני עצמו, החלטתי לפתוח שרשור חדש, ולהעביר אליו באופן עצמאי את הודעותיי הקשורות לנושא. אז... קבלו את השרשור החדש על שיפוץ הלמברו. התאריך - 24/12/09 מממ.... התפתחות מעניינת, אם כי לא צפויה, ומכניסה אותי לדילמה לא קלה. היות והפצתי בין מכריי, ידידיי ורעיי את העובדה כי אני מחפש כל לבמרטה שהיא, מכל סוג, מין או חיה אחרת, חזר אליי אחד מחבריי בשבוע שעבר, ואמר לי: "תשמע, יש איזו ריקשה..." מייד נכרו אוזניי, ואמרתי לעצמי: "אם זאת ריקשה של פיאג'ו, היא הולכת לאורן, אם זאת ריקשה של אינוצ'נטי, היא תהיה שלי". יום שישי האחרון בבוקר, בגשם שוטף, נסעתי לראות את הריקשה עומדת בבוץ. אהבה ממבט ראשון. גשם... סערה... בוץ... פחות מחמש דקות ראיתי אותה, וידעתי: "היא לא נשארת בבוץ עוד זמן רב." בדיקה קצרצרה העלתה כי הריקשה היא של חברת אינוצ'נטי, מה שנקרא למברו. לאחר מו"מ, היום נעשתה העברת בעלות, ואני בעליה הגאה של ריקשה למברו 600 V, מודל 1971 (למען הדיוק היא יוצרה באפריל 1971), אחת מתוך 11326 ריקשות שיוצרו מדגם זה. אני מקווה כי במהלך שבוע הבא (ועוד השנה) אצליח לחלץ את הריקשה מהיכן שהיא נמצאת ולהביאה אחר כבוד אל פתח ביתי. כעת נשאלת השאלה, מה מתחילים לשפץ? האם את הריקשה, או שאולי ממשיכים לפי התוכנית המקורית ומשפצים את הלמברטה עם הסירה (שעדיין אין לה סירה), ואז פרוייקט הריקשה יידחה בשנה וחצי שנתיים, לאחר סיום פרוייקט הלמברטה עם הסירה. תובנות.... שאלות... הצעות ייעול.... תמונות.... אה... אגב תמונות של הריקשה... היות וזה היה בגשם שוטף, וספונטני למדי, לא הצטיידתי במצלמה, ורק אחרי שחזרתי לאוטו (שחנה הרחק מהבוץ), אמרתי לעצמי שיצאתי חומוס שלא צילמתי אותה בפלא'... אבל זה עוד יקרה. יהיו תמונות!! התאריך - 2/1/10 עוד שבוע חלף עבר לו, והריקשה עדיין לא הגיעה אל ביתה החדש. בינתיים, מופעלים לחצים לזנוח לעת עתה את הלמברטה עם הסירה, ולעבור ישירות לשיפוץ הריקשה. כל עוד הריקשה לא אצלי, אין כל בעיה להגיד שיש זמן להחליט (הרי אומרים לי שאטפל בריקשה, ע"מ שלא אמשיך בפירוק הלמברטה... בכל מקרה, יצאו היום מהתנור תמונות... נקודת הפתיחה מזעזעת, בלשון המעטה, אבל לפחות אני יודע שיותר גרוע מאיך שזה עכשיו, יהיה לזה קשה להיות. תמונות מוקטנות שצורפו ועוד כמה תמונות... תמונות מוקטנות שצורפו התאריך 5/1/10 אין כמו בבית... הערב, נסעתי עם היפנית ליישוב מרוחק (שעה נסיעה מהבית, אבל זה בגלל הפקקים), להביא את הלמברו הביתה, בשעה טובה. לאחר ניפוח אוויר בגלגלים באמצעות קומפרסור נייד, שהתחבר באמצעות חוטי חשמל מאריכים מעמוד חשמל מרוחק, כאשר טרקטור נותן לנו אור, דחפנו את הלמברו מעט החוצה. מסתבר שהברקסים לא תפוסים, וזאת כבר נקודת אור ראשונה. היות והמקום בו עמדה הלמברו מרוחק מכל מקום אליו יכולה להגיע משאית, הוזעק לסיוע טרקטורון. הטרקטור האיר את דרכנו, אני ישבתי בלמברו, והטרקטורון מאחור, דוחף. הטרקטורון דחף את הלמברו ואותי אל רמפת העמסה, ומשם דחפנו אותו אט אט על המשאית. הזוי לחלוטין, אך חוויה בפני עצמה. הנסיעה הקצרה בלמברו, רק הראתה לי עד כמה הכלי הזה לא יציב, או לפחות נותן תחושת אי יציבות. לאחר שהלמברו נקשרה למשאית, יצאנו לדרך אל ירושלים עיר הקודש. במחסום באחת מהכניסות לעיר, אפילו לא שאלו מי זה ומה זה על המשאית, אלא פשוט נתנו לנו לעבור. הגענו למעלה הרחוב... הסקטים נשלפו מהמשאית, באמצעות משחק עם בלם היד (דרך האין חלון קידמי), ורצועת קשירה, הורדנו את הלמברו מהמשאית, והכנסנו אותה אחר כבוד אל החניה. בימים הקרובים אני אתחיל לנסות ולהבין מי נגד מי, ומה זאת בכלל הלמברו הזאת. רשימת חוסרים תוכן, ואז אני אחשוב איך אני ממשיך מכאן. מעט תמונות מחוויות הערב, לעיונכם והנאתכם. דרך אגב, מסתמן כי שיפוץ הלמברטה עם הסירה יידחה בשלב זה, ומה שישופץ זאת הלמברו, אם כי זה עדיין לא סופי. תמונות מוקטנות שצורפו עוד תמונות... תמונות מוקטנות שצורפו התאריך 10/1/10 כמה וכמה מצוקות התגלו.... ראשית, האם לפתוח כאן שרשור נוסף של שיפוץ הלמברו, או להמשיך ולכתוב בשרשור הזה. שרשור חדש כמובן שיהיה תחת השם "מוציאים את הלמברו מהחול", כהצעתו של ישי, אך עדיין לא הוחלט מה יהיה... מאז שהלמברו נכנסה לחניה, ניסיתי לסובב את המנוע ידנית, ע"מ לראות אם הוא תפוס או לא, אך ללא הצלחה. היות ולא היה לי שמץ של מושג האם היא בהילוך או לא, ו/או איך מעבירים הילוכים בלמברו, יצאתי מנקודת הנחה שהמנוע פשוט בהילוך, ולכן הוא לא מסתובב להנאתו. גם כששלחתי את הילד שלי ללחוץ על הקלאץ', וניסיתי לסובב את המנוע, המנוע לא הסתובב, ואת זה ייחסתי לעובדה כי בטח הקלאץ' פשוט לא מחובר לשומדבר, והמנוע פשוט בהילוך, אם כי לאחר שראיתי שהלחיצה של הילד כן מזיזה את המנוף של הקלאץ' נהייתי מעט פחות אופטימי. עקב המחסור באופטימיות, פירקתי את הפלאג, שפכתי פנימה שמן מנוע שתי פעימות, החזרתי את הפלאג, והמשכתי בדרכי. מאז, הספקתי ללמוד איך מחליפים מהלכים בלמברו. זאת לא תיבת H רגילה, וגם לא משהו שמזכיר החלפת הילוכים באופנוע / למברטה. זה יותר מזכיר את תיבות ההלוכים הטיפטרוניק, בצורת העברת ההילוכים. ישנה ידית הילוכים (באופן מפתיע, כמובן). אם מורידים את הידית מטה, היא מחליפה הילוך (מעבירה בין השני לשלישי לטובת העניין) ומייד חוזרת חזרה למקום שלה. חזרה על פעולת ההורדה, אמורה להעביר בין השלישי לרביעי, כאשר לאחר כל פעולה הידית חוזרת לנקודת המוצא שלה. היום, כשהילד חזר מבית הספר, שאלתי אותו עם הוא רוצה לעזור לי עם הלמברו. פניו אורו, וזה בהחלט היה סימן מספק. ירדנו אל הלמברו. תדרוך קצר לילד על אופן העברת ההילוכים בלמברו, כאשר אני בכל פעם ופעם מנסה לדחוף את הלמברו, ע"מ לגלות מתי נגיע לניוטרל. לאחר מספר נסיונות, הניוטרל נמצא, ואצתי רצתי לנסות לסובב את המנוע. אך אבוי. המנוע לא מסתובב. הפעם כבר אין כל תירוץ... המנוע תפוס. מצוקה אמיתית. אין ברירה... חייבים להמשיך הלאה ולראות מי נגד מי, ומה ניתן לעשות. פירקתי את ראש הצילינדר, כאשר המנוע עדיין על הלמברו. בסה"כ ארבעה ברגים... לאחר הפרדה ממושכת של ראש הצלינדר מהצלינדר עצמו, כל השמן אשר הכנסתי דרך החור של הפלאג נשפך, וידעתי כי אני בדרך הנכונה... לאחר ההפרדה של הראש מהצילינדר, הבוכנה עמדה בגאווה, קרובה מאוד לקצה של הראש. נסיון דחיפה ידני לא צלח. מצוקה... נסיון דחיפה ידני יותר אלים, גם הוא ללא הועיל. נכנסתי הביתה לקחת את פטיש הפלסטיק, והתחלתי להכות על הבוכנה בעדינות, אך גם זאת ללא הועיל. עברתי לאלימות... לאחר מספר מכות עם פטיש הפלסטיק, קיבלתי את ההרגשה שהבוכנה זזה מעט מאוד. נסיון סיבוב ידני של המנוע, הוכיח לי שלא טעיתי. כך המשכתי להכות עוד ועוד בבוכנה, כאשר אני עוזר לה בסיבוב ידני של המנוע, עד השלב הסופי בו לאחר הרבה שימון, לא מעט זמן, הרבה מכות נמרצות והרבה סיבובים ידניים, הבוכנה עשתה מהלך שלם. שוב שימון, שוב סיבוב ידני, והחזרה של ראש הצילנדר לצילנדר, והחזרת הברגים. כעת נשאר לאטום את הכל כראוי, לאתר קרבורטור (משימה לא קלה כלל וכלל), ולנסות להתניע את הלמברו לאחר לא מעט שנים. הסיפוק היום לאחר שחרור המנוע היה גדול מאין כמוהו, ואני מקווה כי הצלחתי להעביר לששת קוראיי, ולו מעט ממנו.

זה תלוי מי הורס, ומה הוא אותו משהו טוב... אבל ברצינות... אני לא רוצה להרוס, חלילה השקה של מכונית ירושלמית, גם אם היא מגיעה למפגשים בטרם ההשקה (השקה - לפי השמועה כמובן). אני בהחלט מבין את המאפיונר, שגם הוא אינו רוצה להרוס את ההפתעה המתוכננת, בהשקה (שוב, לפי השמועה) של מכונית המגיעה למפגשים השבועיים. אולי באמת מוטב כי לא נתייחס לשמועות, כי באמת הן עלולות להרוס משהו טוב, והמפגש בכנסיה לא רוצה להרוס כלום, אלא פועל לקירוב לבבות - בעיקר בין בעלי רכבי האספנות וחובבי הרכבים הקלאסיים בירושלים, הרי דרכם של מארגני המפגש בכנסיה הסקוטית, דרכי נועם המה, והאמת היא כנר לרגליהם. ולפני שהשרשור מתדרדר,אני מיתכבד בזאת לנעול אותו רשמית. שבוע טוב לכולם. חן מנהל הפורום.

יש שמועה הגורסת כי למכונית האמורה רוצים לעשות השקה (למרות שהיא מגיעה למפגשים, כפי שניתן לראות בתמונות), ולכן לא מעלים תמונה ברורה שלה. אך כאמור, זוהי רק שמועה.

בהחלט סרטון משובח!! כל הכבוד! עלו והצליחו!!

אם כולם יתעכזבו, מי יישאר? חבל שלא רצית לסוע איתי למפגש בטבעון, למרות שביקשת טרמפ. היה מעולה!

החלטתי שהיום אני מפרק את המנוע. אמרתי לעצמי, לא יעזור כלום, היום אני מפרק מנוע. סיימתי עם החובות המשפחתיים לערב זה, ירדתי לחניה, אירגנתי לעצמי תאורה (מנורת השולחן של הבת שלי המחוברת לחוט מאריך ועומדת על מקרר ישן שנמצא בחניה), צילמתי את הריקשה, ובעיקר את המנוע של הריקשה לפני, סימנתי את חוטי החשמל ע"מ שאדע להחזיר אותם למקום (או לפחות ליד המקום), ואז... פתאום נזכרתי שאני צריך לפרק עוד המון דברים לפני שבכלל אני יכול לחשוב על לפרק את המנוע... צריך לפרק את הכבל של הקלאץ', את הכבלים של הגיר, את הדרייב שאפט, את האגזוז ועוד כהנה וכהנה דברים לפרק, לפני שמתחילים תכלס לפרק את המנוע מהתושבת שלו (ארבעה חמישה ברגים, וגם הם לא נראים לי בכלל סגורים). אמרתי לעצמי שעם תאורה כזאת, אין מצב שאני עושה את זה, ועוד מסיים הערב. אבל... החלטתי היום משהו... ככה אני אפר החלטה? ועוד החלטה שלי שלקחתי בלב שלם ובפקחון? חייבים לעשות מעשה! נכנסתי למחסן, ראיתי את שלדת הלמברטה והמנוע אשר קניתי מישי, ואור עיניי! יש מנוע לפרק הערב!! אפשר לעמוד בהחלטה! מיד התחלתי במלאכה. ניגשתי לפרק את חוטי החשמל היוצאים מהמנוע. מישהו עשה שם אילתור על אילתור, ולקח לי זמן להבין מה עשו שם, ואיך חיברו את החוטים. לקח לא מעט זמן לפרק בעדינות את האילתורים, אך גם זה עבר בשלום (אולי). היות והברגים שומנו מבעוד מועד, קל היה יחסית לפתוח את הברגים של הציר המרכזי, כמו גם הברגים של הבולם האחורי, וכך הבולם האחורי הונח בשלום על רצפת המחסן. את הציר המרכזי החזיק את המנוע היה כבר יותר קשה לשלוף, וכאן בא לעזרתי ידידי הטוב, הפטיש הכבד. לאלא... אין הכוונה למישהו שאני מחזיק ממנו פטיש, כי אם לפטיש אמיתי, כזה עם ידית מעץ ומשקולת מתכת במשקל 2 קילו. בשלב מסויים, הציר המרכזי מגיע עד למנוע, וכל דפיקה נוספת עם הפטיש עלולה לסכן את הבלוק. בעזרת המאריך של הראצ'ט הכיתי את הציר המרכזי החוצה, וכעת המנוע עומד על המאריך של הראצ'ט... תפסתי את המאריך של הראצ'ט עם ג'בקה, והכתי עליה עם הפטיש עד לשליפה של המאריך החוצה. וכך, בפעם הראשונה מזה זמן רב, נפרדו להם המנוע והשילדה. המנוע היה כל כך מג'וייף, שלא היתה ברירה אלא להתחיל לנקותו. אמנם נקיון גס באמצעות מברג, אך כמויות הבוץ שיצאו מהצד החיצוני של המנוע, לא היו מביישות את גן הילדים. אני מקווה שבימים הקרובים אמצא מעט זמן לפתוח את המנוע (שאגב מסתובב), והכנה לכך בדמות ריסוס של כל מקום אפשרי בשמן נעשתה הערב. אז אעשה לי רשימה של חלקים אותם אני צריך לרכוש, ואעשה הזמנה. לאחר שהמנוע הופרד מהשילדה, אני חושב שאין ברירה... חייבים לפצל את השרשור לשני שרשורים שונים. האחד יהיה תחת הכותרת הנוכחית, ואילו השני צ"ל להיות: "מוציאים את הלמברו מהבוץ - יומן שיפוץ למברו" אל השרשור על הלמברו, אני מבקש שיועברו ההודעות אשר מתייחסות ללמברו, והודעה פרטית ברוח דברים אלו, תישלח למנהלי הפורום.

למברטה עם סירה!! (או שאולי זאת למברטה עם צוללת...) אתה יכול לדאוג לי לסירה?

מוציאים את הלמברטה מהאגם - זה עוד לא היה לי...

נהניתי עד מאוד לקרוא את הכתבה ואת העלילות. אני משוכנע כי לכם היה הרבה יותר כייף...

כמה וכמה מצוקות התגלו.... ראשית, האם לפתוח כאן שרשור נוסף של שיפוץ הלמברו, או להמשיך ולכתוב בשרשור הזה. שרשור חדש כמובן שיהיה תחת השם "מוציאים את הלמברו מהחול", כהצעתו של ישי, אך עדיין לא הוחלט מה יהיה... מאז שהלמברו נכנסה לחניה, ניסיתי לסובב את המנוע ידנית, ע"מ לראות אם הוא תפוס או לא, אך ללא הצלחה. היות ולא היה לי שמץ של מושג האם היא בהילוך או לא, ו/או איך מעבירים הילוכים בלמברו, יצאתי מנקודת הנחה שהמנוע פשוט בהילוך, ולכן הוא לא מסתובב להנאתו. גם כששלחתי את הילד שלי ללחוץ על הקלאץ', וניסיתי לסובב את המנוע, המנוע לא הסתובב, ואת זה ייחסתי לעובדה כי בטח הקלאץ' פשוט לא מחובר לשומדבר, והמנוע פשוט בהילוך, אם כי לאחר שראיתי שהלחיצה של הילד כן מזיזה את המנוף של הקלאץ' נהייתי מעט פחות אופטימי. עקב המחסור באופטימיות, פירקתי את הפלאג, שפכתי פנימה שמן מנוע שתי פעימות, החזרתי את הפלאג, והמשכתי בדרכי. מאז, הספקתי ללמוד איך מחליפים מהלכים בלמברו. זאת לא תיבת H רגילה, וגם לא משהו שמזכיר החלפת הילוכים באופנוע / למברטה. זה יותר מזכיר את תיבות ההלוכים הטיפטרוניק, בצורת העברת ההילוכים. ישנה ידית הילוכים (באופן מפתיע, כמובן). אם מורידים את הידית מטה, היא מחליפה הילוך (מעבירה בין השני לשלישי לטובת העניין) ומייד חוזרת חזרה למקום שלה. חזרה על פעולת ההורדה, אמורה להעביר בין השלישי לרביעי, כאשר לאחר כל פעולה הידית חוזרת לנקודת המוצא שלה. היום, כשהילד חזר מבית הספר, שאלתי אותו עם הוא רוצה לעזור לי עם הלמברו. פניו אורו, וזה בהחלט היה סימן מספק. ירדנו אל הלמברו. תדרוך קצר לילד על אופן העברת ההילוכים בלמברו, כאשר אני בכל פעם ופעם מנסה לדחוף את הלמברו, ע"מ לגלות מתי נגיע לניוטרל. לאחר מספר נסיונות, הניוטרל נמצא, ואצתי רצתי לנסות לסובב את המנוע. אך אבוי. המנוע לא מסתובב. הפעם כבר אין כל תירוץ... המנוע תפוס. מצוקה אמיתית. אין ברירה... חייבים להמשיך הלאה ולראות מי נגד מי, ומה ניתן לעשות. פירקתי את ראש הצילינדר, כאשר המנוע עדיין על הלמברו. בסה"כ ארבעה ברגים... לאחר הפרדה ממושכת של ראש הצלינדר מהצלינדר עצמו, כל השמן אשר הכנסתי דרך החור של הפלאג נשפך, וידעתי כי אני בדרך הנכונה... לאחר ההפרדה של הראש מהצילינדר, הבוכנה עמדה בגאווה, קרובה מאוד לקצה של הראש. נסיון דחיפה ידני לא צלח. מצוקה... נסיון דחיפה ידני יותר אלים, גם הוא ללא הועיל. נכנסתי הביתה לקחת את פטיש הפלסטיק, והתחלתי להכות על הבוכנה בעדינות, אך גם זאת ללא הועיל. עברתי לאלימות... לאחר מספר מכות עם פטיש הפלסטיק, קיבלתי את ההרגשה שהבוכנה זזה מעט מאוד. נסיון סיבוב ידני של המנוע, הוכיח לי שלא טעיתי. כך המשכתי להכות עוד ועוד בבוכנה, כאשר אני עוזר לה בסיבוב ידני של המנוע, עד השלב הסופי בו לאחר הרבה שימון, לא מעט זמן, הרבה מכות נמרצות והרבה סיבובים ידניים, הבוכנה עשתה מהלך שלם. שוב שימון, שוב סיבוב ידני, והחזרה של ראש הצילנדר לצילנדר, והחזרת הברגים. כעת נשאר לאטום את הכל כראוי, לאתר קרבורטור (משימה לא קלה כלל וכלל), ולנסות להתניע את הלמברו לאחר לא מעט שנים. הסיפוק היום לאחר שחרור המנוע היה גדול מאין כמוהו, ואני מקווה כי הצלחתי להעביר לששת קוראיי, ולו מעט ממנו.

תודה לכל המארגנים אשר פעלו למען הצלחת האירוע. אומנם הגעתי עם איזו יפנית 2007 לטבעון, אך בהחלט נהנתי מהדרך, מהאווירה ברמת הדסה ומהמפגש עם חלק מהאנשים אשר עד אתמול הכרתי באופן וירטואלי בלבד. שוב תודה לכולם!!

רק שכחת לציין שיש בו שני מושבים בלבד, ואת הביצועים: מ- 0 ל- 100 קמ"ש - תלוי במשאית עליו היא נמצאת. ולא, זה בטח לא יהיה כמו סופי, כי זה ייסע!!

אם תסתכל היטב בתמונה, תוכל לראות שיש חלון בגג... אמנם אני מסופק אם הראש שלי יכול לעבור דרכו, אבל חלון יש. באחת התמונות של הפריקה מהמשאית ניתן לראות כי אכן השתמשנו בשלושה סקטים. שניים ארוכים בצדדים, ועוד אחד קצר, באמצע. פחדתי שלאחר שנוריד אותה מהמשאית, לא נצליח לעצור אותה, והיא תתגלגל לנו מטה במורד הרחוב... מזל שהבלם יד עובד כראוי...

עוד תמונות...

אין כמו בבית... הערב, נסעתי עם היפנית ליישוב מרוחק (שעה נסיעה מהבית, אבל זה בגלל הפקקים), להביא את הלמברו הביתה, בשעה טובה. לאחר ניפוח אוויר בגלגלים באמצעות קומפרסור נייד, שהתחבר באמצעות חוטי חשמל מאריכים מעמוד חשמל מרוחק, כאשר טרקטור נותן לנו אור, דחפנו את הלמברו מעט החוצה. מסתבר שהברקסים לא תפוסים, וזאת כבר נקודת אור ראשונה. היות והמקום בו עמדה הלמברו מרוחק מכל מקום אליו יכולה להגיע משאית, הוזעק לסיוע טרקטורון. הטרקטור האיר את דרכנו, אני ישבתי בלמברו, והטרקטורון מאחור, דוחף. הטרקטורון דחף את הלמברו ואותי אל רמפת העמסה, ומשם דחפנו אותו אט אט על המשאית. הזוי לחלוטין, אך חוויה בפני עצמה. הנסיעה הקצרה בלמברו, רק הראתה לי עד כמה הכלי הזה לא יציב, או לפחות נותן תחושת אי יציבות. לאחר שהלמברו נקשרה למשאית, יצאנו לדרך אל ירושלים עיר הקודש. במחסום באחת מהכניסות לעיר, אפילו לא שאלו מי זה ומה זה על המשאית, אלא פשוט נתנו לנו לעבור. הגענו למעלה הרחוב... הסקטים נשלפו מהמשאית, באמצעות משחק עם בלם היד (דרך האין חלון קידמי), ורצועת קשירה, הורדנו את הלמברו מהמשאית, והכנסנו אותה אחר כבוד אל החניה. בימים הקרובים אני אתחיל לנסות ולהבין מי נגד מי, ומה זאת בכלל הלמברו הזאת. רשימת חוסרים תוכן, ואז אני אחשוב איך אני ממשיך מכאן. מעט תמונות מחוויות הערב, לעיונכם והנאתכם. דרך אגב, מסתמן כי שיפוץ הלמברטה עם הסירה יידחה בשלב זה, ומה שישופץ זאת הלמברו, אם כי זה עדיין לא סופי.

WOW!! אילו תמונות מדהימות!!

ועוד כמה תמונות...

עוד שבוע חלף עבר לו, והריקשה עדיין לא הגיעה אל ביתה החדש. בינתיים, מופעלים לחצים לזנוח לעת עתה את הלמברטה עם הסירה, ולעבור ישירות לשיפוץ הריקשה. כל עוד הריקשה לא אצלי, אין כל בעיה להגיד שיש זמן להחליט (הרי אומרים לי שאטפל בריקשה, ע"מ שלא אמשיך בפירוק הלמברטה... בכל מקרה, יצאו היום מהתנור תמונות... נקודת הפתיחה מזעזעת, בלשון המעטה, אבל לפחות אני יודע שיותר גרוע מאיך שזה עכשיו, יהיה לזה קשה להיות.

הסתבכת... מקווה ששיריינת לעצמך מקום בכנסיה, כי אחרת אני עלול לשריין לך מקום בגבעת שאול.... דרך אגב, זה נהיה המקום בירושלים לעשות בו טסטים לזקנות כמו שלנו, כי מממ הפכו להיות בלתי אפשריים...