y9853

הבוקר, קמתי (מוקדם), התגלחתי, התלבשתי יפה (נו טוב, רק טרנינג, חולצה קצרה וקרוקס), ורגע לפני שנכנסתי ליפנית החדישה (גיר רגיל, אלא מה), הרמתי טלפון לעמיל המכס שלי, לוודא שהוא נמצא במשרד ע"מ לעבור לקחת ממנו את הטפסים. כמובן שהוא לא היה במשרד בשש בבוקר, כי רק אני הפסיכי שלא יכול היה לישון כל הלילה. מה לו ולהפרעות שינה? נסעתי ליישוב פסגות (צפונית לירושלים) שם רתמתי את העגלה שהשגתי מחבר לרכב, והתחלתי לעמוד בפקקים בדרך החוצה מירושלים. הגעתי לעמיל המכס, ששוב, כאן המקום לשבח אותו על העבודה הנפלאה שהוא עשה עבורי. קוראים לו יוסי בכר, מספר הטלפון שלו הוא 3333852 - 054 והוא יושב באזור. שווה כל שקל ששילמתי לו, והרבה יותר מכך. בלי לחשוב פעמיים, הייתי עושה את כל הפעילות שלי איתו שוב. בלי שום היסוס! מיוסי לקחתי את טופס המ.ב. המפורסם, אליו הוצמד הרג'יסטריישן המקורי, וכן בנפרד, את כל האישורים של המכס, כולל תעודת שער, ע"מ שאוכל להכנס לאוברסיז לקחת את האופנוע. כייף לפתוח ככה את הבוקר. נסעתי לאשדוד. הגעתי לאוברסיז, ועם הטפסים ניגשתי למשרד. לאחר דין ודברים קצר, נכנסתי עם הרכב עד המחסן, וחיכיתי שיעמיסו לי את האופנוע (בתוך הארגז), על העגלה. הגיע מלגזן, ולאחר מספר דקות, האופנוע הועמס על העגלה, כאשר מכל צד של העגלה, ישנו מרחב של כסנטימטר. פשוט מתאים בול. כל הסיפור בנמל לקח כ- 45 דקות. ניפוח אוויר בצמיגי היפנית, והופה עולים לירושלים. השעה קרובה לאחת, ואני עוד רוצה להספיק לעבור דרך משרד הרישוי לקבל מספר רישוי. מגיע למוסך של יוני אופנועים, מנתק את העגלה מהאוטו, אומר להם "תיכף אשוב", ודקותיים לשעה אחת נכנס בשערי משרד הרישוי. "זה לא אני, זה פופטיץ." הרבה זמן לא שמעתי את זה, וכך ידעתי שהגעתי למקום הנכון במשרד הרישוי. לאחר שהפקידה שמה לב שהשעה כבר אחרי אחת, והיא לא הולכת הביתה לפני שהיא מסיימת איתי, תוך שניות הופק לי מספר רישוי לאופנוע. מי אמר שאין יעילות במשרד הרישוי - הכל תלוי בשעה בה מגיעים אליהם. חזרתי למוסך של יוני. בזמן שהייתי במשרד הרישוי, הפועלים הספיקו לאכול צהריים, כך שכשר הגעתי, היה להם הרבה כח ומרץ לפרק את הארגז של האופנוע ולגלגל אותו מטה אל אדמת ארץ הקודש. למזלי, האופנוע לא רצה לנשק את האדמה הקדושה, והעדיף להישאר על שני גלגלים. תוך כדי זה, נעשה גם ביטוח לאופנוע - חובה וצד ג'. ביום ראשון, ייעשה יישור קו לאופנוע, בו יוחלפו השמן, הפילטרים ורצועות הטיימינג, ייעשה ניקוי לקרבורטורים, וכן הוא ייבחן בעין מקצועית, ע"מ לגלותהאם צריך לעשות לו דברים נוספים. הצמיגים, כפי שהבטיח לי המוכר חדשים, וכך גם רפידות הברקס, ובכלל, האופנוע בהחלט נראה טוב. כן... אני יודע... אתם לא מאמינים לסיפורים שלי ורוצים תמונות. א - מ - מה? אם אעלה תמונות, לא תבואו לקבלת הפנים אשר תיערך לו בירושלים בהקדם, אבל לצאת פטור בלא כלום, לא אוכל. במילה אחת: כייףכייףכייף!!!

היום בעת ארוחת הצהריים, הגיע הטלפון המיוחל. תיסע לאשדוד, תיקח את האופנוע שלך, נאמר לי. מייד הורם הטלפון לטובת העגלה, אך זאת נמצאת באילת. עוד מספר טלפונים לחברים, אך אף אחד מהם לא יכול לתת לי עגלה מעכשיו לעכשיו, אלא רק למחר בבוקר. כולי תקווה כי מחר, בשעה טובה, אתאחד כל סוף סוף עם הגולדווינג שלי, וכבר מחר יוחלפו לו שמנים, פלאגים ופילטרים, ואוכל לצאת לסיבוב בכורה על האופנוע... (כאשר יוני אופנועים יחזור מחול, גם רצועות טיימינג). התרגשותתתתתתתתתתת......

אתמול התקשרתי לעמיל המכס שלי, שכאן המקום לציין אותו לשבח. קוראים לו יוסי בכר, והגעתי אליו דרך חבר מועדון החמש אשר ייבא רכב אספנות לאחרונה. אם זה מעניין מישהו, מספר הטלפון שלו הוא 3333852 - 054. יוסי אמר לי כי היום בבוקר יהיה שמאי באוברסיז... הבוקר, קמתי, התגלחתי, התלבשתי יפה, ורגע לפני שנכנסתי ליפנית החדישה (גיר רגיל, אלא מה), הרמתי טלפון לעמיל המכס שלי, לוודא את השעה בה השמאי מגיע. השעה אכן היתה אותה השעה, אם כי כאשר הגעתי לאוברסיז, חיכיתי שם זמן לא מבוטל. נגשתי יחד עם סגן מנהל אוברסיז אל הארגז של האופנוע. ע"מ לפלס את הדרך, עלה סגן המנהל על מלגזה, ופינה מלאמלא דברים עד שהגיע לארגז של האופנוע. הוא העביר אותו לצל, ובאמצעות לום ופטיש שסופקו לי, נהנתי מאוד לפרק את הארגז.... ואז... במלוא הדרו התגלה האופנוע. כמעט כמו לידה של ילד, הן ביציאה והן בהתרגשות האוחזת במפרק הארגז. מבט מהיר מסביב לאופנוע, ואופס... אין גלגל קדמי. מממ.... לא נעים... הגלגל הקדמי לא בנמצא - הייתכן כי קניתי בטעות חד אופן? המשך פירוק הארגז מגלה את הגלגל הקדמי מוצמד לאופנוע, והוא פורק ע"מ שהארגז ייכנס למכולה ברוחב, כך יוכלו להעמיס עוד דברים במכולה ויוזילו לי את עלות המסע ארצה. עוד זמן המתנה לשמאי. ועוד זמן המתנה לשמאי. ובינתיים מצלמים תמונות... עוד ועוד תמונות ולא, לא אעלה אותן לכאן (אתם לא חייבים להאמין לי) ע"מ שתהיה לששת קוראיי סיבה מספיק טובה לבוא לקבל את פני הגולדווינג בירושלים עיר"ק תותבב"א, באחד מערבי השבת הבאים עלינו לטובה. והנה מגיע השמאי, מלווה בעמיל המכס שלי. מסתובב ימינה, מסתובב שמאלה, מצלם, בודק מספר שלדה, רואה שהכל מתאים, ומתחיל לקשקש איתי על דא ועל הא. לאחר מכן, לחיצת ידיים, והנה זה הסתיים. עוד בטרם סגרו את הארגז ומחזירים אותו למקום, שלחו אותי משם בדרכי חזרה לירושלים. כעת אני מחכה לדו"ח לשמאי, וכשזה יגיע, אוכל להוציא משם את האופנוע. עכשיו נשאלת השאלה האם לחבר את הגלגל בכוחות עצמי, בטרם אעלה את האופנוע על העגלה, או שמא לבקש שישימו לי את הארגז והאופנוע בתוכו על העגלה, ואפרק את הארגז בזמני החופשי בירושלים, כמו גם ארכיב את הגלגל הקידמי בנחת וברוגע. יש לי לפחות סופ"ש ועוד יום לחשוב על זה.... יאללה... שיגיע כבר הדוח שמאי..... אין לי סבלנותתתתתתתת

הגיע כעת עכשיו צריך למצוא זמן בו ניתן יהיה להישען אחורה בניחותא, ולהנות. תודה לעוסקים במלאכה!!

הבוקר, קמתי, התגלחתי, התלבשתי יפה, ורגע לפני שנכנסתי ליפנית החדישה (גיר רגיל, אלא מה), הרמתי טלפון לעמיל המכס שלי, לוודא את השעה בה השמאי מגיע. "תראה, כנראה שזה לא יהיה היום" נשמע הקול בצד השני. אכזבה רבתי... אולי מחר, אולי ברביעי אולי בכלל לא.... השמאים עובדים בקצב שלהם, ובזמן שלהם, ואף אחד כלל לא יכול לערער על הזמנים בהם הם מגיעים או לא מגיעים. את אף אחד זה גם לא ממש מעניין, חוץ מאשר את בעלי כלי הרכב האמורים להיות מוערכים ולהשתחרר. אוף!

מתי הוא מגיע? אולי נפגש שם, מי יודע... מברוק!!! והמון המון בהצלחה!

את כל המחשב אקח איתי, לא רק את המחירון, אבל זה הכל תלוי אם יישארו לי ידיים מהכרסומים, או שאכרסם גם אותן, מי יודע...

כן... אכן לא עדכנתי זמן מה את ששת קוראיי בתהליך השחרור, אבל זה בעיקר בגלל שאכלתי את הציפורניים עד הרבה אחרי האצבעות, וקשה לי כבר להקליד. בסיבוב אחרון של הטפסים בטרם הוגשה הבקשה לשמאי, הסתבר כי ברג'יסטריישן המקורי חסרה ספרה אחת (10 ספרות ואותיות במקום 11). ביום שישי שעבר, עוד בטרם המפגש בטוביה, שלחתי מייל למוכר שאומר זאת, וביקשתי ממנו שיישלח לי רג'יסטריישן מעודכן. עד שחזרתי מהטוביה, קיבלתי ממנו מייל האומר כי נשלח אליי בדואר רג'יסטריישן מתוקן. ככה חלפה לה עוד שבת באכילת ציפורניים במרור, כאשר ביום שלישי הדוור הביא עימו מכתב, מכתב עם בול (מארה"ב), ובתוכו נח לו הריג'סטריישן החדש. כן, לא יאומן כי יסופר. ביום שישי זה נשלח מארה"ב, וביום שלישי הגיע ליעדו בעיר הקודש. כשצריך לתת מילה טובה לדואר ישראל, אעשה זאת - "מילה טובה לדואר ישראל". מייד הועבר הרג'יסטריישן לעמיל המכס, והפגישה עם השמאי נקבעה ליום שני הקרוב, מתוך תקווה שבשבוע הבא עלינו לטובה, אשלם את הכופר, ואקבל לידי את החלום. לא עובר לי הזמן.............

לינקולן קונטיננטל בצבע חום. רכב מדהים ביופיו.

WOW!!! היינו כחולמים. אין דברים כאלו!! מקנא! תהנה ממנו הרבה.

מצלמה אומנם לא היתה היום בטוביה, אך סמי הביא את התמונות מהרשי - כולל של האוטו של נחום והאוטו שלו. אין מה לומר - תמונות מדהימות! בנוסף, הגיעה אלינו אופל רקורד אולימפיה אדומה, מודל 58' (מוצעת למכירה תמורת 40,000 ש"ח). הגיעו שני גולף קבריולט (לא אספנות, אך מיוחדות בפני עצמן) וסיטרואן XM עם מנוע 3 ליטר (אף היא אינה אספנות, בינתיים). בנוסף היו עוד שני אופנועים ועוד MGB, ואם שכחתי מישהו, אני מתנצל. מצלמה - לא היתה... בהחלט היה מפגש נחמד וטוב.

גם נהנת וגם התאכזבת. ספר לנו ממה נהנת, ובעיקר ממה התאכזבת, ע"מ שנוכל לשפר לפעם הבאה - כבר ביום שישי הקרוב.

אין טייטל... לא מקורי ולא לא מקורי. יש רק רג'יסטריישן (ומכתב רשמי האומר שבמדינה ממנה הוא בא, לרכבים אשר יוצרו בשנים אלו אין טייטל אלא רק רג'יסטריישן). הזמן לא עובר....

הרי לא ייתכן כי הכל יילך חלק וקל. פשוט אין מצב כזה. מחר אמור היה להגיע שמאי להעריך את האופנוע, אך היות וחברת השילוח "שכחה" לשלוח את ה- bill of sale המקורי לארץ, כמו גם את החשבונית על התשלום (שילמתי עבור המשלוח בארה"ב) זה ייאלץ להתעכב מספר ימים. כל נסיונותיי לאתר את ה- bill of sale המקורי עלו בתוהו, וככל הנראה הוא אי שם בדרכו הארוכה מארה"ב לישראל (קצת מוזר שלאוניה לקח פחות זמן להגיע). אם לא יימצא ה- bill of sale המקורי בהקדם, נראה מה יהיה ניתן לעשות. בכל מקרה, בתחילת שבוע הבא שוב יהיה שמאי בנמל אשדוד, וכולי תקווה כי המסמכים יגיעו עד אז. אוף אוף אוף!!!

מדובר על אופנוע GL500, אשר נקרא גם סילבר ווינג, וזאת משום שהוא נראה כמו דגם קטן של הגולדווינג. הוא יוצר משנת 81', כאשר בשנת 83', נוסף לו אח בדמותו של GL650. בשנת 84' הפסיקו לייצר אותם, וחזרו להשתמש בשם רק בשנת 2001.

יש דעות לכאן ולכאן... כמובן... לאחר ששיפצתי למברטה שהתחילה ממצב של צעצוע בגן ילדים למצב תצוגה, כי זה היה הדבר שנראה לי הכי נכון לעשות איתה, היום אני בתהליכי ייבוא של אופנוע אספנות אחר. למצוא את אופנוע החלומות שלי (הונדה גולדווינג) בארץ זאת משימה בלתי אפשרית, וגם אלו שישנם, הינם כאלו שיובאו בחמש השנים האחרונות ארצה. נכון, יכולתי להתפשר ולקנות הונדה סילברווינג מודל 82', אך לא רציתי להתפשר על החלום ועל השריטה, ולכן אני מייבא מחול. לרוב, כלים במצב טוב, יעלו בארץ יותר מאשר יעלה לייבא אותם מחול מאותו המצב. חלקי חילוף לא ניתן למצוא בקלות בארץ, והמשלוחים שלהם ארצה "קורעים" אותך במחיר. מבחינה כלכלית, אין ספק שיוצא יותר זול לייבא מאשר לשפץ או לקנות בארץ, אבל כל אחד פועל לפי השריטה האישית שלו. מבחינת רמת השיפוץ, יש מי שיודע לעשות קסמים בארץ גם בפחחות וגם במנועים, מערכות חשמל והגה. הכל תלוי בכמה בעל הרכב מקפיד ויושב לבעל המלאכה על הראש.

אם אתה תבוא (ובלי שום קשר לרכב שלך), אז כנראה שזאת באמת לא תהיה המפלצת היחידה שתגיע. :twisted:

חשבת על זה שדווקא בפעם הראשונה שהם באים, אתה החלטת לעבוד? זה הרבה יותר נכון. בלי קשר לרן, שמחתי מאוד להכיר את גיא ורינו, ולראות את הפרה היפה, וכן את התמונות של החיפושיות. גם גילי הגיע במזל טוב. אחרי למעלה משנה עברה מאז שהזמנתי אותו לראשונה, והנה אלון הצליח להכניס אותו לרכב שלו ולהביא אותו אלינו. עכשיו נותר לקוות שנצליח להדביק גם אותו בחיידק, כי השמועה הבלתי מבוססת בעליל טוענת שיש לו במחסן למברטה זרוקה...

המכולה בארץ... לא רק זה, היא כבר באשדוד... נסעה לטיול ברכבת מחיפה לאשדוד. כעת נותר לחכות ליום ראשון שייפתחו את המכולה ויוציאו את הארגז, וייפרקו את הארגז, ויביאו שמאי שייתן הערכת מחיר סבירה, ושאבוא ואקח את האופנוע... כל זה צריך להיות ביום ראשון או שני, כי ביום שלישי שלולה להיות שביתה שרק תגדיל את החורים בקירות הבית... חסר סבלנות שכמוני.

נקבל אותך בסבר פנים יפות (ביום שישי זה, ובכל יום שישי אחר) גם ללא רכב אספנות. האדם עושה את המכונה, לא להיפך.

הוא הגיע!!! האוניה עוגנת כעת בנמל חיפה, וב- 24 שעות הקרובות, ייפרקו את כל מטענה, ויעמיסו עליה מטען חדש. מחיפה האופנוע אמור לעבור, באדיבות רכבת ישראל, לנמל אשדוד, כאשר אני מקווה כי זה יקרה היום או לכל היאוחר מחר. מרגע שהאופנוע יהיה באשדוד, אהיה תלוי בחסדיהם של אנשי המכס. אין כבר סבלנות........

יום משמעותי בחיי הגולדווינג הגיע... היום אחה"צ היא אמורה להגיע לחופי ישראל, וכולי תקווה כי לא יגרמו לה לנשק את אדמת ארץ הקודש. שני גלגלים זה מספיק, לא צריך יותר מכך... אם לא היה שביתה, והכל יילך כשורה, אני מקווה כי בשבוע הבא או בזה שלאחריו לכל היאוחר, אוכל לקבל את האופנוע לידיי. הקירות כבר לא אותם קירות, והטיפוס עליהם לא מפסיק לרגע קט.

את הטרטורים אני נותן למישהו שקיבלתי עליו המלצות חמות לעשות עבורי. מקווה מאוד שהוא יחסוך לי את הריצות וגם קצת כסף... רשמתי לפניי.... תודה רבה! צפה פגיעה בעתיד.

היות האופנוע מגיע בתוך ארגז, זה לא מפחיד אותי. במקרה הגרוע ביותר, יגיע לארץ במקום אופנוע מגהץ, אני מניח שהביטוח עליו יהיה יותר זול, כמו גם המכס.

כשתבוא לטוביה, אספר לך איך אני עשיתי את זה, איך שכנעתי אותה. וכן, אני חבר מועדון החמש.